במשך חודשים ארוכים, כמעט כמו נצח, הייתה משפחתה של עמית בוסקילה מאשדוד בחוסר ודאות. ב-7.10 היא נחטפה מהמסיבה ברעים, והספיקה להתקשר לדודה שמעון אטיאס, שהיה לה כאב לאורך השנים, ולהגיד לו 'אני אוהבת אתכם'. מאז אותו יום, הם התפללו ללא הפסקה, עד שביום שישי בשבוע שעבר הם קיבלו את הבשורה הקשה מכל – עמית נרצחה ב-7.10, וגופתה חולצה ע"י צה"ל.
הבוקר, יום לאחר השבעה, סיפר שמעון אטיאס על אותם רגעים שוברי לב כשקיבלו את הבשורה מקציני הצבא, על הנחמה בכך שגופתה של עמית בקבר ישראל, וגם, על חייל מילואים שהשתתף במבצע החילוץ, וגרם לו להבין שאולי זה לא הסוף שהוא קיווה לו, אבל כנראה יש ניסים בשמיים.
הדרך הייתה רצופת אכזבות מהמדינה
"כבר בימים הראשונים לאחר ה-7.10 המדינה אכזבה אותנו כשלא ידעה האם עמית חטופה או לא", אומר שמעון, "חוסר הוודאות מההודעה על 'יש סבירות גבוהה שעמית חטופה' ולא וודאות אמיתית, השאירה אותנו בייסורים ובחוסר אונים".
עמית בוסקילה
אבל גם בחודשים שלאחר ההודעה על חטיפתה, עברה המשפחה טלטלות נוספות בשל עדכונים שגויים של צה"ל על דבר מצבה של עמית. "עד ההודעה שקיבלנו ביום שישי האחרון על חילוץ הגופה, לא ידענו אם להאמין למדינה או לא. כשאמרו לי שחילצו גופה, והראו לי תמונות של הקעקועים שלה בגוף כדי שאזהה, לא האמנתי עד שלא ראיתי את הגופה בעיניים שלי. לכל אורך החודשים האחרונים הצבא הטעה אותנו בעדכונים לא נכונים", סיפר. "כל פעם גילינו כשלים. וזו הייתה תקופה ולא פשוטה ומתח תמידי עצום. כל פעם חיכינו לבשורה ולמידע, ולא רק שלא קיבלנו מידע אמין, בכל פעם שקיבלנו מידע, הוא התברר כטעות".
שמעון מספר כי חודש לאחר שעמית נחטפה, "הצבא הגיע להודיע לנו שעמית חטופה בחיים. זה נתן לנו תקווה ומאוד שמחנו אף על פי שהיא חטופה. אחרי חודשיים באו ואמרו לנו 'טעינו, חשבנו שזו עמית וטעינו בזיהוי', וזה עשה לנו טלטלה קשה ברגשות ובעיקר הוריד עוד יותר את האמון שלנו בצה"ל, במערכת הצבא והמודיעין. לא רצינו להאמין לשום דבר שאמרו לנו. איך באים למשפחה ואומרים לה שהיא חטופה וחיה ואחרי חודשיים באים ואומרים טעינו. זה משאיר מתח ודאגה וחרדה ויאוש והכל מתערבב יחד. אלו היו חודשים לא פשוטים".
ואז, ביום שישי בשבוע שעבר, בשעה 13:30, מקבל שמעון שיחת טלפון מקצין מודיעין. "הייתי בקניות לשבת בסופר, ופתאום קיבלתי טלפון והתחלתי לרעוד", הוא משחזר, "הוא אמר לי במילים אלו 'יש מידע מודיעיני משמעותי לגבי עמית ואנחנו רוצים להגיע אליכם הביתה'. בדרך כלל כשהם מגיעים אלינו הם קובעים איתנו ליומיים קדימה, אבל באותה שיחה הם אמרו שתוך שעה וחצי הם מגיעים וכבר הייתה לי תחושה שמשהו רע קרה. נכנסתי לרכב ונסעתי הביתה. רעדתי והייתי חיוור. מיהרתי להגיע לבית ולהגיד לאחותי אילנה שקצין המודיעין בדרך אלינו. היא ראתה אותי נכנס ומיד זיהתה על הפנים שלי שמשהו רע קרה. אמרתי לה שהם בדרך אלינו, ושהדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות עכשיו זה להתפלל".
עמית בוסקילה ודודה, שמעון אטיאס
"השמועה נפוצה והתחילו לשלוח לי הודעות עוד לפני שקיבלתי הודעה רשמית"
הוא מספר כי אחותו אילנה, אמה של עמית, הדליקה נר והתפללה, "אני פתחתי את התיקון הכללי והתחלתי להתפלל, לא איבדתי תקווה עד השנייה האחרונה. ברקע כבר התחילו לשלוח לי הודעות. ברשתות החברתיות כתבו שחולצו שלוש גופות ועמית ביניהן, והתחילו לשלוח לי הודעות לטלפון של האם זה נכון, ואני לא יודע איך להגיד לאחותי מה שכותבים. בשעה 15:10 אני רואה דרך החלון שהם מגיעים. בדרך כלל מגיעים שני אנשים, ובאותו רגע יצאה שיירה של אנשים מהאוטו. חיברתי את זה עם כל ההודעות שקיבלתי, ואז כבר ידעתי. נכנסו אלינו הביתה רופאה ופסיכולוגית ועובדת סוציאלית ומועצה דתית וקצינים ואמרתי להם 'אני יודע מה אתם רוצים להגיד'. קיבלנו את הבשורה מאוד קשה, היה בכי וצעקות וצער גדול".
עם צאת השבת הוא נסע למכון לרפואה משפטית באבו כביר, "התעקשתי לזהות את הגופה כי אני יודע שקרו טעויות בזיהוי", הוא אומר, "הצוות של אבו כביר אמר לי שזה לא יאמן איך שהגופה חזרה. היא הייתה שלמה לחלוטין. היא לא הייתה בקירור. כל ארבעת הגופות היו ככה. אומרים שרק גופות של צדיקים זוכות להישאר שלמות אחרי תקופה ממושכת. הגופה שלה חזרה בדיוק כפי שהיא יצאה למסיבה. עם אותם בגדים, תכשיטים על הגוף, נעליים על הרגליים".
מודעה המצפה לשובה של עמית בוסקילה ז"ל
"זה לא היה מבצע חילוץ, זה היה נס מהטבע"
אמנם הצבא טרם פירט למשפחתה של עמית אודות פעולת החילוץ, אבל הם כבר יודעים מה קרה שם. "השבוע הם אמורים לבוא אלינו ולספר לנו הכל", אומר שמעון. "אבל אני כבר יודע כל מה שהיה. ביום שישי בצהריים, ביום שהודיעו לנו על עמית, קיבלתי הודעה במסנג'ר מחייל מילואים שכתב לי שהוא היה בחילוץ של עמית ושחשוב לו לפגוש אותי. במוצ"ש דיברתי איתו בטלפון והוא סיפר לי את כל השתלשלות הדברים, עד הפרטים הכי קטנים".
מה הוא סיפר?
"הם נכנסו למבנה שהיה מיועד להריסה. היה בו קרב בכניסה הקודמת לג'בליה והם נכנסו אליו כדי לבדוק איך הורסים אותו כי היו בו מטענים. אחד החיילים רצה להתפנות והלך לאחד החדרים לחפש שירותים, ופתאום משהו משך את תשומת ליבו לכיוון פיר מנהרה. הוא עדכן את המפקדים שלו והם הזמינו צוות מיומן לפעולה במנהרות, ואז הם גילו מנהרה בעומק 10 מטר, אורכה כקילומטר, ובאמצע המנהרה היה פתח ברוחב מטר, ועומק 4 מטר, ובקצה שלו היו שקי חול אחד על השני מלמעלה עד למטה, וכשהם הוציאו את השקים הם גילו את ארבעת הגופות, אחת על השניה, בשקיות. כשהן שלמות".
עמית בוסקילה ודודה שמעון
החייל אפילו שלח לו תיעוד מהפעילות וסיפר לו כי תכננו לפוצץ ולהרוס את המבנה, "הוא שלח לי סרטונים של איך הוציאו את הגופות להאמר וקראו עליהן קדיש ועטפו אותן עם שמיכות וירד לפרטים הכי קטנים. הקשבתי לו והייתי גאה על פעולת החילוץ. למחרת התחילו פרסומים של שב"כ ואמ"ן על מבצע לחילוץ, וזה בכלל היה נס, לא מבצע. המבנה היה מיועד להרס, היה ממולכד. אם היו הורסים אותו החטופים האלה לעולם לא היו נמצאים. זה נס מעל הטבע.
"במהלך השבעה החייל הגיע אליי שוב וסיפר לי את הכל. וגם הורים של חטופים נוספים שגופותיהם חולצו במבצע הזה הגיעו לנחם אותי. בתמימותי סיפרתי על מה שהחייל סיפר לי, כי ציפיתי שישמרו את זה לעצמם, גם כהכרת הטוב לחייל שבא וסיפר לי, וגם כדי לא לחשוף אותו. ואני מאוד מאוכזב שסיפרו את מה שסיפרתי לתקשורת. רציתי לחכות עד שהצבא יבוא ויספר לי בעצמו את מה שהיה, ורק אז לצאת עם זה לתקשורת, ומאוד הפריע לי שזה יצא לפני".
"בחרתי שלא לפרסם את ההקלטה המלאה של עמית לתקשורת"
ללוויה של עמית הגיעו אלפים, ביניהם גם אביה של עמית, שלא היה נוכח בחיה. "למרות שהוא לא היה שם כל החיים, זה אבא שלה, הוא הביא אותה לעולם, ופתחתי לו את הדלת להגיע להיות איתנו יחד בקבורה שלה בבית העלמין ואפילו נתתי לו לנאום כדי שאולי הוא יבקש סליחה, היא תסלח לו על כל השנים שהיא גדלה בלעדיו".
לא רק אביה של עמית הפתיע את הנוכחים. גם הקלטה שהשמיע שמעון לראשונה משיחתו האחרונה עם עמית גרמה להפתעה גדולה. בראיונותיו לתקשורת מאז ה-7.10 שיתף שמעון את הקלטת השיחה שלו ושל עמית, אך זו לא הייתה ההקלטה המלאה.
"היה המשך להקלטה שאני החלטתי לא לפרסם", אמר. "בהקלטה שומעים יריות ולפני שירו בה היא אמרה 'שמע ישראל'. למרות זאת, נשארה לי תקווה שהיא נורתה, נפצעה, טופלה ונשארה בחיים. לא רציתי לגרום לחמאס להבין שמשתמע מההקלטה שהיא אולי נרצחה, רק מהחשש אולי הם היו רוצחים אותה שם כי הם היו אומרים לעצמם שבמילא בארץ חושבים שהיא לא בחיים".
אחרי ההקלטה הזו, עדיין הייתה לכם תקווה?
"לא איבדתי את התקווה לרגע. היו אצלנו גם רבנים שהשלו אותנו ואמרו כל מיני דברים וזה נתן לנו עוד איזשהי תקווה. אבל עכשיו הכל מאחורינו, קיבלנו את עמית ולצערי, היא לא בחיים".
"הלב של אילנה נחתך לשניים"
"לאילנה אחותי הייתה תקופה מאוד לא פשוטה בכל החודשים האלה. היו לה שני ילדים, והיא נשארה עם בן אחד. והלב שלה נחתך לשניים. כשהגיעו הקצינים לבשר לנו, התקשרתי לאח של עמית שהיה באותם רגעים באילת עם אשתו והילד שלהם, והוא שמע יחד איתנו בשיחת וידיאו את הבשורה. זה היה מאוד קשה". הוא מספר. "עמית תחסר לנו מאוד. אני כל שניה מדמיין אותה נכנסת אליי לבית, רוקדת וצוחקת ומנשקת אותי, ואת הבור העמוק שנפתח בחיינו לעולם לא נוכל למלא".
עמית בוסקילה ואמה אילנה
שמעון מוסיף גם פנייה לעם ישראל: "אני רוצה להודות לכל עם ישראל על כל התפילות שליוו אותנו במהלך כל החודשים, ולחיילים הגיבורים של ישראל שחילצו אותה – תודה מעומק הלב. נסתרות דרכי האל, ואנחנו מקבלים עלינו את הדין. כעת יש לי משימה והיא הצוואה של עמית, להמשיך לשמור על אמא שלה אילנה ועל אח שלה ועל האחיין שלה".
"זה היה חייב להיות סיפור עם סוף טוב, ובסוף קברנו אותה"
לא רק בחיי משפחתה תחסר עמית. גם החברות שלה, שאהבו אותה מאוד, קיבלו את הבשורה מאוד קשה. עדן וסלי, חברתה הטובה של עמית עוד מגיל 14, מספרת גם היא בראיון ל'כאן דרום' על היום מאז קיבלו את הבשורה שגופתה של עמית חולצה. "הלב שלי התרסק לרסיסים".
במוצאי שבת ה-7.10, כאשר כבישי העוטף עדיין שורצים מחבלים וחקל מהיישובים עדיין היו תחת שליטת חמאס, נסעה עדן למוקד המסיבה ברעים כדי לחפש את עמית. "בשבעה שאלו אותי החברים אם הייתי הולכת לחפש גם אותם אם הם היו שם, ועניתי שלא", היא מספרת, "לא הייתי נוסעת לחפש כל אחד. זה היה מקום מסוכן, עדיין עם מחבלים. לקחתי על עצמי את הסיכון והייתי מוכנה לקחת על עצמי כל דבר שיחזיר אותה חיה. אמא שלה אמרה לי 'עדן תחזירי לי את הבת שלי'. כשהגעתי לאזור המסיבה העיניים שלי ראו זוועות שבחיים לא חשבתי שאראה. כמו אסון אפוקליפטי. הגופות שהיו שם, שרופות, חרוכות, שחוטות, זה היה נורא".
עמית בוסקילה ז"ל ועדן וסלי. צילום: אלבום פרטי
ומי סיפר לך את הבשורה על חילוץ הגופה של עמית?
"אילנה אמא של עמית שלחה לי הודעה וכתבה לי 'עדן תתפללי, המודיעין בדרך אליי', ותוך כדי התחילו לרוץ לי כל מיני תמונות בראש, ואז ברשתות התחילו לעלות תמונות על חילוץ גופות, ושאלתי את שמעון והוא אמר לי שזה 'פייק'. רציתי להאמין שעמית חיה, אבל אז שמעון שלח לי 'זהו עדן, אין עמית' ואז התרסק לי הלב לרסיסים. במשך שמונה חודשים הייתה לי תקווה שהיא תחזור. פתחתי לה עמוד אינסטגרם עם סרטונים שלה ותמונות שלה כדי שאנשים ידעו מי היא וכדי שהיא תקרא את כל התגובות ותראה את כל האהבה כשהיא תחזור, והכל התפוצץ לי בפרצוף. זה היה חייב להיות סיפור עם סוף טוב, ובסוף קברנו אותה".
עמית בוסקילה ז"ל ועדן וסלי. צילום: אלבום פרטי
"בימי השבעה הגיעה מישהי לאימא של עמית. היא אמרה לה 'אני מתנצלת שלא עזרתי לבת שלך'. זו מישהי שכנראה הייתה במסיבה וראתה את עמית נחטפת. היא סיפרה שהם ירו לה כדור ביד, ועמית התחילה לברוח, ואז הם ירו בה עוד 4 כדורים בבטן, היא נשמטה על הקרקע, הם הרימו אותה לג'יפ ונסעו'".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
