עונת ההטלה של נקבות צבי הים מתחילה בחודש מאי ונמשכת כארבעה חודשים לערך (עד אוגוסט). בישראל ישנו תיעוד נרחב על צבי הים העולים לחופים על מנת להטיל את ביציהם וליצור דור המשך, גם אשדוד נמנית על אתרי ההטלה. רשות הטבע והגנים מבקשת מהציבור לסייע בשמירה על אוכלוסיית צבי הים.
בעלון הסברה שהפיקה הרשות היא מציינת כי נקבות הצבים השבות לים לאחר ההטלה מותירות אחריהן עקבות ברורות בחול כך שניתן לזהות את מקום ההטלה ולסייע בהצלת הצבים הקטנים. במידה ונתקלתם בדפוס כזה, צרו קשר מיידית עם מוקד רשות הטבע והגנים בטלפון (3639*).
על מנת להגן על צבות הים, על הקינים והביצים שבתוכם וכמובן על הצבונים הקטנים שיבקעו לבסוף ויעשו את דרכם אל הים, חשוב מאוד לזכור את הכללים הבאים: – אם זיהיתם עקבות בחול אל תטשטשו ואל תדרכו על העקבות אלא דווחו למוקד הרשות (3639*). – אל תחפשו ואל תגעו בקיני ההטלה. אם ראיתם מישהו שמנסה לפגוע בהם, דווחו למוקד. – אשפה מהווה מכשול לצבי הים ולעתים גם מלכודת לצבונים הבוקעים מהביצה. אז אנא שמרו על ניקיון החוף. – דווחו על נסיעת כלי רכב בחופים. הם מהווים סכנה לצבים ולקינים. – אם ראיתם צב ים על החוף, אל תפריעו לצב, שימרו על מרחק, אל תאירו בפנסים ואל תצלמו את הצב באמצעות פלאש, הפרעות מסוג זה יכולות לגרום לצבה לחזור לים ולא להטיל את ביציה. – אם נתקלתם בקן, אל תחפרו בתוכו ואל תפגעו בסיכויי הביצים לבקוע. – ולבסוף, אם נתקלתם בצבת ים, בקן או בצב ים על החוף, אנא דווחו ל-3639*
צילום: רשות הטבע והגנים
אשדוד, כמו אתרי הטלה נוספים על רצועת החוף הדרומית, כבר רשמה לעצמה כמה מקרים של הטלות. האחרונה שבהם היתה היום בבוקר ורשות הטבע והגנים כבר דאגו לאסוף את הביצים ולקחתם למדגרה מבוקרת. צבים אלה אשר יבקעו בקרוב וישובו אל הטבע מחזקות את אוכלוסיית הצבים ומגדילה את סיכויי הישרדותם.
הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד, באמצעות הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר אילן, הגיש בשבוע שעבר את התנגדותו לאישורה של תוכנית מע"ר דרום. התוכנית המוצעת על ידי מנהל מקרקעי ישראל מבקשת להגדיל את יחידות הדיור אשר תוכננו במקור לרובע מ-1,674 יח"ד ל-4,280 יח"ד, ללא מתן מענה סביר והגיוני לגידול המטורף, שיביא לכשלים רבים ומהותיים.
מכתב ההתנגדות עולה כי חרף העובדה שמדובר בתוכנית על עתודות הקרקע האחרונות בעיר, במקום לנצל אותן כדי להקל על העומס ברבעי העיר הסמוכים העתידים לעבור הליכי התחדשות עירונית, התוכנית רק מגבירה את העומס תוך הישענות על שירותים כגון בתי ספר, שטחים פתוחים וחניה מחוץ לרובע. היא לא כוללת בדיקה מעמיקה של מצב החניה ברובע, בניגוד לתקנות – והוועדה המחוזית התבקשה לשפר מספר הוראות סביבתיות בתוכנית, בהן הגברת שתילת עצים, חידוד הדרישות לבנייה ירוקה וסיום הקמת מתקן טיהור השופכין.
מן הוועדה המחוזית נדרש על פי ההתנגדות של הפורום להקטין את מספר יחידות הדיור ל-2,372; להגדיר תקן חניה העומד לפחות ביחס של 1:1.5; להבטיח הקמת מוסדות חינוך בהיקף מספק עבור תושבי הרובע, תוך הימנעות מהסתמכות על אלו הקיימים ברובעים סמוכים; לבחון את תכנית התחבורה הציבורית ברובע ולהבטיח מתן מענה רלוונטי של תחבורה ציבורית ראויה ומקיפה. זאת, במטרה לאפשר תנועה סדירה וזורמת מחוץ לרובע ולתוכו.
עוד עולה מכתב ההתנגדות שמשרד הבריאות אינו מאשר הרחבות ותוכניות נוספות לעיר אשדוד טרם הסדרת פתרון הביוב, שכן מכון טיהור השפכים הנוכחי נמצא מעל לקיבולת התוכן שלו ועל אף שבשנת 2015 החלה הקמתם של מתקני טיהור נוספים במכון, הם טרם הושלמו. בהקשר זה הוועדה מתבקשת לקבוע כי השלמת שדרוג מכון הטיהור היא תנאי למתן היתרי בנייה ברובע.
להתנגדות האמורה לוותה עצומה שאורגנה על ידי חברי הפורום לאיכות הסביבה באשדוד, עליה חתמו מאות מתושבי העיר. בכתב ההתנגדות המלא ניתן לעיין באתר האינטרנט של הפורום בכתובת: www.forum-ashdod.com
עקב פנייתם של עורי הנער שטבע באופן טרגי בליל רביעי האחרון בים באשדוד, הוחלט להביאו למנוחות בבית העלמין באשדוד במקום בבית העלמין ברחובות, עיר מגורם של ההורים או באר שבע, בה קבורים שאר בני המשפחה.
"שורה של מחדלים וכשלים במהלך הלידה גרמו לכך שהעובר סבל ממחסור חמור בחמצן שגרם לנזק מוחי בלתי הפיך. הצוות הרפואי הציג חוסר מקצועיות וגישה חובבנית כשלא התייחס כלל, משך שעות לפני הלידה, להאטות חוזרות בקצב פעימות לב העובר". כך קובע פרופ' ישראל טלר, מומחה ברפואת נשים, מיילדות ואולטרסאונד בתביעת מיליונים שהגישו הפעוטה והוריה, לבית משפט המחוזי מרכז באמצעות עו"ד דותן לינדנברג.
מהתביעה עולה כי האם הצעירה התקבלה לפני כ-4 שנים למיון יולדות בבי"ח ברזילי עקב דימום, למרות שעד אז מעקב ההיריון היה תקין. למחרת, כשהובחן מיעוט במי שפיר, הוחלט לזרז הלידה ורק מספר שעות אחר כך, לאחר שאובחנה בעיה חמורה בקצב לב העובר, היולדת נלקחה בדחיפות לניתוח קיסרי. כתוצאה מהניתוח נולדה תינוקת במצב של מוות קליני ולאחר החייאה ועיסוי לבבי, הועברה לפגיה כשהיא סובלת מפגיעה מוחית ומפגיעה רב מערכתית. עם שחרורה מביה"ח התברר כי היא סובלת מאיחור התפתחותי משמעותי, מבעיות נשימה ומאי חיבור עצמות הגולגולת ועוד.
פרופ' מומחה מטעם התביעה קובע כי למרות שמשעות הבוקר אובחן שוב ושוב כי העובר סובל מהאטות שהלכו והחריפו בקצב הלב, הצוות הרפואי בביה"ח המתין כמעט עד השעה 4 אחה"צ, לביצוע ניתוח קיסרי בהול. ההמתנה המיותרת גרמה למחסור ממושך באספקת חמצן לעובר ולפגיעה מוחית בלתי הפיכה.
המומחה הוסיף כי הצוות הרפואי פעל בניגוד להנחיות האיגוד הישראלי למיילדות בכך שלא ביצע החייאה לעובר, לא ערך דיון עם רופא בכיר ולא ניסה לחלץ העובר. לדעת המומחה, נוכח נתוני ניטור העובר באמצעות המוניטור, היו חייבים לבצע ניתוח קיסרי לפחות שעתיים לפני המועד שבוצע ובכך למנוע את המחסור החמור בחמצן והנזק המוחי.
למרות שבהמשך נמצא כי התינוקת סובלת מבעיה גנטית גם רופא קופת החולים שגילה זאת, קבע בבירור כי הנזק המוחי והתפתחותי נגרם כתוצאה מהאירועים במהלך הלידה. פרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד קבע גם הוא בחוות דעת מטעם התביעה כי הבצקת המוחית והפגיעה הרב מערכתית נגרמו כתוצאה מהמחסור הממושך בחמצן. כיום התינוקת סובלת מנכות בשיעור של 100 אחוזים והיא תלויה לצמיתות במלווה צמוד 24/7 ובאמצעים ואביזרים רבים.
בא כוחה של בני המשפחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית, טוען בתביעה כי רשלנות הצוות הרפואי בביה"ח, נובעת בין היתר מכך שלא ביצע הבדיקות כנדרש ולא אבחן כראוי את הממצאים הרפואיים שהתגלו בבדיקות. כמו כן נטען כי הצוות לא פעל כמצופה מצוות רפואי סביר. בתביעה נטען כי בשל מצבה הרפואי המורכב התהפכו חייהם של הוריה מקצה לקצה: הם נדרשים וידרשו עד סוף חייהם, להשגיח, לטפל ולעזור לה באופן מוגבר וחריג גם על חשבון העבודה.
בני המשפחה תובעים מבית המשפט לפסוק להם פיצויים של מיליוני שקלים עבור אובדן השתכרות, זכויות סוציאליות ופנסיה, טיפולים והוצאות רפואיות, הוצאת שיקום וסיעוד, הוצאות ניידות, רכישת ציוד ואביזרי שיקום, התאמת דיור, כאב וסבל ופיצוי בגין עבור קיצור תוחלת חיים של בתם.
מבית החולים ברזילי נמסר: ״הפניה התקבלה זה עתה לבית החולים. התביעה תתברר בערכאות משפטיות.״
קהילות הים התיכון ציינו ביום שישי האחרון את יום האוקיינוסים הבינלאומי בסדרת אירועים שתימשך גם ביום שני הקרוב. בשישי הקרוב החל משעות הבוקר נערכו פעילויות שונות בים ובחופים ובהם: סיור חופי, הפלגה בשמורה באכזיב, צלילה, הפעלות ומשחקים בחוף, יוגה ועוד.
האירועים וההפעלות התקיימו באזורי השמורות הימיות מצפון ועד דרום – כולל בחוף ניצנים, וכולם בהתאם להנחיות משרד הבריאות. הפעילויות שנערכו בשישי היו מיועדות לפעילי אנשי הים התיכון ולקהילות הים התיכון בלבד ונערכו בקבוצות קטנות, ואינן פתוחות לקהל הרחב, אך היו פתוחות לסיקור תקשורתי.
באכזיב צוינה גם ההכרזה הרשמית של הרחבת השמורה הימית המורחבת באכזיב. בסוף השנה שעברה אישרה המדינה להרחיב את השמורה, הגדולה ביותר בארץ, שכעת שטחה הוא 3% משטח הים בישראל. כ-100 קמ"ר כשאורך החוף 6.8 ק"מ.
צילום: קהילת דרום – אנשי הים התיכון
בשני בערב, יתקיים יום האוקיינוסים הבינלאומי, ויערך שידור בלייב שיכלול פאנל, סרטים, הרצאות ועוד. הציבור כולו מוזמן לצפות וליהנות מכל הכחול הזה, בנושא שמורות ימיות, כרישים ואלמוגים, דיג לא חוקי ועל הלכלוך שהרוחצים משאירים בחופים. לינק לשידור: https://zoom.us/j/97547609102
במהלך יום השישי נמצא גופתו של הנער בן ה-14 מרחובות, יהודה בילוג, מטרים בבודדים מחוף יא' באשדוד. יהודה היה בן היחיד של הוריו, לאור מצוקתם של משפחתו בהבאת בנם לקבורה, הורה היום הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית באשדוד להביאו לקבורה מידית בבית העלמין אשדוד בטקס אזרחי וללא עלות.
יבים ביום רביעי בערב, כשהוא הגיע עם עוד מספר חברים לבקר בחוף הקשתות באשדוד, יהודה ועוד שלושה חברים נכנסו למים בשעה המאוחרת ונסחפו על ידי הזרמים. אזרח שעבר במקום הצליח להציל את שלושת חבריו של יהודה על גבי גלשן, אך את יהודה הם לא הצליחו למצוא. החיפושים אחר יהודה נמשכו ללא הרף עד שנמצא במהלך צהריי שישי האחרון בים ליד חוף יא', על ידי שני גולשים.
עובדיה דהן: "האמת שיהודה אינו תושב אשדוד, אלא תושב רחובות, אבל כיוון שהוא נפטר בחוף אצלנו באשדוד, וההורים מאוד ביקשו לקבור אותו באשדוד, אל עף שבדרך כלל המשפחה עצמה נוהגת לקבור את קרוביה בבאר שבע, לאור המקרה הטרגי החלטנו לקהל מעליהם ולאפשר להם את הקבורה של בנם באשדוד, שהיה קרוב אליהם ויוכלו לבקר אותו בכל עת, אנחנו קוברים אותו אצלנו בחלקת חסרי דת ללא תשלום".
"ראינו את המצוקה הקשה," מסביר הרב דהן "כשאנחנו רואים מקרים כאלה שיש צער כה גדול למשפחה אנחנו מנסים לעזור. אנחנו עכשיו בקשר עם 'אבו כביר' שישחררו את הגופה, אנחנו מנסים ללחוץ להביא אותו היום לקבורה כמה שיותר מהר. כמובן שהלוויה תתקיים לפי כללי משרד הבריאות, במרחב הפתוח ולא מעל 50 איש".
תערוכה חדשה נפתחת היום בבית אריה קלנג באשדוד ומציגה יצירות שנעשו בימי הקורונה. התערוכה תוצג עד 7 בספטמבר ונקראת "על פרשת דרכים – יצירה אשדודית בימי קורונה". מי שארגנה אותה היא אגודת אמני אשדוד לאמנות הפלסטית, אוצרת: סיגל מאור.
בתערוכה 'על פרשת דרכים', אמני אגודת אמני אשדוד ואמנים אורחים הוזמנו להציג יצירות שיצרו בזמן משבר הקורונה. זוהי תערוכה קבוצתית ומוצגות בה עבודות במגוון מדיות וחומרים, מציור, פיסול, עבודות אסמבלאז' וצילום. המציאות שבה חווינו מעין "עצירה של הזמן", ריחוק חברתי ובידוד, אפשרה לאמנים וליוצרים התבוננות חדשה על סביבתם.
חלק מהאמנים נתנו ביטוי למראה הסביבה והנוף המשתנה, לדמויות עם המסכות, לצמחיית פרא בקרבת הבית, לכבישים ולחניונים הריקים מכלי רכב ותנועה ולשמיים הנקיים. יש שביטאו ביצירתם געגוע לבני משפחה רחוקים ולנופים אהובים בהם ביקרו בעבר.
הזמנה לתערוכה "על פרשת דרכים – יצירה אשדודית בימי קורונה", צילום: גל גרוס
חלק מהאמנים מבטאים מחשבות על זהות אישית ותפקיד האדם בעולם, וחלק מתכתב עם יצירות מתולדות האמנות. ייתכן והבחירה להתמקד בנושא מסוים מבטאת את בחירת היוצר על דרכו בפרשת הדרכים.
שמואל דוד, יועץ התקשורת ועוזרו האישי של ד"ר לסרי, ליד עבודותיו. צילום: רוית דוד
והנה הרקע. צילום: רוית דוד
ישנן סיטואציות בחיים, אומרים באגודת האמנים של אשדוד, המעמידות את האדם בפרשת דרכים והתלבטות באיזו דרך לבחור, האם להמשיך בדרך בה צעדתי או לשנות כיוון? איך לנהוג ולנהל את חיי מכאן ואילך? לעיתים, מבלי שתכננו עולה הצורך לחשב מסלול מחדש.
יצירה של האמן צביקה כהן
משבר הקורונה שעבר על ישראל והעולם כולו בחודשים מרץ-מאי 2020, היווה בדיעבד סוג של פרשת דרכים שבה רבים שאלו 'איך ממשיכים מכאן'?
לאחר שליגת העל בכדורגל חזרה לחיינו, ו מ.ס אשדוד רשמה חזרה מרשימה כשחזרה מפיגור 2-0 לניצחון דרמטי, 3-2 על הפועל רעננה. הערב (שבת) יצאה אשדוד למשחק חוץ מול עירוני קריית שמונה הנלחמת על חייה בליגה, והובסה.
מאמנה של מ.ס אשדוד, רן בן שמעון החליט לנסות מערך של שלושה בלמים, כשהרכיב לצידם של צמד הבלמים ניר ברדע וטימותי אוואני, את קפטן הקבוצה טום בן זקן. מי שפתחו בהרכב בעמדות המגנים הם צמד הצעירים מור עדרי וגיל כהן. בעמדות הקישור וההתקפה המשיכו גורדנה, אבו-עקל, יחזקאל ודין דוד, ואילו כוכב הקבוצה שלומי אזולאי התאושש מהפציעה אותה סחב וחזר להרכב על חשבונו של יעקב בריהון.
המחצית הראשונה הייתה בשליטתה של אשדוד שהכתיבה את הקצב, אך בשל קומדיה של טעויות בהגנה שלה, ירדה בפיגור של 2-0 למחצית. תחילה, בדקה ה-19 היה זה איבוד כדור במרכז המגרש שהוביל להתקפה מתפרצת בה מוחמד שכר הגביה כדור רוחב שפגע בגופו של בלם מ.ס ניר ברדע, הטעה את השוער ונכנס פנימה. לאחר מכן, בדקה ה-41 אותו ברדע החליק בסמוך לרחבה ואיסמעיל ריאן ניצל זאת כדי לכבוש את השני.
המחצית שנייה הייתה רדומה יותר מבחינת שתי הקבוצות, דבר ששיחק לטובתם של המארחים מהצפון. המצב הטוב ביותר של אשדוד היה בדקה ה-73, שבעיטה של עוז בילו הצעיר שנכנס כמחליף 8 דקות לפני כן, וממשיך להרשים, נעצרה רק במשקוף השער.
5 דקות לסיום המשחק, שיתוף פעולה נהדר בין השניים שנכנסו כמחליפים הוביל לשער השלישי של קריית שמונה. פוסטר בישל לחליחאל הצעיר, שלא התרגש מול השער וחתם את תוצאת המשחק, 3-0 לעירוני קריית שמונה על מ.ס אשדוד, שקרסה הערב בצפון.
מאז חמישי בערב התגלו באשדוד עוד ארבעה חולי קורונה ומספרם מאז גלוי במגפה עומד כעת על 319. כמות הבדיקות שבוצעו לתושבי העיר היא 12,770. מדובר בגידול של מאז שלשום.
אשדוד היא העיר השמינית בארץ במספר הנדבקים אחרי ירושלים (3,996), בני ברק (2,971), תל אביב-יפו (686), בית שמש (553), מודיעין עילית (433), אלעד (393) ופתח תקווה (320).
תושב אשדוד נהרג הבוקר, שבת, בתאונת דרכים ליד מושב לכיש ממזרח לקריית גת.
האיש בן 44, נשוי ואב לשניים, רכב על אופנוע בכביש 3415 ובשלב מסוים החליק והתהפך. צוות מד"א שהגיע למקום התאונה קבע את מותו.
פראמדיק מד"א אפרים ינקו סיפר: "כשהגענו למקום ראינו את רוכב האופנוע שוכב בתעלה בצד הדרך בסמוך לאופנוע כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. ביצענו בדיקות רפואיות אבל הוא היה לא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".
איאד אלחלאק מירושלים, בן 32, נורה למוות בחדר אשפה שבין שער האריות לבין בית ספר אלווין, שם הוא למד. הוא היה צעיר עם צרכים מיוחדים. ככל הנראה כאשר הוא ראה את השוטרים הוא נבהל וברח. עד שמיעה סיפר ששמע 8 יריות. על הרצפה נותר שותת דם ומת.
תראו. אותה קלות דעת במפגש של כחולי המדים עם השחורים והיו לא מעט דוגמאות כמו יהודה ביאדגה מבת ים זכרונו לברכה. מה יש לשוטרים שידם קלה על ההדק מול אזרחים תמימים, מול שקופים שאין להם הגנה, למה צריך לרוקן מחסנית על גופו של אזרח שאיננו מהווה סכנה ולא משנה אם הוא פלשתיני, יהודי, שחור, כהה, או לבן? למה תמיד היד קלה על ההדק, הדברים הללו מקוממים אותי ומוציאים אותנו לרחובות שוב ושוב לדרוש את הצדק המיוחל.
אני מגיל צעיר נלחם במאבק עבור הצדק ועד היום אני לא רואה אור בקצה המנהרה ההפך אני מרגיש רק את החשכה מגיחה אליי כל פעם מחדש ועוטפת אותי. נמאס המצב הזה שחיינו הפכו להיות הפקר בידי מעטים מאנשי החוק שלא עושים את עבודתם ופוגעים בכל הארגון כי יש בארגון גם אנשים טובים והגונים אבל הם לא פוצים פה בנידון לצערי.
בינתיים התמונות מהחזיתות בלב המאבק בארה”ב מגיעות אלינו. שוטרים חמושים כורעים ברך בידיים שלובות לציון הזדהות.
אנשי החוק לעולם לא יוכלו לגבור למרות הנשקים והכלים הכבדים על אחדות בעם. כל עם. ברגע שאתה מאוחד ומבין שרק כך תוכל לייצר שינוי אזי כך יהיה!
ראשי ערים מביעים חרטה והתנצלות, אזרחים מגלים מעורבות וערבות הדדית והכיוון בהחלט מעורר השראה. זה לא אומר שזה יפסק ביום בהיר, אלא שלעולם לא נשתוק יותר .
אבי יצחק
אני מחזיק בדעה שהשוטר כבר מההתחלה יודע שכאשר מדובר בפשעים מסוג אונס, ביזה ושוד תמיד הקונוטציה והדמות שעולה לו אוטומטית היא של אדם שחור.
הגיע הזמן לעשות משהו גם בארץ, להיאבק בדרך לגיטימית ולהשמיע את קולנו בעיקר קולות של השקופים והחלשים. אני סכל אופן אמשיך להיות שופר בכל מקום והזדמנות שתהיה כדי להשמיע קול שפוי בכל המערכה המתמשכת הזו.
הגיע הזמן לבדק בית בתוך הארגון והגיע הזמן שמקבלי החלטות לא יבדילו בין חיים של אזרח אחד לבין אזרח אחר. כולנו שווים ולכולנו מגיע לחיות בבטחה בארצנו שלנו.
בשורה עצובה: גופתו של יהודה בילוג בן 14 מרחובות, בן יחיד להוריו, אותרה לפני שעה קלה בים, כחצי ק"מ דרומה מהמקום שבו נעלם הנער שלשום בערב. הודעה נמסרה למשפחתו.
יהודה בילוג ז"ל. צילום פרטי
מי שהבחין בנער, שהיה ללא רוח חיים, היו שני צעירים על גלשני רוח בתוך הים. הם סימנו למצילים בחוף שיצאו למקום, כ-200 מטר מקו החוף, על אופנוע ים.
בין המקום שבו טבע שלשום למקום שבו נמצאה גופתו מפרידה המרינה של אשדוד.
ברביעי בערב הגיעו יהודה וחבריו מרחובות ונכנסו לים בחלק הדרומי של חוף הקשתות, לאחר תום עבודת המצילים. בשלב מסוים ארבעה מהם, יהודה בתוכם, החלו להיסחף בזרם ולא הצליחו לחזור לחוף.
שי אבישר, איש ים שרץ באותה עת על החוף, הבחין במצוקתם וזינק למים. הוא הצליח להציל שלושה מהם אך יהודה נעלם כלא היה.
ההנחה הייתה שהוא טבע. מאז האסון נוהלו חיפושים נרחבים שבהם השתתפו שוטרים, אנשי יחידת ההצלה של מערך הכבאות ומתנדבים.
חובש מד"א אוראל אסולין אמר לפני זמן קצר: "כשהגענו לחוף ראינו את הנער שוכב בסמוך לקו המים כשהוא מחוסר הכרה לאחר שאזרחים משו אותו מהמים. זו טרגדיה קשה, לפני יומיים בשעות הערב שהוזעקתי לחוף לאירוע הטביעה והתברר הוא נעדר התפללתי לשלומו וקיוויתי לנס אבל לצערי היום הוא אותר ללא סימני חיים ולאחר בדיקות רפואיות לא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".
בחופי אשדוד נמשכים החיפושים אחר הנער יהודה בילוג בן 14 מרחובות. שלשום, רביעי בערב, הוא נכנס לים בחוף הקשתות יחד עם חבריו ובשלב מסוים הם נסחפו וחולצו מלבד יהודה שנעלם.
"משטרת ישראל", נמסר, "ממשיכה גם היום בחיפושים אינטנסיבים אחרי הנער שנסחף שלשום בערב לים באשדוד וככל הנראה טבע. משתתפים בחיפושים ספינות שיטור הימי של משטרת ישראל, יחידת הפרשים, מסוק ויחידות צוללנים ממערך החילוץ".
צוותי כבאות והצלה לישראל מחוז דרום ובסיוע יחידת להבה היחידה המרכזית של כבאות והצלה לישראל חידשו החל משעות הבוקר המוקדמות את החיפושים אחר הנער בחוף הים.
צילום: דוברות המשטרה
צילום: דוברות המשטרה
צילום: דוברות כבאות והצלה
צילום: דוברות המשטרה
צילום: דוברות כבאות והצלה
יחידת להבה הגיעה למקום עם 16 לוחמים כאשר מתוכם 8 צוללים שנכנסים למים בסבבים ומדווחים אחורנית לחפ"ק. כמו כן הביאה איתה היחידה סירות בכדי לבצע סריקה מעל פני הים.
החיפושים, נמסר משירותי כבאות והצלה, ימשכו כל היום ודיווחים ינתנו בזמן אמת מהשטח.
לפני שנים רבות, יצאה חברה שלי לגלות את אמריקה. היא נחתה בניו יורק ועם חברה נוספת למסע התארגנו לטיול מחוף לחוף, רכשו מכונית גדולה, ומיני פריטים למסע. חיפשו להן מנגל קטן, כזה שמשתמשים אצלנו לפיקניקים, מנגל מתכת קטן, בכל ניו יורק הגדולה לא נמצא מנגל קטן. אין דבר כזה, היא הסבירה לי שאמריקה לא מחזיקה מדברים קטנים, ארה”ב אוהבת הכל בגדול.
אני, שאוהבת לטייל ולגלות עולמות חדשים, ארה”ב הייתה אצלי מחוץ לתחום, רק בגיל חמישים לכבוד יובל שנותיי יצאתי למסע האישי שלי לגלות את אמריקה. בטיול הראשון הבנתי את משמעות גודלה של המדינה הזו. מסע הגילוי כלל נופים, מוסיקה ותרבויות.
גיליתי את המנות הענקיות במזללות הדרכים, אלה שרואים בסרטים, עם הבחורות בשמלות הורודות וקנקן הקפה ביד. הסועדים ברובם נהגים ענקיים למשאיות עצומות בכבישים ארוכים. אני שכל חיי מוגדרת כבעלת משקל עודף, הרגשתי רזה ובלי כושר אכילה. עברנו בנאשוויל ובממפיס, מוסיקת קאנטרי וג’ז. גרייסלנד ואלביס, השיא היה בניו אורלינס לחגיגות המארדי גרא.
לאחר המסע הזה חזרתי מספר פעמים למסעות באמריקה, הגעתי אפילו לאלסקה. מה שהיה משותף לכל המקומות זה חנויות הענק והשפע שהן מציעות. אחת מבנותיי גרה שש שנים בעיירת נופש על חוף האוקינוס האטלנטי, נסיעה של שלוש שעות לפילדלפיה הייתה רגילה. נסיעה לניו יורק שנמשכה ארבע שעות, לא עוררה התרגשות. נסיעה בענייני עבודה שבע שעות לפיטסבורג וטיול משפחתי עשר שעות לבוסטון. מי שחי שם מסתגל לגודל הזה ולמרחבים. לחיות את התרבות האמריקאית, זה לצאת לקניות, לקנות הרבה בגדול ובזול.
תרבות הקניות האמריקאית זה תרבות של שפע. מרכזי הקניות, הם בחללים עצומים. מותג כמו WALMART זה משהו שכל תינוק מכיר. אילן עשה שם היכרות עם הקלנועית. היה מתיישב על אחת דוחף עגלה גדולה ומעמיס. אנשים יוצאים כל סופשבוע לקניות.
בבית יש מקררים ומקפיאים גדולים, ארונות ומקומות איחסון גם בבתים קטנים. פעם ראשונה בחיי נפגשתי עם אריזות גדולות, כאילו כל מי שגר שם ענק. המחיר למוצרים הגדולים זול, הפיתוי גדול. המבצעים הם אמיתיים. שם למדתי את הביטוי "בזבוז להשאיר את זה על המדף".
אני מדברת על כל השפע הזה, בדיוק בהקשר של המהומות העכשוויות באמריקה הגדולה. כמו כל דבר האמריקאים עושים את זה בגדול. הרבה רעש כי חבל לבזבז את המומנטום אלא שהבזבוז של כל הרעיון הוא הפיכתו לביזה, שוד והרס.
קשה להבין במה כל האלימות וההשמדה הזו מובילה למשהו. איך מעשים כל כך לא צודקים למען מטרה צודקת מתבזבזים על ביזה של תמרוקים ומלבושים מהשדרה החמישית בניו יורק. הרי יש כאן בדיוק חיזוק של הסטריאוטיפ של השחור העבריין, החשוד המיידי בגלל צבע עורו.
אם את כל הכעס והתסכול הם מבטאים בפשיעה ובאלימות, המחאה הזו לא תשנה כלום. המחאה הזו תשחרר קיטור, ולא תביא לשום הישג משמעותי במצבם של השחורים בארה"ב. בכוונה אני כותבת שחורים ולא מכבסת את המילים בפוליטקלי קורקט ל'אפרו אמריקאים'. כי הם משחקים במגרש של הרכושנות.
הביזה האלימה מבטאת תיסכול של המשך התפיסה הניאוליברלית. לעשירים הלבנים יש אז אני רוצה את מה ששייך להם. נקודת המבט היא לא לחשוב על צמצום פערים, חלוקה אחרת של המשאבים. זה שמאל פסול בעיניי האמריקאים. סאנדרס היחיד שמדבר על זה. ועובדה שהוא נדחק החוצה. תפיסה כזו מפחידה אפילו את אלה שלא מסוגלים לגעת בשפע. גם אלה שנמצאים בתחתית הסולם, חולמים להגשים את החלום האמריקאי, להצליח בגדול, להשיג רכוש עצום. כשאהיה בפסגה אין סיבה שאחלק את זה עם אלה שנשארו מאחור. לכן כל מי שהצליח מהקהילה השחורה, הוא מושא חלום, אבל לא מביא בשורת שינוי.
“רק כשהתעוררתי הבנתי בדיעבד מה עברתי ובאיזו סכנה הייתי”, סיפר השבוע ל”כאן דרום” אפיק סויסה, חולה הקורונה מאשדוד ש’זכה’ בתואר חולה הקורונה הצעיר הקשה ביותר בארץ.
אפיק בן 22, הוא בנם האמצעי של אבי ואירית, ואחיהם של בתאל, 31, ומעיין, 16. בתחילת השבוע הציפייה הארוכה שלו ושל משפחתו נשאה פרי. לאחר 70 ימים ולילות של אשפוז בשלושה בתי חולים שונים, הוא שב הביתה לאחר ששוחרר מבית החולים שיבא תל השומר, שם עבר טיפול שיקומי.
אפיק, בחור צעיר וספורטיבי בשיא הכושר והמרץ של חייו, לא מעשן, שהיה בעבר שחקן כדורסל בליגת הנוער, חלה בקורונה עוד בשלבים המוקדמים יחסית של התפרצות המגפה בארץ.
הוא נדבק בווירוס קוביד-19 במהלך טיול במרכז אמריקה, אף אחד לא יכול היה לנחש כי מצבו ידרדר עד לכדי סכנת החיים מידית.
אפיק ועוד שני חברים עוד מימי התיכון בו למדו, מקיף ט’ באשדוד, נסעו לטיול שהתחיל בסאן פרנסיסקו, לוס אנג’לס ולאס וגאס. היעד האחרון היה קרוז בקאריביים, אליו הגיעו בטיסה ממיאמי. זה היה השלב שבו ככל הנראה אפיק וחבריו נחשפו לנגיף.
עקב החדשות מכל העולם על התפשטות הקורונה, השייט היה הנקודה האחרונה שלהם בטיול, והשלושה חזרו לארץ ב-19 במרץ. ביום שבת, יומיים לאחר ששב לארץ החל לעלות חום גופו של אפיק, כסימן ראשון לכך שמשהו אינו קשורה. בצאת השבת ביצע אפיק בדיקה לקורונה וביום שני כבר התבשר לו כי חלה. יומיים עברו והופעה של שיעול חמור שכנעה את משפחתו לקחת אותו למחלקת הקורונה בבית החולים אסותא אשדוד. זה קרה ב-25 במרץ.
“ספרתי עד 10 ונרדמתי”
ימים בודדים לאחר שאושפז בבית החולים, חלה החמרה בלתי סבירה במצבו והיא הובילה את הצוות הרפואי להחליט להרדים אותו.
לאחר שעבר שבוע נוסף בית החולים בעצה אחת עם משפחתו החליט להעבירו לטיפול במחלקת טיפול נמרץ קורונה בבית החולים איכילוב ולחברו למכונת אקמו (המאפשרת חימצון דרך הדם), החלטה שעבור אפיק שינתה גורלות והצילה את חייו. באיכילוב, לאט לאט, נאבקו גופו והצוות הרפואי המסור בנגיף והחל שיפור איטי ומתון במצבו עם עליות וירידות.
חודש ושבוע שהה אפיק במחלקה באיכילוב, שבועיים מתוכם היה מורדם ומחובר למכונת ‘אקמו’. לאחר ששוחרר מטיפול נמרץ ובעקבות שיפור משמעותי במצבו הוא הועבר לשיקום בבית החולים שיבא תל השומר שם שהה כשבוע, עד הגעת תוצאות הבדיקות כי הוא אכן הבריא סופית מהמחלה.
“רק ביום שבת קיבלתי את התוצאה השלילית השנייה, הראשונה הגיעה ביום שלישי שעבר” מסביר אפיק, “כלומר כל התקופה שהייתי בבית החולים הייתי מוגדר חולה קורונה, גם כשהתעוררתי”.
מתי נפל לך האסימון שכנראה נדבקת בקורונה?
“זה היה בין שישי לשבת בערב, בשבוע שחזרתי לארץ. חבר שטייל איתי שלח לי הודעה ואמר לי שהוא מדד, ויש לו חום גבוהה. בשבת בבוקר התחלתי להרגיש גם לא טוב, שגם לי יש חום וכשמדדתי היה לי חום גבוה, 38 מעלות. זה היה בדיוק שבוע משירדתי מהאוניה. כנראה שבאוניה נדבקתי, זה הכי מסתדר מבחינת הזמנים וזה גם הכי הגיוני כי אתה שבוע סגור ביחיד עם עוד 5,000 איש”.
הילד חזר הביתה. משפחת סויסה השבוע: מימין מעיין,ההורים אירית ואבי, אפיק והאחות הבכורה בתאל. התמונה באדיבות המשפחה
“במוצאי שבת”, הוא ממשיך, “עשיתי בדיקה להידבקות בקורונה. ביום שני קיבלנו תשובות שהבדיקה יצאה חיובית ושאני חולה. כשכל הזמן הזה אני כמובן בבידוד בחדר. ביום רביעי כשהתחילו לי שיעולים החלטנו שאני אתפנה לבית החולים פה באסותא אשדוד. האמת היא שהרגשתי טוב, לא כל כך רציתי להתפנות וחשבתי שאני אוכל להישאר בבית. לא פחדתי גם, בגלל שהרגשתי טוב בסך הכל והאמנתי שתוך שבוע שבועיים וזה יעבור, אז חשבתי שיהיה לי יותר כיף להעביר את זה בבית”.
בבית החולים המצב שלך התחיל להחמיר, מה קרה שם בעצם?
“בעצם שמה מתחיל הסיפור. במשך יומיים שלושה אושפזתי במחלקת קורונה כשאני במצב קל. במהלך סוף השבוע, שבוע משהופיעו התסמינים, הרופאים הודיעו ל שאני צריך לעבור לטיפול רציני יותר כי יש הידרדרות במצב שלי”.
“האמת היא שהמדדים הראו להם שאני בהידרדרות אבל אני לא הרגשתי את זה בגוף שלי. הסבירו לי שהריאות שלי נסתמו בגלל המחלה, והמאמץ שהגוף עושה שלי בשביל לנשום הוא גבוה מידי ונכנס לפעילות יתר. מה שקורה ברגע הזה זה שמנסים לטפל בי בצורות נוספות, לתת לי חמצן וטיפולים נוספים, כלום לא עוזר ובשבת בערב כבר מודיעים לי שמרדימים אותי”.
איך הרגשת באותו רגע שאומרים לך שמרדימים אותך?
“הייתי קצת לחוץ, גם לא היה לי זמן לדבר עם ההורים ולעדכן אותם. האמת שבשלב הזה לא היה בי כל כך פחד, עדין חשבתי שזה עניין של שבוע שבועיים וזה יעבור, עדין לא הבנתי את הסיטואציה וחומרת המצב שאני נצא בו, רק כשהתעוררתי”.
אתה זוכר את הרגע הזה?
“אני זוכר שנכנסה רופאה שעדיין לא ראיתי, היא נראתה אחת מהצוות של הרופאים שטיפלו בי. הם התייעצו איתה מה לעשות והתלבטו אם להרדים אותי או לא, אבל שכרגע זה נראה המעשה הכי נכון. אמרתי להם ‘תעשו מה שאתם חושבים, אני סומך עליכם שתיקחו את ההחלטה הנכונה’. זה היה ממש עניין של שניה מהרגע שהודיעו לי לרגע שהרדימו אותי, ספרתי עד 10 ונרדמתי”.
גילויים חדשים: הזזתה של חברת אלתא, המעסיק הכי גדול באשדוד ובסביבה עם כ-4,000 עובדים, ממקומה, נכנסת להילוך גבוה. מפעם לפעם עולה הנושא וצף, אך כעת כבר לא מדובר בספקולציה בלבד אלא במהלך שהמדינה דוחפת אליו, ולפי מה שנראה, בכל הכוח, כדי להפשיר את השטח שממזרח (אזור “המשולש החקלאי”, שחלקו בבעלות ידיים פרטיות ) לטובת בנייה למגורים.
השבוע פנה מנכ”ל אלתא מערכות מבית התעשייה האווירית, יואב תורג’מן, לעובדיו ועדכן אותם: “בשל הגידול הצפוי בדרישה לדיור ועל רקע הגבלות הבנייה על שטחים נרחבים שמטילה אלתא על הקרקעות שממזרח לה, פנו גורמי המדינה בבקשה לבחון העתקה של החברה לקרקע חלופית בתוך השטח של העיר אשדוד”.
בהודעה שנשלחה נכתב עוד, ש”כחלק מבדיקת ההיתכנות מופעלת חברה הנדסית אשר תעריך את עלויות העתקת אלתא, במסגרת זו, בשבועות הקרובים יעברו סוקרים בכל מתקני אלתא לרישום מסודר של המבנים והתשתיות הקיימות, רישום שישמש להערכת עלויות ההעתקה”.
ד"ר יחיאל לסרי ויואב תורג'מן ביריד באלתא. צילום: שמואל דוד
בשל השידורים שמבצעת החברה לא ניתן לבנות לידה, ואם בסופו של דבר אכן יוחלט על העתקת המפעל הענקי – דבר שיהיה כרוך בעלויות עצומות של מאות מיליונים ויותר – המיקום החדש יוכל להיות כזה שלפחות חלק מסביבתו תהיה פנויה ו”פתוחה”.
יש לציין שזה איננו חלק מ”הסכם הגג” שעליו חתמה המדינה מול עיריית אשדוד לפני כשלוש שנים. יתרה מכך, הירוקים טענו בזמנו שיש לתכנית הבניה של אלפי יחידות דיור באזור הדיונה שתהיה הרסנית לטבע חלופה – הקרקעות שממזרח לאלתא.
הדיונה הגדולה באשדוד. צילום: פבל
אלא שבזמנו טענו בעירייה שהדבר אינו ישים כי משרד הביטחון מתנגד לכך – מה שכעת כבר נראה אחרת. צריך להזכיר שבשנות ה-90 חתמה עיריית אשדוד על "תכנית הרביזיה", שבמסגרתה הועברו לתחום השיפוט של אשדוד אדמות "המשולש החקלאי" מידי המועצה האזורית חבל יבנה. כחלק מאותה תכנית נקבע שתבוטל הבניה המתוכננת בדיונה הגדולה – רובע י"ד.
למעשה, יש עכשיו בסיס חזק למתנגדי הבניה בדיונה לטעון שלא ניתן להחזיק את המקל משני קצותיו – גם לבנות המוני יחידות דיור במשולש החקלאי שממזרח לאלתא ולערוץ נחל לכיש וגם להקים שכונות חדשות בפארק החולות ובדיונה הגדולה מדרום לשם.
מאז אמש אובחנו עוד 5 חולי קורונה באשדוד ובשלושת הימים האחרונים – 14. שיעור הגידול בכמות החולים הוא הגבוה ביותר מבין הערים עם הכי הרבה תחלואה ועומד על 1.6% מאתמול.
מתחילת המגפה ועד עתה אובחנו באשדוד 315 חולים מאומתים. מניין החולים הפעילים כעת הוא 38. כמות הבדיקות שנערכו לתושבי אשדוד נכון להערב היא 12,292.
הערב דווח שבאחד מתלמודי התורה התגלו תלמידים שנדבקו.
בינתיים עוד ועוד תלמידות בבית הספר בית יעקב חדש ברובע ז' מאובחנות כמי שנדבקו. בתחילת השבוע התברר שמורה במקום חלתה ובית הספר סגר את שעריו עד שבוע הבא לפחות.
⇔
⇔ 
