בבית החולים אסותא אשדוד ע״ש סמסון הצטרפו למחאה נגד אלימות כלפי צוותים רפואיים, במיוחד בעקבות התקיפה של רופאה בחדר המיון של בית החולים איכילוב השבוע.
אתמול (חמישי) התאספו כמה מאנשי הצוות והביעו הזדהות עם הרופאה – ד"ר קארין הלר. היא הותקפה לפי החשד בידי שתי נשים שלא היו שבעות רצון מהטיפול שהעניקה לסבתן, ובתגובה הפילו אותה, זרקו עליה מחשב ונתנו לה מכות. השתיים נעצרו ביום רביעי.
מנהלת המלר"ד (מיון) בבית החולים באשדוד, ד״ר דברה ווסט, אמרה: "לא נסכים שיפעילו אלימות על צוותים רפואיים, אנו אומרים לא לאלימות!״.
“זה מקום פנטסטי. הייתי אמור ללכת לבית חולים אחר במרכז הארץ, לא אגיד לך איזה, אני רופא ילדים וטיפול נמרץ ילדים בהכשרתי, וכששוקי (פרופ’ שוקי שמר, יו”ר אסותא, ד”ג) התקשר אליי, אמרתי לו ישר: ‘אני בא’”. כך מתחיל ואומר ד”ר דודו דגן, המנכ”ל של בית החולים באשדוד, שרק באוגוסט אשתקד פשט את מדי צה”ל אחרי שירות ארוך ומורכב.
אני מבין שאתה לא מצטער?
“לחלוטין לא. אם כי אני טרוד במשך היום, הולך לישון טרוד וקם טרוד על האירוע הזה שנקרא בית חולים חדש. בית חולים חדש אומר שצריך להסדיר את היחסים שלו עם כל משרדי הממשלה, עם קופות החולים, ולנהל את הצוות שהתחיל מאפס”.
מה יותר קשה: לנהל משהו חדש שהתחיל מהתחלה או משהו ותיק שכבר עובד ורץ?
“בוודאי שיותר קל לנהל מקום ותיק שכבר מתנהל”.
מצד שני, בית חולים חדש אתה יכול לעצב בדמותך.
“נכון, אבל מה זה לעצב? יש מסגרות לאירוע הזה. מה שאפשר לעשות זה לתת שירות טוב יותר, ואנחנו עושים את זה, אם כי יש עוד מקום להשתפר. הסוגיה של ‘המטופל במרכז’ היא לב לבו של המוסד הזה”.
השלישיה המובילה. מימין: יו"ר אסותא פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל ביה"ח ד"ר דודו דגן והמנהל פרופ' חיים ביטרמן, במסיבת עיתונאים בחודש שעבר לציון שנה לפתיחת ביה"ח. צילום: אורי קריספין
אירוע מכונן
הוא נולד לפני 53 שנה בקריית ביאליק ולמד רפואה במסגרת העתודה בבאר שבע. את הסטאז’ עשה בתל השומר. שירת בגדוד צבר של גבעתי ולימים היה קצין הרפואה של החטיבה, בהמשך שירת בסיירת מטכ”ל, אחר כך התמחה ברפואת ילדים בשניידר, היה קצין רפואה של אוגדת עזה באינתיפאדה השנייה, סגן מפקד הרפואה בפיקוד צפון, מפקד רפואה של פיקוד מרכז, סגן קצין רפואה ראשי ואז קצין רפואה ראשי של צה”ל – קרפ”ר.
מאחורי ד”ר דגן טיפול בפצועים תחת אש וביצוע ניתוחים בתנאי שדה. הוא פשט את המדים באוגוסט אשתקד ולקח על עצמו צינון של קצת יותר מחצי שנה.
איך אתה מתאקלם באזרחות?
“בצבא מה שפשוט הוא שהפירמידה נגמרת בגורם אחד. במערכת האזרחית זה קצת יותר מורכב. יש איגודים מקצועיים, יש סקטורים של רופאים ואחיות… שמע, הגיעו לפה אנשים מאוד מוכשרים וחרוצים”.
מה האירוע המעצב מבחינתך בשירות בצה”ל?
“האירוע הכי משמעותי שלי התרחש ב-14 באוקטובר 94’, אירוע נחשון וקסמן. אני רופא היחידה, ויוצאים למבצע שנועד לשחרר אותו מחוטפיו. הייתי בכוח שפרץ פנימה ואת הקצין בפעולה ניר פורז הכרתי היטב. עבדתי איתו במשך חצי שנה על מבצע שיצא לפועל בסופו של דבר.
היה הקרפ"ר, דגן על מדים בימיו כאל"מ. צילום: זאב שטרן
היה מחבל במסדרון ועוד שני מחבלים בחדר עם וקסמן. אם אתה שואל אותי, בטכנולוגיות של אז אף כוח בעולם לא היה יכול להציל אותו. המחבל פתח באש ופגע בניר בבית השחי. טיפלתי בו ולא הבנתי איפה פצע כניסת הכדור. רק בהמשך הבנתי שהוא נכנס בבית השחי ממש ליד קצה אפוד המגן. משם הכדור הגיע לעורק הריאה וקרע אותו. ניסיתי להחיות אותו, אבל בסופו של דבר הוא מת לי בידיים. היו לי הרבה אירועים קשים בשירות שלי, אבל האירוע עם ניר באמת היה משמעותי במיוחד עבורי”.
כרופא בצבא טיפלת גם בחיילי אויב או מחבלים?
“כן, בוודאי. הייתי קצין רפואה ראשי של צה”ל בזמן אירוע אלאור עזריה, החייל החובש שירה במחבל הפצוע. לאחר מכן עשינו הסברה נרחבת בקרב חובשים שאני מצפה מהם לטפל גם באויב. לחיל הרפואה יש שבועה שכתב חיים חפר, והיא מצווה עלינו לטפל בכל אדם באשר הוא אדם, גם אויב וגם אוהב. אחת המשתתפות בקורס חובשים שאליו הגעתי קפצה ושאלה, ‘ואם מישהו בא לדקור אותי?’, אז עניתי, ‘תירי בו כדי לנטרל אותו, אם יש מישהו אחר שיטפל בו, אז יטפל, ואם לא, אז כן, את תטפלי במחבל הפצוע’.
היה מקרה שקלטנו פוסט של איש מילואים, חובש, מרצה באוניברסיטה, שכתב ללא קשר לעזריה שאם היה צריך לטפל במחבל פצוע, קשה ככל שיהיה, הוא לא יעשה זאת. הנחיתי את רופא פיקוד העורף לקרוא לו במיידי ולהודיע לו על פסילת מקצוע —הוא לא ישרת יותר כחובש בצה”ל. בצה”ל מטפלים בכולם”.
דגן נשוי ליאנה, בעברה אחות מיילדת ואב לרועי ועודד. הם מתגוררים בראש העין. הוא אוהב לרוץ (עם הכלבה המשפחתית או לבד) וגם חובב היסטוריה.
“לא נוכל להישאר פה עם 300 מיטות, ואנחנו עובדים על הרחבתו של בית החולים”, הוא קובע. “באשדוד לבדה יש רבע מיליון תושבים, ובבית החולים שתי מחלקות פנימיות. בברזילי, בעיר עם 160 אלף תושבים, יש חמש מחלקות פנימיות ומחלקה גריאטרית. אנחנו צריכים לפחות עוד שתי מחלקות פנימיות”.
מנכ"ל ביה"ח אסותא אשדוד, ד"ר דודו דגן. צילום: עודד קרני
מה בעניין החניון שייתן מענה למצוקת החניה וכמובן ישמש מרחב מוגן בחירום?
“אלוף פיקוד העורף אישר שיש צורך בהקמת חניון תת-קרקעי שישמש מיון לשעת חירום”.
עדיין יש תלונות על זמני המתנה ארוכים במיון?
“מאוד השתפרנו, אבל אנחנו עדיין לא נמצאים איפה שרצינו להיות. יש פה אוכלוסייה שלא טופלה המון שנים כשלא היה בעיר בית חולים, בעיות הוזנחו ורואים את זה במיון עם תחלואה כרונית קשה: סכרת לא מאוזנת עם סיבוכים או לדוגמה אדם שמגיע עם אבחנה של ירידה חדה במשקל, כאבי בטן, אחרי שנה לוקחים לו בקופת חולים בדיקת דם ומגלים אנמיה קשה שפירושה סרטן מפושט במעי, שאפשר היה לאבחן שמונה חודשים מוקדם יותר. רופאים שהגיעו לכאן רואים תחלואה שלא ראו במקומות אחרים”.
לאחרונה היה בבית החולים מקרה של רופא שביצע ניתוח קיסרי ובמהלכו פגע בטעות בעובר וגרם לחתך גדול במצחה של התינוקת.
“בחצי אחוז מהלידות בניתוחים קיסרים בעולם יש מגע עם העובר. יש לנו ראש אגף בבית החולים שבנו נולד בקיסרי, היום הוא כבר גדול, ונגרם לו חתך בגב”.
הרופא ממשיך לעבוד כרגיל ולנתח?
“כן, בוודאי”.
מבחינתך, הוא פעל נכון?
“הוא פעל נכון. החתך הזה הוא דבר שקורה. הסיבוך הזה מופיע באחת ל-200 לידות קיסריות. ודאי שאנחנו מבצעים תחקור ובודקים”.
דגן מספר שבימים אלה “הולך ונבנה מכון לטיפול רדיותרפי בחולי סרטן, דבר שלא היה קיים במרחב שבין בית החולים סורוקה בדרום ותל השומר במרכז. הוא ייפתח ב-2019. יש לנו מכשיר פד-סי—טי התשיעי בארץ, ההמתנה
ליו נמדדת בשבוע-שבועיים לכל היותר בדרך כלל. ההמתנה לניתוחים אצלנו היא הכי קצרה. יש לנו מכון צנתורים, יש לנו איי—וי—אף ואנחנו שואפים שהוא ייתן מענה גם בתחום פריון האישה אבל גם בתחום פריון הגבר. כמובן שגם מנחת המסוקים כבר נמצא בהקמה”.
משבר היחסים עם הקופות
“מה שחסר לי”, מוסיף דגן, “זה מה שנוגע שיתוף הפעולה בינינו לבין קופות החולים. עם מכבי זה עובד טוב, עם הקופות האחרות זה יחסית חלש”.
איך זה באמת ששנה ויותר מאז הפתיחה הראשונית של בית החולים ועדיין אין לכם הסכמים עם הקופות מלבד מכבי — הכללית, מאוחדת ולאומית?
“נכון, ולמה עדיין אין? כי אנחנו צריכים לקבל תמיכה ממשלתית לפי חוק בית החולים אסותא אשדוד, ולפיו בית החולים שלנו צריך לקבל תמיכה מהממשלה כמו כל בית חולים אחר. כל בתי החולים הציבוריים בארץ מקבלים תמיכות. מכיוון שאנחנו בית חולים קטן, סוגיית התמיכה היא עוד יותר קריטית. עד היום אנחנו לא מקבלים שום תמיכה שכזו. זה בדיונים עם משרד האוצר”.
איך זה?
“האוצר אומר: ‘אני אתמוך בכם’, אבל יש לנו סייגים, למשל חתימת הסכמים עם הקופות. אבל מבחינתנו עד שאין לנו הסכם עם האוצר אנחנו לא רוצים להכניס את בית החולים לגירעון יותר גדול, ובד ובבד עם המשא ומתן מול האוצר, אנחנו בהתדיינות מול הקופות”.
התמיכה הממשלתית בבתי החולים בארץ
האוצר אומר: ‘קודם תעשה הסכם עם הקופות ואחר כך נדבר עם תמיכה’, ואתם אומרים ‘קודם תמיכה’?
“אתה צודק, אבל הם לא אומרים את זה ככה. הקופות, מלבד מכבי שעובדת אתנו יפה מאוד, צריכות להבין שבעוד שתור לניתוח בבתי החולים האחרים בסביבה יכול לקחת בין שנה לשנתיים, תור למכון שמיעה ולגסטרו יכול לקחת שנה, אז אצלנו זה יכול להיות תוך חודש”.
אז למה הן לא חותמות? זה עניין של אגו?
“לא, זה עניין כלכלי, הן רוצות להשיג את ההסכם הכי טוב, אנחנו מתקדמים, גם עם האוצר”.
זה יקרה לדעתך?
“כן, בוודאי”.
מתי?
“יותר קל לנו להיות בשיח עם האוצר מאשר עם הקופות. הן שולחות לנו פחות מטופלים מאשר חלקם באוכלוסייה, כי הן רוצות למנף את מעמדן במשא ומתן מולנו. אני הייתי מצפה שלפחות בחולים היותר קשים והיותר כרוניים ההסתכלות לא תהיה רק על הגרוש, כי אנחנו יכולים לעזור להם. התחושה שלי שהקופות מנהלות יותר כלכלת בריאות מאשר בריאות”.
היית אומר שהקופות נוהגות בחוסר אחריות?
“כן, אני חושב שכן. חוץ ממכבי שהיא מיינדד אלינו, אז כן. זה חוסר אחריות שעלול לפגוע בבריאות המטופלים ובשלומם”.
“גם עם התרומות נהיה גירעוניים”
אם משרד האוצר לא יתמוך בבית החולים, הוא עלול להיות גירעוני?
“כן. אנחנו רוצים להיות מאוזנים. הסטנדרטים שלנו מאוד גבוהים, אצלנו אין חולים במסדרונות ויש לזה מחיר, זה עולה כסף. אנחנו נגיע עם האוצר להסדר”.
בית החולים באשדוד. צילום: אורי קריספין
כמה אתם מבקשים מהאוצר?
“מעדיף לא לנקוב במספרים כרגע”.
עשרות מילונים, מאות מיליונים?
“לא מאות”.
מתי תגיעו להסדרים עם הקופות?
“אני חושב שהן תהיינה חייבות להגיע להסדר כי המבוטחים שלהן ילחצו עליהן לעשות את זה. אנחנו רוצים להחיל את מודל הטיפול האינטגרטיבי שיוצר רצף עם הטיפול בקהילה על גל החולים שלנו, כרגע הוא עובד רק עם מכבי”.
לולא התרומות שהצלחתם לגייס, הייתם גירעוניים?
“גם עם התרומות נהיה גירעוניים”.
כמה תרומות גייסתם?
“התורמים הגדולים הם משפחת סמסון שתרמה גם להקמת האגף החדש בברזילי”.
לפי נתוני אסותא, סך התרומות שגויסו עד כה לטובת בית החולים באשדוד מגיע לכרבע מיליארד שקלים (כ-250 מיליון), והדבר נעשה בהובלתו האישית של פרופ’ שוקי שמר. בימים אלה מוקמת אגודת ידידים בבית החולים למיסוד הפעילות הפילנתרופית.
אז מה יותר טוב: אשדוד או ראש העין?
“שמע, יכול להיות שנעבור לגור באשדוד או בסביבה הקרובה. התחלנו לדבר על זה בבית ואנחנו כבר מחפשים”.
ד"ר דודו דגן. צילום: עודד קרני
יש לך מספיק כסף כדי לקנות כאן דירה?
“נשכיר שם ונקנה פה”. ועובדת, תושבת העיר, העירה: “זה לא מצחיק, זה עצוב”.
במה אתה עוסק יותר: בניהול כספי, ברפואה, במה?
“בעיקר בתפעול השוטף בשלב ההקמה. יש פה עוד הרבה מה לעשות. בעיניי, האתגר הכי גדול שלי הוא מול הקופות, שישתמשו בשירותים הפנטסטיים שיש לנו להציע”.
איך היית מגדיר את בית החולים?
“בית חולים מצוין! אתן לך דוגמה, אנחנו המקום היחיד בארץ שיש בו מחלקה לרפואה דחופה שכל אנשיו הם אנשי רפואה דחופה, אנחנו המקום היחיד שיש במלר”ד — המיון — שלו רופא מומחה 24/7. יש פה רופאים שהם מוקדי ידע פנטסטיים, ראשי מחלקות מעולים, אנשים אחד-אחד”.
אז אם הכול טוב, מה עוד יש לעשות?
“הסכמים עם הקופות ולהרחיב את בית החולים בדחיפות וגם שהממשלה תעזור לנו קצת. אלה שלושת הדברים העיקריים”.
מבחינת תפיסת עבודה, בית החולים כבר גיבש לעצמו כיוון?
“בטח שיש, ואם נגיע למטרה של רפואה אינטגרטיבית שמחוברת לקהילה, באמת נעשה משהו שעוד לא היה כמותו בארץ”.
הכבישים הפכו ריקים, העסקים כמו נטושים, ואנשים הסתגרו בבתים אחרי שרוקנו את המדפים בסופרים. לא, לא מדובר בתיאור מצבם של תושבי עוטף עזה או ברחובות “אמריקה” מאז פשיטת אנשי “גלעד” מהסדרה "סיפורה של שפחה". במשך חודש שלם כל מה שעניין זה מי בישל, מי הבקיע, מי החמיץ — ולא, אני לא מדברת גם על התכנית “משחקי השף”, אלא על מצב הרחובות ביום ראשון השבוע בזמן משחק גמר המונדיאל בין צרפת לקרואטיה.
מסקנה: כולם רואים את משחק הגמר.
נשיא צרפת עמנואל מקרון חוגג בגמר. צילום: Alexei Nikolsky אי־פי
למרות העובדה שהייתה לי “טו דו ליסט” מראשון עד לסופ”ש, מעמד האירוע הביא אותי לשבת בסלון ביתי יחד עם שי (הבנזוג כפרעליו) ושניים מחבריו — תומר, רואה החשבון שנרדם עוד לפני שנגמרה המחצית הראשונה, ודיוויד, שהתלהב מאיך שרואים ממרפסת הבית שלנו את הסקייט פארק וזרק לפח הימור בסך 200 ש”ח שקרואטיה ינצחו בהפרש של שני שערים — ומצאתי עצמי נהנית לשתות כמה בירות, לנשנש שטויות עתירות קלוריות ואפילו לצעוק על מסך הטלוויזיה.
מסקנה: יש דבר כזה גבר שמשתעמם מכדורגל או ממש עייף עד כדי הירדמות במשחק הגמר, וכן, משחק גמר דוחה לחץ בעבודה.
אני אישה בת 34 (בקרוב), וצפייה במשחקי כדורגל לא זרה לי. גדלתי בבית עם שלושה אחים זכרים, ופעם, לפני שהייתה טלוויזיה בכל חדר, במרפסת ואפילו במטבח בבית הוריי, לא הייתה לנו ברירה אלא לצפות יחד איתם כיוון שאף טיעון לא היה מספיק חזק אל מול “משחק העונה” או “משחק חצי הגמר” ובטח לא כנגד “משחק הגמר”.
מסקנה: אני יכולה לקרוא לזה כורח ההרגל או להתוודות: כדורגל עולמי מעניין אותי.
אז ראיתי כמעט את כל משחקי המונדיאל יחד הבנזוג, והאמת שדי נהניתי. אני לא שואלת מה זה נבדל, אני לרוב מצליחה להבדיל בין קרן לחוץ, ואף על פי שבהגזמה כל הנשים בעולם התלוננו שכולם מתעסקים בכדורגל בחודש האחרון, מצאתי בזה דווקא זמן איכות זוגי, מה גם שרגע אחרי משחק הגמר יצאנו לאכול ולשתות משהו באחד הברים בעיר ואפילו ראינו כמה משחקים בטלוויזיה במהלך חופשה שעשינו לפני כשבועיים במדריד, בירת ספרד (ממש לפני שהיא הודחה בשלב שמינית הגמר).
הבנזוג שי (מימין) מוצא זמן לצפות במשחק בשדה תעופה בחופשה הזוגית בחו"ל
סונדרין איבגי מגן יבנה שהייתה מאושפזת במצב קשה לאחר טיפול רפואי שהסתבך בעקבות הידבקות בחיידק, השתחררה לביתה. איבגי איבדה את הכרתה במהלך טיפול סטנדרטי לפני כחודש ולאחר ימים ארוכים של דאגה מתוחה, מצבה החל להשתפר, היא התעוררה ובהמשך הועברה לשיקום בבית החולים רעות תל אביב.
השבוע, יום לפני שחרורה לביתה, משפחתה ארגנה לה הפתעה: הזמר ישי ריבו האהוב עליה, הגיע לחדרה ופצח בשירה. איבגי פרצה בבכי וסיפרה לו ששיריו עודדו אותה בתהליך השיקום שעברה, במיוחד השיר "לשוב הביתה", שאותו השמיעו לה בני המשפחה כשהייתה מחוסרת הכרה.
״כשהתעוררתי והתחלתי להתאושש", אמרה איבגי, "סיפר לי בעלי כי בזמן שנקלעתי לסכנת חיים מיידית מאות אנשים התפללו ימים ולילות למעני ואין לי ספק שהתפילות נשמעו שם למעלה. זו ההזדמנות להודות לבורא עולם על החסד הגדול וכמובן לכל האנשים הרבים שליוו את משפחתי בימים הקשים ופעלו כדי לסייע ולתמוך בכל דרך. אני עדיין בתהליך שיקום ומקווה להשלים את זה במהרה כדי לחזור לשגרה שפויה ובעיקר להמשיך לטפל בחיילים האהובים שלי ביחידות השונות. הביקור הפרטי של ישי ריבו הנערץ עלי עשה לי טוב על הנשמה ונתן לי הרבה כוח".
סונדרין היא מזכירת בית הספר בן גוריון בגן יבנה ומוכרת בזכות פעילות התנדבותית ענפה. בעיקר היא ידועה במסירותה למען חיילים ואף זכתה לכינוי 'אימא של החיילים' – היא מאמצת חיילים בודדים, קונה אוכל, מתרוצצת, דואגת ומטפלת.
יו"ר אשדוד ביתנו, סגן ראש העירייה ולדימיר גרשוב, מצטרף לרשימת אשדוד ביחד בראשות שמעון כצנלסון. גרשוב יוצב ככל הנראה במקום השלישי ברשימה.
"אני מאמין שהאיחוד שלנו יביא את התוצאה הטובה ביותר", אמר גרשוב לפני שעה קלה. ב-1998 רצנו ביחד והשגנו ניצחון גדול. בטוח שנעשה זאת גם הפעם", הוסיף.
גרשוב, שמשמש גם בתור יו"ר חפ"א, מכהן במועצת העיר שנים ארוכות. בכהונה הנוכחית רשימת אשדוד ביתנו שבראשותו השיגה שני מושבים. מלבדו נכנסה למועצה עו"ד לובה בורשטיין.
יו"ר ישראל ביתנו שר הביטחון אביגדור ליברמן תמך במהלך והיה כנראה ה"סנדק" שלו.
מפעל טבע מדיקל אשדוד המייצר שקיות אינפוזיה ותכשירים רפואיים נוספים – ייסגר. זאת, לאחר שהיום בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעת ההסתדרות והעובדים נגד החלטת החברה לפטר את העובדים ולסגור את המפעל.
עובדי טבע מפגינים ושורפים צמיגים מחוץ למפעל החברה אשדוד, דצמבר 2017. צילום: אילן אסייגאם לא יחול שינוי של הרגע האחרון המפעל הוותיק ייסגר כבר בחודשים הקרובים. ההליך המשפטי עיכב את ביצוע הגל הראשון של הפיטורין, הכולל 75 עובדים, והדבר צפוי לקרות עד סוף חודש אוגוסט. יתר העובדים יילכו הביתה עד חודש מרץ. כך קבעה בזמנו החברה, וכעת משהחליט בית הדין לא להתערב בה, היא גם תצא לפועל.
"יום עצוב, ישראל הופכת למדינת עולם שלישי, מדינה שלא יהיה בה יצור של אינפוזיות, מדינה שתהא תלויה ביבוא אינפוזיות מחו"ל", אמר בעצב יו"ר הוועד אלכס שטיימן.
זה עוד לא קרה אף פעם בעבר בבחירות המקומיות באשדוד: תנועת נשים שמתמודדת בבחירות למועצת העיר. תנועת “לביאות אשדוד”, שתתמודד בבחירות הקרובות ב-30 לאוקטובר, הן הבשורה החדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שמאמינה שתחולל מהפכה פוליטית במועצה.
הן מכריזות שהן אלטרנטיבה מדויקת וברורה ו”שיהיה לתושבים למי להצביע”. התנועה היא שעומדת מאחורי הקמפיין המסתורי שרץ ברשת בשבועות האחרונים ונחשפה בהדרגה עם הסלוגן העוקצני-משהו “תודה לעסקני אשדוד, הגיע זמן הלביאות”.
שחר אזולאי, לביאה. צילום: אורי קריספין
את הנהגת התנועה, שמצהירה כי היא מביאה בשורה רעננה וחדשנית לעיר ולתושביה שתשנה ותגוון את הרכב המועצה, מאיישות 16 מייסדות. לצד הלביאות המייסדות, שהחליטו “להפשיל שרוולים ובמידת הצורך לשלוף ציפורניים”, פועלת מועצת התנועה שבה חברים גם גברים.
הבוקר התקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דיון בעתירה שהגישו שני הורים נגד החלטת העירייה להעביר כיתות גן של החינוך המיוחד לבתי הספר – דבר שנבע עקב מחסור בכיתות לימוד בעקבות צורך גובר בכיתות גן בעיר.
בעיריית אשדוד מוסרים שבפתח הדיון הבהיר משרד החינוך כי הוא ליווה את העירייה ואישר את המהלך שיזמה. בית המשפט ציין כי העתירה כפי שהוגשה לא מצביעה על פגם המצדיק התערבות בהחלטת העירייה, במיוחד לאור תמיכת משרד החינוך במעבר.
נציג העירייה הסביר בדיון שהמהלך לווה בבדיקה קפדנית של המבנים, ובהשקעה כספית עצומה של כ-4 מיליון שקלים לצורך התאמה אופטימלית של המבנים לרבות הקמת חצרות נפרדות ומותאמות לכל אחד מהגנים, התאמות אקוסטיות (כגון תקרות אקוסטיות ומזגנים חדשים), התקנת חדרי טיפול לצרכי הגנים והתאמת שירותים. על מנת להקל על ילדי החינוך המיוחד החליטה העירייה להקצות לכל אחד מהגנים הללו סייעת נוספת שתלווה את הילדים ותסייע להם בהסתגלות לבית הספר.
52 אחוז מבתי הספר באשדוד משתייכים לזרם החרדי, בעוד שרק 31 אחוז הם ממלכתיים ו-16 אחוז ממלכתיים-דתיים. בגנים המצב דומה: 49 אחוז חרדיים, 36 אחוז ממלכתיים ו-15 אחוז ממ”דים. כך עולה מנתוני “התמונה החינוכית” בארץ שחשף משרד החינוך ביום רביעי.
שיעורי הזכאות לבגרות באשדוד עלו מעט בשנת הלימודים תשע”ז—2017 והם עומדים על 67.3 אחוז, זו בהשוואה ל-67.1 אחוז בשנה שקדמה לה. הנתון הזה נמוך מהממוצע הארצי שעומד על 68.2 אחוז.
בחישוב שלא מביא בחשבון את החינוך המיוחד, שיעור הזכאות בעיר עומד על 70.2 אחוז, עלייה של 0.7 אחוז לעומת השנה שלפניה.
16.4 אחוז מהתלמידים שניגשו לבגרות נבחנו במתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, 35.6 אחוז נבחנו ב-5 יחידות אנגלית. חצי אחוז ממחברות הבחינה נפסלו, זאת בהשוואה לאחוז אחד ברמה הארצית.
שיעור הנשירה הוא 1 אחוז – לעומת 1.2 בממוצע הארצי. שיעור התלמידים שסיימו עם תעודת בגרות בהצטיינות בעיר הוא 5.4 אחוז לעומת 7.9 אחוז בממוצע בארץ.
הרכש הראשון הבוקר של מכבי אשדוד הוא פול סטול, ששיחק תחת בראד גרינברג במכבי חיפה. פול סטול שזכה עם גרינברג באליפות היסטורית במדי חיפה חוזר לליגה הישראלית הפעם לאשדוד.סטול (1.78) בן ה- 33 משחק בעמדת הרכז וידוע בזכות היד הרכה מטווח ה-3 נקודות.
לאחר שבשנים האחרונות העירייה בלמה את הרישום למקיף הממלכתי-דתי אמי"ת ב' במטרה להביא לסגירתו, דבר שנחשף ב"כאן דרום", הכוונה להותירו בחיים קורמת עור וגידים.
אמש (ג') התקיים ערב חשיפה לתיכון במתכונתו החדשה כבית ספר טכנולוגי חדש אמי"ת ב', בהשתתפות עשרות הורים ותלמידים חדשים שבאו להתרשם ולהירשם.
בתיכון הטכנולוגי החדש אמי"ת ב' יזכו התלמידים בשילוב זכאות לתעודת בגרות והסמכה טכנולוגית עם אפשרות להמשך טכנאים/הנדסאים יג-יד.
ד"ר צבי ירבלום ראש אגף חינוך טכנולוגי ברשת אמי"ת בערב החשיפה. צילום: מרים בריח
בערב החשיפה לקחו חלק ונשאו דברים יו"ר ארגןון המורים ומראשוני מקיף ב', רן ארז, שהיה ממובילי יוזמת הפיכת מקיף אמי"ת ב' לתיכון טכנולוגי, ד"ר צבי ירבלום ראש אגף חינוך טכנולוגי ברשת אמי"ת, מר דני קליין ראש אגף החינוך העל-יסודי באשדוד, והרב אביגדור ויצמן מנהל קהילת דרום ברשת אמי"ת.
כל הדוברים הצהירו על פריצת הדרך הייחודית של הקמת התיכון הטכנולוגי החדש באשדוד.
"זהו יום חג", אמרה אודליה אלבו שוויצר מגן יבנה לאחר שהלילה אישרה הכנסת פה אחד את חוק האפיפן שקידמה ודחפה. החוק אומר שמוסדות חינוך, בתי ספר, גנים ומעונות יום, יחויבו להחזיק מזרק אפיפן המיועד לטיפול ראשוני בהתקף אלרגיה.
אלרגיה למזון היא תגובת יתר של מערכת החיסון והיא מוגדרת כתסמונת כשל במערכת החיסונית של הגוף, המזהה סוגי מזון "רגילים" כרעלנים, ומגיבה אליהם בהתאם. בין האלרגנים העיקריים נמנים: חלב, ביצים, סויה, בוטנים, חיטה, אגוזים ושומשום. יש כמובן גם אלרגיות לעקיצת דבורים, לתרופות ולגורמים נוספים.
התגובה האלרגית ניתנת לטיפול באמצעות תכשיר הנקרא EpiPen מזרק המכיל אדרנלין. הזרקת האדרנלין לירך גורמת להרפיית שרירי הנשימה וכיווץ כלי הדם ומאפשרת מרווח זמן עד לקבלת טיפול בבית החולים.
מערכת הבחירות תיכנס בעוד שבועיים לטווח שלושת החודשים האחרונים, ה"מאני טיים", כאשר כל מועמד יודע שהוא חייב להיות הכי בולט והכי דומיננטי לקראת הישורת האחרונה.
במטה של שמעון כצנלסון ו"אשדוד ביחד" עושים כעת מאמץ מיוחד להגיע לקהל הצעיר. בזמן האחרון כצנלסון לא רק עורך חוגי בית אלא מגיע גם לסצנת חיי הלילה בעיר ובמקביל ממשיך לעבוד כדי להרחיב את אחיזתו בקרב הבוחרים הותיקים.
במוצ"ש האחרון מישל ביטון מנמל אשדוד שהיה אחד מאלה שצילמו סרטון תמיכה בכצנלסון, אירח מפגש בפאב ה- SABO שבו נכחו כ-100 איש, אירוע אשר הוגדר במטה כצנלסון כמוצלח מאוד.
אמש (ב') באירוע בפאב "זה", אשר פורסם על ידי מטה כצנלסון כאירוע צעירים תחת הכותרת "שמעון על הבר", נכחו כ-200 איש. אחד הנוכחים העיד שהאיש הצליח להפתיע ולחדש.
כצנלסון עם סטלה ויינשטיין, אירה גובה מולדבסקי ואמיר ליברטי
אם אתם מאלה שמגיעים לכל משחק ומלווים את הקבוצה באש ובמים הגיע הזמן שגם תרוויח מכך. הגעת לרוב משחקי מ.ס. אשדוד העונה? רוב הסיכויים שהמנוי שלך שנה הבאה יהיה חינם!
אז איך זה עובד?
קנה מנוי למשחקי מ.ס. אשדוד בהתאם לקטגוריה שלך: בוגר – 600 ש"ח, נער/חייל/סטודנט – 300 ש"ח, ילד/אישה – 100 ש"ח. כבר קיבלת הטבת רכישה מיוחדת בנקודות שייכנסו לחשבונך.
הגעת למשחקי בית וחוץ? צברת נקודות. כן כן, עצם ההגעה למשחק מזכה אותך בנקודות לפי השיטה הבאה
מנוי מבוגר- משחק חוץ מזכה ב-25 נקודות, משחק בית מזכה ב-5 נקודות. הטבת רכישה 200.
מנוי נער/ חייל/ סטודנט- משחק חוץ מזכה ב-12 נקודות משחק בית מזכה ב-3 נקודות הטבת רכישה 100 נק'.
מנוי ילד/ אישה- משחק חוץ מזכה ב-4 נקודות משחק בית מזכה ב-2 נקודות. הטבת רכישה 40 נק'.
מראות- מרחב אמנות ותרפיה״ במוזיאון אשדוד לאמנות מציעה סדנאות לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים במהלך חופשת הקיץ.
סדנאות הקיץ במוזיאון נוצרו מתוך רצון לספק מענה לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים- מסגרת איכותית, מלמדת ומעשירה בתקופה בה המסגרות החינוכיות אינן פעילות. זוהי השנה השלישית ש ״מראות- מרחב אמנות ותרפיה״ במוזיאון אשדוד לאמנות מציעה סדנאות לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים במהלך חופשת הקיץ, לאור היותה הדוגלת בשילוב אוכלוסיות מיוחדות במרחב הציבורי והתרבותי בעיר. הפעילות נערכת בתמיכת אגף הרווחה, האגף לשיקום מוגבלויות ומחלקת החינוך המיוחד בעיר. כל הסדנאות מתאימות לעצמאיים המסוגלים לתפקד בקבוצה ללא ליווי צמוד. התכנית מונגשת ומותאמת לצרכיהם המיוחדים של המשתתפים מתוך זיקה ותפיסה טיפולית והיא עתירה בסדנאות חווייתיות: ציור, פיסול, צילום ותנועה. מבנה הקייטנה ותכניה יהוו מרחב ליצירת קשרים חבריים, הנאה, יצירה והבעה. מנחי הקבוצה לאורך כל שבוע הינם מטפלים באמנות ובפוטותרפיה (טיפול באמצעות צילום), בעלי ידע וניסיון עם אוכלוסיות מיוחדות. בנוסף ילוו את הקבוצות בני נוער מתנדבים. הסדנאות יתקיימו בין השעות 8:00-13:00 בשלושה מחזורים: מחזור א' בין התאריכים 5.8.18-9.8.18, מחזור ב' בין התאריכים 12.8.18-16.8.18 , מחזור ג' בין התאריכים 19.8.18-23.8.18 , הפעילות תערך בקבוצות קטנות ,עד 10 משתתפים בכל מחזור.
היום, בבית אריה קלנג, פתיחת התערוכה: "קו האופק" – מרחב התרחשות אמנותי עשיר ומסתורי בתערוכת יחיד של האמנית אלינור ברודסקי.
אלינור ברודסקי, ציירת וחברה באגודת אמני אשדוד נולדה באוקראינה ובשנת 1990 עלתה לישראל וכיום מתגוררת באשדוד. אלינור בוגרת האוניברסיטה של אורל, בעלת תואר שני באומנות וגרפיקה. היא מציגה באופן פעיל בתערוכות רבות בישראל ובחו"ל. עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים של אוצרים ומוזיאונים בישראל, ארה"ב, אנגליה, שוויץ, רוסיה, אוקראינה, קזחסטן, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות בעולם. כמו כן באוסף הספרייה לאומנות בניו יורק ובאוסף מוזיאון Mora לאומנות רוסית בניו ג'רזי.
עיריית אשדוד, מחלקת הנוער בחברה העירונית לתרבות ופנאי, ומועצת התלמידים והנוער העירונית, בשיתוף "עיר הילדים והנוער" במנהל חברה ונוער של משרד החינוך, הכינו לבני ובנות הנוער בעיר קיץ גדוש בסמינרים, מפגשים חברתיים סביב נושאי אקטואליה וערכים ,טיולים ,מחנות, לילות לבנים במרכזים הקהילתיים וכמובן מסיבות והופעות :שריקת הפתיחה החגיגית של אירועי הקיץ לנוער החלה במסיבת "ROOF TOP" איכותית, על גג הסוואט סטאר, שם חיכתה לברי המזל שרכשו כרטיסים (מוזלים ב- 10 שקלים בלבד לכל אירוע נוער!!!) בריכה צוננת ומרווחת.
את המסיבה פתח DJ עידו מורלי, האשדודי ואח"כ עלה להופיע סטפן שהקליפ החדש שלו לשיר "Comme Ci Comme ça" ("ככה ככה"), שיצא רק לפני כשבוע וכבר זכה לכ-2.5 מיליון צפיות. סטפן לא אכזב והציג מופע מלהיב ומלא אנרגיה.
אחריו עלה לנגן DJ עידו שוהם, שהקפיץ את הרוקדים ברחבה ובבריכה-הכרטיסים נמכרו במלואם תוך 24 שעות וכ- 400 בני ובנות נוער הגיעו לפתוח את הקיץ בחגיגת מוזיקה וברוח טובה. בשל הגיוון הרב של בני הנוער בעיר, נבנתה תכנית הנותנת מענה רחב ככל הניתן כדי לעודד צריכת פנאי ובילויים בתוך העיר. תכנית הקיץ נבנתה בשיתוף מועצת התלמידים והנוער העירונית, שערכו סקר בקרב בני הנוער, בו נבדק מי הם האומנים אותם יבקשו בני הנוער לראות, ואילו פעילויות הכי מעניינות אותם כדי להביא לבני הנוער באשדוד את השמות החמים ביותר בתעשייה במהלך חודשי הקיץ- אירועים מושקעים ומותאמים להנאתם של בני הנוער. ובכן, מה צפוי לנו בהמשך?
בבחירות המקומיות הקודמות יותר מ-17 אלף קולות "הלכו לפח" על רשימות שלא עברו את אחוז החסימה ולא נכנסו למועצת העיר.
הסיוט הגדול של המתמודדים הוא שהפיצול בין הרשימות יביא לתוצאה דומה גם בבחירות הקרובות. בעיקר נכון הדבר ביחס לכמה רשימות שמזוהות כצעירות ופחות או יותר פונות לאותו אלקטורט.
בחודשיים האחרונים הולכות ומתרבות הרשימות הללו, כאשר לוותיקות שרצו גם לפני חמש שנים מתווספות חדשות.
במקביל עולה לחלל האוויר נושא האיחוד האפשרי שלהן או של חלקן, דבר שלא קרה בבחירות הקודמות בין השאר משיקולי אגו, כך טוענים במערכת הפוליטית בעיר.
בתנועת אשדודים בראשות יניב קקון שמתמודדים זו הפעם השניה למועצה מודיעים היום שהם באעד איחוד. "מי שבאמת רוצה לשנות את הרכב המועצה, מי שרוצה למנוע פיצול קולות, חייב להתאחד באופן שלא יסכן קולות שילכו לפח", אמר קקון.
עובדי טבע מפגינים ושורפים צמיגים מחוץ למפעל החברה אשדוד, דצמבר 2017. צילום: אילן אסייגאם לא יחול שינוי של הרגע האחרון המפעל הוותיק ייסגר כבר בחודשים הקרובים. ההליך המשפטי עיכב את ביצוע הגל הראשון של הפיטורין, הכולל 75 עובדים, והדבר צפוי לקרות עד סוף חודש אוגוסט. יתר העובדים יילכו הביתה עד חודש מרץ. כך קבעה בזמנו החברה, וכעת משהחליט בית הדין לא להתערב בה, היא גם תצא לפועל.
