כך נראתה הכתובת במהלך החפירות. צילום: דור גפני

הכתובת הקדומה בפסיפס חשפה: הגאורגים היו כאן כבר מזמן

לאחר שהאתר בן 1,500 שנה עמד מוזנח ונשכח בין בתי רובע י"א, פרסמנו באוגוסט את הממצאים הראשוניים. כעת מתבררים ממדיה וחשיבותה של התגלית הארכיאולוגית המפתיעה. שימו לב לסימן הצלב בכתובת

פורסם בתאריך: 23.11.17 10:42

במהלך הקיץ פרסמנו כאן לראשונה על גילוי מרעיש של כתובת עתיקה בשפה היוונית שגילו החופרים ברצפת פסיפס צבעונית של כנסיה או מנזר מלפני כ-1,500 שנה, בין הוילות של רחוב הר גלבוע, רובע י"א, באשדוד.

החפירה המחודשת החלה לאחר שפרסמנו על האתר המוזנח שעשוי להיהרס.

היום, לאחר חודשים של מחקר, יצאו אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות בהודעה משותפת על ממצאי החפירות.

בחפירה נחשפה רצפת פסיפס מרשימה, ובה כתובת הנצחה ביוונית בת ארבע שורות המוקדשת לבוני המבנה. בכתובת מוזכר הבישוף פרוקופיוס, אשר בימיו הוקמה הכנסייה, ושנת הקמתה – כנראה לפי המניין הגאורגי: "[בחסד האל, או בחסדו של כריסטוס], מבנה זה הוקם מיסודותיו בימי פרוקופיוס הבישוף הצדיק והקדוש שלנו, בחודש דיוס של האינדיקטיה השלישית, בשנת 292". סימן בצורת צלב נמצא צמוד לסוף הכיתוב.

לדברי ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים שפענחה את הכתובת, יש לקבוע את תאריכה על פי המניין הגאורגי לשנת 539 ספירה. לדבריה, "זו ההופעה הקדומה ביותר של השימוש במניין הגאורגי בארץ ישראל, שנים ארוכות לפני שנעשה בו שימוש בגאורגיה עצמה".

ממצאים מרעישים באשדוד – החופרים במהלך העבודה ברחוב הר גלבוע, חודש אוגוסט. צילום: דור גפני

הפסיפס הצבעוני התגלה במהלך הרחבת פרויקט החפירות באתר העתיקות של אשדוד-ים, בשיתוף פעולה של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין, ד"ר בלבינה באבלר מאוניברסיטת גוטינגן, וסער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות. בחברה לתיירות של עיריית אשדוד סייעו בידם.

רצפת הפסיפס באשדוד. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב

זוהי העונה השלישית של החפירות שמתקיימות בתל הקדום של אשדוד-ים, בניהולם של ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם פרופ' אנגליקה ברליונג מאוניברסיטת לייפציג.

העיר העתיקה אשדוד-ים, ששכנה באזור החוף הדרומי של אשדוד של ימינו, הייתה בתקופה הביזנטית אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ-ישראלי. העיר, המכונה במקורות בני התקופה אזוטוס פארליוס, השתרעה על פני שטח נרחב, ובמפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות ורחוב שעמודים בצדדיו. אשדוד-ים העתיקה, שנחבאת תחת דיונות החול, החלה לספק בעונת החפירות האחרונה הפתעות של ממש, השופכות אור על תושביה הקדומים של העיר.

הכתובת שהתגלתה ברצפת הפסיפס. צילום: סשה פליט, אוניברסיטת תל אביב

חושפים את העבר. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

 

לדברי ד"ר פאנטאלקין, ד"ר באבלר וגנור "ככל הידוע לנו, כיום מתקיימת באשדוד הקהילה היהודית-גאורגית הגדולה בעולם. עדויות של ממש לחיי הגאורגים בארץ ישראל כבר בתקופה הביזנטית, נמצאו בעבר במרחק עשרות קילומטרים מאשדוד- באזור ירושלים וסביבותיה. זו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי".

בנחישות ובעדינות. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

לדבריהם, "המקורות ההיסטוריים מספרים כי הנסיך והבישוף הגיאורגי המפורסם פטר האיברי שהה באשדוד- ים לפני מותו, ועתה נראה שנחשפו בפועל עדויות להשפעתו בעיר אשדוד ים הביזנטית". החוקרים מוסיפים, כי "מבנה ציבורי זה, שרק החל להיחשף, הוא חלק ממכלול ארכיאולוגי רחב היקף המצוי בדרומה של העיר אשדוד המודרנית. בימים אלו אנו שוקדים על גיוס תקציבים נוספים על מנת להמשיך את מפעל החשיפה הארכיאולוגית של אשדוד ים".

צורות גאומטריות, הפסיפס באשדוד. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

על הפסיפס מצויינת שנת הקמת המבנה לפי המנין הגיאורגי וזו הפעם הראשונה שנחשפים כנסייה או מנזר גאורגי לחוף הים הישראלי. לדברי החוקרים, "מעניין שכמו היום – גם אז, אשדוד היתה מוקד משיכה לגיאורגים".

כך נראה האתר בחודש יולי. צילום: דור גפני

כך נראתה הכתובת במהלך החפירות. צילום: דור גפני

האתר הארכאולוגי אשדוד-ים ליד חוף ט"ו ממעוף הציפור. צילום: יונתן בן דוד

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר