ביום שישי שעבר כל הגברים קיבלו צו קריאה להתייצב בחנויות ולקנות פרחים ושוקולד לנשים שבחייהם. בבית שלי, המאוד אידיאולוגי, גם בחיי הזוגיות לא מתעסקים בפרחים. השותף שלי לחיים מכיר אותי כמו את עצמו. הוא יודע שפרחים ושוקולד בכמה ימים לאורך השנה לא באמת יוצרים שותפות, הערכה ושוויון. יום האישה הוא יום שבא לציין מאבק של […]
אי שם במעבר בין שנות ה—60 ל—70. יום שישי, שעות אחר הצהריים. ריחות התבשילים פורצים לתוך חדר המדרגות בכניסה שלנו. הדירות הקטנות נקיות, והטקס השבועי מתחיל, ניקיון המדרגות. מי שגר כמונו בקומה הרביעית היה פותח את הטקס. דליי מים נשפכו ומגבים גורפים. המים ניגרים על המדרגות ונהיים עכורים. בכל קומה הצטרפו עוד שכנים, נשפכים עוד […]
תכניות המציאות (ריאליטי בלעז) מתיימרות להציג בפנינו תמונת מראה על איך אנחנו נראים ונשמעים, כביכול. כדי שרבים ככל הניתן יוכלו להזדהות איתן התכניות הללו מכילות גיוון נרחב מאוד ונותנות ייצוג לכל תת מגזר ותת קבוצה חברתית. לעיתים הדמויות הנבחרות לייצג קבוצה מסוימת הן דמויות מוקצנות של אותה קבוצה. הקצנה זו יכולה מצד אחד לחדד את […]
אני מאוד שמחה וגאה לייצג, ביום הזה, את נשות העיר כממונה על המשרד לקידום מעמד האישה באשדוד. השנה, זו תהיה הפעם הראשונה שבה יש ממונה, נציגת ציבור, שמייצגת 51% מאוכלוסיית העיר, ואפשר לומר בגאווה, שאשדוד הצטרפה ליתר הערים המובילות שממנות נציגת ציבור שממונה על קידום מעמד האישה. האמת, שהרבה אנשים ששוחחתי איתם לא מבינים למה […]
לפני מספר ימים צפיתי יחד עם הבת שלי ליעד בת תשע, בתכנית טלויזיה במרכזה סיפור החללית ״בראשית״ וחלומם של שלושת המייסדים (גברים) מאז התכנון ועד שיגורה המוצלח. ״תראי איזה יופי ליעדי! את מבינה שכל חלום שלך עכשיו או בעתיד יוכל להפוך למציאות?״ אני פונה ואומרת לה, שצופה בעיניים בורקות במסע אל הירח. היא מסתכלת עלי […]
לפני שבוע התעוררה מדינת ישראל למפץ פוליטי. בני גנץ ויאיר לפיד החליטו לשים את האגו בצד ואת המדינה לפני האינטרסים האישיים (אוקיי צודקים, יש פה גם לא מעט אינטרסים אישיים) וליצור איחוד מורכב שהצליח בעיקר מתוך הבנה שלבד לא ניתן להחליף שלטון. אבל בינינו, לשים את המדינה לפני האינטרסים האישיים נשמע יותר טוב. כדי שזה […]
פחות מחודש וחצי נותרו עד הבחירות לכנסת, והתחושה היא מבוכה רבה. הרשימות נסגרו, כך שלפחות פרמטר אחד ירד מהפרק. לא תהיינה הפתעות נוספות לגבי שיבוצים ושריונים. ועדיין, מי שמסתמנת כמפלגה הגדולה ביותר לא הציגה את המצע שלה. המפלגה שהולכת להיבחר לפי הסקרים הנוכחיים על ידי כ-25% מאזרחי מדינת ישראל עדיין לא הצהירה מה העמדות המדיניות […]
הנחיתי לאחרונה הקרנה ומפגש עם יוצרת הסרט “מסכת פאה”. זהו סרט דוקומנטרי המדבר על החיוב הנשי בכיסוי הראש. הוא נוגע בהיבטים היסטוריים ועכשוויים ובוחן סוגיות נשיות, חרדיות וסוציולוגיות. שלב השאלות הוא לרוב השלב המעניין ביותר. אישה בעלת חזות חיצונית חילונית מהקהל שיתפה אותנו בתחושות שלה לגבי השימוש בפאה ככיסוי ראש. היא אמרה כמעט בכעס: בפעם […]
ולדימיר גרשוב, סגן ראש העיר בעברו ופוליטיקאי ותיק בזירה המקומית, נקלע למצב בעייתי, בין הפטיש לסדן — זו ההגדרה המושלמת. בין הרצון של פטרונו שמעון כצנלסון לעשות שינויים מרחיקי לכת בחברה לפיתוח אשדוד (חפ״א) לבין הגנה שלו בתור יו”ר הדירקטוריון על המנכ״ל המכהן יהודה אבידן — שלהם כמעט עשור של עשייה משותפת. גרשוב בחר ללכת […]
כפי שבטח אתם יודעים, אשדוד היא עיר ימנית, ימנית מאוד. ללא החרדים וש״ס מגיעה אשדוד ליותר מ-60% אחוזי תמיכה למפלגות ימין (ליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, כולנו, יחד של אלי ישי). אם נוסיף לה את אגודה וש״ס ,מתקרבת אשדוד ל-80% תמיכה באשדוד, שזה מטורף כשחושבים על זה שאשדוד היא העיר החמישית בגודלה. כל שאר מפלגות […]
טרנדים ברשתות חברתיות אף פעם לא היו כוס התה שלי. בדרך כלל אני נגררת אליהם אחרי שהפיד כבר מוצף, וגם זה כי ראיתי מישהו שעשה את זה ממש טוב והתחכם עם הכללים. “שבוע הכפילים” הוא המשך כמעט טבעי ל”אתגר 10 השנים”. אם באתגר הקודם נדרשנו להביט 10 שנים אחורה ולהשוות לתמונת המצב העכשווית, הרי שבשבוע […]
אחרי שנבנו שלוש בריכות עירוניות כדי לכפר על החוסר שהצטבר פה במשך שנים, אחרי שבשעה טובה נחנך הקאנטרי אחרי בירוקרטיה של למעלה לעשור, אחרי שסוף סוף מרכז ההיי-טק חנך את פעילותו ונוספו לאשדוד אלפי מקומות עבודה מתקדמים, אחרי שטיילת החוף הושלמה, רצף המלונות על החוף משגשג ואשדוד הפכה לעיר תיירות מהמובילות והאטרקטיביות בישראל ואחרי שהתחבורה […]
זה לא שלא אהבנו את הקטע של לחזור לגיל 16 ולשחק במשחקי וידיאו בקניון או להסתובב בטיילת בערב שישי ולצפות בשאריות הבאסטות שהיו פעם סימן היכר לעיר התיירות של ישראל, גם נהננו מארוחות הבוקר הישראליות המפנקות בבית המלון, בחוף של מוש ובמסעדות. אבל בגדול, אין מה לעשות באילת. אם אתם מחפשים חופשת בטן—גב שבאמת לא […]
קל מאוד להתעלם מהרג הבחור יהודה ביאדגה. קל לסקר את השוטר היורה ואת חששותיו מצד קהילה שכבר הוגדרה בידי המפכ”ל היוצא רוני אלשייך כאוכלוסייה ש”טבעי שחושדים בהם”. קל מאוד לעורכי החדשות למסגר את האירוע במילים צעיר הלוקה בנפשו רץ ברחובות עם סכין בידו. הירייה היא תגובה סבירה של התגוננות. קשה יותר להבין מה זה להיות […]
ביום ראשון בלומי, הבת הבכורה שלי, יצאה לטיול שנתי שכלל מסלול הליכה באזור עין גדי וים המלח. כאן המקום לומר: אני שונאת טיולים שנתיים. אני מתעבת את האבן הכבדה שרובצת עליי לאורך כל היום של הטיול, ומתמסמסת רק כשאני שומעת את הדלת נפתחת ורואה אותה צועדת על רגליה. אני אימא חרדתית. הנה אמרתי את זה. […]
אחרי המפץ הגדול של בחירות 2018, כשכל אחד התאפס על התיקים שלו, על הלשכה/ משרד שלו, תלה כמה תמונות, קיבל כמה מגיני הוקרה, עציץ או שניים — הגיע הזמן למפגן כוח. הראשון שמטיל את הפצצה הוא סגן ראש העיר והממונה על החברה לפיתוח אשדוד (חפ״א) שמעון כצנלסון, שמודיע פומבית על רצונו לעשות שינויים במבנה החברה […]
שנה לסערת השבת. שנה סוערת שבמהלכה עברנו גם מערכת בחירות. אפשר להסתכל על הכול כניצול ציני של פוליטיקאים, ואלו לא יהיו דברי הבל מוחלטים. אך אין לי ספק שלמרות הבערת השטח שנעשתה אולי על ידי גורמים זרים ושיקוליה אולי לא היו טהורים, עדיין מדובר במצוקה אמיתית שעלתה מן השטח. תרגום לשנת 2019 של האיזון בין […]
שנה. שנה עברה מאז תחילתו של אותו ״אירוע אזרחי״ שהתחולל כאן אצלנו באשדוד ושהכה גלים בעיר ומחוצה לה. מחאה נמדדת בשני פרמטרים, הצלחת המחאה עצמה (כמו כמות האנשים שהיא מצליחה להביא וחשיפה תקשורתית) וקידום המטרות שלשמה התכנסה. אין ספק שאת המטרה הראשונה ניתן להכתיר בהצלחה. אלפים לקחו חלק באופן עקבי ומדי מוצאי שבת פקדו את […]
