מיטל ברכה האשדודית לשעבר מככבת כעת על המסך של התכנית "כמה רחוק" בערוץ 12, שבה מתחרות כמה נשים על לבו של גבר אחד, במקרה הזה איתי מקובר, ישראלי שחי ביפן. בפרק שמשודר הערב הן טסות אליו לארץ השמש העולה.
לפני כחודשיים ראיינו בהרחבה את מיטל והבאנו את סיפורה האישי. כבר אז בישרנו לכם שאתם עומדים לראותה בקרוב על המסך. היא נולדה באמבולנס, גדלה באשדוד, למדה במקיף ו' בעיר, נישאה והתגרשה פעמיים, יש לה שני בנים והיא כוכבת ילדים מוכשרת וחייכנית. הוריה מתגוררים באשדוד גם כיום והיא מרבה לבקר בעיר ולשמור על קשר.
מנהל מקיף ה' ה' לשעבר, יעקב לוי, מביע תמיכה במועמדותו של שמעון כצנלסון לראשות עיריית אשדוד. לוי הצטלם לסרטון מטעם המטה של "אשדוד ביחד" בראשותו של כצנלסון והסביר שהוא לדעתו האיש הנכון לתפקיד.
מה שאולי מפתיע הוא שלוי הוא אחיו של מועמד אחר לראשות העירייה – ד"ר אלי לחמני המתמודד בראש תנועת "לתת".
לוי היה זה שיסד את מקיף ה' וניהל אותו עד לפרישתו לגמלאות לפני שנתיים. בקדנציה הקודמת ניסה להיבחר לתפקיד ראש מינהל החינוך, אך ד"ר יחיאל לסרי העדיף את אריה מימון. בשנים האחרונות לוי הוסמך כעו"ד, בדומה לבנו שלומי הלוי.
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
בתוך כך פרסם כצנלסון את מצע הבחירות שלו. בין היתר הוא מדבר שם על בניית קאנטרי קלאב חדש עם בריכה אולימפית, הפעלת מתנ"סים בשבתות, הקמת לונה פארק, ביטול הבניה בלב רובע ט"ו ("מתחם הצעירים") וביטול תכנית הבניה בחלק מפארק בן גוריון.
לחמני. אם הוא ציפה שאחיו יתמוך בו, הרי שנחל אכזבה. צילום: שרה שוורץ
שבועות רבים חיכתה אדווה כץ לחגוג את חגיגות בת המצווה שנקבעו ליום שלישי השבוע ביד מרדכי, אלא שהמצב הביטחוני שינה את התכניות.
בבוקר יום שלישי אזעקות תכופות נשמעו בכל אזור עוטף עזה בשל יותר מ-50 שיגורים מרצועת עזה, רק בשעות הבוקר.
המצב הוסיף להחמיר כאשר חייל צה”ל אחד נפצע באורח בינוני מרסיסים במועצה האזורית אשכול, ושני חיילים אחרים נפצעו אורח קל.
אף שמערכת כיפת ברזל יירטה עשרות מהשיגורים, בהם שניים בשמי שדרות, כמה באשקלון ואחד באופקים, הצבא והתושבים העידו ללא ספק כי מדובר בסבב הכי משמעותי מאז “צוק איתן”.
תושבים במועצות האזוריות שער הנגב ואשכול הונחו להישאר במרחק של 15 שניות ממרחבים מוגנים. בעקבות החשש מקיום אירוע במקום שנמצא בטווח הירי והאזעקות, כמו גם מביטול של אורחים, החליטה משפחת כץ להעתיק את המסיבה הגדולה לאולם "אדום עתיק" בעיר מגוריה, אשדוד.
על החוויה מספרת האם אודליה כץ: “האירוע היה צריך להתקיים בלופט יפהפה בשם ‘אור ביער’ ביד מרדכי, ארגנו הסעה מיוחדת מאשדוד עבור ילדי הכיתה של אדווה ודאגנו לקייטרינג ולעיצוב המקום בדיוק כמו שאדווה חלמה. אלא שביום שלישי קמנו לבוקר לא שקט בכלל.
חיכינו שהמצב יירגע עד הצהריים, כשבמשך כל הזמן וההתארגנויות אני משוחחת עם הורים שמביעים את החשש המוצדק שלהם לשלוח את הילדים לאירוע. בשעות הצהריים כבר התחלתי לקבל הודעות בווטסאפ של ‘מצטערים לא נשלח את הילד/ה’, וזה היה לגמרי מובן כי האזעקות המשיכו והמצב לא נרגע. קיבלנו החלטה להעביר את האירוע לאשדוד. והתקשרתי מיד לעדכן את הקייטרינג שהיה כמעט בדרך ללופט”.
איך הגיבו בעלי העסקים שאיתם קבעת על שנאלצת לבטל או לשנות?
“פיקוד העורף אמנם לא נתן הנחיה לבטל אירועים, ולכן ברור שבעלי עסקים רבים נפגעו, אבל אצלנו בכל אופן כולם הגיבו בהבנה והכלה שלא ציפיתי לה, ורק ניסו לסייע ולעזור. את בעלי הלופט כמובן נפצה, אבל היה מדהים לראות איך בשעה חמש אחר הצהריים כל בעלי האולמות באשדוד פשוט התגייסו למצוא לנו מקום. בסוף חגגנו באולמי 'אדום עתיק' שבאו לקראתנו בצורה יוצאת דופן”.
איך אדווה הגיבה?
“בהתחלה היא חששה שלא יגיעו, אבל כשהודענו שהאירוע עובר למקום אחר, היא התחילה לקבל הודעות מכל החברים שהם מגיעים, והיא ממש שמחה. בסופו של דבר היה אירוע מדהים, ואף אורח לא נעדר. אני יודעת שזה הרבה בזכות גל מגוז מקייטרינג 'ארצנו' שבלעדיו פשוט לא היה לנו אירוע. ולמרות כל הלחץ, הכול היה מושלם! אני רוצה להוקיר תודה למומי מ'אדום עתיק', שפתח את המקום ואת הלב מבלי לחשוב פעמיים ומבלי להכיר אותי אישית, וגם מנהלי אירועים של אולמות שניסו לעזור בכל דרך. זה באמת מרגש לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך”.
בימים אלו הסרט ה״סוסיתא של הרצל״, בכיכובה של נעה אסטנג’לוב, המציג את חייהם של תושבי שדרות מזווית חדשנית מוקרן במוזיאון תל אביב.
אבל אסטנג’לוב, בוגרת מקיף ו’ באשדוד וכיום חיילת טרייה בתיאטרון צה”ל, יודעת לתפקד היטב גם מאחורי המצלמה, בתפקיד הבמאית. ההוכחה לכך היא שהסרט שהפיקה במסגרת מגמת התקשורת שבה למדה יוקרן ביום שישי (1 ביוני) בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.
הסרט מספר על ישי, נער שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הדראג ומתמודד עם קונפליקטים שונים, ובראשם הרצון להתקבל בידי הוריו. הסרט זכה לתהודה גם כשזכה במקום הראשון במחוז דרום בתחרות מגמות תקשורת כסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.
נעה, מהי עלילת הסרט?
“הסרט מספר את הסיפור של ישי, בחור בן 19, שמשתייך לקהילה הגאה ומחליט לנסות להיכנס לעולם הדראג, נושא די מטושטש בחברה שלנו, אל מול הרצון שההורים שלו יקבלו אותו. ליווינו את ישי מהרגע שהחליט שהוא רוצה ליצור דמות דראג קווין ועד ההופעה הראשונה, ליווינו אותו בכל החששות, התקוות והפחדים מול ההורים, וזאת הייתה חוויה מרגשת ומעניינת, שבסופה יצא סרט שאנחנו, הצלמת נטלי טל והעורכת רוני כהן, מאוד אוהבות, אנחנו מקוות שהסרט יעורר קבלה והכרה. הסרט נמצא גם ביוטיוב למי שמעוניין לצפות, 'גם וגם — סרט גמר'".
אסטנג'לוב
הסרט, שאורכו כ-15 דקות, יוצג במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, מפגש תרבותי ייחודי הנערך מדי שנה בסינמטק תל אביב. במהלך עשרת ימי הפסטיבל, אשר חופף בזמנו לשבוע הגאווה בחודש יוני בתל אביב, משולבות הקרנות למגוון סרטים, שרובם אינם מגיעים להפצה בישראל.
הפסטיבל, שמתקיים זה יותר מעשור, מציע תכנית עשירה לקהל המבקרים תוך שאיפה להעצמת הסובלנות והפלורליזם בחברה הישראלית על שלל גווניה. לצד הקרנת סרטים מהעולם, הפסטיבל שם דגש על עידוד היצירה הישראלית המקורית, מקיים תחרות סרטים ישראליים קצרים נושאת פרסים, נותן במה לאמנים ויוצרים מקרב הקהילה ומחוצה לה.
מאיפה הגיע הרעיון לסרט בנושא כזה?
“חיפשנו נושאים שמעניינים אותנו, ורוני העורכת הציעה להתעסק בקהילה הגאה. חשבתי על איזו סוגה בקהילה הגאה אנחנו פחות יודעים או שומעים? וישר חשבתי על הדראג, שלפחות אצלנו זה היה נושא קצת מטושטש. יש מלא סטיגמות על הנושא הזה, ועניין אותנו להיחשף ולחקור את העולם הזה, לגלות צדדים חדשים ובעיקר לחשוף לעוד אנשים את מה שאנחנו ראינו וגילינו”.
כיצד התבשרתם שנבחרתם לפסטיבל, האם בעקבות הזכייה במחוז דרום?
“יחד עם רכז המגמה במקיף עודד קסירר שלחנו את הסרט לכל מיני פסטיבלים. הסרט זכה מקום ראשון במחוז דרום ומקום שני בארצי, ובמקביל עודד סיפר לנו שהגענו לגמר בפסטיבל הקולנוע הגאה, שזה באמת הכי טוב שיכולנו לבקש. ככה גם ניתנת לנו ההזדמנות להודות לישי, גיבור הסרט, כמו שצריך ולהעניק לו הכרה במסגרת העולם שלו”.
פיני עייש הוא אחד מהמאמנים המבוקשים ביותר בשוק בימים אלו. אמנם הצלחותיו כמאמן נמדדות בליגות הנמוכות יותר, אך כשמדובר בקבלן עליות עתיר ניסיון ועל רקע ההישג המדהים אשתקד עם הפועל אדומים אשדוד הוא הצליח למנף את שמו ולקבע מעמד של מאמן מצוין.
ל"כאן דרום" נודע שעייש קיבל הצעה קוסמת מהפועל אשקלון, מועדון שרק בעונה האחרונה חווה ירידה לליגה הלאומית. יתרה מכך, עייש נועד עם ראשי המועדון דרור אלמלם, צ’יקו מגיה ונציג העירייה משה ג’רפי, והרביעייה דנה על האפשרות שעייש יהיה האיש שיעמוד בראש הצוות המקצועי בהפועל אשקלון וינסה להחזיר אותה לליגה הבכירה.
צפו בקטע מנשף העליה של האדומים בשבוע החולף:
עייש עצמו אישר ל"כאן דרום" את דבר הפגישה המרובעת והגיב: “אכן התקיימה פגישה ביני לבין נציגי הפועל אשקלון, אבל נפגשתי איתם רק כדי לכבד אותם. הבהרתי להם שבניתי משהו יפה וטוב בהפועל אשדוד ואני רוצה להמשיך עם זה גם בעונה הבאה”.
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
במועדון הכחול קיבלו באכזבה את דחייתו של עייש, אך מנגד בהפועל אדומים אשדוד יכולים בהחלט לשחרר אנחת רווחה. עייש הוא אחד מהמאמנים הגדולים שאימנו במועדון האדום, והוא חתום על שתי עליות ליגה רצופות, כמו גם על דאבל אשתקד. המאמן זוכה להערכה רבה בקרב אנשי האדומים, שלבטח לא היו מוותרים כל כך בקלות על שירותיו.
אחרי האכזבה שנחלו אשתקד וההישארות בליגה ב’ בעירוני אשדוד מתכוונים להעביר הילוך בעונה הקרובה ולבנות קבוצה חזקה במיוחד שתהיה גם המועמדת מספר אחת לעלות לליגה א’. אם בעונה שעברה היו אלו האדומים מעבר לכביש שהפגינו עליונות לאורך העונה כולה, הפעם הצהובים ירצו לחקות את אותו שלטון יחיד ולא יתפשרו על שום דבר שהוא אינו הבטחת המקום הראשון ועלייה לליגה השלישית.
לשם כך בעירוני מגבשים בימים אלו החלטה סופית באשר למועמד הבכיר לרשת את משרת מאמן הקבוצה משרון מרציאנו, שממנו כזכור הוחלט על פרידה.
השם החם ביותר נכון לעכשיו הוא זה של חיים סירוטקין, שאימן בעונה האחרונה בליגה א’. סירוטקין נחשב למאמן מוערך מאוד בליגות הנמוכות וכבר אימן בכמה קבוצות בליגה א’, כך שהמשימה להוריד אותו לאמן בליגה ב’ היא לא פשוטה כשלעצמה.
ייתכן שהמטרה שסימנה לעצמה עירוני בסיום העונה תהיה זו שתביא את סירוטקין בכל זאת למועדון הצהוב. המאמן שדוגל בכדורגל התקפי עשוי להביא למשב רוח מרענן לעירוני ולשנות אותה מקבוצה עם אופי הגנתי לקבוצה יוזמת ולוחצת.
כשדור ג’אן כבש את שער הבכורה שלו במ.ס אשדוד במפעל גביע המדינה מול הפועל רעננה, הוא קיווה שיהיה זה שער שיפתח עבורו את הדלת לעוד רבים כאלו העונה. בפועל, החלוץ הצליח לפגוש את הרשת רק פעם אחת נוספת, בניצחון הליגה החשוב על מכבי חיפה בבית, ומאז יכולת הכיבוש שלו הפכה לעקרה.
עם זאת, את העונה הזאת הוא בהחלט יכול לסגור עם חיוך. את חצי העונה הראשונה הוא העביר בליגה הלאומית במדי בית”ר תל אביב רמלה, שבמדיה כבש 11 שערים, תפוקה שלמעשה הקפיצה אותו היישר אל ההזדמנות הראשונה שלו בקבוצה בליגת העל.
עמיר תורג’מן, שהיה מאמנו בקבוצה בלאומית ולאחר מכן במ.ס אשדוד, הפגין סממני אמונה בחלוץ המוכשר והמבטיח. אף על פי שלא הצליח לעמוד בציפיות ועל אף תרומתו היחסית דלה למ.ס אשדוד, ג’אן מרגיש מסופק. הקבוצה שלו עמדה במשימה שהוצבה בפניה, הישארות בליגת העל, והוא עצמו כבר מסתכל קדימה.
תקופת ההשאלה שלו למ.ס הסתיימה, ולמרות חצי העונה האחרונה, הוא מנבא לעצמו עתיד מזהיר בכדורגל הישראלי ואף מעבר לו. רגע לפני שיפתח את העונה בשורות מכבי תל אביב, קבוצת האם שלו, ויחליט אם להישאר בשורותיה או להמשיך לצבור דקות משחק בשדות זרים, מתפנה החלוץ בן ה-23 בעיצומה של חופשה זוגית במקסיקו לריאיון מיוחד, ובו הוא מסכם את התקופה באדום צהוב.
דור, סימנתם וי על הישארות בליגה. אבל מבחינת תפוקה ותרומה שלך למועדון, אתה מרגיש מרוצה?
“צריך לזכור שבסופו של דבר את המטרה הקבוצתית, שהיא החשובה ביותר השגנו. מבחינה אישית, אני חושב שיכולתי להפיק קצת יותר, אבל בקבוצות תחתית יש קארמה שדברים לפעמים פחות הולכים, והמזל לא תמיד היה איתנו. אני שמח שמבחינה קבוצתית התגברנו על כל המכשולים”.
מבחינת חומר שחקנים, מ.ס אשדוד מוכשרת, אז איך זה שהסתבכתם ככה בתחתית?
“אני מסכים שהיו שחקנים טובים ששווים מקום יותר גבוה מהמקום שבו סיימנו, אבל כמו שאמרתי בעניין הקארמה והמזל, המון שחקנים מרכזיים שלנו נפצעו בשלבים המכריעים של העונה והיו גם הרחקות, ככה שזה לא היה פשוט. תוסיפי לזה את הלחץ של התחתית ותקבלי את התוצאה של הסתבכות בתחתית”.
הזעזוע של פיטורי תורג’מן היה נכון מבחינתכם?
“לחלוטין לא. עמיר מאמן מצוין, והוא עשה איתנו עבודה טובה. אני חושב שתחתיו אשדוד שיחקה את הכדורגל הכי טוב שלה העונה, ואין לי ספק שהיינו נשארים בליגה גם איתו. אבל יש החלטות של ההנהלה, ואנחנו השחקנים חייבים לקבל ולתת את הטוב ביותר שלנו בכל סיטואציה”.
ההערכה של ג’אן כלפי מאמנו לשעבר היא די צפויה לאור ההיסטוריה המשותפת של השניים יחד. תורג’מן היה האיש שאימן את החלוץ עוד כשכיכב בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, ולאחר מכן היה גם זה שהעניק לו הזדמנות ראשונה בקבוצת בוגרים, בבית”ר תל אביב רמלה.
כשג’אן הגיע למ.ס אשדוד, היה ברור שעבור תורג’מן לא מדובר בהימור כיוון שהוא מכיר היטב את הכישורים של השחקן. על אף הניסיון הפחות מוצלח, ג’אן מרגיש שהרוויח מקום חם. “אשדוד היה מקום טוב עבורי, אנשים נחמדים שתמיד מוכנים לעזור”, הוא מתייחס לקבוצתו האחרונה. “התנאים שהביאו לנו כקבוצה היו כל התנאים הדרושים לקבוצה בליגת העל. אני חושב שכקבוצה הייתה חסרה לנו טיפה מנטליות חזקה יותר, ואז גם היינו נשארים בליגה הרבה יותר מוקדם”.
תקופת ההשאלה שלך הסתיימה, מישהו דיבר איתך לקראת העונה הבאה?
“כרגע ההשאלה נגמרה, ומבחינה חוזית אני אמור לחזור אוטומטית למכבי תל אביב. לגבי העתיד, הכול יכול לקרות”.
מה הרצון שלך?
“לשחק כמה שיותר ולצבור ניסיון וביטחון”.
מתי נראה אותך פורץ לתודעה בליגת העל? ומה השאיפה העתידית?
“מקווה מאוד שהפריצה תהיה השנה, ובשביל זה אני עובד. השאיפה העתידית היא לצאת לשחק באירופה בליגה חזקה וטובה יותר”.
אם יש משהו שאני אוהב בעולם האופנה זה שתמיד יקומו מעצבים או בעלי בוטיקים שילכו נגד הטרנד השולט. אז למה שאנחנו לא?
נכון, יש אפילו שיר כזה (נעמי שמר, הדודאים והפרברים) שמתחיל ב”בקיץ הזה תלבשי לבן”. אבל היי, אפשר גם אחרת. אז כן, זה צבע שמסמל טוהר וזכות, אבל לא יקרה כלום אם תתחילו לשים על עצמכן, נשים יקרות, שמלות ואוברולים פרחוניים וצבעוניים כמה ימים לפני שהחום המעיק חוזר. בעצם, הוא כבר פה.
קבלו טעימה מהפקה שעושה טוב לעיניים ולנשמה. הליהוק הפעם היה קל, ולא הייתי צריך לשבור את הראש מי אלו שיהיו מול העדשה שלי. בימים אלו שש בנות משתתפות בהפקת החיפוש אחר הפרזנטורית של מועדון הכושר סווט סטאר. הלוקיישן הנבחר הוא מן הסתם הסווט סטאר, והפעם במקום צילומים על החול המעיק בגזרת החוף, בחרתי בבריכת השחייה על הגג.
היתרון בשמלות ובאוברולים פרחוניים וצבעוניים שלוקח זמן עד שקולטים את הכתמים, בניגוד ללבן שרואים הכול. החיסרון בללבוש לבן הוא הכתמים שצצים מיד, ואז יוצא שזה מגביל אותך מכל הבחינות. ובהפקה בצבעונית כל צבע מסמל משהו: אדום – אהבה, ורוד – מיניות, צהוב – אור, סגול – עצמאות, ירוק – צמיחה וכן הלאה.
שש בנות יחפות עמדו במשימה כיאה לפרזנטוריות מקצועיות, ותנחשו מה? מיד אחרי סשן הצילומים כולן קפצו למים הקרירים. לא בשמלות כמובן, בביקיני. אז אתם בטח שואלים: "רגע, ולמה לא ביקיני וכן שמלות?" התשובה בגיליון הבא.
המשתתפות:
לבנה בן שטרית, 21, מאשדוד, לומדת בווינגייט, מדריכת כושר. ולמי ששואל, היא לא אוחזת.
קסם אבן חן, 21, אשדוד, סטודנטית להנדסת תוכנה במכללת סמי שמעון.
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
לפני כשבועיים הציגה התכנית “ארץ נהדרת” את נפתלי בנט בגרסה הדתית לתסרוקת של נטע ברזילי — עם שני ראשים של תפילין משני צדי הראש במקום שתי קוקיות.
מחאות, רפות למדי יש לציין, הופיעו ברשתות החברתיות, בעיקר מכיוון השר, אבל גם מאנשים דתיים ומסורתיים שהרגישו עצמם נפגעים מהשימוש בחפץ הקדוש בעיניהם בסטירה ומהצגתו בצורה נלעגת, כביכול. לא מצאתי את עצמי נפגעת מהסיטואציה הזו, וגם הדת שלי נשארה איתנה גם אחרי שנחשפתי למה שהיה בעיני אחרים ביזוי שלה.
ואז בימים האחרונים מסתובב סרטון שבו נראה חסיד חב”ד מניח תפילין באולם נוסעים בנתב”ג, ואישה חילונית דורשת ממנו לעשות זאת בצד, תוך שהיא מלגלגת עליו וכועסת על הפעילות הלא ראויה לטענתה.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
התגובות לסרטון הזה, גם מצד חבריי הלא דתיים, היו שאט נפש כלפי התנהגותה של האישה. היו שהרחיקו לכת והשוו את הסיטואציה לתמונה המפורסמת שבה עומד יהודי דתי עטוף בטלית עם תפילין מבוקע על ראשו, מסביבו גופות אחיו היהודים ולידו חיילים נאצים צוחקים ומשפילים אותו. היו נוספים שהאשימו את ההסתה ברשת כגורם ישיר לתגובתה של האישה.
גם כאן לא נפגעתי. הדת הפנימית שלי עדיין חזקה. אני עדיין מרגישה את אותן הרגשות כלפי התפילין והנחתן גם למול יחסה המזלזל של האישה.
אבל קשה לי שלא לראות את החוט המקשר העובר בין שני המקרים. קשה לי שלא להסיק מרצף האירועים והתגובות, שגם אם הדברים שנאמרו נגד הקטע ב"ארץ נהדרת" לא הצליחו לעורר הזדהות ציבורית מצד אלו שלא רואים בתפילין דבר קדוש, השורש נזרע. גם אם לא נשא פירות מיידיים, המסר הופנם, והוא נטמע בכללי הלגיטימיות של השיח הציבורי.
אני עוסקת הרבה בסוג של פעולות תרגום וגישור בין מה שמכונה “שיח הזכויות” הליברלי ובין “שיח החובות” ההלכתי דתי. בעוד שבשיח הזכויות הרטוריקה נעה סביב ה”מגיע לי”, ובמילים אחרות — מה העולם חייב לספק לי, מהן זכויותי וכו’; בשיח החובות ההלכתי אני נדרשת לתת מעצמי. אני מחויבת כלפי מערכת עליונה גבוהה, וכל מה שאני מקבלת הוא בחסד ולא בזכות.
זה יהיה פשטני כמובן לומר שחיי מתקיימים רק דרך שיח החובות כחלק ממדינה ורשות עצמאית אני מודעת היטב, ואף דורשת את זכויותיי, ואין ספק שאני משתמשת בשיח הליברלי בין אם ארצה או לא. אך ברור שחיי כחרדית מתנהלים דרך הפריזמה ההלכתית והמחויבות שלי כלפי העולם ואלוקים.
לרוב זו מלאכה סיזיפית, לפעמים כמעט בלתי אפשרית, דווקא לכן הצלחתי לראות ברצף הסיפורים הארה מעודדת. לרוב אנחנו מניחים מראש שהוויכוח בין שני הצדדים מתנהל ממקום של ידיעת העובדות, דיון עקרוני שלמרות ידיעת הפרטים מסמל דעות שונות וראייה אחרת. הנחה זו גורמת לי לוותר על שלב שיתוף החוויה האישית והתייחסות עניינית לפרטי המקרה.
המקרה האחרון מוכיח לי כמה חשוב להגיד את הדברים הברורים מאליהם עבורי, כמה חשוב לומר אותם למרות המחשבה שהם ידועים ולעוסים עד דק.
להיות מושבניק זה נשמע יפה וגם נחמד אבל זה לא מתאים לכל אחד כי צריך להיות חרוץ לא ללכת רק לרוץ ולא למצוא תמיד איזה תירוץ
לחלוב יום יום את הפרות ברפת לטעון תיבות בצל, חציר ולפת לקטוף פירות מן המטע בחיל לעבוד ביום וגם לשמור בליל לגור בחיק הטבע זה חלום לקום בבוקר להגיד שלום עם ריח פרדסים רפת וכבשים לעשות הכל לבד ללא נסים…
(מתוך השיר “לחיות בחיק הטבע”, מאת: ישראל ויסלר פוצ’ו, לחן: שי לביא, אחד הלהיטים הגדולים של להקת “מגפיים” המיתולוגית)
המושבניקים שבינינו, ולא רק הם, זוכרים ודאי את להקת “מגפיים”. כן, אותה להקה של חברי מושבים, רובם בתחומי המועצה האזורית באר טוביה, שפעלה מסוף שנות ה-70 ולאורך שנות ה-80. זו הייתה, אם תרצו, האחות הקטנה של להקת הגבעטרון — להקת הקיבוצניקים הוותיקה, כלת פרס ישראל.
מגפיים המקוריים מבצעים את "לחיות בחיק הטבע":
ב”מגפיים” היו בשיאה כ-30 משתתפים, והרזומה שלה כלל הרבה שירים, בעיקר מפרי עטו של יורם טהרלב. הם הוציאו תקליטים, עשו סבבי הופעות וקרעו את הבמות. המופעים כללו גם קטעי המחזה מהוויי החיים במושב, כשהכול עוד היה פשוט ותמים יותר, והחקלאות משלה בכיפה, בטרם הנדל”ן השתלט על העניינים. או כך לפחות רצינו להאמין.
מגפיים פלוס
ובכן, "המגפיים" עושים קאמבק. כן, בגרסה מעט שונה, אינטימית יותר; ובכל זאת, קאמבק. בשבועות האחרונים התגבש לו ההרכב “רביעיית מגפיים פלוס”, שכוללת שלושה מיוצאי הלהקה ההיסטורית ואת בתו של אחד מהם.
רביעיית מגפיים פלוס. מימין: אבי רוזנבלום, מיכל גבע בן שבת, אבי גבע ונחמן רונן. צילום: יגאל בצר
קבלו את אבי גבע ממושב בצרון, שהיה סולן מוביל בלהקה המקורית, אבי רוזנבלום מבית יצחק ונחמן רונן מכפר חיים. אל שלושתם הצטרפה צלע נשית, מיכל גבע בן שבת, בתו של אבי, שלפני קצת יותר משנה עברה מהכפר אל העיר — אשדוד. שי לביא, במאי הלהקה המקורית, מלווה את ההרכב המחודש בנגינת פסנתר, והם מבצעים מהרפרטואר של הלהקה הישנה והטובה.
גבע חוגג השנה 70, גם רוזנבלום. הם בגיל של המדינה. רונן כבר ציין 72 שנים, ומיכל היא מהדור הבא, בת 41, בעצמה אימא לשלושה.
רביעיית מגפיים פלוס במופע המחווה ליורם טהרלב לפני שבוע:
“ההתחלה של 'מגפיים' הייתה כששי לביא אסף את כל מי שהיה סוג של כוכב מהמושבים, מי שהשתתף בחגי הכפר בעיקר והתבלט”, נזכר אבי גבע. “שאול ביבר, האבא של הלהקות הצבאיות, ראה את ההופעה הראשונה שלנו בקונגרס הציוני ואמר, ‘יש לכם זהב ביד’. וככה ממופע חד פעמי הפכנו ללהקה”.
אז איך זה לחזור לבמות אבי?
“ההרכב הזה הוא נחמד ונעים, ועם הבת שלי בכלל כיף חיים”.
הרביעייה ושי לביא מתארחים בתכנית של פאולה וליאון רוזנברג
הצלע הנשית
מיכל נשואה לעו”ד מיקי בן שבת. הם הורים למיה, בת 13, שלומדת במגמת מחול במקיף ז’ באשדוד, אורי; בן 7, לומד בבית ספר קשת; ורומי, בת 4 וחצי, בגן.
מיכל באולפן. צילום: אורי קריספין. איפור ועיצוב שיער: גליה סויסה galia deri swisa
היום את אשדודית.
“נכון, אנחנו גרים בי”ב, והילדים לומדים כאן. אני חצויה, אני חצי מושבניקית וחצי עירונית, אוהבת את השקט של המושב, אבל גם את הקצב של העיר, אוהבת מאוד את הים באשדוד. סבא וסבתא מצד אבא היו ממייסדי בצרון. אני מאוד מחוברת למושב, אחי קבור במושב, חברים שגדלו איתי גרים שם. אבל החיים דינמיים. בתור ילדה אהבתי את הקהילתיות במושב, בתור מבוגרת פחות, אני אוהבת יותר את הפרטיות שלי”.
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
“(צוחקת) הוא טוען שאני השדרוג שלו, אבל אני לא מתווכחת איתו”.
צילום: אורי קריספין
מאיפה צץ הרעיון להחזיר את "מגפיים"?
“שי לביא פנה לאבא שלי, והרעיון התגלגל הלאה. לאמיתו של דבר הלהקה התפרקה כשאבא שלי חלה בסרטן, מכיוון שהוא היה סולן ראשי והכול היה עליו, אז החליטו לפרק. מאז כמובן שהוא הבריא. אגב, גם אימא שלי הייתה בלהקה”.
אז זהו, אתם כבר מופיעים?
“בטח, בעיקר בבית היוצר, והכול סולד אאוט. בחמישי הופענו בגן שמואל ביום ההולדת 80 של יורם טהרלב.
כמעט כמו "בית קטן בערבה". להקת מגפיים המקורית, תמונה שהפכה לסמל
הביקוש גדול והאולמות מלאים. מסתבר שיש הרבה אנשים שאוהבים את שירי ארצץ ישראל ומתגעגעים לנוסטלגיה. יש בהם גם שירים שאנשים מכירים מהרקדות. הוותיקים בהרכב מפרגנים, ממש כיף. גם ותיקי 'מגפיים' רבים מפרגנים ושמחים שחזרנו לבמה”.
שיר כאב
מיכל גבע שרה מאז שהיא זוכרת את עצמה. בילדותה ראתה את אביה, כוכב הלהקה, בהופעות ובחזרות ואת אימה, שרקדה בלהקה, וגם היא נדבקה.
צילום: אורי קריספין
“שרתי מגיל צעיר, הייתי גם בלהקה צבאית, בצוות שלי היו גם ניקי גולדשטיין ויוסי אזולאי. בינתיים הפסקתי לשיר, עזבתי את המושב, היה לי חשוב יותר להקים משפחה, התחתנתי, ילדתי שלושה ילדים. הלכתי למסלול אחר, וכיום אני מנהלת משאבי אנוש בבית דפוס ביבנה”.
החיידק של השירה היה איפשהו חבוי אי שם?
“כן, גם הופעתי לאורך השנים. הייתי זמרת ליווי של צביקה פיק, עשיתי כל מיני הפקות, עד שאמרתי ‘די’".
את אוהבת להופיע?
“מאוד”.
צילום: אורי קריספין
יש בך רצון להוציא ביום מן הימים חומר מקורי?
“בעיקרון יש לי דיסק במגירה”.
ולמה שלא תוציאי אותו לאור?
“לא יודעת, יש לי סיפור חיים מעניין. כמו שאמרתי, אבא שלי חלה בסרטן, ולפני 11 שנים אחי, עומרי, נהרג בתאונת דרכים. הוא גם היה אמן בנפשו ומוזיקאי בחסד. הוא היה בן 26. זה קרה בברוקלין, ניו יורק. הוא חי שם תקופה, עבד על דיסק, חצה את הכביש ברגל, ורכב דרס אותו. נהג שיכור, שכנראה גם נסע בלי אורות, ולא ראה אותו. סיפור שלם שליווה את כל המשפחה.
האח, עמרי גבע ז"ל. מוזיקאי מחונן
חלק מזה שזנחתי את המוזיקה, האמת, כי הוא כתב לי כמה שירים, נכנסתי לאולפן להקליט אותם. עשיתי אלבום עם המפיק נדב ביטון, הוא הופק אבל לא יצא. היה לי קשה, לא הייתי מוכנה נפשית, זה היה שנה אחרי שעומרי נהרג, והדיסק לא יצא”.
זה עוד יקרה?
“לא יודעת, נבר סיי נבר. יש שם שירים מאוד טובים, בעיקר של עומרי”.
יש לכם משק?
“היום הוא לא פעיל. אבל בעבר היה מאוד פעיל, משק עם חממות, רפת, עגבניות, כילדה עבדתי בו הרבה".
אבי גבע ובתו מיכל יחד על הבמה
אימא הייתה מורה לחינוך גופני.
“נכון, בבית הספר התיכון האזורי באר טוביה, ובינתיים יצאה לפנסיה. היא הייתה גם מורה שלי ושל אחותי בתקופה שהכול עוד היה מותר. יש לי אחות גדולה יעל ויהונתן הקטן, גם הוא נגן וזמר”.
ההסתדרות הכללית הודיעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שהיא אינה לוקחת צד בשאלת חזרתו של אלון חסן לעבודתו בנמל אשדוד.
זאת בעקבות תביעה שהגיש חסן כלפי חברת נמל אשדוד. בחברה מסרבים לאפשר לו להיכנס לנמל, לא כל שכן לחזור לתפקידו, עד שלא יסתיים הליך הערעור על זיכויו בפרשה הפלילית המפורסמת, מצד פרקליטות המדינה. כזכור, הערעור שהוגש לפני כשבועיים וכולל רק מקצת מסעיפי האישום המקוריים, ידון בבית המשפט העליון.
אלון חסן ודוד חסן לאחר הזיכוי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. צילום: אליהו הרשקוביץ
עמדתה של ההסתדרות לבית הדין משקפת עד כמה לאמתו של דבר הנהלתה מתנגדת לשובו של חסן לנמל. ראינו בחודשים האחרונים לא פעם את חסן תוקף בחריפות את התנהלות ההסתדרות והעומד בראשה ניסנקורן וטוען שהם לא מספיק נלחמים ודואגים לעובדים.
בא כוחה של ההסתדרות ציין בתגובתו לבית הדין כי "זה כמעט שנתיים שגוף זר ליחסי העבודה בנמל מנסה לקנות לעצמו יציגות הקרב עובדיו על ידי פיזור הבטחות שוא וחסן משתף עמו פעולה". ברור שהכוונה פה היא להסתדרות הלאומית שמנסה לגייס לחברות את עובדי נמל אשדוד. יותר מזה טוען נציג ההסתדרות שחסן קיבל תפקיד בכיר באותו גוף – ההסתדרות הלאומית, טענה שעורך דינו של חסן, פז מוזר מכחיש מכל וכל.
1 במאי: שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות
היום הוגשה תגובה בשם חסן באמצעות עורך דין מוזר ונכתב בה בין השאר, "למרות ניסיונה של הכללית להצטייר כ'אובייקטיבית', ברור כי היא פועלת מאחורי הקלעים למניעת שובו של התובע לעבודה. הכללית לא פנתה להשיב את מר חסן לעבודה, מדוע? התשובה ברורה".
"ראוי היה", מוסיף עו"ד מוזר, " כי ההסתדרות הכללית, המתיימרת להיות הארגון היציג בנתבעת, אשר שמה לה למטרה להשמיע את קלם של העובדים, תתמוך בהשבת עובד לעבודתו לאחר זיכויו ממכלול ההאשמות שהופנו כנגדו. הכללית בחרה שלא לעשות זאת, והדבר מדבר בעד עצמו".
נמל אשדוד. צילום: רועי מלול
ביום ראשון בבוקר יתקיים דיון בבית הדין לעבודה בבאר שבע והשופט יצטרך לקבוע האם לאפשר לאלון חסן שהיה מזכיר ועד הציוד המכני בנמל אשדוד לשוב לתפקידו ולקבל מחדש אישור כניסה לנמל כבר כעת או שיחליט שיש קודם לכן, להמתין ולראות מה יעלה בגורל הערעור על זיכויו.
אחת הדמויות הבולטות במטה הבחירות של גלבר הוא יורם לוי, קצין משטרה בכיר לשעבר בימ"ר דרום, שגם ניהל את החופים בעיריית אשדוד עד שהחליט שמספיק לו.
לוי למעשה היה זה שהחל לנהל את המטה והחליט לקחת פסק זמן בימים האחרונים. לדבריו, ללא קשר לפרשה הנוכחית שבה היא מעורבת בהקלטות מביכות.
ניצב משנה בדימוס יורם לוי. צילום: אילן אסייג
"לדעתי ההקלטות האלה הן קשקוש ולא יצא מהן כלום", אמר לוי ל"כאן דרום". "בוא נגיד שהיא אמרה לאותו ולדימיר, שהיא תשמח אם הוא יעזור לה בסיוע, אבל היא סייגה – אך ורק על פי מבקר המדינה. זאת אומרת שאם היא מקבלת ממנו הלוואה הכל מסודר ולפי החוק.
גלבר. צילום: אורי קריספין
עכשיו מה זה הקשקוש הזה 'מסרנו את החומר לאנשי מודיעין של להב 433? אם יש לך חומר ראייתי ששוכב אצלך כמעט שנתיים, לך תגיש תלונה רשמית. מודיעין לא מטפל בחומר חקירה, מודיעין מטפל בעבירות חשיפה. אני מניח שלאנשים האלה יש עורכי דין מהמרמה הגבוהה מה שנקרא והם מבינים שאין בחומר הזה כלום, הם מבינים שהם סתם צריכים לעשות שימוש לצורכי בחירות אז הם אומרים שנתנו לאיש מודיעין. זאת דעתי".
"יכול להיות שאקח את המטה לידיים מחדש, לא יודע. אגב, זה בהתנדבות, ברגע שבאים כל מיני מומחי בחירות למיניהם ופועלים מאיזשהם טעמים, אז אני לא במשחק".
אתה תומך בגלבר לראשות העיר?
"בפירוש כן. לסרי בחור נחמד וטוב, היה טוב לעיר 10 שנים, וזהו מספיק, צריך להחליף. אני לא מוטרד אם אני ראש מטה או לא ראש מטה. התחלתי לבנות את המטה ובשבוע שעבר זה ירד. נראה".
אתה חושב שהיא צריכה להתייצב בפני הציבור ולדבר?
"בוודאי, גם המלצתי לה לעשות את זה. בפירוש אמרתי לה שהיא צריכה לצאת, להציג את החומרים ואת המסמך ממבקר המדינה, אבל אנשי מקצוע שלה וחכמולוגים למיניהם חשבו אחרת".
צוותי כיבוי מתחנת אשדוד נקראו לרחוב רוגוזין באשדוד בערבות ריח חריג באויר,צוותי ניתור של שירותי כבאות אשדוד יחד עם לוחמי האש ביצעו ניתור במקום ונמצאו ערכים חריגים.
לאחר בדיקה נמצא חומר בשם דיאיזול 25, שהוצא לאיסור שימוש ב2014. החומר מורכב מחומר פעיל בשם דיאיזינון המכיל זרחן וגופרית. בחצר הבניין קיימים ערכים של זרחן וגופרית. כרגע מבוצע פירוק של המרצפות והחול מהבנין וניסיון לאיסוף החומר. דיירי הבניין קבלו הוראה לסגור חלונות בדירות. דיווח נוסף במידת הצורך
הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), החליטה היום (ד'), על אישור תוכנית הכוללת כ-3,000 יחידות דיור באשדוד.
תוכנית 'פארק לכיש' באשדוד קודמה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עיריית אשדוד ותוכננה ע"י ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים. התוכנית כוללת כ-3,000 יחידות דיור בתמהיל בינוי מגוון של מבני מגורים בני 8-10 קומות, לצד מבני מגורים בני 18-30 קומות, אשר ייתן מענה לאוכלוסייה מגוונת. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ- 50,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה וכ- 180,000 מ"ר עבור שטחי ציבור. התוכנית ממוקמת בצפון-מערב העיר, בסמוך לשדרות הרצל ולפארק נחל לכיש, ומתפרסת על שטח של כ-580 דונם. בסמוך לשכונת המגורים החדשה ממזרח, תוקם קריית ספורט חדשה, הכוללת אצטדיון כדורגל לכ-24,000 צופים, היכל ספורט לכ-5,000 צופים ובריכת שחייה. קריית הספורט עתידה לרכז את הפעילות המתקיימת היום במספר מתחמים בעיר, ועל כן תביא לפינוי מתחמים אלה ובכך תאפשר תהליכי התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות. בסמוך לקריית הספורט, יוקם פארק עירוני שיתפרס על שטח של 120 דונם הצופה אל נחל לכיש.
השכונה החדשה ממוקמת בסמוך לציר הרצל, בו מתוכנן נתיב המיועד עבור תחבורה ציבורית עתירת נוסעים, שיהווה מנוף לצמצום השימוש ברכב הפרטי. כמו כן, יוקמו מערכת שבילים עבור הולכי הרגל ועבור רוכבי אופניים שיחברו השכונות הוותיקות בעיר אל הפארק. הוועדה דנה ארוכות בקשר שבין שכונת המגורים ובין נמל אשדוד הסמוך לה, והדגישה בהחלטתה כי התוכנית מייצרת איזון נכון בין אינטרסים לאומיים הנובעים מפיתוח העיר אשדוד מחד ושמירה על פעילותו הרציפה של נמל אשדוד מאידך. במהלך הליך התכנון, הוגשו לתוכנית התנגדויות הכוללות טענות לגבי הממשק בין שכונת המגורים החדשה לנמל. כל הסוגיות שעלו במסגרת הליך זה, נבחנו על ידי חוקר מיוחד שמונה על ידי הותמ"ל, ונידונו לעומק על ידי חברי הוועדה. הוועדה התייחסה לטענות בכובד ראש ובהחלטתה לאשר את התוכנית ציינה כי הבדיקות הסביבתיות שנערכו במסגרת התוכנית, יחד עם התאמת הבינוי לתנאים הסביבתיים, נותנים מענה ומבטיחים איכות חיים טובה לתושבי השכונה. כמו כן שקלה הוועדה בכובד ראש את ההשפעה שעשויה להיות לפעילות הנמל כתוצאה מהקמת השכונה, זאת מתוך הכרה בתפקידו כתשתית בעלת חשיבות לאומית לכלכלת המדינה, והשתכנעה כי אין בהקמה השכונה כדי להטיל מגבלות פעילות הנמל ביחס למצב כיום.
מטחים כבדים נורו לעבר יישובי העוטף הלילה (בין שלישי לרביעי), גורמים ביטחוניים כבר מצהירים כי המטחים הללו היו מהכבדים ששוגרו מאז מבצע צוק איתן. לאורך היממה האחרונה נורו יותר מ-100 רקטות ופצמ"רים לעבר יישובי עוטף עזה, ולראשונה מזה זמן רב רקטה נפלה בלב העיר נתיבות.
לאחר הלילה הסוער, אותו בילו רוב תושבי העוטף והישובים הסמוכים במקלטים, הבוקר גורם מדיני אמר כי "צה"ל נתן מכה משמעותית בלחימה בעזה". לדברי הגורם, "אם האש תתחדש, ההתקפות על חמאס יהיו חזקות יותר". מקור בכיר במערכת הביטחון הוסיף: "צה"ל הנחית בלילה מכה משמעותית בעזה. אנו פועלים באחריות ובשיקול דעת. משעות הבוקר נפסקה האש. ישראל העבירה מסר שאם האש תתחדש, ההתקפות על חמאס וגרורותיה יתגברו עוד יותר. עכשיו המעשים יכריעו לאן פנינו".
בעקבות מצב הבטחוני שהחמיר ביממה האחרונה, תנועת 'אשדודים' יזמה קבוצה לאירוח משפחות שגרות בעוטף עזה/דרום, כעת הם מבקשים " נשמח לעזרתך בפרסום ידיעה על הקבוצה בכדי שנגיע לכמה שיותר קהלים שישמחו לעזור/ לקבל בית חם בזמן זה. לפרטים נוספים; אלכס פנוב, תנועת אשדודים – 0545661393 או ישירות בקבוצה – https://www.facebook.com/groups/644570415896660/
הפועל 'אדומים' אשדוד עורכים ברגעים אלו ממש את נשף העלייה לליגה א' דרום. בתחילת הערב עלה ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, שידוע כאוהד הקבוצה ואמר: ראש העיר יחיאל לסרי עלה לבמה ואמר:" תראו מה החזרתם לעיר הזו, דבר שהיה חסר 16 שנה. 3 שנים שתי עליות, בעזרת השם גם שנה הבאה תעלו. המון תודה לשחקנים, לקפטן יאיר אזולאי, למאמן פיני עייש, ליו"ר נועם פרקש וחברי ההנהלה. אתם בתחילת הדרך, אתם צריכים את הכלים להצליח, לפני כשלושה חודשים נתתי הנחייה לרשות הספורט לשדרג את המגרשים בפרויקט שעלותו קרובה ל-10 מיליון שקל. אנחנו כעירייה נמשיך לתמוך עוד לפני עונה הבאה בכדי שהתקציב לליגה א' יהיה גבוה ויסייע לעלייה לליגה לאומית. אנחנו בעונת ספורט נהדרת ואנחנו יצאנו לדרך עם מגרש ספורט חדש שתיכננו האנשים שתיכננו את הטוטו טרנר. תמשיכו לתמוך בקבוצה, אתם באמת צבא אדום, אסור להתעסק איתכם. אשדוד היא מעצמת ספורט".
