השנה החדשה בפתח ובין סידור למשנהו כולם פוגשים את כולם, ובשנת בחירות הכול מתערבב עם הכול.
אצל הפוליטיקאים זה קצת יותר מורכב, הם שקועים עמוק עד הצוואר בהוצאות כספיות, בהסכמים קואליציוניים וגיוסי תורמים לטובת המשך הוצאות הקמפיין יום הבחירות.
המלחמה על כל קול מביאה אותם למצבים הזויים שבהם הם מאחלים ״שנה טובה״ לשלל יריבים פוליטיים הנמצאים איתם באותם מפגשים, נכון שהם לא מתכוונים (מי כמו פוליטיקאי אמיתי יודע להגיד דברים שהוא לא ממש מתכוון אליהם) כי שנה טובה של המתחרה הפוליטי תהפוך את השנה שלך לשחורה, רווית אכזבות ולא מעט חובות לכסות בחמש השנים הבאות.
האבסורד לא יסתיים בראש השנה, מיד אחריו יגיע יום הדין, יום הכיפורים, שבו כולם אמורים לסלוח לכולם.
קקון
״חטאנו לפניך, רחם עלינו״, יגידו כולם בבתי הכנסת. האם רגע אחרי יש למישהו באמת כוונה לעשות ריסטארט לרגשות, להאשמות, לכעס ובעיקר לנקמה?
כי אם כן, עלינו פה על סטארט—אפ מטורף, מתאחדים סביב ראש אחד ומקימים קואליציה רחבה ונאורה, כזו שתכלול את שלל המתמודדים (ולא חסר ברוך השם), ובא לציון גואל.
כולנו יודעים שפעם בחמש שנים לוקחים המתמודדים פטור מחשבון נפש, כולם סוגרים את אותו דיל מול היושב במרומים, דיל נוח שבו כולם מתחייבים לעשות כמה טריקים בשנת בחירות, ואם כבודו שם למעלה זורם, הם מתחייבים לפצות במשך המשך הקדנציות.
היושב במרומים לא יכול לחתום עם כולם, אין לו מה לעשות עם פיצוי מוגזם של כל המועמדים, אז הוא חותם עם חלק, מי שנראה לו שיכבד הכי הרבה את ההסכם הלא כתוב.
הבעיה הגדולה היא שהוא לא מעדכן, לפעמים הוא נותן סימן, לפעמים גם את זה לא. הוא מתחייב על תאריך ושעה. יום מסוים ושעה מאוד מדויקת שבה הוא יחשוף את ההסכמים שלו: למי שנה טובה ולמי שנה כואבת, הן בלב והן בכיס.
בעזרת קשרים מיוחדים הצלחתי להשיג את התאריך והשעה, 30 באוקטובר, בשעה 22:00.
על השמות אני עדיין עובד, מראש לא מתחייב. השנה, יותר מתמיד, יש הרבה מאוד על הכף. עם קצת המידע שהצלחתי להשיג אני הולך להיות במתח לא פחות מכם. שנה טובה למי שסגר דיל, והתאוששות מהירה למי שהדיל לא הסתדר לו הפעם.
