משפחת בוקסדורף חותרת בנחל שניר. צילום רוית צבר
משפחת בוקסדורף חותרת בנחל שניר. צילום: רוית צבר

עליית מדרגה. ועוד אחת

בכל שלב בחיים אנחנו עולים מדרגה וגם ביום-יום. הקדשתי לזה מחשבה רגע לפני שהילדים שלי מסיימים את שנת הלימודים ולפני שהם מתקדמים לשלב הבא במערכת החינוך ובחיים. עלׁה נעלה

פורסם בתאריך: 18.6.20 20:10

בנינו ובנותינו מסיימים את תקופת הלימודים, אמנם לא ידוע להורים מהו התאריך המדויק, אבל בכל מצב זה יגיע בקרוב. כל אחת ואחד יעלה כיתה או שכבת גיל בגן הילדים.

אלה תקופות מעניינות, לפחות אצלי בבית. הבכורה תעלה לחטיבה העליונה ובני הצעיר בילדים, יעלה לכיתה א’. בשני המקרים אני מתרגשת, אלה שלבים חשובים המעידים על התפתחות משמעותית. האחת נושקת לגיל הבגרות והשני עובר מגיל הינקות כילד עם “תסמותק” ( תסמונת –דאון) אל גיל הילדות הפורמלית ויעלה לכיתה א’ בבית הספר אופק לכיתה “רגילה” יחד עם חלק מחבריו וחברותיו מהגן.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


אני מתרגשת, כי אני מבינה שאני עולה יחד עמם. אני עולה גם במשמעויות רבות ונוספות: אני הופכת בו זמנית לאימא לילדה שהפכה לנערה בוגרת שאוטוטו תהא בבחינות בגרות, שיסכמו כברת דרך רצינית שעברנו. ולעומתה אחיה נועם, ילד מיוחד, המהווה עבורי סמן על דרך מאתגרת שעברנו ונמשיך לעבור תוך הבנייה מחודשת למושג הכלה במערכת החינוך “הרגילה”.

בשני המקרים אני טוענת שצריך לעשות שינוי. בשני המקרים אנחנו חייבים להתבונן על הסוגיות החינוכיות ולברר כיצד עלינו לעלות כיתה במישורים נוספים, מה עלינו לעשות אחרת ולחדש ובטח לאור הקורונה?

“לעלות כיתה”

לצירוף המילים “לעלות כיתה” יש משמעות נוספת לא בפיזיות רק אלא גם כדימוי. עליית כיתה במשמעות של בחינת דברים, התבוננות מזוויות אחרות תוך הבנה, כי עלינו לייצר חלופות אחרות התואמות את הזמן החדש ואת קצב החיים האחר.

הרי ידוע לכולנו שהקורונה הביאה עימה צונאמי בכל תחום אפשרי, ומי שסיגל לעצמו חשיבה יצירתית ולא עמד במקום הצליח לאפשר לעצמו להתקדם בעשייתו ועשה לרווחתו. כך גם במערכות נוספות, כמו במערכת החינוך שהבינה שאם לא תצלול לעידן הטכנולוגי ותייצר שיעורים מקוונים באמצעים שונים, היא לא תהא רלוונטית בעידן הקורונה.

השאלה האמיתית והאמיצה היא לראות כעת מה עוד עלינו לשנות? כל נושא ההוראה: סוג מקצועות הלימוד וכמותם, אופן ההיבחנות, הגעה לבית –הספר, הכשרת המורות/ים, אופן התגמול ועוד.

הרי הבנו שרלוונטיות ודיגיטליות זה שם המשחק. אם כך בואו באומץ רב נעשה הפיכה מחשבתית תוך עשייה יצירתית לבניית מערך מחודש מגיל הגן ועד לאוניברסיטה.

לדוגמה, תארו לכם עולם בו באמת נפחית את הרכבים על הכבישים ובכך יופחת זיהום האוויר – הכיצד ואיך כל זה מתכתב עם שינוי מערכת החינוך וההוראה? אם נחליט שמחצית מהשיעורים יהיו מקוונים או אז נצליח לראות הפחתה של רכבים, כי הסטודנטים והמרצים בארץ לא יצטרכו לפקוד את ספסלי הלימודים ויישארו ללמוד מהבית. בנוסף, מוסדות האקדמיה והחינוך יחסכו חשמל ועוד בתפעולם.

הורים גם הם יישארו בבתיהם מחצית מימי העבודה, ובכך יתרמו לצמצום זיהום האוויר. גם תלמידי ישראל יוכלו להתרווח בבתיהם תוך שיעורי זומים למיניהם. וההערכה? לא הייתה מאושרת ממני כשיצאה ההכרזה שאין ציונים – תודה לאל.

החלופה “ממני אליך” שכותבת המחנכת לתלמיד דבר קסום, שהצליח לייצר ערך ולסכם באמת מה חשו המחנכות בקפסולות, המתארות היכרות עמוקה יותר עם תלמידיהן ויתרה מזאת הן מדווחות על אור חדש בעיני כולם וקידומם הרגשי, האישי והאקדמי.

אין ספק שלעלות כיתה מצריך צעדים אמיצים בו אנחנו בוחנים לב וכליות במערכות השונות ומצליחים לומר לעצמנו: “מה שעשינו עד כה כבר לא רלוונטי לתקופה ועלינו להתקדם הלאה תוך עשיה ממקום אחר ומקדם יותר”.

 

לעלות לאוטובוס

השבוע שלוש בנותיי החליטו שהן יוצאות יחדיו ל”ביג פאשן” באשדוד. הן התלבשו, עטו מסיכה ויצאו במצב רוח עילאי לבלות יחדיו. אני ניצלתי הזדמנות זו להתרווח בסלון ולצפות בשקט עילאי בתכניות האהובות עלי.

הייתי מרוכזת מאוד בצפייה ובהנאה עד כדי כך שלא שמתי לב, כי בתי המרכזית תאיר במצוקה גדולה וכותבת לי וואטסאפ: “אימא, הנהג של האוטובוס המגעיל הזה התחיל להעיר לי על הלבוש ושאל אותי איך מרשים לי לצאת ככה מהבית, ואמרתי לו שזה לא עניינו איך אני מתלבשת ושאין לו את הזכות להעיר לי על הלבוש שלי ושהוא לא אבא או אימא שלי, והוא אמר לי שהוא יכול לא להעלות אותי על האוטובוס בגלל לבושי. אימא, בחיים לא נעלבתי כך. אימא, אימא, אימא נו תקראי כבר”.

ברגע שקראתי את ההודעה כבר היה מאוחר והן הגיעו הביתה. אני קוראת את הודעתה, והיא בדיוק נכנסת. נחרדתי ורתחתי בו זמנית. איך גם היום בעידן שלנו לא מצליח נהג אחד לעלות כיתה ולהבין שתפקידו לתת שירות לאזרח. הוא תופס את כלי התחבורה הציבורי כאילו היה הכלי הפרטי שלו, כאילו היה בביתו הפרטי ועולב בבתי ומשפילה.

מהר מאוד התעשתי, כתבתי לפניות הציבור של חברת “אפיקים”. למחרת כתבתי פוסט בפייסבוק תוך ידיעה שבגמר עבודתי אסע למנהל החברה לטיפול כירורגי בנושא. ואכן הגעתי למנהל חברה שקיבל את הפוסט הכתוב מאדם אחר, וכשהגעתי אליו נתן לי להבין שציפה לבואי ויחד דנו המשך הפעולות הנחוצות לפתרון מעשה זה ולמיגור מעשים דומים בחברה שתפקידה לתת שירות ציבורי מיטבי.

לעלות לצפון

המלצה חמה, זה הזמן להצפין וללכת לטייל במים הקרירים. עשינו זאת כמשפחה יחד עם חברים בנחל שניר המדהים וגם בקייאקים – היה פשוט חלום.

לסיום, המשיכו לעלות בכל שלב בחייכם אל פסגה חדשה – בה תמשיכו להכות שורשים תוך הנאה צרופה.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר