גשם יורד משעות הלילה (שני) בכמה אזורים ברחבי הארץ, והוא צפוי להימשך במהלך הבוקר. קיים חשש לשיטפונות באזור נחלי המזרח – הערבה, מדבר יהודה ואזור ים המלח. בשעות אחר הצהריים צפויות הפוגות בגשמים, אך בלילה הם יתחדשו.
הטמפרטורות ירדו היום במידה ניכרת – בשיעור של ארבע עד שמונה מעלות צלזיוס. גם מחר צפוי לרדת גשם ברב האזורים ועדיין קיים חשש לשיטפונות ולהצפות. על פי חברת החיזוי מטאוטק, בשעות האחרונות יורד גשם מלווה בסופות רעמים בכמה אזורים ובהם הגליל ואזור יהודה. הגשם יתפשט ויירד ברוב אזורי הארץ. בשעות אחר הצהריים יהיו הפוגות בגשמים, בעיקר במישור החוף אבל הם יתחדשו בלילה בעיקר בצפון ובמרכז.
מחר יימשכו הגשמים בצפון הארץ, מלווים בסופות רעמים בודדות, ותחול ירידה קלה נוספת בטמפרטורות שיהיו נמוכות מהרגיל בעונה. בשעות הצהריים הגשמים ייחלשו, וברביעי הם ייעשו קלים ומקומיים. הטמפרטורות יעלו בהדרגה, ובחמישי יהיה מעונן.
לפני שהרכב שלכם עולה על הליפט במוסך כדאי שתקראו את הסיפור הבא: חברה שעוסקת בהתקנת ציוד למוסכים דחתה משך כשנה טענות של נ', בעל מוסך, תושב אשדוד, שהליפט שהותקן במוסך שלו בעיר יבנה אינו יציב. לבסוף הליפט קרס כשג'יפ עומד עליו: הג'יפ ניזוק ובעל המוסך חטף מכות יבשות ובנס לא קרה אסון.
כך עולה מתביעה שהגיש בעל המוסךלבית משפט השלום בת"א, באמצעות עורכי הדיןחן שמעוני ויגאל שלפשטיין נגד חברת קומט את פרוגרס בע"מ ונגד חברת הביטוח שמבטחת את היועץ ההנדסי הפועל בפיקוח משרד העבודה.
מכתב התביעה עולה כי הליפט הותקן לפני כ-8 שנים במוסך ביבנה וצוות ההתקנה קבע כי לצורך התקנת הליפט אין צורך בביצוע יציקות בטון, בטענה כי רצפת המוסך תקינה ומתאימה להתקנת הליפט על פי נהלי הבטיחות. כבר במהלך ההתקנה בעל המוסךמאשדוד התריע כי חלק מהעוגנים לא מהודקים לרצפה ועל כן צוות המתקינים מרח דבק על הברגים.
יועץ הנדסי, אשר פועל בפיקוח משרד העבודה שהוזמן על ידי בעל המוסךלקבלת אישור להפעלת הליפט, אישר ההפעלה וקיבל את שכרו.
לאחר שהרכבים הראשונים עלו על הליפט, בעל המוסךהבחין כי הליפט אינו מקובע והתריע על כך בפני החברה שמכרה לו את הליפט אשר שלחה צוות בדיקה שהחליף חלק מהברגים. בעל המוסךהתריע שוב ושוב במפני המתקינים משך כשנה שהליפט אינו יציב, שישנו חופש ושישנן תזוזות. בכל פעם מגיע צוות ההתקנה אשר מורח דבק על הברגים ומרגיע את בעל המוסך. בחודש פברואר, כשנה לאחר התקנת הליפט, בעל המוסךמדווח לחברת ההתקנה כי עמודי הליפט שקעו 5 ס"מ מתחת לרצפת המוסך בזמן שרכב הועלה על הליפט.
חברת ההתקנה טענה שוב שהליפט תקין לחלוטין אבל הבטיחה לשלוח צוות בדיקה. עוד לפני הגעת הצוות, הליפט קרס בזמן שג'יפ עומד עליו. כתוצאה מהקריסה הג'יפ היוקרתי ניזוק קשות ובעל המוסךשעבד עליו בזמן הקריסה, חטף למזלו רק מכות יבשות.
חברת מהנדסים שבדקה את הליפט שקרס, קבעה כי ההתקנה חרגה במידה רבה ובוצעה בניגוד להנחיות חברת נוסבאום הגרמנית שייצרה את הליפט המדובר. בעל המסך פינה את הליפט למחסן במושב שתולים ששכר, עד שחברת קומט את פרוגרס בע"מ שהתקינה אותו תשלח לבקשתה שמאי מטעמה.
לאחר שכל פניותיו של בעל המוסךלחברה לשלוח שמאי שיבדוק הליפט ולפצות אותו על הנזק לא נענו, בעל המוסך הגיש באמצעות עורכי הדיןחן שמעוני ויגאל שלפשטיין תביעה קבלת פיצוי בגין עלות הליפט, אחסונו, תיקון הג'יפ שנפל עם הליפט, אובדן הכנסות, עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה.
לאחר מו"מ ארוך החברה שמכרה והתקינה הליפט והמהנדס שאישר הפעלתו, הסכימו בימים אלה לשלם פיצויים בסך כולל של כ-32 אלף ₪.
סגן נשיא ביה״ד האזורי לעבודה בבאר-שבע, השופט צבי פרנקל, הוציא אמש צו מניעה זמני המורה להסתדרות, לוועדי העובדים בסקטור התפעול והציוד המכאני שלא להשבית, לשבש או לקיים עיצומים הפוגעים בעבודה הסדירה והתפוקות התפעוליות של נמל אשדוד.
הוראת בית הדין לעבודה. נמל אשדוד
הצו השיפוטי מתייחס גם לכלל העובדים באופן אישי ומורה להם לשמור על
הוראת בית הדין לעבודה. נמל אשדודשקט תעשייתי מלא בנמל.
הצו של השופט פרנקל הגיע לאחר שבמהלך אתמול הוגשה על ידי הנהלת חברת נמל אשדוד בקשה למתן צו מניעה כנגד השיבושים בנמל.
הנהלת הנמל צירפה לבקשתה דו״ח מיוחד שערך הסטטיסטיקאי, פרופ׳ קמיל פוקס, ובמסגרתו הוא קובע כי במהלך השבוע שעבר חלה ירידה של למעלה מ-20% בתפוקות התפעוליות של הנמל בהשוואה לשבוע המקביל בשנת 2017. פרופ׳ פוקס קבע עוד כי במהלך משמרת ב׳ בשבוע שעבר חלה ירידה של 28% בכמות המכולות שנפרקו בשעה ובמקביל חלה עליה של 39% בזמן הטיפול במכולה במהלך משמרת זו.
מחברת נמל אשדוד נמסר: ״אנו קוראים להסתדרות, לוועדים ולכלל העובדים לכבד את החלטת בית הדין. שיבושי העבודה והירידה בתפוקות במהלך השבוע שעבר גרמו לפגיעה קשה בשירות של הנמל ללקוחותיו, ובסופו של דבר עניין זה מגיע לפתחם של כלל העובדים בחברה״.
אחרי שהצליחה להבטיח את ההישארות בליגת העל עונה נוספת, יצאה מ.ס אשדוד לאצטדיון המושבה שם התארחה אצל מכבי פתח תקווה למשחק לפרוטוקול. המאמן הזמני, יוסי מזרחי, ביקש מחניכיו שינסו ליהנות מכדורגל עד כמה שאפשר לאחר שלא נותר על מה לשחק העונה. מנגד, מכבי פתח תקווה ניצבה לאחר הפרשיות סביב מאמנה, שרון מימר, אליו הופנו חיצי ביקורת רבים מצד הנהלת הקבוצה.
כבר בדקה ה-9 המארחת עלתה ליתרון. מנור סולומון פרץ באגף השמאלי ומסר כדור רוחב לתאי בריבו שכבש את שער הבכורה שלו בפתח תקווה. בריבו הצעיר נפצע מאוחר יותר ובמקומו נכנס עדן שרם שכבש בעצמו בדקה ה-29. 2:0 למארחת במחצית.
לאחר התבוסה מול האלופה הפועל ירושלים, מכבי אשדוד באר טוביה אירחה את הפועל גלבוע גליל במסגרת המחזור ה-29 בליגת העל. באשדוד מקווים להוכיח כי ההפסד היה בגדר 'פנצ'ר בדרך'. הפתיחה כאמור היה דווקא של האורחים שפשוט קלעו מכל מקום ועלו לפער דו ספרתי. נקודת המפנה הייתה פציעתו של כוכב גלבוע/גליל האריסון שפתח עם 11 נק' וסיים מוקדם את המשחק. מכאן אשדוד החלה להיצמד לאורחים אך לא להפוך. ג'ראלד לי הוריד את הקבוצות למחצית בתוצאה 43:41 לגלבוע/גליל.
לאחר שניהל אמנותית את פסטיבל השירה אשדודשירה, החל מהשנה ישמש פרופ' סמי שלום שטרית מאשדוד, ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר, כיו"ר פסטיבל קולנוע דרום הוותיק, שיתקיים ב-3 עד 7 ביוני בסינמטק שדרות ומקומות נוספים.
"פסטיבל קולנוע דרום בשדרות מזכיר לי תמיד היכן התחיל הרומן שלי עם מכללת ספיר בכלל ועם ביה״ס לאמנויות הקול והמסך בפרט", אמר שטרית והוסיף, "הפסטיבל מזקק את התפיסה ״דרום״ ואת המקום דרום ומגיש לנו חגיגה קולנועית ואמנותית צרופה, בשבוע ימים של קולנוע ויוצרי קולנוע מהארץ ומהעולם, מוסיקה, מחול. שירה, כיתות אמן ועוד. ויותר מכל – סרטי הבוגרים שלנו המוצגים בשעות היום של הפסטיבל. כדברי המשורר, מי שלא היה בפסטיבל קולנוע דרום, שלא יאמר שמענו שמענו, הנה לכם כרטיס, בוא לדרום לחגוג איתנו".
זה יהיה פסטיבל קולנוע דרום ה-17. פסטיבל קולנוע דרום הבינלאומי של ביה"ס לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר שנוסד על ידי פרופ' אבנר פיינגלרט ונוהל במשך שנים ארוכות על ידי הגר סעד שלום, יפתח את הקיץ הישראלי ב-7 ימים של סרטים, אירועי במה, מחול, תיאטרון, שירה והופעות חיות. השנה יתקיימו אירועי "קולנוע פורץ גבולות" באופקים, נתיבות, רהט ובאר שבע במהלך סוף השבוע בתאריכים 31.5-2.6 לאחר מכן יתקיים אירוע ההשקה הרשמי של הפסטיבל שייפתח ב-3 ויימשך עד ה-7 ביוני.
התכנית הבינלאומית של הפסטיבל תארח השנה כמה מהקולות הייחודיים והחשובים ביותר בקולנוע העולמי. אחת מהדמויות המרשימות שיגיעו לפסטיבל היא הצלמת המוערכת קירסטן ג'ונסון.
מאליק ג'ונסון. צילום: קירסטן ג'ונסון
ג'ונסון ידועה בשל סרטה הדוקומנטרי "השבועה" (Oath 2010) המתאר את סיפור לכידתו של אוסמה בן לאדן והסרט זוכה האוסקר "האזרח מספר 4" (Citizen four 2015) על אדוארד סנואודן.
לא רק הלן גלבר ושמעון כצנלסון, אמרו שלום למועמד הנוסף מבין חברי האופוזיציה שטוען לכתר:
כזכור, לאחרונה חשפנו כאן כי כצנלסון פנה לגלבר בבקשה לערוך סקר מוסכם שיקבע מי יהיה המועמד מול לסרי שכולם – כל מתנגדי השלטון הנוכחי באשדוד – יתייצבו מאחוריו. גלבר סירבה. לחמני מגלגל חזרה את ההצעה.
בשבוע שעבר הודיע עו"ד נעים שומר כי אינו מתמודד לראשות העיר והוא מעביר את תמיכתו ליו"ר סיעת אשדוד ביחד בה יתמודד, שמעון כצנלסון.
כבוד! התזמורת הסימפונית אשדוד תלווה את רביעיית הטנורים IL DIVO של המפיק האגדי סיימון קאוול בהופעה ראשונה וחד פעמית בהיכל נוקיה תל אביב.
הלהקה האהובה על אופרה ווינפרי ומי שביצעה דואטים עם הדיוות ברברה סטרייסנד וסלין דיון – תנחת להופעה חד פעמית ב-19 ביוני בהיכל מנורה מבטחים תל אביב.
התזמורת הסימפונית אשדוד בהופעה. צילום: cinemark
רביעית טנורים המפורסמת בעולם -Il Divo, תגיע להופיע לראשונה לישראל. בעיצומו של סיבוב הופעות באירופה עם הופעתם. Timeless
את רביעית IL DIVO ייסד המפיק המוזיקלי סיימון קאוול, מי שנחשב לשופט הריאליטי המפורסם בעולם (פופ איידול, אמריקן איידול: The X Factor ו-Britain's Got Talent).
הנה הארבעה מבצעים את האדג'יו של אלבינוני בהופעה:
בין הביצועים המפורסמים שלהם: דואט עם הדיווה סלין דיון I Believe in You, גרסה מרגשת לשירה האלמותי של טוני ברקסטון – Unbreak My Heart שזכה ל-50 מיליון צפיות וגם "הללויה" של ליאונרד כהן הגדול.
את חברי הלהקה בחר קאוול מרחבי אירופה וארה"ב: סבסטיאן איזמברד (Sebastian Izambard) מצרפת, דיוויד מילר (David Miller) מארה"ב, אורס בוחלר (Urs Buhler) משוייץ, וקרלוס מרין Carlos Marin מספרד. ההרכב שנוצר הפך למופע האיכותי והמצליח בהיסטוריה של הז'אנר.
הרצל כחלון, דמות ידועה בעיר כמנחה הורים ומרצה מבוקש שיתף ברשתות החברתיות את רשמיו מביקורו הראשון בבית החולים אסותא אשדוד והחוויה שהוא מתאר לא הייתה חיובית.
הפוסט של כחלון. צילום מפייסבוק
"אתמול בפעם הראשונה הגעתי לביה"ח אסותא באשדוד לבדיקה פשוטה במרפאות החוץ. לא הייתה חניה מסודרת בחוץ אז נכנסתי לחניה בתשלום. לאחר כעשרים דקות של חיפושים לא הצלחתי למצוא חניה. לא ברור למה לוקחים כסף עבור חניה שאין? הם ממשיכים להכניס רכבים ולגבות תשלום כשאין מקומות חניה?"
הרצל כחלון. צילום: יח"צ
בנוסף לתלונה זו אודות חוסר במקומות חניה כחלון טוען: "סוף סוף הגעתי למרפאות: עשרות אנשים צובאים על שולחן מסכן עם שתי פקידות אין אפילו כסאות לשבת אציין שזו מרפאה אורטופדית מסתובבים אנשים עם קביים ועם גבס אבל מקום לשבת לא היה בנמצא. יש כסאות אבל הזמינו כמות כל כך גדולה של אנשים שהכל היה תפוס. אנשים עצבניים עמדו לאורך המסדרון" לבסוף הוא סיכם "ביה"ח חדש עם המתקנים הכי חדישים עם ניהול כמו בשנות השישים. חבל" כחלון ביקשל הבהיר כי :"למען ההגינות אציין כי הרופא שבדק אותי היה מקצועי אדיב ונעים".
פנינו לאסותא לקבלת תגובתם בשאלה האם מדובר באירוע נפוץ, והאם המצב שכחלון מתאר שכיח. זו תגובתם: המצב שמתאר הפונה לא מאפיין את בית החולים וחבל שלא פנה בזמן אמת למישהו בהנהלת בית החולים. יחד עם זאת, יש ביקוש רב למרפאה האורתופדית ואנו בהחלט פועלים ונפעל לכבוד האדם ופרטיותו. בעניין החניה – מקבלים את ההערה אך חשוב לציין, כי מי שלא מוצא מקום חניה, יכול לצאת ללא תשלום תוך חצי שעה. נשמח לזמן את הפונה לשיחה אם יחפץ.
עונת הרחצה 2018 נפתחת עם שיפור משמעותי בהשוואה לתקופה המקבילה. ממדד "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה לתאריכים 15 באפריל 2018 עד ה-2 במאי 2018 עולה, כי 74.24% מהחופים שנבדקו דורגו כ"נקיים" עד "נקיים מאוד" – זאת, לעומת 65% בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת שנת 2018, 66% מהחופים נמצאו נקיים לפחות 70% מהזמן.
רצועת החוף בין הקשתות והמרינה. צילום: שבתאי טל
הרשות החופית המלוכלכת ביותר היא גן רווה; ואילו הרשויות החופיות הנקיות ביותר במדד הן חדרה, אשדוד, תל אביב-יפו, בת ים, חוף השרון, הרצליה, עמק חפר, ג'יסר א-זרקא ומטה אשר. יש לציין, כי האחריות לניקיון החופים הנבדקים היא בידי הרשויות המקומיות.החופים הנקיים ביותר בישראל הם: ראש הנקרה, בצת, כזיב, שבי ציון, חצרות יסף, בוסתן הגליל, עכו דרום, הבונים, ג'יסר א-זרקא, חדרה דייגים, אולגה, בית ינאי, צפון נתניה, נחל פולג דרום, גדר תע"ש- סידני עלי, הרצליה דרום, הצוק, תל ברוך, בת ים, גן לאומי פלמחים, אשדודדרום, מפרץ השמש אילת. החוף המלוכלך ביותר בישראל על פי המדד הוא חולות פלמחים – גן רווה.
תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה פועלת משנת 2005 במטרה לשמור על חופי הים הלא מוכרזים נקיים במהלך כל השנה. מדד חוף נקי הוא כלי המשמש להערכה אחידה ואובייקטיבית של מידת ניקיון חופי הארץ הלא מוכרזים, בים התיכון ובמפרץ אילת. עם פתיחת עונת הרחצה, המשרד להגנת הסביבה קורא לנופשים, למטיילים ולחוגגים לאסוף אחריהם את שאריות הפסולת והכלים החד-פעמיים, ולהימנע מזיהום ומלכלוך חופי ישראל.
תופעת הפסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו – וגם בישראל. לפי הערכות שונות, מי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פסולת פלסטיק, בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה.
מקור לפחות 60% מהפסולת בים ובחופים בישראל במקורות יבשתיים: ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך כגון בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות ניילון, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים או מפלט ים, שכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעתים למרחקים ארוכים.
הפסולת בים ובחופים מהווה מפגע בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופים, ואף מפגע אסתטי. שקיות ניילון וחלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים (לדוגמה על ידי היכרכות סביב סנפירים, כיסוי פיזי של בעלי חיים צמודי קרקעית, חנק או חסימות מעיים של בעלי חיים הטועים לחשוב שמדובר במזון).
טעימות מאשדוד: 70 מנות-טעימה מתוצרת 50 מסעדות ושפים מקומיים (למעט אחד), והכול ב-10 שקלים למנה. זה מה שמצפה לכם בפסטיבל האוכל “עמים וטעמים” שייערך בגן אלישבע באשדוד בימים רביעי וחמישי 9 ו-10 במאי בשעות 19:00 עד 23:00. הכניסה חופשית.
כן, אשדוד — למי שלא שם לב — הולכת והופכת לסוג של מעצמה קולינארית. נכון, מסעדות נפתחות ויש שגם נסגרות, אבל דומה שבשנים האחרונות הסיפור של האוכל בעיר תפס תאוצה. ומי שלא מאמין, יכול לתת קפיצה לקטע הצפוני של טיילת החוף שהולכת ונבנית בימים אלה. במתחם נורדאו ובובר מתווספות עוד ועוד מסעדות, וזו רק אחת מה”נקודות החמות” בעיר. לקראת הפסטיבל עברנו בין כמה מהמסעדות שישתתפו, יחד עם מנהל הפרויקטים בחברה לתיירות, יוני חזיז, שמוביל את קידום הקולינאריה האשדודית בתקשורת.
אז מה יהיה לנו בפסטיבל? שפע של מנות שכל אחת מהן מתחברת לארץ מוצא שונה, דבר שיש בו גם כדי לבטא את המגוון האתני של אשדוד — על 99 (לפחות) העדות שבה.
את האירוע יזמה החברה לתיירות אשדוד זו השנה השנייה ברציפות. בפעם הקודמת הפסטיבל נערך בפארק לכיש בחודש ספטמבר. השנה הוא מגיע מוקדם יותר, היישר למקומו הטבעי: גן אלישבע המיתולוגי, שבעבר היה המקום בה"א הידיעה באשדוד כמעט לכל אירוע והפנינג עירוני. אולי כעת הוא יחל לחזור לימי הזוהר שלו, בתקווה שגם בעתיד אפשר יהיה לצפות ממורד הגן הפתוח אל הים בלי שתקום חומת בטון של בניינים שיסתירו.
השף ירון בן חמו, היועץ הקולינרי של פסטיבל עמים וטעמים. צילום: דנה מאירסון
היועץ הקולינרי של הפסטיבל הוא השף ירון בן חמו, שבעצמו יגיש מנות שהכין בכובעו כשף של המסעדות אטמוספירה ווינו דל מאר.
מסעדת טמדה TAMADA: חינקלי וצ'יבורקי (גאורגיה)
גיה פפיאשוילי, בן 49, נשוי ואב לארבעה, הוא הבעלים של מסעדת טמדה, מסעדה חדשה יחסית שנמצאת ברחוב הבושם. לפני כן היה בעלים של סוכנויות מוניות עד לפני שנה וחצי, אז נכנס לתחום האוכל והאירוח.
חינקלי במסעדת טמדה. צילום: דור גפני
חמוצים גאורגיים. צילום: דור גפני
צ'יבורקי. צילום: יוני חזיז
בפסטיבל יכינו פה חינקאלי (כיסוני בשר) וצ’יבורקי (מאפה בשר), ומאוד ייתכן שגם קבב גאורגי בתוך טורטייה.
פפיאשוילי: “המסעדה פתוחה לכל הקהלים, והמאכלים מתאימים לכל הקהלים, ויש לנו מספר מאכלים בתפריט שהם מהמטבח הגאורגי. זה מטבח מאוד עשיר. אנחנו בעיקר עובדים על אירועים וליינים, יש פה גם זמרות וזמרים שמופיעים. אצלנו הכול בשפע, כל האורחים שלנו יודעים שאנחנו אוהבים ויודעים לפנק. אירוח כיד המלך”.
מה אתה הכי אוהב לאכול?
“זה כמו שתשאל אבא איזה ילד הוא יותר אוהב, אבל אני בהחלט איש של בשר”.
מבחינתך, אוכלים כדי לחיות או חיים כדי לאכול?
“אני אוהב אוכל. אני מהגרוזינים שמאמינים שלא חשוב כמה אתה חי, אלא איך אתה חי”.
לחיים! פפיאשוילי. צילום: דור גפני
מה מקור השם “טמדה”?
“'טמדה' בגרוזינית פירושו האיש שיושב בראש השולחן ומוביל את האירוע והולך לפני הציבור, הוא מכתיב את הברכות ואת רשות הדיבור. שולחן גאורגי זה טקסיות, זה לא לשבת, לאכול וללכת. לשולחן יש את הכבוד שלו, האנשים, האווירה. אצל הגרוזינים הכול מתחיל ונגמר פה, בשולחן. אצלנו ערב זה טקס שלם, ארוך, שיכול להימשך עמוק לתוך הלילה. חוץ מהאוכל, יש ברכות, דיבורים, מוזיקה וכמובן שותים: וודקה, יין, ויסקי וצ’צ’ה, שהיא וודקה גרוזינית מאוד חזקה, אל תדליק לידה סיגריה”.
חצר אחורית: טאקו (מקסיקו)
מסעדה צעירה בת חצי שנה עם קונספט ייחודי שנפתחה במרכזון של שכונת חברת החשמל באזור א’. הבעלים הם מתן דהן (30) שהוא גם השף ומתן אטיאס (28).
יופי של מקום: מתן דהן ומתן אטיאס, הבעלים של חצר אחורית. צילום: דור גפני
מדובר בסטודיו שף קטן ואינטימי המתאים גם לאירועים פרטיים. “שנינו עבדנו יחד במסעדת וינו, מתן דהן היה השף שלה, שם הכרנו והחלטנו לפתוח מקום משלנו”, מספר מתן אטיאס.
מה הוא מבשל לנו? מתן דהן. צילום: יוני חזיז
למרות גילו הצעיר, דהן כבר הספיק לעבור די הרבה תחנות: עבד בעבר אצל אידי, יצא ללמוד בצרפת, עבד אצל יוסי שטרית וניהל מסעדות.
המטבח מחובר לחלל המסעדה. הסועדים יכולים להרגיש בעניינים, במלוא מובן המילה, ולעיתים גם נכנסים פנימה ונעמדים ליד הכיריים והתנור.
בפסטיבל יכינו טאקו: טורטייה עם בשר טחון, שעועית שחורה, עגבניות, חלפיניו ושום.
טקו מעשה ידיו של השף מתן דהן. צילום: דור גפני
המלצה: לא כדאי לוותר על קינוח
רונג’אן: פאד תאי וספרינגרול (תאילנד)
תוך כדי שהיא מכינה פאד-תאי ירקות מספרת רונג’אן אביטל בת ה-35, השפית של המסעדה התאילנדית שנקראת על שמה (ממוקמת בירידה מנורדאו לכיוון הים באזור א’) והפכה לשם דבר: “אני מבשלת כבר חמש שנים, בתאילנד לא בישלתי”, היא אומרת בחיוך.
מה את הכי אוהבת לאכול?
“משהו חריף, לא משנה מה. אני אוכלת גם פלאפל, קוסקוס, עכשיו אני ישראלית”.
מסעדת רונג'אן. צילום: דור גפני
רונג’אן נישאה לאבי אביטל, ויש להם בן משותף בן תשע, הלומד בבית הספר רעים. הבת (15) לומדת במקיף א’.
כתב "כאן דרום" עושה צרות לרונג'אן. צילום: יוני חזיז
טירמיסו: כדורי ריזוטו (איטליה)
המסעדה ממוקמת בלובי של מלון לאונרדו, מסעדת דגים וחלבית. הבעלים והשף ניב רוזיליו, בן 34.
“החלטנו ללכת על מנה של ריזוטו פונגי שעשויה מאורז ריזוטו בשמנת, פטריות שמפיניון ופורטובלו. אני מתבל אותה בטעמים שלא אגלה לך, והיא מוגשת בסיר קטן עם המון פרמזן, מנה טעימה וכיפית”, אומר רוזיליו.
כדורי ריזוטו בשמנת. צילום: דור גפני
מילה על הסצנה הקולינרית באשדוד.
“בעלייה אדירה. ברגע שנותנים כלים לחבר’ה הצעירים, ואתה רואה שרוב המסעדות המצליחות בעיר הן כאלה שבהן השפים הם לרוב גם בעלים או שותפים ומרגישים שייכות ומעורבות מאוד חזקות”.
רק נדמה לי שרוב השפים גברים?
“לא נכון. יש המון נשים בענף, גם באשדוד יש. אני מכיר חמש—שש מאוד מוכשרות, לאו דווקא במסעדות, יש גם כאלה שנמצאות בקייטרינג למשל”.
ריאליטי של אוכל מדבר אליך?
“פחות. אני מתרכז בשירות ללקוח ובהכנת אוכל טוב”.
אטמוספירה: גיוזה (סין)
השף ירון בן חמו (35), היועץ הקולינרי של הפסטיבל והשף של אטמוספירה (ממוקמת היכן שפעל הגג בסטאר סנטר) ושל וינו דל מאר (במתחם בובר), יכין גיוזה: כיסונים ממולאים שמייצגים את סין, ותפוח אדמה של מדורה, שמייצג את ישראל כמובן, אפרופו ביטול מדורות ל”ג בעומר בשבוע החולף.
הגיוזה של בן חמו, מסעדת אטמוספירה. צילום: דור גפני
בן חמו בענייני קולינריה מגיל 12. ההתחלה הייתה בעבודה בקונדיטוריה ביתית.
יש סצנה קולינרית באשדוד?
“בוודאי. אשדוד היא מעצמה של אוכל, ומה שמאפיין אותה זה הגיוון. יש פה הכול, מסעדות רחוב, מסעדות של מאמא שמבשלת על גחלים, מסעדות דגים, בתי קפה, פסט פוד, פטיסרי… יש מודעות קולינרית מפותחת. יחד עם זה, ענף המסעדנות בכל הארץ הוא ענף עם סיכונים, ההוצאות גדולות, יש חוסר יציבות, קשיים עם לקוחות, שיש להם תמיד דרישות, מתמודדים עם הרבה קשיים”.
ז’קוב דגים: פלאפל דגים (ישראל)
מסעדת דגים ותיקה מאוד שראשיתה בשנות ה-70 וממוקמת בכניסה לעיר על שדרות בני ברית.
צילום: דור גפני
המסעדה בבעלות משפחת ז’נו שבעבר היו גם דייגים. כיום מתפעלים את המקום בני הדור השני והשלישי של המשפחה, ובראשם תומר ואברהם, בניו של המייסד, ז’ק (ז'קוב). הטבח הצעיר נהוראי מפליא בקציצות הקטנות שהוא מטגן בקצב, מכניס לחצי פיתה, מוזג טחינה בנדיבות ומגיש.
אשדוד, מעריה היפות של ישראל, התברכה במשאב טבע מרהיב של ים כחול הנושק לחולות זהובים ורצועת חוף המתפרשת לאורך של כ-10 ק"מ. על רצועת החוף המדהימה הזו ולאורך קו המים הצלולים, ממוקמים שבעה חופי רחצה יפהפיים ומשוכללים. כל שבעת החופים של אשדוד מתהדרים בתו התקן הבינלאומי "דגל כחול", המתחדש בכל שנה לאחר שעמדו בכל הפרמטרים, ואתמול הם קיבלו זאת שוב בטקס שנערך בראשון לציון.
אגף החופים מצליח בכל שנה להעמיד את חופי אשדוד ברמה נדרשת, זו השנה הרביעית ברציפות, ואתמול זכו שוב ב"דגל כחול" בכל החופים. לבד מכך האגף מציג חופי רחצה מאובזרים ומצוידים בכל המתקנים האפשריים ושומר על רצועת חוף נקייה כל השנה, גם באתרים שאינם חופי רחצה מוכרזים (מדד חוף נקי).
כללית: חופי הרחצה של אשדוד מציעים שירותי חוף ברמה אופטימאלית הכוללים: תחנת הצלה (חלקם מצויידים באופנוע ים), עזרה ראשונה, שירותים, מקלחות ומלתחות, ברזי מים, מתקני שעשועים לילדים, מתקני כושר, סככות צל וספסלים, הנגשה לנכים וחניית נכים. לכל החופים ישנה נגישות נוחה של תחבורה ציבורית, קווי מוניות, רכב פרטי וברוב המקומות יש אפילו מסלולי רכיבה על אופניים ומתקני עגינה לאופניים.
הישגים אלה לא נעלמו מעיניה של העמותה הבינ"ל 'דגל כחול', המעניקה תו תקן בינלאומי לחופי רחצה בכל העולם, וגם השנה התכבדו להגיש למנהל האגף את הדגל הכחול – לכל שבעת החופים כאמור.
לחופי הזהב של אשדוד יצאו אפוא מוניטין בכל הארץ. מאות אלפי מתרחצים מגיעים אליהם בעונת הרחצה ונהנים משירותי חוף ברמה הגבוהה ביותר, לרבות נגישות לבעלי מוגבלויות, תחבורה זמינה וחנייה חופשית ובתוך כך גם סל שירותים הכולל בתוכו את מיזם חופיקס שהפך להיות מודל ודוגמא לכל רשויות החוף בישראל, חוף ללא בדל השומר על רצועת חוף נקייה ומאבק ללא התפשרות כנגד כל מי שמפר את האווירה בחופי הים (טרקטורונים, אופנועים..).
החל מהערב, מוצאי שבת 5.5 22:00 ועד ליום שישי, 18.5 6:00 בבוקר, ייסגר לתנועה קטע הכביש בשד' הרצל מיצחק הנשיא ועד ז'בוטינסקי בשני הכיוונים. זאת, במסגרת העבודות של פרויקט "התחבורה הירוקה" REWAY – החלפת קווי ניקוז.
בעיריית אשדוד מציינים שהעבודות יימשכו לאורך כל שעות היממה כדי לקצר את זמן הביצוע ומבקשים לנסוע בדרכים חלופיות. מומלץ להשתמש בוייז.
ניתן להתעדכן בשינויים בקווי האוטובוסים באתר האינטרנט של העירייה ובאתר של חברת "אפיקים".
מפת הציר שמחסם לתנועה בשני הכיוונים (עיריית אשדוד)
צומת יצחק הנשיא/ הרצל ייסגר לכיוון צפון
צומת ז'בוטינסקי/ הרצל ייסגר לכיוון דרום
צומת אח"י אילת/ שבי ציון ייסגר לכיוון מזרח (לא תתאפשר נסיעה מאח"י אילת לכיוון רח' המעפילים)
צומת המעפילים/ שבי ציון ייסגר לכיוון מערב (לא תתאפשר נסיעה מרח' המעפילים לכיוון רח' אח"י אילת
החוף הדרומי של אשדוד. זהו קצה תחום השיפוט של העיר, בואכה שמורת הטבע חולות ניצנים בתחום השיפוט של מועצה אזורית באר טוביה.
זהו אינו חוף המיועד לרחצה וכמובן שאין בו שירותי הצלה. אולי בדווקא בגלל זה יש מי שאוהב לבוא לפה, להתבודד, לבלות בשקט ולנוח מטרדות היום-יום או לעשות מסיבה קבוצתית עם הרבה אוכל, על האש ושתיה.
אבל יש גם כאלה, ומתברר שהם לא מעטים, שאחרי הבילוי משאירים את כל הטינופת בשטח: שאריות מזון, אריזות, בקבוקי זכוכית של בירה ושתיה חריפה, מנגל, מזרונים, משטחי עץ, כוסות, צלחות, כיסא, מפות נייר, גחלים, קופסאות קלקר, הרבה פלסטיק לסוגיו. "חגיגה" של צבע.
למרבה האירוניה כמויות גדולות של פסולת מפוזרות סביב השלטים שמודיעים שכאן מתחילה שמורת הטבע חולות ניצנים וגם השמורה הימית אבטח.
פה ושם ניתן למצוא עגלת תינוק שיצאה משימוש, שלד מתכת של שמשיה או אוהל שכבר ידעו ימים יפים יותר, וכמובן איך אפשר בלי "קצת" שקיות, בקבוקי שתיה קלה וכוסות פלסטיק?
גם במגרש החניה של החוף הדרומי יש הרבה שאריות. כנראה שאוהבים לעשות כאן "באר בגאז'", פותחים את האוטו, יושבים, שותים, נהנים. אבל לאסוף ולהשליך לפח? לא, שיבואו עובדי הניקיון ויעשו את זה. לא ככה?
שריקת הסיום של השופט לירן ליאני ביום ראשון השבוע הביאה לשתי בשורות משמעותיות. הראשונה: הפועל אשקלון והפועל עכו ירדו באופן רשמי לליגה הלאומית; ואילו השנייה, העיקרית והרלוונטית: מ.ס אשדוד הבטיחה עונה נוספת בליגת העל והצליחה להינצל בעור שיניה.
מי שעקב אחר ג’קי בן זקן לאחר אותה שריקת סיום זיהה אדם מאושר עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן. בזמן ששחקני מ.ס אשדוד והצוות המקצועי חגגו באופן ספונטני, בן זקן עשה מעשה אצילי ובחר לגשת קודם כול לספסל של שחקני הפועל אשקלון. אלו ישבו דקות ארוכות המומים וכואבים, ואילו האיש החזק במ.ס היה שם כדי לחבק וללחוץ את ידם, על אף היריבות הספורטיבית בין המועדונים השכנים.
בן זקן ובראון בסיום המשחק. צילום: אורי קריספין
לאחר מכן הוא כבר התפנה להצטרף לחגיגות הגדולות על כר הדשא. כמות הלחץ שהצטברה לאורך השבוע הסוער, נוסף לחילופי המאמנים, נראה שהשתחררה סופית. מראות שמחה כאלו לא נראו הרבה מאוד זמן באצטדיון הי”א.
במשך דקות ארוכות חגגו שחקני הקבוצה יחד עם כ-1,000 אוהדים בצהוב ואדום ולא ידעו את נפשם מרוב אושר. אלא שהחגיגות לא הסתיימו להן על כר הדשא, והמוקד המרכזי הפך להיות חדר ההלבשה השמח של הקבוצה המקומית. שם אנשי הקבוצה התיזו מים לכל עבר, שרו שירים, פצחו בריקודים ואף שברו כמה פריטים על הדרך.
יוסי מזרחי. צילום: אורי קריספין
את אנחת הרווחה הענקית שהשתחררה אצל הקבוצה מעיר הנמל בחרו שחקני הקבוצה לחגוג עד השעות הקטנות של הלילה במועדון בתל אביב. בכל זאת, לא כל יום נשארים בליגה, בטח לא בצורה כזו, כשחרב מונחת על הצוואר ומול הקבוצה שאיתה נלחמים על כרטיס ההישארות. אשדוד, שגם תוצאת תיקו הייתה משרתת אותה, ידעה שהפסד מחזיר את אשקלון לתמונה בכל הכוח ומביא אותה לעמדה נחותה מבחינת המומנטום. עם זאת, ולמרות העונה החלשה שחווה הקבוצה, היא ידעה ברגע האמת להתעלות על עצמה ובסופו של דבר להביא את הנקודות שיבטיחו לה את ההישארות בליגת העל.
באה על שכרה
אשדוד לא הגיעה לשחק כדורגל יפה ואפילו הייתה נחותה מאשקלון לאורך כל המחצית הראשונה. היא הגיעה לשחק על תוצאה, קלף שהצליח לה עם כדורגל יעיל. הקרדיט לכך שייך למאמן יוסי מזרחי. בכמה הימים שהוא נמצא בקבוצה הוא הצליח להנחיל אמונה גדולה בחניכיו, ומעבר לכך: הביא למשחק הגורלי את הניסיון הרב שלו במעמדים מן הסוג הזה. הוא לא התפתה לשחק כדורגל משוחרר ופתוח, ידע לחכות מאחור, ובעזרת וובה בראון, שסיפק סלאלום אדיר, הצליח לעקוץ ולנצח את המשחק.
אבא ובן. טום בן זקן מחבק את אביו ג'קי. צילום: אורי קריספין
כפי שכבר ציינו בכתבה קודמת בשבוע שעבר, היה די ברור שהמשחק הזה יסתיים עם 1:0 לכאן או לכאן. אף קבוצה לא בנויה לפרק את השנייה, ומדובר בסך הכול בשתי התקפות לא פוריות במיוחד. אשדוד ידעה לספק עקיצה בדיוק בדקה הנכונה, ובכך למעשה לגרום לאשקלון לייאוש מסוים. “יוסי מזרחי עשה היום בית ספר למסאי דגו”, אמרו בסיום באשדוד. “דגו בא לשחק כדורגל יפה, אבל הוא כנראה לא הבין שבמשחקים כאלה צריך לשחק זהיר ולא לשלוח את כל השחקנים קדימה. תכנית המשחק של יוסי עבדה כמו שצריך”.
אחרי המפלה מול הפועל רעננה גם השחקנים הבינו שהפעם מדובר באחת מההזדמנויות האחרונות לתקן ובצ’אנס ממשי לסיים את הסיפור. ג’קי בן זקן לא היה מוכן לקבל תצוגת נפל נוספת וגם ידע להבהיר זאת לסובבים לפני המשחק. בסופו של יום, ובשכלול של העונה כולה, למ.ס אשדוד הגיע להישאר בליגה, יותר מאשר להפועל אשקלון.
מזרחי למשימות מיוחדות
כאמור, שבוע סוער עבר על הקבוצה מעיר הנמל, שבמהלכו פוטר עמיר תורג’מן ואל הדגל נקרא בפעם החמישית המאמן שמזוהה יותר מכל אחד אחר עם אשדוד: יוסי מזרחי. לאחר שבארבע הפעמים הקודמות הצליח מזרחי להשאיר את הקבוצה בליגה ובכמה פעמים היה מדובר במסע הרואי, הפעם נזקק המאמן המנוסה למשחק אחד בלבד כדי לשחזר את הישגיו הקודמים. אי אפשר לומר שכל קרדיט ההישארות נזקף לזכותו, שכן גם אנשים ושחקנים במועדון הדגישו היטב שעמיר תורג’מן היה האיש שאימן את אשדוד ברוב העונה. עם זאת, מזרחי כמו מזרחי הוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא האיש המתאים למשימות מיוחדות.
היציע של הפועל אשקלון בסיום. צילום: אורי קריספין
לא מעט פרשנים טענו כי מזרחי טעה בכך שהסכים לאמן את הקבוצה. בשל כך מזרחי ידע להסביר בסיום שתחילה התנגד לאמן את הקבוצה, אך כיוון שהמועדון כל כך יקר ללבו הסכים להיות שם בשבילו. “כאשר מועדון שנתן לי כל כך הרבה ומפרנס אותי במהלך השנים האחרונות קורא לך למילואים, אתה מגיע ועושה הכול למען הצלחת המועדון”, אמר שועל הקרבות. למרות ההצלחה הנקודתית, מזרחי לא צפוי להמשיך ולעמוד על הקווים בעונה הבאה. המאמן הצהיר לא פעם, גם לאחר הבטחת ההישארות, שמבחינתו הוא סיים את פרק האימון שלו ולא מעוניין בכך. כבר עכשיו בוחנים באשדוד כמה שמות שעלו, בהם יובל נעים, גיא לוזון, שרון מימר ואלישע לוי.
קוראים לו וובה בראון
לקשר מ.ס אשדוד וובה בראון כבר כמה וכמה תארים והישגים בקריירה. הוא זכה בגביע המדינה עם הפועל רמת גן ועם עירוני קריית שמונה, בשתי אליפויות עם הפועל באר שבע וגם בגביע הטוטו עם הקבוצה האדומה.
בראון בדרך לכיבוש השער הפנטסטי שלו. צילום: אורי קריספין
הישרדות בליגת העל זה הישג שהתווסף השבוע לרזומה שלו — לא משהו שהיה כלול בתכניות שלו לאור הנסיקה שהוא חווה בקריירה שלו. עוד לפני חודש ינואר האחרון, עת הושאל למ.ס אשדוד, הוא שיחק בהפועל באר שבע. שם הוא קיבל אהבה גדולה מהאוהדים המקומיים, שהגדילו לעשות וחיברו עבורו שיר מיוחד. "כמו בריו" של הזמרת הצעירה אגם בוחבוט הפך ללהיט היסטרי ביציעי אצטדיון טרנר ועל הלחן הזה הודבק שמו של בראון: "וובה וובה בראון נה נה נה נה וובה וובה בראון".
הקשר המוכשר, שהפך אשדודי לפחות למשך ארבעה חודשים, בהחלט הצדיק את אותו שיר ורקד על המגרש ביום ראשון השבוע. לא פחות מארבעה שחקנים הוא עבר עד שהגיע למפגש מול דלה איינוגבה, ומולו לא התבלבל ושלח את הכדור לרשת. זה קרוב לוודאי גם השער הכי חשוב של אשדוד העונה והכי גדול של בראון בקריירה. ועוד עם איזה סטייל ועם איזו טכניקה! ללא ספק השאיר מזכרת ומתנה מתוקה לאוהדי מ.ס אשדוד רגע לפני שישוב בעונה הבאה לבירת הנגב.
יום העצמאות 2018, טקס הדלקת המשואות החברתי. ח”כ אילן גילאון מאשדוד מוזמן אחר כבוד להשיא את המשואה.
בניגוד לאי אלו אנשים אשר דרשו כבוד זה, גילאון שומר על פרופורציות: “זה ציון דרך, זה נחמד שמעריכים את העבודה שלי. כבוד הוא לי. הכבוד הוא בעיקר מכיוון שאני רואה באותם הצעירים שייסדו את הטקס החברתי של תנועת בינ”ה (התנועה ליהדות חברתית) תנועה של תיקון, בעיניי הם דור החלוצים של 100 השנים הבאות שצריכים לעבוד 100 שנים כדי לתקן מה שאנחנו קלקלנו. זה היה מעמד מרגש. אבל שלא תטעי, אני לא סמל ולא בטיח, אני כל החיים שלי מבקש להיות נאמן לפסוק אחד בתהילים ‘סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו’. אני לא תמיד מצליח, יש לי את החולשות שלי, אבל אני משתדל”.
יעלה ויבוא
ואכן, גילאון (62) מראה סימני השתדלות לאורך כל הדרך, גם כשהדרך עקלקלה. את מחלת הפוליו, אשר גרמה לו לנכות שבעטיה הוא מסתייע במקל או בקלנועית, הוא ממנף לשינוי חברתי.
בתור סוציאליסט מושבע, שנותר נאמן לאידיאולוגיה שעמה גדל, עבורו 1 במאי שצוין באמצע השבוע איננו עוד תאריך על לוח השנה.
גילאון בביתו באשדוד
“גדלתי באשטרום, שם הייתה ילדותי עד שעמידר סילקו אותי מהבית כשעומרי בני נולד”, מספר גילאון. “תביני, הילדות שם, בבלוקים המעופשים של רובע ג’ כילד עם צרכים מיוחדים ובן של אימא שאורזת תפוזים בבית אריזה ואבא חשמלאי שחצב תעלות בקיר, זה חלק מהיתרון שלי. החולשה והעליבות שלי, המקום החלש שממנו אני מגיע. אני חושב ששליח ציבור צריך להיות מספיק חלש כדי להרגיש את זולתו יותר טוב ומספיק חזק כדי לשנות את המציאות. ומה אני? אני הארדקור מעמד הפועלים”.
גילאון פעל לשינוי המציאות החברתית בארץ מתחילת שנות ה—80 כיו”ר צעירי מפ”ם (מפלגה ציונית וסוציאליסטית), רכז נוער מרצ הראשון ויו”ר עמותת חנוך. ב-1993 כבר התמנה לתפקיד סגן ראש העיר אשדוד, ושם החזיק בתיק החינוך העירוני ופעל להגדלת התקציב ופיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1999, אז נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת ה—15. גילאון כיהן גם בכנסת ה–18, ה–19 וה–20. כיום הוא יו”ר הסיעה.
גילאון בהפגנות הנכים. צילום מתוך YOUTUBE
הוא בחר להקדיש את רוב עבודתו בכנסת לעניינים חברתיים, וברזומה הפרלמנטרי שלו העברת יותר מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, בהם תיקון לחוק ביטוח לאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים.
אך ללא ספק כשמדברים על גילאון גולת הכותרת היא מאבקו להעלאת קצבאות הנכות. לפני כחודשיים אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שלו בנושא זה. על פי ההסכם, הסכום שאליו תגיע הקצבה יעמוד על 3,700 שקלים, והקצבאות יוצמדו לשכר הממוצע במשק מ-2022, ולא כפי שדרשו הנכים — מיד.
גילאון מפגין עם עובדי טבע באשדוד, 22.12.17. צילום: דור גפני
“חוק זה ברירת מחדל. קצבאות הנכות זה אחד ההישגים הגדולים שלי לכאורה, אבל אף אחד לא חושב מדוע בכלל צריך חוק כזה. זה לא מובן מאליו שאנשים צריכים להתקיים בכבוד? זה לא ברור שאדם בישראל לא יכול לחיות מ2,300 שקל? אז עכשיו זה עלה בצורה דרמטית, אך לא כל תאוותי בידי, לא בכדי הלכתי לשכר המינימום, זוהי תודעה מסוימת למה צריכה להיות הרצפה, ולכן חשוב שזה יקרה. אני רוצה שכשההסתדרות נלחמת על שכר המינימום יילחמו גם על קצבת הנכות, באותה נשימה, לא כמאבק נפרד. ולזה עוד לא הגענו. יש פה שר אוצר שמתגאה בהקלות על מסחטת גזר, וזה נחמד, אבל יש פה דברים שהם אקוטיים יותר לאנשים בכדי לחיות”.
התכניות השתבשו במפתיע
אבל אחרי ארבע קדנציות הגיע השבץ, דווקא בעיצומו של הקמפיין לראשות מרצ, והוא מרגיש אולי כמו משה שעומד ורואה את הארץ המובטחת, אך אינו מצליח להגיע אליה.
גילאון בוועידת מרצ בתל-אביב. צילום: דודו בכר
זה קרה בעת ששהה בכנסת, ולאחר שגופו אותת לו כמה פעמים כי משהו אינו כשורה. הוא אובחן בידי רופא הכנסת ונשלח לבית החולים שערי צדק, ששם שהה באותה עת חבר כנסת אחר, דוד אזולאי. בבית החולים אבחנו כי מדובר באירוע מוחי לא פשוט שנבע מתסחיף דם מהלב. גילאון בן ה—62 כבר סבל מלחץ דם גבוה ומפרפור פרוזדורים. אחרי התייעצות עם הרופאים הבין גילאון כי להמשיך במרוץ לראשות מרצ כבר לא יוכל והעלה סרטון לפייסבוק שבו הודיע על פרישתו.
“לפני כחודשיים היה לי אירוע מוחי שאילץ אותי לפרוש מהמרוץ לראשות מרצ, שהיתי וטופלתי בבית החולים שערי צדק במהלך התקופה. מה שקרה לא אפשר לי להמשיך בקמפיין כמו שהייתי רוצה”, מסביר גילאון ומוסיף: “הקשר שלי למרצ הוא עמוק. יש לי חלק בהקמת מרצ ממש, אני הגעתי מתוך מפ”ם, אני איש השומר הצעיר. מרצ היא הבית הפוליטי שצריך לעשות את השינויים במדינה. זה הבית שלי, הבית הפוליטי, האידיאולוגי שלי. מרצ מושלמת עבורי כיוון שהיא הכי אדומה מבחינה חברתית, הכי ירוקה מבחינה סביבתית והכי שקופה מבחינת ניקיון כפיה.
שוקי שפירא, הדובר של גילאון
הבעיה היא שאין לה מצביעים, ובזה צריך לטפל. הטיפול במצביעים הוא בתחום הרגשי. עוד לא נמצא בשמאל האדם שיכול לפרק את הדנ"א של בנימין נתניהו, זאת אומרת שאנשים ייקחו אותו בתור מכלול. לדעתי, לי הייתה קצת היכולת הזאת. אבל מתכננים דברים, וזה לא יוצא”.
לדעתך, בבחירות האלה היה לך הסיכוי הטוב ביותר אי פעם לנצח?
“כן. בוודאי”.
אילן גילאון בפוזה אופיינית. צילום: פבל
חיכית לרגע הזה כל חייך. זה היה משבר?
“לא. לא היה משבר, אין תחושה של החמצה ברמה של לא לממש את עצמי. זה מאכזב הרבה מאוד אנשים שציפו ממני ותלו בי תקוות, המחנה שלי מורכב מעם רב, ביניהם גם חרדים וימנים שפתחתי את לבם”.
ובכל זאת, שום קווץ' בלב?
“הכול בסדר, אני לא מהאנשים האלה שהעולם לא יסתדר בלעדיהם. הכול בפרופורציות. אני יודע שבכנות עשיתי את כל המאמץ, והפרישה שלי בטח לא הייתה מחוסר סיכוי אלא להפך! היה לי סיכוי מצוין. אבל אני אדם אחראי מספיק בכדי שלא להמר על שום דבר, בטח לא על עתיד של תנועה, לא בשביל לנצח בתוך מרצ. זה לא הבעיה, אלא להוביל את מרצ למקום שאני רוצה שתהיה בו — להוביל עם מרצ את השמאל ולהוביל עם השמאל את המדינה, זאת הייתה התכנית”.
ח"כ תמר זנדברג. צילום: אוליבייה פיטוסי
תתמודד שוב בעתיד?
“אני לא יודע”.
הציוץ של העיתונאי תומר אביטל בעקבות ההודעה של גילאון על החזרת הכסף לתורמים לאחר שנאלץ להסיר את מועמדותו לראשות מרצ
מה אתה חושב על תמר זנדברג שנבחרה להוביל את המפלגה?
“אני אעזור לה בכל כוחי בכדי לעזור לה להכפיל את המנדטים של מרצ, זה מה שהיא הבטיחה. ואני, התפקיד שלי המרכזי זה לעזור לה להגיע לזה. מעבר לזה, אני לא מדבר בפומבי על חבריי לסיעה”.
וזהבה?
“זהבה אישה חשובה שעשתה דברים משמעותיים עבור השמאל בכלל ועבור מרצ בפרט. אני מעריך ומכבד אותה”.
גילאון וגלאון. צילום: ניר קידר
בעקבות ההחמרה במצבך הבריאותי שינית את אורחות חייך? כעת אתה מעשן פחות?
“לא, זה לא מתאים לי. חיים פעם אחת. אני טיפוס ששורד”.
באיזשהו שלב חשבת לפרוש לגמרי מהחיים הפוליטיים?
“אני לא יודע מה זה. הסיבה לפרישה שלי היא שלא הרגשתי שכוחי במותניי למשימה שאני ייעדתי לעצמי, והיא באמת כוללת את הנהגת השמאל והנהגת המדינה ולפתוח 100 שנים של תנועת תיקון להחזיר את החברה הזו לחברת מופת. אותי לימדו אותי שצריך להיות אור לגויים”.
גילאון בהפגנה נגד כפייה דתית באשדוד ("מחאת השבת")
מה עם התמודדות על ראשות אשדוד, זה משהו שחשבת עליו?
“אני אשדודי מאז ומתמיד, זו העיר שלי. לחזור לעירייה? לא חשבתי על זה למרות שאחת התקופות המרתקות בחיי הייתה כשהייתי סגנו של צבי צילקר. גם בזכותו וגם בזכות העבודה ברשות מוניציפלית שאפשרה לי לממש את הרצונות מהר — היום אתה מקבל החלטות, מחר יש דחפורים — הצלחתי לעשות באשדוד כמה דברים. כשהנכדים שלי מגיעים לאשדוד, אני משתדל להראות להם אותם”.
אשדוד אז והיום
מה דעתך על מצבה הנוכחי של אשדוד?
“אשדוד לצערי הרב נמצאת במצב של סכנה לבית שמשיזציה מסוימת, ואני מקווה מאוד שהעיר הנפלאה הזו שאני כל כך אוהב אותה לא תהיה כזו. אני חי בעיר הזו כ-54 שנים, וזו בהחלט תבנית נוף מולדתי וחלק משמעותי בעיצוב זהותי. אשדוד מאוד חשובה לי. אני לא מרוצה בכמה רמות, אני מבכה על הבנייה לצד החוף, מע”ר דרום ועוד”.
תסביר.
“כשאני הייתי סגן ראש עיריית אשדוד הייתה לנו את הפשרה הגיאוגרפית הפונקציונלית שנתנה כבוד לכולם. כשאני הייתי מביא את אביב גפן להופיע בפסטיבל חלון לים התיכון, הייתי שואל את החרדים, ‘מי אביב גפן שלכם?’ אמרו לי, ‘אברהם פריד’, אז הבאתי אותו. אני הקמתי את המתנ”ס החרדי הראשון בארץ ברובע ז’. מצד שני, אצלי בשבת היה פתוח — בית התרבות, מרכז לאמנויות ויד לבנים. כל מה שהעירייה הייתה צריכה להפעיל מבחינה תרבותית בשבת. כל החלק המערבי של העיר היה פתוח. בכדי לחיות נכון צריך לתת ספייס, זה דבר חשוב בחיי אומה. החיבור בין חרדים וחילונים עבד בתקופה שלנו”.
לסרי. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
אפרופו חרדים, עוררת עניין רב שבחרת את שוקי שפירא, אישיות חרדית מוכרת, לדובר שלך.
“(צוחק) הוא לא מתחפש (מכוון למפגין שנצפה ליד יאיר לפיד, ש"ש). אין לי שום בעיה איתו, להפך. הוא לא מנסה להפוך אותי לחרדי, ואני לא מנסה להפוך אותו למשהו אחר, הוא בעיניי אדם מושלם”.
אז מה השתנה באשדוד? מה מאכזב אותך במיוחד במצב הנוכחי?
“אין הנהגה. מי שמנהל את העניינים זה בעלי עניין ולא טובת הציבור. ראשי עיר תמיד רוצים עיר גדולה, אבל עיר צריכה להיות מותאמת לאפשרויות שהיא נותנת לאזרחים שלה כדי שיחיו ברמת עיר טובה”.
כמי שישב במועצת העיר – הסכם הגג, טוב לפי דעתך לאשדוד?
“לא בטוח. אני לא בעד זה. זה שאתה הופך למעצמה שאתה לא יכול לצאת מהבית עד שזה לא לוקח לך שעות בבוקר, אני לא בטוח מה טוב בזה. גדילה היא לא בהכרח דבר טוב לעיר. תצמח בהתאם ליכולת שלך לתת תשתיות, בתי ספר, גנים, תחבורה. אותי מעניין הפרט, הוא תכלית הכול. מה אכפת לי שיהיו פה 400 או 500 אלף, אני בתחרות עם ראשון לציון? זה לא גידול פרופורציונלי, העיר לא ערוכה אליו”.
מי כן יכול להנהיג את העיר?
“בטוח יש מישהו שיכול להציל את אשדוד, אני לא איכנס למי כרגע. אני צריך לראות בדיוק מי מתמודד ומה הוא מציע. כרגע ההנהגה לא טובה. למועצה אצביע עבור תנועת אשדודים, כמובן”.
