מגזין

עמרי גבע היה מוזיקאי מבריק שעבר לניו יורק להגשים את החלום – הקליט אלבומים, ניגן בהרכבים והבטיח שהוא הולך "לקרוע את העולם". חודש לפני שנהרג בתאונה הוא שלח לאחותו מיכל מתנה אחרונה – לחן לשיר שהבטיח לה. עכשיו, 20 שנה אחרי, כשהמספר 2 הגיע בצורה מצמררת, היא מוציאה את הפרויקט המוזיקלי שישב כל השנים בקרטון מאובק במגירה ומפיחה בו חיים חדשים בקולה

ישי קושמרו מאשדוד עמד להפוך לאב לראשונה כשקרס בביתו ועבר דום לב. חודש שלם בקומה, שיקום מתיש, ניתוח לב נוסף שהגיע בהפתעה – והחלטה לשנות את כל חייו. כמעט עשור אחרי, הוא משיק ספר על המסע שעבר, ועל ההבנה שהחיים קורים בין נשימה לנשימה

היא השתתפה בתכניות הריאליטי "כוכב נולד" ו"הכוכב הבא", השקיעה את כל נשמתה וכישרונה – אבל שם זה לא הלך, וספיר החליטה לוותר על החלום הגדול ולעשות משהו חדש. בראיון ל'כאן דרום' היא מספרת איך הפכה להיות מאפרת מבוקשת, על הקריירה המיוחדת שבנתה לעצמה שבה היא זוכה גם לשיר וגם לאפר, על ההופעה שבוטלה לה כי היא אישה ועל הרגע הכי קשה בקריירה שבו היא הבינה שהכל נגמר

המגדלור בגבעת יונה באשדוד שנבנה בשנות השישים כדי לסמן נתיב ימי, האיר גם את חייו של ילד בן 6 שגר בבית שממול, והפך למרכז עולמו. היום, כשהוא בן 28, מספר בן צורמגן בגאווה על הקשר הלא שגרתי עם המגדל ההיסטורי, ועל המחווה הציבורית שהוא מבקש עבור המגדלור שלו

בן כהן, ראש המועצה האזורית באר טוביה, מספר ל'כאן דרום' על השנה הראשונה שלו בתפקיד. הוא מתאר כי ידע לאן נכנס ועדיין הופתע לרעה מרמת הניהול הקודמת של המועצה. "לא היה תחום שנגעתי בו ואמרתי – הנה, פה התנהלו חכם". הוא מסביר למה לא יוכל לעמוד בהבטחה שלו להקמת בריכה: "אילו הייתי יודע את הנתונים במלואם – לא הייתי יוצא בהצהרה הזאת". מסביר מה קרה מאחורי הפרישה המהדהדת של המנכ"ל שמינה: "אני אישית הייתי נלחם עד הסוף", ומצהיר כי ההתנגדות לרובע החדש היא לא בשל זהות האוכלוסייה: "לא בגלל שהם חרדים – בגלל שהתכנון מופרך"

לאחר ששכלה את בעלה, איש השב"כ יוסי טהר ז"ל, שתמונתו אסורה בפרסום, בקרב מול מחבלים ב-7.10, מדברת ליאת שור-טהר בפתיחות על האובדן והשכול, משחזרת את הרגע הכואב שבאו לבשר לה על נפילתו בקרב: "כשהודיעו לי לא האמנתי", ועל הרגע שסיפרה לילדים: "הם ישר הרגישו, ושאלו אותי 'אמא, אבא מת?'". כעת היא החליטה לצאת בהרצאה מרתקת שבה היא מספרת את הסיפור שלה ושל יוסי, על החיים לצד איש ביטחון סודי ועל החיים בלעדיו

שנה לאחר השבת השחורה בה נפל רס"ן אברהם חובלאשוילי ז"ל, מספרת אלמנתו שושי על ההתמודדות היומיומית ועל הגעגועים הכואבים. היא משחזרת את הרגע בו הגיעו לבשר לה על נפילתו בקרב: "הייתה לי תחושה שתהיה דפיקה בדלת", על לידת הבן שלא יכיר את אביו: "אבי השגיח עליי מלמעלה בזמן הלידה", על הרגעים בהם היא נשברת: "אני שמה חולצה שלו ומתיזה את הבושם שלו והדמעות לא עוצרות", על האישה החזקה שהחיים מחייבים אותה להיות: "אני לא יכולה לשקוע בדיכאון, יש לי שני תינוקות לטפל בהם", ועל הרצון שאף אחד לא ישכח את אבי ואת שאר הנופלים: "רק בזכותם אנחנו קמים בבוקר ומצליחים לחיות במדינה הזאת"

עד לפני שנים ספורות הייתה המוזיקאית לבנת בן חמו מאשדוד, באחת מעמדות המפתח הבכירות בעולם המוזיקה – שדרנית וחברת ועדת הפלייליסט בגלגלצ ומי שקבעה גורלות של זמרים מתחילים. אבל היא החליטה לעזוב הכל כדי לעבור לצד השני והפחות יציב של המתרס ולהגשים את חלומה להיות זמרת. כעת היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה ומספרת בראיון ל'כאן דרום' על ההחלטה ההיא: "אני לא מצטערת עליה לרגע", על התגובות בבית: "הבת שלי אמרה לי 'אמא אני לא רוצה שתהיי זמרת, אני רוצה שתהיי בבית'", על היחס למוזיקה שלה מצד גלגלצ: "שירים שלי לא נכנסו לפלייליסט ולא מושמעים בשעות מרכזיות", ועל המסר שלה: "אני רוצה שידעו שאמא שמגשימה חלומות היא אמא מאושרת, רגועה וסבלנית יותר"

בראיו כואב, מספר אלי חזוט, אביו של שלמה יהונתן חזוט ז"ל שנפל בעזה, על האובדן הגדול עם לכתו של בנו – שהותיר אחריו אישה בהריון וילדה בת שנתיים. על הבן שהיה: "הוא היה האבא השני של המשפחה, דאג ללכד את כולם", על הקשר המיוחד ביניהם: "היה לנו קשר של חברות טובה וחזקה, היה ילד משכמו ומעלה", ועל דבקותו במשימת הלחימה, למרות בקשת המשפחה: "הוא לא היה מוכן להשתחרר ממילואים, למרות שאימו נפטרה ואשתו בהריון, ואמר 'אבא יש מחבלים בכל מקום ומה שהם עשו ב-7.10 הוא בלתי נסלח"

מגפת קורונה, אירועי ה-7.10 ומלחמות פשע בעיר היו רק חלק מהאירועים שסנ"צ אילן שושן, מפקד תחנת אשדוד היוצא, היה צריך להתמודד איתם בשלוש השנים האחרונות. בראיון מיוחד הוא מספר על המאבקים בארגוני הפשיעה, על היחסים המורכבים עם הקהילה החרדית שבשיאן נשברה ידו, על השוטרים המסורים למרות המחסור בהם, על החברים שאיבד ב-7 באוקטובר ועל האיום שהיה על אשדוד במהלך מתקפת הטרור. אבל למרות הכל הוא מסכם: "התאהבתי באשדוד, במקום עצמו, בתושבים"

הטרגדיה שפקדה את משפחת נחום מאשדוד במוצאי שבת האחרונה – כאשר לי-ים, בן 11 נספה למוות בשריפה שכילתה את ביתם לחלוטין, החזירה אותם לאסון הקודם שבו איבדה המשפחה תינוק בן 4 חודשים בלבד. בראיון ל'כאן דרום' מספרת שושי, דודתו של לי-ים, על האבל הגדול שהיכה את המשפחה שכבר לפני כן התמודדה עם חיים לא פשוטים, על ההלוויה שהתקיימה בהיעדר האב למרות שנדחתה 3 פעמים רק כדי לאפשר לו להשתתף בה, ועל הדאגה לאחותה ששרדה את השריפה ונותרה כעת לבדה לגדל שבעה ילדים ללא קורת גג

הבוקר, כאשר הוא קם מהשבעה על אחייניתו שגידל כמו בת, עמית בוסקילה ז"ל, מספר שמעון אטיאס על חודשים של תקווה שעמית בחיים, למרות שהחזיק בסתר בהקלטה שבה שומעים את המחבלים יורים בה, על הרבנים שהשלו את המשפחה, על אביה של עמית שהפתיע בהלוויה ואיך התבשר על מציאת הגופה בוואטסאפ. וגם עדן וסלי, חברתה הטובה של עמית, משחזרת את החיפושים אחריה בין זירות וגופות ואיך ציפתה לסוף אחר: "זה היה חייב להיות סיפור עם סוף טוב, ובסוף קברנו אותה"

לקראת יום האחים והאחיות הבינלאומי שחל בחודש מאי, בחרנו להביא לכם את סיפורם האישי של שלושה אחים ואחיות מאשדוד, על רקע מלחמת חרבות ברזל: אח חדר ניתוח, אחות אחראית במחלקת פנימית א' ומנהלת חטיבה ורכזת שעת חירום
זום

לאחר שאחיה ואשתו נרצחו במתקפת הטרור של חמאס בקיבוץ ניר עוז, וגופתה של גיסתה עדיין מוחזקת בשבי חמאס, מספרת סמדר אלפסה-גורן תושבת גן יבנה, על מאבקה להשבת הגופה ארצה. בראיון ל'כאן דרום' היא מדברת על ההפקרה של המדינה שהחלה כבר עשר שנים קודם לכן: "עזה הייתה צריכה להיות מטופלת כבר מזמן", על דעתה בנוגע לעסקת חטופים: "כבר מההתחלה היה צריך לשחרר את כולם", על טקס הדלקת המשואות בימים של מלחמה: "אין שום תפארת ובטח לא כשעדיין יש חטופים", ועל המאבק שלה בהכרה כלכלית מהמדינה לאחר שהפסיקה לעבוד כדי להשתתף במאבק: "מה שאבסורד הוא שכדי לקבל את האישור, נאלצתי למלא כמה עמודים של שאלון בו הייתי צריכה לתאר מה עשינו למען המאבק. זה מאוד מתסכל ומאוד פוגע"

בין המושבים במועצת העיר אשדוד יש כעת גם מקום למעצב השיער עמירם בן זקן – מספר 3 ברשימתה של הלן גלבר. בראיון ל'כאן דרום' הוא מסביר מה לו ולפוליטיקה, מדוע בחר ללכת דווקא עם הלן, מה הוא חושב על שיתוף פעולה עם ראש העירייה והאם ניתן היה להחליף את לסרי: "אני חושב שהתוצאות יכלו להיות שונות אם לא היה אגו מצד המועמדים האחרים"

יום לאחר מתקפת הטרור של חמאס, דווח בכלי התקשורת על חיסול של מחבלים שנסעו ברכב בכביש 4 ליד צומת אמונים. אלא שעד מהרה התברר כי לא היה מדובר במחבלים אלא בבחור צעיר בשם ניב איוס ז"ל, שיצא מביתו שביישוב ניצן על מנת להתגייס למילואים. מאות הכדורים שנורו על רכבו ופגעו בו לא הותירו לו סיכוי להינצל. כעת הוריו מדברים על המחדל העצום ועל העובדה שאף גורם לא ביקש סליחה או התנצל על הטעות האיומה: "אם מי שירה היה מגיע להלוויה או רק בא ואומר לי 'זה אני, סליחה' הייתי מנשק ומחבק אותו", אומר אביו, "אני מבין, זה קורה. אבל חודשים עברו מאז". ועל הסיבה בגללה הם מבקשים שהוא יוכר כחלל צה"ל, ולא כנפגע פעולות איבה: "הוא לא נהרג מירי מחבלים ולא בפיגוע. הוא נהרג מאש כוחותינו שטעו בזיהוי. הם הרגו את הבן שלנו כשהיה בדרכו להתגייס למילואים"

מבנה בית הספר אמית יגל באשדוד, שנחנך ב-2022, זכה לתואר מבנה ירוק לאור התכנון המוקפד שלו, שדאג לשמור על עקרונות הבניה הירוקה, התחשבות במשתמשים בו, בדגש על עיצוב פרקטי וחדשנות

מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' החל מתן פרץ, סטנדפיסט מגן יבנה לפרסם סרטוני הסברה שהגיעו למיליוני צפיות ברחבי העולם. בין הצופים היה הקומיקאי היהודי מייקל רפפורט, שפנה אליו באופן אישי וביקש להופיע איתו בארץ. בראיון ל'כאן דרום' מספר מתן על ההתרגשות מההודעה הראשונה שקיבל מהכוכב הבינלאומי: "הייתי בשוק", על ההופעה המתוכננת של השניים ב-21.2: "העלינו פרסום של ההופעה ותוך 20 דקות, הזמן הכי קצר בתולדות הסטנדאפ פקטורי, היה סולד אאוט", על איך עושים סטדנאפ במלחמה: להמשיך לצחוק זה הניצחון האמיתי", על האהדה הבינלאומית: "מבחינתם אני הכוכב הכי גדול בארץ, הם לא יודעים שאני יחסית חדש". ועל השאיפה לקריירה בחו"ל: "אני רוצה להיות הישראלי שמופיע בכל העולם באנגלית. אני רוצה שיעשו עליי ספיישלים בנטפליקס"