"הייתי אופטימי מדי": בן כהן מספר מה באמת עבר עליו בשנה האחרונה

בן כהן הוא לא רק ראש מועצה – הוא גם תושב במלוא מובן המילה. יש בו משהו שחוצה את המעמד הציבורי. אולי זו הדרך הישירה שבה הוא מדבר, ואולי העובדה שהוא לא עומד מהצד אלא חי את המועצה כמו כל אחד מהתושבים.

הוא מכיר את מערכת החינוך לא רק מתוך ישיבות הנהלה, אלא גם דרך הוואטסאפ של ההורים. הוא נלחם למען הרחבת קרקעות במועצה, כדי שהדור החדש יישאר קרוב להורים. דווקא בגלל זה, קל להאמין שהוא באמת רוצה שינוי. לא כי זה מצטלם טוב, אלא כי זה נוגע לו בבית.

לפני שנה הוא זכה בבחירות לראשות מועצת באר טוביה. כל מי שעקב אחר הבחירות במועצה, ידע שכהן, שהיה צעיר, אלמוני יחסית, היה המועמד שהכי לא צפוי לזכות. ובכל זאת, הוא הפתיע והביא את הניצחון הגדול, כשגבר על מועמדים ותיקים ומוכרים יותר.

זו הייתה שנה סוערת במיוחד עבורו. הוא כמובן הבין לאן הוא נכנס, אבל הייתה בו גם אופטימיות זהירה. בראיון מקיף ל'כאן דרום', הוא מדבר בכנות על השנה המורכבת שעברה עליו, על הטעויות, הלחצים, ההצלחות, וגם על ההפתעות שלא ציפה להן.

"לא היה תחום אחד שלא דרש שינוי"

המהפך שכהן עשה במועצה התחיל מוקדם מהצפוי. כמעט כל אגף, תוכנה או צוות ניהולי שכהן בחן בשבועות הראשונים בתפקיד, דרש טיפול יסודי. "לא היה תחום שנגעתי בו ואמרתי – הנה, פה התנהלו חכם", הוא מודה. "בכל מקום היה נדרש שינוי. האם ידעתי לאן אני נכנס? כן. תיארתי שמה שאקבל לא יתאים לסטנדרטים שאני מציב. האם הבנתי עד הסוף את היקף הבעיות? כנראה שהייתי אופטימי מדי".

כהן מדבר על מערכת מוניציפלית שהייתה נטולת דיגיטציה בסיסית, ללא מערכות רכש או ניהול משימות ממוחשבות, ובה הוא טיפל מיד. "היום כבר הכול פועל אחרת – מהרכש ועד מערך איסוף האשפה. היינו צריכים להכניס פחים כתומים, להתמודד עם שיקום מערכות ביוב וקולחין, להסדיר יחסים מול תאגידים. כל אלה היו פתוחים במשך שנים".

בן כהן. צילום: מרכז השלטון האזורי

הבריכה שלא תיפתח – וההבטחות שלא התממשו

בשנת 2024, בראיון ראשון לאחר שנבחר, התחייב כהן לספק לתושבי המועצה פתרון לבריכת קיץ פעילה עד 2025. "אני מתכנן לקיים שם תחרות שחייה שתוכלו לתעד בתקשורת החל מקיץ 2025", הצהיר אז, והנה, קיץ 2025 בפתח, ובריכה אין.

אתה חושב שההצהרה הזו בראיון אשתקד הייתה שאפתנית מדי?
"אני באופן כללי אוהב להציב לעצמי יעדים גבוהים וכמעט תמיד עומד בהם. לגביי הבריכה – עם כניסתי לתפקיד גילינו שאין בכלל היתר בנייה לפרויקט, למרות שהמבנה כבר התחיל להיבנות. הזמנו בדיקה הנדסית והתחלנו תהליך חדש מול גורמי הרישוי, אבל זו לא חפירה של חודש. אילו הייתי יודע את הנתונים במלואם – לא הייתי יוצא בהצהרה הזאת".

בלי מנכ"ל – אבל עם מערך ניהולי זמני

לא רק ההצהרה על הבריכה הייתה פזיזה. באותו ראיון מלפני שנה, הצהיר כהן שהוא מתכוון למנות מנכ"ל צעיר למועצה, וכי כבר יש לו מועמד שעליו הכריז זמן קצר לאחר מכן: "יש לי מנכ"ל מיועד שעונה לכל הקריטריונים, רב פעלים ומרשים מאוד שעונה לדי. אן. איי שמתחילים להנחיל במועצה". גם שם נחלה לכהן אכזבה.

תום נדיל, שמונה לתפקיד המנכ"ל, נאלץ להתפטר ממנו עוד לפני שנכנס אליו, בשל טענות מבחוץ על אי עמידה בקריטריונים לתפקיד. כהן מצידו, חולק על כך. "בחרתי את תום – מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה, לתפקיד המנכ"ל. הוא בחור צעיר, מוכשר, מילואימניק ביחידה מובחרת, עם רזומה עשיר בפרקליטות ומועצה להשכלה גבוהה, מכיר את המגזר הציבורי. אך מתחריי ראו את גילו בתור חיסרון והחליטו לתקוף את זה, לייצר לו הליך משפטי מתמשך שהוא יצטרך לממן מכיסו, שיפגע בשמו הטוב".

"מבין את ההחלטה שלו". תום נדיל. צילום: יואב אלון

כהן מדגיש: "תום עמד בתנאים, אני עומד מאחורי המינוי, אבל הוא עצמו החליט לפרוש – בצדק מסוים. הוא לא רצה שהליך משפטי ילווה את כל הפעילות שלנו בשנה הראשונה. אני אישית הייתי נלחם עד הסוף, אבל אני גם מבין את ההחלטה שלו", ומאז, המועצה פועלת בלי מנכ"ל.

ואיך מתפקדים בלי מנכ"ל?
"זה לא מצב אופטימלי, אבל יצרנו מבנה ניהולי זמני שמאפשר תפקוד מלא: סגן וסגנית אופרטיביים, שישה אגפים תחת מנהלים מקצועיים, ואנחנו מרגישים את הפידבק מהתושבים. יש פה לא מעט שינויים שקורים וציבור שהיה צמא לשינויים ונותן אמון במערכת. עשינו סקר שביעות רצון כדי להבין איפה התושבים חושבים שצריך להשתפר, ואיפה פועלים טוב. אנחנו בקשר עם הציבור ואנחנו פה בשבילם. יחד עם זאת, ללא מנכ"ל זה לא אידיאלי, ואנחנו בימים אלו בתהליך מול משרד הפנים למינוי חדש".

לצד הקשיים והעיכובים, היו גם תוצאות בשטח. כהן מקפיד להזכיר את ההישגים – במיוחד את אלו שלא היו מובנים מאליהם. הוא מדגיש כי ברוב היעדים שהציב – כן עמד. "בקיץ הקודם היינו צריכים להקים בה"ס לחינוך מיוחד והקמנו אותו תוך ארבעה חודשים. היום הוא משמש את כל יישובי המועצה. התחייבנו למגן את כל מוסדות החינוך במהלך שנת הלימודים וזה גם היה נשמע מאוד שאפתני ועמדנו בזה. קיבלנו מערכת נטולה דיגיטציה וגם את זה שינינו מאוד מהר – כעת אנחנו עם מערכות ממוחשבות ברכש, מערכות דיגיטליות לניהול משימות כמו שמתנהלים בכל העולם, ידענו לבצע אותם במהלך השנה הראשונה בתפקיד, לצד עבודות תשתיות ופיתוח. זה לא טריוויאלי, אלה תהליכים שלרוב נמרחים לאורך שנים".

המאבק על רובע האלה: "לא בגלל שהם חרדים – בגלל שהתכנון מופרך"

מיד עם כניסתו לתפקיד, נכנס כהן גם למאבק מתמשך שאותו הוא מוביל, נגד הקמת רובע חדש בשטחי המועצה, שתוכנן כחלק מהסכם גג להרחבת קריית מלאכי.

לדבריו, מדובר במהלך שנעשה במחטף רגע לפני הבחירות, תוך ניצול ציני של חוק הוותמ"ל – "תכנית ישנה, שהוקפאה, הונחה מחדש על השולחן, ורק אז התברר לנו שהיא כבר אושרה עקרונית על ידי קודמיי בתפקיד", מתאר כהן.

על פי התכנית, חוק הותמ"ל מבקש להרחיב את קריית מלאכי על חשבון מושבים תימורים, ערוגות וינון, ולאכלס שם אוכלוסייה חרדית. כהן מדגיש שאין לו התנגדות לצביון החרדי של האוכלוסייה המתוכננת, אלא לעצם התכנית.

בניין מועצת באר טוביה

"הפרויקט הזה נמצא 4 קילומטר מקריית מלאכי, מנותק מהעיר עצמה. על כל יחידת דיור שירצו לבנות בתוך המתחם המדינה תצטרך להשקיע חצי מיליון ש"ח, חוץ מהעלויות הרגילות. זה דורש השקעה של 3 מיליארד שקלים, כולל שיקום קרקע מזוהמת, העברת קווי חשמל ותשתיות לאומיות. זה פשוט לא הגיוני. אם רוצים לחדש את קריית מלאכי – שיתחילו בשכונות הקיימות שהתשתיות בהן הולכות ומתיישנות".

"אני לא משויך פוליטית"

לצד ההתמודדות עם סוגיות מקומיות, הוא נדרש להוביל קו ברור, מבלי להפוך עצמו לדמות מפלגתית. "אני לא משויך פוליטית לשום גורם. מגיעים אליי חברי כנסת מכל המפלגות – ימין, שמאל, מרכז – ואני מקבל את כולם".

היית מזוהה עם בני גנץ בעבר.
"אין לי מחויבות למפלגה מסוימת או לקו אידיאולוגי מוגדר. באר טוביה היא מועצה הטרוגנית מאוד, והשסעים שאנחנו רואים במדינה מחלחלים גם לכאן, וחבל, זה פוגע בכולנו".

אבל יש לך דעות.
"ברור שיש לי. כמו כל אזרח. אבל במעמד שלי, האחריות הציבורית גוברת. אני מייצג את כל התושבים, לא רק את מי שמסכים איתי. אני משתתף במאבקים שיש להם גם היבט פוליטי ברמה הארצית – כמו ההתנגדות לרובע האלה – אבל אנחנו מובילים אותם לא ממניע מפלגתי, אלא בשם הציבור שלנו. עובדים איתי אנשים מכל קשת הדעות: חברי מרכז ליכוד, פעילי 'אחים לנשק', אנשי ימין ושמאל. כולם ביחד. אנחנו לא נוקטים עמדה פוליטית, מה שמוביל אותנו זו טובת המועצה. והדבר שהכי דרוש לישראל היום – הוא אחדות. בלי זה, כל השאר לא שווה כלום".

ובמערכת הפוליטית המקומית – היו מי שברכו אותך אחרי הבחירות?
"רוב המועמדים שהתחרו בבחירות שלחו לי הודעות ברכה – רובם. לא כולם. לא ניתחתי את זה לעומק – זה שלהם. אחרי כניסתי לתפקיד עשיתי חפיפה קצרה עם ראש המועצה היוצא, קובי אביבי. מעבר לחפיפה, לא באתי לבקש עצות, לא כי אני חושב שאני יודע הכול, אלא כי הרגשתי שהרבה מאוד מהדברים כאן נוהלו לא טוב ודורשים שינוי. להיתפס לתפיסות קודמות – זה לא המקום שהמועצה צריכה ללכת אליו.

"יחד עם זאת, אני פתוח להקשיב. הדלת שלי פתוחה – כל מי שרוצה לדבר איתי ולתת עצות אמיתיות לטובת המערכת – מוזמן. יש אתגרים לא פשוטים, חלקם תולדה של התנהלות קודמת, ואני מתמודד איתם יום־יום. במקרה הזה – לא בטוח שמי שכיהן לפניי יכול לעזור, אבל אם יש רצון אמיתי – תמיד יש מקום לשיחה".

בן כהן. צילום: שחר פרלמן

"הם הילדים של ראש המועצה – ויש לזה מחיר"

כבר בקמפיין הבחירות שלו, הילדים של כהן הרגישו שמשהו משתנה. ההכפשות עליו מצד מתחריו, הגיעו עד לכותלי בית הספר. כהן הבין מראש שיהיה מחיר אישי שיצטרך לשלם כדי לעשות שינוי במועצה, וההשפעה על הילדים במהלך הקמפיין, הייתה רק ההתחלה.

איך התפקיד משפיע על הילדים שלך כיום?
"זה אחד האתגרים המשמעותיים. מצד אחד – גאווה. מצד שני – זה לא תמיד נוח. בכל מקום ציבורי יודעים שהם 'הילדים של'. לפעמים זה בא על חשבון הזמן האישי שלהם איתי. כל תושב עם בעיה דחופה פונה – גם כשאני עם הילדים. זה חלק מהתפקיד, ואני מבין את זה, אבל הם לפעמים נדרשים לסבלנות יתר".

בן כהן, אשתו וילדיו. צילום: עדי פרץ

ואשתך, איך היא מסתגלת למעמד החדש ולחשיפה הציבורית שנלווית לתפקיד?
"זה לא סיפור פשוט. אני פחות בבית, ועכשיו אנחנו גם בחיים שכל הזמן חולקים עם הציבור. היא ידעה לאן היא נכנסת – והיא זו שדחפה אותי. גם כשהמציאות שוחקת – היא עומדת מאחורי. אצלנו בבית, לא היה לרגע ספק שזה מהלך נכון וחשוב למועצה – גם לי, גם לה, גם לילדים".

יש גם יתרון בלגדל ילדים בתוך המערכת שאתה מנהל?
"בוודאי. זה יתרון לתושבים שיש ראש מועצה שגם לו יש ילדים במערכת החינוך. אי אפשר לערבב אותי ולספר לי סיפורים שהכל מושלם מבפנים. אני חי את זה. אני שומע מה קורה בכיתה, בגן, בקבוצות הווטסאפ של ההורים – ואני יודע מיד מה צריך לשפר. הקבוצות זה כלי אדיר. האישה שלי אומרת לי לא פעם: 'תצא כבר מהקבוצה', אבל מבחינתי זה חלק מהחיבור".

איך העסק הפרטי שלך מתפקד בלעדייך?
"העסק ממשיך לעבוד – וזה לא מובן מאליו. אשתי מנהלת אותו בגבורה ובהצלחה, ואני נותן כיוון ועצה כשצריך. אנחנו גם בשותפות עם חמי בתחום העופות – והוא אחד מהמובילים בארץ, כך שזה לגמרי בידיים טובות. לא ויתרתי על הזהות החקלאית שלי – זה חלק ממי שאני. אני פשוט עושה את זה עכשיו מהשוליים, לא מהחזית. יש לי את שעות אשמורת הבוקר, את הדרך לעבודה, את סופי השבוע – ומי שמחובר לאדמה, תמיד ימצא את הדרך לחזור אליה".

בן כהן. צילום: פבל

במבט קדימה: "אנחנו מכוונים להוספת מוקדי בילוי"

כל מי שמכיר את שטחי המועצה האזורית באר טוביה, יודע שמדובר במקום עם המון פוטנציאל. חיי כפר, שטחים ירוקים, אווירה פסטורלית, כזו שכל אחד רוצה לשאוף ממנה קצת אוויר. ובכל זאת, באר טוביה דלה במקומות בילוי.

איפה אתה שואף שהמועצה תהיה בעוד שנה, שנתיים בתחום הזה?
"אנחנו עובדים על שיפור תחום הפנאי והבילוי. הצרכים של התושבים משתנים, ורבים מחפשים יותר אטרקציות ופעילויות לילדים – וזה לגמרי על השולחן שלנו. באר טוביה היא מקום פסטורלי, קרוב מאוד למרכז, ויש לנו הרבה מה להציע. אנחנו מכוונים להוספת מוקדי בילוי ויצרנו כבר כמה כאלה בפועל. במרכז התרבות של המועצה – בקריית החינוך – הצבנו עגלת קפה סמוך לאמפי, כדי שכל מי שמגיע לאירועים, הופעות או הצגות יוכל גם ליהנות מכוס קפה או משהו לאכול. זה נשמע קטן, אבל אלו בדיוק הדברים שיוצרים חוויית חיים טובה יותר – ואנחנו ממשיכים בכיוון הזה".

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"