כאן דרום – אשדוד

Author Archives: דוד לוי

1. כואב: 2-2 בין האדומים לאור יהודה

   15 בדצמבר 2019 10:00 Leave a Comment

   במסגרת המחזור ה-12 של ליגה א' דרום, הפועל אדומים אשדוד אירחה את העולה החדשה אור יהודה לקרב צמרת. לאחר התיקו המאופס בשעריים בשבוע שעבר, האדומים הגיעו נחושים לחזור למסלול הנצחונות.

   האשדודים פתחו את המשחק בצורה טובה, כשעלו ליתרון בדקה ה-17 משער אדיר של הרכש החדש חן ראובן, שבמשחקו הראשון בהרכב האדומים, סובב ברגלו השמאלית את הכדור אל הרשת הגבוהה, 1-0 הפועל אדומים אשדוד.

   

   חן ראובן חוגג את השער. צילום: מדיה אדומים אשדוד

   האוהדים עוד לא הספיקו לחגוג את שער היתרון, ו-7 דקות לאחר מכן, ישראל דמקה, שבעונה שעברה שיחק ביריבה העירונית הצהובה, השווה את התוצאה ל 1-1 בבעיטה חדה מחוץ לרחבה.

   בדקה ה-62, עידן שריקי שבר את בצורת השערים שלו כשדחק מקרוב והעלה את האדומים ליתרון 2-1. חניכיו של חיים לוי ניסו להגדיל את היתרון כשלישי ביטון שיגר בעיטה שחלפה ליד הקורה, ואוריאל פיניה הצעיר סובב כדור נהדר אל המשקוף.

   

   שחקני הפועל אדומים אשדוד חוגגים. צילום: מדיה אדומים אשדוד

   למרות זאת, השער הגיע דווקא מהצד השני, כשבדקה ה-88 אור יהודה עקצה פעם נוספת עם בעיטה מרחוק את ההגנה האשדודית. לאחר שספגו את שער השוויון מרגליו של אילן שאולסקי, ניסו האדומים לחזור אל המשחק עם כמה מהלכים של הרכש החדש, זוהר אביסרור שנכנס כמחליף, אך ללא הצלחה.

   המשחק הסתיים בשוויון, 2-2 בין הפועל אדומים אשדוד לאור יהודה. כעת, האדומים ממוקמים במקום הרביעי בטבלת ליגה א' דרום, מרחק 6 נקודות מהכח רמת גן שמוליכה את הטבלה. אמנם חיים לוי וחניכיו עדיין ללא הפסד העונה, אך ממשיכים לסיים בתוצאות תיקו.

   ביום חמישי הקרוב, האשדודים יארחו במגרש הסינטטי את הפועל פתח תקווה מהליגה הלאומית במסגרת סיבוב ח' של גביע המדינה.

   הרכב הפועל אדומים אשדוד:
   גיא סאלם, פיטר אליאס, רוי עמוס, פיליפ חאיכ, דניאל בורחל, עדן בן מנשה, לישי ביטון, חן ראובן, משה בן לולו, אוריאל פיניה, עידן שריקי.

   מגרש: הסינטטי אשדוד
   קהל: 1000 צופים

   

   הפועל אדומים אשדוד מול אור יהודה. צילום: מדיה אדומים אשדוד

2. ניצחון שני ברציפות לעירוני: 1-0 על יבנה

   13 בדצמבר 2019 15:46 Leave a Comment

   במסגרת המחזור ה-12 של ליגה א' דרום, יצאה עירוני אשדוד לקרב תחתית לוהט מול מכבי יבנה אותה מאמן האקס שי מאור. כזכור, לפני כחודש בלבד מאור התפטר מתפקיד מאמן עירוני אשדוד, לאחר שהעלה את הקבוצה לליגה א' בעונה שעברה והיה אהוב האוהדים.

   יגאל זריהן המשיך בספסולו של השוער הראשון, גל אנגלשטיין ונתן את הקרדיט לאותו ההרכב שניצח במחזור הקודם את מכבי יפו בתוצאה 2-0.

   עירוני פתחה את המשחק בצורה טובה, ובדקה ה-16 עומרי כהן העלה את הצהובים ליתרון מנגיחה חזקה. לאחר השער שספגה, ניסתה יבנה לחזור אל המשחק, אך ללא הצלחה והמחצית הראשונה הסתיימה ביתרון אשדודי, 1-0.

   

   עירוני אשדוד מול מכבי יבנה. צילום: ליאב אחאבן

   במחצית השנייה המארחים הכתיבו את קצב המשחק וניסו להשוות את התוצאה, אך התקפה אנמית וחוסר דיוק אפילו לא סיכנו את שערה של עירוני, ששחקניה נלחמו לאורך כל המשחק, עמדו בצורה טובה בהגנה ושיחקו באגרסיביות ונחישות למרות יכולת לא מזהירה בצד ההתקפי.

   לבסוף, המשחק הסתיים בניצחון 1-0, ניצחון קטן אבל גדול עבור יגאל זריהן וחניכיו. בעקבותיו, עירוני אשדוד ברחה מעט מן התחתית הבוערת, וכעת היא ממוקמת במקום ה-11 בטבלה כשבמאזנה 14 נקודות, מרחק 6 נקודות מהמקום ממנו יורדים ליגה.

   במחזור הבא, יארחו הצהובים את הקבוצה החלשה ביותר בליגה, עירוני קריית גת, וצפויים לחבר ניצחון שלישי ברציפות, דבר שלא קרה העונה.

   • רוצים לדעת ראשונים? הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד":

   להורדת האפליקצייה של "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

   להורדת האפליקצייה של "כאן דרום אשדוד" באייפון

   הרכב עירוני אשדוד:
   אביעד קטלן, עומרי מנשה, עומרי כהן, דסאליי טגניה, מאור זוהר, יואל גנון, שי ביטון, בן בוטבול, עדן שאשא, נתנאל מוריס, אלירן שמש.

   אצטדיון: האצטדיון העירוני ביבנה.

   קהל: 250 צופים (150 מאשדוד)

   

   קהל עירוני אשדוד. צילום: ליאב אחאבן

3. חדש: רכבת לילה מאשדוד לנמל התעופה

   12:02 Leave a Comment

   בשורה משמחת לתושבי אשדוד והסביבה בעקבות פניות של תושבים רבים באזור הדרום, תפעיל רכבת ישראל החל ממוצאי שבת, 21.12.19, שירות רכבות לילה משודרג, מיישובי הדרום והשפלה ישירות לנתב"ג ותל אביב, ללא החלפת רכבות.

   בזכות המסלול המשודרג, יקוצר זמן הנסיעה מבאר שבע לנתב"ג בשעות הלילה בכ-40 דקות, משעתיים וחצי בעבר אשר כללו צורך בהחלפת רכבות, לכשעה וארבעים דקות באמצעות נסיעה רציפה, ללא החלפת רכבות.

   כמו כן, יחוברו לראשונה תחנות רחובות ולוד, שתי תחנות המאופיינות בצמיחה רבה במספר הנוסעים, לשירות הלילה, ונוסעי הרכבת מתחנות אלה ייהנו משירות רכבתי הפעיל 24 שעות ביממה.

   ---

   רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
   ⇔⇔

   
   
   
   

   ---

   רכבות הלילה, אשר תופעלנה בתדירות של אחת לשעה, לכל כיוון, לאורך כל שעות הלילה, תצאנה מתחנת באר שבע מרכז ותעבורנה בתחנות אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, אשדוד עד הלום, רחובות, לוד, נתב"ג, ותסיימנה את נסיעתן בתחנת ת"א ההגנה.

4. בנמל אשדוד נערכים לסופה

   12 בדצמבר 2019 20:28 Leave a Comment

   נמל אשדוד נערך למזג האוויר הסוע

   בשל התחזית למזג אוויר סוער, המלווה ברוחות עזות וגלים גבוהים, יבוצעו כניסות, ויציאות של אוניות בכפוף לעוצמת הרוחות וגובה הגלים תוך נקיטת משנה זהירות.

   החל מהיום בצהריים ועד ליום שבת, צפויות בנמל אשדוד רוחות דרום מערביות חזקות וסופות רעמים, וגובה הגלים צפוי להגיע לחמישה מטרים.

   רב החובל של נמל אשדוד, מוריס מור, הוציא הנחיות מיוחדות כחלק מהיערכות לסערה. במסגרת הכוננות, אוניות נכנסות יתבקשו לחזק חבליהן כאשר אוניתם קשורה לרציף.

5. הרכלנים: נתי בקריביים, ג'ק מקפץ ועמנואל על השטיח

   19:02 Leave a Comment

   האיש והאושייה הצלם גל זהבי מאשדוד הגיע ללונדון להקרנת סרט ההמשך “ג'ומנג’י”. לגל מתלווה בת זוגו עמנואל לוי, המוכרת לנו מהרשתות החברתיות. עמנואל לבשה בטקס שמלה אדומה בעיצובה של ריקי דלאל.

   

   גל זהבי ועמנואל לוי צילום פרטי

   גליה ומיכאל אוחיון לוקחים פסק זמן, טסים לחופשה חמימה בבוקרשט שברומניה ושולחים לנו תמונה מפארק המים של טרמה.

   

   גליה ומיכאל אוחיון

   זוהר כנפי, אם לשלושה, היא לא ממש דוגמנית, אבל כשהילה בן-ישי השתתפה בהפקת צילומי אופנה באקדמיה לאיפור של ליאת כהן אשד, זוהר נחלצה לעזרה והתוצאה לפניכם. זוהר המהממת באיפור של הילה בן ישי.

   

   בייבי פייס, זוהר כנפי. צילום: פרטי

   משפחת אלמקייס מאשדוד הגיעה בהרכב מלא ובהתרגשות רבה כדי ללוות את שחף ביום הגיוס לצה”ל. המדור מאחל שפשוף קל.

   

   משפחת אלמקייס

   השף נתי שפריר, המוכר ממסעדה שהייתה מאוד פעילה באשדוד: בלזק, הגיע לאיים הקריביים כחלק מלווי צמוד של משפחה אמידה שהבטיחה לעצמה לאכול את המטעמים של נתי במשך כל הטיול.

   

   נתי שפריר

   אפרופו ריקי דלאל, מעצבת העל חגגה השבוע את יום הולדתה בלי הרבה רעש וצלצולים, אך עם המון קלאס וחום מהמשפחה האוהבת שלה. המדור מאחל לה המון אושר ועושר ובעיקר בריאות. מזל טוב!

   

   ריקי דלאל צילום רונן נג'אתי

   אוראל בן מיכאל ממשיך ליהנות מהחורף. אחרי שקפץ לאיטליה הוא חזר ארצה אך ורק בשביל לארוז שוב ולהמריא לבודפשט, בירת הונגריה. בן מיכאל עושה חיים בכל רגע ולא שכח לשלוח ד’’ש לחברים בארץ.

   

   אוראל בן מיכאל

6. שוב בעטו בדלי: כך מ.ס כמעט ניצחה את בית"ר

   18:28 Leave a Comment

   כמו במחזור הקודם מול מכבי חיפה, אשדוד הובילה פעמיים אך איבדה את הניצחון בדקה ה-90. במסגרת המשחק שסגר את הסיבוב הראשון של ליגת העל מ.ס אשדוד הוליכה פעמיים במשחקה הביתי מול בית”ר ירושלים החזקה, אבל לנוכח מה שקרה על המגרש האשדודים צריכים להגיד תודה שהם סיימו בשוויון 2. בזמן הפציעות בית”ר כמעט ניצחה במשחק, אבל למזלם של הביתיים זה נגמר רק במשקוף של שלום אדרי ובשאגת תסכול של משה חוגג ביציע הכבוד.

   משחקה הביתי של מ.ס אשדוד מול בית”ר ירושלים יצא לדרך באצטדיון הי"א במזג אוויר קריר וגשום. היציעים אמנם לא היו מלאים, כנראה בשל מזג האוויר, אך האווירה שהקהל הירושלמי יצר הייתה בהחלט מחשמלת. לפני שריקת הפתיחה שחקן מ.ס בעבר גדי קינדה, שכיום משחק בבית”ר ירושלים, קיבל מגן הוקרה מהנהלת מ.ס אשדוד, שזוכרת לו את ימיו היפים במועדון: חולצה ממסוגרת שלו במדי אשדוד חתומה בידי שחקני הקבוצה.

   כבר בהתקפה הראשונה של מ.ס עלתה המארחת ליתרון משער של דין דוד. לאחר השער האשדודים התסגרו ואף אפשר להגיד ששיחקו “בונקר”. השליטה הירושלמית במגרש הייתה מוחלטת, ובדקה ה-29 בית”ר פספסה הזדמנות להשוות, כשהשופט לירן ליאני פסק לפנדל לטובתה בשל נגיעת יד של ניר ברדע ברחבה. אך פרדי פלומיין גילה חוסר ריכוז ובעט מהנקודה הלבנה לידיו של שוער מ.ס אשדוד רועי משפתי.

   

   דין דוד חוגג את השער. צילום_ לירון מולדובן

   אולם 13 דקות לאחר מכן פלומיין הצליח לכפר על החמצת הפנדל שלו כשהכניע את משפתי בבעיטה חזקה מחוץ לרחבה והשווה את התוצאה ל—1:1. במחצית השנייה המשחק התאזן פחות או יותר. אשדוד החלה להעז ויצאה טיפה מסגנון המשחק ההגנתי שבו דגלה במחצית הראשונה, וזה אכן השתלם לה כשבדקה ה-60 לאונרד אווסו חתך את הגנת בית”ר בכדור עומק נהדר שהגיע לשגיב יחזקאל. הוא לא התבלבל באחד על אחד מול השוער והעלה את אשדוד ליתרון 2:1.

7. כדורגל בקטנה: מה עשו הקבוצות בליגות הנמוכות השבוע

   18:26 Leave a Comment

   בית”ר אשדוד: הצהובים של יוסי כנפו יצאו לקרב צמרת מול נחלת יהודה וחזרו לאשדוד כמנצחים הגדולים לאחר שגברו על המקומיים בתוצאה 3:1. אלנור אלייב עם צמד וטום זגורי עם שער כבשו לזכות האשדודים. בעקבות הניצחון בית”ר אשדוד עלתה למקום הראשון בליגה ג’ מרכז.

   בית”ר גן יבנה: הקבוצה מגן יבנה יצאה למשחק חוץ מול בני יצ’לאל רחובות והפסידה בתוצאה 5:2. את צמד השערים לזכות האורחים כבש אביחי כהן.

8. עיר הנוער: מה עשו קבוצות הכדורגל הצעירות השבוע

   18:22 Leave a Comment

   השבוע הליגות במחלקות הנוער השונות בעיר היו בפגרה, ונערך מחזור גביע

   מ.ס אשדוד: נערים ב’ גברו על בני אשדוד בדרבי בתוצאה 8:0. בן לוי ואליה גטהון כיכבו עם צמדים, דביר יצחק, ליאם פינטו, נתנאל ביטון ורן בנימין השלימו את החגיגה של מ.ס.

   נערים ג’ ניצחו את רמת אליהו בתוצאה 3:1. עילאי בן חמו עם צמד וגיא קימחי כבשו לזכות האשדודים

   

   נערים ג' של מ.ס עם ניצחון 3-1 על רמת אליהו. צילום טוטו פוטו

9. חיים לוי: “התחושה שלי היא שהקהל שלנו יחגוג אחרי הדרבי”

   18:18 1 Comment

   במסגרת המחזור ה-11 של ליגה א’ דרום הפועל אדומים אשדוד פגשה את מכבי שעריים מתחתית הטבלה. המשחק נערך באצטדיון העירוני בקריית גת בשל שזרוע במגרשה הביתי של שעריים ברחובות.

   הפועל אדומים אשדוד הגיעה למשחק ללא פיטר אליאס המורחק ודניאל בורחל הפצוע. המשחק היה בשליטה אדומה, אך האשדודים לא הצליחו להבקיע ולהכריע את הכף לטובתם. הקבוצות נפרדו בתיקו 0, מוחא באדיר הורחק בצד האשדודי, ורן בן שמעון בצד של שעריים.

   הפועל אדומים אשדוד פספסה צ’אנס נוסף להידבק לצמרת הגבוהה. הקבוצה של חיים לוי לא מצליחה לנצח משחקי חוץ ומסיימת פעם נוספת בתיקו מאופס. אמנם ההגנה לא מאכזבת והקבוצה ספגה 2 שערים בלבד ב-11 משחקים, אך ההתקפה לא פוגעת וכמות ההבקעות של הקבוצה שווה לכמות ההבקעות של קבוצות התחתית בליגה.

   במוצאי שבת, האדומים יארחו את אור יהודה במגרש הסינטטי. האשדודים ממוקמים במקום הרביעי בטבלת ליגה א’ דרום, עם 21 נקודות במאזנם, כאשר אור יהודה נמצאת במקום החמישי עם 19 נקודות, כך שצפוי משחק לוהט.
   לאחר המשחק מאמן הפועל אדומים אשדוד חיים לוי סיפר למה לדעתו הקבוצה לא מצליחה להבקיע שערים, השיב לאנשים הטוענים שסגנון האימון שלו הוא הגנתי, ואף נערך לדרבי האשדודי שייערך בחודש הבא.

   

   הפועל אדומים אשדוד מול מכבי שעריים. צילום אוריאן נגאוקר

   חיים, לאחר 11 מחזורים אתם עדיין ללא הפסד, אך עדיין רק במקום הרביעי. איך אתה מסכם עד עכשיו את העונה?

   “אנחנו קבוצה מצוינת, משחקים טוב וספגנו רק שני שערים. אך יש לנו בעיה בחלק הקדמי. אנחנו מגיעים להמון מצבים, אך לא מצליחים להבקיע. למשל במשחק נגד כפר שלם הגענו לחמישה—שישה מצבים של שערים בטוחים ולא כבשנו. להחמיץ זה חלק מהמשחק, אבל אנחנו צריכים לדעת להרוג משחקים. אנחנו צריכים להתחזק בשחקן בחלק הקדמי, ואני מקווה שעד שבוע הבא ינחת פה כזה שחקן”.

   מה המטרות העונה שלך? בתחילת העונה אמרת שהמטרות הן מקום 3—1.

   “בכנות, כשאמרתי שהמטרה היא לסיים במקומות 3—1 לא תיארתי לעצמי שמרמורק, כפר שלם ונורדיה ישקיעו כספים רבים כמו שהשקיעו. אלה קבוצות שהיו בתחתית בשנה שעברה. בכל אופן, יש לנו קבוצה טובה, ואני ללא ספק עדיין מאמין שנסיים במקומות 3—1. אני מקווה שיהיה חיזוק להתקפה ובנוסף שעידן שריקי יבקיע את השערים שהוא יודע להבקיע, אני סומך עליו ומאמין בו”.

   רבים טוענים כי הקבוצה משחקת באופן הגנתי, יש לכם רק 11 שערים ב—11 מחזורים, פחות מעירוני אשדוד.

   “אין שום קשר. משחקים אצלי בהרכב משה בן לולו, שריקי, לישי ביטון, רז מזרחי ושיחק עד לא מזמן אדי אדרי, שני מגנים תוקפים. אם זה לא התקפי, אז מה זה התקפי? זה שלא מבקיעים זה משהו אחר. השחקנים יעידו שאני המאמן הכי התקפי שיש. גם כשאנחנו מובילים, אני אומר להם רק תחפשו לתת עוד גול. אני מאמן מאוד התקפי בדנ"א שלי, לא הבקענו הרבה כי יש לנו בעיה בסיומת וחוסר מזל, לא בגלל סגנון המשחק שלי. בנוסף, חסרים לנו הגולים שעידן שריקי ורז מזרחי היו אמורים לתת. אם הם היו מבקיעים, היו מדברים אחרת”.

10. שולי נונה נפרדה מהבת מאי בהלוויה קורעת לב: "הייתה לי זכות ענקית להיות אימא שלך"

    17:53 Leave a Comment

    בבית העלמין באשדוד ליוו אחר הצהריים את מאי נונה, בת 11 וחצי, תלמידת כיתה ו', בדרכה האחרונה בני משפחה, חברים וגם אנשי צוות מבית הספר שירת הים.

    "מאי אני רוצה שתדעי רק דבר אחד, היתה לי זכות גדולה מאוד להיות אמא שלך, זכות ענקית", ספדה האם שולי שהתקשתה להיפרד, "הסבת לי הרבה נחת, הרבה גאווה. תמיד היית ילדה עצמאית גם כשהיית קטנה. אני אוהב אותך מאוד".

    

    בלתי נתפס. מאי נונה ז"ל. תמונה באדיבות המשפחה

    מאי, ילדה פעילה, מצטיינת ואהודה על כל שהחלה לתכנן ולפנטז על חגיגות בת המצווה הקרבות. בשבוע שעבר היא התמוטטה ואיבדה את הכרתה זמן קצר לאחר שהתלוננה על כאבי ראש.

    אתמול לאחר עשרה ימים ארוכים של תפילה ואי וודאות כשהיא מאושפזת בטיפול נמרץ ילדים בבית חולים אסותא, הלכה לעולמה. הסיבה למותה של מאי עדיין בגדר תעלומה. יתכן שמדובר בכשל לבבי שלא היה ידוע כלל. כל מי שהכיר את מאי מעיד כי מדובר בילדה בריאה ואנרגטית שלא התלוננה על בעיות בעבר.

    אף אחד מהנוכחים בהלוויה לא יכל להישאר אדיש לאבדה הנוראית של המשפחה ורבים בכו. אהוביה מספרים על ילדה כובשת לב, נערצת על ידי התלמידים והמורים כאחד. מחוננת ושאפתנית אך עם זאת צנועה וטובת לב, מספר ימים לפני האירוע מאי נבחרה על ידי חברה למועצת התלמידים של בית הספר והיא התקבלה ללמוד בתכנית אמירים בשנת הלימודים הבאה.

    מחנכת הכיתה לריסה למשוב שביקרה את מאי יום יום בבית החולים: "מאי, נונה שלי, תמיד היה היה לך מה להגיד, תמיד ביטאת את עצמך בצורה רהוטה ובביטחון. בקרוב תסתיים מחצית א' של השנה האחרונה שלך בבית הספר היסודי. אני רוצה שתהיה רגועה, במשך עשרה ימים העברתי להורים שלך את כל המידע, איזה תלמידה מצוינת את, איזו חברה מדהימה את. כל הציונים שלך במחצית א' היו מצוינים, את מחצית ב' לצערי תסיימי כבר בשמיים. נוחי על משכבך תלמידתי היקרה אני מבטיחה לך שנזכור אותך, ילדה כמוך לא ניתן לשכוח".

    • אימה של מאי נפרדת: "אהובה על כולם"

    "מאי הנכדה הבכורה והאהובה שלנו", פתחה סבתא של מאי, יפה, את ההספד על נכדתה האהובה, "העולם עצר לנו מלכת באותו יום ארור כשסבא קיבל את שיחת הטלפון מאימא שאת מפרכסת. סבא הגיע כרוח סערה, לאחר שלוש דקות שנראו כנצח, הוא מצא אותך, מראה שעוד לא עוזב אותו והוא בוכה ללא הרף. סבא נלחם וביקש מאנשי מד"א שלא יוותרו עלייך, אבל לצערנו נלחמת עשרה ימים כשכל עם ישראל מתפלל עלייך. לא השארת עין יבשה. חלמת על בת מצווה מפוארת חלמת לטוס לארה"ב, ולא הספקת לממש את חלומותייך כשעדיין לא מלאו לך 12 אביבים.

    "הבית יהיה  ריק בלעדייך, השבתות והחגים יהיו קשים מנשוא, כשאת תהיה חסרה", המשיכה, "כולנו בוכים ומסרבים לקבל את רוע הגזרה. לו ידעת כמה אנשים בכו והתפללו למענך וכעת הם באו לחלוק לך כבוד אחרון. היית ילדה מחוננת, מוכשרת עם לב זהב. פרח יפה שנקטף באיבו. פרח שאלוהים החליט לקחת לגן עדן. פרח שקיבלנו במתנה לזמן קצר מאוד. נוחי על משכבך בשלום מאיוש…"

     

11. לכבוד החנוכה: המחזמר של אשדוד לחג האורים

    16:49 Leave a Comment

    לרגל שנת הנוער באשדוד ולכבוד חנוכה מפיקה החברה העירונית לתרבות הפנאי את המחזמר המקורי “מכולת קטנה ומדליקה 2”. הוא מספר על מה שאירע שנה לפני סיפורה של המכולת שכיכבה במחזמר המקורי שהפיקה החברה העירונית לפני עשור ומדגיש את חשיבות תנועות הנוער ותרומתן הערכית, החינוכית והמוסרית לחברה בכלל ולילדים בפרט.

    במחזמר משולבים גם קטעי וידיאו מהמחזמר המקורי ומשתתפים בו שלושה שחקנים מקצועיים מאשדוד: לירן דוד ומאור מויאל, בוגרי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, ורון פלג, בוגרת בית הספר למשחק בית צבי. במהלך חנוכה יתקיימו כ-25 הצגות של המחזמר בפני כ-15 אלף צופים.

    

    מאי סספורטס ורון פלג הן טלי ויעלי. צילום_ ODREY לירון מולדובן

12. סיבה למסיבה

    16:37 Leave a Comment

    השבוע חשבתי שכדאי לא לכתוב על פוליטיקה, זאת אומרת להיכנס לבועה, לרחף בתוכה מעלה מעלה. לחלום על עולם אחר. בכלל מלמעלה כדור הארץ נראה מדהים. ריחוף בכדור פורח מעל עמק המלכים בלוקסור שבמצרים היה מדהים. רק שהכדור נחת בחלקה חרושה בכפר קטן. פתאום ללא התרעה מוקדמת רצו לכיוון שלנו עשרות ילדים — השעה הייתה מוקדמת, אחרי זריחת השמש — ילדים בכל הגילים, שהושיטו יד לקבץ נדבות. עוד לפני שקלטנו את המראה, הגיעו מכוניות המשטרה ששמרו עלינו מסיבות בטיחות. והילדים ברחו. מה שנשאר חרוט בראש זה מראה הריחוף המרהיב מול ילדה קטנה בגיל גן, שהחזיקה בזרועותיה את אחיה התינוק ורצה איתו יחפה בשדה.

    ריחוף מטאפורי יכול להיות בארגון אירוע, מסיבה כמו בר מצווה במשפחה שכל הוצאה מכבידה. הייתי השבוע במסיבת בר מצווה שארגנה אם חד הורית לבנה הצעיר. מוכרחה לציין שהיא עשתה הכול לצמצם עלויות. לא חיפשה פאר נוצץ, אלא שיהיה אירוע באולם עם מוזמנים קרובים. ככל שתשאף לא לבזבז כסף, עדיין העלויות מצטברות. השכרת אולם, אוכל, צלם, די—ג'יי, בגדים ועוד. אילן ואני באנו לשמוח בשמחתם. מובן שכל מי שראה אותנו בא לפטפט קצת על המצב הפוליטי. אם הוא היה דני רופ, היו שואלים אותו אם החורף יהיה גשום. ככה גם אילן הוא המומחה להקמת ממשלות.

    

    כדורים פורחים במצרים. עמק המלכים ליד לוקסור. מלמעלה הכל נוצץ.
    צילומים יהודית גילאון

13. סיפור קפקאי על פטור ממס

    16:30 Leave a Comment

    בהסתמך על פקודת מס הכנסה ובגין מצבי הבריאותי פניתי לפני למעלה משלוש שנים וחצי לפקיד השומה באשקלון, שלשם שייכים תושבי אשדוד, תוך כדי ויתור על סודיות רפואית ותשלום אגרה על סך 520 שקל כדי לקבל פטור מתשלום מס הכנסה. פקיד השומה הפנה, על פי חוק, את בקשתי לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לשם קביעת אחוזי נכותי על פי רשימת המחלות והנכויות של המוסד.

    התהליך, שהיה אמור להימשך מספר חודשים, נמשך למעלה משנה, שבמהלכה עברתי שבע ועדות, שלמעט אחת שהתקיימה בבט”ל באשדוד, כולן התקיימו בסניף הבט”ל ברמלה. יש לציין שוועדה רפואית מאוישת על ידי רופא אחד עד שלושה. היא מקבלת את התיק כ—10 דקות לפני כניסת הנבדק, כך שהיא לא ממש מספיקה לעיין בו.

    כשנקבעו לי אחוזי הנכות, הגשתי ערר לוועדת העררים ושילמתי אגרה על סך 900 שקל. כדי להיערך לערר, שאותו יש להגיש בתוך 45 ימים, ביקשתי ממס הכנסה באשקלון על פי זכותי את הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שעברתי.

    אחרי המתנה של מספר ימים ופניות טלפוניות חוזרות ונשנות טענו במס הכנסה שלא שילמתי את האגרה. שלחתי להם צילום של הקבלה, ואז התברר לי שהתיק שלי לא חזר עדיין מבט”ל ברמלה למס הכנסה באשקלון, ולכן הם אינם יכולים להעביר אליי את הפרוטוקולים שביקשתי. המתנתי מספר ימים נוספים שבמהלכם טלפנתי חזור וטלפן למס הכנסה באשקלון, ואז התברר לי לתדהמתי שלא מוצאים את התיק שלי ואיש אינו יודע היכן הוא עשוי להימצא.

    הזמן דחק והחלטתי לחפש את התיק שלי בעצמי. מאחר שלא ניתן לפנות לסניפי הבט”ל ישירות, אלא רק באמצעות מוקד חיצוני הממוקם בחיפה, טלפנתי למוקד וביקשתי שיבררו אם התיק שלי יצא מבט”ל ברמלה ולאן. גם הפעם נאלצתי לפנות מספר פעמים למוקד המדובר עד שבסופו של דבר נמסר לי שהתיק שלי, שהיה אמור לחזור למס הכנסה באשקלון, נמצא בכלל במס הכנסה ברחובות.

    נסעתי לרחובות ולאחר המתנה של למעלה משעה בתור קיבלה אותי פקידה חביבה שהסבירה לי שאין לה עכשיו אפשרות לבדוק אם התיק שלי הגיע אליה תוך כדי שהיא מצביעה על ערימות של מאות התיקים מאחוריה שעדיין לא מוינו. כשהצעתי לה שאני אחפש את התיק שלי, היא אמרה שרק למי שאושרו כמתנדבים במס הכנסה — כן יש כאלה, בתהליך שאורך חודשים — מותר לגעת בתיקים.

    בלית ברירה המתנתי עוד מספר ימים, וכשטלפנתי אליה, אמרה שמצאה את התיק שלי שהועבר אליהם על ידי בט”ל ברמלה בטעות ושהיא שלחה אותו למס הכנסה באשקלון. ושוב, אחרי פניות טלפוניות חוזרות ונשנות במשך כמעט שבוע למס הכנסה באשקלון, נאמר לי שהתיק הגיע אליהם, ואחרי מספר ימים נוספים הגיעו אליי הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שעברתי.

14. רומן תחת אש: אהבה חוצה גבולות ודעות קדומות

    16:19 5 Comments

    החיים כנער וגבר צעיר החי בעיר אשדוד היו מאתגרים עבור תומר טרבלסי. כמו צעירים רבים החיים בארון ושומרים את זהותם המינית בסוד, הוא נמנע מלהסגיר את עצמו. בדייטים הוא אפילו לא העז לשבת לצד הדייט על ספסל ציבורי, בטח שלא להעז להחזיק לו את היד.

    אך כעת, בגיל 38, לתומר לא אכפת מה יאמרו השכנים. הוא נשוי באושר לבן זוגו, שגם הוא נקרא תומר (“הוא נשאר עם שם המשפחה שלו כדי שלא יתבלבלו בינינו, קוראים לו תומר בן דוד”), שלו נישא לפני כשנתיים בחופה שנערכה על חוף הים באשדוד. יותר מכך, בספרו הראשון הוא מציג באומץ סיפור אהבה בן גבר ישראלי לגבר פלסטיני המתרחש בצל סבבי המלחמה המתמשכים בין ישראל לחמאס.

    בין עזה לאשדוד

    טרבלסי למד במקיף ו’ וגדל ברובע י”א. כשהיה צעיר פחד להיחשף, אבל עם הזמן הוא ראה שהוא מתקבל בהבנה ואהבה בסביבה הקרובה. לחתונה שלהם הגיעו כל החברים והמשפחה הקרובים. אף על פי שאביו ואחיו של בן זוגו הם דתיים, גם הם היו באירוע ושמחו עבורם.

    “גדלתי בבית מדהים, בן להורים מדהימים, לאימא עובדת בנק, ואבא איש ספורט ואגדת כדוריד אשדודית”, הוא מספר. לתומר אח ואחות.

    ביום-יום טרבלסי עובד בחברת השמה לעובדים בתחום הפיננסי. את חלומו לכתוב רומן החל להגשים זמן קצר לאחר שהתחתן. לפני כשבוע הספר הראשון שלו, “שמנת מתוקה” שמו, יצא לאור בהוצאת ספרי ניב.

    

    משני צידי המתרס גבול הרצועה: חיילים על סוללת עפר, מולם עמדת חמאס ביום העברת השגרירות לי-ם. צילום: אילן אסייג

    גיבור העלילה הראשי הוא אמיר, רואה חשבון תושב אשדוד החולם גם הוא להיות סופר. אך כאשר צה”ל יוצא למבצע עופרת יצוקה בעזה ועירו תחת התקפות טילים, הוא מוצא עצמו מאוהב בצעיר ערבי החי ברצועת עזה.

    הסיפור דמיוני או שמבוסס על החיים שלך?

    “אני מניח שבכל דמות שמופיעה בספר אפשר למצוא משהו ממני. אחרי הכול, הספר חושף את הרגשות והאמונות שלי. הרומן עצמו מתרחש בתקופה של מבצע עופרת יצוקה, לפני יותר מ—10 שנים. חוויתי את המלחמה כמו כל אשדודי שחווה את האזעקות והטילים.

    “אפשר להגיד שהדמיון ביני לבין אמיר, הדמות הראשית, זה באמת ברצון להיות סופר והקשיים בדרך להגשים את החלום. בניגוד אליו, אני כן אוהב את העבודה שלי, אבל גם אני הייתי צריך להקריב מעצמי בשביל להוציא ספר לאור. העניין של הגשמה עצמית הוא גם עניין חזק בספר, זה בסופו של דבר גם מה שאני עשיתי”.

    

    תומר ותומר: החתונה. צלם: לירון אראל

    איזה סוג של כתיבה מושך ומעסיק אותך?

    “רוב הכתיבה שלי היא למגירה, מאוד משהו אישי לעצמי, אפילו בלי ניסוח ברמה גבוהה. מדי פעם הייתי מביא לחברים או בן הזוג לקרוא, וקיבלתי תגובות טובות שגרמו לי לחשוב על לעשות עם זה משהו. אני בדרך כלל אדם נורא מופנם וביישן. החשיפה עם הספר היא מאוד לא אופיינית לי ולא כל כך מתאימה לי. אבל הספר יצר אצלי איזשהו מסר שאני חייב להוציא אותו החוצה”.

    איזה תהליך עברת בזמן הכתיבה של הספר?

    “עברתי תהליך גם בכתיבה שלי וגם אל מול עצמי. כשאתה עובד במקום עבודה במשרה מלאה, זה מאוד קשה, כי לכתיבה גם צריך השראה. כשאתה ביום—יום ובלחץ, זה קשה מאוד להגיע לזה. אבל זה היה חשוב לי מאוד, ואני שמח שהצלחתי לעשות את זה.

    "תהליך עם הספר שינה בי משהו. מאדם מאוד סגור פתאום אני מוצא את עצמי עסוק בלהתראיין ולשווק את הספר. כמו כן, הכתיבה עצמה והתוכן של הספר מאוד חושפים, כך שתהליך הכתיבה היה גם ללמוד לחשוף את עצמי".

15. יוצאת למסע הגדול של חייה

    16:10 Leave a Comment

    ב' היא אם לשישה, שלאחרונה הוגדרה אישה מוכה בדרך לקבל מעמד של חד הורית שורדת אלימות. הכרתי אותה לפני למעלה משנה, בשלב שבעלה היה אלים מילולית וכלכלית, לפני שהרים עליה יד פיזית. עכשיו אחרי שנתן לה מכות רצח, הוא מורחק בתוקף צו הרחקה, ולה יש משמורת של 100% על הילדים. “הייתי זקוקה למכת המחץ הזאת כדי להתעורר”, היא מתוודה.

    בהיעדר אמצעים כספיים מינימליים חזרה ב' לבית הוריה. “מה הייתי עושה אם לא היו לי הורים?” היא שואלת ומצביעה על חולשתה של המערכת לגבי תמיכה פיזית וכלכלית בנשים מוכות. מקלט לנשים מוכות הוא לא אופציה מבחינתה. ב' בשנת ה-40 לחייה עומדת כרגע בפני אתגרים לא פשוטים, לגדל שישה ילדים ללא תקציב. להתחנן ל-50 שקל מבעלה או מהוריה. היא לא עובדת, זה חלק מקשיי הזהות שלה כאישה עצמאית. עכשיו, בהתערבות הרווחה, היא בודקת אפשרות של עבודה בחונכות לנשים במצוקה ולילדים עם צרכים מיוחדים. עד עכשיו היו לה קשיי התארגנות בעניין עבודה בגלל שגידול הילדים נופל עליה ורק עליה.

    ניתן לומר ולהתריס: “טוב, היא לא עובדת, אז מה היא רוצה?” אבל בהתבוננות מעמיקה יותר מבינים את המורכבות של אישה המושתקת בידי בעלה ומתקשה לגייס כוחות כדי לעמוד כמו שנדרש ממנה בראיונות עבודה.

    “רציתי כל הזמן לתקן את עצמי, חשבתי שאני לא בסדר”, אומרת לי ב' כשאנחנו עושות הליכה בטיילת תחת קרני השמש החמות. “זה המסר שהסביבה נתנה לי. ניסיתי לעבוד, אבל הלחצים והחרדות שהייתי נתונה בהם הכריעו אותי”, היא מנסה להכניס אותי אל חייה ומספרת: “בעלי מרוקן אותי, מתלונן, לא מחובר לכלום חוץ מאשר לטלפון שלו, לסרטים שהוא רואה, מנותק רגשית… בנוסף לאלימות, יש התעלמות ואין שום יכולת להכיל, זה גרם לי לחוסר ביטחון עצמי”.

    עכשיו אחרי הפרידה ב' מזהה את עצמה מחדש כאישה האחראית לחייה, וזה ניכר בהופעתה. היא מאופרת, מטופחת וניכר שהיא חוגגת את היותה אישה. חופשייה משטיפת המוח האינסופית של בעלה שהיא אישה לא טובה, היא סוף סוף מגדלת את ילדיה כשהיא שלמה עם האינטואיציות העמוקות שלה, שליוו אותה תמיד. “אני שואבת כוחות מזה שאני שמה את עצמי במרכז, וזה מאפשר לי להאמין בעצמי”. היא ממשיכה לאפשר לילדיה לעסוק באמנות, בציור ובנגינה. העובדת הסוציאלית המלווה את תהליך השיקום של ב' אומרת שיש לה יכולת ריפוי טבעית בחינוך ילדיה, והיא לא זקוקה לאנשי המקצוע שיכוונו אותה.

    אכן, ב' היא בחורה בעלת יכולות גבוהות שלא מומשו מעולם, עם יכולת העמקה בדברים וסלידה משטחיות. כמו אצל רבים אחרים, המשפחה לא נתנה לה כלים לחיים. הבית סיפק מזון, ניקיון וצרכים בסיסיים, אך המשפחה לא ראתה אותה על צרכיה הרוחניים.

    “ההורים היו מסורים מאוד, אבל הביקורת שלהם כלפיי הייתה הרסנית. הם לא מקבלים אנשים שקשה להם. מבחינתם צריך להצליח, אין אפשרות אחרת. חשוב להם מה יגידו אנשים. הם כל הזמן משווים. ההתעסקות במה יאמרו כולם, מבחוץ, מונעת את האפשרות להתבונן פנימה ולהקשיב לקול הפנימי”.

16. מועדון נוער ומעלית שקופה למגדלור: האם גבעת יונה תשנה את פניה?

    16:10 Leave a Comment

    שנים רבות לאחר שנסגר, ננטש ונהרס — משרד הביטחון המשיך לשלם עבורו ארנונה לעיריית אשדוד במאות אלפי שקלים.

    עד שנת 2006 שכן מחנה צבאי קטנטן צמוד למגדלור שעל גבעת יונה באשדוד, שהיה שלוחה של חיל הים. אז החליט הצבא שאין עוד צורך באיוש המתקן והוא נסגר.

    מאז עמד המקום בשיממונו, עזוב ונטוש. לאורך השנים שרידי המבנים הלכו והתפוררו. הגדר והשער שהיו נעולים נפרצו, והאתר הפך מטרד.

    כיום בודקים בעיריית אשדוד אפשרות לבנות במקום אותו מתקן מועדון נוער וגם להשקיע בפיתוח התיירותי של הגבעה שנקראת על שם יונה הנביא ושנמצאו בה תגליות ארכיאולוגיות בחפירה בסיסית.

    הדבר המפתיע הוא שמבדיקה שערכנו עולה ששנים רבות לאחר שהמחנה נסגר ונעזב העירייה המשיך לעבור כסף, הרבה כסף, ממשרד הביטחון לקופת העירייה.

    זה אינו המקרה הראשון של בסיסים צבאיים שנסגרים ומפסיקים לפעול, והמדינה ממשיכה לשלם עבורם ארנונה לרשות המקומית שבשטחה הם שוכנים. ובכל זאת, נשאלת השאלה אם לא מדובר בחלמאות.

17. ראיון פרידה: עופר אמסלם מסכם תריסר שנים בתזמורת האנדלוסית על גלגוליה

    16:06 Leave a Comment

    ב-2009 פרץ משבר עמוק בתזמורת, עובדים פוטרו, התזמורת התפצלה, ואמסלם עזב עם עשרות מהנגנים והעובדים לאשקלון. התזמורת התגלגלה ונקראה האנדלוסית אשקלון, האנדלוסית הים התיכונית אשקלון ולאחר שנקלעה גם שם למשבר קשה עקב ביטול התמיכה, העתיקה את מקומה שוב, הפעם לירושלים. שם התייצבה תחת השם תזמורת ירושלים מזרח ומערב.

    בראש כל הגופים הללו עמד אמסלם. הוא היה המנכ”ל באופן רשמי עד לפני כשבועיים. ביום שני ערכה התזמורת קונצרט פרידה חגיגי שבו נפרדה מאמסלם, 47, תושב ויליד אשדוד, במרכז הכנסים שבמכללת אשקלון. את אמסלם החליפה מנכ”לית חדשה: איסי וינטר אבקסיס מזיכרון יעקב.

    

    עופר אמסלם ותום כהן. צילום: אבי נשביר

    משקעי העבר שיחקו תפקיד מכריע, ועד לפני כשנה התזמורת בגלגוליה השונים לא הורשתה להופיע באשדוד. אחרי שאמסלם התפייס עם ד”ר יחיאל לסרי (ולפני כחצי שנה גם עם מוטי מלכא) הדברים החלו להשתנות. למי שלא יודע או זוכר, לסרי ומלכא הם ממייסדי התזמורת באשדוד והם גם קיבלו בשמה את פרס ישראל בשנת 2006. המהלכים שעשה אמסלם לאורך השנים היו לצנינים בעיניהם.

    למה בעצם עזבת?

    “אני חושב שהגעתי למספר שיאים שכבר אי אפשר מבחינתי לשבור אותם והחלטתי להמשיך הלאה. היה, טוב שהיה, וטוב שנגמר”.

    

    האנדלוסית אשדוד. צילום: רפי דלויה

    סיימת בתזמורת בלב שלם?

    “בלב כבד אך בלב שלם, כמו שאמר איש חכם, וגם כתבתי את זה במכתב הפרידה ששלחתי. אחרי הכול, זאת משפחה שבילינו בה למעלה מעשור שנים ואלף קונצרטים”.

    היו דיבורים שניסו לעשות לך פוטש.

    “שום פוטש ושום נעליים. אני קמתי לפני חצי שנה ואמרתי, ‘חברים, אני עוזב’. הגעתי למיצוי, כתבתי מכתב לעובדים והנגנים שיש רגעים בחיים שצריך להמשיך הלאה, במיוחד אם אתה מרגיש שהספקת כל כך הרבה”.

    יש שמועות שהעזיבה שלך קשורה לתום כהן, המנהל האמנותי והמנצח.

    “ממש לא, ביני לבין תום יש מערכת יחסים ארוכת שנים. הוא בן אדם מוכשר, ועל רוב הדברים אנחנו מסכימים. אגב, הוא הנחה את ערב הפרידה ממני השבוע. דינמיקה בתוך ארגון היא דינמיקה, ואף פעם לא תכננתי לעבוד בתזמורת עד הפנסיה. מסרתי לאיסי מחליפתי תזמורת מצוינת ובמצב כלכלי מצוין”.

    מה תעשה עכשיו?

    “קודם כול, אני ממשיך ללמד במכללה האקדמית אשקלון כמרצה מן החוץ וכיועץ למנכ”ל המכללה פנחס חליווה, שעזר ותמך בתזמורת לאורך כל התקופה. בנוסף, נכנסתי לעמותת ‘קהילות שרות פיוט’ מירושלים, שנקלעה לקשיים, וכמו שאתה יודע, יש לי נטייה לעזור למי שבקשיים. מתחילת החודש אני מנהל אותה. העמותה מנהלת מספר קהילות ברחבי הארץ, בהן לומדים את רזי הפיוט, כולל שירה בפועל”.

    זה קצת דומה למרכז לפיוט ושירה באשדוד?

    “יש מעט דברים דומים, אנחנו מסתכלים על הפיוט מההיבט התרבותי שלו, מלמדים גברים ונשים יחד. בנוסף, אנחנו אמונים על הפצת הפיוט בקונצרטים תחת הכותרת מסע הקסם הפיוטי. באשדוד זהו מכון לחזנות, הם מתרכזים בצד הליטורגי, אצלנו זה אחרת”.

    אם כך, נשארת באותו תחום – המוזיקה והתרבות?

    “נכון, אני גם עוזר לעוד עמותה שנקראת ‘פלמנקו רמאנגר’, שיושבת בקיבוץ רמת רחל. שני הגופים הם נתמכי משרד התרבות”.

    לאחרונה פורסם שהאנדלוסית באשדוד תעבור למסגרת חדשה. מה דעתך על זה?

    “אני חושב שהתזמורת האנדלוסית אשדוד תחת החברה העירונית לתרבות הגיעה להישגים יפים מאוד. יש רצון להחזירה למקומה הטבעי כביכול, לעמותה פרטית לתרבות האנדלוסית והפיוטים. אני חושב שצריך להקים לתזמורת עמותה עירונית חדשה, בדגש על ציבורית, כמו שיש רשות הספורט העירונית והרשות העירונית למלחמה בסמים. בעמותה עירונית יש מנגנוני פיקוח ובקרה גבוהים יותר. לדעתי, מוטי מלכא יכול בהחלט לעמוד בראש עמותה עירונית עם הרכב הנהלה ציבורי, חברי מועצת עיר ועוד נציגי ציבור. יש ניסיון מר עם עמותות בשליטה פרטית”.

    

    תזמורת ירושלים מזרח ומערב בקונצרט הפרידה מאמסלם השבוע באשקלון. צילום שמעון בוהדנה

18. חלית? נפצעת? קח תכשיט

    16:01 Leave a Comment

    דניאל בן שוע, המוכרת בשם החיבה שלה דנדי, היא תושבת אשדוד שגדלה בקריית גת והיא בעלת העסק “פוזיטיב דנדי, תכשיטים וחשיבה חיובית”. היא בת 35, נשואה ואם לשתיים, והיא ניהלה עד אחרי הצבא חיים רגילים. “הייתי פעילה חברתית, עבדתי עם בני נוער למנהיגות ונסעתי במשלחות לחו”ל”, היא מספרת.

    אך בזמן מלחמת לבנון השנייה, עקב הלחץ על שבן זוגה היה שותף ללחימה יחד עם שילוב של מחלת הנשיקה פרצה אצלה מחלת הפיברומיאלגיה, שהיא מחלת כאב כרונית, ומצבה התדרדר. היא איבדה את עבודתה, את חבריה ואת עצמאותה.

    “הייתי מגיעה למיון שלוש פעמים בשבוע בכאב ולא היה מענה, וכל הסטיגמות דבקו בי. אמרו עליי שאני מפונקת, שאני בדיכאון ומשוגעת. ניסו לשכנע אותי שהכאב לא אמיתי”, מספרת דנדי.

    “לאחר כשנתיים הגעתי לפרופסור בכיר שקבע כי יש לי פיברומיאלגיה. הקביעה הזו לא עזרה, מאחר ואין טיפול למחלה. הרופא הצהיר שאני את החיים שלי כמו שהכרתי כבר לא אחיה יותר, ושקעתי בדיכאון עמוק יותר. הבנתי שככה אי אפשר להמשיך והתחלתי לחפש פתרון”.

    

    התכשיטים של דנדי. צילום נתי גולן