על פי הנחיות האחרונות במשרד החינוך, אירועי סיום שנה במוסדות יוגבלו לעד 50 איש, כולל תלמידים, הורים וצוות, תוך כדי הקפדה על כלל כללי הריחוק והיגיינה החלים על השוהים במרחב הציבורי ומילוי הצהרת בריאות. כמו כן המליצו במשרד החינוך להמיר קיומם של אירועים רבי משתתפים באמצעות מערכות מקוונות, כמו 'זום', למשל.
ההחלטה התקבלה באכזבה מוחלטת בייחוד מצד מסיימי כיתות י"ב, ששבו להתכונן לאירועי מסיבות הסיום ובייחוד הנשפים, בהם התלמידים משקיעים הרבה מזמנם וכספם. שכן, האלטרנטיבות שמציעים במשרד החינוך לקיום האירועים אינם מאפשרים כלל ביצוע שלהם על פי הרוח והמתכונת הרגילה.
כאמור, התלמידים בתמיכה של בהובלת מועצת התלמידים העירונית והורים רבים, מוחאים בניסיון ליצור שינוי בהחלטת משרד החינוך והממשלה, אך גם מקווים להשפיע על הגורמים בעירייה והעומד בראשה, בכדי לפעול לשינוי או עידון של ההחלטות ברמה המקומית.
כאקט מחאתי, הציבו התלמידים חופה מאולתרת כשהם עורכים "טקס חתונה" כשלצידם תמונה של מדינה ישראל. בכך מנסים התלמידים להדגיש את אחת הטענות המרכזיות שלהם, אירועים כמו חתונות מקבלים אישור אך קיומם שח אירועי סוף השנה שלהם נדחה על הסף תחת ההחמרות.
"בעצם חושבים שבגלל שאנחנו צעירים ולא אחראיים יכולה להיות התפרצות". נימק אחד התלמחדים המפגינים. "מה שבאנו פה לעשות זה להראות שהינה אנחנו יכולים לעשות אירועים כאלה עם הרבה אנשים תוך שמירה על ההנחיות".
גורם בקואליציה מבקר בחריפות את סגן ראש העירייה, שמעון כצנלסון ואת חברי סיעתו בעקבות העמדה שפרסמו השבוע ברשתות החברתיות בעניין הקצאת קרקע לכולל חרדי ברובע ח'.
זה קרה לאחר שתושבים חילונים פתחו במחאה כנגד הכוונה לבנות את מוסדות ויז'ניץ ברחוב הנרקיס:
בעקבות ההתנגדות של התושבים החילונים והלחץ הציבורי כצנלסון "שבר שתיקה" וכתב בפייסבוק:
"בניגוד לסיעת אשדוד ביחד אני מעדיף לפתור את חילוקי הדעות בתוך הקואליציה ולא בהודעה בפייסבוק", הגיב בכיר בקואליציה. אותו בכיר תהה היכן שמעון כצנלסון, "בעל הניסיון וההבנה במשמעות של קואליציה".
זה זמן רב שבאשדוד מדברים על הצורך ביצירת כניסה ויציאה נוספות. העיר הולכת וגדלה והכניסות הקיימות אינן מספקות מענה הולם.
בנוסף לכניסה הצפונית שאמורה להתחבר למחלף אשדוד צפון ושתקועה בעקבות ויכוחים על תוואי הדרך (כפי שחשפנו כאן בעבר רק יבנה חוברה למחלף בינתיים), גם בדרום המצב איננו מזהיר.
בעיריית אשדוד דוחפים לפתיחת כניסה נוספת לעיר מכיוון צומת אמונים, בין השאר כדי לאפשר את הקמת השכונות החדשות סביב הדיונה הגדולה (“רובע י”ד”). אלא שיש בעיה “קטנה”: מתברר שבמשרד התחבורה לא רואים עין בעין לא רק עם העירייה אלא גם עם מתכנני המחוז.
בדיון של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לפני כשבועיים עלה נושא של הרחבת כביש 4 בקטע שבין אשדוד לאשקלון והקמת מחלפים לאורכו שיבואו במקום שורה של צמתים, אחד מהם הוא צומת אמונים מעט דרומה לעד הלום. הוועדה קבעה שיש לקדם את התכנית, אך נציג שר התחבורה הודיע שהוא “מסתייג מההחלטה היות ולאור הבדיקות המקצועיות של המשרד אין מקום להתחבר מאשדוד למחלף אמונים הן מבחינה תחבורתית והן מבחינה סביבתית וחיבור זה אינו עומד כיום על הפרק”.
תל אשדוד שסמוך לצומת אמונים. צילום: דור גפני
הוועדה קבעה שיש לכלול בתסקיר ההשפעה על הסביבה את ההשלכות שתהיינה לסלילת כביש חדש שיחבר את דרום מזרח אשדוד לכביש 4: “הוועדה רואה קושי זה במיוחד על רקע תמ”א 1 שאושרה זה עתה אשר מציגה שטחים רגישים רבים ממערב למחלף בתווך שבין המחלף לער אשדוד. עם זאת, הועדה אינה יכולה להתעלם מהיוזמות הקונקרטיות המקודמות על ידי עיריית אשדוד לחיבור הרבעים הדרומיים בעיר למחלף אמונים וזאת מבלי להביע עמדה על תכנית שטרם הובאה בפניה ולא בטוח כלל כי תובא. התסקיר יעריך את ההשפעה הסביבתית של החיבור כאמור, במקטע שבין מחלף אמונים למסילת הברזל או לאזור התעשייה עד הלום, לפי העניין”.
הצבי הארץ ישראלי מתמודד עם לחצי פיתוח ובנייה, הרחבה של ישובים ושכונות בערים, סלילת כבישים וכלי רכב שנוסעים בפראות בשטחים הפתוחים. עם זה לא מספיק, מאיימים עליו ציידים שחושקים בבשרו וכלבים משוטטים שננטשו, והוא צריך לנווט בין הררי אשפה שמפזרים בני האדם בטבע.
בחולות ניצנים-אשדוד חיים כמה עשרות צבאים, לפי ספירות שביצעו אנשי הטבע והגנים בשנים האחרונות מספרם ירד מתחת ל-100 והגיע לסביבות ה-60 בלבד. גם בפאתיה הצפוניים של אשדוד, באזור שמורת השיטה המלבינה ועד חולות פלמחים ניתן לראות לעתים צבאים.
החוג האקדמי למוזיקה חוזר לנגן. כך הוחלט בהנהלת המכללה, בניגוד ליתר החוגים האקדמיים במכללה שממשיכים למידה מרחוק. "הקורסים המעשיים במוזיקה אינם יכולים להילמד מרחוק", מסבירה ד"ר רחלי גלאי, ראש החוג האקדמי למוזיקה במכללת גבעת ושינגטון. "את המוזיקה חייבים להרגיש. לחוש את ההרמוניה, את הניואנסים בנגינה ובשירה, לדייק את המוזיקה. הקורסים המעשיים בכלי הנגינה השונים כוללים הן לימוד של אחד על אחד והן נגינה בהרכבים. בנוסף, לימודי הוראת המוזיקה ממחישים את אופן העברת השיעורים המעשיים. לכן, הלימוד בקמפוס כה חשוב ובלתי נמנע".
לפני 6 שנים נפתח במכללה החוג האקדמי למוזיקה המעניק תואר B.Ed.Mus והסמכה להוראת הנגינה בקבוצות וקיבל הכרה רשמית מהמל"ג. במסלול זה, מלבד הכשרת הסטודנטים להוראה, מושם דגש להכשרתם כנגנים מקצועיים ואמני מוזיקה שיכולים להוביל קבוצות נגנים. התואר מאפשר לבוגרים לצאת כאמנים שיוכלו ללמד את המוזיקה במוסדות החינוך, בקונסרבטוריונים, בלהקות, במקהלות ועוד.
"למרות צעירותו של החוג האקדמי", מוסיפה ד"ר גלאי, "פירותיו כבר נראים על הבמות הגדולות בישראל ובכיתות הלימוד במוסדות חינוך ברחבי הארץ. הרכבים, זמרים ונגנים יצאו מכותלי בית הספר אל הבמות הגדולות בישראל – בקונצרטים, במופעים ואף בתחרויות השירה בטלוויזיה המסחרית השתתפו תלמידי ובוגרי החוג וחלקם אף הגיעו למקומות מכובדים ביותר. זאת יחד עם היותם מורים/ות למוזיקה במוסדות חינוך, בקונסרבטוריונים וכיו"ב".
"לנגינה במסגרת קבוצתית בבתי הספר יתרונות רבים. היא יוצרת אקלים ייחודי, מפתחת את אישיות התלמיד ועולמו הרגשי, משפרת את היכולת להקשיב בתקופה בה ישנן לא מעט בעיות של הפרעות קשב וריכוז, מפתחת את ההשקעה האישית בד בבד עם ההתמודדות בקבוצה ובה דיוק, יצירתיות, מצוינות ויתרונות רבים נוספים. אנו מקווים לחזרה מלאה לשגרה והמשך הפצת המוזיקה לתלמידי ישראל ולאזרחי המדינה".
יום פתוח במכללת גבעת ושינגטון יתקיים ביום חמישי, כ"ו בסיוון התש"פ, 18.6.2020, בין השעות: 16:00-19:00 לפרטים והרשמה לחצו כאן
פרס דן דוד, שנוסד ע"י איש העסקים הישראלי והנדבן הבינלאומי דן דוד שהלך לעולמו לפני 9 שנים, הינו פרס יוקרתי בינלאומי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המוענק בישראל לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות ייחודית ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח והאמנות בשלושת ממדי הזמן: עבר, הווה ועתיד. לזוכים מוענקים פרסים כספיים בשווי כולל של 3 מיליון דולר.
לצד הפרס מתקיימת תחרות החיבורים לנוער ״Name Your Hero״ במסגרתה הוזמנו תלמידי תיכון מרחבי הארץ להציע מועמדים ו/או תחומים לפרס היוקרתי. התחרות נערכה על ידי אוניברסיטת תל אביב לנוער בשיתוף פרס דן דוד. בתחרות לקחו השנה חלק 1200 תלמידים. בשלב ראשון המשתתפים התבקשו להגיש חיבור קצר המתאר את הגיבור/ה שלהם ונימוק לבחירתם. בני נוער שהציעו את ההצעות המעניינות והמקוריות ביותר הוזמנו ליום עיון באוניברסיטת תל-אביב במהלכו הודרכו בכתיבת נייר עמדה מנומק להצעתם. החיבורים הסופיים נבחנו על ידי וועדת הפרס.
מתוך המתחרים נבחרו 23 זוכים: 3 במקומות הראשונים (שזכו ב-10,000 שקל כל אחד), 6 במקום השני (שזכו ב-5,000 שקל כל אחד) ו-14 במקום השלישי (שזכו ב-2500 שקל כל אחד). מהעיר אשדוד שירין מכטייב נבחרה מחטיבת הביניים של מקיף יא׳ על בחירתה בדניאל (דני) גולד עם החיבור "עניין של זמן". שלושת הזוכים במקום הראשון הם חיימוביץ' אורי, תלמיד כיתה ט מביה״ס החקלאי הכפר הירוק רמת השרון, שבחר ב"האדם שעשה היסטוריה" – הסופר רן לוי; קדוש טליה, תלמידת י"א מאולפנת אור עקיבא עליונה שבחרה ב"האדם מוצא משמעות",- ד"ר ויקטור פרנקל; ושפירא אמיתי, תלמיד כיתה י"ב מביה"ס ישיבת אמי"ת נחשון שבחר ב"צוחק מי שצוחק אחרון", אפרים קישון.
״היה מרגש ומרתק לקרוא השנה את החיבורים ששלחו התלמידות והתלמידים מתיכונים מכל הארץ". אומרת שרון רגב, מנהלת התחרות, מאוניברסיטת תל-אביב לנוער. "שמחנו לראות השתתפות של בתי ספר חדשים שנחשפו לתחרות לראשונה השנה, לצד בתי ספר ותיקים שמתמידים ומשתתפים בכל שנה מאז פתיחת התחרות. בני נוער כתבו על דמויות שמהוות עבורם מודל השראה, באספקטים מגוונים: חברתיים מדעיים, אמנותיים, סביבתיים ועוד, וקשרו זאת לסיפורים אישיים מרגשים. נפעמנו לראות שדור ׳המסכים׳ הוא עדיין גם דור הספר, שיודע לכתוב ולהתבטא בצורה רהוטה."
ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, נפגש היום (רביעי) עם שי אבישר, תושב העיר שהציל ביום רביעי שעבר שלושה נערים ששחו לאחר שעות הרחצה בחוף, ונקלעו לסחף בעומק הים. המפגש היה מרגש מאוד, שי סיפר על השתלשלות האירוע מרגע הריצה בים ועד ההצלה והמאבק שניהל במטרה להציל את הנערים.
במהלך ריצה שגרתית לאורך חוף הקשתות באשדוד, ביום רביעי שעבר, הבחין שי בשלושה נערים הנסחפים בעומק הים, ללא יכולת לצאת מהמים. שי חתר לעבר הנערים על גלשן שהיה בחוף וחילץ אותם, כשהם מותשים ובאפיסת כוחות, ובכך הציל את חייהם. נוסף על חילוץ שלושת הנערים, חיפש שי במשך דקות ארוכות את חברם ששחה עימם, הנער יהודה בילוג ז"ל, אך הוא לא נמצא.
ראש עיריית אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי אמר לשי אבישר: "פעלת בגבורה ובאומץ לב על מנת לחלץ את הנערים שנסחפו לעומק הים והיו בסכנת חיים, ולמעשה הצלת את חייהם. בשמי ובשם תושבי העיר אני מודה לך על הפעולה ההירואית ועל גבורתך, זוהי דוגמה ומופת עבור כולנו.״ והוסיף: ״בהזדמנות הזו אני שב ומדגיש – לא נכנסים לים לאחר שעות פעילות המצילים, ולא נכנסים לחופים שאינם מוכרזים. זו סכנת חיים של ממש.״
כמעט שנתיים עברו מאז אותו יום ראשון טרגי במהלכו טבע למוות יוחאי אלקיים ז"ל. לאור מקרה הטביעה המזעזע בשבוע שעבר שנגמר במותו של יהודה בילוג בן ה-14 מרחובות, אחותו של יוחאי, ליאורה רימוק, הגיעה לישיבת אמי"ת באשדוד, עברה בין הכיתות וסיפרה להן על הסכנות ברחצה בחוף מוכרז וללא שירותי הצלה.
זה קרה באוגוסט 2018, יוחאי וחבריו הגיעו לחוף המצודה באשדוד, חוף לא מוכרז, למשחק מטקות. כשהבחין בצעירה שטובעת במים נכנס יוחאי בגבורה לים הסוער לסייע לה. הוא הצליח להצילה והיא נפלטה לחוף, אך יוחאי לא הצליח לחזור בעצמו וטבע למוות.
ראש ישיבת אמי"ת, הרב שלום מלול, ביקש מליאורה רימוק, יו״ר ועד הורים בישיבה, להעביר שיחה בנושא הסכנות בים ולספר על הטביעה של אחיה. מאחר ובגלל וירוס הקורונה לא ניתן לכנס את כולם באולם. ראש הישיבה וליאורה עברו בכל כיתה ומסרו שיחה קצרה ומצגת מרגשת. ליאורה מעידה כי נראה לה שהצליחה להעביר את המסר לנערים חזק וברור.
"עברנו כיתה כיתה ובמשך כמה דקות שאלתי את הילדים מה ההגדרה של חוף מוכרז, מה הן שעות הפעילות של המצילים, חידדנו את כל הנושאים האלה. חידדנו את כל הנשואים. אחר כך הראינו להם את המצגת והילדים היו בהלם ומרותקים, אני הרגשתי שהמסר עבר חזק אצל התלמידים ושהחוויה היתה מאוד עוצמתית עבורם. רב הישיבה, שלא הכיר את כל הסיפור, אמר לי שזה היה ממש חזק ושהוא לא הפסיק לחשוב על זה".
צעד אחד קדימה במיגור האפליה בקבלה למשרות: מיזם חדשני בתוצרת אשדודית העונה לשם "אג'ובי" מקשר בין מחפשי עבודה למגייסים בראיון עבודה אנונימי בפייסבוק.
המיזם, שהחל לפעול בחודשיים האחרונים, הוא תוצר עבודתם המשותפת של אלירן ציר, בוגר תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, ולאוניד פבזנר, מפתח בעל תואר ראשון במדעי המחשב במכללת HIT בחולון. השניים, ילדי אשדוד, חברו יחדיו למען יצירת המיזם המהפכני המסייע לצעירים, סטודנטים ובעצם כל מי שמעוניין למצוא עבודה, בצורה אנונימית והוגנת.
"יצרנו פה איזושהי מהפכה," אמר ציר לכתב 'כאן דרום'. "אנשים משתמשים ואוהבים את זה והיה לנו מאות ראיונות עבודה ואנחנו רק ממשיכים לגדול". המיזם שצומח במהירות זוכה גם לשיתופי פעולה רבים, כולל האקסלרטור בשיתוף מרכז כיוונים ו-The Hive עם מעו״ף ומכללת סמי שמעון. כמו כן, לאחרונה זכה המיזם להיות חלק ממסלול 'Google for startups', המסייע לסטרטאפים מובילים בתחילת דרכם.
מקים ומנכ"ל "אג'ובי" אלירן ציר
הרעיון מאחורי המיזם הוא די פשוט. באמצעות צ׳אט בוט בפייסבוק, מחפשי העבודה מקושרים ישירות למגייסי משרות לריאיון עבודה אנונימי. התקשורת בין הצדדים מותאמת לצרכים. מצד המתמודד לעבודה המחפש תהליך הוגן, נגיש, שישמור על פרטיותו, ומצד המראיין או המגייס שמעוניין לראיין רק מועמדים נבחרים לפי דרישות המשרה. בכך, נחסך זמן רב מתהליך הגיוס כמו גם הרבה תסכול מיותר מצד מחפשי העבודה.
אדמה אגן צועדת לסביבה ירוקה יותר ומרחיבה את סל מוצריה בתחום הירוק, היום התקינו סנסורים מתקדמים תוצרת חברת אגרינת, לגילוי מוקדם של חדקונית הדקל באשדוד, שמקדימה הרבה ערים בישראל וממשיכה בתהליך של עיר חכמה ומתקדמת.
לפני כשנה וחצי, התחיל פיילוט באשדוד של התקנת סנסורים, לפיילוט הכניסו גן ורחוב, סמוך לעירייה, במהלך הפיילוט הובנו על ידי העיריה, היכולות והערך המוסף של השימוש במערכת , עיריית אשדוד , היא הרשות הראשונה שעברה משלב הפיילוט לשלב המעשי ורכשה 1,000 סנסורים, שהתקנתם תחל השבוע, כמות זו הינה רבע מכמות העצים בעיר, הצלחת השלב הראשון תוביל לניטור מלא של כל עצי התמר בעיר.
חדקונית הדקל האדומה נפוצה ברחבי העולם. וגם בישראל, החיפושית נפוצה בערים, בבניינים משותפים, בתים פרטיים ובחקלאות. החדקונית שפועלת בפנים גזע העץ – ללא כל זיהוי או סימנים חיצוניים בשלבים הראשוניים, מכרסמת את פנים הגזע עד להיחלשותו המוחלטת ולקריסתו של העץ. היות והחיפושית פועלת "מתחת לרדאר" אין דרך לזהות מראש האם העץ נגוע ולכן עד היום בוצע טיפול מניעתי קבוע בחומרי הדברה כל הזמן ולכל העצים – הן על ידי ריסוס (הגמעת כתר) והן על ידי הזרקת חומר ייעודי בשם אקטרה, מבית אדמה אגן, אל תוך גזע העץ.
“אדמה אגן" יצאה בשת"פ ייחודי עם חברת הטכנולוגיה Agrint, ובמסגרתו הן מציעות מוצר חדשני לאיתור מוקדם של חדקונית הדקל בתוך גזעי עצי הדקל. הסנסור מותקן בגזע העץ' ומתקשר עם עצים אחרים בסביבתו בעזרת טכנולוגיית BLE (בלו טות'). העצים מתקשרים עם רכזת סלולרית המעבירה את הנתונים ל"ענן", שם המידע מעובד באלגוריתם יחודי ומתורגם לאפליקציה בטלפון ולמחשב. הניטור נעשה 24/7 ומאפשר לרשות המקומית טיפול יעיל ומקומי בעצים הנגועים בלבד, ללא טיפול מיותר בעצים בריאים. המידע מגיע ישירות לטלפון או למחשב בזמן אמיתי ומראה את מיקום העץ ,מצבו (נקי, נגוע, נגיעות גבוהה, נגיעות חלשה) , ההיסטוריה של הנגיעות ומועדי הטיפול.
צילום: אדמה אגן
"מדובר בחקלאות חכמה, מדויקת ויעילה הרבה יותר", מוסיפים בחברת "אדמה אגן" השותפה לקידום המוצר. "בעזרת הטכנולוגיה, יכולים החקלאים והגורמים הרלוונטיים בעיריות להתעדכן באופן מידי ושוטף במצב כל עץ ולטפל נקודתית ואיכותית רק בעצים הפגועים. לקבל אינדיקציה על יעילות איכות הטיפול וכך, בעזרת שימוש בסנסורים נוצרת סביבה בטוחה יותר הנובעת משימוש מושכל וממוקד בחומרי ההדברה והן מעצים בריאים יותר.״
אתמול (ג') התקיים גמר תחרות הדיבייט לילדי ישראל בשנה האנגלית. השנה, בשל מגבלות הקורונה, התקיימה התחרות דרך "זום". 12 נבחרות כיתות ט' העפילו אל שלב הגמר בתחרות הדיבייט הארצית לאחר שגברו בשורה של תחרויות בין בתי ספר שונים לאחר שעברו את השלב המוקדם. בין הנבחרות: מקיף ו׳ ומקיף ז׳ מאשדוד.
תלמידי כיתה ז' עסקו בנושא "למידה רב גילאית – בעד ונגד" והציגו עמדתם המתנגדת ללמידה רב גילאית על פי תחומי עניין.
במסגרת התחרות נדרשו המתמודדים להציג שורה של יכולות, בהן:
תרבות דיון – הקשבה לזולת, ראיית נקודות מבט שונות.
הצגת טיעונים רלוונטיים, ניתוחם לעומק, ביסוסם בצורה לוגית וקוהרנטית.
פיתוח החשיבה – לוגיקה מוצקה לבניית טיעונים מנצחים, זריזות מחשבה ואלתור בזמן אמת, חשיבה אנליטית וביקורתית לניתוח מעמיק והבנת מצבים.
פיתוח ההבעה, ההופעה והרטוריקה – דיבור בפני קהל, כושר שכנוע וחידוד מסרים ביטוי עצמי ושימוש בשפה.
ערכים – הקשבה לזולת ותרבות דיון, פלורליזם, הבנה הדדית וסבלנות.
העצמה אישית וקבוצתית – כלים מעשיים לחיים – שפת גוף, יצירת רושם ראשוני, ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות.
מקיף ז׳ מאשדוד זכה בהישג מכובד
במסגרת תחרות הגמר התלמידים נדרשו להתמודד עם סוגיות שונות שקשורות בין היתר לחינוך, כלכלה וחברה, סוגיות חוק ומשפט ואקטואליה. התחרות מתקיימת מזה 9 שנים במימון השגרירות האמריקאית ובהנחיית מרכז כהן אידוב לדיבייט ורטוריקה, אשר מכשיר את המורות לאנגלית ומלווה אותן בתחרויות.
ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי נפגש הבוקר בלשכתו עם מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין. בפגישה השתתפו גם מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף, אל"ם יוסי כהן, אילן בן עדי מנכ״ל עיריית אשדוד וראשי המכלולים בעיריית אשדוד.
ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי: ״אשדוד פיתחה ובנתה בשנים האחרונות תוכניות ניהול בזמן חירום אשר נותנת מענה אולטימטיבי לתושבי העיר במגוון תחומי החיים במטרה לשמר את החוסן של תושבי העיר. שיתוף הפעולה והמעורבות המצוינת עם פיקוד העורף בשגרה ובחירום מהווה הכרח חשוב בהצלחת ניהול העיר וסיוע לתושבים״.
בפגישתם ציין מפקד פיקוד העורף: ״העשייה של העיר אשדוד בשגרה מבובכת. הדבר המשמעותי ביותר בעיניי הוא תרבות ההכנה לחירום ועלינו לעסוק בזה ולהמשיך לתרגל ולהשתפר כל הזמן, תושבי העיר בטח מבינים זאת מקרוב ולכן עלינו להמשיך ולשפר אותה. התנהגות נכונה בחירום היא הדבר המרכזי והיא מה שיציל חיים. פעילות עיריית אשדוד הביאה למניעת התפשטות נגיף הקורונה המלווה אותנו גם בימים אלה. לתחושת הביטחון של האזרחים חשיבות גדולה והיא מהווה כלי מרכזי בהתנהלות אזרחית נכונה בחירום. השותפות בין פיקוד העורף לעיריית אשדוד היא מצוינת ויש לשמור ולחזק אותה כל הזמן. אנו נהיה לצד עיריית אשדוד לכל שיידרש״.
בתחילת הישיבה סקר והציג ראש העיר בפני האלוף את העיר אשדוד, כולל האתגרים העירוניים בניהול העיר בעת חירום. אשדוד, העיר החמישית בגודלה, נמצאת תחת איום תמידי של ירי טילים ובמהלך השנים האחרונות צברה ניסיון רב בהערכות לחירום תוך בניית תוכניות עבודה אשר הפכו את אשדוד לעיר מודל ברמה הארצית. משלחות של רשויות מהארץ ומהעולם מגיעות לאשדוד במטרה ללמוד את תוכניות העבודה במטרה ליישם אותן עבורם.
במהלך הפגישה הוצגו היכולות הדיגיטליות המתקדמות מאוד של עיריית אשדוד הכוללות 600 מצלמות מתקדמות, פריסת תשתיות של סיבים אופטיים ומרכז בקרה חכם המאפשרים קבלת תמונת מצב מלאה בזמן אמת גם בשגרה וגם בחירום . כל אלה ועוד מאפשרים ניהול מקצועי יותר , ותגובה מהירה לכל אירוע .
ראש העיר פנה לאלוף וביקש ממנו ליצור שת״פ טכנולוגי בין מערכת המידע הצבאית למערכות הדיגיטליות העירוניות נוכח היכולות הגבוהות של עיריית אשדוד .
אלוף אורי גורדין מחליף בתפקידו את אלוף תמיר ידעי, אשר כיהן בתפקיד מפקד פיקוד העורף במשך למעלה משלוש שנים וייכנס לתפקידו החדש כמפקד פיקוד מרכז בחודשים הקרובים. גורדין שימש ראש מטה זרוע היבשה, מפקד עוצבת האש, מפקד חטיבת הנח"ל, מפקד חטיבה 55 ומפקד סיירת מטכ"ל.
בשנת 2011 מונה למפקד חטיבה 55 ובמקביל למפקד קורס מג"דים בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, ושימש בתפקידיו עד מאי 2014. ב-22 במאי 2014 מונה למפקד חטיבת הנח"ל, והוביל את החטיבה בין היתר במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן, ב-28 במאי 2015 סיים את תפקידו. ב-2 ביולי 2015 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש, במהלך תפקידו הוקמה חטיבת עוז והוכפפה תחת פיקודו לעוצבת האש. את תפקידו סיים ב-16 בנובמבר 2017. באפריל 2018 מונה לראש מטה זרוע היבשה, תפקיד אותו מילא עד 7 באפריל 2020. ב-11 במאי 2020 הועלה לדרגת אלוף וב-19 במאי נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד העורף.
בהודעה סגורה לחברי העמותה שלה, פרסמה הנהלת עירוני אשדוד כי המאמן אבי אבינו סיכם את תנאיו במועדון, לאחר שהמנהל המקצועי החדש ברוך דגן ראה לנכון להחתימו במקומו של המאמן הקודם יגאל זריהן. אבי אבינו, בן 37, בעל קריירה עשירה בהפועל כפר סבא, עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלון ובית"ר תל אביב – בה שימש כקפטן במשך 3 שנים עד לפרישתו. מיד לאחר הפרישה, החל לאמן במחלקת הנוער של בית"ר תל אביב ולאחר מכן שימש כעוזר מאמן של הקבוצה הבוגרת, שם סייע לה להגיע להישגים מרשימים בליגה הלאומית (פלייאוף עליון) ובגביע המדינה (רבע גמר).
מעירוני אשדוד נמסר: ״אבינו בעל תעודת מאמן מנטלי, דבר שמסייע לו רבות בעבודה עם שחקנים צעירים והוא נחשב בעל פוטנציאל גדול להמשך קריירת האימון שלו.״
לאחר חתימתו במועדון הצהוב אמר אבינו: "אני רוצה להודות למכבי עירוני אשדוד על האמון בי ועל הנכונות לבנות משהו חדש, טרי ורענן. אני לא יודע מה יהיה מיקום הקבוצה, אך אני בטוח שאשדוד תהיה קבוצה צעירה, רעבה, שתשחק כדורגל איכותי ותיתן הנאה וריגוש לקהל העצום שיש למועדון הזה. אני רוצה להודות למנהל המקצועי החדש של המועדון ברוך דגו, שהוא ללא ספק אישיות נהדרת שעשתה כמה דברים בכדורגל שלנו. אני בטוח ששיתוף הפעולה בינינו יהיה טוב ושננסה לקחת את המועדון הזה למקומות חדשים."
'המטה החברתי להשבת הבנים' ממשיך בשורה של פעילויות מרובות פעילים ותומכים במטרה להשיב את הבנים ארצה דווקא עכשיו, המטה מרכז מאמצים בקמפיין ההחזרה מתוך כוונה לנצל את התזמון העכשווי, בצל הקורונה, בעקבות פנייתו של החמאס לסיוע הומינטארי בעזה בתמורה לשחרור הבנים.
בשבוע שעבר הוצב המיצג 'חלל שקוף', של דורון תורג'מן, חבר לצוות של הדר גולדין, ברחבת כיכר 'הבימה'. לאחר מכן, ביום חמישי האחרון פגשו חברי המטה את שר הביטחון, בני גנץ, בלשכתו בקריה. השר הביע את תמיכתו בהמשך פעילויות המטה 'לטובת סדר היום הציבורי, המשפחות והחברים הלוחמים', מאז 2014 נמצאים סגן הדר גולדין, סמ"ר אורון שאול והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד בידי חמאס ברצועת עזה.
ביום שישי הקרוב, 12.6.20, בשעה 08:00 בבוקר, יתכנסו כאלף גולשי סאפ בחוף באשדוד ויפליגו לאורך מסלול של 5 ק"מ, לכיוון עזה ובחזרה.
ראש המטה החברתי להשבת הבנים, סרן במילואים, מור חאייק: "מזמינים את הציבור הרחב להגיע, לתמוך ולהכות גלים. כולנו נלחמים באינטנסיביות שוחקת כדי לדמוע. אנחנו יודעים שלא יהיו פה צהלות שמחה וחגיגות ניצחון ביום שבו יושבו אורון והדר לקבר ישראל והביתה. אך אנחנו משתוקקים ליום הזה, לבכי הכבד שילווה אותו".
כרמית אלעזרא, ילידת ותושבת העיר אשדוד, נבחרה לתפקיד מנהלת לשכתו של שר הרווחה איציק שמולי.
אלעזרא, עובדת עירייה ב-26 השנים האחרונות ופעילה חברתית בתחומי רווחה, התנדבות וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, סיפרה לכתב "כאן דרום", כי היא נרגשת ושמחה על התפקיד החדש בעל האחריות כבדת המשקל.
בשלוש השנים האחרונות שימשה אלעזרא כסגנית מנהלת המרכז להשכלת מבוגרים בעיר – 'הקתדרה העממית אופק'. "קודם כל, אני מרגישה תחושת שליחות עצומה", היא מעידה. "אני רואה את עצמי בתפקיד לחלוטין כנציגת של העיר שלנו. בנוסף כבוגרת תואר שני במנהיגות קהילתית, אני חושבת שגם אפשר להגיד, שאני מגשימה חלום אישי. שנים רבות שאני פעילת ציבור, מתנדבת ומסייעת למען אוכלוסיות מוחלשות, אז לעשות את זה באופן רשמי בלשכת השר, זה בשבילי מהלך טבעי".
"לשר שמולי ישנה אג'נדה מסודרת בנושא הרווחה כבר מספר שנים", מוסיפה אלעזרא, פעילה ותיקה של מפלגת העבודה. "אני יותר משמחה להצטרף לצוות המקצועי שלו. כתושבת אשדוד ופעילה למען הקהילה אני גאה להיות זרוע ודלת פתוחה לרשות, ובין היתר עם יהיה אפשרי גם לקדם עניינים הקשורים לעיר אשדוד".
שר החינוך (אלוף במיל') ח"כ יואב גלנט הגיע לביקור עבודה באשדוד שנפתח עם סקירה מראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ומההנהלה הבכירה בעירייה על חזון החינוך של אשדוד המבוסס על ארבעת הדגלים: הישגיות, ערכיות, שוויוניות ומצוינות. לביקור הצטרפו הדרג המקצועי של משרד החינוך ובמהלכו הוצגו בפניי השר נפגשו עם מנהלים ומנהלות עירוניים, סייר בבתי ספר ונפגש לשיח פתוח עם מורים ותלמידים.
שר החינוך, יואב גלנט אמר: ״אשדוד היא עיר מרכזית בישראל. אני מכיר ואוהב את העיר הזו ואני מודה ושמח על ההזדמנות לבקר בה בתפקיד שר החינוך. הגעתי לשטח כדי ללמוד מכם כיצד עיר גדולה מנהלת את מערכת החינוך. אני מתרשם שאשדוד מנצלת בתבונה וביעילות את המשאבים שעומדים לראשותה מתוך הבנה כי החינוך של הילדים ובני הנוער הוא הנושא המרכזי בסדר היום המשפחתי והעירוני. הזכאות לבגרות גבוהה, ההתגייסות לצה״ל מרשימה וההישגים הלימודיים גבוהים. המצויינות הזו מגיעה בזכות מורים מסורים, מנהלים איכותיים והנהגה עירונית מחוייבת בראשותו של ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי. אני מקווה שההצלחה במערכת החינוך באשדוד תסמן כיוון ודרך לערים נוספות במדינת ישראל״.
שר החינוך יואב גלנט בביקור עבודה באשדוד. צילום: עיריית אשדוד
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי אמר לשר גלנט: "מברך אותך עם הגעתך לאשדוד, עיר עם מערכת חינוך מתקדמת ומובילה ברמה הארצית ,השמה את החינוך בראש סדר העדיפויות. גאה להציג לך חזון החינוך העירוני להישגיות, ערכיות, שוויוניות ומצוינות".
בביקור הציג ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי לשר גלנט את ההישגים הארציים והבינלאומיים לה זוכה מערכת החינוך באשדוד ועל היותה פורצת דרך בשיטות למידה חדשות, טכנולוגיות חינוכיות ובתהליכי ההוראה והלמידה. תקציב החינוך של אשדוד מהווה 30% מהתקציב העירוני והוא עומד בראש סדר העדיפויות של עיריית אשדוד, מערכת חינוך מקיפה עם עשרות בתי ספר, מאות גני ילדים ומעונות יום ואלפי תלמידים הזוכים לחינוך מהטובים בישראל.
שר החינוך יואב גלנט בביקור עבודה באשדוד. צילום: עיריית אשדוד
הדברים ניכרים היטב בקרב צוותי החינוך והתלמידים בכל תחומי המערכת – באקלים הבית ספרי, ביחס האישי, בגיבוש הזהות והחינוך לערכים, בהישגי המערכת ובשאיפה למצוינות והוקרה על מערכת חינוך פורצת דרך בשנים האחרונות. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי בפניי השר גלנט כי תהליכי התחדשות עירונית בעיר מביאים למחסור חמור בשטחי בניה עבור מוסדות חינוך וכי יש לפעול ברובעים ותיקים להקמת מוסדות חינוך תוך ניצול שטחים באופן נרחב יותר.
בשיח פתוח שקיים שר החינוך גלנט עם מורים ותלמידים מהמקיפים, שמע השר מיו"ר מועצת התלמידים באשדוד איתי כהן על המצב המאתגר נוכח משבר הקורונה ואת אכזבתם מההחלטה לבטל את מסיבות הסיום לתיכונים. ראש העיר ציין כי יעשה הכל על מנת להקל על מצבם של התלמידים ולסייע ככל שניתן להצלחתם בבחינות הבגרות.
שר החינוך יואב גלנט בביקור עבודה באשדוד. צילום: עיריית אשדוד
"הוירוס הקטנטן הזה הוא חלק מהטבע אבל כרגע הוא מאיים על ׳עם הטבע׳- מפעל חיים שלי ושל אלפי מתנדבים מגן יבנה ומרחבי הארץ" מספרת בעצב אורלי קנת, מנהלת הפרויקט החברתי שהוקם לפני כארבע שנים בתחומי פנימיית "בית אפל" בגן יבנה.
עד הקורונה הכל נראה מבטיח. משדה קוצים מוזנח "עם הטבע" הפכה במרוצת השנים לגן עדן עירוני פורה ושוקק חיים. החזון של קיימות עירונית, צדק חברתי וקהילתיות החל להתממש מול העיניים בזכות 9000 ילדים, בני נוער ומבוגרים מתנדבים ששתלו עצים ובנו את המתחמים האקולוגיים במקום. גני ילדים ותלמידי בי"ס היגיעו לימי לימוד חוויתיים בנושא קיימות וערבות הדדית, קבוצות מרחבי הארץ והעולם באו ללמוד על הפרוייקט המיוחד שמחבר בין אקולוגיה- צדק חברתי וחוסן קהילתי. תנועות נוער, חיילים וכמובן חניכי הפנימיה נהנו ממגוון פעילויות שהוציאו אותם מהמסכים האלקטרוניים וחיברו אותם חזרה לאדמה, לצמחים, לציוץ הציפורים ולרוח המלטפת.
"ואז באה הקורונה ובבת אחת ייבשה אותנו לגמרי. הרבה פעמים אומרים שאנשים בנו משהו "בזיעת אפם" אבל במקרה שלנו זה באמת נכון. אנשים עבדו פיזית והשקו את האדמה של "עם הטבע" בזיעתם. אנשים שתלו לתוך האדמה כמות בלתי ניתנת למדידה של אהבה. ביום שהקורונה היגיעה כל מה שהזענו עליו, כל מה בנינו והקמנו התרסק מול עיננו. קבוצות הפסיקו להגיע, כל התוכניות בוטלו, תקציבים הפסיקו לזרום, תמיכות נעצרו ובתוך כמה ימים מצאנו את עצמינו עם קופה ריקה לגמרי. הפרויקט בנוי ברובו הגדול על מתנדבים ואת שתי העובדות היחידות בשכר צנוע הוצאנו מיד לחל"ת כדי לשמור את השקלים האחרונים בקופה להשקיית היער. הימים עברו הדכאון הלך וגדל. לא ראינו איך אנחנו מצליחים לצאת מהמשבר הזה וכבר התחלנו לתכנן סגירה". מספרת אורלי.
צילום: ״עם הטבע״
בשלב הזה הצוות המוביל של "עם הטבע" החליט שמה שנותר זה רק לדאוג להשקיית היער כדי שגם אם המתחם יסגר 400 העצים שנשתלו לא ימותו. למרות שמדובר בפרויקט חברתי-חינוכי של חקלאות עירונית, תאגיד המים קבע ל"עם הטבע" תעריף מים בלתי אפשרי של 13 שקל למ"ק (התעריף הגבוה ביותר לבית פרטי). בעבר כבר היו פניות לתאגיד להכיר בהם כפרויקט חלקאי בתעריך של כ- 3 ₪ למ"ק, אבל הם לא נענו. הפעם כמוצא אחרון הוחלט לרכז כוח קהילתי. מספר מתנדבים ניסחו עצומה ותוך 72 שעות מעל 1000 תושבי גן יבנה ואוהדי "עם הטבע" מרחבי הארץ חתמו על העצומה שנשלחה לרשות המים.
"העצומה בנתיים לא שינתה כלום בתעריף שלנו אבל קרה דבר מופלא אחר" מספרת אורלי. "אנשים שחתמו על העצומה התקשרו והציעו עזרתם בהובלת פרויקט מימון המונים לגיוס כספים להצלת "עם הטבע". זה היה זרם מרגש של אנשים מלאי אמונה שדחפו אותנו ליזום פרויקט שהלך והתגבש סביב היום הארוך ביותר בשנה- היום שיש בו הכי הרבה אור ותקווה.
צילום: ״עם הטבע״
פסטיבל "היום הארוך בשנה"- מבצע מימון המונים קהילתי להצלת "עם הטבע"
הפסטיבל הוא חגיגה קהילתית. יהיו בו מעל 40 סדנאות בריאות גוף-נפש, תרגולי יוגה, מוזיקה מקודשת, ג'אם מוזיקאלי, סיורים ביער להכרת שימוש בייתי בצמחי מרפא, פעילויות הורים וילדים, סדנאות יצירה מחומרים ממוחזרים, חדרי בריחה מאתגרים, הרצאות מרתקות ועוד ועוד. "החלטנו שלא מדברים בכלל על הפחדים והחששות שלנו מהעתיד הלא ברור. אנחנו מתרכזים באור של היום הארוך בשנה ומזמינים את כל מי שאכפת לו מאמא אדמה ומבני אדם לבוא לשמוח ולחגוג איתנו." מוסיפה אורלי. כל המנחים, המורים והמרצים מגיעים בהתנדבות והכסף שיאסף ממכירת כרטיסים לפסטיבל ילך במלואו לטובת הפרויקט. הפסטיבל יתחיל ביום חמישי 18.6 וימשך עד למוצאי יום ראשון ה 21.6.
צילום: ״עם הטבע״
היום הארוך בשנה- שער אנרגטי יוצא דופן
לא צריך להיות אסטרולוגים וקוראים בקלפים כדי להבין שמשהו עוצמתי במיוחד הולך לקרות השנה ב- 21 ליוני – היום הארוך ביותר בשנה. ה- 21 ביוני הוא היום הראשון של הקיץ. זה היום שמבשר כניסה לעונה החמה- עונת האש. אבל השנה ה- 21 ביוני נופל על במקרה על יום ראשון – כלומר הוא מגיע גם בפתיחת שבוע חדש. במקביל, הוא גם היום האחרון של חודש סיון. בלילה יהיה מולד ירח ונחגוג את ראש חודש תמוז. אם כל זה לא הספיק, ב- 21.6 נוכל לצפות גם בליקוי חמה.
"כשקבענו את הפסטיבל על סוף השבוע של היום הארוך בשנה לא ידענו את כל זה. הפרטים הללו החלו להאסף, אחד אחרי השני, והביאו אותנו, גם את הציניים ביותר, לתחושה שיש משהו מלא תקווה ביום הזה" אומרת אורלי. ולכן בבוקר של היום הזה נקיים טקס עוצמתי שבו נזמין את כל מי שרוצה לצאת מהקורונה ולהיכנס בשער האנרגיות של האור והחום עם התכווננות מיוחדת להגיע מוקדם בבוקר, לפני שיוצאים לעבודה. אנשים מוזמנים החל מהשעה 6:00 לישיבה שקטה ומודרכת עם הפנים לזריחת השמש העולה ובשעה 7:00 נקיים את הטקס המיוחד. יהיו הרבה הפתעות ושווה להגיע!
צילום: ״עם הטבע״
הניצחון שלי על היטלר זה לראות את הילדים נוטעים עצים
"יום השואה בתוך הקורונה היה מוזר ביותר" מספרת ניצולת שואה בת 83 שאיבדה עשרות מבני משפחתה המורחבת באפריל 1944 בשואת יהודי הונגריה. "לעמוד בצפירה לבד בבית ולהשתתף בטקסים דרך זום- זה היה קשה ומעיק. אנחנו מוגדרים אוכלוסיית סיכון ולכן היינו מבודדים מהילדים וששת הנכדים שלנו.
לא יכולנו לצאת מהבית ובמשך חודשים לא יכולתי להגיע ל"עם הטבע"- מקום שאני מאד מחוברת לחזון שלו דרך אורלי (גילוי נאות- הבת שלי). בשנה שעברה אחי (90) ואני שתלנו במתחם שני עצי זית לזכר כל בני משפחתנו שנרצחו באושוויץ ולא זכו להגיע לארץ.
"הסבים שלי, כל הדודים ובני הדודים שלי לא זכו לראות איך הארץ שלנו מלאה ביזמויות חברתיות של ערבות הדדית והתנדבות כמו "עם הטבע". ביום השואה גמלה בליבי החלטה. אני מודעת לאיום הסגירה על "עם הטבע" ולכן החלטתי שאני תורמת את הרנטה החודשית שלי מממשלת גרמניה לפרויקט.
"הנצחון שלי על היטלר זה לראות את הילדים נוטעים עצים באדמת ארץ ישראל והדרך שלי להבטיח את המשך שגשוג העצים שנשתלו בכל כך הרבה אהבה זה לתרום את כספי ממשלת גרמניה שאני מקבלת. אני קוראת לכולם לבוא ולחגוג עם האנשים הנהדרים של "עם הטבע", להביא אור לפרויקט ולהבטיח שהוא ימשיך לפרוח ולשגשג!"
⇔
⇔ 
