הקורונה מתפשטת בקצב שיא בארץ ובעירי אשדוד. בגל הראשון כולנו היינו ספונים בהסגר בבית והיינו שמורים ומוגנים. כשאמרו לנו בחדשות, שהגל השני יהא הרבה יותר רציני, לא הבנו עד כמה. חדשות לבקרים הייתי שומעת על א/נשים הקרובים אלי, על כך שהם בבידוד ועל כך שהם חלו. המעגל הצטמצם והלך. לא עוד דמויות לא מוכרות בחדשות […]
לא קל להיות אמן. זאת לא ממש בחירה. אתה נולד כזה, אם תרצה או לא תרצה. אני ניסיתי להתנגד לאמנית שבי, רציתי לברוח מגורלי כאמנית. אף על פי שכבר כשהייתי בת 7 ידעתי שאני רוצה להיות סופרת, רק בגיל 30 התחלתי לכתוב ברצינות. לא רציתי להיות משוררת. ידעתי איזה חיים קשים מצפים לי. נלחמתי בעצמי. […]
אני בזוגיות גרועה, גמורה. כבר מזמן יודעת שזה נגמר בינינו וזה הזמן ללכת משם ואני אומרת לו “תקשיב זה לא עובד, אני פשוט לא אוהבת אותך יותר. אני לא סומכת עליך, לא נמשכת אליך, אני לא מאמינה בך ובדרך שלך ואלו לא החיים שאני רוצה לחיות, אתה מבין? אין לנו את אותם החלומות”. אבל הוא […]
אנו עדים בחודש האחרון להפגנות רבות בארץ בנושאים מגוונים. מקור ההפגנה נובע מחוסר שביעות הרצון של האזרחים. אנו עדים לכך שהאחראים למצב לא יצאו למרפסת ביתם כדי לנסות ולהרגיע את הציבור המשולהב תוך כדי לקיחת אחריות. נהפוך הוא. הם מציגים עצמם כקורבנות נרדפים בכיכר העיר תוך יצירת כאוס ומלחמת אחים ואחיות. הדבר מסוכן מאוד ועל […]
את מופרעת, משוגעת, בלתי נשכחת, הפרעת אישיות גבולית, לא רואה ממטר, לא עוצרת באדום ומופרכת לחלוטין, באת לשבור את כל מה שבנינו עליו. סגור זה הפתוח החדש. בידוד זה הבטוח החדש, רחוק זה הקרוב החדש. איזה טוויסט, איזו עלילה, עלילת שווא. ובכל זאת אין מה לומר, את באמת מרשימה, אבל עם כל הכבוד, אני עדיין […]
קרן צ’וקלר לוינמן, תושבת אשדוד בת 26, מסיימת ללמוד בימים אלה עבודה סוציאלית. היא גדלה באשדוד לאם דיאנה, רכזת בחברת סיעוד ולאב ולדימיר, טכנאי מיזוג וקירור. שניהם מהנדסים, בעלי תואר שני. הם הגיעו לאשדוד ב-1991 מברית המועצות לשעבר. גילוי נאות: קרן היא תלמידה שלי, היא כותבת שירה כבר שנים ועברה אצלי תהליך כתיבה, במהלך שנות […]
במשרד החינוך דואגים בכל שנה לטפח ערך מרכזי. היום מעל במת טור זה הייתי מציעה שבכל השנים נושא העל יהא “הכלה וערבות הדדית”. מקום זה החלטתי לתת יד, החלטתי להצטרף למאבק העובדות הסוציאליות. לא אני לא נמנית עם אחת מהן. אני נמנית עם הנשים, אני נמנית עם ציבור נשים שמשכרותן משולמת, כאילו היו חלק משירותי […]
שבת בבוקר. “אמא, בא לי לק, בא לי אודם, אולי קשת? או צמה? אה, בעצם בא לי שמלה כזאת, לא, כזאת, בא לי עגילים, חורים זה כואב? אבל בא לי”. היא מודדת ומחליפה זוגות נעליים, שלי, שלה, שלנו ומזכירה לי אותי בילדותי. אומרים שאהבתי להתגנדר והייתה לי שמלה אחת שאהבתי במיוחד, אותה אמא שלי נאלצה […]
תתארו לעצמכם ילד שמנמן בכיתה ו', ביישן, חסר ביטחון. מה הוא צריך? בעיקר שמישהו יאמין בו, שמישהו ילך איתו בדרך, שמישהו יסמוך עליו וייתן לו ביטחון במקום שהוא נמצא בו. ילד הזה מגיע לפעולה בצופים, הוא נהנה ונרשם, זה חוג מבחינתו. הוא ממשיך בתנועה שנה, ועוד שנה, מפה לשם הוא בכיתה י"ב, אחרי 7 שנים […]
אני שומעת דיונים רבים סביב התאמתו של שר החינוך לתפקידו הרם. לא אחת ישנן תהיות, כיצד מצניחים אדם זה או אחר מנבחרי הציבור, כשאין בתרמילו אפילו יום אחד בתוך מערכת החינוך ולו בתפקיד זוטר. ישנה תרעומת רבה על תחלופה רבה ומהירה של שרים בכלל וחינוך בפרט, כשהשאלה, כיצד דמות שלא צמחה ממערכת החינוך מסוגלת להוביל […]
“מצאתי לי סיבה לקום בבוקר. אני יוצאת לריצה. הבוקר הוא רגיש, זה זמן שאתה צריך אותו לעצמך, לנקות מחשבות להעיף אותן ברוח. לראות את השמש בזווית אחרת. הכל מתעורר… להתעורר עם הטבע לראות את הדבורים עוברות מפרח לפרח ואוספות את הצוף. ליהנות מהצל, מהפירות. מי שקם ראשון בבוקר זוכה במתנות של הטבע: לראות את הטל […]
במוצאי שבת האחרונה התקיימה הפגנה ענקית בתל אביב. לכאורה הפגנה “לא פוליטית” שהתמקדה בעיקר במצוקה הכלכלית הקשה של כל כך הרבה אנשים, בדגש על ציבור העצמאים. אבל הרי ידוע שזאת מחאה של כולנו. אנשים נאנקים תחת העול והחוב הכלכלי האדיר שהצטבר בהיעדר היכולת להתפרנס עקב סגר ממושך ופגיעה בתנאים. בתקשורת המרכזית דיווחו על כמה אלפים […]
“נהייה בקשר”, ככה אנחנו אומרים בסוף כל שיחה. אבל האם אנחנו מתכוונים לזה באמת? פעם היינו מתקשרים, כותבים מכתבים, שולחים מברקים, שואלים מה נשמע, מתארחים ומארחים. היום יש לנו אשליה של שמירה על קשר דרך הוואטסאפ, הפייסבוק והאינסטגרם. אנחנו מעודכנים לגבי חברינו הקרובים, אבל האם אנחנו באמת יודעים מה מתרחש בתוככי נפשו של הזולת? האם […]
אני מוצאת עצמי כל פעם מחדש בכל צומת אפשרי מנסה לחדד את מהות המסע עם בני היקר נועמיקו, ילד עם תסמותק (תסמונת-דאון) מרגע לידתו. במה דברים עוסקים? ראשית שבגדול כל דבר שהוא עושה מבחינתנו נתפס בעיני הכלל “מצליח” לעשות וכאן טמון ההבדל בינינו. כלומר, עצם ההשתאות שהוא התחיל ללכת בגיל שנה וחצי, שנגמל מטיטול ערב […]
השבוע הגעתי עם בתי בת השלוש בפעם הראשונה לחוף המצודה באשדוד. זה היה מדהים לראות איך באופן מידי היא קלטה את הוייב הפראי והחופשי של המקום וביקשה להוריד מעליה את כל הבגדים, בשונה מפעמים אחרות שאנחנו בים. כמו זיהתה בחוכמתה שיש כאן משהו אחר. ילדת טבע שלי. בזמן שהיא חגגה את החירות שלה כילדה בעולם, […]
“מאז שהבן שלי הודיע לי לפני שבוע שהוא מפסיק ללמוד במכללת סמי שמעון, אני מסתובבת פגועה, כאילו שהוא תקע לי סכין בלב” – אמרה לי אתמול ידידה טובה שאקרא לה כאן נ’ – והמשיכה: “אין לו שום תכניות אחרות, הוא עובד בארומה, מבזבז את הכסף שלו על בילויים עם החברה והחברים. הוא לא רואה איך […]
“מסופר שבודהה, לאחר שזכה בהארה, הרגיש צורך ללמד כיוון שראה שכל היצורים מבקשים אושר, ועם זאת, מתוך בורות הם עושים בדיוק את אותם הדברים שגורמים להם סבל” (מתוך “האבולוציה של האושר” מאת ג’וזף גולדסטין). פרספקטיבה בריאה היא הבסיס לאושר, וזאת משום שהדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם היא הדרך בה אנו חווים אותו. לא סתם […]
נראה לי שהקורונה הביאה עמה מספר מרוצים חדשים או מחודשים ושעצם הגעתה הובילה אותם להיות בקדמת הבמה הציבורית. מרוץ א’: מרוץ אחר הידע ידע הוא כוח, וככזה את/ה חייבים לרכוש אותו כל הזמן על מנת להיות הראשון במרוץ. ידע הוא דבר המוביל להצלחות לפני היריב שמולך. הפעם נראה שהסינים הם בעלי הידע. לפי תרחיש מסוים […]
