השבוע הפך הפיצול בסיעת הלביאות לעובדה מוגמרת. חברת המועצה ד”ר אפרת נאור אוחיון — שהייתה מספר 2 ברשימת הלביאות — פרשה והקימה יחד עם חלק מנשות התנועה סיעת יחיד חדשה: המקומיות. ביום שני הודיעה על כך לראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי. בעקבות הצעד הזה יו”ר הלביאות, סגנית ראש העירייה שרון מרק נותרה גם היא סיעת יחיד במועצה. לפיצול קדם משבר אמון חריף בתוך תנועת הלביאות.
ד"ר אפרת אוחיון נאור. צילום: פבל
אפרת, מה שלומך?
“מעולה”.
מי בחר את השם "המקומיות"?
“כולנו יחד, חברות הקבוצה עשינו הצבעה ובחרנו”.
מה פשר השם?
“אנחנו מקומיות באשדוד, דוגלות בלוקאל פטריוטיזם, חיבור לשטח, אנחנו רוצות לייצר משהו מקומי”.
כל התפקידים נשארו אצלכן?
“כרגע כן, וזה במשא ומתן. אני ממונה על הגיל הרך והצהרונים במסגרת החברה העירונית, וחברותיי, שמונו לחברות דירקטוריונים וועדות, ימשיכו כמובן”.
מה עם גני הילדים?
“שרון החליטה לקחת לי את מחלקת הגנים בכוח אחרי שהתיק כבר הוטל עליי, וכדי לא לפגוע בילדים ובעשייה ויתרתי”.
מה הסיבה האמיתית שהביאה לפיצול?
“זיהינו שרוח הדברים וההתנהלות אינן תואמות את הערכים הפנימיים שלנו וסירבנו להיפרד מהחלום על פוליטיקה חדשנית ונקייה לטובת פוליטיקה ישנה. גילינו שההתנהלות של שרון חד צדדית ושהיא רוצה להחליט לבד וללא שקיפות. לדוגמה, היא אמרה לי לא להיכנס לשום ישיבה בנושא הגיל הרך בלעדיה. רצינו לא להיות כמו כולם, הבטחנו פוליטיקה אחרת”.
מה, היא לא סמכה עלייך?
“צריך לשאול אותה”.
אבל מה בעצם היה שם ביניכן?
“בשלב מסוים שרון יצאה מקבוצת הוואטסאפ של מייסדות הלביאות, הכריזה שהיא ‘מתקדמת’ ופתחה קבוצת וואטסאפ אחרת. בנוסף, היא נטרלה אותנו בקבוצת הפייסבוק של הלביאות. הבנו שאנחנו רוצות להתקדם הלאה”.
מבחינתך, נפתח דף חדש?
“כן”.
אתן עם הפנים קדימה?
“בהחלט”.
מה המטרות המרכזיות שלך בקדנציה הזאת?
“הצטרפתי לפוליטיקה מלכתחילה במטרה ליישם מודל חדש, ייחודי-שיתופי, למען עשייה ציבורית נקייה ושקופה. אני רוצה לקדם ולשפר את כל נושא הגיל הרך בתור אימא ובתור תושבת. למשל, דרוש שיפור בנושא ההזנה בצהרונים”.
את בעד מצלמות בגנים?
“כן, אבל לא בסגנון האח הגדול. כדאי גם להזכיר שהעלינו הצעה לסדר בדבר התאמת פארקים וגני משחקים לפעוטות ולילדים עם מוגבלויות. היא אושרה במועצה ועומדת בפני ביצוע”.
מי הלביאות האמיתיות, עם מי נמצאות רוב המייסדות?
“התחלקנו שווה בשווה. לא באנו להילחם. כל אישה היא לביאה”.
הבטחתן רוטציה ממקום 2 והלאה. יקרה?
“אני דבקה במודל שעליו הצהרנו, כולל עניין הרוטציה. מספר 3 היא נונה אלטמן, ומספר 4 היא עו”ד קוני טובול, והן אמורות לבוא אחריי”.
בבחירות הבאות תרוצו שוב בתור ה”מקומיות”?
“אנחנו מאמינות שכן. ימים יגידו”.
הלביאות ירוצו?
“למה לא? נאחל להן בהצלחה”.
זה נכון שדרשת תפקיד של סגנית ראש העירייה, ומשלא קיבלת – נוצר הבלגן?
“שמעתי על טענה כזאת, והיא שקרית. לא ביקשתי, לא דרשתי, לא רציתי”.
במבט לאחור היית נכנסת שוב להרפתקה הזאת?
“אני לא מתחרטת על מה שקרה. הסיבות שבגללן כולנו הצטרפנו למפלגת הלביאות היו נכונות. אני עומדת מאחורי הערכים והחזון שעליהם הצהרנו. המודל לא התרחש בפועל, ונוצרו פערים בלתי ניתנים לגישור”
בואי נשחק באסוציאציות: שרון מרק.
“פוליטיקאית”.
אם אתן נפגשות במקרה במסדרון או במעלית, אתן מדברות?
“אני אשת שלום ואשמח לעשות איתה שיתופי פעולה”.
היא סגנית טובה?
“לא עונה על השאלה הזאת”.
תישארו סיעת יחיד?
“כרגע אנחנו נשארות כמו שאנחנו”.
הועלו ספקולציות שגורמים מבחוץ תרמו למתח הפנימי בתוך הלביאות.
“אין לזה שחר”.
שרון מרק מסרה בתגובה: "גב׳ אוחיון ושתי החברות לרוטציה החולקות את אותו מנדט היו חברותיי שנים רבות בטרם ייסדתי את הלביאות. הן הצטרפו אליי לתנועה לאחר שפניתי אליהן באופן אישי, ועם הרכבת הרשימה ביקשו שאשבץ אותן על פי שיקול דעתי הבלעדי. מיניתי אותן במקומות גבוהים ברשימה כמו גם סמכויות שהענקתי להן כיו״ר הרשימה, הן בתקופת הקמפיין והן בתיקים השונים ובדירקטוריונים של סיעת הלביאות. נראה שאי-הכרת הטוב, היעדר ניסיון פוליטי וכוחו של המנדט הסיטו אותן מהמטרות לשמן הצטרפו אליי ללביאות והביאו אותן למהלך לא מוסרי זה, לא בעולם הפוליטי ולא החברתי".
