לאחר שבעיריית אשדוד ביטלו את קבלת הקהל עד להודעה חדשה מחשש להדבקה, צעד נוסף שנובע מההתפשטות הבלתי מבוקרת של הקורונה בעיר: צמצום שעות הפעילות בפארק אשדוד ים.
במקום בשעה 6 בבוקר כרגיל, הפארק ייפתח לציבור רק בשעה 16:00. שעת הסגירה תישאר כבשגרה, 23:00.
בעירייה מסבירים שזוהי החלטה של מטה הקורונה באשדוד.
"ההחלטה", נמסר, "נועדה לשמור על בריאות הציבור ואנו קוראים לכלל הציבור, אנא הימנעו מהתקהלות בכל מקום, ובכל יציאה למרחב הציבורי לעטות מסכה ולשמור על ריחוק. אין דרך אחרת לבלום את ההדבקה אלא אם כן נפעל כולנו יחד, ברצינות ובאחריות. יחד ננצח את הקורונה".
שמו של אלכסנדראומלצ'נקו מאשדוד עלה לכותרות לאחר מעשה הגבורה שלו כשנכנס לדירה שעולה באש כדי לחץ מתוכה ילדה בת 4 שלא הכיר. הילדה חולצה בשלום והוא עצמו נפצע קשות. זה קרה ב-1 בינואר השנה.
בעודו צועד ברחוב בדרך לקנות סיגריות הבחין האיש בשריפה שמשתוללת בדירה ברחוב קיבוץ גלויות והבין שיש בפנים ילדים לכודים שחייהם נתונים בסכנה מיידית. לאחר שאחד הילדים חולץ בעזרת השכן בבניין, אומלצ'נקו טיפס מהחלון ונכנס פנימהבניסיון להציל את חייה של ילדה בת 4 שהייתה בפנים.
הילדה חולצה וחייה ניצלו. אלכסנדר שאף עשן רב ופונה במהירות לבית החולים אסותא אשדוד. מצבו היה קשה והוא אושפז בטיפול נמרץ.
אלכנסדר אומלצ'נקו ברגע הפינוי באמבולנס. התמונה באדיבות המשפחה
מאז הוא התאושש ופחות או יותר חזר לעצמו. אלא שביום חמישי ציפתה לו הפתעה. גיבור היום מצא עצמו נאלץ להתמודד עם התפתחות לא צפויה לגבי מעמדו בארץ.
אלכסנדר הגיע לארץ מאוקראינה בשנת 2016, עם אשרת כניסה של תייר. בכדי להישאר בארץ הגיש בקשה ברשות לאוכלוסין והגירה בקשה שהייה של פליט. בהמשך לאחר שהות בארץ הכיר את ויקטוריה זולויב תושבת הארץ. השניים התאהבו ומאז מתחזקים זוגיות וחיים יחדיו. בכדי להישאר יחד, בשנת 2018, הגישו בקשה לקבלת מעמד של מוכרים בציבור, שיאפשר לאלכסנדר להמשיך לגור ולחיות בארץ.
אלכסנדר לצד בת הזוג מאשדוד ויקטוריה. צילום: באדיבות המשפחה
עם זאת, בחמישי האחרון (2.7) הופתעו אלכסנדר וויקטוריה לקבל מכתב עם תוכן מעורר בהלה. במכתב שהגיע מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר לו כי בקשתו לקבלת מעמד של פליט בארץ נדחתה, ובזאת עליו לעזוב את ישראל תוך שבע ימים בלבד מקבלת המכתב.
המכתב שנשלח אל אלכסנדר מרשות האוכלוסין וההגירה
קרוביו של אלכסנדר בארץ הופתעו, כיצד היתכן שברגע אחד מודיעים להם כי עליו לעזוב הכל, את חייו ויקיריו בארץ. "לדעתי עשו לו תרגיל", טוענת מגי בתה של ויקטוריה זוגתו."היו לו שתי בקשות – אחת על פליט ואחת על ידוע בציבור. אמרו לו תשמע יש לך שני תיקים זה מסבך אותנו, תסגור אחד מהם. הוא לא מבין בזה כלום ואמר להם אוקי תסגרו אם זה מפריע,והפקידה שם אמרה לו לסגור את הבקשה של הפליט".
עקב התרחשות האירועים אלכסנדר נותר מבולבל, האם עליו לעזוב את הארץ בשל דחיית הבקשה שלו כפליט או בקשת הידוע בציבור כבן זוגה של ויקטוריה עוד עומדת בעינה? אך יותר מהכלכאב הקלות בה המערכת שעד לאחרונה הוקירה את תרומתו לקהילה כעת מפנה לו כתף קרה כל כך מהר.
"הוא קיבל מכתב תודה מראש העיר על אירוע השרפה ובזמן הקורונה הוא התנדב" סיפרה מגי." בואו תסלקו את האנשים שעושים רע למדינה ותשאירו את הטובים, מה אתם נוגעים בבן אדם שרק תורם לכם! אמא שלי פשוט בהלם, היא בלחץ היסטרי ולא יודעת מה לעשות. אם הם יכלו לצאת מהארץ הם כבר היו מתחתנים".
המכתב ששלח ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי כהוקרה על מעשי הגבורה של אלכסנדר
יוסף אוחנה, חגג אמש (שבת) יום הולדת 42 עם הישג בינלאומי שמעטים הזמרים שזוכים לו. שיר שלו באנגלית בהפקת עופר נוה (הכוכב הבא לארוויזיון) נכנס לאוסף שירים בינלאומי שמפיצה חברת סוניק העולמית. שיר מספר 16 באוסף מתוך 52 שירים הוא של יוסף אוחנה.
אוחנה גדל באשדוד והקליט שירים מהרגע שלמד קרוא וכתוב. כבר בגיל 5 הוריו קנו לו אורגן ושנה לאחר מכן רשמי אותו לחוג אורגן במתנ״ס בית לברון באזור ו׳ באשדוד. שם למד תווים לראשונה. את השיר הראשון שלו הקליט בשנת 2003, לשיר קראו ״אל תפסיק״ והוא זכה גם לחשיפה בינלאומית בהמשך.
בימים אלה, הוא מקליט שירים חדשים, הוציא ספר חדש (״חשוף״ – הוצאת לולו), שתורגם לאנגלית ויצא כספר דיגיטלי בהוצאת גטבוקס-סטימצקי, שיתוף פעולה של אפליקציה חדשנית עם ענקית רשת חנויות הספרים סטימצקי.
מיכאל בן זיקרי, תושב אשדוד, טבע למוות ביום שישי האחרון באגם זיקים לאחר שהציל את חייהם של ארבע נפשות אחרות – אישה ושלושה ילדים תושבי היישוב חורה.
הלוויתו תתקיים היום (ראשון) בבית העלמין החדש גבעת ציון באשקלון בשעה 16:00. מיכאל הותיר אחריו שלושה ילדים מנשואים קודמים ואת אשתו חלי איטח בן זיקרי, לה נישא בפברואר האחרון. הוא חי רוב שנותיו באשקלון ולאחרונה עבר לאשדוד.
מודעת האבל
מותו הכואב וההרואי של מיכאל אשר קפץ למים פעם אחר פעם בכדי להציל את חי הילדים, גם כשהוא באפיסת כוחות, נגע ללבם של רבים. ברשתות החברתיות אנשי ציבור הספידו את זכרו ושיבחו את גבורתו חסרת הגבולות.
ראש מועצת חורה, חאבס אלעטאונה, שיבח את מעשיו של מיכאל כשהוא פונה למשפחה האבלה להציע להם תמיכה ונחמה: "משפחת בן זיקרי היקרה, הסופר גבריאל גרסיה מארקס כתב, 'הפעם היחידה שמותר לאדם, להסתכל על אדם אחר מלמעלה, היא כאשר הוא עוזר לו לקום'.
"ליבם של תושבי חורה כולו איתכם, אנו מחבקים אתכם ומרכינים ראש בעקבות מותו של מיכאל- גיבור אמיץ ואדם ערכי, שקפץ ללא היסוס כדי להציל אימא וילדיה, ושילם מחיר כבד מכל. ומבלי שעניין אותו דתם, מוצאם, נטייתם, ומבחינתו בראש ובראשונה היו בני אדם שיש להצילם.
אין בפינו מילים שיכולות להקל על כאביכם, מלבד זה שאנו תושבי חורה ננצור בליבנו תמיד את מיכאל זכרו לברכה ואת המעשה האצילי שעשה, ובתקווה שבני ובנות הישוב יזכרו את אותה נתינה ואותה הקרבה של מיכאל היקר. שלא תדעו צער".
אשתו חלי, כואבת ושבורה מהאבדה הגדולה ספדה לו אמש (שבת): "מיכאל היה בן אדם טוב, בן אדם עם נתינה ענקית, אני לא חשבתי פעמיים שהוא לא ילך להציל את המשפחה הזו".
עם פרוץ מגפת הקורונה בארץ, ובעקבותיה ההודעה של איגוד הכדורעף על סיום העונה הסדירה, רוב הזרות המשחקות בליגת העל חזרו לארצן. סאבה טאקה (27) האלבנית, המשחקת בקבוצת הנשים של AOV אשדוד, היא אולי הזרה היחידה בארץ שהחליטה להישאר. היום (ראשון) הודיעה קבוצת הנשים של מכבי AOV אשדוד על הארכת החוזה של טאקה באשדוד. "אני מאוהבת בישראל ובאנשים כאן" אמרה במהלך העונה "אני מרגישה כאן כמו בבית, נהנית בכל יום, אוהבת את מזג האוויר ואת הים".
טאקה היא השחקנית הגבוהה ביותר בליגת העל ומתנשאת לגובה של 1.97 מ׳. בנוסף היא גם שחקנית הנבחרת הלאומית של אלבניה. מנהל ומאמן קבוצת הנשים, אורי שפירא, אמר: "אנחנו שמחים שסאבה ממשיכה איתנו. בעונה החולפת היא הייתה מהשחקניות הבולטות בליגה בחסימות. יש לה אישיות נהדרת, היא אהודה ואהובה ועובדת קשה כדי להשתפר".
טאקה נקלטה היטב בחברה הישראלית בכלל ובאשדוד בפרט. במהלך העונה האחרונה היא שימשה כמאמנת קבוצת השועלים, קבוצת החובבים של המועדון המשחקת בליגה א'. בתוך זמן קצר הצליחה טאקה לשפר פלאים את היכולת האישית והקבוצתית בקבוצה שבתום העונה מוקמה במקום הראשון בבית בתחתון ויצרה בקבוצה מרקם משפחתי. שחקני הקבוצה מגיעים באופן קבוע למשחקיה ומריעים עם חולצתה בכל נקודה שהיא משיגה.
סאבה טאקה. צילום: מכבי AOV אשדוד
טאקה מצטרפת ללנה שיינין שהאריכה את החוזה שלה בקבוצה וממשיכה לעונה שנייה. בקבוצה מעודדים מקצב בניית הקבוצה לעונה הבאה ומהשמירה על ההמשכיות. כזכור, למכבי אשדוד הייתה עונת בכורה חלומית בליגת העל כאשר סיימה את העונה הסדירה במקום השלישי ועם ביתיות בפליאוף.
מאז תחילת חודש יוני החלה עליה משמעותית במספר הנדבקים בקורונה באשדוד. הזינוק אובחן רק כעבור כשבועיים, כשהבדיקות הראו עוד ועוד תשובות חיוביות. בשבוע האחרון של יוני המספרים כבר היו מפחידים ואשדוד עלתה למקום הרביעי בארץ בכמות המאומתים.
כעת, כשבעיר יש 994 מקרים מאומתים ו-650 נשאים פעילים (מוגדרים חולים, אך למעשה רובם כנראה לא חולים, והם נטולי תסמינים), החשש הוא לא רק מאיבוד שליטה על ההתפשטות של הנגיף, אלא גם, ואולי בעיקר, מקפיצה בתחלואה הקשה.
מה שמאפיין את הגל הנוכחי הוא שיעור גבוה של נדבקים צעירים – גם ילדים, אבל בעיקר תושבים בטווח הגילים של 21-30.
הסכנה הגדולה היא מהדבקה של מבוגרים, קשישים ובעלי מחלות רקע. אמנם היו כבר מקרים של חולים צעירים קשים, אבל בדרך כלל, כך נראה, הסיכון של המבוגרים שנדבקים לפתח מחלה קשה – הוא גדול בהרבה.
פילוח נדבקים לפי רובע מגורים מהלילה. קרדיט: עיריית אשדוד
מיכאל בן זיקריהוא ההרוג באירוע הטביעה שהתרחש אתמול (שישי) בחוף זיקים. מיכאל, בן 45 במותו ויליד העיר אשקלון, בילה בצהרי יום האתמול בחוף זיקים עם אשתו חלי איטח בן זיקרי. תוך כדי שנכנסו למים הבחינו בני הזוג במשפחה הטובעת – אשה ושלושה ילדים.
מיכאל נחלץ לעזרתם בעוד חלי, שגם כמעט טבעה, נאבקה לחזור לחוף.לאחר המתנה ממשוכת של יותר משעתיים, אותר מיכאל על ידי כוחות החילוץ כשהוא כבר אינו בין החיים. הלווייתו תתקיים מחר בבית העלמין באשקלון, שעה תימסר בהמשך.
החיפושים אחר מיכאל. צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
הכרנו לפני שנה והתחתנו בפברואר האחרון, אבא שלי נפטר לפני חצי שנה והוא רצה לשמח אותו…" סיפרה בכאב חלי אשתו של מיכאל לכתב 'כאן דרום'. במהלך השנה האחרונה השניים התאהבו והתחתנו, כאשר מיכאל העביר את מגוריו מאשקלון לעיר אשדוד. האבל הטרי קשה מנשוא עבורה כשהיא משחזרת את אותן שעות נוראיות בהן הבינה שאיבדה את בעלה. "מיכאל היה בן אדם טוב, בן אדם עם נתינה ענקית, אני לא חשבתי פעמיים שהוא לא ילך להציל את המשפחה הזו".
"אנחנו היינו לבד בחוףובאיזשהו שלב נכנסו למים". שחזרה חלי"המים היו ממש נמוכים והגיעו לנו עד לברכיים. פתאום אבא של הילדים,שהיה ממש מטר מאיתנו, התחיל לצעוק שהוא טובע. מישהו משך אותו והוא אמר 'רגע רגע הילדים שלי טובעים'. מיכאל נתן לי את משקפי שמש שלו ואמר לי 'חלי תחזרי לחוף אני הולך לעזור לו עם הילדים'".
בעוד מיכאל ואב המשפחה, ג'מילאלחורם, נלחצו לעזרת הטובעים, חלי ניסתה לחזור לחוף בכל כוחותיה. "כשניסיתי לחזור נפלתי לבור, הוא כיסה אותי לגמרי, לא יכולתי לצאת מהמים, צעקתי לו 'מיכאל מיכאל תציל אותי!' והוא לא שמע" מוסיפה חלי. "נלחמתי עשר דקות כדי לצאת מהסחף הזה, לא יכולתי לשחות ולא לזוז, נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי 'תסחפי אין מה לעשות'. נסחפתי ומישהו משך אותי מהיד. מיכאל לא יצא, הוא לא יצא יותר. שעתיים וחצי חיכיתי לו שיבוא והוא לא בא, הוא הלך ועזב אותי"
בעקבות ההחמרה בנתוני ההדבקה ועל מנת לשמור על רציפות תפקודית של העירייה ויכולתה לספק שירותים חיוניים לתושבים, בניין עיריית אשדוד ויתר מוסדות העירייה יסגרו לקבלת קהל מיום ראשון ה-5/7/20 ועד להודעה לחדשה. כך נמסר הערב, מוצ"ש.
בעירייה מוסרים, שכל השירותים המשרדיים יינתנו באמצעים דיגיטליים – בטלפון, במייל או בפקס, ואין צורך להגיע לעירייה. במקום בו יש הכרח להגיע פיזית, הוא יתבצע אך ורק לאחר תיאום תור מראש.
העובדים, נמסר עוד, יגיעו לעבודה כרגיל. נכון לעכשיו. נזכיר שלאחר ההתפרצות הראשונה בחודש מרץ נשלחו מאות עובדי עירייה הביתה, בעיקר על חשבון ימי חופשה. זאת, כדי לצמצם התקהלויות ולהוריד סיכוי להדבקה.
הכניסה לבניין העירייה תותר רק למוזמנים ותתבצע רק לאחר העברת שמות המוזמנים יום קודם למנהל הבית או לנציג בכל מבנה עירוני שיפקח על כניסת המורשים. שימו לב, הכניסה לבניין העירייה תתאפשר רק בחתימה על הצהרת בריאות, מדידת חום ובעטיית מסכה לכל אורך השהייה.
פילוח החולים הפעילים לפי שכונת מגורים בעיר נכון להערב:
בתוך כך בבית החולים אסותא אשדוד אסרו על הצוותים הרפואיים להשתתף באירועים חברתיים, זאת לאחר שרופא ואחות, מטיפול נמרץ ומהמיון, נדבקו בנגיף קורונה והוכנסו לבידוד ביתי. בבית החולים מאושפזים כעת 12 חולים במחלקת קורונה, אחד במצב בינוני והיתר – קל.
בבית החולים הוחלט כי אנשי צוות רפואי ששהו במחיצתם ושלא נמצאו חיוביים לקורונה, יוכלו להמשיך בעבודתם כפוף לנהלים מחמירים ובדיקות קורונה יומיות.
מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד, ד"ר ארז ברנבוים: "בית החולים פועל בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת למנוע התפשטות נגיף הקורונה וזכת מתוך אחריות ודאגה לשלום מטופליו ובטחון הצוותים הרפואיים שלו. נמשיך להעניק את הטיפול הטוב והבטוח ביותר כפי שעשינו עד כה".
כמות הבדיקות שנערכו בעיר הגיע ל-26,074. הצוותים המקצועיים של משרד הבריאות ועיריית אשדוד מתקשים לעמוד בקצב ההדבקה ובביצוע החקירות האפידימיולוגיות של כל הנדבקים. הם עובדים מסביב לשעון במאמץ להדביק את הפער.
מקומות באשדוד והסביבה שבהם שהו מאומתים בימים האחרונים:
מרכז רפואי מאוחדת, רבי יהודה הנשיא, 29/06/2020, 15:00-15:30
חטיבת הנגב 11, 29/06/2020, 10:00-13:00
מבוא מבצע נחשון 5, 28/06/2020, 20:00-22:00
הרותם 29, 28/06/2020, 18:30-19:00
הגדוד העברי 5, 26/06/2020, 12:00-14:00
גן יבנה, יוחננוף, המגינים 56, 26/06/2020, 10:30-11:30
תושב אשדוד בשנות ה-40 לחייו טבע למוות בנחל שקמה, היכן שמימיו מגיעים קרוב לחוף זיקים ("אגם זיקים"). הוא נכנס פנימה להציל אישה וילדיה שהחלו לטבוע, חילץ אותם ושילם על כך בחייו.
במשך כשעתיים נערכו אחריו חיפושים ולפני זמן קצר אותה גופתו בידי צוללנים של המשטרה.
חובש בכיר במד"א צפריר יוסף סיפר: "תוך כדי הטיפול הרפואי בארבעת הטובעים שחולצו מהמים במצב קל אזרחים סיפרו לנו שהגבר שהציל אותם נעדר ולא יצא מהמים. כוחות גדולים של משטרה וכיבוי אש הגיעו למקום ובעזרת סירות וציוד מיוחד הם ערכו סריקות באגם. לצערנו הוא אותר במים כשהוא מחוסר הכרה ולאחר שחולץ אלינו לא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".
צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
צוותי מד"א העניקו טיפול לאם ולשני ילדיה, בני 10 ו-14. מצבם קל.
הדיווח הראשוני על הטביעה באגם התקבלה לאחר השעה 15:00. לאחר שהאם וילדיה חולצו בשלום דיווחה אשתו של המחלץ שהוא לא יצא מהמים, והחלו סריקות, שבהן השתתפו אנשי יחידת להבה במערך הכבאות וההצלה וצולננים של המשטרה. למרבה הצער לקראת השעה 17:30 אותרה גופתו של המחלץ הגיבור.
31 תושבים מאשדוד שנדבקו בנגיף קורונה פונו להחלמה במלוניות. כך דווחת לפני שעה קלה עיריית אשדוד. שם מוסיפים שעד יום ראשון יפונו עוד כ-60 נוספים.
"עיריית אשדוד", נמסר, "פיתחה מודל יחודי לפיו יחד עם קציני וחיילי פיקוד העורף ונציגי כל אחת מהקהילות הרלוונטיות מרכזים מאמץ החל מאתמול (חמישי) במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ובשמירה על בריאות תושבי העיר אשדוד".
מתוך הרצון למנוע עליה בשיעורי התחלואה בעיר, הוקמו צוותים שעיקר תפקידם לפעול יחד עם נציגי הקהילות השונות בשכנוע חולים מאומתים לעבור למלוניות החלמה ובידוד.
ד"ר יחיאל לסרי התייחס היום לנושא בישיבת הערכת מצב של מטה הקורונה ואמר: "אני שמח שהרעיון שלנו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם נציגים מכל קהילה וקהילה מוכיח את עצמו. זה ממש הצלת חיים ושוב מוכיח כי שיתוף הפעולה באשדוד בין כל הגורמים הוא מכפיל כח משמעותי. נמשיך לרכז מאמץ בנושא זה שהוא קריטי ליכולת שלנו לשטח את העקומה".
הפילוח לפי רבעים באשדוד, נכון לשישי, 3.7.20, בצהריים. קרדיט: עיריית אשדוד
הבוקר הגיע מספר הנדבקים הכולל באשדוד מאז תחילת המגפה ל-876. כמות המקרים הפעילים (לא כולם חולים) עברה בהרבה את מספר המחלימים והגיעה ל-554. רובם מתגוררים בשלושת הרבעים שנתונים החל מאתמול בהסגר: ז', ג' ו-ח'.
כשאשדוד צועדת לקראת 1,000 מקרים מאומתים והסיכוי לחולים במצב קשה עד כדי סכנת חיים בעיר הולך וגדל, החלטנו להביט טיפה אחורה.
כבר באמצע חודש יוני פרסמנו כאן על ההתפרצות המחודשת של מחלת הקורונה באשדוד במיוחד בשכונות החרדיות, אותן שכונות שנתונות מאז אתמול בסגר. רבים סברו שמדובר בהגזמות ובחיפוש אחר כותרות.
שער עיתון כאן דרום אשדוד 18.6.20
אבל הנגיף הלך והתפשט בעיר כמו אש בשדה קוצים. גם כשכתבנו שאשדוד הולכת ומתקרבת לסגר, היו שדיברו על ניפוח וליבוי המצב. בדיעבד מתברר שכנראה נקטנו בלשון המעטה – מתוך זהירות ועל רקע זה שהנתונים הם חלקיים והתמונה לעיתים מעורפלת.
מתוך גיליון 18.6.20 של כאן דרום
ונחזור לשעה זאת. הפילוח של הנדבקים לפי רבעים מהיום בצהריים מראה גידול לעומת אתמול כמעט בכל הרבעים. רובע ז' עדיין מוביל וצמוד אליו רובע ג', במקום השלישי בכמות המקרים הפעילים רובע ח'.
הפילוח לפי רבעים באשדוד, נכון לשישי, 3.7.20, בצהריים. קרדיט: עיריית אשדוד
והנה הטבלה מאתמול, לאחר שראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי, החליט לפרסם, לראשונה מתחילת גילוי המחלה, את החלוקה של המאומתים לפי רבעים:
הפילוח לפי רבעים באשדוד, נכון לשישי, 2.7.20, בצהריים. קרדיט: עיריית אשדוד
עשרות חולי קורונה תושבי העיר כבר הועברו למלוניות. כך נמסר לפני שעה קלה מעיריית אשדוד. מאתמול הועברו 31 תושבים חולי קורונה למלוניות ייעודיות, וביום ראשון יועברו עוד 80.
ד"ר לסרי התייחס לנושא בישיבת הערכת המצב של מטה הקורונה ואמר: "אני שמח שהרעיון שלנו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם נציגים מכל קהילה וקהילה מוכיח את עצמו. זה ממש הצלת חיים ושוב מוכיח כי שיתוף הפעולה באשדוד בין כל הגורמים הוא מכפיל כוח משמעותי. נמשיך לרכז מאמץ בנושא זה שהוא קריטי ליכולת שלנו לשטח את העקומה".
נגיף הקורונה ממשיך להתפשט באשדוד: בשלושת הימים האחרונים אובחנו בעיר עוד 136 נדבקים. מדובר בגידול משמעותי מאוד של 18.4%.
כמות החולים הפעילים גבוהה יותר מאלה שהחלימו: 544 לעומת 332. סך כל המאומתים (נבדקים שקיבלו תשובה חיובית) באשדוד מתחילת התפרצות הקורונה נכון להבוקר עומד על 876 בני אדם.
הפילוח לפי רבעים באשדוד, נכון לשישי, 3.7.20, בצהריים. קרדיט: עיריית אשדוד
מספר המאומתים הפעילים הגדול ביותר הוא ברובע ז', אחריו ג' ובמקום השלישי – ח'. אלו שלושת הרבעים שנתונים בסגר החל מאתמול בבוקר.
מתוך ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות
אתמול בבוקר החל סגר על שלושה רבעים בעיר (שימו לב לנקודה הצהובה ליד המילה אשדוד בתרשים למעלה): ג', ז' ו-ח'. את האפקטיביות שלו ניתן יהיה לדעת רק בעוד כמה ימים, לפי מגמת הגידול במספר הנדבקים.
עד הבוקר נערכו בעיר 25,439 בדיקות. הצוותים המקצועיים של משרד הבריאות ועיריית אשדוד מתקשים לעמוד בקצב ההדבקה ובביצוע החקירות האפידימיולוגיות של כל הנדבקים. הם עובדים מסביב לשעון במאמץ להדביק את הפער.
“מאז שהבן שלי הודיע לי לפני שבוע שהוא מפסיק ללמוד במכללת סמי שמעון, אני מסתובבת פגועה, כאילו שהוא תקע לי סכין בלב” – אמרה לי אתמול ידידה טובה שאקרא לה כאן נ’ – והמשיכה: “אין לו שום תכניות אחרות, הוא עובד בארומה, מבזבז את הכסף שלו על בילויים עם החברה והחברים. הוא לא רואה איך אנחנו נאבקים כדי לגמור את החודש? אני לא רוצה שהוא יהיה במצב שלי, הוא אכזב אותי, תמיד היה טוב בלימודים, ציפיתי ממנו”.
הידידה שלי נ. אוכלת את הלב. היא עצמה, בת למשפחה ברוכת ילדים, יצאה לעבוד בנעוריה ולא הייתה לה הזדמנות ללמוד. מה היא רוצה בסך הכל? שהבן שלה יגשים את החלום שלא מימשה. נ’ עוברת ימים לא קלים. כאב לי לראותה סובלת והחלטתי לחקור את השאלה של ציפיות בטור זה, בתקווה שהורים אחרים ייקחו לתשומת ליבם.
אני אמנם לא אימא אבל שאלת הציפיות לא זרה לי. אבא שלי רצה שאעבוד בבנק, הוא לא הסתכל מי עומדת מולו ולא ראה אותי אלא את הצורך שלו שתהייה לי ודאות כלכלית. הורים לא פעם טועים בעניין זה. המון ילדים לומדים כדי לרצות את ההורים ובתום הלימודים מנפנפים בתעודה הנכספת ואומרים: “עכשיו תורי, את זה למדתי בשבילכם, אבל לא ארצה לעסוק בזה, מצטער”.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדור הצעיר מבולבל וחסר מטרה, זה לא מקרי. מגוון האפשרויות מבלבל, האפשרות לעשות כסף ללא לימודים יותר מקורצת. לבן של נ’ היה קשה בלימודים, אמו הציעה לו עזרה מקצועית, אך הוא לא רצה להיעזר. לא היה לו את אורך הרוח הנדרש ללימודי הנדסת מכונות.
“זה דור אינסטנט” אומרת לי חברתי. “הכל מהר, כאן ועכשיו”. היא צודקת, זה נכון, אבל השיעור שהיא עוברת לא קשור לזה. היא חיה דרך בנה, את עצמה היא שוכחת. היא לא יכולה לקחת אחריות על מה שקורה אתו.
ילדים הם לא הרכוש שלנו, הם ניתנים לנו בהשאלה לתקופת חייהם, אנחנו ההורים צריכים ללמוד ללוות בשקט את המסע המורכב של ילדינו, ללא קשר לרצונותינו מהם, לסייע להם למצוא את הכוון המקצועי שלהם, גם דרך ניסוי ותעייה, לא פעם.
לימודים זה לא פתרון לכל אחד. אולי הוא זקוק למשהו אחר כרגע, אולי הוא ימצא את עצמו בתחום אחר, אין ספק שזה המסע שלו, בלי קשר אליה, הוא בסך הכל בן 23, כל החיים לפניו.
חבל הטבור שנחתך בשעת הלידה, עדיין מחבר את נ. ובנה. כל פעולה שלו מקפיצה אותה והיא מתנהגת כאילו היא יודעת מה נכון לו, “לרכוש מקצוע טוב”. אבל נ’ לא לוקחת בחשבון את העובדה שהעולם השתנה. מה שהיה נכון לדור ההורים לא נכון בהכרח, לילדיהם.
היא תחצה בקרוב את ה-50 וכנראה עוברת תהליך מאוחר של התבגרות, בעל כורחה. הילדים מעצבים אותנו, הם מאלצים אותנו להיות אנו עצמנו. אולי נ’ זקוקה ללימודים בעצמה? נ’ לא לבד. לצידה רבים העומדים חסרי אונים מול הבחירות השונות והמשונות של ילדיהם. המצב המורכב מחייב את ההורים להיות בעלי אורך רוח בתמיכה בצעירים. הם אמורים לעשות את הטעויות שלהם, וההורים נדרשים לתת גב לכל ניסיון שלהם, הצעירים, להתקרב אל החלום האמיתי שלהם, ולא של ההורים.
“תודה, אל תחלמו במקומנו”, זועקים הצעירים. נכון שהם גרים בבית ההורים עדיין וזה מעיק אבל לוקח זמן למצוא את הייעוד שלנו. תואר אקדמאי הוא לא חזות הכל, זה דבר חיצוני, שנותנים לו משמעות מוגזמת בחברה שלנו. גם זה השתנה. יש כל-כך הרבה אקדמאיים מובטלים, במיוחד עכשיו בימי הקורונה.
סמדר שרת. צילום: אורן הלפרן
מה שחשוב שנהייה נינוחים בתוך העולם הפנימי שלנו. נ. מוזמנת לברר מה חסר לה בעולם הפנימי שלה, שגורם לה להיות כל כך מוטרדת מבחירתו של בנה שמתנהג בניגוד לדעתה. ברור שנדרשים גבולות ברורים ביניהם ומישהו צריך לסייע בחיתוך חבל הטבור שנזכר קודם.
איזה בור שחור נפער בתוכה של נ’ כתוצאה מהפסקת הלימודים של בנה? הפסקת הלימודים היא רק טריגר. מה עושה נ’ למען עצמה? איפה היא מאכזבת את עצמה? איך היא יכולה לפצות את עצמה על שנות עבודתה הרבות, ללא אפשרות של קידום?
“אנחנו נותנים לו הכל, רק שילמד!!!” אבל בנה של נ’ זיהה שהלימודים האלה לא נכונים לו, לפחות כרגע, הוא הרגיש את זה והוקל לו כשהפסיק. יש לכבד את ההחלטה שלו גם אם היא נראית נמהרת ולא שקולה. משהו פנימי גרם לו להפסיק, זה לא היה נכון לו בשלב הזה של חייו, כנראה. הוא יכול היה להמשיך ללמוד עבור הוריו כמו שעושים רבים מחבריו אבל משהו בתוכו אמר לו :”לא”. אולי עוד יחזור ללימודים בעתיד ואולי ירצה ללמוד משהו אחר.
דווקא בתקופה הזאת שהיא תקופת מעבר לא מומלץ לכעוס עליו כי אכזב את ההורים, אלא לשוחח אתו על רגשותיו, לקבל אותו כמו שהוא ולסייע לו להתגבר על הריק שנפער בחייו שהיו מלאים ועשירים עד עכשיו.
הכי קשה זה לא לשפוט את הבן ולהגיד לו מה נכון לעשות. יש לאפשר לו להתלבט בקול רם ולחפש דרכים חליפיות בשבילו. זה בהחלט יכול להפוך לפרויקט משפחתי מבורך. במקום לצפות מאחרים כדאי לצפות מעצמנו ולחתור להגשמת ציפיות אלה, בדרך אל בניית ביטחון עצמי. רבים לא מצפים מעצמם כדי לא להתאכזב. על אחרים אין לנו שליטה, גם על עצמנו לא תמיד יש שליטה, אבל עדיין יותר קל לצפות מאחרים כי אז יש את מי להאשים.
“מסופר שבודהה, לאחר שזכה בהארה, הרגיש צורך ללמד כיוון שראה שכל היצורים מבקשים אושר, ועם זאת, מתוך בורות הם עושים בדיוק את אותם הדברים שגורמים להם סבל” (מתוך “האבולוציה של האושר” מאת ג’וזף גולדסטין).
פרספקטיבה בריאה היא הבסיס לאושר, וזאת משום שהדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם היא הדרך בה אנו חווים אותו. לא סתם נאמר שאנחנו יוצרים את העולם שלנו באמצעות התודעה. הדרך בה אנחנו רואים את העולם והמשמעות שאנחנו מעניקים למה שאנחנו רואים, אלו דברים שמשנים את ההרגשה שלנו. בכל פעם שנשנה צורת הסתכלות, ישתנו הרגשות שלנו ותשתנה הדרך בה נפעל, ואלו הדברים שמשנים בפועל את העולם עצמו.
היכולת שלנו לראות את המצב בהקשרים רחבים יותר היא העניין. אולי החירות היחידה שלנו היא בדרך בה אנו בוחרים לראות את המצב והפרשנות שאנחנו מעניקים למציאות. ככל שאנחנו מרחיבים את הפרספקטיבה שלנו בזום אאוט ומסתכלים בצורה נייטרלית יותר, אנחנו חווים יותר שלווה, רוגע וקבלה, וקל לנו יותר להבין גם את האחריות שלנו במה שקורה. פתאום אנחנו מסוגלים לראות אחרים מעבר לאינטרסים שלנו.
היכולת שלנו לסבול עם האחר, להיות בתשומת לב לאחר, זוהי חמלה והיא מחברת בינינו, כולנו בתלות הדדית. הדרך בה אנחנו מתייחסים לאחר היא בעצם גם הדרך בה אנו מתייחסים לעצמנו.
הפרדוקס הוא כזה, אנחנו הכי מאושרים כשאנחנו ממוקדים בדאגה ונתינה לאחרים ולא לעצמנו. דווקא בנתינה אנחנו מקבלים. כשאנחנו שוכחים את עצמנו אנחנו מגלים שהאושר ממלא אותנו. ככל שנרבה לחשוב על עצמנו, כך נסבול יותר. דווקא כשאנחנו חושבים על איך נוכל להקל על הסבל של האחר, אז גם הסבל שלנו הולך וקטן. זה הסוד האמיתי לאושר. זה גילוי מאוד מרעיש בעידן שלנו בו אנחנו מקדשים את ה”אני”.
אחת המתנות המופלאות שקיבלתי ברגע שהפכתי להיות אימא, הייתה השחרור מהעיסוק המתמשך בעצמי. שנים רבות אני הייתי העניין וחיפשתי דרכים לגרום לי שמחה ואושר, ודווקא כשהנחתי לי והתפניתי כל כולי להיות שם עבור הילדה שלי, התמלאתי אושר, סוף סוף אני לא העניין. ועוד גיליתי עם הזמן שזה תקף לכל תחום בחיים. ככל שאני מבינה וחיה את זה שאני לא העניין, אני יכולה לעשות הכול. כשאנחנו בטוחים שאנחנו העניין אז אנחנו חווים מתח ולחצים אדירים בניסיון להוכיח ולהיות ראויים, ובעצם מתרחקים מהחוויה הקיומית של אושר.
פרופ’ סוניה ליובמירסקי זכתה בפרסים על המחקר שלה בנושא שימור האושר. המחקר הראה שחמישים אחוז מהאושר הם נתון גנטי אתו נולדים, עשרה אחוזים בלבד קשורים בנסיבות החיים, עליהן כמעט ואין לנו שליטה, וארבעים אחוזים הם הגישה שלנו לחיים, הבחירות וההתנהגות שלנו, וכאן כבר יש לנו שליטה גדולה מאוד.
המחקר גם הראה שיש שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על האושר שלנו והחדשות הטובות הן שהם לגמרי בשליטתנו: היכולת שלנו להסתכל על המצב שלנו באופן חיובי יותר, היכולת שלנו לחוות הכרת תודה והבחירה שלנו להיות טובי לב ונדיבים. והנה לכם המתכון לחיים מאושרים.
מכבי אשדוד יצאה הערב (חמישי) לעוד משחק חוץ במסגרת הפליאוף התחתון, כשהתארחה בהיכל הקונכייה אצל הפועל באר שבע.
המשחק היה צמוד מהרבע הראשון והיתרון הרבה לנוע מצד לצד. אשדוד נתנה פייט של ממש בתחילת המשחק עד שריצת 2:11 באר שבעית הפכה את התוצאה ואת המומנטום. המארחים שלטו בפתיחת הרבע השני ופתחו יתרון של עשר נקודות, אך ריצת 0:15 של הצהובים מאשדוד שינתה את מאזן הכוחות פעם נוספת בהתמודדות.
ברבע השלישי, המארחת חזרה ליתרון דו ספרתי לאחר ריצת 15-3. הרבע האחרון היה צמוד אך מכבי אשדוד כהרגלה פישלה במאני טיים של המשחק ונכנעה מול הפועל באר שבע בתוצאה 85-80. מי שהציג בשורות האשדודים יכולת טובה, שלא הספיקה לניצחון הוא ג'יי אר הולדר שקלע 20 נקודות וקטף שישה ריבאונדים.
במסגרת המחזור האחרון של ליגת העל, מ.ס. אשדוד אירחה הערב (חמישי) את הפועל חדרה באצטדיון ה יא׳. רן בן שמעון המשיך להעניק הזדמנויות בהרכב הפותח לשחקנים צעירים ממחלקת הנוער של המועדון, והפעם אלה היו זוהר זסנו ויוני סיסאי שזכו למקום בהרכב. גם השוער השני רון שושן המשיך לקבל קרדיט בין הקורות.
אשדוד פתחה טוב, וכבר לאחר ארבע דקות משריקת הפתיחה כוכב הקבוצה שלומי אזולאי ירה כדור חזק מחוץ לרחבה אל הרשת וקבע יתרון 1-0. האשדודים המשיכו לתקןף וחמש דקות לאחר מכן היא כבר הכפילה את היתרון ל 2-0 כשכדור רוחב של אוואני מצא את שגיב יחזקאל שנעץ אותו ברשת. התוצאה נשמרה עד הירידה להפסקת המחצית.
בדקה ה-52, חדרה חזרה למשחק וצימקה ל 2-1 כשעמית מור בישל את השער לרועי זיקרי. השער אומנם נפסל תחילה על ידי הקוונית מאי מועלם, אך אושר לבסוף על ידי מערכת ה-VAR. מנגד, בן שמעון ערך חילופים משלו כשהוציא את כובשי שני השערים והכניס את החלוץ בן ה-19 שכבש צמד במחזור שעבר מול נתניה, עידן דהן. 50 שנות בלבד חלפו מכניסתו ודהן הצעיר הראה שוב ניצוצות של פוטנציאל כשהקפיץ כדור מעל שוער חדרה אוסטין אג'ידה והעלה את מ.ס אשדוד ל 3-1. לבסוף, האשדודים של רן בן שמעון רשמו ניצחון נוסף, 3-1 על הפועל חדרה וסיימו את העונה בצורה טובה, עם יכולת מצוינת וניצוצות של שחקנים צעירים ומבטיחים תוצרת בית. אשדוד סיימה את העונה במקום השמיני ותקווה בעונה הבאה להעפיל אל הפליאוף העליון.
שני כהן מאשדוד לא ציפתה שאת בחיר ליבה היא תכיר בלילה גשום, עם שני פנצ’רים בגלגלים, רחוקה מאות קילומטרים מהבית. אך לאהבה, כמו שאומר אותו משפט ידוע, חוקים משלה, ואולי גם לגורל.
ביום שני השבוע שני נישאה ליעקב מזרחי באולמי טרויה, מוקפים משפחה וחברים. שני, 27, בתם של אליס, עובדת נמל אשדוד ושל ברנרד, המציל המפורסם בחופי הים של אשדוד, נתקעה באפריל אשתקד בשעת לילה מאוחרת באחד מכבישי הצפון עם פנצ’ר בגלגלי המכונית.
בעוד היא מחפשת פתרון וישועה, פנתה טלפונית לעמותת ידידים בבקשה לסיוע. בטעות, הקריאה הגיעה אל יעקב מזרחי, 28, מתנדב ותיק של עמותת ידידים בסניף תל אביב. על אף כי ללא ספק היה מדובר בטעות, יעקב התקשר לשני, ובתום שיחה קצרה הודיע כי הוא נוסע לצפון, לסייע לה.
הנסיעה הארוכה לא הפריע לו, וכשפגש את שני החליף לה את שני הגלגלים התקולים. השיחה בין השניים, על כביש שכוח אל באמצע הלילה, פרחה, הניצוצות כבר נדלקו, וכמובן שאת המספר שלה שמר משה בנייד. כשנה יצאו ביחד בני הוזג, והשבוע, ביום שהיה גם יום ההולדת של שני, הם התחתנו על אף מגבלות הקורונה.
“האמת שהחתונה עצמה הייתה מדהימה”. מספרת שני כהן מזרחי. “זה היה אירוע קצת מצומצם, אנשים שבאו לחתונה לא באו לכבד אותנו הם באו לעשות לנו שמח, באו לאהוב אותנו ולחבק אותנו. אנשים ידעו באיזה לחץ היינו שרויים בתקופה האחרונה ופשוט באו לשמוח איתנו שזה קרה, ואת החגיגה הזאת של ההכרות בינינו”.
⇔
⇔ 
