גילאון בכנס של אירגונים חברתיים נגד התקציב, בחודש שעבר. צילום: אוליבייה פיטוסי
גילאון בכנס של אירגונים חברתיים נגד התקציב, בחודש שעבר. צילום: אוליבייה פיטוסי

"לפני כחודשיים היה לי אירוע מוחי שאילץ אותי לפרוש מהמרוץ לראשות מרצ"

הדובר שלו הוא אישיות חרדית מוכרת, עם קהל המצביעים שלו נמנים ימנים, הוא דאג להביא את גדול הזמר החסידי אברהם פריד לחגיגות באשדוד ואף הקים את המתנ”ס החרדי הראשון בארץ ברובע ז’. יו”ר סיעת מרצ אילן גילאון בריאיון אישי כפי שלא הכרתם, מדבר על האירוע המוחי שקטע את התכניות, אבל לא את החלומות. רגע אחרי הפרישה הכפויה מהמרוץ להנהגת המפלגה הוא מסמן את המטרה הבאה

יום העצמאות 2018, טקס הדלקת המשואות החברתי. ח”כ אילן גילאון מאשדוד מוזמן אחר כבוד להשיא את המשואה.

בניגוד לאי אלו אנשים אשר דרשו כבוד זה, גילאון שומר על פרופורציות: “זה ציון דרך, זה נחמד שמעריכים את העבודה שלי. כבוד הוא לי. הכבוד הוא בעיקר מכיוון שאני רואה באותם הצעירים שייסדו את הטקס החברתי של תנועת בינ”ה (התנועה ליהדות חברתית) תנועה של תיקון, בעיניי הם דור החלוצים של 100 השנים הבאות שצריכים לעבוד 100 שנים כדי לתקן מה שאנחנו קלקלנו. זה היה מעמד מרגש. אבל שלא תטעי, אני לא סמל ולא בטיח, אני כל החיים שלי מבקש להיות נאמן לפסוק אחד בתהילים ‘סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו’. אני לא תמיד מצליח, יש לי את החולשות שלי, אבל אני משתדל”.

יעלה ויבוא

ואכן, גילאון (62) מראה סימני השתדלות לאורך כל הדרך, גם כשהדרך עקלקלה. את מחלת הפוליו, אשר גרמה לו לנכות שבעטיה הוא מסתייע במקל או בקלנועית, הוא ממנף לשינוי חברתי.

בתור סוציאליסט מושבע, שנותר נאמן לאידיאולוגיה שעמה גדל, עבורו 1 במאי שצוין באמצע השבוע איננו עוד תאריך על לוח השנה.

גילאון בביתו באשדוד

גילאון בביתו באשדוד

“גדלתי באשטרום, שם הייתה ילדותי עד שעמידר סילקו אותי מהבית כשעומרי בני נולד”, מספר גילאון. “תביני, הילדות שם, בבלוקים המעופשים של רובע ג’ כילד עם צרכים מיוחדים ובן של אימא שאורזת תפוזים בבית אריזה ואבא חשמלאי שחצב תעלות בקיר, זה חלק מהיתרון שלי. החולשה והעליבות שלי, המקום החלש שממנו אני מגיע. אני חושב ששליח ציבור צריך להיות מספיק חלש כדי להרגיש את זולתו יותר טוב ומספיק חזק כדי לשנות את המציאות. ומה אני? אני הארדקור מעמד הפועלים”.

גילאון פעל לשינוי המציאות החברתית בארץ מתחילת שנות ה—80 כיו”ר צעירי מפ”ם (מפלגה ציונית וסוציאליסטית), רכז נוער מרצ הראשון ויו”ר עמותת חנוך. ב-1993 כבר התמנה לתפקיד סגן ראש העיר אשדוד, ושם החזיק בתיק החינוך העירוני ופעל להגדלת התקציב ופיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1999, אז נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת ה—15. גילאון כיהן גם בכנסת ה–18, ה–19 וה–20. כיום הוא יו”ר הסיעה.

 גילאון בהפגנות הנכים. צילום מתוך YOUTUBE

גילאון בהפגנות הנכים. צילום מתוך YOUTUBE

הוא בחר להקדיש את רוב עבודתו בכנסת לעניינים חברתיים, וברזומה הפרלמנטרי שלו העברת יותר מ-15 חוקים ותיקונים לחוקים, בהם תיקון לחוק ביטוח לאומי המשפר את זכויות הנכים וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים.

אך ללא ספק כשמדברים על גילאון גולת הכותרת היא מאבקו להעלאת קצבאות הנכות. לפני כחודשיים אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שלו בנושא זה. על פי ההסכם, הסכום שאליו תגיע הקצבה יעמוד על 3,700 שקלים, והקצבאות יוצמדו לשכר הממוצע במשק מ-2022, ולא כפי שדרשו הנכים — מיד.

גילאון מפגין עם עובדי טבע באשדוד, 22.12.17. צילום: דור גפני

גילאון מפגין עם עובדי טבע באשדוד, 22.12.17. צילום: דור גפני

“חוק זה ברירת מחדל. קצבאות הנכות זה אחד ההישגים הגדולים שלי לכאורה, אבל אף אחד לא חושב מדוע בכלל צריך חוק כזה. זה לא מובן מאליו שאנשים צריכים להתקיים בכבוד? זה לא ברור שאדם בישראל לא יכול לחיות מ2,300 שקל? אז עכשיו זה עלה בצורה דרמטית, אך לא כל תאוותי בידי, לא בכדי הלכתי לשכר המינימום, זוהי תודעה מסוימת למה צריכה להיות הרצפה, ולכן חשוב שזה יקרה. אני רוצה שכשההסתדרות נלחמת על שכר המינימום יילחמו גם על קצבת הנכות, באותה נשימה, לא כמאבק נפרד. ולזה עוד לא הגענו. יש פה שר אוצר שמתגאה בהקלות על מסחטת גזר, וזה נחמד, אבל יש פה דברים שהם אקוטיים יותר לאנשים בכדי לחיות”.

התכניות השתבשו במפתיע

אבל אחרי ארבע קדנציות הגיע השבץ, דווקא בעיצומו של הקמפיין לראשות מרצ, והוא מרגיש אולי כמו משה שעומד ורואה את הארץ המובטחת, אך אינו מצליח להגיע אליה.

גילאון בוועידת מרצ בתל-אביב. צילום: דודו בכר

גילאון בוועידת מרצ בתל-אביב. צילום: דודו בכר

זה קרה בעת ששהה בכנסת, ולאחר שגופו אותת לו כמה פעמים כי משהו אינו כשורה. הוא אובחן בידי רופא הכנסת ונשלח לבית החולים שערי צדק, ששם שהה באותה עת חבר כנסת אחר, דוד אזולאי. בבית החולים אבחנו כי מדובר באירוע מוחי לא פשוט שנבע מתסחיף דם מהלב. גילאון בן ה—62 כבר סבל מלחץ דם גבוה ומפרפור פרוזדורים. אחרי התייעצות עם הרופאים הבין גילאון כי להמשיך במרוץ לראשות מרצ כבר לא יוכל והעלה סרטון לפייסבוק שבו הודיע על פרישתו.

“לפני כחודשיים היה לי אירוע מוחי שאילץ אותי לפרוש מהמרוץ לראשות מרצ, שהיתי וטופלתי בבית החולים שערי צדק במהלך התקופה. מה שקרה לא אפשר לי להמשיך בקמפיין כמו שהייתי רוצה”, מסביר גילאון ומוסיף: “הקשר שלי למרצ הוא עמוק. יש לי חלק בהקמת מרצ ממש, אני הגעתי מתוך מפ”ם, אני איש השומר הצעיר. מרצ היא הבית הפוליטי שצריך לעשות את השינויים במדינה. זה הבית שלי, הבית הפוליטי, האידיאולוגי שלי. מרצ מושלמת עבורי כיוון שהיא הכי אדומה מבחינה חברתית, הכי ירוקה מבחינה סביבתית והכי שקופה מבחינת ניקיון כפיה.

שוקי הדובר של גילאון

שוקי שפירא, הדובר של גילאון

הבעיה היא שאין לה מצביעים, ובזה צריך לטפל. הטיפול במצביעים הוא בתחום הרגשי. עוד לא נמצא בשמאל האדם שיכול לפרק את הדנ"א של בנימין נתניהו, זאת אומרת שאנשים ייקחו אותו בתור מכלול. לדעתי, לי הייתה קצת היכולת הזאת. אבל מתכננים דברים, וזה לא יוצא”.

לדעתך, בבחירות האלה היה לך הסיכוי הטוב ביותר אי פעם לנצח?

“כן. בוודאי”.

אילן גילאון בפוזה אופיינית. צילום: פבל

חיכית לרגע הזה כל חייך. זה היה משבר?

“לא. לא היה משבר, אין תחושה של החמצה ברמה של לא לממש את עצמי. זה מאכזב הרבה מאוד אנשים שציפו ממני ותלו בי תקוות, המחנה שלי מורכב מעם רב, ביניהם גם חרדים וימנים שפתחתי את לבם”.

ובכל זאת, שום קווץ' בלב?

“הכול בסדר, אני לא מהאנשים האלה שהעולם לא יסתדר בלעדיהם. הכול בפרופורציות. אני יודע שבכנות עשיתי את כל המאמץ, והפרישה שלי בטח לא הייתה מחוסר סיכוי אלא להפך! היה לי סיכוי מצוין. אבל אני אדם אחראי מספיק בכדי שלא להמר על שום דבר, בטח לא על עתיד של תנועה, לא בשביל לנצח בתוך מרצ. זה לא הבעיה, אלא להוביל את מרצ למקום שאני רוצה שתהיה בו — להוביל עם מרצ את השמאל ולהוביל עם השמאל את המדינה, זאת הייתה התכנית”.

ח"כ תמר זנדברג. צילום: אוליבייה פיטוסי

ח"כ תמר זנדברג. צילום: אוליבייה פיטוסי

תתמודד שוב בעתיד?

“אני לא יודע”.

הציוץ של תומר אביטל בעקבות ההודעה של גילאון על החזרת הכסף לתורמים

הציוץ של העיתונאי תומר אביטל בעקבות ההודעה של גילאון על החזרת הכסף לתורמים לאחר שנאלץ להסיר את מועמדותו לראשות מרצ

מה אתה חושב על תמר זנדברג שנבחרה להוביל את המפלגה?

“אני אעזור לה בכל כוחי בכדי לעזור לה להכפיל את המנדטים של מרצ, זה מה שהיא הבטיחה. ואני, התפקיד שלי המרכזי זה לעזור לה להגיע לזה. מעבר לזה, אני לא מדבר בפומבי על חבריי לסיעה”.

וזהבה?

“זהבה אישה חשובה שעשתה דברים משמעותיים עבור השמאל בכלל ועבור מרצ בפרט. אני מעריך ומכבד אותה”.

גילאון וגלאון. צילום: ניר קידר

גילאון וגלאון. צילום: ניר קידר

בעקבות ההחמרה במצבך הבריאותי שינית את אורחות חייך? כעת אתה מעשן פחות?

“לא, זה לא מתאים לי. חיים פעם אחת. אני טיפוס ששורד”.

באיזשהו שלב חשבת לפרוש לגמרי מהחיים הפוליטיים?

“אני לא יודע מה זה. הסיבה לפרישה שלי היא שלא הרגשתי שכוחי במותניי למשימה שאני ייעדתי לעצמי, והיא באמת כוללת את הנהגת השמאל והנהגת המדינה ולפתוח 100 שנים של תנועת תיקון להחזיר את החברה הזו לחברת מופת. אותי לימדו אותי שצריך להיות אור לגויים”.

גילאון בהפגנה נגד כפייה דתית באשדוד ("מחאת השבת")

גילאון בהפגנה נגד כפייה דתית באשדוד ("מחאת השבת")

מה עם התמודדות על ראשות אשדוד, זה משהו שחשבת עליו?

“אני אשדודי מאז ומתמיד, זו העיר שלי. לחזור לעירייה? לא חשבתי על זה למרות שאחת התקופות המרתקות בחיי הייתה כשהייתי סגנו של צבי צילקר. גם בזכותו וגם בזכות העבודה ברשות מוניציפלית שאפשרה לי לממש את הרצונות מהר — היום אתה מקבל החלטות, מחר יש דחפורים — הצלחתי לעשות באשדוד כמה דברים. כשהנכדים שלי מגיעים לאשדוד, אני משתדל להראות להם אותם”.

אשדוד אז והיום

מה דעתך על מצבה הנוכחי של אשדוד?

“אשדוד לצערי הרב נמצאת במצב של סכנה לבית שמשיזציה מסוימת, ואני מקווה מאוד שהעיר הנפלאה הזו שאני כל כך אוהב אותה לא תהיה כזו. אני חי בעיר הזו כ-54 שנים, וזו בהחלט תבנית נוף מולדתי וחלק משמעותי בעיצוב זהותי. אשדוד מאוד חשובה לי. אני לא מרוצה בכמה רמות, אני מבכה על הבנייה לצד החוף, מע”ר דרום ועוד”.

תסביר.

“כשאני הייתי סגן ראש עיריית אשדוד הייתה לנו את הפשרה הגיאוגרפית הפונקציונלית שנתנה כבוד לכולם. כשאני הייתי מביא את אביב גפן להופיע בפסטיבל חלון לים התיכון, הייתי שואל את החרדים, ‘מי אביב גפן שלכם?’ אמרו לי, ‘אברהם פריד’, אז הבאתי אותו. אני הקמתי את המתנ”ס החרדי הראשון בארץ ברובע ז’. מצד שני, אצלי בשבת היה פתוח — בית התרבות, מרכז לאמנויות ויד לבנים. כל מה שהעירייה הייתה צריכה להפעיל מבחינה תרבותית בשבת. כל החלק המערבי של העיר היה פתוח. בכדי לחיות נכון צריך לתת ספייס, זה דבר חשוב בחיי אומה. החיבור בין חרדים וחילונים עבד בתקופה שלנו”.

לסרי. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג

לסרי. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג

אפרופו חרדים, עוררת עניין רב שבחרת את שוקי שפירא, אישיות חרדית מוכרת, לדובר שלך.

“(צוחק) הוא לא מתחפש (מכוון למפגין שנצפה ליד יאיר לפיד, ש"ש). אין לי שום בעיה איתו, להפך. הוא לא מנסה להפוך אותי לחרדי, ואני לא מנסה להפוך אותו למשהו אחר, הוא בעיניי אדם מושלם”.

אז מה השתנה באשדוד? מה מאכזב אותך במיוחד במצב הנוכחי?

“אין הנהגה. מי שמנהל את העניינים זה בעלי עניין ולא טובת הציבור. ראשי עיר תמיד רוצים עיר גדולה, אבל עיר צריכה להיות מותאמת לאפשרויות שהיא נותנת לאזרחים שלה כדי שיחיו ברמת עיר טובה”.

כמי שישב במועצת העיר – הסכם הגג, טוב לפי דעתך לאשדוד?

“לא בטוח. אני לא בעד זה. זה שאתה הופך למעצמה שאתה לא יכול לצאת מהבית עד שזה לא לוקח לך שעות בבוקר, אני לא בטוח מה טוב בזה. גדילה היא לא בהכרח דבר טוב לעיר. תצמח בהתאם ליכולת שלך לתת תשתיות, בתי ספר, גנים, תחבורה. אותי מעניין הפרט, הוא תכלית הכול. מה אכפת לי שיהיו פה 400 או 500 אלף, אני בתחרות עם ראשון לציון? זה לא גידול פרופורציונלי, העיר לא ערוכה אליו”.

מי כן יכול להנהיג את העיר?

“בטוח יש מישהו שיכול להציל את אשדוד, אני לא איכנס למי כרגע. אני צריך לראות בדיוק מי מתמודד ומה הוא מציע. כרגע ההנהגה לא טובה. למועצה אצביע עבור תנועת אשדודים, כמובן”.

 

ארץ ישראל, אני עוד מתעקש על החלום הזה

בימים אלה ישראל חוגגת 70, יש במה להתגאות?

“היה לנו נרטיב לבנות מדינה. תודה רבה, בנינו אותה. והנה, המדינה חוגגת גיל מכובד. כעת זה הזמן להגיד שהגיע הזמן לציונות מעמדית. תחת הסיפור של ביטחון והקמת מדינה זנחנו את מעמד הפועלים. התפיסה היא להחזיר את מדינת ישראל לבעליה החוקיים, לקחת אותה מידי הבנקים, חברות הביטוח, סרסורי כוח האדם וסרסורי הנדל”ן. כשאימא שלי ואבא שלי הגיעו ארצה מרומניה מטעמים ציוניים, היה להם חלום אחר ממה שהיום מתרחש”.

גילאון עם שניים מנכדיו במשחק של הפועל קטמון

גילאון עם שניים מנכדיו במשחק של הפועל קטמון

למה? על מה הם חלמו?

“אימא שלי רחל תמיד ידעה שאם היא תיפול, אדון לוי אשכול ירים אותה. הייתה התחושה ‘אין לנו כלום, אבל יש לנו הכול’ כי זו המדינה שלנו, והסולידריות הייתה מאוד מפעפעת, נוכחת — מה שהיום לא קורה. היום יש לך ראש ממשלה, שלו עליי היו אומרים אחוז ממה שאומרים עליו, הייתי קובר את עצמי 50 מטר באדמה מפאת הבושה. ואיך אומר הפסוק? במקום שאין בושה אין יכולת להבחין בין טוב לרע, וזה תפס. הנביא עמוס מדבר על עידן פרות הבשן? אנחנו בעידן פרות הבשן!”

גילאון על הדוכן בכנסת. צילום: שירן גרנות

גילאון על הדוכן בכנסת. צילום: שירן גרנות

לסיכום, אילן, מה היעד הבא שלך?

“אני חושב שאני מתקרב לשאיפה שלי, וזה לראות תנועת צעירים, תנועת תיקון שצומחת. מי שמדבר על דור ה-Y כדור ריקני לא יודע על מה הוא מדבר. זה נגמר, נגמר העידן של שימוש באנשים, של ניצול, ציניות ואגואיזם, ומתחיל משהו משמעותי, אנשים מחפשים איכות חיים, חיים של משמעות, הוויה שמצדיקה את התיאור של ‘חברת מופת ואור לגויים’ כפי שאנחנו צריכים להיות”. 

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר