השבוע ביום ראשון עם ישראל ציין את צום תשעה באב. בשנת 1997 נחקק חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, האוסר בעצם פתיחת בתי קולנוע, מסעדות ועריכת קונצרטים ביום תשעה באב, והכרזתו על יום זה כיום אבל לאומי, בדומה לימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל. החוק מסמיך את הרשויות מקומיות להתקין חוק עזר שיאסור על […]
למדתי על בשרי שרצוי מאוד, אם כי לא תמיד מצוי, שלא להיות המורה של בני משפחתך וגם לא לעבוד בבית הספר שבו הם לומדים. הפעם הראשונה שהייתי במצב הזה הייתה בסוף שנות ה—60 של המאה הקודמת, כשהייתי חברת קיבוץ ולימדתי בבית הספר שם, שכלל 12 כיתות, מכיתה א’ ועד כיתה י”ב, כיתה אחת בכל שכבה. […]
בשנת 2016 יוליה ורמישל-רונן ודן רונן יצרו חידון משעשע שמבקש מהגולשים להבחין בין אמירותיו של יאיר לפיד למשפטים שנכתבו בקטלוג איקאה. “את כל החלומות והתקוות שלנו איגדנו לספר אחד” (לפיד), “יש דבר אחד שכולנו יכולים להסכים עליו — שכל מה שמעניין אותנו בעצם הוא להיות יחד” (איקאה), “החזון שלנו הוא ליצור חיי יום יום טובים […]
איך עבר עליכם השבוע? לי היה שבוע מצחיק. כי למרות החום, הבחירות והחקירות, היה די מבדח. והחלטתי שזה המקום לשתף את אלה שמתמידים עם הטור שלי ומחזיקים מעמד עם כל הביקורת שלי. הגיע הזמן שנצחק קצת ביחד. רק שאני לא סטנדאפיסטית ולא סאטיריקאית, ולכן אני משתמשת בחומרים של אחרים. והפוליטיקאים מספקים לי המון צחוקים. עמיר […]
יש לי חברויות מכל התקופות בחיי, לא פשוט לתחזק אותן, אבל אני עושה זאת בנאמנות כבר שנים. ידענו עליות ומורדות, ולפעמים החיים הכריעו את החברות והיא התפוגגה. אנשים משתנים עם הזמן, וכך גם הצרכים שלהם. היו קשרים שהתנתקו, אבל החברויות העמוקות שרדו. מכל תקופה יש לי חבר או חברה. לצבור חברות וחברים זה סוג של […]
ההחלטה שלי אחרי סיום י”ב בתיכון בקריית חיים ללמוד חינוך והוראה הייתה מתוך תחושת שליחות. מאחר ובאמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת היה מחסור גדול במורים, דחה צה”ל את גיוסי עד לסיום לימודיי בסמינר הקיבוצים אורנים בטבעון, ובמהלכם גם התנסיתי בעבודה מעשית בפנימייה לבני נוער בסיכון שהוצאו מחזקת משפחותיהם וכן במוסד לנוער עבריין. כשהתגייסתי הוצבתי […]
זה התחיל במרץ 2013, לילה שגרתי לילה שעד היום חרוט בזכרוני טוב טוב. זה הלילה בוא הפכתי לאבא מיוחד. מזה בכלל מיוחד? בהמשך תדעו. לילה שכל תסריט חייך עובר לנגד עיניך בדקה אחד, שלראות את הדבר היקר לך מכל בחוסר אונים זה הלילה בו גילתי מהו קושי שבדיעבד הפך לשמחה גדולה בחיי, אהבה מיוחדת שלא […]
פוקחת עיניים. זאת הפעם החמישית הלילה. שמעתי רעש? אולי. יוצאת מהמיטה בודקת פעמיים את הילדים. מסורת זאת מסורת. חרדות הן חרדות. השעה 6:00 בבוקר. אור יום חודר מבעד לתריסים. זהו? נגמר הלילה? אני שואלת את עצמי מתחת לענני העייפות. טוב, אפשר עוד קצת, לא? מניחה את הראש על הכרית. 7:00. יוצאת מהמיטה. עייפה. נוטלת ידיים. מזל שאני […]
יש בתוכנו קול פנימי שמנחה אותנו מה נכון לעשות בכל רגע נתון. השאלה הגדולה אם אנחנו מקשיבים לו. נשים מספרות שכבר תחת החופה ידעו שזה לא זה, ובכל זאת התחתנו ואחר כך סבלו כל החיים. יש בתוכנו קול גדול מאיתנו, אולי אפשר לקרוא לו אלוהים קטן שיודע מה נכון. תמיד הרגשתי את האינטואיציה שלי, אבל […]
בין המצרים ותחושה מחניקה של אפוקליפסה חונקת את הגרון. “טובי בנינו” שחוגגים את העובדה שלא הואשמו בסופו של דבר באונס אכזרי, אלא “רק” ביחס מחפיר לאישה וצילום בניגוד לרצונה, רצח אב משפחה על רקע מקום חניה ודקירה של אב לעיני ילדיו בגלל שלא נתן לנהג אחר לחתוך אותו בכביש. דווקא בתקופה זו בשנה עולה בעיניי […]
פתגם ישן נושן אומר, ובצדק, שעם הצלחות אי אפשר להתווכח. במיליון ואחד מקרים זה נכון, אבל פעם בכמה שנים, או במקרה הרלוונטי, פעם בכמה עשורים צריך לשים על השולחן קלפים לא מוכרים… אחרים. לפני שמתחילים עם רעיון השינוי אבהיר כאן קבל עם ועדה שלא מדובר בטענות או בביקורת כזו או אחרת (את זה נשאיר לטורים […]
נגמרו הגבולות שעוד אפשר לחצות. כל מה שקורה אצלנו בשבוע האחרון זה עולם אחר, ואין מילים יפות להביע את הגועל. אז אחרוג ממנהגי ואכתוב ללא גבולות, בצורה הכי בוטה וגסה כדי להבין בעצמי איפה אני חיה. כל השבוע האחרון הרגשתי שאני חיה בגיהינום. אז החום של יולי—אוגוסט רק נותן רקע נהדר. אומרים שבגיהינום חם, יש […]
מה עוד לא אמרו על פרוייקט REWAY או בשמו ״פרויקט התחבורה הירוקה״, אחד הפרויקטים הכי משמעותיים שעברה אשדוד בשנותיה הקצרות, והיא ידעה בלי עין הרע פרויקטים. כמו כל דבר בחיים, פרויקט REWAY מחלק גם לשלוש תחנות עיקריות: הנחיצות, ההסברה ועמידה בלוחות הזמנים/ בתקציב. נתחיל בנחיצות. האם בכלל אשדוד הייתה צריכה מלכתחילה להיכנס לכזה מיזם? אשדוד […]
לא פעם רציתי להיות מישהי אחרת, רק לא להיות אני. שנים רציתי להיות קרן פלס, קשה לי להיות אני. לעמוד מאחורי הבחירות שלי, מאחורי איך שאני נראית, איך שאני מתבטאת, איך שאני יוצאת לעולם. הדשא של השכנה ירוק יותר… אני כותבת שירים, מנחה אירועים, מעבירה סדנאות, אבל משהו בביטחון העצמי שלי לקוי. לילדות יש חלק […]
חוזרת לספסל הלימודים. מכינה עצמי מראש בבית, מתקלחת ומתלבשת בבגדי הנקיים והעכשוויים, מתבשמת ויורדת לכיוון האוטו. מתבוננת בבואתי במראה — מרוצה ממה שאני רואה. הילדים כבר אחרי מקלחות, ממתינים רק לבייביסיטר שבטח תקדים בכמה דקות. ארוחת הערב על השולחן. בכניסה לכיתה מרגישה רעננה ומיוחדת. עם תיק על הגב מהודקת ויציבה, יכולה להתחיל בראש שקט את השיעור […]
בזמן שכל הקניונים והרחובות מוצפים בילדים משועממים והורים עייפים, חיים (בן 10) עדיין לומד. כשכל הבית שלנו מתעורר במתכונת חופש, כי הקייטנה מתחילה ב-10 בבוקר, ואיחור אליה הוא לא כל כך משמעותי, חיים מתעורר כל יום ב-7, משתדל שלא להעיר, מכין את הסנדביץ’ עבורו ויורד להביא את העיתון לכולנו. וזה כמובן לא רק הוא. זוהי […]
אומרים שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. לא צריך להיות אדם דתי כדי להאמין שזה מה שקרה. וחורבן הבית הוא לא רק חורבן של מבנה מקודש, אלא חורבן כל הממלכה. ולמה זה רלוונטי לימינו? רק צריך להסתכל מסביב ולהבין שאנחנו על סף חורבן בית שלישי. נתניהו מכנה את כל מי שמבקר אותו ואת שלטונו “חמוצים”. […]
"הכדור שהצית את המהומות", אין ספק שזה היה הדיבור בשבועות האחרונים. לא היה צריך יותר מזה בכדי להצית מחאה שמהר מאד גלשה, בחלקה, לפסים אלימים והשביתה חצי מדינה. לא רק על הכדור שלטענת המפגינים לא היה נורה אם היה מדובר בצעיר בעל צבע עור בהיר, מחו המפגינים, כי אם על הקיפוח המתמשך וטענות על […]
