“נו”. צרחה מפלחת את האוויר בשישי בצהריים בביתנו. מרגישה איך מעומק כדור הארץ הפרטי שלי מתחילה לצאת הצעקה הבאה. “לא נמאס לכם? כאילו כמה פעמים אני יכולה לומר את אותם דברים?” לוקחת נשימה עמוקה, מסתכלת על הפרצופים המבוהלים של ילדיי בוהים בי, יודעת שאתחרט על זה בעוד מספר שעות. אבל הלבה, אוי הלבה, היא מבעבעת […]
“אין לי מצב רוח, תעזבו אותי בשקט!” מי לא מכיר את זה? בעידן שלנו הכול מתנהל לפי "יש לי מצב רוח" או "אין לי מצב רוח", מקדשים את מצב הרוח כאילו הוא הגורם היחיד המשחק תפקיד. יש לי חדשות בשבילכם: אין דבר כזה מצב רוח, זאת המצאה בלבד! זה תירוץ לא לעשות דברים או לדחות […]
הבעת הפנים הנקראת "חיוך", מפעילה כ 26 שרירים שונים באזור הפנים במיוחד משני צידי הפה ובאזור העיניים, עוד מעניין לדעת כי ישנם 19 סוגי חיוכים שונים ומשתנים מאדם לאדם. הצחוק הוא פעילות פיזיולוגית קולית המשנה גם את הבעת הפנים (סוג של התעמלות קלה לגוף). הצחוק נוצר על ידי התכווצות שרירים שונים בגופנו שעיקרם בפנים, בסרעפת […]
טל פיטל. לפני כשנתיים ביקש שנשלח לו אנרגיות. ביקש באמצעות הפייסבוק. את האנרגיות שלחנו באמצעות הלב. באוויר, ביבשה ובים. העיקר שיגיעו. הכרתי אותו 20 שנה לפני כן. אני סטודנטית צעירה במכללת ספיר במחלקה לתקשורת, הוא בשנה האחרונה ללימודיו באותה מחלקה. אני מבוהלת ובודדה, הוא מלא ביטחון וחמלה. בכמה ימים העניק לי חברות קצרה ותמציתית, הניח […]
המעבר הקרוב שלי לדירה אחרת מטיל עליי צל כבד. עליי לצאת מאזור הנוחות שלי, לאבד שליטה במידה מסוימת ולהפקיר את נפשי ללא נודע. אני יודעת שיהיה טוב ואולי אפילו טוב מאוד, אך עדיין בחרדה. עליי לכבד את הקצב שלי. חשוב לי להתאבל על הדירה שאני עומדת לעזוב. זה שלב הכרחי עבורי. היה לי כל כך […]
בצלאל סמוטריץ’ צוטט בתחילת השבוע על דברים שאמר בישיבת מרכז הרב: “אנחנו רוצים את תיק המשפטים כי אנחנו רוצים 'אשיבה שופטיך כבראשונה'”. בטווח הארוך לדבריו של סמוטריץ' יש “להחיל את דין התורה, והמדינה תתנהל כמו בימי דוד המלך”. הארץ סערה, ובצדק. נתניהו מיהר להגיב ולהצהיר שלא נהיה מדינת הלכה. הרשת סערה, ובצדק. “מדינת הלכה”, כפי […]
השבוע רציתי לכתוב בנימה נוסטלגית. רציתי להיזכר באשדוד של פעם, כשהיה לנו מרכז מסחרי אחד. רציתי לכתוב על שמואל כבתי ז”ל, מלך הפלאפל. כשמישהו הולך מאיתנו, אנחנו נזכרים ברגעים בהם נשזרו חיינו, גם כשמדובר בדוכן פלאפל, בלי שנכיר אישית ונחליף דעות וחוויות. לא הכרתי אותו מחוץ לדוכן. לא גדלנו באותה סביבה, לא היו לנו חברים […]
נקמה הכי טעימה כשהיא קרה. ליברמן מחזיק בידו אקדח ומשחק ברולטה רוסית. כמו בסרטים, יש רק כדור אחד בתוף, כתוב עליו בחירות, הוא מסובב ויורה… בשעת לילה מאוחרת, כשאני כותבת את הטור הזה, כולם מהמרים. זו שעתה החזקה של התקשורת. שעתם העלובה של מי שאמור לשלוט בממלכה. הפרשנים הפוליטיים מסבירים לנו את מה שאי אפשר […]
החיבור לחלק היצירתי שבנפש האדם הוא זה שלמהותו אני מקדישה את חיי. אני מנחה תהליכי כתיבה ב-25 השנים האחרונות. בשנים אלה זכיתי ללוות עשרות כותבים. חלקם הוציאו ספרים בעריכתי, חלקם עברו תהליך של חיזוק האישיות והצליחו למצוא את ייעודם אחרי שנים של התחבטויות. חלקם קיבלו הכרה כיוצרים ויוצרות. חלקם ממשיכים לכתוב להנאתם בלי יומרות גדולות. […]
לא להאמין, אבל ישראל הולכת שוב לבחירות. מה שהתחיל כמו חלק רגיל של משא ומתן קואליציוני נמשך עד עכשיו בינתיים להתבצרות ילדותית בעמדות קיצון. נראה כי כל אחד מן המשולש של נתניהו-ליצמן-ליברמן לא בדיוק התכוון להגיע לשם. דווקא בסעיף שרבים רואים בו שולי ולא מהותי השותפים מפגינים יכולת כמעט מרשימה לעמוד על שלהם בכל מחיר. […]
הדבר העיקרי המאפיין את ל”ג בעומר הוא המדורות כמובן. מעגל אנשים, משפחות וילדים סביב האש. מוארים מהלהבות ומתחממים ביחד. מבנה הטקס משתנה בין הקהילות השונות, ישנם מנהגים שונים והנהגות שונות, אבל הבסיס דומה מאוד. מקור המנהג הוא ביטוי לגדלותו של רבי שמעון בר יוחאי, שנפטר בתאריך הזה, י”ח באייר. רבי שמעון בר יוחאי היה תנא […]
תמיד אהבתי להתבונן באש. לעקוב אחר השלהבת, אחר ההתרוצצות הזו של האש המטפסת, העצמאות שלה… מהרגע שהדלקת אותה, היא עצמאית לחלוטין, הולכת בדרכיה. רק תזין אותה, והיא עולה ומתלקחת! האש הפנימית שבוערת בתוך כל אחד מאיתנו מכוונת אותנו ומאפשרת לנו להגיב לעולם בדרך אותנטית. העוצמה של האש הפנימית קשורה בתשוקה שלנו. התשוקה היא לאו דווקא […]
כל יום אני מתפעלת מחדש מפלאי הטכנולוגיה. נולדתי בתקופה מדהימה, אין יום שלא מגלים עוד ועוד תגליות טכנולוגיות שמשנות את חיינו. הרובוטים מסרטי המדע הבדיוני חיים ממש בקרבנו. אז נכון שאין לי משרת רובוט שמעיר אותי בבוקר עם ניחוחות קפה, בגדים מגוהצים ומוכנים, אבל יש כבר שואב אבק שמסתובב חופשי בבית, מין חיית מחמד ללא […]
בעוונותיי הייתי הילדה הכי נמוכה בכיתה. כל יום הצקתי לאימי: “אני רוצה לגדול עכשיו!” אימי חסרת האונים בפני בקשה כזו אמרה: “את תגדלי, את תגדלי”. היא הבטיחה משהו שלא יכלה להבטיח והפכה את עצמה לאלוהים קטן. התשובה המעורפלת לא סיפקה אותי ועל הקיר בו סומן גובהי התרבו הקווקווים ללא הועיל. הוריי המודאגים לקחו אותי לבדיקות […]
נתחיל בשיעור בהיסטוריה. אחד במאי נקבע כתאריך להפגנת סולידריות עם המעמד העובד. זה התחיל עם פועלי הדפוס בטורונטו בשנת 1872, שרצו להגביל את שעות העבודה ל-8 שעות ביום. ובשנת 1886 בשיקגו על אותו נושא נהרגו 60 מפגינים. הגופיות הלבנות שהאדימו מדם הפכו לדגל האדום שמסמל את מאבק הפועלים. בישראל הנושא נשאר לתהלוכות קטנות של כמה […]
במהלך השבוע האחרון עלה נושא כיסוי הראש לכותרות. הדיון לא נסוב האם זה “בסדר” ללכת עם כיסוי. לא, כי ברור שזה בסדר. כאישה חרדית לא נתקלתי אף פעם במבטים מוזרים או בהערות לא נעימות לגבי כיסוי הראש שלי. לא התבקשתי אף פעם להסיר אותו, גם בבדיקה הקפדנית בנתב”ג, כשהמגנומטר צפצף בעקבות הסיכות של הפאה שלי, […]
“אנחנו בסדר”. משפט שאמרתי כל כך הרבה פעמים ביום ראשון בערב אחרי שרקטה נפלה בחצר הבניין שלידינו. אנחנו בסדר גמור, ישנו רסיס במרפסת, אבל אנחנו בסך הכול בסדר. מחבקים אחד את השני, מוודאים שהילדים מדברים ומתקשרים, מחבקים אותם כדי להרגיש דופק. ניסיתי להסביר את החוויה בכל עשרות הטלפונים וההודעות שקיבלנו ולא מצאתי הסבר אחר חוץ […]
בימים כאלה לכתוב טור אישי שבועי ביום ראשון זה דבר הזוי. ביום שישי רציתי לכתוב על יום הזיכרון ויום העצמאות, בשבת חלה תפנית, פתאום סירנה, לרגע לא קלטתי איזה יום זה. ועד שהבנתי שזה לא יום השואה ולא יום הזיכרון, כבר היו בומים. הודעת הוואטסאפ הראשונה באה מהחברה שלי מקיבוץ ניר יצחק שעל גבול עזה. […]
