"תיארתי שזה מחיר שאשלם": בן כהן על החיים שהשתנו מאז שנבחר

בן כהן כבר לא אותו אדם שנכנס לתפקיד ראש המועצה לפני שנתיים וחצי. הוא הספיק להכיר מקרוב את הבירוקרטיה, את מגבלות המערכת ואת הפער שבין הרצון לשנות לבין הזמן שנדרש לכך. הוא עדיין נחוש לקדם את תוכניותיו, אבל כבר יודע שלא הכול יקרה בקצב שציפה לו. ההבטחה לפתוח בריכה בקיץ 2025, למשל, ממשיכה ללוות אותו גם אחרי שקיץ נוסף הסתיים – ללא בריכה.

בן כהן, ראש מועצה אזורית באר טוביה

בראיון מיוחד לחג, כהן חוזר להבטחות הגדולות מתחילת הקדנציה, ולמה שקרה איתן בפועל: השינויים בחינוך שאת תוצאותיהם הוא מעדיף לבחון לאורך זמן, המנכ"ל שמינה מחדש למרות ההתנגדות, המאבק על רובע האלה, ולצד אלה הוא מדבר על המחיר שמשלמת המשפחה, שגם הספיקה להתרחב לפני כחודשיים עם הולדת בתו הרביעית.

כשנכנסת לתפקיד רצית לשנות כמעט הכול. אחרי שנתיים וחצי, איזה ציון היית נותן לעצמך?
"אין ספק שמורגש שינוי במועצה האזורית באר טוביה בהרבה מהתחומים, אבל מחמאות לעצמי אני לא יכול לתת".

מה עדיין לא הצלחת לשנות כפי שרצית?
"אין תחום שלא נגעתי בו. יש דברים שהייתי שמח לעשות בהם יותר. חינוך, למשל, זה לא תחום שאתה יכול לשנות מהר. הוספנו מענים בחינוך המיוחד ובגנים, גיוונו את המערכת, פיצלנו את התיכון. עשינו הרבה מהלכים, אבל אלה דברים שנבנים למרחקים ארוכים יותר. השינוי שנראה היום או בתום שנה, לעומת בעוד ארבע שנים, הוא משמעותי".

בן כהן, ראש מועצה באר טוביה

בעוד שבחינוך כהן מבקש זמן כדי לראות תוצאות, לבריכה הוא כבר הצמיד מועד פתיחה, והפעם זה גם מגובה במציאות בשטח. כזכור, קיץ 2025 היה אמור להביא איתו בשורה לתושבים עם הבטחתו של כהן לפתיחת הבריכה ("אני מתכנן לקיים שם תחרות שחייה שתוכלו לתעד בתקשורת החל מקיץ 2025", הבטיח אז) אבל ההבטחה נתקלה בקשיי רישוי והפרויקט התעכב. כעת, אחרי שגם קיץ 2026 הסתיים, הוא מתחייב שהפעם זה קורה, רק בשלבים.

"אחרי למעלה משנה של התמודדות עיקשת סביב הנושא, הצלחנו להוציא היתר", הוא אומר. לדבריו, ההיתר הישן ניתן לפני יותר מ-15 שנה ופג, והמועצה נדרשה להתחיל את תהליך הרישוי מחדש. "היינו צריכים לעשות את כל ההיתר מהתחלה, עם תנאים רגולטוריים מאוד קשוחים ביחס למה שהיה לפני 15 שנה. היו קשיים עם משרד הבריאות, מקורות, קידוחי מי תהום ודרישות נוספות. השקענו בזה לא מעט כסף, וקיבלנו הרשאה תקציבית מקק"ל לסייע בפרויקט הזה".

בן כהן, ראש מועצה באר טוביה

בקיץ הקרוב תהיה פה בריכה?
"בקיץ הקרוב תהיה בריכה פתוחה במתחם", הוא מצהיר. התוכנית, לדבריו, היא להתקדם צעד צעד, עם בריכה פתוחה, מתקני כושר וסטודיו. במתחם מתוכנן גם מגרש פאדל. "מכניסים חיים למתחם. אחרי מאבקים והתעסקות אפשר לראות את האור בקצה המנהרה".

כהן מעריך כי כ-35 מיליון שקלים כבר הושקעו בפרויקט – אותו הוא מכנה 'מחדל', וכי להשלמתו נדרשת הוצאה נוספת בסדר גודל דומה. ומסביר עד כמה מורכב להחזיר למסלול פרויקט שהסתבך.

אם היית יכול לחזור אחורה ולמחוק החלטה אחת, מה היית מוחק?
"הנושא הזה עם הבריכה רודף אותי", הוא מודה, ובמקביל אומר ש"הדבר הכי גרוע זה לא להחליט. לפעמים עדיף לקבל החלטה שהיא קצת פחות טובה, לנתח אותה תוך כדי תנועה ולתקן. לא להיות מונע מהאגו. לא קרה לי הרבה, אבל קרה, כי אני לא מכונה. לפעמים ההחלטות מורכבות".

בן כהן, ראש מועצה אזורית באר טוביה

הקרב על המנכ"ל והעקשנות שהשתלמה

כזכור, גם מינוי המנכ"ל הסתבך בתחילת הקדנציה. כהן בחר לתפקיד את עו"ד תום נדיל, אלא שבעקבות תלונה על תנאי הסף, נדיל העדיף לוותר על התפקיד במקום לגרור את עצמו למאבק משפטי יקר מכיסו הפרטי.

תום נדיל, מנכ"ל המועצה האזורית באר טוביה. צילום: יואב אלון

"כשיש תלונה או עתירה על תנאי סף, מי שצריך לממן את ההגנה המשפטית מכיסו הפרטי הוא המועמד עצמו", מסביר כהן. "לפגוע באדם ברמה הכלכלית זה מעשה נלוז, בטח כשמדובר בבחור צעיר שלא מגיע עם גב כלכלי משמעותי. היה לנו ברור מראש שמדובר בחיסול ממוקד – מי שהתלונן עשה את זה בעילום שם, ואף אחד לא עמד מאחורי זה בגלוי. זה מעיד על ניסיון לפגוע ולא על רצון להועיל למינהל התקין.

"תום כיהן כקצין ב-669, ביצע תפקידים בכירים במל"ל ובכנסת, עשה התמחות בפרקליטות וחבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר בבחור עם רזומה מרשים מאוד למרות גילו הצעיר, והשאלה כולה הייתה האם יחשבו לו את השירות כקצין למניין השנים. אם אני הייתי במקומו, כן הייתי נלחם ומנהל את הקרב המשפטי הזה, אבל כיבדתי את ההחלטה שלו לא להיכנס לזה. מותר לנו על פי חוק להיות ללא מנכ"ל, ובמשך שנה וקצת הרשות התנהלה ככה ולא הרגשנו בחסרונו. בזמן הזה הוא מונה כדין למנהל אגף האסטרטגיה. כעבור שנה וקצת, כשמשרד הפנים פנה שוב לשאול מה קורה עם המינוי, אמרתי שאני ממנה אותו – והוא מונה למנכ"ל".

איך הסתדרתם שנה ללא מנכ"ל?
"ברמה התפעולית לא היה שום פער. אנחנו חבר'ה צעירים שבאו לעבוד, והתושבים מרגישים את זה בשטח. יש לנו צוות הנהלה מחויב, ואני בעצמי – ברוח המפקד שאני משרה – נותן מעצמי המון לטובת המערכת. כך פועלים גם הסגנים שלי, וכך הוא פעל כמנהל אגף. גם אם יש פער זמני במינוי לתפקיד כזה או אחר, אפשר לגשר עליו. אם היינו ארגון ריכוזי, סביר להניח שזה היה מורגש הרבה יותר".

בניין מועצת באר טוביה

נושא מחויבות העובדים מעסיק את כהן לא רק ביומיום של המועצה, אלא גם במסגרת הלימודים. בימים אלה הוא מסיים תואר שני במנהל עסקים וכותב תזה שעוסקת בדיוק באתגר הזה: הנעת עובדים במגזר הציבורי – נושא שמעלה אצלו לא מעט תובנות אחרי שנים של ניהול בשוק הפרטי.

מה הדבר שהכי הפתיע אותך בתפקיד ולא ידעת לפני שנבחרת?
"הייתי מאוד מופתע, ואני עדיין מופתע, מההבדל העצום בין המגזר הפרטי לציבורי מבחינת אינטנסיביות ומחויבות. במגזר הפרטי יש הרבה יותר מחויבות וירידה לפרטים, כי שם אתה נלחם על הבית ועל החיים שלך. במערכת הציבורית קל מאוד ליפול למקום הזה שבו בשעה חמש בערב 'העט נופל מהיד' – ולעתים הוא נופל כבר ב-12:00 או ב-13:00. השאלה הגדולה היא איך אתה גורם לזה לא לקרות, ואיך מביאים את העובדים להיות מחויבים ליעדים של המערכת".

לדבריו, חלק מהעניין קשור ברמות השכר, אבל הבעיה העמוקה יותר טמונה בשיטת המדידה. "בשוק הפרטי, כדי לשרוד במקום העבודה ולהיות בעל ערך, אתה חייב להוכיח את עצמך – אף בעלים לא יפסיד עליך כסף. במגזר הציבורי, לצערי, פשוט לא מודדים תפוקות".

"נגיש עתירה נוספת נגד רובע האלה"

לצד הסוגיות הניהוליות שבתוך המועצה, כהן מוצא את עצמו מנהל מאבק עיקש גם כלפי חוץ. אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום של המועצה הוא המאבק בתכנית "רובע האלה", המבקשת להרחיב את קריית מלאכי השכנה על חשבון השטחים החקלאיים של באר טוביה.

בן כהן. צילום: שחר פרלמן

מה הסטטוס היום של המאבק בתכנית?
"הצענו חלופות, אבל קריית מלאכי לא קיבלה אותן. כרגע, תחת ממשלת מעבר, לא ניתן לקדם את התכנית בותמ"ל ואנחנו איתנים ונחושים בהתנגדותנו. הגשנו עתירה לבג"ץ שנדחתה בטענה שהוגשה מוקדם מדי, אבל דלתו של בג"ץ תישאר פתוחה ונגיש אותה מחדש כשיגיע הזמן. בינתיים, ארגוני הסביבה הוציאו דוח מקיף שמסביר שהקרקע העיקרית שם בכלל מזוהמת. בסוף צריך להסתכל בראייה רחבה: אנחנו בעד לתת הסכם גג לקריית מלאכי ולא אמרנו בשום שלב שנמנע את זה ממנה בכל דרך, זו לא התפיסה שלנו – אבל צריך לעשות את זה נכון".

משאירים את הפוליטיקה בחוץ

ואחרי כל המאבקים המקומיים על גבולות ושטחים, אי אפשר להתעלם מזה שהבחירות הארציות כבר באופק. כהן מעדיף שלא להכניס את הוויכוחים הפוליטיים האלה לתוך המועצה.

בן כהן, ראש מועצת באר טוביה

באיזה צד של המפה אתה מוצא את עצמך בבחירות האלה?
"המועצה שלנו הטרוגנית ודומה לכלל החברה הישראלית, וזה המקסימום שאגיד בשלב זה. אנחנו צריכים לשאוף שכל הנהגה שתקום תפעל ממניע אחד: לעשות טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל. זאת צריכה להיות החשיבה והמחויבות שלנו. אני יודע שזה נושא נפיץ, ואני גאה בזה שאין אצלנו סכסוכים גלויים סביב הבחירות. אחדות ישראל היא ערך משמעותי שראינו את ההשלכות שלו – ראינו מה עושה פילוג בחורבן הבית וב-7 באוקטובר, ואני חושב שזה דבר שחייבים לתקן. אנחנו הרבה יותר דומים ממה שנדמה לנו. אנשים צריכים שתהיה להם דעה ולכבד את דעתו של האחר, ובסוף אני בתקווה כמו כל אזרח שתקום ממשלה טובה שעובדת עבור הציבור".

"חקלאות היא הזהות שלי"

מה הדבר שאתה הכי מתגעגע אליו בחיים שהיו לך לפני ראשות המועצה?
"לחקלאות. יש ימים שמאוד ויש ימים שקצת פחות, אבל הגעגוע שם תמיד. אני יכול להיות מחר מנכ"ל חברה, חבר כנסת או שר – וכמובן שתושבים מברכים אותי שאהיה עוד ועוד קדנציות, אבל תפקיד מטבעו הוא זמני. חקלאות היא הזהות שלי.

בן כהן. צילום: שחר פרלמן

"עכשיו, כשעונת הרימונים בשיאה, אין יום שאני לא נמצא בשטח ובבית האריזה. זה הדבר הראשון שאני עושה שאני קם בבוקר, וכשיש לי יום שישי פנוי אני הולך למשק. זה חיבור שאי אפשר להסביר אותו.

"אבל המשפחה – זה אחד המחירים הכי כבדים שמשלמים", הוא מודה. "תיארתי לעצמי שזה מחיר שאשלם, אבל באתי ממציאות שבה אמנם עבדתי קשה כעצמאי, אבל עבדתי בקרבת הבית. היום, אם אני בפגישה עם שר, אני פשוט לא זמין. בחופש הגדול האחרון בניתי חטיבה מאפס, פרויקט גדול ומשמעותי שהיה אירוע היסטורי במועצה האזורית באר טוביה, וזה עלה לי בשעות רבות שלא הייתי בבית".

בן כהן ואשתו שירן לאחר הניצחון. צילום: אלבום פרטי

לדבריו, למרות הוויתור והגעגוע, הראייה הכללית היא זו שמחזיקה אותו. "אנחנו שלוש שנים במלחמה, עם אנשים שעשו מאות ואלפי ימי מילואים, עזבו משפחות, ילדים, עבודות ועסקים. אני מנסה להסתכל דרך הפריזמה הזאת – ותורם את חלקי".

איך הילדים מגיבים היום, אחרי שנתיים וחצי, לתפקיד שלך?

"הם גאים מאוד, אבל לפעמים גם נבוכים, כי הפרופיל הציבורי הוא מאוד גבוה. אין משחק כדורגל, חוג, הצגה או אסיפת הורים בבית הספר שאני לא אבוא איתם ומיד תהיה תחרות על תשומת הלב – כשמהצד של הילדים הם בסך הכול רוצים את אבא שלהם איתם. אני מנסה להיות אבא מעורב ככל הניתן".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔⇔