תכניות המציאות (ריאליטי בלעז) מתיימרות להציג בפנינו תמונת מראה על איך אנחנו נראים ונשמעים, כביכול.
כדי שרבים ככל הניתן יוכלו להזדהות איתן התכניות הללו מכילות גיוון נרחב מאוד ונותנות ייצוג לכל תת מגזר ותת קבוצה חברתית. לעיתים הדמויות הנבחרות לייצג קבוצה מסוימת הן דמויות מוקצנות של אותה קבוצה. הקצנה זו יכולה מצד אחד לחדד את העמדה על ידי לקיחתה לקצה, מצד שני ליצור תמונה מעוותת ורחוקה מאוד מן המציאות.
אחרי שלב הליהוק שמים אותנו הצופים במקומות המיועדים לקהל, וכמו בימי הגלדיאטורים העליזים ברומא, מעמתים את המשתתפים זה בזה, יוצרים מצבים מבוימים ומעצימים את הקונפליקט. נוגעים בנקודות הרגישות בכוונה תחילה ומנסים לחטט בפצע עד כמה שניתן כדי שהחיכוך האנושי יתחמם ותפרוץ להבה אמוציונלית בלתי נשלטת. ואנחנו מריעים. מנשנשים פופקורן בהתלהבות. בוחרים צד, מהמרים עליו, תומכים בו.
אושרת ברקהסטייליסטית לא יכלה לחכות לפורים וארגנה יום צילומים למשפחה שלה עם בעלה יניבוהילדים אושר, יהונתן ועמנואל. כל המשפחה הצטלמה ליד הגרפיטי המפורסם של גל זהבי.
צילום פבל
רני לוילוקחת קצת זמן לעצמה ויורדת לאילת עם הצמוד למרות מזג האוויר הקריר. קבלו תמונה מהבריכה בבית מלון.
אנחנו נרגשים לספר לכם שהדוגמנית האשקלונית קתרין קונלין תככב בקמפיין החדש של מעצב העל ארמני (לידיעת הקורא דודו פארוק), ואנחנו כבר לא יכולים לחכות לתוצאות. כאן היא בצילומים לעיתון "ווג" בפורטוגל.
צילום באדיבות עלית מודלס
למי שלא יודע, יונת אלבזהיא לא רק פנים יפות, אלא גם בחורה חכמה, והשבוע היא בהחלט הוכיחה את זה כאשר סיימה את מבחני הלשכה שלה והפכה באופן רשמי לעורכת דין. בהצלחה, אלופה!
הפועל אדומים יצאה למשחק חוץ נגד מחנה יהודה המדורגת 14 בטבלת ליגה א' דרום.
מי שעמד על הקווים של האשדודים הוא עוזר המאמן עמוס וזאנה, שמחליף בינתיים את גילי לנדאו שמעמדו בקבוצה לא ברור. וזאנה ביצע שינוי אחד בהרכב שהביס במחזור שעבר את בקעת הירדן, סטניסלב גולדברג החליף את ווארקט גדיף.
עמוס וזאנה. צילום: ליאב אחאבן.
כ-250 אוהדים של האדומים הגיעו למגרש בפתח תקווה ועודדו ללא הפסקה.
כבר בדקה הראשונה של המשחק רחמים צ'קול העלה את האדומים ליתרון וחגג עם החולצה מספר 55- חולצתו של קשר הקבוצה יוני רביבו ששבר את השוקית וגמר את העונה. מחווה יפה של צ'קול ושל האוהדים שקראו בשמו של יוני רביבו.
צ'קול חוגג את השער עם חולצתו של יוני רביבו. צילום: ליאב אחאבן.
דקה 30 עידן שריקי נשלח בכדור עומק ועושה 2-0 לאדומים. 4 דקות לאחר מכן, שריקי משלים צמד ומעלה את הפועל אדומים ליתרון 3-0.
עידן שריקי חוגג. צילום: ליאב אחאבן.
5 דקות מפתיחת המחצית השניה, מחנה יהודה נשארה בעשרה שחקנים.
בדקה ה-57 רחמים צ'קול כבש והעלה את האדומים ליתרון 4-0. 5 דקות לאחר מכן, עמירן ביטון שיגר פצצה מהרגל השמאלית האימתנית שלו וזוהי כבר תבוסה- האדומים ביתרון 5-0 על מחנה יהודה.
בדקה ה-72 צ'קול עם כדור ענק לעידן שריקי שנשאר באחד על אחד מול השוער, מכניע אותו ומשלים שלושער גדול. 3 דקות לאחר מכן, צ'קול משתלט על כדור ברחבה ומשלים שלושער משל עצמו, 7-0 להפועל אדומים.
האשדודים חוזרים ממשחק החוץ עם תבוסה אדירה, 7-0 על מחנה יהודה. אפשר להרגיש את השינוי ביכולת ובאווירה כשעמוס וזאנה מחליף את גילי לנדאו על הקווים. הקהל האדום חגג את הניצחון הגדול ושר "הבאנו עמוס עליכם".
ספיר אלגרבלי (21), חיילת משוחררת מאשדוד, התחילה לדגמן בפעם הראשונה בתחרות מלכות היופי של הדרום לשנת 2012, שם היא התחילה להרגיש את הרומן החדש עם המצלמה, והמשיכה אל הפלאשים רק הלכה וגברה.
לאחר תקופה קצרה שהיא חיילת משוחררת, החליטה ספיר לעזוב את הארץ לטובת ארצות-הברית, ארץ ההתחלות החדשות, ושם רצתה להתחיל הכל מחדש ולשנות את החיים שלה.
ספיר אלגרבלי. צילום: נתן שולץ
רגע לפני שהיא מסיימת לארוז את המזוודות, ספיר קיבלה הצעה מעניינת, להגיע לצילומי נשק. מנסיון הירי הראשון, שוב היה הקליק, והחיבור נראה טבעי לחלוטין. ספיר מצאה אהבה חדשה, הנשק. הרקע הצבאי עזר לה להגיע לתערוכות נשק גדולות בטקסס ולאס-ואגס.
השבוע הפך הפיצול בסיעת הלביאות לעובדה מוגמרת. חברת המועצה ד”ר אפרת נאור אוחיון — שהייתה מספר 2 ברשימת הלביאות — פרשה והקימה יחד עם חלק מנשות התנועה סיעת יחיד חדשה: המקומיות. ביום שני הודיעה על כך לראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי. בעקבות הצעד הזה יו”ר הלביאות, סגנית ראש העירייה שרון מרק נותרה גם היא סיעת יחיד במועצה. לפיצול קדם משבר אמון חריף בתוך תנועת הלביאות.
ד"ר אפרת אוחיון נאור. צילום: פבל
אפרת, מה שלומך?
“מעולה”.
מי בחר את השם "המקומיות"?
“כולנו יחד, חברות הקבוצה עשינו הצבעה ובחרנו”.
מה פשר השם?
“אנחנו מקומיות באשדוד, דוגלות בלוקאל פטריוטיזם, חיבור לשטח, אנחנו רוצות לייצר משהו מקומי”.
כל התפקידים נשארו אצלכן?
“כרגע כן, וזה במשא ומתן. אני ממונה על הגיל הרך והצהרונים במסגרת החברה העירונית, וחברותיי, שמונו לחברות דירקטוריונים וועדות, ימשיכו כמובן”.
מאז ניצח בבחירות וזכה בכהונה שלישית ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי הצליח להקים בעמל רב קואליציה רחבה מקיר לקיר שמכילה בתוכה ניגודים רבים. לכן, ואף שהיא גדולה ורחבה, היא גם עדינה ושברירית.
הנושא שאיים בצורה הכי מוחשית על המשך שלטונו של לסרי היה משבר השבת ויחסי דתיים-חילונים בעיר. אבל הוא הצליח לצאת מאותו משבר, אמנם בשן ועין, וכנגד כל הסיכויים לקח שוב את כל הקופה.
אלא שבחודשים שעברו מאז יצאה הקואליציה החדשה לדרכה יש מי שמנסה להפיח רוח חדשה באותו גחל שכבה וללבות את האש.
כך, בכל מקרה, בטוח לסרי. מבחינתו, המאורעות שקורים בזמן האחרון אינם צירופי מקרים, אלא יש מי שעומד מאחוריהם ומנסה להבעיר מחדש את השטח.
כיפופי ידיים
בזמן האחרון לסרי מותקף מצד חלקים בציבור החרדי על העמקת חילול השבת בעיר, כביכול. הדבר מוצא את ביטויו גם בכמה כלי תקשורת חרדיים. ללסרי אין יותר מדי ספק מי קשור לאותם פרסומים, שלשיטתו, גם אינם נכונים. רק בשבועות האחרונים דובר על פתיחת הקיוסק בפארק אשדוד—ים בשבת, על ההחלטה לאשר את הקמת מתחם בתי הקולנוע סינמה סיטי במרכז ביג פאשן, שיפעל גם בסופי שבוע, ועל מיזם “שבוס” להפעלת תחבורה ביום המנוחה.
מי שקם והפך למגן השבת היה אבי אמסלם. לפני כשבועיים הוא הודיע על הקמת ועד רבנים ספרדי שיילחם בחילולי שבת, ובשבוע שעבר ניצב לצד מתפללי בית הכנסת שהוצב בתוך קראוון בשטח גינה ציבורית ברובע ג’.
אני מאוד שמחה וגאה לייצג, ביום הזה, את נשות העיר כממונה על המשרד לקידום מעמד האישה באשדוד.
השנה, זו תהיה הפעם הראשונה שבה יש ממונה, נציגת ציבור, שמייצגת 51% מאוכלוסיית העיר, ואפשר לומר בגאווה, שאשדוד הצטרפה ליתר הערים המובילות שממנות נציגת ציבור שממונה על קידום מעמד האישה.
האמת, שהרבה אנשים ששוחחתי איתם לא מבינים למה בכלל צריך את המשרד לקידום מעמד האישה, ולמה צריך לציין את יום האישה הבינלאומי. אומרים לי, בבדיחות הדעת, מה עם הגברים?.
אז קודם כל, העובדות היבשות מציגות כשל שוק בכל הקשור לשוק העבודה ולייצוג פוליטי של נשים. 60% מבין המשתכרים עד שכר המינימום הן נשים; כ-65% ממקבלי השלמת הכנסה הן נשים; כ-60% מהמובטלים באשדוד הן נשים; בכ- 88% מהמשפחות החד הוריות באשדוד עומדת בראשן אישה.
ושלא נדבר על התת ייצוג בשלטון המקומי – הגם שהשנה הכפלנו את כוחנו, אנחנו, הנשים עדיין מהוות 20% ממועצת העיר אשדוד. 6 מתוך 29 חברים.
הייצוג הנשי הוא מהותי לאור החשיבות בגיוון הדעות ובמתן ייצוג הולם למי שמהוות מחצית מתושבי העיר. אבל לא רק. כבר הוכח במחקרים אמפיריים שהיעדרן של נשים מהשלטון המקומי פוגעת בביצועיו הכלכליים של הארגון. חד וחלק. נוכחות נשית נמצאה כבעלת השפעה מובהקת להגדלת ביצועי הארגון.
לכן, ביום חשוב זה אני קוראת לכל חברי המועצה, כל אחד לפי התחום עליו הוא ממונה, וכן למנכלים של התאגידים העירוניים – ממשו את חזון ראש העיר שאשדוד תהיה עיר ידידותית לנשים.
כשאני אומרת עיר ידידותית לנשים אני מתכונת למהות, שנדאג לכך: שתקציב העירייה ייבחן בראיה מגדרית; שנבדוק ונבחן האם בשדרה הניהולית שלנו יש ייצוג הולם של נשים, ונמנה דירקטוריות ונציגות ציבור בתאגידים ובוועדות השונות; שהתכנון והבינוי בעיר שלנו יתחשב גם בצרכים המגדריים; ויש עוד המון דוגמאות; כי השינוי והשוויון יגיע רק מדוגמא אישית שלנו.
אני מבחינתי אתן לכם את הכלים והידע המקצועי, הן למגזר החילוני מסורתי והן למגזר החרדי. כי נשים חזקות יש בכל המגזרים. אבל אני גם אבקש (ויש לומר שאני כבר מקבלת) את הסיוע ושיתוף הפעולה שלכם בנושא.
בנוסף, יחד עם היועצת לקידום מעמד האישה, אהובה עמרם, אנו: נמשיך לקדם את הערך של שוויון בהזדמנויות בין המינים מהגיל הרך; נחזק ונטפח את הדור הצעיר שלנו נערוך איגום משאבים ונחבר את כל הארגונים שפועלים למען קידום והעצמת נשים על מנת שנעבוד בשיתוף פעולה יעיל ופורה; נפעל להעלאת המודעות ולמיגור האלימות נגד נשים; נערוך קורסי מנהיגות לנשים וניתן להן את הכלים להשפיע ולחברן לעשייה הקיימת בעיר; נקדם נשים ללימודים אקדמאיים ולקורס דירקטוריות; נמשיך לתמוך בנשים עצמאיות בעלות עסקים קטנים.
הפועל אדומים תתארח מחר (שישי, 12:00) במגרש הקטן הצמוד לאצטדיון המושבה בפתח תקווה. האדומים ישחקו נגד מחנה יהודה שנמצאת במקום ה-14 בטבלת ליגה א' דרום. מחנה יהודה מגיעה לאחר שלושה משחקים ללא ניצחון, הניצחון האחרון שלה היה ניצחון הירואי על מוליכת הטבלה מ.ס כפר קאסם.
האדומים ממוקמים במקום הרביעי בטבלה עם 38 נקודות ומטרתם להתברג בפליאוף העליון בסיומה של העונה (מקומות 1-5). הם רחוקים 6 נקודות ממכבי הרצליה שנמצאת במקום השישי בטבלה ובמאזנה 32 נקודות.
מי שצפוי לעמוד על הקווים של האשדודים הוא עוזר המאמן עמוס וזאנה, שמחליף בינתיים את גילי לנדאו שמעמדו בקבוצה לא ברור. ואזנה צפוי להמשיך עם ההרכב שהביס שהביס 3-0 את בקעת הירדן בשבוע שעבר.
עמוס וזאנה ימשיך לעמוד על הקווים. צילום: אבישי אפטקר.
יוני רביבו ייעדר בשל פציעה, הקשר שבר את השוקית במשחק במסגרת קבוצת הכדורגל של עבודתו בחברת חשמל.
לאדומים צפוי משחק לא פשוט בכלל, שכן מחנה יהודה נלחמת על הירידה וחייבת את הנקודות כמו אוויר לנשימה.
ביום ראשון הקרוב, 10.3, ייערך בפאב ה"שלומפר" הממוקם באזור התעשייה בעיר, ערב לנשים בלבד – שכל הכנסותיו למקלט לנשים מוכות. את הערב יזמה אירנה מעיין, בת 25, שמאחוריה סיפור חיים לא פשוט.
"בגיל 16 עברתי לאשדוד מחיפה עם המשפחה שלי, עברנו למקלט לנשים מוכות ואף אחד לא ידע. חווינו אלימות במשפחה, ואמנם לא חוויתי אותה פיזית אבל הייתי חשופה אליה מהרגע שאני זוכרת את עצמי", נזכרת אירנה. "גם לא ידעתי על מי לכעוס, אז פרקתי הרבה על אמא שלי, למרות שאני יודעת שהיא עשתה את הצעד הנכון. הייתי חוזרת מבית הספר למקלט, ואף אחד לא ידע".
אירנה מעיין מעבירה הרצאות על סיפור החיים שלה מאז שנחשפה לראשונה בסרט תיעודי של ויצו "מאחורי דלתות סגורות" אליו הצטלמה עם עוד שלושה משתתפים שגם כן, היו חשופים לאלימות. לאחר מכן, התחילה לספר את מה שעברה לקהל הרחב.
היא שירתה כקצינת נפגעים בגבעתי בזמן צוק איתן, תקופה מיוחדת אך קשה, שגרמה לה לרגשות רבים ואפילו למחשבות אובדניות. בזמן שירותה, חבר קרוב ביחידה התאבד וזה גרם לה להבנה עמוקה בעקבותיה יצאה לקצונה. "זו היית נקודת שבר ואור, אחרי הלוויה אמרתי לעצמי שבחיים לא אעשה דבר כזה לקרובים שלי".
במשך כל חייה, גם במהלך מגוריה בחיפה וגם לאחר שעברה לאשדוד, אף אחד לא ידע על מה שמתרחש בביתה. לטענתה, היא הייתה ילדה אקטיבית, שמחה ופעילה עם חברים רבים ובמערכת החינוך אף אחד לא זיהה שום בעיה.
מתי הייתה הפעם הראשונה שסיפרת למישהו?
"לאחר הצבא, חסכתי שנה ונסעתי לדרום אמריקה. אני חושבת שיש משהו בטיול שהוא אחר, אתה סוף סוף מכיר את עצמך וזה סוג של תהליך השלמה עם החיים שלך וזה סגר לי מעגל עם עצמי. ישבתי עם מישהי שהכרתי שבוע לפני וסיפרתי לה והתגובה הראשונה שלה הייתה שהיא חוותה משהו דומה. בנובמבר בשנה שעברה, בהקרנת הבכורה של הסרט, הגיעו כל החברות שלי והבינו שלא חשפתי בעיקר כדי לשמור על עצמי".
והאם היום כל המשפחה בקשר?
"כולם בקשר טוב ומכבד. שני ההורים שלי בזוגיות חדשה וטובה. אני חושבת שבגלל שאנחנו משפחה עולה, להורים שלי הייתה איזושהי תלות אחד בשנייה וגם המשפחה המורחבת לא ראתה בצעקות ובאווירה הזו משהו שונה, זה היה מוכר".
לפני מספר ימים צפיתי יחד עם הבת שלי ליעד בת תשע, בתכנית טלויזיה במרכזה סיפור החללית ״בראשית״ וחלומם של שלושת המייסדים (גברים) מאז התכנון ועד שיגורה המוצלח. ״תראי איזה יופי ליעדי! את מבינה שכל חלום שלך עכשיו או בעתיד יוכל להפוך למציאות?״ אני פונה ואומרת לה, שצופה בעיניים בורקות במסע אל הירח. היא מסתכלת עלי במבט לא אמין ואומרת: ״אמא, את לא רואה שכולם שם בנים? אני בת. אני לא אצליח״.
***
כן, אנחנו אמנם ב2019, ומהפכת #metoo עשתה גלים, ועדין ״יום האשה״ לא נועד לחגיגיות אלא למאבק על זכויות. אנו הנשים עדין נלחמות על זכויות בסיסיות שטרם השגנו, ויש עוד עבודה רבה לפנינו בטרם נגיע לשיוויון מגדרי אמיתי. הזכות להרוויח שכר שווה, המאבק לייצוג הולם של נשים בעמדות השפעה בישראל, ביטחון במרחב הציבורי, המאבק למניעת אלימות במשפחה ונגד נשים, נגד סחר בנשים, נגד אלימות מינית, המאבק בהדרת נשים, הזכות להתלבש באופן שנוח לנו, הזכות להיות מצולמות בשלטי חוצות מבלי שירססו ספריי שחור על חלקי הגוף או הפנים. כשנשנה את המציאות הזו נוותר בשמחה על ״יום האשה״.
תת הייצוג הנשי בזירה הפוליטית הוא הסיבה העיקרית אשר הניעה אותי לצאת מאזור הנוחות ולהכנס לפוליטיקה הקשוחה. סיפור כניסתן של הנשים לפוליטיקה, וקבלת הזכות לבחור ולהיבחר (באירופה ובאמריקה הלטינית) התחיל בסוף המאה ה-19. מי שהתוו את הדרך היו תנועת הסופרג'סטיות באנגליה ומאז, ההיסטוריה של המאה ה-20 התמלאה בתנועות נשים שניסו לשנות את מקומן בשיח הציבורי. הדוגמאות המפורסמות ביותר הן גולדה מאיר, מרגרט תאצ'ר ואינדירה גנדי. נשים אשר הגיעו לעמדות כוח בתוך מפלגות ממוסדות, ותיקות, בעלות רוב גברי מובהק שתמך בהן. נכון להיום, בעולם המערבי, נשים מהוות שליש ממפלגתן, ובתנועות "ירוקות" כחצי.
בעקבות החלטת דירקטוריון חברת נמל אשדוד בראשותה של אורנה הוזמן בכור לזמן את מנכ"ל החברה, יצחק בלומנטל, לשימוע לפני פיטורין, כעת משיב בלומנטל אש.
״כמנהל החברה", מסר לפני זמן קצר, "הובלתי את נמל אשדוד ב-5 השנים האחרונות לשיאים של תפעול ורווחיות, לצד הכנסת סטנדרטים חדשים של ניהול תקין וניקוי תופעות פסולות שהיו נהוגות בנמל בעבר. בתקופה זו הנמל רשם הישגים פיננסים ותפעוליים שהניבו דיבידנדים והכנסות שיא למדינה. הובלתי לשינוי יסודי בנורמות יחסי העבודה שהיו קיימות בנמל והכנסתי בהם סטנדרטים חדשים. החברה הפסיקה לחלוטין את תופעת הנפוטיזם וקלטה מאות עובדים חדשים במסגרת גיוון תעסוקתי ותוך פתיחת תפקידים, שהיו על טהרת גברים, בפני נשים.
"הזימון לשימוע", מוסיף בלומנטל תוך הפניית החיצים להוזמן בכור, "שנשלח אליי אמש, בשעת לילה, באופן אישי, ופורסם הבוקר הוא מגמתי ורצוף באי דיוקים. ההחלטה על השימוע, בהובלת יו״ר הדירקטוריון, התקבלה ממניעים תמוהים דווקא בעת הזו. יש לי תשובות מצוינות לכלל הטענות ואני מתכון להמשיך ולנהל את הנמל גם ב-2020״.
חיכיתם לחבילה והיא הלכה לאיבוד? אולי זה בגלל הסיפור הבא: תושבת אשדוד, שעובדת כפקידה בסניף דואר ישראל בקניון הסיטי, מואשמת שנהגה לפתוח מעטפות וחבילות ולעיתים לגנוב מתוכן חפצים יקרי ערך. דברי הדואר, מן הסתם, לא הגיעו ליעדם.
לפי כתב האישום שהוגש נגדה בימים האחרונים, היא נהגה לקבל לידיה חבילות ומעטפות לצורך מיונם, פתחה את חלקן ולקחה את שהיה בפנים. בכמה מהמקרים, נטען, “הניחה את דברי הדואר ללא תכולתם בתוך חזייתה, על מנת להעלימם או השליכה אותם לפח”.
מכתב האישום עולה שמנהל הסניף חשד שמשהו אינו כשורה ועירב את המשטרה, והיא פתחה בחקירה סמויה באמצעות יחידת ההונאה של מחוז דרום. במסגרת החקירה הוכנסו למעטפות כסף ושוברי קנייה, והנאשמת, שקיבלה את המעטפות למיון, פתחה אותן, נטלה את הכסף המזומן ואת השוברים והכניסה אותם לתיק שלה.
דבריו של השר דרעי בכנס באשדוד על כך שימנע כניסתם של "לא יהודים" והתייחס במיוחד לעולים ממדינות ברית המועצות עוררו תגובות רבות ברשת, ביניהם את תגובתה של שני שלפמן, מנכל"ית תנועת "אשדודים", שהחליטה להרים קמפיין בפייסבוק תחת התיוג #גםאנייהודי.
הפוסט מתוך עמוד הפייסבוק של שלפמן:
הפוסט זכה מיד לשיתופים רבים, כולל של יניב קקון, חבר מועצת העיר ויו"ר ומקים תנועת ה"אשדודים" שכתב: "רק בזכות המגוון העצום שלנו ישראל יותר חזקה, טובה ומשמשת לנו העם היהודי מקלט בעולם. אוהב אותך חברה יקרה וגאה לצעוד לצידך."
מה גרם לך ליצור את הקמפיין, למה הנושא כל כך נגע בך?
"הכל התחיל בצבא, פתאום באמצע השירות הציעו לי ללכת לקורס "נתיב" שזה קורס גיור כדי לחזק את היהדות שלי. שאלתי למה החלטתם להציע דווקא לי אז אמרו לי מה את יהודיה? אמרתי כן." משתפת אותנו שלפמן "מאותה נקודה לאורך החיים הבוגרים שלי, הרגשתי שמפקפקים ביהדות שלי מעצם העובדה שעליתי מברית המועצו. כשאריה דרעי זרק בכנס האחרון את מה שזרק, פתחתי כמה סרטונים, ולאט לאט בין השורות הבנתי שהוא לא דווקא מדבר על העולים הלא יהודים, כמו שהוא מפקפק ביהדות של אלה שכבר עלו ואני מרגישה ש צריך לשים על זה את הדגש, כי זה לא פייר שבגלל שעליתי מברית המועצות, הנחת היסוד היא שאני לא יהודייה."
אם מפלגת העבודה נמצאת במחשבות שלכם לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, כדאי שתדעו שמתקיימים מספר אירועים, ממש כאן קרוב לבית, שיוכלו לעזור לכם להחליט לגבי הקול שלכם בקלפי בעוד חודש:
ביום שני הקרוב, 11.3 תגיע חברת הכנסת סתיו שפיר לפאב ה"זה" שבחוף הקשתות, היא תספר על עבודתה בוועדת הכספים, על הסיכוי להחלפת השלטון ועל עמדותיה בנוגע למקומה החשוב של מפלגת העבודה בתוך המאבק לשינוי השלטון במדינה.
ח"כ שפיר מספרת: "בכל פעם שאני מגיעה לאשדוד אני מבינה את כוחה וחשיבותה. היא אחת הערים החשובות ביותר בישראל – עיר גדולה שמייצגת תנופה, התחדשות וגאווה מקומית. באשדוד נמצאות אוכלוסיות רבות ומגוונות והתפקיד שלנו הוא לייצג את כולן, להוביל מאבקים לטובת האינטרס הציבורי בכל מקום, בכל עיר ובכל אזור"
ביום רביעי הקרוב, 13.3 יתקיים חוג בית עם העיתונאי הבין לאומי, הנריקה צימרמן, מספר 20 ברשימת המפלגה.
שמעון גוזלן הוא קבלן החברה של גוזלן – "ש.י.א. רפאל פרויקטים" – אשר זכתה בשנת 2005 במכרז בנייה ברובע ט"ז באשדוד. גוזלן שהואשם במתן שוחד של מאות אלפי שקלים ליצחק דרי (שהיה חבר מועצת עיריית אשדוד וחבר הועדה המקומית לתכנון ובניה) – זוכה על ידי בית המשפט המחוזי לפני מספר חודשים. בית המשפט המחוזי קבע, כי שכירת שירותיו של יצחק דרי ע"י גוזלן, לשם קידום הפרויקט וזירוז הליכי הוצאת היתר בניה, כשמדובר בפרויקט נדל"ן של גוזלן בעיר אשדוד- אינה מהווה מתן שוחד.
כיום הפרקליטות ערערה על קביעה זו ובמסגרת הערעור טוענת כי מדובר בשוחד, שכן הכסף (385,000 ₪) ניתן לדרי בעד פעולות הקשורות לתפקידיו בעירייה. כמו כן טוענת המדינה בערעור, כי המחוזי שגה כשקבע שקמה לגוזלן הגנה של "טעות במצב המשפטי", לאחר שקיבל טענתו כי הסתמך על אמירתו של דרי שיש לו אישור משפטי לפעילות האמורה. לטענת הפרקליטות, על פי חוק והאופן בו יושם בפסיקה, היה על גוזלן לערוך בדיקה, לקבל חוו"ד משפטית מוסמכת וכד', ולא לאמץ את הצהרתו של דרי בעניין זה .
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לקבל את הערעור, להרשיע את המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
יו"ר מועצת העיר ומ"מ ראש העיר עו"ד גבי כנפו התרגש לפתוח היום את ישיבת המועצה בסימן אירועי האישה הבינלאומי. הוא התרגש שבעתיים לארח שלוש תלמידות י"ב, נציגות הדור הצעיר של העיר, אשר הביאו כבוד רב לאשדוד ובעיקר משמשות כדמויות מעוררות השראה לחברותיהן ומקור גאווה לכולנו. שלושת התלמידות הן:
שי נחמיה – תלמידת כיתת המחוננים י"ב4 במקיף ג' אשר זכתה במקום ה-1 באולימפיאדה הארצית לביולוגיה (אליה ניגשו מעל 3000 מועמדים) בשיתוף אוניברסיטת בר אילן. שי גם מספיקה להשתתף בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" ולהיות חונכת. בנוסף לכך שי גם השתתפה בתכנית "מנחים עמיתים" שבה נבחרים 15 בני נוער מחוננים מכל הארץ, וכל אחד מהם עורך עבודת חקר על כל נושא שהוא מתעניין בו מאוד, בליווי מנחה מאוניברסיטה. שי בחרה להכין עבודה בנושא זמר עברי.
ענבל גבע – תלמידת כיתת מחוננים י"ב4 במקיף ג', שעבודת המחקר ופורצת הדרך שלה, במסגרת תכנית "אלפא" של מכון ויצמן, עלתה לגמר וקיבלה ציון לשבח. ענבל הציגה את מחקרה בכנס ברומא. מעבר לכך ענבל גם חברה במועצת התלמידים, חברת ומדריכת נבחרת "דיבייט" הבית ספרית, תלמידה מצטיינת שמשתתפת בפרוייקט הסייבר "מגשימים" וכימאית מוכשרת שהשתתפה בתחרויות רבות בתחום.
