טרנסג’נדר בן 24 מאשדוד נעצר בחשד שניסה לסחוט קצין צה”ל שהיה עמו בקשר, הפיץ את פרטיו בפורומים ספציפיים באינטרנט, כולל מספר הטלפון שלו, כדי להתנקם בו ואף איים לספר לחברתו ולמשפחתו על “סטייתו”, כלשונו. הסיבה לכך היא כנראה מכיוון שזה החליט לסיים את הקשר ביניהם ולחסום אותו.
מעצר, צילום ארכיון. צילום דובר המשטרה
חוקר משטרת אשדוד אמר בדיון שהתקיים בבית המשפט כי “מדובר בחשוד שלאחר היכרות וקיום קשר כזה או אחר עם הקורבן, ואני נזהר להגדיר זאת כקשר רומנטי או כדומה, כנראה הקורבן בחר לסיים את הקשר. החשוד כנראה לא היה מוכן לקבל זאת והחל בהפצה של פרטי הקורבן, לרבות אתרים כאלה ואחרים, אשר הובילו לפניות בוטות. החשוד התבטא באיומים כלפי הקורבן, לפגיעה בשמו הטוב וכבודו על רקע הקשר שהיה ביניהם. בהמשך ביקש להגיע לחברתו”.
באחת ההודעות ששלח לקורבן הוא כתב לו, לפי המשטרה: "עשית את טעות חייך, והמשפחה תדבר על הסטיות שלך".
החוקר הוסיף שאותו קצין מאס באיומים ובהטרדות והחליט להגיש תלונה בתחנה. וכשהדבר נודע לחשוד, הוא איים: “גם איומים בפגיעה בשמו הטוב וכבודו של אדם זה איום לכל דבר ועניין”. השופטת הורתה לשחררו למעצר בית.
משה אסולין (45) הוא עובד מד”א, תושב דימונה, שהגיע לבית החולים אסותא אשדוד ע”ש סמסון כחלק מהשתלמות שהיא חלק מקורס פרמדיקים שאורכת כארבעה חודשים. בשבוע שעבר, בעודו שוהה בחדרי ניתוח להתלמדות, חש אסולין ברע. רק בדיעבד הוא הבין שעבר התקף לב.
המיון בביה"ח באשדוד ביום פתיחתו, 7 בנובמבר. צילום: עודד קרני
“בשעת הצהריים הרגשתי כאבים עזים בחזה ויצאתי החוצה. הדלקתי סיגריה, חשבתי להירגע ולנוח”, הוא משחזר. ואכן, אסולין הרגיש שהוא לא יכול להתעלם מהכאב החד, למרות העובדה שלא היו אזהרות או סימנים מקדימים וכי התקף לב אינו אופייני לאנשים בגילו.
“כאשר הבנתי שמדובר בכאבים שאינם חולפים, משהו לא רגיל, הבנתי שיש צורך לעשות אק"ג ובדיקות לוודא שהכול בסדר. ארבעת החברים שלי לקורס, שהבחינו וזיהו בבדיקות שיש לי אוטם לבבי, התחילו ליישם את מה שלמדנו בקורס. ופתאום הרופאים אצלם עשיתי התלמדות ממש בימים האחרונים הפכו למטפלים בי, נתנו לי טיפול ברמה הכי גבוהה שיש ועל זה אני מבקש להודות להם”.
המקרה של אסולין מאפיין אירועי לב רבים שבהם התסמינים שונים מאדם לאדם ואינם תמיד ברורים, כך שלא תמיד אנשים מבינים שיש להם אירוע לבבי.
בית החולים אסותא אשדוד. צילום: אורי קריספין
ברוב המקרים התקף לב מתבטא בכאב עז בחזה, יותר בחלק השמאלי. הכאב בדרך כלל עמום, בעל אופי לוחץ ויכול להקרין לכתף, ליד או ללסת. לעיתים הכאב מלווה בהזעה קרה, בתחושת מחנק, בבחילה ובחולשה. כאמור, התלונות אינן אחידות ולעיתים מרגישים דווקא כאב שורף או דוקר ולעיתים הכאב מופיע רק בכתף או בזרוע. מה שמשותף כמעט לכל האנשים שחוו זאת זה שמדובר בהרגשה מאוד לא נעימה ומציקה שקשה להתעלם ממנה.
מנהל טיפול נמרץ לב ד”ר אלעד, אשר שנמנה עם הצוות הרפואי באירוע, סיפר: “אנשים לא תמיד מבחינים שמדובר בהתקף לב. צריך לדעת שגם אנשי רפואה לא חסינים מאירועים כאלו, למרות שהם עובדים בזה. המסקנה לציבור, מעבר לאירוע הנקודתי הזה שנגמר בטוב, היא להיות מודע לתסמינים ולפעול בהתאם ומיד, כלומר לעשות אק"ג. דחיית הטיפול עלולה לגרום לנזק לבבי ואף לסכנת חיים. בהתקף לב מדובר בכאב עז שאינו עובר, שנמשך יותר מדקות אחדות ובעוצמה חזקה, במקרה כזה יש להגיע ולקבל טיפול רפואי בהקדם”.
מתוך מסורת חג השבועות וחג מתן תורה נולד המנהג לאכול “חלב ודבש תחת לשונך” בהתאם לפסוק המקראי הממשיל את החלב והדבש לתורה. כך תפסו עם השנים מוצרי החלב באופן בלעדי את תפריט חג הביכורים. חג השבועות הוא הזדמנות לחשוף כמה מהמחלבות ומהחוות באזורנו שכיף לבקר בהן גם במהלך השנה כולה. וכן, יש גם אחת טבעונית. אתם יודעים מה? נתחיל איתה.
גינה אורגנית, חקלאות טבעונית
עבור הטבעונים שביניכם, "כאן דרום" אינו מקפח את הטרנד שצובר תאוצה. במושב ניר בנים תוכלו למצוא את חוויה בכפר בבעלותם של הזוג שירי חסיד ומשה רודניקוב. חוויה בכפר מציעה אירוח בוטיק טבעוני-כפרי, שאליו מגיעים לכמה שעות ונהנים מחיבור לשקט, לרוגע, לטעמים חדשים ומפתיעים, לאדמה, ליצירתיות ולהרבה ירוק שמסביב.
שירי חסיד
לכאן ניתן להגיע רק לסדנה אחת או לחוויה מלאה, שבה מוגשת ארוחה טבעונית, אחריה יוצאים לטייל בין ערוגות הירקות בגינה האורגנית וכן בין העצים המיוחדים בבוסתן הפירות הטרופיים וטועמים מה שגדל בעונה (עכשיו בבוסתן זו עונת הפיטנגו, הריו גרנג’ה ופרחי הפג’ויה). את החוויה מקנחים בסדנת מנדלות על אבנים, סדנה שמאפשרת שקט, התכנסות וחיבור לשמחת היצירתיות. וכמובן מסיימים את החוויה בטעימה של קינוחים יצירתיים הכוללים חלב קוקוס או חלב צמחי.
שירי, בתו של חנן חסיד, מי שהיה ראש המועצה האזורית באר טוביה במשך הרבה שנים, היא יוצרת ומנחת סדנאות מנדלות, ומשה הוא מחנך בשנת חופש בבית הספר הפתוח ברחובות. בעברה שירי עסקה בהדרכה ובהנחיית גננות בעבודה עם ילדים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז, הדריכה ילדים ובני נוער בעמותת אתגרים, הפעילה קייטנות ועסקה גם בתחומים של הדרכת מבוגרים וילדים בנושאי קיימות ואקולוגיה.
כדורי תמרים וקראמל שקדים, הכל טבעוני
“אני בעלת תואר ותעודות בתחומי הנחיית סדנאות וקבוצות בטבע ובתחומים נוספים”, היא מספרת, “אבל זו הפעם הראשונה שאני מאגדת מספר אהבות שלי בעסק אחד. שנינו אוהבים לארח, ומכיוון שמשה טבעוני ואני צמחונית, וכך גם הרבה מבני המשפחה שלנו, רוב האוכל המוגש אצלנו הוא מהמטבח הטבעוני. תמיד קיבלנו המון מחמאות על האוכל, על הגיוון שלו ועל האירוח המקסים, לכן בעקבות זאת החלטנו לפתוח עסק ביתי של אירוח טבעוני כפרי אצלנו בחצר”.
אנשים הופכים לטבעונים או לצמחונים בזכותכם?
“חבר של משה נהיה טבעוני בעקבותיו עוד לפני שהיה לנו את העסק, אבל תמיד אנשים מופתעים ואומרים שלא ידעו כמה אוכל טבעוני יכול להיות כל כך מגוון, טעים ומשביע. האוכל מאופיין בכך שהוא אוכל שאנחנו אוהבים להכין ולאכול במטבח הביתי שלנו, וחלק מן התוצרת היא מהגינה: אוכל טרי, מפתיע, מזין ואינו מכביד, המכיל את כל המרכיבים של ארוחה מאוזנת, צבעונית ובריאה. מנות כמו תבשילי קארי וקדירות, שייקים של בריאות, לחמי ולחמניות כוסמין שאור באפייה ביתית, ממרחים טריים כמו ממרח טופו צנוניות, ממרח פסטו תרד (מהגינה), ממרח קשיו, ממרח טחינה-סלק, שקשוקה טבעונית מעושנת, לבבות ארטישוק מוקפצים בפירות הדר, קרמאבל טבעוני עם שקדים ותותים, פנקוטה אספרסו טבעונית ויש עוד”.
מחיר הזמנת סדנה או ארוחה בחווה נערכת בתיאום טלפוני מראש לקבוצות: שירי — 055-6644256
מתכון של שירי: פנקוטה טבעונית (או כמו שאומרים אצלנו: “פנק אותה”)
חצי כוס סוכר חום רבע כפית וניל איכותי כוס אספרסו קר 2 כפיות שטוחות של אגר אגר (מייצב טבעוני במקום ג’לטין. נמצא בחנויות טבע כמו ניצת הדובדבן) לקרמל: 1/3 כוס סוכר 1/3 כוס מים רותחים להגשה: קליפת לימון מגורדת
ההכנה:
מכינים את הפנקוטה: שמים בסיר את האספרסו הקר, פתיתי האגר אגר והסוכר ומביאים לרתיחה על אש קטנה תוך כדי ערבוב עד שהאגר אגר והסוכר נמסים. מוסיפים את הווניל ואת קרם הקוקוס ומביאים לרתיחה נוספת תוך כדי ערבוב. מסירים מהאש ומניחים להתקרר.
מכינים את הקרמל: בסיר קטן שמים את הסוכר ומבשלים על אש קטנה. סוגרים את המכסה ומשגיחים: כשהסוכר מתחיל להפוך לנוזלי, מערבבים ושומרים שלא יישרף, כך עד שכל הסוכר הופך לנוזל חום. שופכים פנימה מעט מהמים הרותחים (נזהרים — זה מתיז) ומערבבים מיד עם כפית ארוכת ידית. משאירים על אש קטנה עד שהקרמל מסמיך מעט. בודקים עם כפית על השיש שהקרמל עדיין נוזלי אך מסמיך כשמתקרר. מוזגים את הקרמל לתבנית. מוזגים את הקרם לתבנית עם הקרמל, ומכניסים למקרר למספר שעות-לילה.
להגשה: הופכים את התבנית על מגש (בזהירות, שלא יישפך מהצדדים) ומגרדים מלמעלה קליפת לימון.
הקאמבק של הג’מוסים
אחת מן המחלבות המוכרות בארץ, שמביאה כבוד רב לדרום, היא חוות הבופאלו במושב ביצרון. כחווה היחידה והבלעדית בארץ לגידול בקר הבופאלו, היא מייצרת גבינות בופאלו ומוצרלה בסגנון איטלקי אותנטי, עם היד על הדופק בתחום, ולאחר הכשרה ונסיעות עקביות לאיטליה.
דור רביעי לחקלאות: הראל טרייסטר עם התאואים
עדר הבופאלו — הלוא הוא התאו בעברית צחה וג’מוס בערבית — הגיע למושב ביצרון בטיסה מדרום איטליה בשנת 1995, ובחווה מתקיימים בתיאום מראש סיורים מפנקים, הכוללים ביקור מודרך ברפת, צפייה בסרט מרתק במרכז המבקרים וטעימות מתוצרת המחלבה.
חוות הבופאלו הוקמה ביוזמת משפחת חגי ועירית טרייסטר, שתמיד עסקה בחקלאות. במקביל עבדה עירית גם כמורה להיסטוריה בתיכון באר טוביה. במהלך טיול שערכו באיטליה הם התפעלו מטעמו של יוגורט בופאלו נפלא וחשבו לייצר זאת גם בארץ. לאחר ביורוקרטיה רבה הצליחה המשפחה להקים את מחלבת הבופאלו הראשונה בארץ.
הידע בנושאי הכנת המוצרים, כגון גבינת מוצרלה, ריקוטה ויוגורטים, נרכש במחלבות בדרום איטליה, והקשר עם המורים האיטלקים נשמר עד ליום זה והפך לחברות טובה ולקשר של משפחה.
כיום ממשיך את הדרך הבן חנוך טרייסטר המתגורר במושב יחד עם רעייתו מאיה, שלהם ארבעה בנים. חנוך ממשיך את הנסיעות לאיטליה ולאחרונה ביקר בתערוכה בנושא ברומא.
עירית, מה עם הגבינות?
“מוצרי המחלבה טבעיים ובריאים ללא שום אנטיביוטיקה, אחוזי החלבון והסידן של הגבינות ומוצרי החלב גבוהים יותר, והחלב מסייע לסובלים מאלרגיות או מבעיות עור”, הוא מציין ומוסיף, “הרפת בנויה ומתוכננת על פי תקנים מחמירים עם תנאי גידול באוויר הפתוח. אין פה תעשייה, אלא הבנה שלכל חיה יש נשמה, ודרך הטיפול בהן היא עם חום, ליטוף ואפילו דיבור וקשר עין מרגע ההמלטה”.
למחירי כניסה וביקורים בתיאום מראש: 054-2490139
כאן מגדלים עיזים בכיף
משק שמואלי במושב באר טוביה, המייצר גבינות עיזים, חושף גם את עולמם הערכי והציוני של החקלאים. יעלי וניר שמואלי הם זוג נשוי והורים לשלושה ילדים, שעזבו עבודה טובה ומפרנסת כדי לחזור לשורשים החקלאיים.
הילה שמואלי עם ידידים
ניר נולד וגדל בבאר טוביה, ויעלי נולדה וגדלה במושב כפר ביל”ו. “שנינו גדלנו באותו בית מדרש חקלאי וציוני”, הם מספרים, “אנחנו נכדים למייסדי המושבים באר טוביה, כפר הס וכפר ביל”ו שהוקמו בין 1930 ל-1933, ואנחנו גאים מאוד להמשיך את דרך החיים החקלאית שהתוו עבורנו הסבים והסבתות שלנו. במרכז המבקרים שלנו תלוי על הקיר המשפט המפורסם שאמר סמילנסקי בימי ראשית ההתיישבות: ‘אם חקלאות כאן — מולדת כאן’. הקשר העמוק בין חקלאות ובין מולדת ברור לנו וזורם בדמנו”.
ניר עשה חיל כאיש הייטק בחברת IBM, והחלום על עבודת האדמה נותר "על אש קטנה". היה נדמה לו שאהבת הילדות הישנה תישאר בגדר תחביב בלבד, אך בשנת 2009 הוא החליט ללכת בעקבות הלב ולעשות את הצעד המשמעותי לעבר הגשמת החלום: הוא עזב את עבודתו, חזר למשק והחל ללמוד קורס גבינות בכפר סילבר.
שלושה דורות: השמואלי'ז
“הבאנו אל המשק המשפחתי תיש ושתי עיזים”, הוא מספר, “ובין צלילי האזעקות וקולות הנפץ באותם ימים סוערים זכו מיד שתי העיזים לשמות 'עופרת' ו'יצוקה'”. במשך חמש שנים הם הכינו גבינות עיזים במטבח, בהתחלה רק לבני המשפחה ולחברים, אך כיוון שהתגובות שקיבלו היו כל כך חמות, הם בחרו להפוך את התחביב המהנה לעסק, כשניר נמצא כל כולו בדיר ובמחלבה, ויעלי מסייעת בזמנה הפנוי.
“ככל שהדיר והמחלבה גדלו, כך היה צריך אותי יותר ויותר בעסק”, מספרת יעלי, “ולכן בשנת 2014 החלטתי לעזוב את עבודתי כיועצת חינוכית בגן יבנה ובמושב קדרון ולהצטרף לניר בעבודתו במשק. זה לא היה פשוט, אך החלטתי בלב שלם לעזוב את העבודה, והתחביב הקטן הפך לעסק משפחתי מסורתי, שבו אנו מבלים ועובדים יחד יום—יום בדיר, במשק ובחנות המחלבה. אנחנו למעשה משלבים את העבודה שלנו יחד עם החיים האישיים בהנאה רבה.
באנו לתחום החקלאות מתוך אהבה גדולה לטבע ולבעלי חיים. זה בסיס תפישת העולם שלנו, ואנחנו מגדלים את העיזים בהקפדה על תנאי מחיה מיטביים, בדיר מרווח ונקי, בדאגה לבריאותן ובטיפול מסור. העיזים נהנות ממזון משובח ואיכותי ומהרבה ליטופים ותשומת לב. ההרבעות אצלנו במשק הן טבעיות, ולאחר ההמלטה אנחנו מקפידים להשאיר את הגדיים עם האימהות.
חשוב לנו מאוד למנוע צער בעלי חיים. הכי מרגש אותנו לקבל את ההודעות, המסרונים והמיילים מהמבקרים לאחר הביקור כאן. המילים הטובות שאנשים כותבים לנו מחממות לנו את הלב תמיד. כמובן, כיף גדול גם לשמוע פידבק מאנשים שנתנו להם חלב עיזים כדי לרפא פצעים בפה, והם מתקשרים כדי להודות ולעדכן שזה עזר”.
הגבינות במשק שמואלי אינן מכילות חומרים משמרים על מנת לא לפגוע באיכות חלב העיזים והסגולות המיוחסות לו. במשק ניתן לערוך סיורים, לקנות גבינות היישר מן היצרן לצרכן ולחוות את התהליכים שנעשים בו.
לתיאום מחיר וביקורי קבוצות במהלך כל השבוע: 052-6659925
צוותי מד"א הוזעקו לרחוב הנביאים באזור י' (הרחוב שבו ממוקמת תחנת משטרת אשדוד) בעקבות דיווח על אדם בשנות ה-40 לחייו שהתמוטט ואיבד את הכרתו, ככל הנראה בגלל החום הכבד. הוא הובהל לבית החולים אסותא תוך מאמצי החייאה אך מותו נקבע כעבור זמן קצר.
כרגע טרם נקבעה מהי סיבת המוות. ידוע, כי בימי חום כבד, מורגשת עליה בפניות אל מגן דוד-אדום, מאנשים שמתלוננים על חולשה ותשישות, התעלפויות, התייבשויות ומכות חום ובמד”א, עומדים בכוננות ובהערכות מיוחדת.
היום הגיעו הטמפרטורות בצל לכ-37 מעלות, ואילו תחת השמש הקופחת הסיכון למכת חום גדול בהרבה.
המיון בביה"ח אסותא אשדוד. צילום: עודד קרני
המלצות כלליות של משרד הבריאות:
להימנע מחשיפה לא הכרחית לאקלים חם בעומס חום כבד להימנע מביצוע מאמץ פיזי ופעילות ספורט בשעות עומס החום להקפיד על שתייה נאותה בהתאם לפעילות לא להשאיר ילדים ובעלי חיים במכונית סגורה בה טמפרטורת הסביבה יכולה להגיע לערכים קיצוניים ולגרום למוות תוך פחות משעה להימנע מטיולים רגליים בעת עומס חום כבד להקשיב ולעקוב אחר תחזית מזג האוויר המפורסמת באמצעי התקשורת
█║מכת חום ממאמץ בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים של התפתחות מכת חום בקרב בוגרים בעת ביצוע מאמץ אירובי (ריצה ורכיבה על אופניים) שהסתיימו ב’מוות’. כדי להימנע מהתפתחות מכת חום ממאמץ, שאופיינית לצעירים ובוגרים בעת ביצוע מאמץ אירובי, יש להקפיד על שתייה נכונה בהתאם לפעילות.
משרד הבריאות, מזהיר מפני ביצוע מאמצים אירוביים (דוגמת ריצה ורכיבה על אופניים) בשעות עומס החום מחשש להתפתחות מכת חום שעלולה להסתיים ב’מוות’.
█║המלצות משרד הבריאות לאוכלוסיית הקשישים וחולים כרוניים שהיה בסביבה קרירה; הטמפרטורה הסביבתית המיטבית הינה בסביבות 24 מעלות. אם אין בבית מיזוג – רצוי לעבור לסביבה ממוזגת למשך שעתיים ביום לפחות (כגון; באזורים ציבוריים ממוזגים).
שתייה מרובה, גם ללא תחושת צמא; יש לוודא, כי הקשיש שותה במידה מספקת – נדרשות 8-10 כוסות שתייה ליממה (למעט אם הרופא המטפל הנחה אחרת); השתיה המועדפת הינה מים, ויש להימנע ממשקאות ממותקים, מוגזים, עם קפאין או אלכוהוליים. הימנעות ממאמץ בחום; יש לצמצם מאמץ בעת חום – ככל האפשר. בתנאי מאמץ נדרש לשתות יותר. מצב כללי; במידה והתרשמתם משינוי במצב הערנות, בלבול או ירידה בתפקוד – שלא היו קודם לכן, או סימנים נוספים כגון; חולשה קשה, סחרחורת, בחילות, חום – יש לפנות לטיפול רפואי, בחשש להתייבשות, תשישות חום או במקרים החמורים יותר – מכת חום.
המלצות משרד הבריאות למניעת פגיעות חום ההגנה הטובה ביותר כנגד נזקי החום – היא מניעה. יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם. באזור השפלה ורצועת החוף יש לשים לב לא רק לטמפרטורה אלא גם לעומס החום – מדד המשלב חום ולחות
בימים האחרונים ישנה תכונה באוויר. מצד אחד אופוריה והתלכדות לאומית סביב פעולות נגד איראן ואיומים מסוריה, הפגנת התמיכה האמריקאית וגם דוז פואה אירופי מרשים ומרגש. מצד שני, דריכות מתמדת, גם מול הגבול הדרומי, תוך כדי הבנה שמהלך קטן יכול לגרום לפיצוץ ענקי באוויר הגדוש אבק שריפה. מול האירועים החגיגיים והצהרות האחווה המחבקות מכיוון ארצות הברית, אנחנו, תושבי הדרום (ובעת הזו מצטרפים תושבי הצפון), יודעים שהכול יכול להתהפך. ההיתכנות למלחמה, על פי גורמי הביטחון, מתנדנדת למעלה ולמטה, והדריכות נשמרת.
חג השבועות הוא תמצית הדברים. הוא אולי בהשוואה רחוקה “הניצחון” המיוחל מנאומו המפורסם של צ’רצ’יל, מתוך הבנה שנכונה לנו דרך ייסורים של דם, עמל, יזע ודמעות. אך מיד עם השיא של קבלת התורה ולכאורה סיום התהליך מגיעות מחויבויות נוספות, והעמל נמשך.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
חג השבועות מגיע אחרי תהליך מזקק של יציאה ממצרים, שהיא מהות השעבוד הרוחני והפיזי, אל דרך מדברית עם אופק נעלם, שבה האמונה היא הכלי היחיד להישרדות. תהליך יציאה משערי טומאה, אך לא פחות חשוב מכך: כניסה אל שערי קדושה.
החג מגיע אחרי ספירת ימים, ספירה מתמשכת יום אחר יום, שבוע אחר שבוע. ספירה שהיא גם הענקת משמעות קבלית לכל אחד מן הימים עד ליום ה-49 שהוא המלכות שבמלכות, היטהרות יסודית והכנה למתן תורה.
חיילים על סוללת עפר, מולם עמדת חמאס ביום העברת השגרירות לי-ם. צילום: אילן אסייג
אך בעוד שצ’רצ’יל נאלץ לדרוש מעמו דם, יזע ודמעות שיהיו רק כדרך ולא כמטרה בפני עצמה, אומר לנו הנביא יחזקאל בשם האלוהים: “ואראך מתבוססת בדמך, ואומר לך. בדמייך חיי”. הדם הוא חלק מהחיים ולא רק אמצעי.
אוחר יותר בתקופת המשנה אומר רבי יצחק בפרקי אבות: "יגעת ומצאת — תאמין, יגעת ולא מצאת – אל תאמין". ואומר על כך הרבי מקוצק: "עצם היגיעה היא המציאה".
ובתוך כל המורכבות של קבלת עול המצוות והמשך הליכה סיזיפית במדבר אנחנו מצווים לשמוח. עם כל הכבוד לעוגות הגבינה, המצווה העיקרית בחג היא “ושמחת בחגך”.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהודעה מוקלטת בחנוכת שגרירות ארה"ב בירושלים. צילום: אמיל סלמן
תוך כדי כתיבת השורות אני נוסעת בירושלים. דגלי יום העצמאות עדיין תלויים על עמודי התאורה. שלטים פוליטיים התומכים במועמד זה או אחר לבחירות המוניציפאליות שיהיו בעוד חודשים מספר נפרשו על מרפסות הבתים. שלטים המברכים את נשיא ארצות הברית טראמפ על העברת השגרירות לבירה הנצחית של ישראל לצד דגלי ירושלים המציינים את יום ירושלים שחל השבוע.
ותוך כדי הפקקים שנהיו ארוכים ונרחבים יותר לקראת טקסי העברת השגרירות אני חושבת על הניצחונות הקטנים שבהם אני מאמינה יותר מבכל הבטחה לניצחון גדול.
הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה ואיוואנקה טראמפ בטקס חנוכת השגרירות השבוע. מציץ מימין שלדון: אדלסון. צילום: אמיל סלמן
אני חושבת על בחורה אחת שעד לפני כחצי שנה הייתה אלמונית וחריגה, ובתחילת השבוע הכריזה מעל הבמה הגדולה בעולם "אני לא הצעצוע של אף אחד", והמשיכה לשיר הלכה למעשה את המסר הזה גם בראיונות שנעשו איתה.
אני חושבת על הר אחד עניו, נמוך מכל ההרים סביבו, שדווקא עליו ניתנה תורה שמבטיחה לנו שוב מלחמה בלתי פוסקת עם עצמנו על בחירה בטוב ובחיים, אך מצווה עלינו לשמוח למרות ובגלל. או אם תרשו לי להוסיף תוספת קטנה: דם, יזע ודמעות של שמחה.
השבוע נודע שעומק מי האגם המלאכותי שמתוכנן להיבנות במרינה של אשדוד ולהפוך לאטרקציה עירונית ותיירותית יהיה 75 ס"מ. רק 75 ס"מ. יש מי שמתחו על כך ביקורת וטענו שזה לא יהיה אגם, אלא שלולית.
שמואל דוד, דוברו ועוזרו האישי של ד"ר יחיאל לסרי, הפך ל"מנחם הורוביץ ליום אחד" ויצא לבדוק מה קורה, לשם השוואה, באגם של פארק פרס בחולון. התוצאה לפניכם – אתם תשפטו:
"שערותיי סומרות. הרעיון של האוצר זה טמטום, טיפשות ורשעות, זה להרוס מפעל בצורה הכי ברוטאלית, חוסר מקצועיות, יושבים שם ילדים שמשחקים באש ואינם יודעים זאת". כך הגיב השבוע הממונה על התעשייה בעיריית אשדוד, יהודה פרנקל, על יוזמת משרד האוצר להעתיק את מפעל אלתא על אלפי עובדיו למקום אחר, כדי לבנות תחתיו ובשטח "המשולש החקלאי" ממזרח, בין 20 ל-30 אלף יחידות דיור.
יהודה פרנקל. צילום: אורי קריספין
פרנקל, שההיה בעבר מנכ"ל אלתא, וידוע בתור איש מקצוע ענייני וממלכתי חרג הפעם ממנהגו והתגובה שלו חסרת תקדים. "האוצר עצמו", הוסיף ואמר ל"כאן דרום", "כתב בעבר אחרי בדיקה שנעשתה בעבר שאין לזה היתכנות. דבר שכזה יעלה מיליארד וחצי דולר. זה בלון ניסוי, לא יצא מזה כלום. מפתיע, משונה מאוד, לא יקרה, אלתא תישאר באשדוד, במיקום הנוכחי. זו גם דעת ראש העיר והעירייה. זה לא יעבור בשקט. ומעל הכול, הסכם הגג נחתם עם 30 אלף יחידות דיור, ומעבר לכך יש התחדשות עירונית, כך שאין הצדקה גם מבחינת גידול האוכלוסייה לפי תכנית האב החדשה”.
לא מוכנים לקפל את הדגל
ביום חמישי פורסם ב”כלכליסט” שבמשרד האוצר מקדמים יוזמה חדשה להעתקת מפעל אלתא באשדוד ממקומו כדי להפשיר אלפי דונם חקלאיים סביבו לטובת בניית כ-20 אלף יחידות דיור ואולי גם יותר.
"המשולש החקלאי" ממזרח לאשדוד: האם יהפוך ל"משולש הנדל"ני על חשבון אלתא? צילום: אורי קריספין
לפי הידיעה, שלא הוכחשה באוצר, מינהל רשות החברות הממשלתיות בהנחיית שר האוצר משה כחלון מקדם מהלך ולפיו מפעל אלתא באשדוד יועתק למקום אחר במטרה לבנות בשטח שעליו מוקם המפעל וכן שטח של 3,100 דונם ממזרח לו שכונת מגורים חדשה שתכיל כ—20 אלף יחידות דיור. הנושא, שכבר עלה בעבר כרעיון, הוצג בפני דירקטוריון התעשייה האווירית בישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע. כאשר על פי הערכות, המהלך צפוי להימשך כשמונה עד עשר שנים.
זו אינה הפעם הראשונה שהסוגיה הזו עולה על הפרק. אך מה שמוזר הוא שהאופציה הזאת נבדקה בעבר בידי האוצר וירדה מן הפרק מחוסר כדאיות כלכלית.
המטרה של האוצר כעת היא להזיז את המפעל עתיר הידע, שהוא גם המעסיק הכי גדול בעיר — כ-4,000 עובדים — כדי להתגבר על מגבלות הבנייה שהוא מציב בנוגע לשטחים שממזרח לו ומוכרים בתור “המשולש החקלאי”. זה שנים רבות שישנן ספקולציות סביב אותו משולש בפאתיה המזרחיים של אשדוד, ולפיהן יבוא יום והאדמות, שייעודן חקלאי, תופשרנה לבנייה.
כ-4,000 עובדים, יותר ממחציתם תושבי העיר. מפעל אלתא. צילום: פבל
אלתא (במקור: ראשי תיבות של “אלקטרוניקה תעשייה אווירית”) היא חברה בת וחטיבה של התעשייה האווירית שמוקמה באשדוד ב-1970/69 לאחר שנבחנו כמה חלופות, ואחת מהן הייתה בבאר שבע. מדובר בחברה שמפתחת ומייצרת מערכות מכ”ם — כמו המכ”ם של כיפת ברזל למשל — ואלקטרוניקה מתוחכמות לצרכים ביטחוניים ואזרחיים. נוסף לייצור לטובת צה”ל והמדינה, רוב הפעילות שלה מוקדש לייצוא.
רבים מעובדי אלתא הם תושבי אשדוד. חלק גדול מהעובדים הוא מהנדסים ואנשי מקצוע בתחומם. אין ספק שמדובר בעוגן כלכלי חשוב ביותר לעיר.
עד עתה בכל פעם שהייתה הצעה לשנות את המצב הקיים, משרד הביטחון התנגד בשם אלתא והתעשייה האווירית בנימוק שהמפעל זקוק לאותו “פרוזדור” פנוי ולא מיושב כדי לקיים ניסויי שידור וקליטה.
דרושה כיפת ברזל לאלתא
בעיריית אשדוד הגיבו לפרסום היוזמה באמירה שהדבר לא תואם איתם ולא הובא לידיעתם כלל, אלא נחת עליהם בהפתעה מוחלטת.
אלתא. צילום: דור גפני
“על פי ידיעתי”, הגיב ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי, “היוזמה הזו נבדקה מקצועית על ידי משרד האוצר בעבר, והתבררה גם כלא כדאית מבחינה כלכלית ולכן גם נגנזה, יש לי את הדו"ח בידי. לא ידוע לי ולא עודכנתי על בדיקה חדשה בנושא הזה. אני אומר בכל מקרה: אתנגד למהלך הזה בכל תוקף. הבהרתי את זה בעבר ואני מבהיר שוב: מפעל אלתא הוא מפעל דגל, עוגן כלכלי וסמל חשוב של אשדוד, והעיר תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע מהלך של העברת המפעל מתחומה”.
אולם בינתיים נפוצו טענות ברשתות וגם מצד גורמים כאלה ואחרים, ולפיהן בעירייה כביכול ידעו על היוזמה וגם תומכים בה, בין השאר כדי לבנות אלפי יחידות דיור לציבור החרדי. ייתכן שמה שתרם לשמועות ולדברים הוא הגיאוגרפיה של אשדוד: רובע ז’ החרדי ויותר ממחצית רובע ג’ החרדי גם כן ממוקמים צמוד למפעל אלתא, כך שהגיוני לכאורה שאם יבנו — זה יהיה לטובת אותו מגזר.
יתחבר לרובע ז' ולאזור ג'? ה"משולש החקלאי". צילום: אורי קריספין
אבל בעירייה מכחישים זאת מכול וכול. “שקר וכזב”, הגיב לסרי והוסיף, “לא היה ולא נברא. טענה מופרכת וחסרת בסיס הגיוני ועובדתי. עובדתית, קיימת התכתבות עם פנייה שלי נגד המהלך בזמנו. הפעם לא ידענו אף לא ברמז על בדיקת ההיתכנות הכלכלית. וגם כעת אני מכין מכתבי פנייה לראש הממשלה, לשר האוצר ושר הביטחון נגד התכנית.
דרוש מהלך מכריע. לסרי ופרנקל. צילום: יובל טבול
הגיונית, אלתא מהווה סמל ועוגן כלכלי לעיר, ואין שום היגיון לוותר עליו. בנוסף, גם ללא אלתא, עם הסכם הגג והתחדשות עירונית אנחנו בעודף של יחידות דיור שהעיר יכולה להכיל על פי תכנית המתאר שמדברת על 350 אלף תושבים (זו הרי הטענה המרכזית של האופוזיציה נגד הסכם הגג). ובוודאי שאין צורך ביחידות הדיור על שטח אלתא והמשולש החקלאי”.
ד”ר לסרי, קשה להבין מהאוצר אם הם מדברים על הוצאת המפעל מאשדוד או על הזזתו למקום אחר בעיר.
“גם למקום אחר בעיר זה יהיה מיותר. אשדוד אינה צריכה את תוספת יחידות הדיור על השטח של אלתא והמשולש החקלאי. תהיה כאן צפיפות אוכלוסין ברמה הרסנית לעתיד איכות החיים בעיר”.
גם מהנדס העיר דורון חזן הופתע לשמוע על הרעיון החדש והביע את התנגדותו. לדבריו, אין לו היתכנות ממשית. חזן הוא זה שעומד מאחורי תכנון פארק אקסטנסיבי רחב ידיים בשטח המשולש החקלאי, והדבר לא מסתדר עם תכנית לבניית עשרות אלפי יחידות באותו אזור.
"מאוד לא בריא"
גם פרופ’ נינו לוי, מנכ”ל אלתא לשעבר נוסף, מתנגד ליוזמת האוצר: “הרעיון נראה לי מאוד לא בריא. זה לקח הרבה שנים עד שאלתא התבססה עם כל המעבדות ועם כל התשתית. להעתיק מפעל שעוסק במכ”ם למקום אחר יוצר בעיה לא קטנה. צריכים לאפשר ביצועי שידור וקליטה, דבר שמתאפשר במיקום הנוכחי של אלתא. להעביר את המפעל לאזור מגורים הוא דבר שיהיה בלתי אפשרי, להרחיק את המפעל מאשדוד זו תהיה פגיעה בעיר. אלתא הוא אחד המפעלים שתורמים הכי הרבה לביטחון וכלכלת המדינה, ואני לא רואה שום היגיון, לא כלכלי ולא ביטחוני, להזיז אותו מהמקום”.
פרופ' נינו לוי בביתו באשדוד. צילום: דור גפני
מאידך, שמעון כצנלסון, חבר מועצת העיר ויו״ר האופוזיציה באשדוד, שהיה בעברו דירקטור במפעל אלתא, ביקש לערוך פגישה דחופה עם שר הביטחון, שהוא אחראי גם על אלתא, בנושא הדיונים על העתקת מפעל אלתא ממקומו הנוכחי.
רווח משולש, הפסד בריבוע
בחודש פברואר 2015 פרסמנו ב”כאן דרום” כתבה מקיפה על אודות הסחר בקרקעות במשולש החקלאי. באותה עת מינהל התכנון היה עדיין תחת אחריותו של משרד הבינוי והשיכון, והתגובה שלו לנושא הפתיעה את עיריית אשדוד.
במשרד מסרו אז לעיתון: ”משרד הבינוי מבקש לקדם תכנית להקמת למעלה מ-10,000 אלף יחידות דיור. בימים אלה מגישים בקשה להרשאת תכנון למתחם. עם זאת, התכנית מצויה ממש בחיתוליה, המשרד כמובן מעוניין לקדם אותה, אולם נכון לשלב זה קיימות מגבלות (ביטחוניות) שעדיין אינן מאפשרות קידום תכנון. בעקבות בקשה של משרד הביטחון, המינהל לתכנון קידם שינוי תב”ע. כיום, הקרקע אינה מיועדת ומותרת למגורים, אלא קרקע חקלאית. נדרש שינוי ייעוד קרקע”.
עוד נמסר אז ממשרד הבינוי והשיכון: “אם התכנית שלנו אכן תקודם, הצפי לשיווק הוא ב-2020-2019. השטח נכלל בתחום השיפוט של אשדוד, ומדובר ברובו בקרקע מדינה. המשרד רואה חשיבות עליונה לקדם תכניות זו לאור הצפי למחסור ביחידות דיור באשדוד והסביבה היות ואין באשדוד עוד עתודות קרקע למגורים. לסיכום, התכנית עוד רחוקה מאישור, וכל רוכש קרקע שם צריך לוודא שהקרקע שרכש אכן נמצאת בתחום התכנית המקודמת על ידי המשרד. בנוסף, חשוב להבין שבתכנית המאושרת יהיו הפרשות לצורכי ציבור, כבישים, שצ”פים וכו’, כך שהשטח שיהיה בידי הרוכשים בפועל יהיה כמחצית מהשטח שירכשו”.
במסגרת הקמפיין של העמותה הישראלית לאלרגיות למזון "לא יוצאים מהבית בלי.." יצא נוער מד"א בגן יבנה במבצע הסברה והדרכה על אלרגיות למזון לקהל הרחב בחג הישוב שנערך בגן יבנה. בימים האחרונים ניתן לראות גם בערוץ 10 ו- קשת 12 פירסומת של העמותה בה מופיעים חברי הכנסת שנרתמו לקמפיין מציל חיים ביוזמת העמותה הישראלית לאלרגיות למזון .
אחרי שדהרה כל הדרך לליגה א' דרום בהפועל 'אדומים' אשדוד מתעוררים חדשות לבקרים לשמועות חוזרות ונשנות באשר למעורבתו של איש העסקים, ג'קי בן זקן בקבוצה. בראשית השבוע התייחס לכך יו"ר הקבוצה, נועם פרקש, במסיבת העיתונאים: "את השמועות האלה אנחנו מקבלים מהיום הראשון שפתחנו את הקבוצה, אין יחסים, שאנחנו צריכים שחקנים אנחנו מבקשים ממ.ס כמו שאנחנו מבקשים מכל קבוצה. אני לא דיברתי עם ג'קי בן זקן במשך 10 שנים ואין סיבה לרחשים ולשמועות האלה. אנחנו קמנו מאהבה וזה ילד שיצרנו ואנחנו לא ניתן לאף אחד לפגוע לנו בילד הזה במיוחד בליגה א', האוהדים יכולים להיות רגועים. אני יכול לספר עלינו עם גירעון מאוד קטן, עלינו לליגה א' עם קהל, מחלקת נוער ועלייה לליגה א', אנחנו מותג היום".
דרור כרמלי (53) איש הייטק לשעבר שאיבד את ראייתו הפעיל בנושאי נגישות בעיר ובארץ. דרור מקדם ספורט ופעילות אתגרית בקרב אנשים עם מגבלות. ובנוסף לתפקידו כמרצה מעורר השראה הוא גם חבר הנהלה במרכז הישראלי לכלבי נחייה וחבר בהנהלת קבוצת "כן ולא" של המרכז העוסקת ברכיבת אופני טנדם ובשייט בסירות דרקון.
דרור מטייל בארץ ובעולם, רץ, רוכב ושוחה במסגרת קבוצות ספורט לאנשים עם מגבלה ובאופן פרטי. צורך תרבות מכל סוג אפשרי ומשתדל לקיים חיים נורמטיביים עד כמה שניתן מתוך אמונה שהכל אפשרי.
ת', צעיר בן 20 מאשדוד מואשם שהיכה קשות את חברתו לשעבר וניסה לתקוף את בן זוגה החדש, בזמן שהיה אמור להימצא במעצר בית עקב הסתבכותו בתיקים פליליים נוספים.
ב-20 באפריל השנה התנגש ברכב שבו ישבו השניים במתחם הסטאר סנטר, יצא ממכוניתו, קפץ על הרכב שלהם ונתלה על הדלת. בנהג פתח בנסיעה לאחור והצעיר התגלגל על הכביש. אלחד מחבריו שהיה עמו השליך לבנה על הרכב, כפי שעולה מכתב האישום.
משטרת אשדוד – מרחב לכיש. צילום: דור גפני
המשטרה חיפשה אחרי ת' וב-23 באפריל זיהו שני שוטרים שהוא נמצא בדירת חברו ברחוב החלוצים. הנאשם הספיק להשתלשל מחלון הדירה שבקומה השלישית בעזרת סדינית שקשר. אחד השוטרים ירה לעברו באקדח טייזר אך ת' הצליח להימלט מהם.
למחרת סמוך לשעה שבע בערב הבחינו בו שני שוטרי סיור ליד בית ספר ברובע ד' וקראו לו לעצור. אולם ת' לא ויתר והחל לברוח, נכנס לבניין בן 4 קומות ברחוב קרן היסוד וטיפס אל הגג. אחד השוטרים דלק בעקבותיו ומצא אותו מסתתר מאחורי דוד שמש. הוא צעק לעברו: "עצור, משטרה! אתה עצור!", אבל ת' ניגש לקצה הגג וקפץ לכיוון הקרקע. הוא נפצע קשה ופונה לבית החולים אסותא בעיר כשהוא סובל משברים רבים.
לפי כתב האישום שהוגש אתמול נגד ת' הוא תקף את חברתו לשעבר פעמים נוספות. באחת מהן, ב-28 במרץ, תפס בראשה הטיח אותו על הקרקע בחנייה, תלש שערות מראשה, גרר אותה על הארץ והיכה אותה באגרופים ובעיטות. הוא לא הסתפק בכך, נטל מברג והיכה ותה בראשה באמצעות ידית הפלסטיק שלו.
החוק שהתקבל ביולי אשתקד, שינה את פני ההיסטוריה. ה- 9 במאי ייחגג כיום לאומי, ולאחר שיום זה צוין בכנסת האירוע חגיגי. היום יתקיים טקס מרכזי לציון 73 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. המופע אורגן ע"י משרד העלייה והקליטה עבור 900 ותיקי מלחמת העולם השנייה יתקיים במשכן לאומנויות הבמה באשדוד.
האירוע יתקיים במעמד שר הביטחון אביגדור ליברמן ושרת העלייה והקליטה ח"כ סופה לנדבר יחד עם האמנים : אניה בוקשטיין, דוד ד'אור, יותם כהן , אירה ברטמן ובאלט פאנוב.
שרת העלייה והקליטה, ח"כ סופה לנדבר: "עלינו להכיר את ההיסטוריה של העם היהודי, סיפור גבורתם של מיליון וחצי הלוחמים, זוהי תשובתנו להתמודדות גם עם האיום של היום. משרד העלייה והקליטה מוקיר את וותיקי מלחמת העולם השנייה ומצדיע מעומק הלב על חלקם הניכר בתקומתה של מדינת ישראל".
לנדבר האשדודית הוסיפה: "כבת לקצין צבא האדום, הירש קוכין, גיבור מלחמת העולם השנייה, אני גאה להיות עמכם, גיבורים היקרים לליבי, ביום הניצחון על גרמניה הנאצית". לנדבר דיברה בטקס חגיגי שנערך לראשונה בכנסת לציון יום הניצחון על הנאצים. לדבריה, "דרך ארוכה הלכנו ביחד כדי שמדינת ישראל תכיר במעמדכם כמשחררי העולם החופשי מהחיה הנאצית ובתרומתכם בתקומתה של מדינת ישראל. אנחנו חבים לכם את חיינו לנצח! יש לי את הכבוד הגדול להיות ממונה על ארגון אירועי יום הניצחון ובכך לשמור על המורשת ולהצדיע למיליון וחצי לוחמים יהודים, אשר גרמו לתבוסתה של מכונת ההשמדה הנאצית ותרמו לתקומתה של המדינה היהודית בארץ ישראל".
לאחר שתכנית לבניית הרובע המיוחד אושרה במחוזית, אתמול אושר בישיבת המועצה אישור חוזה לחכירת משנה בין עיריית אשדוד ובין הקמפוס קריית החינוך אשדוד ובין המכללה האקדמית סמי שמעון להקמת קריה אקדמית. לאחר האישור אמר ראש העיר, יחיאל לסרי: "בעוד שבועיים -שלושה אנחנו מניחים אבן פינה לקמפוס האקדמי הראשון באשדוד שישתרע על 150 דונם".
הקמפוס האקדמי יהיה ברובע מיוחד, רובע חדש באשדוד, הנמצא בין רחובות שד' מנחם בגין, שד' אלטלנה והמשך שד' משה סנה. מתחם הקמפוס נמצא מזרחית לבית החולים אסותא. הקריה האקדמית מתוכננת על שטח קרקע של כ-46 דונם, אשר יכללו מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות ואוניברסיטה (פקולטות, מבנה מנהלה, מרכז ספורט, מבנים ושירותים נלווים לסגל ולסטודנטים ושימושים נוספים הנדרשים לתפעול המתחם).
הקמפוס החדש יאכלס את הפקולטה להנדסה, לסיעוד, ולמדעי החברה והסביבה. הקמפוס מתוכנן על פי התקנים המחמירים של הבנייה הירוקה וייבנה מחומרים ידידותיים לסביבה ויספק חלק ניכר מהאנרגיה הנדרשת לתפעולו.
במרכז הקמפוס יוקם מרכז מבקרים אשר יציג את עולם החי והטבע של דיונות החול באשדוד. הקמפוס תוכנן מסביב לשמורת עצי שיקמה, שאר יחד יצרו קמפוס ירוק וייחודי לאוכלוסיה המונה כ 10,000 סטודנטים אשר עתידים להגיע אליו מכל חלקי הארץ. התוכנית שנבחרה הציגה מענה יוצא מן הכלל להקמת קמפוס אקדמי, המשלבת קונספט של בנייה מודרנית וירוקה, תוך שמירה על הסביבה וערכי הטבע הקיימים", השלב הראשון של בניית הקמפוס האקדמי הירוק ייחל בקרוב.הקמפוס מהווה חלק מהחזון החינוכי של העיר אשדוד המתייחס לתלמידים מהגן אל האוניברסיטה ,וייתן מענה אקדמי ראוי לתושבי העיר ובכלל לכל הארץ. אמר השבוע ראש העירייה ד"ר לסרי.
הקמפוס האקדמי באשדוד. קרדיט עיריית אשדוד
המיקום הייחודי של הקמפוס, בקרבה לשטחי הדיונה הגדולה ממזרח ומדרום, יאפשר זיקה בין המתחם לחניון השקמים ופארק החולות הצמוד, תוך יצירת רצף שטחי פיתוח עשירים בצמחייה המיוחדת המאפיינת את האזור.
בנוסף יתוכנן מערך דרכים חדש וקווי תחבורה ציבורית שיאפשרו הגעה מהירה למתחם האוניברסיטה. מיקום הקמפוס בקרבה לתחנת הרכבת, יאפשר הגעה נוחה לסטודנטים שיגיעו ללמוד מדרום ומצפון הארץ. בקרבת הקמפוס ייבנו מגורי סטודנטים ומגורי סגל.
למרות העובדה שאצטדיון הי"א מיועד בעוד מספר שנים להתפנות לטובת בניית דירות וכדי שעד אז ניתן יהיה להמשיך ולקיים בו משחקי כדורגל, אישרה אמש (רביעי) מועצת העיר אשדוד עוד תוספת לתקציב הפיתוח עבור האצטדיון בסך של3,550,000 שקל. זאת כחלק מההכנות לעונת 2018-19 והתאמתו לקיום משחקים ולדרישות משחקים בליגת העל.
התקציב מיועד לבניית מבנה קל בשטח של400 מ"ר שיכלול גם ממ"ד וישמש את הקבוצות המשחקות ואת השופטים. הסכום המדובר כוללאת עלות המבנה -2,400,000 שקל, עלות תכנונו -100,000 שקל ועלות ציודו ומיזוגו- 400,000 שקל.
כך זה ייראה בעתיד לאחר פינוי האצטדיון – הדמיות התוכנית. קרדיט: רונאל אדריכלים.
מיקום האצטדיון ברחוב ההסתדרות נקבע ב-1961 כשראש המועצה המקומית אשדוד דאז, רוברט חיים, נעתר לבקשת חובבי הכדורגל בעיירה להקים מגרש כדורגל. בנייתו הושלמה ב-1971 ושנה אחר כך הוסב שמו לאצטדיון הי"א על שם 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו באותה שנה באולימפיאדת מינכן.
במהלך השנים שופץ ושודרג האצטדיון מספר פעמים בסכום שהצטבר לעשרות מיליוני שקלים. כך בין היתר בתחילת עונת 2016-17 שופץ האצטדיון והורחב כר הדשא לאחר שלא אושר תחילה על ידי מנהלת הליגות לכדורגל. במסגרת שיפוצים נוספים שערכו לקראת עונת 2017-18 הוקמו חדרי הלבשה וחדר תקשורת לעיתונאים.
בקיץ 2017 רכשה העירייה על פי דרישות שהציבה מנהלת הליגה, ציוד משומש מאצטדיון בלומפילד ביפו, שעבר גם הוא שיפוצים ושדרג את מתקניו. הרכישה כללה שעון משחק ולוח תוצאות שמאפשר להציג מצגות במהלך המשחק ולשדר את המשחק במקביל למתרחש על כר הדשא. אגב, עלות לוח התוצאות היתה 120,000 שקל במקום 700,000 שקל, עלותו של לוח תוצאות חדש.
כאמור האצטדיון מתוכנן להתפנות מהמקום. על שטחו, שהוא בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ועל שטחם של בנייני המגורים הישנים שבקרבתו שיהרסו, ייבנו במסגרת הסכם הגג, שתכניתו כבר אושרה להפקדה, 950 יחידות דיור ב-12 מבנים. חלק מהדירות מיועדות לזוגות צעירים. ארבעה מהמבנים המתוכננים יהיו מגדלי מגורים בני 24 קומות ועוד שמונה מבני מגורים יהיו בני 8-12 קומות.
כחלופה לאצטדיון הנוכחי יוקם אצטדיון חדש, שיחל לפעול ב-2022 במסגרת קריית ספורט שתיבנה באזור פארק לכיש. באצטדיון החדש שיהיה מהמתקדמים בארץ יהיו 16,000 מקומות ישיבה. עלותו מוערכת בכ-230 מיליון שקל והיא תמומן בעיקר על ידי הרשות להסדר ההימורים בספורט וכן על ידי רשות מקרקעי ישראל ועיריית אשדוד.
היום, במועצת העיר עלתה הצעתו של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי להעניק הנחה של 5% בארנונה למשרתי מילואים. חברת מועצת העיר, הלן גלבר החליטה לצאת מהדיון ולהימנע מהצבעה בנושא שאינו פוליטי מקומי, אלא הטבה שלכל הדעות תוכל להטיב עם תושבי אשדוד משרתי המילואים. ההחלטה הייתה ומכוונת ולראייה ניתן לראות את הודעתה מהבוקר בה הצהירה: "חלק נכבד מהדיונים במועצת העיר מעתה ועד הבחירות הם מתנות של לסרי למי שהוא חפץ ביקרו כדי שיצביע עבורו, או דיוני סרק של חברי אופוזיציה כדי לקבל כותרת בעיתון. לא אגיב ולא אצביע על שטויות או הצבעות מכורות. אבקש שתמדדו אותי על תכנית גלבר שהצגתי ואמשיך להציג עד הבחירות ולא על הקרקס המביך שנקרא מועצת עיר. בנושאים אמיתיים כמובן שאמשיך ליטול חלק באופן פעיל".
האם הטבה לחיילי מילואים הוא דיון סרק בשביל לקבל כותרת? האם זה מה שהגברת המתמודדת לראשות העיר מכנה 'שטויות'?
נציין כי ההצבעה עברה ואושרה, גם הסיעות החרדיות-תמכו. כעת רק השאלות נשארו, מחכות למענה.
תגובת הלן כפי שנמסרה מהדוברות הינה: "הלן יצאה לאירוע בחירות, הניסיון הנואש לצייר כאילו היא נגד הנחה למילואימניקים הוא באמת פאטתי וממשיך את הדרך של שלטון בגסיסה בדיוק כמו שהעזו לשלוח אותה היום לבשל קוסקוס במטבח."
