תתארו לעצמכם ילד שמנמן בכיתה ו', ביישן, חסר ביטחון. מה הוא צריך? בעיקר שמישהו יאמין בו, שמישהו ילך איתו בדרך, שמישהו יסמוך עליו וייתן לו ביטחון במקום שהוא נמצא בו. ילד הזה מגיע לפעולה בצופים, הוא נהנה ונרשם, זה חוג מבחינתו. הוא ממשיך בתנועה שנה, ועוד שנה, מפה לשם הוא בכיתה י"ב, אחרי 7 שנים […]
אני שומעת דיונים רבים סביב התאמתו של שר החינוך לתפקידו הרם. לא אחת ישנן תהיות, כיצד מצניחים אדם זה או אחר מנבחרי הציבור, כשאין בתרמילו אפילו יום אחד בתוך מערכת החינוך ולו בתפקיד זוטר. ישנה תרעומת רבה על תחלופה רבה ומהירה של שרים בכלל וחינוך בפרט, כשהשאלה, כיצד דמות שלא צמחה ממערכת החינוך מסוגלת להוביל […]
“מצאתי לי סיבה לקום בבוקר. אני יוצאת לריצה. הבוקר הוא רגיש, זה זמן שאתה צריך אותו לעצמך, לנקות מחשבות להעיף אותן ברוח. לראות את השמש בזווית אחרת. הכל מתעורר… להתעורר עם הטבע לראות את הדבורים עוברות מפרח לפרח ואוספות את הצוף. ליהנות מהצל, מהפירות. מי שקם ראשון בבוקר זוכה במתנות של הטבע: לראות את הטל […]
במוצאי שבת האחרונה התקיימה הפגנה ענקית בתל אביב. לכאורה הפגנה “לא פוליטית” שהתמקדה בעיקר במצוקה הכלכלית הקשה של כל כך הרבה אנשים, בדגש על ציבור העצמאים. אבל הרי ידוע שזאת מחאה של כולנו. אנשים נאנקים תחת העול והחוב הכלכלי האדיר שהצטבר בהיעדר היכולת להתפרנס עקב סגר ממושך ופגיעה בתנאים. בתקשורת המרכזית דיווחו על כמה אלפים […]
“נהייה בקשר”, ככה אנחנו אומרים בסוף כל שיחה. אבל האם אנחנו מתכוונים לזה באמת? פעם היינו מתקשרים, כותבים מכתבים, שולחים מברקים, שואלים מה נשמע, מתארחים ומארחים. היום יש לנו אשליה של שמירה על קשר דרך הוואטסאפ, הפייסבוק והאינסטגרם. אנחנו מעודכנים לגבי חברינו הקרובים, אבל האם אנחנו באמת יודעים מה מתרחש בתוככי נפשו של הזולת? האם […]
אני מוצאת עצמי כל פעם מחדש בכל צומת אפשרי מנסה לחדד את מהות המסע עם בני היקר נועמיקו, ילד עם תסמותק (תסמונת-דאון) מרגע לידתו. במה דברים עוסקים? ראשית שבגדול כל דבר שהוא עושה מבחינתנו נתפס בעיני הכלל “מצליח” לעשות וכאן טמון ההבדל בינינו. כלומר, עצם ההשתאות שהוא התחיל ללכת בגיל שנה וחצי, שנגמל מטיטול ערב […]
השבוע הגעתי עם בתי בת השלוש בפעם הראשונה לחוף המצודה באשדוד. זה היה מדהים לראות איך באופן מידי היא קלטה את הוייב הפראי והחופשי של המקום וביקשה להוריד מעליה את כל הבגדים, בשונה מפעמים אחרות שאנחנו בים. כמו זיהתה בחוכמתה שיש כאן משהו אחר. ילדת טבע שלי. בזמן שהיא חגגה את החירות שלה כילדה בעולם, […]
“מאז שהבן שלי הודיע לי לפני שבוע שהוא מפסיק ללמוד במכללת סמי שמעון, אני מסתובבת פגועה, כאילו שהוא תקע לי סכין בלב” – אמרה לי אתמול ידידה טובה שאקרא לה כאן נ’ – והמשיכה: “אין לו שום תכניות אחרות, הוא עובד בארומה, מבזבז את הכסף שלו על בילויים עם החברה והחברים. הוא לא רואה איך […]
“מסופר שבודהה, לאחר שזכה בהארה, הרגיש צורך ללמד כיוון שראה שכל היצורים מבקשים אושר, ועם זאת, מתוך בורות הם עושים בדיוק את אותם הדברים שגורמים להם סבל” (מתוך “האבולוציה של האושר” מאת ג’וזף גולדסטין). פרספקטיבה בריאה היא הבסיס לאושר, וזאת משום שהדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם היא הדרך בה אנו חווים אותו. לא סתם […]
נראה לי שהקורונה הביאה עמה מספר מרוצים חדשים או מחודשים ושעצם הגעתה הובילה אותם להיות בקדמת הבמה הציבורית. מרוץ א’: מרוץ אחר הידע ידע הוא כוח, וככזה את/ה חייבים לרכוש אותו כל הזמן על מנת להיות הראשון במרוץ. ידע הוא דבר המוביל להצלחות לפני היריב שמולך. הפעם נראה שהסינים הם בעלי הידע. לפי תרחיש מסוים […]
שמיניסטיים יקרים, הנה, חלפו להן 12 שנות לימוד, והינכם עומדים לסיים בית ספר ולפתוח פרק חדש בחייכם. מצפות לכם מספר שנים של שירות צבאי, אך חלקכם כבר היום מתחילים לחשוב ולהרהר, מה תעשו כשתהיו גדולים. מחשבות אלה מדאיגות, מטרידות ואנשים צעירים רבים משתפים כי חוששים לעשות טעות גורלית ולבחור בחירה לא נכונה שעלולה להוביל אותם […]
בטור זה אצטט רבות את אליסף תל אור המתנסח באופן מבריק וחולק תובנות רלוונטיות לכל אחד מאתנו. בימים אלה יוצא לאור ספרו המרשים ורב ההיקף בהוצאת רסלינג. הוא נקרא “קורא בין התמונות – לוח השנה העברי בראי האמנות היהודית”. הנה דברים מתוך אחרית הדבר: “ספר זה מחבר בין שתי אהבות גדולות שלי: האחת, האהבה הגדולה […]
“בעולם הטובע תחת מבול של מידע לא רלוונטי, בהירות היא כוח. בתיאוריה, כולנו מוזמנים להשתתף בדיון על עתיד האנושות, אבל כל כך קשה לראות את הדברים בבהירות מספקת, שלעתים קרובות אנחנו בכלל לא יודעים שהדיון הזה מתקיים, ואין לנו זמן לברר את השאלות שעל הפרק. אנחנו עסוקים בדברים דחופים יותר: ללכת לעבודה, לטפל בילדים, לדאוג […]
כל תחילת שנה אני מתפללת שבנותיי ובני יזכו למחנכת טובה בישראל. בעיני זהו סוד המשך ההצלחה שלהם, הערכית והפדגוגית, מרכיב כה חשוב ומכריע להמשך צמיחתם וטיפוחם. הגננת והמחנכת הן דמויות משמעותיות לרצף התפתחותי ולבניית עתידם ונשמתם הברוכה. המחנכת היא הדשן החשוב להמשך התפתחותן בחממת החינוך. אני רואה במערכת החינוך את העורק הראשי ליצירת נתיבים ברוכים […]
שבוע הספר הדיגיטלי הזה הגביר בי את החשק ללטף ספרים חדשים, להתענג על ספרים ישנים, של אחרים ושלי כאחד ולהתברך בספר חדש שערכתי. למרות הנבואות השחורות שהספר עם הדפים מנייר, סיים את תפקידו בעידן שלנו, אני עדיין נאמנה לפורמט הישן של הספרים: עטיפה מלבבת, גב עטיפה מסקרן והעיקר פנים הספר: תוכן אמיתי ומרגש שנוגע בך […]
בנינו ובנותינו מסיימים את תקופת הלימודים, אמנם לא ידוע להורים מהו התאריך המדויק, אבל בכל מצב זה יגיע בקרוב. כל אחת ואחד יעלה כיתה או שכבת גיל בגן הילדים. אלה תקופות מעניינות, לפחות אצלי בבית. הבכורה תעלה לחטיבה העליונה ובני הצעיר בילדים, יעלה לכיתה א’. בשני המקרים אני מתרגשת, אלה שלבים חשובים המעידים על התפתחות […]
התקופה הזאת, שעוברת על כולנו וטורפת אותנו יחד עם כל הקלפים, יצרה אי גדול של חוסר וודאות, חוסר בהירות ושינויים בכל היבטי החיים. זה ניכר בכל דבר, החל מאיך שאנחנו נראים, מתנהגים, איך נראית השגרה של הילדים שלנו במערכת החינוך, איך נראית שגרת העבודה שלנו, אם בכלל נשארה לנו עבודה, ועד לאיך נראים ההרגלים התרבותיים […]
אחת התופעות המרתקות המעסיקות אותי לאחרונה היא הפערים הקיימים בין ההופעה החיצונית שלנו לבין מה שמתרחש אצלנו בפנים. אנחנו חיים בעידן של סגידה לגוף, לוויזואלי, לחיצוני. שופטים את הזולת על פי הנראות הפיזית שלו ולא על פי הנוכחות של הנשמה שלו. קשה לעמוד בדרישות הוויזואליות של הקהל הרחב, נדמה שברשתות החברתיות ובמדיה בכלל חורצים גורלות […]
