שמעתי שאחוזי הגירושין עלו בתקופת משבר הקורונה. מסתבר שלאנשים קשה להיות ביחד בבית. אצלי זה עבד ההפך. אחרי שנים של לבד, שהיה לי טבעי ונוח, אני לא רוצה להיות יותר לבד. פעם כתבתי שיר: “טוב לה עם הלבד שלה”, אבל לא הכנסתי אותו לאף ספר, בעקבות תחושה אינטואיטיבית שזה מצב זמני. אני כותבת את הטור […]
מכל הדברים שהיו קשים לי השבוע בסגר הזה הכי קשה לי היה לא להשתתף בהלוויה שלאימה של החברה שלי בת שבע. כי אפילו להתאבל או לנחם אבלים אסור בימי הקורונה. בשבת הגיעה אליי הידיעה שמרסל אילוז נפטרה. זו לא הייתה הפתעה. מרסל, בת 84, הייתה חולה ומאושפזת במצב אנוש. אבל לא משנה כמה שנהיה מוכנים […]
מאז החלו אירועי הקורונה ההתמודדות הקשה ביותר שלי הייתה, עד השבוע, עם הידיעה שבבריטניה, שבה מתגורר בני האמצעי עם אשתו ושני ילדיו, החליטה הממשלה לנהוג בשגרה בלתי ברוכה בעליל. כעת, משהבריטים סוף סוף התעשתו והטילו סגר מוחלט ואף שזה אולי מאוחר מדי, נרגעתי במידה מסוימת. ויש גם נקודות חיוביות. בני, שהוא עורך בטלוויזיה, תחום המוגדר […]
כמעט ולא ניתן לדבר על משהו אחר חוץ מאשר על הנגיף ששיגע את העולם. כחודשיים מאז שהוא נכנס לחיינו, החל בידיעות עמומות מסין, ולאט לאט אשר יגורנו השתחל לחיינו. ברור לכולם שלא מדובר רק בבעיה בריאותית. החשש הבריאותי מרחף מעל, אבל הוא לא מוחשי כמו הדאגה הכלכלית. בעוד שרובנו לא היינו יודעים על הנגיף לולא […]
כמו תמיד בשעת משבר ומצוקה, באים לידי ביטוי גם הפעם בימי הקורונה, שהוכרזו כימי חירום לאומי, יוזמות פרטיות של מתנדבים לסיוע שמביאים לידי ביטוי את פניה של ישראל היפה. באשדוד יזמה אשת הייטק את תרומת התקציב היומי לארוחה באמצעות שוברי הארוחות מכרטיסי "תן ביס" ו"סיבוס", שניתנים לקהילת ההייטק בעיר, למשפחות ובודדים המצויים בסיכון להידבק בקורונה. […]
יומני היקר שלום, אופס! כך כותבים ילדים כשאומרים להם לנהל יומן המתאר את חייהם. ההמשך המתבקש: קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, התלבשתי והלכתי לבית הספר. אז כשביקשו ממני שאכתוב על החוויות שלי ממעצר הבית שבו אני נמצאת, אפשר לתאר את השגרה: קמתי, צחצחתי שיניים, התלבטתי אם להתלבש, כי אפשר להמשיך בפיג’מה. יש דרכים שונות לחיות את […]
נמנעתי עד עכשיו מלהיכנס לפאניקה. לא רציתי לכתוב על הקורונה, אבל הבנתי שזה הנושא היחיד המעסיק את כולנו. הנגיף הזעיר המשתק את עולמנו בא ללמד אותנו כמה שיעורים חשובים. כדאי להתבונן בהם. הקורונה הופיעה בדיוק כשהעולם נקלע למבוי סתום בתחומים רבים. משבר האקלים, התחממות כדור הארץ, זיהום האוויר – המחירים שאנו משלמים על התנהגות אנושית […]
בשל התפשטות וירוס הקורונה, רבים מכם ורבים מילדיכם חווים את המתרחש כחוויה לא נעימה, מלחיצה ואף מפחידה. התמודדות עם מצבים המסכנים את חייו של הילד ואת חיי קרוביו על בסיס יום-יומי מתישה וסוחטת את כל כוחותיו הגופניים והנפשיים כאחד. הפחד הוא רגש טבעי, אשר נגרם מחשיפה לאיום או לסכנה ממשית, ומטרתו היא לגייס כמות עצומה […]
בעיצומו של חג הפורים החלו לרדת המסכות. לא אלו של הקורונה. אלו, כפי שנראה, כאן כדי להישאר איתנו לתקופה ארוכה ובלתי ידועה. אני מתכוונת למסכה אחת ספציפית מאוד, למסכה השמאלית שעטתה על עצמה אורלי לוי תקופה לא מבוטלת. זו שהכניסה אותה לכנסת בקלילות, אף שככל הנראה לא תרמה אף קול למאמץ המלחמתי של השמאל הציוני. […]
אחת הנכויות הרגשיות, ואולי הקשה ביותר, היא חוסר היכולת לתת. זה מתבטא גם בנתינה חומרית, אבל לא רק. אדם שמתקשה לתת רגשית בדרך כלל שומר את כספו ומתקשה להעניק. אני רוצה לדבר הפעם על קמצנות נפשית, שאינה קשורה דווקא לחומר. מי שמחשב חישובים כמה נתן לא מאפשר זרימה של קשר או תקשורת. יש משפט שהוא […]
24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, נדרשות חיילות, נגדות וקצינות לזמינות מלאה. יום וליל, חום וקור, צפון, דרום, משרד, חמ"ל, אוהל, שטח. אפשר לראות אותן מפקדות, מגינות על הגבולות, מסכלות פיגועים, מתצפתות, מחנכות, מעצבות מדיניות ועושות כל מה שרק ידרש מהן, בהצטיינות! הן מגיעות לתפקידים משפיעים ומכריעים, שנוגעים באופן ישיר בתכנון וההפעלה של כל זרועות […]
קרוב לוודאי שאת הביטוי “עד שהשמנים ירזו — הרזים ימותו” טבע אדם שמן כדי להתמודד באופן ציני עם בעיית ההשמנה שהפכה למכה עולמית. השבוע ציינו ברחבי העולם, כולל בישראל, את שבוע השמנת יתר העולמי, נושא שנוגע לי באופן אישי. זאת משום שהוא עוסק במצב שבו כמות השומן בגוף ומשקל הגוף גבוהים ממה שנחשב כבריא. על […]
בהגדרה אני אדם שיודע ליהנות מהחיים. אני תמיד שמחה לטעום מאכלים טעימים, לנסוע למקומות רחוקים, לראות נופים חדשים, לפגוש אנשים מתרבות אחרת. אני אוהבת להקשיב למוזיקה טובה, לראות מופעים, סרטים, הצגות. ובכל זאת, מאז ילדתי ההנאות האישיות לא מספיקות, אני רוצה לראות עולם צודק מסביבי ולהיאבק למען אלה שגורלם לא שפר עליהם. מאז גיל 15 […]
מאז שהייתי קטנה בלילה בלילה לפני השינה אני סופרת את הדברים הרעים שעשיתי במשך היום ובכלל לא מצליחה להירדם. ההרגל הזה מלווה אותי עד היום. פעם כתבתי: אשמה עתיקה מקננת בתוכי. מכשפה אחת חרצה את גורלי, אמרה מילות קללה על מיטתי עוד בהיותי תינוקת. מי יסיר ממני את אימת הלחש ההוא? מי יצמיד גרגרי סוכר […]
ישבתי הרבה מול המקלדת, הדף הלבן הווירטואלי היה ריק. התלבטתי אפילו אם לוותר השבוע, ופשוט לא לכתוב כלום. מה כבר לא אמרתי על אפשרויות הבחירה שלנו. אני מנסה ב—50 השנים האחרונות לקחת חלק בפעילות פוליטית. כן, 50 שנה מאז שהייתי ילדה. תמיד הייתי שייכת למיעוט, וכך גם עד היום. אני יודעת שלהאמין בשוויון, שלום ובאהבת […]
לאחרונה השתתפתי בכנס הלאדינו הארצי, שקיבל בזמנו את חסותו של יצחק נבון, נשיאה החמישי של ישראל ושעם מותו נקרא על שמו. הכנס, שהיה הנאה צרופה ונקרא גם “ימי חלב ודבש”, התקיים במשך ארבעה ימים זו השנה ה-19 ורבים ממשתתפיו היו משפחות בהרכב של עד ארבעה דורות. הלאדינו, שהיא בעצם הספרדית העתיקה, היא תופעה יוצאת דופן. […]
לאחרונה בערב ההשקה של הספר והאלבום המוזיקלי משיריי נאמר על הבמה שאחת האיכויות שלי היא שאני אומרת את האמת. זה נשמע לי כמו משהו טבעי שלא צריך לציין, אבל בעידן שלנו מסתבר שזה מצרך נדיר. בעצם למה לומר את האמת כשאפשר לשקר? לא חסרים חנפנים שיודעים למרוח וללקק. אמירת האמת זו דרכי, גם כשהיא כואבת, […]
הבחירות שוב כאן, בפתח. בואו ונחשוב רגע, האם אנחנו באמת בוחרים איך לחיות כאן? בלי קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת, האם אנחנו באמת שוקלים, בודקים, מחליטים? או שאנחנו נשאבים אל הסחרחורת הלאומית ונגררים אחרי מה שנדמה לנו כרצוננו החופשי? "בחירות" היא מילה שחוקה. אנחנו שטופים בכל כך הרבה קלישאות, עד שקשה לזהות מהי המשמעות […]
