מה לא נאמר עלינו, דור ה-Y שנולד איפשהו בין 1980 ועד לסוף העשור הקודם? מפונקים, לא רוצים לקחת אחריות, לא מעוניינים לעבוד תחת לחץ ועוד הרבה משפטים נוצצים נוספים. האם הפער בכלל לא טמון בהבדלי הדורות, אלא בהבדלים בדור שלנו? האסימון נפל לי השבוע, כשפגשתי חבר מאופקים. טיילנו ביחד בדרום אמריקה. שאלתי אותו על […]
מה זה בית? זה המקום שאליו תמיד ארצה לחזור. הייתי מאושרת בביתי. לולא הייתי צריכה לעזוב אותו, ראיתי את עצמי מזדקנת בבית הזה. אבל המציאות רצתה אחרת ונאלצתי לעזוב את הבית שהוריי בנו בעשר אצבעות. עכשיו הזיכרונות ילכו איתי לדירה החדשה. אני מתקשה עדיין לעכל את העניין. הפרידה קשה אך בלתי נמנעת. ארזתי כבר את […]
לפני ארבע שנים זכתה העיתונאית יעל דן בפרס מפקד גלי צה”ל למצוינות. בחודש שעבר העניק לה ראש העיר תל אביב—יפו רון חולדאי את הפרס על שם נחום סוקולוב, מחלוצי העיתונות העברית. ובשבוע הבא בכנס ה-13 לעיתונות באילת תעניק לה אגודת העיתונאים, שבה אני חברה, פרס על מפעל חיים. בפרסים הללו הובאה בחשבון העובדה שדן העלתה […]
שיחת טלפון הבוקר גרמה לי לכתוב טור על הרצון לרַצות את הסביבה ללא הצלחה. אותה חברה שמעבר לקו, אחת מיני רבות מסתבר, עסוקה בלתת מענה לכל צורך של מישהו אחר סביבה, רק שלא יהיה עליה לזהות מה היא רוצה, זה כנראה מפחיד מדי. אפשר לחיות חיים שלמים, לגדל ילדים, להיות רעיה, ועדיין לא לממש את […]
לאחרונה פרסמתי בעיתון זה טור אישי, ובו ייחלתי לחזרה לחינוך חינם באמת, כמו שאני קיבלתי בבית הספר היסודי דב הוז בגבעת עלייה, אותו בית ספר שמימנה המדינה דווקא בתקופת הצנע כשהקדישה לתחום החשוב הזה את משאביה המעטים. שבוע אחר כך צלצל הטלפון בביתי, ומצדו השני של הקו היה תושב גן יבנה שביקש לוודא שאני היא […]
ידעתי שיום אחד זה יגיע, היום בו אהיה חייבת לדעת אנגלית. הרי עם כל העברית המפוארת והעתיקה שאני אוהבת בכל לבי, אנחנו עדיין נקודה אחת זעירה על המפה, והכול קורה באנגלית (או בסינית). הכול קורה מעבר לקו האופק. כביכול. דחיתי את זה כמה שיכולתי, במפגשים עם דוברי אנגלית דאגתי שיהיו מתורגמנים כדי שלא איאלץ להתמודד […]
ב-10 באוקטובר ציינו ביותר מ-150 מדינות בעולם, בהן ישראל, את יום בריאות הנפש העולמי. את ציון היום יזמה לפני 27 שנים ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש (WFMH). יש מדינות שבהן היום המדובר הוא חלק משבוע המוקדש לנושא. בישראל הרחיבו אותו לכל החודש, שבמהלכו נעשה מדי שנה מאמץ להנגיש את הנושא לציבור במטרה לקדם את המודעות והידע […]
בפוסט שהפך לוויראלי כתבה העיתונאית עמליה דואק על שימוש בקשיות שתייה מפלסטיק שיצא מפרופורציה. לכאורה מוצר פעוט שאינו תופס מדי הרבה מקום, ולכן כמעט שלא נותנים עליו את הדעת. “השבוע”, כתבה, “הייתי בחתונה של חברים. רקדנו וחגגנו במשך שעות. אחת לכמה זמן ניגשתי לבר וביקשתי כוס מים. בכל פעם קיבלתי את המים באותה מתכונת — […]
השוואות, כל הזמן השוואות — “הם חגגו יותר מאיתנו, היה להם יותר כיף מאשר אצלנו. תמיד זה ככה, אנחנו לא יודעים לבחור את הבחירות הנכונות”. הדשא של השכנים ירוק יותר, זה ידוע. תחושת ההחמצה יכולה ללוות אותנו לאורך שנים ארוכות ולא להרפות, אלא אם נתמודד איתה באופן רציני וישיר. העובדות מדברות בעד עצמן, אנחנו לא […]
“אתה לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס, עד שיהיה לך את האומץ להיפרד ממראה החוף” (כריסטופר קולומבוס) אני אוהבת לצלם אנשים, בעיקר דיוקנאות אישיים (פורטרטים). אני מאמינה מאוד שדיוקן עוצמתי מלא רגש יכול להיווצר לרוב רק במפגש אינטימי בין הצלם למצולם. כשמתגברים על המבוכה הראשונית, נוצר שיח חופשי ומשותף, ואט אט גם בוטחים בצלם, מתעלמים […]
עשרה ימי עבודה יש לנו סך הכול בחודש אוקטובר. את שאר הזמן אנחנו מחלקים בין חשבון נפש, תפילות, סעודות ויום אחד של צום. מסתכלים כל הזמן לשמיים, מחפשים שלושה כוכבים שיסמנו לנו את התוקף של הימים, את זמן צאת הכוכבים, המסמל את המעבר מיום חג לחולין. קלטתי פתאום השבוע שאף פעם לא יצאתי לטיול שכלל […]
אחת התופעות שהכעיסו אותי בזמנו כמחנכת כיתה וכמרכזת שכבה הייתה שמורים למיניהם היו משמיעים בישיבות פדגוגיות התבטאויות “נבואיות” וקובעים בנחרצות מה שיצא ברבות הימים מתלמיד כזה או אחר. כבר אמר רבי יוחנן (במסכת נזיקין, בבא בתרא, דף י”ב עמוד ב’) ש”מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לשוטים” (ולתינוקות). מורים שנהגו להתבטא בצורה זו […]
המציאות סביבנו מורכבת יותר משהייתה אי פעם. אנחנו נתבעים להחליט החלטות רבות מאוד מדי יום. החל במה לקנות בסופרמרקט, ששם יש מבחר עצום בכל תחום, וכלה במה לראות בטלוויזיה. אנחנו נסחפים לא פעם. רוצים רק להציץ בפייסבוק ונשאבים לשעה ארוכה, נסחפים לשיחות טלפון בלתי מתוכננות, להתכתבויות בווטסאפ, כך שהיום עובר ולא הקדשנו מספיק זמן לעצמנו […]
בעבודת העיתונאי, שהוא “הפה” של הציבור, יש מידה רבה של שליחות ציבורית, ועל כן הוא הופך לעיתים, כמו בימים אלה, לשק החבטות של בעלי אינטרסים שמעוניינים לסכל את דיווחיו. למזלה של המדינה, העיתונות עומדת כחומה בצורה ועושה את עבודתה הדמוקרטית נאמנה. פעמים רבות נשאלתי מתי, איך ומדוע נעשיתי עיתונאית. ובכן זה קרה באקראי, ואת הכתבה […]
“עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו — אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו” (משנה, יומא, ח', ז'). ואני רוצה לדבר דווקא על חטאים מול אלוהים, אני רוצה לדבר על אלה שלובשים לבן והולכים לבית הכנסת להתפלל ולהתיר את הנדרים שלהם. אני רוצה לדבר על הצבועים. ביום חמישי האחרון הייתי […]
כל יום בשבילי הוא יום של חשבון נפש. קשה לחיות עם זה, אבל ככה זה אצלי. אני לא מחכה ליום כיפור כדי לעשות חשבון נפש, אלא מפזרת את האנרגיה של עשיית חשבון נפש על פני הימים האפורים. אין לי סיבה מיוחדת לעשות זאת, אני פשוט כזאת. מנהלת פנקסי חשבונות יום—יום ובודקת את מצבי בבנק הרגשות […]
בסוכות אנחנו נוטלים את ארבעת המינים השונים, אוגדים אותם ביחד ומנענעים כנגד ארבע רוחות השמיים. נהוג לראות בזה אקט של אחדות. גם ה”מינים” שלא הצטיינו בטעם או בריח מיוחד הם חלק מהשלם, חלק מהקולקטיב. אני מוצאת בזה דווקא ענווה. גם המינים החזקים לא יכולים להיות שלמים בלי האוכלוסיות המודרות שהם נוטים לראות אותן כחלשות ולא […]
מה אני מאחלת למדינה לראש השנה? שיתבצע בה חוק חינוך חינם של ממש, כמו בימים שבהם הייתי אני תלמידה בבית הספר העממי — שלימים עברו לכנות את כשכמותו בית ספר יסודי — וכמו שהתכוונו אליו קברניטי המדינה. קצת היסטוריה: מאחר ששלטונות המנדט הבריטי לא הקימו בארץ ישראל מערכת חינוך מנדטורית ועדיין לא קמה מדינת ישראל […]
