לקראת סוף השנה הגיעה רותם גבאי—ברקת לביקור מולדת בישראל והתארחה אצל ההורים באשדוד עם בעלה חן והבת דניאל, בת שנה וחצי. גבאי—ברקת, 33, היא סגנית שגריר ישראל בפנמה. קודם לכן הייתה ראש מדור בחדר המצב הלאומי במשרד ראש הממשלה (המטה לביטחון לאומי).
“העבודה מאוד מעניינת”, היא אומרת. “כל שגרירות יש לה את המאפיינים שלה. אנחנו מקבלים קווים מנחים מהמשרד במה להתמקד, ולכל שגרירות יש את האוטונומיה שלה לכתוב תכנית עבודה בהתאם לנושאים שמעניינים אותה, וזה מאוד נחמד שיש לך בעצם יד חופשית.
גבאי ברקת עם סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, במהלך ביקורה בפנמה
אנחנו עושים בפנמה הרבה דברים יפים. לאחרונה תרמנו משקפיים טכנולוגיים ל-15 עיוורים מפנמה. הטכנולוגיה היא ישראלית. זה סטארט—אפ שנקרא 'אורקם', משקפיים חכמים המקריאים לאיש לתוך אוזנייה. עבורי זו גאווה גדולה להיות חלק מדבר שכזה. כמו כן, בימים אלו אנו מקימים חווה חקלאית בבית יתומים, כאשר רוב הציוד מגיע מישראל בהובלה של חקלאי ישראלי”.
אשדוד היא הבית
גבאי—ברקת נולדה וגדלה באשדוד, למדה ביסודי בבית הספר אמירים ובתיכון במקיף הקריה (מקיף ז’) במגמת ערבית וביולוגיה. בצבא הייתה קצינת הדרכה בטייסת הניסוי של חיל האוויר ולאחר השירות בצה”ל למדה באוניברסיטה העברית תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית וכתבה תזה על תיירות מרפא בישראל.
ספרי קצת על פנמה.
“בפנמה חיים כ-3.5 מיליון איש, ויש קהילה יהודית שחלק גדול שלה ממוצא חלבי, המונה כ-15 אלף נפש, בעיקר בבירה, בפנמה סיטי. רבים מהיהודים נמנים עם האליטה העסקית. היחסים בין פנמה לישראל מאוד טובים. מצחיק אותי לפעמים שאנשים מסתכלים בצורה קצת פשטנית בנוסח של ‘איך הם מצביעים באו”ם?’, אז לא שחור ולבן. בהצבעה האחרונה על ירושלים הם נמנעו. הסכסוך הישראלי—ערבי לא נמצא שם על סדר היום. אנחנו עושים הרבה דברים משותפים. הנשיא המכהן היום היה סגן הנשיא, והנשיא הקודם עצור בארה”ב בחשד לשחיתות”.
זהו תפקידה הדיפלומטי הראשון של גבאי-ברקת והיא משרתת בפנמה זה שנה וחצי. “אני מסתכלת על שירות החוץ כקריירה, למרות הקשיים — ויש המון קשיים — זה לא פשוט לאישה לצאת לשליחות הרחק מהבית”, היא אומרת.
לאישה זה יותר קשה?
“כן, לחלוטין. פעם נשים היו מצטרפות לבעליהן שיוצאים בשליחות והיו מוותרות על קריירה. היום שני בני הזוג מפתחים קריירות, וזה לא קל”.
במהלך השהות בפנמה היא למדה ספרדית ויודעת לנאום ולהקריא בשפת המקום, ועדיין לומדת.
רוצה להיות ניקי היילי
מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה, שרת חוץ?
“הדרג המיניסטריאלי הוא פוליטי, אני מתמקדת כרגע בדרג המקצועי ושואפת להתקדם ולהתמנות לשגרירה”.
איפה?
“באו”ם. כמו ניקי היילי, שגרירת ארה”ב באו”ם. היא מדהימה, דמות לחיקוי לגמרי. הנאומים שלה מדהימים. אני כל כך שמחה שטראמפ שם אותה שם”.
אז איך באמת את רואה את תפקידך?
“אני רואה את התפקיד שלי כשליחות במלוא מובן המילה. שליחות עבורי היא שאני הפנים של מדינת ישראל, לכן יש לי אחריות גדולה לייצג את ישראל באופן הכי טוב שאני יכולה במגוון של נושאים: מדיני, טכנולוגי, כלכלי, תרבותי, סיוע בינלאומי ועוד. לכן בתפקידי אני משתדלת להביא לאנשים בעולם כמה שיותר מישראל, זאת מהות תפקידו של הדיפלומט. השאיפה שלי היא להמשיך ולייצג את ישראל ביעדים נוספים בעולם, ואני מצליחה בכך רק בגלל הדחיפה מההורים ומבן זוגי היקר. וכן, החלום שלי בעתיד הוא להיות שגרירה של ישראל, ובאופן ספציפי שגרירה באו״ם”.
אז תגידי, טראמפ יותר טוב ליהודים מאשר אובמה?
“אני לא יכולה להגיב על זה, לא נכנסת לפוליטיקה, אסור לי. תראה, אנחנו שמחים שהמעצמה הכי גדולה בעולם הכירה בירושלים ותעביר אליה את השגרירות, ומקווים שבעקבותיה יבואו עוד הרבה מדינות”.
אפשר לשמוע מה דעתך על מעמדנו בעולם?
“מעמדה המדיני של ישראל, לתפיסתי, השתפר מאוד בשנים האחרונות. היא מגיעה לשיאים חדשים בפעילות בתחומים כמו היי טק, סייבר, מדע; ואפילו בתחומי התרבות, כמו המחול המודרני ישראל, היא מובילה עולמית, לא פחות. לפי דעתי, בעידן ממשל טראמפ ישראל תמשיך לחזק קשרי ידידות אמיצים שמבוססים על ערכים משותפים בין ישראל וארה”ב, כפי שמשתקף גם בזירה הבינלאומית ובמוסדות האו״ם כמו בעצרת הכללית ובאונסק”ו למשל.
משרד החוץ דוחף כל העת לביסוס קשריה הדיפלומטיים של ישראל ואף פועל לחיזוק קשרים גם במרחבים רחוקים יחסית כמו אמריקה הלטינית ואפריקה. בשנה האחרונה התקיימו ביקורים היסטוריים בשני מוקדים אלה בתכנון וליווי צמוד של המשרד. בשנה הבאה ישראל תחגוג 70 שנה להקמתה; בזמן הקצר הזה, במושגים של מדינה, הפכנו למעצמה אזורית ועולמית בתחומים רבים, ובתור דיפלומטית ישראלית בשירות החוץ של המדינה זה מסב לי גאווה גדולה”.
את אומרת שמעמדנו השתפר בשנים האחרונות, מעמדנו מעולם לא היה טוב יותר. האומנם?
“נכון. קח לדוגמה את הביקור של מודי, ראש ממשלת הודו, בישראל. זה ביקור היסטורי. הודו היא מעצמה לכל דבר ועניין. או הביקור של ראש הממשלה נתניהו באפריקה ובאמריקה הלטינית. הוא הביא הרבה הזדמנויות במרחב הזה”.
מנגד, זה נראה שאנחנו הופכים ליותר ויותר מצורעים בעיני העולם.
“בכלל לא. אני נמצאת שם בחוץ ורואה איך מתייחסים לישראל. יותר ויותר מדינות רוצות להתקרב לישראל וחפצות בפיתוח קשרים, בטכנולוגיות, בסייבר, הגנת מידע, קשרים כלכליים, זה פשוט מדהים. בסוף זה מה שמכריע. בשגרירות אנחנו אחראים על עוד ארבע מדינות בקאריביים, כל קול באו”ם נחשב, כל קול קובע. חשוב שכל סיוע מצד ישראל יתורגם לתוצאות מדיניות חיוביות בזירה הבינלאומית”.
הכיוון: מזרח
בקיץ גבאי—ברקת מקווה לעבור לשרת באירופה, טרם ידוע באיזה תפקיד, באחת ממדינות היבשת והיא בהחלט מרוצה מההתקרבות הצפויה הביתה.
בקיץ עוברים לאירופה. רותם, חן והבת, דניאל
עד שתעברי לאירופה, מה כולל התפריט המקומי בפנמה?
“בשר, הרבה דגים, סביצ’ה זה מאוד נפוץ. בתור מישהי שדי שומרת כשרות, יש קהילה יהודית מבוססת ויש שני סופרים ענקיים שיש בהם מוצרים כשרים ויש עוד איזה 15 מסעדות כשרות”.
את לא מתגעגעת לדג חריף בערב שבת?
“מאוד, לדג של אימא ושל סבתא, בטח. בכלל, אני מאוד מתגעגעת למשפחה ולחברים, תמיד אני אומרת שחבל שלא ניתן להיות בשליחות בישראל. אשדוד זה הבית והשורשים, אני מאוד אוהבת את העיר הזו. גדלתי בבית מרוקאי מאוד חם, ההורים שלי תמיד חינכו אותי ואת אחיותיי – הגדולה שבהן רופאה, והשנייה סיימה השנה תואר ראשון בחינוך – לשאוף גבוה ולהצליח, אף פעם לא לפחד לחלום. אני בטוחה שללא החינוך שקיבלתי בבית, לא הייתי הולכת להגשים את השאיפה שלי להיות דיפלומטית ויום אחד גם שגרירה. הרבה מהדברים שלמדתי בבית אני מביאה לעבודה שלי ולמדינה שבה אני משרתת”.
