"יש וייב מדהים באשדוד"
Leave a Commentב-5 עד 7 ביוני ייערך באשדוד זו השנה השנייה פסטיבל היפ הופ שקיבל את השם VAV, כשמו של הרובע שבו הוא מתקיים, רובע ו’. והדבר אינו מקרי, שכן במידה רבה תרבות ההיפ הופ האשדודית וכמה מהדמויות המובילות בסצנה גדלו באזור זה.
קטיה שולטת
אחת מהדמויות הללו היא קטיה (קטיוחה) תיכונוב, בת 25, רקדנית ברייקדאנס וציירת שתשתתף בפסטיבל. היא נולדה בסיביר שברוסיה ועלתה לארץ בגיל תשע. היא ומשפחתה הגיעו לרובע ו’ באשדוד.
קטיה. צילום: Gatfilms
“מגיל מאוד צעיר רקדתי”, היא אומרת. “בלט קלאסי וריקודים עממיים בעיקר. זה היה ברוסיה. כמו כל אימא רוסייה, גם אימא שלי שלחה אותי לבלט קלאסי. אני זוכרת שהיו גם ריקודי ברייקדאנס, אבל הם היו רק לבנים וכעסתי כשאמרו לי ‘אסור’ ושאני לא יכולה גם. כשעליתי לארץ הייתה לי הפסקה ארוכה בריקוד אחרי שניסיתי כל מיני דברים אצל כמה מורים וזה לא הסתדר, עד שהכרתי את החבר’ה מסצנת ההיפ הופ בשכונה ומאוד התחברתי.
למעשה, הגעתי דרך חברה שהייתה בת זוג של אחד הרקדנים. בהתחלה באתי והסתכלתי, לקח לי אולי שנה עד שממש נכנסתי לעניין. זה היה באולם של בית הספר שקמים, שבו אגב למדתי”.
בינתיים היא ומשפחתה עברו להתגורר באזור אחר בעיר ונדדו בין כמה דירות. לפני חמש שנים הם חזרו לרובע ו’, הפעם לרחוב שלמה בן יוסף, שבו הם מתגוררים עד היום.
“אפשר להגיד שאני בסצנה כבר שש שנים, אני משתדלת לרקוד ברייקדאנס ולצייר גרפיטי, אבל בעיקר אני מציירת על קנבסים. בהיפ הופ בארץ יש בעיקר בנים, אבל זה מתפתח וכיום כבר יש לנו מישהי שהיא אלופה”.
מה השאיפה שלך בתחום?
“להיות אלופת הארץ בריקוד וגם לזכות בתחרויות בינלאומיות, לא משנה אם הן לבנות או תחרויות של בנים ובנות יחד”.
לפני שנתיים סגרה מעגל וחזרה לבית הספר למחול שבו למדה ברוסיה כדי להעביר סדנת ברייקדאנס לבנות.
תיכונוב מציירת. צילום: Gatfilms
אפשר לחיות מזה?
“בישראל המדינה אינה תומכת כספית באמני היפ הופ, כך שכל אחד צריך לדאוג לעצמו לפרנסה, למשל כמורה לריקוד. עד לאחרונה עבדתי במדריכה בצהרונים בעיר וגם מלצרתי. מדי פעם הופעתי וגם מכרתי ציורים שלי”.
מה את אוהבת יותר: ריקוד או ציור?
“שניהם באותה מידה”.
מה תעשי בפסטיבל?
“אני אעביר סדנת יצירה לילדים בשכונה, כל אחד מהם יכין נעלי ריקוד”.
מציוריה של קטיה
הפסטיבל הוא רעיון טוב?
“בטח, זה רעיון מעולה. כיף שהעירייה תומכת בנו, זה החלום, אנחנו חיים את החלום. השנה זה כבר הופך להיות פסטיבל בינלאומי, יגיעו גם מחו”ל, ואני שמחה שבתחרות הברייקדאנס תהיה שופטת אישה — בי גירל (Bgirl) שמגיעה מפולין. היא אלופת אירופה”.
היישר מפולין: פאולינה. צילום: רוקס רייט
לדעתך, אשדוד היא סוג של אימפריה של היפ הופ?
“כן. אשדוד היא סוג של בירת ההיפ הופ. זה תמיד היה מחתרתי, עכשיו זה קצת יותר גלוי מעל פני השטח אבל המחתרתיות היא חלק מהקטע. זה חלק מהחיים. הייתי רוצה שהמדינה תתמוך בנו אמני ההיפ הופ, כמו למשל מה שקורה בצרפת. היום המצב הוא שאמנים בארץ טסים לאליפויות בחו”ל כנציגי המדינה על חשבונם”.
השכונה שבה גדלת היא שכונת מצוקה לפי ההגדרה שלך?
“כן. היו עוני, עבריינים, אלכוהול, היה קשה. אני חושבת גם שיש קשר בין תרבות ההיפ הופ ואמנות הרחוב לרקע לא קל, ואנחנו מכירים את זה גם מארצות הברית למשל. כשיצאנו מרובע ו’, נורא לא רציתי לחזור אליו, הזיכרונות שלי לא היו טובים. בינתיים נדדנו בין כמה אזורים בעיר עד שלפני חמש שנים חזרנו ל-ו’, הפעם לא לחסן בן גרא שבו גדלתי, אלא לשלמה בן יוסף. ההיכרות עם החבר’ה של ההיפ הופ ריככה לי את החזרה לשכונה”.
בבית שלכם היה מחסור?
“כן, אימא גידלה אותנו, שלוש בנות, לבדה, תמיד עשתה ככל יכולתה שיהיה אוכל בבית, אבל לא תמיד היה מה שרצינו. היו מצבים שתרמו לנו אוכל מבית הכנסת לידנו. היום אני אוהבת את השכונה ונלחמת עבורה. זאת השכונה שלי. עושים פה תמ”א 38, לפני כחצי שנה נלחמנו פה עם חברים כדי שתוקם גינת כלבים ובתיאום עם מנהלת הרובע עשו לנו גינה. דברים משתנים ומתפתחים”.
המרכז המסחרי של אזור ו': פסטיבל ההיפ הופ באשדוד בשנה שעברה. צילום: יח"צ החברה העירונית
הפכת לסוג של שגרירה של הרובע.
“נכון. כולם עזבו, ורק אני נשארתי. וגם אם יש פה פחות היפ הופ מפעם, אנשים מתחברים כאן”.
קורה שלפעמים את מסתובבת בחוץ וככה פתאום מתחילה לרקוד?
“כן, בטח. פעם מגרש החניה של השוק היה הספוט שלנו, שם היינו מתרכזים, רוקדים, עושים את האמנות שלנו”.
מפיק הפסטיבל: ליאור "הולידיי" קוגן. צילום: אבי רוקח
מה עם מועדון ה”דואופ” שהיה מזוהה עם ההיפ הופ בעיר?
"היינו נפגשים שם, זה היה הספוט אחרי החניה… הוא כבר נסגר בינתיים”.
להיפ הופ יש דימוי של משהו קשוח.
“בטח. ההיפ הופ והברייקדאנס זה להילחם בלי לפגוע באף אחד. אתה מוציא את האגרסיות, אבל בלי אלימות ומלחמות בין כנופיות רחוב, להפך, זה מסר של אהבה ואחווה, פיס אנד לאב”.
עמוק בלב
יובל ניאזוב, אלמוג גוזלן ועידן רז, שלושה צעירים בשנות ה-20 לחייהם, הם חברי הרכב ההיפ הופ האשדודי “מבוא הדודאים”. השם נלקח משמו של הרחוב שבו גדל ניאזוב, רחוב מבוא הדודאים באזור ח’, שבו גם נמצא האולפן שלו.
מבוא הדודאים. מימין: יובל ניאזוב, אלמוג גוזלן ועידן רז. צילום: רודיק קוזין
הם יופיעו בפסטיבל VAV עם חומרים מקוריים, כולל כאלה שצפויים להיכלל באלבום הראשון שלהם, שעליו הם עובדים כבר יותר מחצי שנה. יובל הוא קלידן, מפיק וגם אמן ספוקן, ושלושתם כותבים ושרים.
יובל, אשדוד היא מעצמת היפ הופ?
“אשדוד מתפתחת כמרכז ההיפ הופ בישראל, והסצנה מתפתחת בעוד ערים כמו לוד, רמלה, פתח תקווה, תל אביב, נתניה ומקומות נוספים. בכלל, סגנון המוזיקה בארץ הופך להיות יותר אלקטרוני, יש וייב אחר ובינלאומי. השירים שלנו באים משיא העומק כמעט של הבן אדם, המון רגשות, המון אמת, המון מהחיים, מקרים שקרו, אנרגיה מאוד חזקה. יש וייב מדהים באשדוד”.
