גם אתם, כמו רבים מבני העיר מצפים לאגם במרינה? יש לנו בשורות עבורכם.
המרינה-באשדוד.-בשטח-הריק-בין-המעגנה-לבנייני-המגורים-אמור-היה-לקום-האגם. צילום אוויר: פרדוקס עפים בשבילך
כזכור, המרינה באשדוד הוקמה לפני יותר משני עשורים, אך מלבד מעגנת היאכטות שנבנתה, פונקציות רבות בהסכם מול היזם – שנחתם בשנת 1993(!) – לא בוצעו ובכללן האגם המלאכותי וסביבתו, שאמורים להיבנות בלב המתחם. כיום יש במקום עפר ועשבים. זה גם הנוף הנשקף מדירות היוקרה בחצי הטבעת של אזור המרינה.
מתחם המרינה באשדוד אמור היה להפוך לאטרקציה של תיירות, פנאי ונופש, אך המיזם הפך לשם נרדף להחמצה.
ההחלטה לפתח את המרינה התאפשרה בשנת 93' לאחר שמשרד הביטחו שהתנגד בתחילה לאישור התוכנית הסיר את התנגדותו. בעקבות כך אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום את הפרויקט, כולל את הבנייה בעורף המרינה. באפריל 1994 כבר נחתם הסכם עם החברה הזוכה במכרז שהתחייבה לקדם את התכנית, אלא שכאמור זה לא קרה.
לחמני. צילום: פבל
כבר ב-2010 העלה חבר המועצה ד"ר אלי לחמני את נושא מצב המרינה לסדר היום של אחת מישיבות המועצה. לסרי, שנדרש לסוגיה, הטיל על מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, למפות את כל חובות החברה שזכתה במכרז לבניית המרינה, ואמר כי יש בכוונתו להוביל מהלך שיחייב את החברה למלא את כל התחייבויותיה.
בסוף שנת 2013 ד"ר לחמני העלה שוב את הנושא לסדר היום וביקש בישיבת מועצה להקים ועדת בדיקה שתבחן את ההתנהלות לגבי המרינה כולה וההאגם בפרט. השבוע, התקבלה תשובה לשאלתו ופנייתו של לחמני בנושא מלשכת ראש העיר כפי שהיא מובאת בזאת: ותשובת ראש העיר:
כפי שניתן לראות, האגם יהיה בעומק של 75 ס"מ בלבד. ועל זה הגיב לחמני ואמר:" אגם? שלולית
לאחר ארבעה ימים הסתיימה השביתה הפראית בנמל אשדוד: בתום דיון של למעלה מ-4 שעות קבע הרכב שופטים מבית הדין הארצי לעבודה, בראשות סגן הנשיאה השופט אילן איטח, שלא לפרסם הלילה את ההחלטה בעניין ביזיון בית המשפט ובעניין הצווים בנמלי הים אשדוד וחיפה, אך מתח ביקורת חריפה על התנהלותם של מזכירי הוועדים.
כזכור, ראשי הוועדים זומנו לבית הדין מאז החלו בשביתה, אך בחרו שלא להתייצב, גם לאחר שהוצא נגדם צו הבאה. רק ביום שישי לפנות ערב, סמוך לכניסת השבת, הם התייצבו בתחנת המשטרה באשדוד והודיעו לעובדיהם שיגיעו לבית הדין במוצ"ש.
השופט איטח סיכם את הדיון ואמר: ״האירוע שקרה כאן הוא בלתי אפשרי במדינת חוק. זו בעיה ברמת המאקרו זו בעיה ברמת יחסי העבודה במשק והיא לא קשורה לנמל אשדוד או לנמל חיפה. מה שקרה כאן הוא דבר שבית המשפט לא יכול לעבור עליו בשתיקה".
מחוץ לבית הדין התגודדו הלילה עשרות מעובדי נמל אשדוד ועודדו את מזכירי הוועדים שהיו באולם. מנגד, רבים מהם קראו קריאות בגנות מחזיק תיק התחבורה בהסתדרות אבי אדרי ומנכ"ל חברת נמל אשדוד יצחק בלומנטל וגם צעקו בוז כשיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיע למקום:
איטח ביקש לקבל דיווח מההנהלות לגבי החזרה לעבודה עד למחר בשעה 10:00 בבוקר ועד ליום שני בשעה 10:00 על תפוקות העבודה של העובדים בנמלים. הבוקר התקבל דיווח מנמל אשגוד כי העובדים הגיעו לנמל וכי נכון לעכשיו נראה כי השביתה, שהחלה במפתיע ונגררה לכמה וכמה דיונים בבית הדין לעבודה, תמה.
דיון ההמשך נקבע על ידי בית הדין ליום שלישי אחר הצהריים "ועד אז אנחנו נקבל החלטה בעניין הבקשות של שני הנמלים לביזיון בית המשפט" הבהיר השופט וסיכם: ״אני אומר לכל ראשי הוועדים, בית המשפט הזה לא יוכל להשלים ולא יהיה מוכן לקבל הפרות עתידיות מצדכם בנמלים״.
עולה חדש, אלמן בשנות ה-60 לחייו, כיום תושב אשדוד, היה בעבר בעל חברת בנייה בצרפת ולפני כ-10 שנים עת נסע במונית שעמדה בצומת לפני רכב אחר, הגיחה מאחור מכונית מסוג סיאט נהוגה בידי תושב אשדוד והתנגשה במונית. מעוצמת התאונה המונית הועפה לרכב שעמד לפניה ברמזור והעולה החדש שבר את רגלו. העולה חדש פונה באמבולנס לבית החולים ברזילי באשקלון ובמהלך האשפוז הייתה כוונה לקבע את רגלו השבורה באמצעות ניתוח אך עקב הנפיחות ובצקות, הוחלט לדחות הניתוח ולשחררו לביתו. כמה ימים לאחר התאונה הוא המריא חזרה לצרפת ובבדיקות בביה"ח שם, התברר כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל מצוואר מרוסק ומשבר באגן. העולה עבר ניתוח באגן ונלקחו משם רקמות עצם שהושתלו בצווארו. מאז עבר שני ניתוחים נוספים והוא צפוי לעבור ניתוח שלישי. באי כוחו עורכי הדין גיל וניצן הראל טוענים בתביעה שהוגשה נגד חברת שירביט בבית משפט השלום בירושלים, כי מאז התאונה העולה מצרפת סובל מכאבים בצוואר ויש לפצותו בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרה בביתו ואובדן השתכרות. חברת שירביט ביקשה מבית המשפט בכתב הגנה, לדחות התביעה על הסף, בין היתר בטענה לזמן הרב שעבר מיום התאונה ועד ליום הגשת התביעה, מה שפגע לטענתה בגרימת נזק ראייתי. החברה הוסיפה כי אין קשר סיבתי בין הנזקים לתאונת השרשרת וכי אין להתחשב בשכר שהרוויח כמנהל חברת בנייה בצרפת, מאחר והכנסתו לא דווחה לשלטונות המס בישראל. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בימים אלה בין חברת שירביט לבין באי כוחו של הקבלן, סוכם כי הוא יקבל פיצוי בסך 940 אלף ₪.
היוזמה החדשה שמקדם שר האוצר משה כחלון הממונה גם על מינהל התכנון – להעתיק את מפעל אלתא למקום אחר כדי לפנות אלפי דונמים לטובת בנייה של כ-20 אלף יחידות דיור חדשות – נפלה על ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי בהפתעה.
כבר בעבר נבחנה אפשרות כזאת שירדה מעל הפרק. הרעיון של האוצר נעוץ ברצון להוסיף כמה שיותר דירות להיצע המגורים הקיים בארץ וכך, אולי, גם להוזיל את מחירי הדירות ולהקל על מצוקת הדיור.
הפעם כנראה שלא היו מתואמים. כחלון ולסרי באשדוד. צילום: אריק ז'ורנו
בעבר כבר הועלו הצעות להפשיר את השטח החקלאי שממזרח לאשדוד ומכונה גם "המשולש החקלאי" לטובת בנייה למגורים. אבל המכשול היה קיומו של מפעל אלתא של התעשייה האווירית. אלתא היא מפתחת ויצרנית מכ"מים, כמו לדוגמא מכ"ם מערכת כיפת ברזל, ומערכות אלקטרוניות מתוחכמות, לתעשייה הצבאית והאזרחית. מרבית הכנסותיה מגיעות מיצוא.
במסגרת העבודה השוטפת המפעל מקיים ניסויים והוא צריך שטח ריק סביבו, דבר שקיים כיום ממזרח לו. שכן, משאר הכיוונים הוא מוקף ברובע ז' וברובע ג'.
"לפי מיטב ידיעתי", אמר ראש העירייה לסרי לרדיו 101.5, "היוזמה הזו נבדקה מקצועית על ידי משרד האוצר בעבר, והתבררה גם כלא כדאית מבחינה כלכלית ולכן גם נגנזה, יש לי את הדוח ביידי. לא ידוע לי, אבל, ולא עודכנתי על בדיקה חדשה בנושא הזה. אני אומר בכל מקרה: אתנגד למהלך הזה בכל תוקף. הבהרתי את זה בעבר ואני מבהיר שוב – מפעל אלתא הוא מפעל דגל, עוגן כלכלי וסמל חשוב של אשדוד, והעיר תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע מהלך של העברת המפעל מתחומה".
אלתא. צילום: דור גפני
גם מנכ"ל אלתא לשעבר, פרופ' נינו לוי, מתנגד ליוזמה החדשה. לדבריו הוא נטול הגיון: "הרעיון נראה לי מאוד לא בריא. זה לקח הרבה שנים עד שאלתא התבססה עם כל המעבדות ועם כל התשתית. להעתיק מפעל שעוסק במכ"ם למקום אחר, יוצר בעיה לא קטנה. צריכים לאפשר ביצועי שידור וקליטה, דבר שמתאפשר במיקום הנוכחי של אלתא. להעביר את המפעל לאזור מגורים הוא דבר שיהיה בלתי אפשרי, להרחיק את המפעל מאשדוד זו תהיה פגיעה בעיר. אלתא הוא אחד המפעלים שתורמים הכי הרבה לביטחון וכלכלת המדינה, ואני לא רואה שום היגיון, לא כלכלי ולא ביטחוני, להזיז אותו מהמקום".
פרופ' נינו לוי. צילום ווטסאפ
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הליך קידום פינוי מפעל אלתא באשדוד יבוצע בתיאום מול עיריית אשדוד. צוותים של החברה עצמה, רשות החברות הממשלתיות ורשות מקרקעי ישראל יחלו לעסוק בכך".
אגדת הכדורגל מוטל'ה שפגלר הגיע היום לאכול במסעדת אידי דגים ופגש את הבעלים, השף אידי ישראלוביץ', שלא ויתר על תמונה משותפת. שפיגלר אכל דגים וכל האורחים, קטנים כגדולים, ביקשו לעשות אתו סלפי. "האיש נחמד ושנון", סיכם אידי.
בשורה משמחת לציבור גולשי הגלים עם מוגבלות וגם לאלו שלא. העמותה לקידום הגלישה באשדוד הודיעה השבוע כי בין שלל אירועי הגלישה שיתקיימו בעיר היא מתכננת לקראת הקיץ הקרוב לקיים סדנת גלישה ותחרות גלישה לאנשים עם מוגבלויות. הסדנה תהיה בהובלתו של אלוף העולם בגלישת גלים לאנשים עם מוגבלויות עדי קלנג.
ארכיון: הפנינג גלישה באשדוד. צילום: חנבו תקשורת
הסדנה מתאימה לכל אדם עם מוגבלות, גם לכאלו שלא ניסו מעולם לגלוש, אך רוצים להתנסות ולחוות את ספורט גלישת הגלים, וגם לאלו שגלשו בעברם ובעקבות הפגיעה הפסיקו לגלוש. בהמשך הקיץ תתקיים אליפות ישראל הראשונה בגלישת גלים לאנשים עם מוגבלות, כאשר הקריטריונים לסיווג המוגבלות יהיו בהתאם. כדי להיערך בהתאם מבקשת העמותה לקידום הגלישה באשדוד לדעת מי מגולשי הגלים בישראל שיש לו מוגבלות פיזית או חברים שלא גלשו בעברם ירצו להשתתף בסדנה או בתחרות.
בסימן 70 להקמת המדינה, גולשי אשדוד מציגים: דגל המדינה בים. צילום רחפן: שבתאי טל
סביר להניח שלולא הייתה השנה שנת בחירות לרשויות המקומיות, לא הייתה זוכה בחירתו של מועדון ליונס אשדוד בשמוליק דואק ל”איש השנה” לתגובותיו הביקורתיות של ממלא מקום ראש העירייה עו”ד גבי כנפו ובעקבותיה לסערה ברשת.
רבקה שמיאן נשיאת ליונס אשדוד מעניקה את תואר איש השנה לשמוליק דואק. מימין: המשנה לנציבת ליונס ישראל – ד"ר שושנה ניסים. צילום: רבקה יניב
זה החל בפוסט שפרסם דואק, תומך מוצהר של הלן גלבר, בדף הפייסבוק שלו, ובו ההזמנה לטקס השנתי של המועדון שבו יוענק לו, לדואק, התואר “איש השנה” ולדרור כרמלי התואר “איש המופת”.
כרמלי וגילאון. צילום: אפרים מלץ
בין מאות תגובות התמיכה בדואק היו גם תגובותיו הביקורתיות של כנפו שכתב, “מאכזב. כמי שפעל בתקופה האחרונה להפריד ולא לאחד, להוסיף שנאה ולא אהבה בין תושבי העיר… הכניסה שלך לעולם הפוליטי מעיבה על הבחירה… מרגע שבחרת להיות איש פוליטי בחירתך פסולה על אף שפעילותך מבורכת וחשובה”.
עו"ד גבי כנפו צילום: אורי קריספין
לתגובותיו של כנפו היו מאות תגובות תמיכה נוספות בדואק, שבהן נכתב בין השאר כי דואק נבחר בשל פעילותו ההתנדבותית ולא בשל דעותיו הפוליטיות.
גם דואק עצמו לא נשאר חייב ופרסם פוסט ארוך, ובו גולל בין היתר את פעילותו ההתנדבותית הנרחבת וארוכת השנים, הזכיר שבעבר הוענק לו "מגן ראש העיר למתנדב מצטיין" וציין כי מותר לו להצהיר על תמיכה במועמדת שלו ולקוות שהיא תיבחר.
מליונס אשדוד נמסר שאת השניים בחרה ועדה לפני כחמישה חודשים על סמך המלצות מהציבור וראיונות אישיים למומלצים ובידיעה שהם אינם מועמדים ברשימה שמתמודדת בבחירות לעירייה.
דואק: שוקי אלישע
ליונס הוא ארגון חברתי התנדבותי שסיסמתו “לשרות אנו”. הארגון הוקם בשיקגו, ארצות הברית, לפני 101 שנים ולאחר שלוש שנים הפך לארגון בינלאומי שכל בעלי התפקידים בו מתנדבים, והוא פועל במטרה לשפר את איכות החיים בקהילה.
הארגון הוא מהגדולים בעולם, ויש לו נציגות באו”ם. בארגון כ—1.5 מיליון חברים שפועלים מתוך 45 אלף מועדונים שפרושים ב-205 מדינות ברחבי העולם. המועדון באשדוד, שאותו הקימה לפני כשנתיים הנשיאה רבקה שמיאן ובו 23 חברים, הוא צעיר הסניפים בישראל, שבה החל הארגון לפעול לפני 58 שנים.
המועדון באשדוד מפעיל מספר פרויקטים שהמרכזי ביניהם הוא איתור "עיין עצלה" (הפרעה בהתפתחות הראייה שלוקים בה 3-5 אחוזים ואיתורה בגיל צעיר מאפשר לתקנה ר"י) באמצעות מתנדבים שהוכשרו לכך, בקרב ילדי הגנים בעיר. האיתור מתבצע באמצעות מכשיר שרכשה העירייה בעלות של 50,000 שקל.
ביום שני העניק מועדון ליונס אשדוד בטקס חגיגי במרכז פסג”ה את שני התארים השנתיים. לדרור כרמלי, שהתעוור ממחלה והיה מלווה בבני משפחתו ובכלבת הנחייה שלו לין, הוענק התואר “איש המופת” כל כך שהוא “מקדם ספורט ונגישות לאנשים עם עיוורון”.
דואק עם הלן גלבר. צילום: שוקי אלישע
לשמוליק דואק, “פעיל חברתי מתנדב ותיק למען הקהילה באשדוד”, שהיה מלווה בהוריו ואחיו שהגיעו מפוריה בצפון ובבנו, הוענק התואר “איש השנה”. דואק התנדב בין היתר שמונה שנים בסיירת ההורים באשדוד והקים את קבוצת הפייסבוק “ערבים זה לזה”, שבה יותר מ-15 אלף איש שנעזרים, מסייעים, תורמים ומתנדבים, ואת קבוצת הפייסבוק “תנו כבוד לאומני אשדוד”, שבה כ-450 חברים ומטרתה להגביר את המודעות והחשיפה של אמני אשדוד ונתינת במה ליצירותיהם. חתני השמחה הנרגשים שהודו על הבחירה בהם סיפרו על פעילותם.
דואק עם רחל מלכה. צילום: שוקי אלישע
בטקס נכחו גם בין היתר יו”ר המועצה הלאומית להתנדבות עו”ד יורם שגיא זקס, המשנה לנציבת ליונס ישראל ד”ר שושנה ניסים, חברי המועצה צבי צילקר והלן גלבר. ח”כ אילן גילאון, שהגיע במיוחד לטקס מהכנסת וחזר אליה מיד לאחריו, בירך את כרמלי, שפעיל איתו בנושא הנגישות, ואמר שכרמלי מהווה לו השראה.
ביום חמישי שעבר התקיים טקס קצינים וחיילים מצטייני ראש המטה הכללי במערך המילואים לשנת התשע”ח בבסיס רבין (הקריה) שבתל אביב. הטקס נערך במעמד הרמטכ”ל רא”ל גדי איזנקוט וחברי המטה הכללי ובהשתתפות הקצינים והחיילים המצטיינים ובני משפחותיהם.
במהלך הטקס העניק הרמטכ”ל 40 תעודות הצטיינות לקצינים וחיילים המשרתים במערך המילואים בכלל יחידות הצבא. בין מקבלי תעודות ההצטיינות היו אנשי מילואים הממשיכים להתנדב מעבר לשנות השירות הנדרשות ואנשי מילואים המשרתים מספר רב של ימי מילואים. אנשי המילואים קיבלו אות הצטיינות על מחויבותם הגדולה ועל ביצוע תפקידם במסירות רבה ובאחריות תוך כדי חתירה מתמדת למצוינות ולהישגיות.
לוטטי והרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. צילום: דובר צה"ל
אחד המצטיינים הוא צחי (יצחק) לוטטי מאשדוד, שמשרת במילואים כקצין אג”ם בנפת נגב, במחוז דרום.
לוטטי, בן 42, נשוי לבת חן, מורה בעיר.לשניים ארבעה בנים: 15, 14 ותאומים בני שמונה. באזרחות הוא עובד כמנהל במעבדת חדשנות בבנק אמריקאי JP Morgan.
מצטייני מערך המילואים עם חברי המטה הכללי
“יש לי צוותים שמתעסקים בטכנולוגיה מתקדמת ובלמידת השוק — מהם הסטרטאפים החמים? מהי פעילות הבנקים ואיך אפשר לנצל טכנולוגיות חדשניות כדי לקדם את הבנק שאנחנו עובדים בו? טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מציאות מדומה ומטבעות דיגיטליים”, מסביר לוטטי.
רס"ן לוטטי בתפקיד. צילום: דובר צה"ל
בתפקידו הנוכחי במילואים הוא משרת כשנתיים. לפיקוד העורף הגיע עשר שנים לאחר שעשה תפקידים רבים בשדרת הפיקוד של גדוד החילוץ 923 (של מחוז דרום) שבו הגיע עד לתפקיד סמג״ד (סגן מפקד גדוד). "זהו תפקיד מפקדה שבעצם אחראי על כל גזרת הנגב מנתיבות ועד מצפה רמון. התפקיד שונה מהתפקידים הקודמים שעשיתי בגדוד, וזה נותן מבט אחר על הפעילות בגזרה״.
ממחשבים לחילוצים
את שירותו הסדיר עשה לוטטי ביחידת העילית ממר”ם – מרכז המחשבים ומערכות המידע. זוהי למעשה יחידת המחשוב הראשונה בצה”ל, הנחשבת ליחידה טכנולוגית מובילה. היחידה אחראית להבטחת זמינות התהליכים המבצעיים התקשוביים בצה”ל, להגנה בסייבר של רשתות אגף התקשוב ולתפעול מרכזי המחשוב. בממר”ם משרתים כיום בעיקר חיילים המוגדרים כתכניתנים, מפעילי מערכות וטכנאים.
עם ההורים הגאים, קמיל ואלי לוטטי. צילום באדיבות המשפחה
מיחידה ממוחשבת לעומק השטח המדברי, מדוע השינוי?
“התחלתי בממר”ם ועשיתי מסלול סטנדרטי של שש שנים כולל קצונה וקבע, והיות שאני עובד בתחום הזה גם בחיי היום—יום, אחרי כמה שנים בתחום הזה המילואים והעבודה פתאום נראו לי יחידה אחת זהה, אז ביקשתי לעבור ליחידה אחרת. לכן עברתי לפיקוד העורף ליחידת החילוץ 923 של מחוז דרום. התחלתי בתפקיד קצין מבצעים ולאט לאט התקדמתי למפקד פלוגה וסגן מפקד הגדוד, וכרגע אני בתפקיד של קצין אג”ם בנפת נגב, שאחראית על כל פעילות פיקוד העורף באזור זה”.
לאחרונה, לנוכח מזג האוויר הקיצוני, הנגב הפך למסוכן ויעד לחילוצים.
“זו גזרה מאוד פעילה, יש אתגרים. גדוד המילואים מגיע בעתות משבר ואסונות טבע גדולים, מטרת הכוח לתת מענה לטווח הארוך”.
רס"ן מיל' צחי לוטטי עם בת חן והילדים בטקס מצטייני מערך המילואים. צילום: באדיבות המשפחה
כאיש מקצוע וכאיש צבא, האם נכון לומר שהלוחמה היום עברה במידה רבה לסייבר?
“יש בכך מן האמת. אבל לפיקוד העורף יש תפקיד משמעותי בהגנה על האזרחים, בין אם זה במסגרת אירוע מלחמתי של רקטות או כתוצאה ממתקפת סייבר. בסופו של דבר, יש לנו משימה: אנחנו גדוד חילוץ שמתמודד עם רעידות אדמה ועם סכנות מסוג אחר”.
כמה ימים בשנה יוצא לך ללבוש מדים?
“זה תלוי בשנה. בשנה רזה כמו שנה שעברה זה בין 20 ל—30. בשנים שיש בהן אתגרים כמו צוק איתן זה בין 60 ל—80 ימי מילואים. תלוי כמה שצריך, אני שם. זה חלק ממי שאני, ולכן לפני שנכנסתי לתפקיד בעבודה הסברתי את החשיבות של עבודת המילואים. זה מאתגר, אבל זו זכות מאוד גדולה”.
צילום: דובר צה"ל
נבחרת למצטיין מערך המילואים, יש משהו שאתה גאה בו במיוחד בתפקידיך השונים בצה”ל?
“בתור מפקד במילואים, זה הפעילות עם החיילים ברמת הפלוגה. כמפקד פלוגה, בזמן שתופסים קו אתה צריך ממש לחיות עם החיילים שלך ובו זמנית לתת להם מענה מבצעי לכל צורך, וזו פעולה שמאוד מאחדת את הפלוגה ואחר כך יוצאים אחרת, יש קשרים והבנה טובה. יצא לנו לתפוס קווים, וזה היה מאתגר ומהנה כאחד”.
ובקשר שלך לאשדוד, זה גם משהו שאתה גאה בו?
“אני אשדודי, וכאן הייתה ילדותי כתלמיד ביסודי בבית הספר צפרירים ובמקיף ג’, והיום ילדיי לומדים בעיר. אני מתנדב במד”א אשדוד כבר מעל 20 שנה. אני מאוד מחובר למקום הזה, זה הבית, זה לא מקום שקמים והולכים”.
זכית באות מצטיין הרמטכ”ל במערך המילואים, איך הגבת?
״כדי לבשר לי על קבלת הצטיינות התקשר אליי מפקד הנפה לספר לי שנבחרתי כמצטיין רמטכ”ל. כמובן שהתרגשתי מאוד. מבחינתי לא עשיתי משהו מיוחד מעבר למה שצריך לעשות, לא ציפיתי להוקרת תודה, זו ההתנהגות הנורמלית שצריכה להיות: לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר״.
"היום, ערב שבת, לאחר יומיים שבהם ניסו המדינה וההנהלה לתפור אותי ואת חבריי בתיקים פליליים, ניגשנו לתחנת המשטרה להפקיד ערבות אישית ובמוצאי שבת בשעה 22.30 אנו אמורים להתייצב בבית הדין הארצי לעבודה. אני מבטיח, יחד עם כל חברי הוועדים בנמל, שניאבק עד הסוף, ובכל דרך וביחד עם העובדים על מקור הפרנסה שלנו".
עמית שרף. צילום מפייסבוק
כך כתב לפני דקות אחדות בפוסט בפייסבוק יו"ר ועד עובדי הציוד המכאני בנמל אשדוד – עמית שרף. זאת, לאחר שמאז אתמול מנסה כביכול המשטרה לאתר את ראשי הוועדים כדי להביאם לדיון בבית הדין לעבודה, לאחר שבחרו לא להתייצב – ואינה מצליחה. בעקבות אי התייצבותם הטיל על כל אחד מהם הרכב השופטים של בית הדין הארצי לעבודה בראשות אילן איטח קנס חמור של 80 אלף שקל.
מזכירי הוועדים הודיעו לעובדיהם על ההתפתחויות האחרונות. יו"ר ועד עובדי המינהל וחברת הנהגת ההסתדרות מיכל לוגסי שלחה לעובדיה הודעה מוקלטת, כפי שפרסמה הערב העיתונאית טלי חרותי-סובר באתר "הארץ":
בפוסט שלו הוסיף שרף, כי "בימים האחרונים גילינו שהמדינה באמצעות ההנהלה מחפשת לחסל את נמל אשדוד. לא פחות ולא יותר! היום הוכיח זאת שר התחבורה בעצמו כשכתב בפוסט אלים ובריוני נגד העובדים כי מטרתו לדאוג לבעלי ההון שקיבלו במתנה מהמדינה נמלי ים פרטיים".
גדל והתחנך באשדוד: סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אילן איטח. צילום: אתר בתי המשפט
שרף מציין עוד בדבריו: "משמעות מטרת המדינה להיטיב עם נמל פרטי על חשבון נמל ממשלתי (ששייך לציבור ומכניס רווחי ענק לקופת הציבור בזכות העבודה הקשה של העובדים) היא אחת- פחות כסף לכיס הציבור יותר כסף לבעלי ההון. לצורך הצלחת המשימה נגד הציבור ונגד העובדים, משתמשות מזה שנים המדינה והנהלות נמלי הים בתקשורת ועיתונאי חצר ללכלך את העובדים ולפרסם שקרים נגד העובדים, כך שהציבור לא יידע מה זוממת המדינה לא רק נגד העובדים אלא גם נגד אותו ציבור. גם בזה מאז שנבחרנו, החלטנו להיאבק ודי בהצלחה.
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה בראשות סגן הנשיאה אילן איטח פסק בצהריים קנסות אישיים ליושבי ראש הוועדים בנמל אשדוד, וקבע כי הם יישאו בעלויות אישיות של 80 אלף שקל כל אחד. 50 אלף שקל ישולמו לקופת המדינה ו-30 אלף שקל ישולמו לחברת נמל אשדוד. הקנסות הוטלו על ידי בית המשפט בשל אי התייצבותם של ראשי הוועדים לדיונים אתמול והיום.
עמית שרף. צילום מפייסבוק
זה שלושה ימים שנמל אשדוד מושבת במה שהוגדר כ"שביתה פראית" ביוזמת הוועדים ובגיבוי ההסתדרות. הללו לא הסבירו מה הרקע והמניעים, אך ככל הידוע השביתה היא בעקבות המו"מ על הרפורמה בנמלים והחשש מפני תחרות שיגרמו הנמלים החדשים.
גדל והתחנך באשדוד: השופט אילן איטח. צילום: אתר בתי המשפט
בימים רגועים יותר. מימין: יו"רית ועד מינהל בנמל אשדוד וחברת הנהגת ההסתדרות מיכל לוגסי, מנכ"ל חב' נמל אשדוד יצחק בלומנטל, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מחזיק תיק התחבורה בהסתדרות אבי אדרי ויו"ר המרחב חיים שייב. צילום: דוברות נמל אשדוד
יש הסבורים כי אחד הגורמים לשביתה הוא הרצון של ההסתדרות והוועדים להראות שהם דואגים לעובדים – כתשובה לניסיונות של אלון חסן לחזור לעניינים ולהשתלט על הבמה.
לאחר שהשביתה החלה, חברת נמל אשדוד פנתה לסעד דחוף של בית הדין לעבודה, שחייב את נציגי הוועדים להתייצב ולתת הסברים, אולם הם החליטו לזלזל בבית המשפט ועשו דין לעצמם. הם פשוט לא הגיעו.
הם ממשיכים לא להתייצב לדיון, גם לאחר שבית הדין הוציא להם צו הבאה. באופן מגוחך, המשטרה לא הצליחה ליישם את הצווים ולהביא את יו"רי הוועדים לדיון.
בעניין נמל חיפה נקבע כי ראשי הוועדים שלא התייצבו היום לדיונים יקנסו ב-20 אלף שקל כל אחד, מחצית הסכום תשולם לקופת המדינה והחצי השני לחברת נמל חיפה.
ככל הנראה ועל פי המסתמן ביום ראשון (המועד החוקי האחרון להגשת הערעור) פרקליט המדינה שי ניצן יודיע כי הוחלט לערער לבית המשפט העליון על זיכויו של אלון חסן.
בחברת נמל אשדוד סירבו לבקשתו של חסן לשוב לעבודה מאז שזוכה, עד שלא יוחלט אם יוגש ערעור ואם כן – עד שלא יסתיים הדייון בו.
אלון חסן, אשתו סימה ובנם בן ביציאה מבית המשפט לאחר הזיכוי. צילום: אליהו הרשקוביץ
כזכור, בהכרעת הדין שלו בפרשת השחיתות לכאורה בנמל אשדוד, שניתנה ב-29 במרץ, השופט יואל עדן לא חסך מלים קשות בנוגע לאופן ניהול התיק על ידי הפרקליטות: "מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה שוב ושוב פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי. שוב ושוב היה צורך לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם, ורק אז להסיק מה משמעותם, ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם".
לדברי השופט, האישומים מתבססים אך באופן חלקי על ראיות, ובעיקר על חיבור ביניהן, באופן שנעדר עיגון ראייתי. "הנטל המוטל על המאשימה הוא הוכחה מעל לספק סביר, ודי בהעמדת ספק סביר כדי שלא יורשע אדם. ודאי שמסכת הראיות שבפני מקימה את הספק הסביר, אך אני מוצא כי לא רק בספק סביר מדובר, אלא בתמונה השונה מזו המוצגת בכתב האישום".
בתגובה לידיעות על ערעור מסר אלון חסן: "אני תקווה, כי הידיעות המתפרסמות באמצעי התקשורת על כוונת הפרקליטות להגיש עירעור על פסק הדין בענייני אינן נכונות. היה ובכל זאת תגיש הפרקליטות עירעור, הרי שמדובר בבירור בשימוש לרעה בסמכות השלטונית, תוך פעולה בוטה ומתוך ניגוד עניינים, בניסיון נואש להציל את כבודה ולא מתוך שיקול של האינטרס הציבורי. החלטה שכזו, נגועה בחוסר סבירות קיצוני מכיוון שלפי כל ההלכות המשפטיות, ערכאת עירעור לא מתערבת בממצאי מהימנות. התוצאה תהיה, שאם יוגש עירעור ממניעים פסולים, אפנה לבית המשפט הגבוה לצדק ואגיש עתירה לבג״צ לבטל את ההחלטה הפסולה והבלתי סבירה של הפרקליטות".
עובדי נמל מתעמתים עם הוועד: רוצים את אלון חסן בחזרה
מועדון ספורט אשדוד הודיע הבוקר על מיניו של בלגויה (בובי) מילבסקי, לתפקיד מאמן הקבוצה, וזאת לאחר שביקש הבוקר לסיים את עבודתו כמאמן הנבחרת הצעירה של מקדוניה, איתה העפיל אשתקד לטורניר היורו לראשונה בתולדותיה. המאמן המקדוני, שיגיע יחד עם עוזרו, רוברט סטוינובסקי, סיכם על הצטרפותו למועדון לשתי העונות הקרובות.
עכברי הכדורגל זוכרים את מילבסקי בן ה-47 כמי שיחק בשורות מ.ס. אשדוד כבלם במשך 3 עונות (בשנים 2001-2004) במהלכן רשם למעלה מ-120 הופעות בכל המפעלים, כבש 3 שערים והשתתף במדי הקבוצה במשחקי האינטרטוטו.
לאחר עזיבתו את אשדוד חזר למולדתו מקדוניה, ושיחק במדי צמנטארניקה ומקדוניה גיפ, שם נבחר לשחקן השנה בשנת 2008 ושנה לאחר מכן זכה באליפות המדינה. בשנת 2010 הצטרף למועדון הפאר המקדוני וארדר לעונת פרישה, שלאחריה נשאר במועדון והצטרף לצוות המקצועי כעוזר מאמן.
בעונת 2012-13 מונה למאמן הראשי של הקבוצה וכבר בעונתו הראשונה הצעיד אותה לעבר תואר האליפות, כשהקבוצה סיימה עם הפרש השערים הטוב ביותר, כשהיא כובשת את מספר השערים הרב באותה עונה וסופגת הכי מעט בליגה. בקיץ 2013 אף זכתה הקבוצה בתואר הסופר-קאפ.
מילבסקי נבחר למאמן השנה (2013) והדבר סלל את דרכו אל משרת המאמן של הנבחרת הצעירה (U21) של מקדוניה. כבר בקמפיין הראשון שלו במוקדמות אליפות אירופה, רשם הישג מדהים כשהצעיד את הנבחרת לראשונה בתולדותיה אל טורניר היורו לנבחרות צעירות שהתקיים בקיץ 2017 בפולין. הישג זה הביא לבחירותו כאיש השנה במקדוניה וכמאמן השנה בשנת 2016.
זו כבר מסורת בעיר אשדוד , בכל יום שישי מתכנסים ילדי הגנים בפארק הנמצא ברובע שלהם – ומקיימים פעילות גופנית משותפת – הורים וילדים . ההפנינג הוא ארוע השיא של הפעילות המתקיימת במהלך כל השנה בגני הילדים ע"י חברת אפי כפי – המיישמת את חזון ראש העיר דר יחיאל לסרי ובשיתוף רשות הספורט העירונית ומחלקת גני הילדים.
הגברת הפעילות הגופנית המשותפת של ילדים והוריהם ולקידום אורח חיים בריא. שהרי כבר ידוע שבאשדוד – פעילות גופנית היא התרופה הטבעית.
“העיר אשדוד הפכה לסמל ולמופת, לשילוב מוצלח של מגוון קולותיה, לבירת הפסטיבלים של ישראל, לעיר מצטיינת באיכויותיה האורבניות, וכל זאת על רקע חוף ימה המרהיב ובתמהיל האנושי המרתק החי ופועל בה”, כך הצהירה שרת התרבות והספורט ח”כ מירי רגב בברכתה לפסטיבל אושפיזין מוזיקלי באשדוד.
מבדיקה שערכנו עולה שתקציב הפסטיבלים מהקופה העירונית לשנה הנוכחית עומד על 6.34 מיליון שקל. אם מחברים אותם עם שלל המופעים והאירועים, התקציב כמעט משלש את עצמו ומגיע ל-17.423 מיליון שקל. העלויות הכוללות הרבה יותר גבוהות, שכן ברבים מהפסטיבלים, בעיקר הגדולים שבהם, יש תמיכה כספית מצד משרד התרבות ולעיתים גם חסויות וכמובן הכנסות עצמיות ממכירת כרטיסים.
לפי הנתונים שהצלחנו לאסוף (וזה לאו דווקא היה פשוט) העלות השנתית הכוללת של הפסטיבלים באשדוד, יותר מ-20 במספר, מגיעה לכ-27 מיליון שקלים.
בקרוב הוא מגיע, קאררס. צילום: דור גפני
למי שחשש שמדובר ב”כלכלת בחירות” — והרי אנו בשנת בחירות — ואירועי התרבות הללו הם בגדר “לחם שעשועים”, נציין כי בשנת 2017 תקציב האירועים עמד בדיוק על אותו הסכום — 17.423 מיליון שקלים. לפי נתוני עיריית אשדוד בשנת 2016, תקציב האירועים והפסטיבלים עמד על כ-15 מיליון שקלים, בכללם חגיגות ה-60 לאשדוד.
תרבות ים—תיכונית
“השימוש במילה 'מהפכה' מעורר לא פעם מחשבות על שבירת כלים ואנדרלמוסיה, אבל בהקשר לנעשה בתחום התרבות והאמנות באשדוד אי אפשר שלא להגדיר את השינוי כמהפכה אמיתית במובן הכי טוב של המילה”, אמר השבוע ד”ר יחיאל לסרי ל"כאן דרום".
מנה ראשונה מרופא: לשים לך חומוסים מעל? לסרי מגיש קוסקוס למבלים בפסטיבל עמים וטעמים 2018, אמש (ה'). מאחור מנכ"ל החברה לתיירות עופר דרי. צילום: שמואל דוד
“אם בעבר”, הוסיף, “עד לפני שמונה—עשר שנים, על לוח השנה שלנו היו כמה אירועים, ובהם שניים—שלושה פסטיבלים, הרי שכעת לוח השנה זרוע באין ספור אירועים, וכמעט שאין יום באשדוד שלא מתרחשת בו פעילות בתחום התרבות והאמנות. המתנ”סים ומוסדות התרבות מקיימים מאות פעולות בשנה, והאולמות מארחים רפרטואר מרשים במגוון תחומי עניין. סדרות המינויים לתיאטרון, לקולנוע ולמוזיקה מקיפים עשרות אלפי מבקרים בשנה, סדרות הקונצרטים של תזמורת האנדלוסית והתזמורת הפילהרמונית מארחות עוד כמה אלפים בשנה, ואירועים חד פעמיים נוספים המתארחים באשדוד נותנים מענה למגוון הטעמים ואפשרויות התרבות.
אמפיפארק אשדוד מלא בפסטיבל מדיטרנה 2016. צילום: פוטו דוד אסייג
"גולת הכותרת היא כמובן רשימת הפסטיבלים המכובדת המתקיימים בכל עונות השנה ומציעים לציבור מוצרי תרבות ברמה ובאיכות שלא נודעו כמותן בעבר. כל אלה, מבלי לכלול יוזמות של מפיקים ואמרגנים עצמאיים הרואים באשדוד קהל צרכנים חשוב, הופכים את אשדוד לעיר ואם בתחום התרבות בישראל וכמי שעשתה את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר מכל ערי ישראל. זאת מהפכת התרבות הדרמתית ביותר שנעשתה בארץ בשנים האחרונות, אשר מיתגה את אשדוד כעיר שוחרת תרבות וכמי שמושכת אליה המוני סקרנים מהארץ ומחו”ל”.
פסטיבל הדגל של אשדוד הוא פסטיבל מדיטרנה – פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מאגן הים התיכון. את הפסטיבל הזה, כמו גם את תור הזהב, אושפיזין מוזיקלי ואשדודשירה, הגה ויזם מוטי מלכא, מנכ”ל המשכן לאמנויות הבמה. למרות העובדה שהם צעירים מאוד, הפסטיבלים הללו כבר הופכים לשם דבר ומצליחים ליצור עניין רב גם במרכזי התרבות המסורתיים בארץ.
צוות ההנהלה והפקה של פסטיבל מדיטרנה: סיגל ראש, מוטי מלכא, דודו זרזבסקי ואבי חן. צילום: חנבו תקשורת
פסטיבל מדיטרנה החל ב-2013 ומתקיים בשלהי האביב, על פי רוב בתחילת יוני. הוא מארח אמנים גדולים מחו”ל ומישראל במגוון מתחמי תרבות בעיר: באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר. השנה הפסטיבל יתקיים במשך שמונה ימים, 14—7 ביוני, ויתפרס על תשעה מתחמי הופעות ואירועים. אמני הפסטיבל הם ממדינות הים התיכון, וההפקות המוצגות בו הן הפקות מקור ייחודיות ומסקרנות המשלבות אמנים ישראלים מובילים בתחומם עם אמנים והרכבים בינלאומיים היוצרים פסיפס מוזיקלי מרתק ומרגש. המופע המרכזי של הפסטיבל השנה: הטנור חוסה קאררס (José Carreras).
גם הוא הופיע על בימת המדיטרנה: הזמר האגדי בובי סולו שהשתתף בערב המחווה לפסיטבלי סן רמו. כאן עם ג'ורג' גרשון
שנה: שישית. תקציב: עיריית אשדוד — 2.5 מיליון שקל; משרד התרבות והספורט — 800 אלף שקל; משרד הפיס — 100 אלף שקל; הכנסות עצמיות יחד עם שיתוף פעולה עסקי של ויזה כאל — 2 מיליון שקל. קהל: 12 אלף כרטיסים ל-57 הפקות בהשתתפות 350 אמנים. 17 אלף איש השתתפו באירועי החוצות הפתוחים לקהל הרחב. בהשקת הפסטיבל השנה נמסר ש-44 אחוז מרוכשי הכרטיסים הם תושבי העיר.
מלאבי טרופיקל בהופעה. צילום: חנבו תקשורת
שירה חוצה גבולות
פסטיבל אושפיזין מוזיקלי — פסטיבל שמתקיים בחול המועד סוכות במשכן לאמנויות הבמה, באמפי וביד לבנים ומשלב מוזיקה וקולנוע בפסטיבל אחד. הפסטיבל מחבר בין קצוות, תרבויות ועולמות תוכן ומייצר גשר של שלום בין עמים וקהילות.
שנה: רביעית. תקציב: משרד התרבות והספורט — 100 אלף שקלים; תקציב המשכן לאמנויות הבמה — 200-150 אלף שקל, הכנסות עצמיות: 800 אלף שקל. קהל: 11 אלף כרטיסים נמכרו בשנה שעברה, ו-4,000 נוספים השתתפו באירועים לקהל הרחב ללא תשלום.
פסטיבל תור הזהב — פסטיבל מוזיקלי ואמנותי המציג את הרב תרבותיות והעושר התרבותי שהביאו קהילות יהודיות מרחבי העולם לישראל בכלל ולאשדוד בפרט, שבה מתרכזות כ-100 קהילות יהודיות מתפוצות ישראל. במסגרת הפסטיבל מתקיימים שיתופי פעולה חד פעמיים המתכתבים עם תקופת תור הזהב ומשקפים את הפתיחות התרבותית ושיתופי הפעולה שהיו בה והשפעתם על התרבות היהודית והישראלית עד ימינו אנו.
הצצה ליום הראשון של תור הזהב 2018:
גיא בוקאטי בפסטיבל תור הזהב לפני שנתיים. צילום: לימור אדרי
הפסטיבל מתקיים בחול המועד פסח בהשתתפות יותר מ-100 אמנים ויוצרים, כולל התזמורת האנדלוסית אשדוד, הסימפונית אשדוד, הרכבים מוזיקליים, זמרים, סולנים, חזנים ועוד, שיופיעו במתחמי התרבות של אשדוד: אמפי אשדוד, המשכן לאמנויות הבמה, בית יד לבנים, מרכז מונארט לאמנויות, בכיכר המשכן והמוזיאון לתרבות הפלישתים. עוד בפסטיבל: “פרס תור הזהב” על תרומה לקידום מורשת יהודית.
חנוך ושבת באמפי אשדוד, תור הזהב השנה. צילום: סמדר מלכה
שנה: שישית. תקציב: 1.3 מיליון, מהם 250 אלף מעיריית אשדוד; 250 אלף משרד התרבות והספורט, כאשר היתר מגיע מהכנסות עצמית ממכירת הכרטיסים. קהל: ל-37 ההפקות נמכרו יותר מ—13,200 כרטיסים, כאשר עוד 6,000 איש השתתפו באירועים הפתוחים לציבור ללא תשלום. תמהיל: 40 אחוז אשדודים, והיתר תושבי הסביבה ומבקרים מרחבי הארץ.
קנובש אבבה ולהקתה. צילום: לימור אדרי
פסטיבל אשדודשירה — פסטיבל זה הוא בית פתוח, מזמין ומכיל למשוררות ומשוררים, ותיקים וצעירים, ההולכים ותופסים מקום חשוב ומשפיע בתרבות הישראלית. במשך שבוע ימים מופיעים ברחבי העיר משוררים, אמני היפ—הופ, שחקני תיאטרון חוצות ואמני גרפיטי, חזנים ופייטנים, מוזיקאים וזמרים ומקרבים את אמנות השירה והמילה הפואטית אל מקומן הטבעי בקהילות, ברחובות, בכיכרות, בפארקים ובשווקים.
הצצה לפסטיבל השירה האחרון באשדוד:
צילום: אסף מימון
הפסטיבל מתקיים לאורך שבוע ימים בחודשים אוקטובר—נובמבר. שנה: שלישית. תקציב: משרד התרבות — 80 אלף שקל; המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל-600 אלף שקל. קהל: 2,000 כרטיסים נמכרו בשנה שעברה.
עדי קיסר. צילום: יח"צ
אכול ושתה
פסטיבל עמים וטעמים — פסטיבל אוכל ומוזיקה של החברה תיירות בעיר שמייצג את התרבויות שמרכיבות את העיר דרך המטבח. במהלכו אפשר לטעום אוכל ממיטב המסעדות המגוונות בעיר ולשמוע מוזיקה מכל העולם בהופעות חיות. לצד האוכל, גם האווירה בפסטיבל בסגנון בינלאומי, ולהקות מוזיקה ומחול אתניות מופיעות לאורך הערב על הבמות, רוקדות ומנגנות מוזיקה ממדינות שונות בעולם: סמבה ברזילאית, מוזיקה אנדלוסית ערבית, מופע מחווה לביטלס, שאנסונים צרפתיים ועוד. מלבד ההופעות, טרובדור איטלקי, נגן בוזוקי יווני, רקדניות ברזילאיות ועוד סובבים לאורך הערב בין הדוכנים השונים.
בימים ד-ה השבוע התקיים הפסטיבל השני במספר, בגן אלישבע, והוא משך יותר מ-20 אלף מבקרים:
השנה לכבוד 70 שנה למדינה ותחת ניהולו של היועץ הקולינרי של הפסטיבל השף ירון בן חמו הגישו יותר מ-40 ממסעדות העיר מנות המייצגות 70 מטבחים שונים מרחבי העולם. הכניסה חופשית, ומנת טעימה עולה עשרה שקלים. תקציב: מיליון שקל מעיריית אשדוד.
שנה: שנייה, החל ב-2017. קהל: ביקושי שיא הביאו בשנה שעברה למכירת כלל המנות בשעה מוקדמת מן הצפוי, ההערכות מדברות על 8,000-7,500 משתתפים.
פסטיבל היין — הפסטיבל נערך בחול המועד סוכות. הוא מארח עשרות יקבים מרחבי הארץ, המציגים יינות ישראליים ויינות מחו”ל. בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות והרכבים מוזיקליים לאורכו של פארק לכיש. שנה: תשיעית, האירוע החל ב-2009.
פסטיבל היין השלישי באשדוד 2012. צילום: לימור אדרי
תקציב: 635 אלף שקל מעיריית אשדוד, כולל הכנסה עצמית ממכירת כרטיסים. קהל: 3,000-2,500 רכשו כרטיסים לאירוע.
הישן והטוב
פסטיבל חלון לים התיכון — אחד מהפסטיבלים הוותיקים ביותר בעיר, המארח ידי שנה את מיטב האמנים הישראליים ליומיים של הופעות מרהיבות על חוף הים, "אמפיחוף" בין הקשתות לאורנים. האירוע פתוח לקהל הרחב שמגיע מכל הארץ, והכניסה חינם. כדי להבין באיזה סדר גודל של אמנים מדובר, הנה פירוט: השנה הגיעו עדן בן זקן, סטטיק ובן אל תבורי, משה פרץ, פאר טסי, שמעון בוסקילה ועוד, כולם השמות החמים ביותר בתעשייה הישראלית. הפסטיבל מתקיים בחודשי הקיץ הלוהטים, בדרך כלל באוגוסט.
צילום: עיריית אשדוד
שנה: 33. תקציב: כ— 1.8 מיליון שקל מאגף האירועים. קהל: השנה זכה הפסטיבל להצלחת שיא — כ-160 אלף צופים.
תרקוד, היא אמרה לי
פסטיבל אשדודאנס — הפסטיבל הבינלאומי למחול שיזם הכוריאוגרף אבי לוי. פסטיבל מחול ססגוני ותוסס המשלב מופעים של להקות המחול הטובות בארץ, מופעי ריקודים מרגשים על כיסאות גלגלים, מופעים המשלבים מוזיקאים, אמנים ורקדנים, הפקות מיוחדות לפסטיבל, סדנאות לחובבי המחול לצד מופעי מחול מהארץ ומהעולם, מופעים בהפקות מקור והרקדות הפתוחות לקהל הרחב.
אבי לוי. צילום מפייסבוק
הפסטיבל נערך מתוך רצון לבסס אירוע בינלאומי שיעשיר את מפת תרבות המחול בארץ וימשוך לעיר אורחים רבים לצד תושבי העיר הרוקדים. הפסטיבל מתקיים בחודשים יולי—אוגוסט.
זכו למחיאות כפיים סוערות
שנה: שנייה. תקציב: 3.75 מיליון שקל מתוך תקציב החברה העירונית לתרבות הפנאי, מהם 2.5 מתקציב העירייה. קהל: כ—10,000.
בחזרה לרחובות
מרחב יצירה אשדוד: תרבות ואמנות בקהילה ובמרחב הציבורי – מרחב יצירה אשדוד הוא תחום חדש בעיר שפועל תחת החברה העירונית לתרבות ומטרתו לקדם את התרבות והאמנות בקהילה ובמרחב הציבורי תוך כדי חיזוק הכוחות היצירתיים המקומיים. מרחב יצירה אשדוד פועל להעצמת קהילות ורובעים ולפיתוח וחיזוק המרקם החיים העירוניים כחלק מהתחדשות עירונית מבוססת תרבות, אמנות, חדשנות ויזמות, בה כל תושב ותושבת שותפים ביצירת מרחב ציבורי פלורליסטי המעניק נראות לגוון הרב-תרבותי, המגדרי, המעמדי והגילאי. במסגרת זו מתקיימות מדי שבוע שבוע פעולות אמנותיות ותרבותיות במרחב הציבורי ובקהילה, לצד אירועי שיא כפסטיבל פרינג'סטייל, חגיגות שבוע הספר העברי וחג המוזיקה הבינלאומי.
פסטיבל הפרינג'סטייל — שלושה ימים של שמחה באשדוד, הכוללים תיאטרון רחוב, מופעי מוזיקה, אמנות חזותית, תערוכה ומחול בהובלתו של ג’רום ארוש. המיקום של המופעים — בשוק הפתוח בחוף לידו ובמרכזים המסחריים ברבעים א’, ב’, ד’ ורובע ו’— הוא שעושה את הפסטיבל ייחודי עבור תושבי העיר. האירועים פתוחים לקהל ללא תשלום.
ג'רום ארוש בפעולה. צילום: אורי קריספין
מהות פסטיבל הפרינג’סטייל היא לטשטש את הגבולות שבין החיים לאמנות, בין אמנות גבוהה לאמנות שברחוב ובחיי היום–יום ולהנגיש את תיאטרון רחוב, המוזיקה, הספוקן (שירה מדוברת), האמנות חזותית, מחול וקרקסנות לכלל העיר. הפעולות וההתערבויות האמנותיות נכנסות לנימי העיר ולרחובותיה. ללא מתחמי פסטיבלים, ללא במות.
פרינג'סטייל -היפ הופ קרדיט ODREY סיון אהרון
שנה: שנייה. תקציב: תמיכה מיוזמות סל”ע — 108 אלף שקל; תקציב מטעם הרשות — 178 אלף שקל. קהל: באירוע השתתפו באירועים חינימיים ובתשלום סמלי כ—6,000 אנשים, רובם תושבי אשדוד.
בטקס רב רושם נחנך אמש (חמישי) סניף מרחב לכיש של ארגון המתנדבים הארצי אחוקים חברים בדרכים. בהשתתפות רבני העיר, ראש העיר וחברי מועצת העיר אשדוד.
דברי ברכה נשמעו מפי רבי יוסף שיינין שליט"א רב העיר אשדוד, ששיבח את המתנדבים שיוצאים לסייע סביב השעון שלא ע"מ לקבל פרס, עוד הזכיר על מעלת החסד שהעולם עומד על כך, כנאמר במס' אבות. על התורה ועבודה וגמילות חסדים, שאי אפשר לעולם להתקיים בלי גמילות חסדים ואשרינו תושבי אשדוד שזכינו במערך אדיר שכזה.
ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, שיבח אף הוא את המתנדבים והבטיח שמהיום הדלתות פתוחות ועוד רבים מתושבי העיר ישמעו על מתנדבי אחוקים שמסייעים לכל אזרח במדינת ישראל,
הציוד החשוב. טקס השקת הארגון באשדוד. צילום: דוברות אחוקים
יו"ר ומייסד הארגון, מר נפתלי קליין פתח במילות תודה והערכה למתנדבים וסיפר על רעיון הקמת העמותה ועל הרצון לסייע לכל אדם באשר הוא, נפתלי הזכיר את עניין המוקד והאפליקציה שבדרך, כיום הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק ואין שום סיבה שאחוקים חברים בדרכים לא יהיו שם, היום אנחנו עובדים על אפליקציה ייחודית שתיהיה אבן דרך למתנדבים והארועים יגיעו לכל מתנדב ומתנדבת שנמצאים בטווח הקרוב לארוע.
לסרי בטקס השקת הארגון באשדוד. צילום: דוברות אחוקים
במהלך הערב הוענקו תעודות הוקרה לראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, ומ"מ ראש העיר מר אברהם אמסלם, הנהלת הארגון העניקה תעודות הוקרה לרכז הסניף יאיר עמר ולסגנו עזריה לוי על כל ההשקעה והעריכה בערב המיוחד הזה שנערך לכבוד המתנדבים,
בסיום הערב, קיבלו המתנדבים ציוד מקצועי הכולל, ג'ק עגלה, ידית כח, קומפרסור, כבלים, מברגות קיט, בוסטר למצבר, כפפות עבודה, ספרי פנצ'ר ואפוד זוהר כלל הציוד נתרם ע"י אזרחים טובים שנעזרו ע"י המתנדבים ברחבי הארץ,
באחד הימים התעוררתי לבוקר סיוט, המשכו של לילה סיוט שהחל עם כאב בטן מוזר. כאב בטן מהסוג הלא כל כך חולה, כזה שאנחנו מזהים שהוא שום דבר, אולי איזה שריר שנתפס, אולי מאכל לא ממש טוב שאכלנו, אבל חוץ מזה אנחנו בריאים פיקס.
התעוררתי לבוקר כזה והרגשתי שאני לא יכולה לזוז. עדכנתי את כולם בשינוי הלו”ז שלי, לקחתי כדור נגד כאבים וחיכיתי במיטה שארגיש טוב. וכמו פולנייה טובה חיכיתי לבד בחושך עד שהגיעו הילדים והגישו לי שתייה ואוכל.
זה קרה בתחילת שבוע שעבר. ועם כל יום עלתה בי הבנה מתסכלת ומדכדכת על יום נוסף שילך לאבדון. באמצע עברתי אצל רופא שווידא שהכול בסדר וזהו רק שריר שנתפס, מסאז’יסטית שניסתה לשחרר לי את השריר התפוס והגעתי אפילו לחדר מיון, כי עם כל הכבוד לשריר התפוס, יש פה זמן מוגבל שהוא יכול לשתק בן אדם בריא, ומעבר לזמן הזה צריך להתחיל לערוך בדיקות.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
ישבתי במיון וייחלתי לאפנדיציט. הייתה לי טבלת בעד ונגד, שמסקנותיה גרמו לי לייחל לכך: מצד אחד הכאבים קיימים, אך הסיבה והטיפול לא ידועים. מאידך, יש פה מקרה רפואי שהוא לא מסוכן מדי ומבטיח תשובה וטיפול ידועים. שוחררתי בחצות עם שטף דם באזור העירוי, צולעת ואוחזת את צד ימין, אבל המתסכל ביותר היה זה שיצאתי עם אותו סימן שאלה שאיתו באתי. אז שללנו אפנדיציט, אבל מה כן? לא יודעים. אם זה נמשך או מחמיר — תחזרי, אמרו לי.
חזרתי הביתה לחצי התפקוד המדדה שלי, לצליעה הכואבת, לדכדוך וחוסר האונים. עם עצירת שעון הזמן ורצף היום—יום העמוס לא נולד ואקום רפה של תסכול, נולדו בעיקר מחשבות גדולות שאין להן זמן ודי מקום להישאל ולידון בריצה של השגרה. שאלות על מי אני בעצם, וכמה אני שברירית, וכמה הכול שברירי פה בעצם. הגיעו מחשבות על השוליים שאני שוהה בהם עכשיו, ומי נמצא בהם כל היום כשאני אצה לדרכי בלי להסתכל לצדדים.
וגם על מקום של שקט באמצע החיים המודרניים. שקט כפוי, לא כזה שמגיע בחופשה יזומה בחופים שטופי שמש, אלא דממה ריקה וקשה, שמאחוריה יש צלליות מפחידות של כל הדברים והדמויות שאני מדחיקה בכוח עד שכבר כמעט שכחתי מקיומם. כמה זה מפחיד לבלות לבד עם עצמך. כמה זה קשה לפגוש את גבולות הכוח.
גם המשטרה לא הצליחה לאתר את חמשת ראשי הוועדים בנמל אשדוד במהלך היום (עמית שרף, מזכיר ועד ציוד מכאני; דוד אפריאט, מזכיר ועד תפעול; מיכל לוגסי, מזכירת ועד מינהל; יעקב ליאני, מזכיר ועד בתי המלאכה; וגדי בוטבול, מוועד התפעול). הללו לא התייצבו לדיון בעניינם בבית הדין הארצי לעבודה – דיון שעוסק בביזוי בית הדין על הפרת הצווים להפסקת השביתה שהוצאו נגדם.
סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, כתב שהוא רואה בחומרה רבה את אי הופעתם של ראשי הוועדים שלא הופיעו לדיון, והוא מקבל את עמדת ההסתדרות שהיא פוסלת התנהגות מסוג זה.
הבוקר (ו') חברת נמל אשדוד קיבלה הודעה ממזכירות בית הדין הארצי לעבודה לפיה חברי הוועדים בנמל טרם אותרו על ידי משטרת ישראל והדיון בעניין הבקשה לביזיון לא יתקיים היום. בנוסף, הנמל עדיין מושבת, מכיוון שהעובדים לא התייצבו גם הבוקר לעבודה.
כזכור, אמש קבע השופט איטח כי "לאחר ששמענו את בקשת חברת נמל אשדוד ועיינו בתמונות המסירה שהוצגו בפנינו, שוכנענו כי מוצדק להוציא צו מניעה לראשי הוועדים שלא התייצבו לדיון וזאת במסגרת סעיף ביזיון בית המשפט", כך קבע השופט איטח במהלך הדיון אמש והוסיף: "אנו מוציאים צו להבאתם של ראשי הוועדים עוד היום ובאופן מיידי, וזאת לצורך קיום הדיון. הצו יבוצע על ידי משטרת ישראל תחנת אשדוד באופן מיידי".
בצעד חריג בית הדין הרבני בחיפה לפרסום כי ירון אטיאס, תושב אשדוד, מעגן את רעייתו מזל דדון אטיאס מזה כשנתיים. בהחלטה שפורסמה קבע בית הדין כי על אטיאס לגרש את רעייתו מיד, ולאור סירובו מוטלות עליו סנקציות שמשמעותן שיימינג פומבי וחרם. עם זאת, אלו הועברו למועצה הדתית באשדוד.
לאור המשך סירובו של אטיאס לתת גט לרעייתו, החליט השבוע אב בית הדין הרבני בחיפה, הרב אברהם מאיר שלוש לפרסם את שמו ברבים. "מאחר והמשיב עדיין מסרב להתגרש מתיר בית הדין לפרסם בכל מקום אפשרי את תמונת הבעל, פרטיו וכתובתו, וכן כל פרט אחר. בית הדין פונה לכל מי שבידו לשכע את המשיב להתגרש בהקדם".
בפוסט שפרסמה רעייתו של אטיאס, מזל דדון אטיאס שהפך ויראלי, היא כתבה:
"אני מסורבת גט. לא אכתוב פה על השנים שלנו יחד והגורמים שהובילו לפירוד הזה. גם לא אכתוב פה על ההתמודדות היומיומית שלי בתוך המסע הזה לחופש. אך מזה שנתיים אני נאבקת לצאת ממערכת הנישואין שלי, נאבקת על החופש שלי וישנו אדם אחד שמונע ממני את החופש הזה.
האיש הזה, ירון אטיאס, שתעודת הנישואין עומדת ביני לבינו, מסרב בעקשנות לתת לי גט. הוא מקיים חיים חברתיים מלאים ועשירים, ממלא את חייו בפעילויות שונות , בעוד הוא באלימות רבה כולא את חיי יום אחרי יום.
היום, לאחר הטלת סנקציות שונות שלא הועילו, אישר בית הדין לפרסם את שמו ותמונתו ולצעוק בכל מקום. ירון אטיאס הוא סרבן גט. ירון אטיאס מאשדוד הוא סרבן גט. ואני לא רוצה להיות נשואה לו עוד.
עזרו לי".
אלא שלאחר זמן מה, בה הרשת שמעה צד אחד בסיפור החליט אטיאס האב להציג את גרסתו שלו לסיפור:
"מה אדם מוכן לעשות למען ילדיו? לתת להם את כל העולם. ואני, מוכן אפילו לוותר על החופש שלי למענם.
אל תטעו, אינני סרבן גט.
למעשה הסכמתי גם אתמול לתת גט לאשתי, אלא שהיא מבקשת להמשיך ולשלוט בי גם לאחר הגירושין בעקשנותה לשלול ממני את זכות האבהות על ילדיי.
מזה קרוב לשנתיים שאשתי בחרה להרוס את חיי, ולהרחיק אותי מילדיי. חיי הפכו לגיהינום, כיוון שאיננה מסוגלת להבין שהחופש שלה, לא כולל הרחקה של אביהם מחייהם.
בשיתוף פעולה מחריד ומפלה של רשויות הרווחה והחוק היא הגישה נגדי תלונות שווא (23 תלונות, שנסגרו כולן, פרט לאחת שתיסגר בהקדם), הרחיקה אותי מהישוב בו התגוררנו, ומהזכות לגדל את ילדינו, לחנכם ולהיות שותף בעולמם.
במשך שנים הייתי עקר הבית וההורה המרכזי בחיי הילדים שלנו, תוך עיכוב התקדמותי המקצועית לטובת הקריירה שלה. הייתי ההורה הכי מסור לילדים שלי, הם עבורי כל העולם כולו. אולם הרשויות קבעו שטובת הילדים להתגורר עם אמם, אפילו אם הילדים מבקשים אחרת – כי היא אשה ואני גבר.
עשיתי כל שניתן לדמיין בשנתיים האחרונות בכדי להביא את אשתי להסכמה ולפשרה. חברים ומתווכים הגישו מטעמי אינספור בקשות ופעולות פשרה בכדי להביא את הקשר בינינו למצב תקין המאפשר הורות משותפת לטובת הילדים.
אבל אישתי מסרבת לכל הצעת פשרה או תיאום הורי עבור ילדינו, היא רוצה להרחיק אותי מחייה, אבל גם מחייהם.
חיי לא שווים דבר ללא הילדים שלי במרכזם.
כפי שהצהרתי בדיון האחרון, אינני חפץ בגירושין, אבל אני מוכן בצער בכל רגע להשלים את הליך הגירושין ולתת לה את כל מבוקשה, לרבות גט כשר, לו רק תאפשר לי את הזכות הבסיסית ביותר לכל אדם והורה – הסכמה לביטול הרחקתי ומשמורת והורות משותפת על ילדינו.
אשתי ובית הדין דחו את הצעתי ההוגנת והאנושית, לא הקשיבו לתחינה שלי, וקבעו שחיי אבות בישראל יכולים להיות הפקר וטובת הילדים איננה שיקול חשוב.
אני מודה לכל אלו שנותנים ביממה האחרונה חיבוק לאישתי.
תנו לה חיבוק גדול, מכל הלב, אולי כך גם ליבה קצת יתרחב, ונצליח ביחד להקים עולם טוב יותר עבור ילדינו.
אבות יקרים, תנו חיבוק לילדכם ותשירו להם בכוונה שלמה:
ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך, עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך".
