הנה מתחילה לה עוד שנה ואני חושבת על התחלות. נדמה לי שאני כל הזמן מתחילה משהו מחדש. אין סוף להתחלות. יצירתיות היא להתחיל בכל רגע מחדש. רעיון, פרויקט, מיזם, קשר ועוד. צריך אומץ בשביל להתחיל שוב ושוב. הרבה אנשים בוחרים להמשיך גם כשזה שוחק, מעצבן מייסר. לעזוב? מה פתאום? אני רגילה לחיים האלה, לשגרה הזאת, […]
אחת מקרובות משפחתי, תלמידת כיתה ז’ שמתגוררת בעיר במרכז הארץ, סיפרה במהלך מפגש משפחתי בראש השנה, כי התוכנית של בית הספר לקחת אותם באחד הלילות לראות סליחות התבטלה בעקבות התנגדותם של רוב ההורים שכינו את המהלך הזה ‘הדתה’. הצטערתי לשמוע זאת והייתה לי תחושה ששופכים את התינוק עם המים. שהרי כך מפסידים את העניין המהותי-הכרת […]
לצערי הרב, אני לא מרבה להציץ בפרשת השבוע. כאישה הפטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן, אני כמעט לא הולכת לתפילת שחרית בשבת בבוקר. לרוב אני אפילו לא יודעת מהי הפרשה השבוע. והנה, בשבוע האחרון של השנה, כחלק מטקסי הרמות הכוסית בכל המעגלים שאני חברה בהם, נדרשתי להכין “דבר תורה”. מתכונת של “ווארטים” (דברי תורה) היא ידועה […]
יש לי חלום לחיות במדינה נורמלית, האמת היא שיש בעולם כמה כאלה, אבל אני רוצה שכאן, במקום שגדלתי בו, במקום שנמצאים ילדיי ונכדיי, יהיה מקום נורמלי, מקום שכיף לחיות בו. בשבילי מקום שכיף לחיות בו זה לא רק האפשרות לקנות כרטיס טיסה זול או להזמין בגדים באינטרנט. המרחב שאנחנו רוצים לחיות בו אמור להיות בלי […]
העבודה העיתונאית מרתקת אותי בין השאר כי חלק מהלו”ז שלה לא צפוי. הוא מוכתב על ידי האירועים המתרחשים, השלכות הכתבות לא צפויות וגם בגלל ההיכרויות עם תחומים ואנשים חדשים שעם חלקם גם נרקמים קשרים אישיים. כשדיווחו לאחרונה באמצעי התקשורת על כך שעובדי מרכז חוסן בשדרות, שטיפלו במאות הפונים אליהם בעקבות שיגור הרקטות האחרון על העיר, […]
דמיינו עכשיו כפתיחה איך אני מול המקלדת, והתמונה הראשונה: הדרך לקלפי ביום הבחירות. אני צולעת עם נקע יחד עם אילן והבן שלי עמרי לכיוון מקום ההצבעה. בדרך סוכות ושמשיות של הרשימות. כמו תמיד רק יותר מנומנם. הראשונים שבאים להציע את מרכולתם הם שני צעירים שמושיטים פלייר לאילן, בשקט ללא התלהבות יתרה. להצביע לאמת. צחקתי ושאלתי, […]
הבחירות לכנסת ה—22 הסתיימו בתוצאות ידועות מראש. מה שהרגשנו בימים שקדמו להן התבטא היטב בקלפי — פחד ובלבול. נכון לעכשיו, יום לאחר הבחירות, עם ספירת הרוב המכריע של הקולות, אין מנצחים. חזרנו לאותו המצב עם שינויים קוסמטיים קלים וכמעט בלתי מורגשים. הבלבול והפחד ממשיכים ללוות אותנו, והם שייכים לשני המחנות. פחד אמיתי של מחנה הימין […]
הכול התחיל ממשפט של ליאור אוחיון, המתמודדת הצעירה ביותר (26) בתכנית "מאסטר שף" של העונה הנוכחית. “אני אוהבת לדייק, אבל הסבלנות לא נשארת איתי לנצח”, אמרה כשעבדה על מנה קשה במיוחד להכנה. פתאום חשבתי על הקשר בין תשוקה לסבלנות, בין תשוקה להתמדה. בריאיון איתה היא דיברה על זה שהתשוקה שלה היא לבישול, והיה לה כל […]
גירושי הוריי גרמו לי למשברים מאתגרים, אך עם זאת, במבט לאחור, הם גם זימנו לי רווחים. הם אירעו בתחילת שנות ה—50 של המאה הקודמת והייתי בת 5 כשהתווסף לשמי התואר המפוקפק “בת להורים גרושים”. לקביעת התואר המדובר קדם תהליך טראומטי וכואב שלווה בתחושת עצב מעיקה, שאותה השתדלתי והצלחתי להסתיר מהסביבה, מה שדרש ממני מן הסתם […]
אנחנו נבדלים זה מזה בתפיסת הזמן שלנו. כל אחד מנהל את הזמן שלו אחרת. יש כאלה, ביניהם אני, שזקוקים ליריעות זמן רחבות, הפורצות את הגבולות שלנו. הזמן יכול להיות חבר או אויב. אני כותבת את הטור הזה בזמן הנכון כדי לא לאחר את הדד-ליין של ירידת העיתון לדפוס. פעם עצם קיומו של הדד-ליין היה משתק […]
בתחילת השבוע הכריעה הוועדה המסדרת של הכנסת באמירה ברורה נגד חוק המצלמות. אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של מערכת הבחירות שנכפתה עלינו, ונראה שהיא מעניינת בעיקר את קהל הנבחרים. בגזרת הבוחרים נרשמת אדישות כמעט מוחלטת. בעוד שחברי הכנסת והמועמדים דרוכים ומגיבים לכל אמירה בתקשורת ונלחמים על “זמן מסך” בכל כלי תקשורת אפשרי, אותנו, האזרחים, קצת קשה […]
אתמול (הטור נכתב ברביעי בבוקר) נכבשה פסגת הציניות. לא היה אפשר לתכנן מהלך הזוי כמו זה שהכתיב הגורל בדיוק שבוע לפני הבחירות הכי מיותרות שידעה מדינת ישראל מאז ומעולם. מר ביטחון בנימין נתניהו ומר ״יש לאיסמעיל 48 שעות״ הגיעו לאשדוד, ולא רק שקיבלו הוכחה שאיסמעיל הנייה חי וגם פועל, אלא גם שידרו את זה בלייב […]
השבוע האחרון הכול התחיל ונגמר במצלמות. כל סיפור העמדת המצלמות בקלפיות הוא הסוואה. זה מה שעושים כשיש חשש שבבחירות הקרובות מאבדים את השלטון. ביבי יודע שבבחירות, כמו במלחמה, אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא יודע איך זה ייגמר. ולכן רוצה לגרום לתחושה שהבחירות במדינת ישראל לא כשרות, יותר נכון להגיד, שאם הליכוד מנצח, אז […]
ביום שלישי בבוקר התפרסמה ידיעה כי להרוג האשדודי בסבב הלחימה האחרון פנחס פשווזמן ז”ל נולד בן. תינוק קטן שנולד לעולם אכזרי שבו לעולם לא יזכה להכיר את אביו ויוכל לראות אותו רק בתמונות ובלשון עבר. חשבתי על המשפחה הזו שלא ביקשה להיות מפורסמת, בוודאי שלא בנסיבות טראגיות כאלו. חשבתי על השמחה הזו שהייתה אמורה להיות […]
על פי מחקר חדש שפורסם לאחרונה, החשיפה לניקוטין בקרב מתבגרים מסוכנת יותר מאשר במבוגרים וגם עישון בתדירות נמוכה בקרב בני נוער עלול להשפיע לרעה על היכולות הקוגניטיביות של המוח, שנמצא עדיין בתהליך התפתחות. אם אתם רוצים למנוע מילדכם לעשן, ודאו שהבית יהיה נקי מסיגריות ושמשו להם דוגמה אישית. אם ילדיכם כבר החלו לעשן, אל תטיפו […]
השבוע התלבטתי על מה לכתוב, כי עברו עליי כמה חוויות מטלטלות רגשית. ההתחלה ביום חמישי בהודעת ווטסאפ על מותו של האמן ברוך וינד ז”ל. הכרתי אותו כפסל וצייר, פעיל בארגון האמנים באשדוד מהתקופה שאילן היה הממונה על התרבות בעיר. לפני שלוש שנים ביקשתי לראיין אותו על האנדרטה לזכר האוניות “סטרומה” ו”מפקורה”, אחת האנדרטאות היפות והמיוחדות […]
אילנה אילדיז, אישה נאה בשנות ה—50 המאוחרות לחייה מאשקלון, יושבת על כיסא הגלגלים שלה בגאון. צריך לשמוע את הסיפור שלה כדי להבין. פגשתי אותה לאחרונה במטרה לכתוב ספר על חייה. הרעיון של כתיבת הספר נדחה בינתיים, אבל זכיתי לפגוש אישה חזקה, אסרטיבית, לא פחות מדמות מופת, לדעתי. העוצמה שלה הכתה בי, ולא יכולתי להירגע כמה […]
התמונות שרודפות אותי השבוע, וכנראה גם רבים אחרים, הן שתי תמונות שמתארות את חיינו במקום הזה. האחת היא של הירי על שדרות בזמן שילדים והורים חגגו את סוף הקיץ.המראה והצעקות חודרים ללב, כי מה בסך הכול כולנו רוצים? ילדים מאושרים, שמחים וצוהלים. לא בוכים ומפוחדים. השנייה היא תמונתה של רינה שנרב ז”ל שנרצחה בפיגוע. צילום […]
