במסגרת המחזור ה-21 של ליגת העל, אירחה מ.ס אשדוד את מכבי נתניה באצטדיון ה יא'. כזכור, בסיבוב הראשון גברו האשדודים על נתניה בתוצאה 4-2.
בצל גזר הדין שהוטל השבוע על יצחק אספה, השחקן לא נכלל בסגל של מ.ס אשדוד.
המחצית הראשונה הייתה בשליטת האורחים, שלא הצליחו למצוא את הרשת. האירוע הבולט במחצית היה כשחלוץ מ.ס שגיב יחזקאל ספק הוכשל ברחבה על ידי המגן הנתנייתי זלאטן סחוביץ', ולאחר בדיקה במערכת ה-VAR השופט שניר לוי הורה על המשך המשחק, ללא כדור עונשין מאחד עשר מטרים לטובת מ.ס אשדוד. תוצאת המחצית הייתה 0-0.
טימותי אוואני מול הויבך. צילום: טל אקוקה
עם כניסתו של הקשר ההתקפי שלומי אזולאי במקומו של הבלם דודי תירם והיציאה ממערך שלושת הבלמים, מ.ס אשדוד החלה לשלוט יותר במשחק, לתקוף ולהעיז אך לא הצליחה למצוא את הרשת לאחר מצבים רבים והחמצות מסמרות שיער, ביניהן בעיטה חזקה של דין דוד, בעיטה שנעצרה רק בקורה.
שגיב יחזקאל. צילום: טל אקוקה
רבע שעה לסיום המשחק, המגן הימני של האשדודים בנצי מושל נגע בידו בתוך הרחבה, אך לאחר בדיקה מעמיקה במערכת ה-VAR שופט המשיק שניר לוי קבע כי נגיעת היד לא שווה שריקה לפנדל, והמשחק הסתיים ב0-0. חלוקת נקודות בין מ.ס אשדוד למכבי נתניה.
ומשוך, ומשוך: לאחר למעלה מחודש ימים שבו הייתה תקועה על החוף באשדוד, האונייה נושאת דגל פנמה, חולצה לפני זמן קצר ויצאה חזרה לים הפתוח בדרכה אל מחוז חפצה.
איש הים, ירון קליין, תיעד את הרגע הדרמטי בשידור חי בפייסבוק:
רבים התאספו על החוף ועקבו אחרי מאמצי המשיכה של האוניה באמצעות שתי הגוררות הגדולות שהובאו מחו"ל במיוחד למטרה זו עד לרגע שבו היא שוחררה חזרה למים ויכלה להפליג. מאז שהיא נסחפה לחוף הפכה האוניה לסוג של אטרקציה שגררה הרבה מאוד עניין.
"בראבו", קוראים הצופים הרבים מהחוף לפני שעה קלה:
אוניית המלט Zelek star נסחפה ל'חוף השובר' באשדוד ביום חמישי, 26 בדצמבר, זמן קצר לאחר שיצאה מנמל אשדוד. הים היה סוער ואבד לה עוגן. תוך זמן קצר היא הלכה והתקרבה לחוף והייתה סכנה שתתנגש בשובר הגלים של הנמל, מה שלבסוף נמנע.
יותר משבוע עמלו מחפרונים ושתי גוררות על חילוצה מהשירטון החולי שעליו "התיישבה". זה לא היה פשוט, אבל היום לפני השבת, המאמצים נשאו פרי.
במסגרת המחזור ה-18 של ליגה א' דרום, הפועל אדומים אשדוד יצאה למשחק חוץ מול מכבי קביליו יפו. כזכור, בסיבוב הראשון האדומים ניצחו בתוצאה 2-0.
המחצית הראשונה הייתה שקולה, עם שליטה קלה של האשדודים במשחק. את המחצית השנייה האדומים פתחו בלחץ על השער של יפו, אך חוסר ריכוז ליד השער מנע מהם לעלות ליתרון.
כמו הקלישאה, מי שלא כובש בסוף סופג- כך קרה גם כאן כשבדקה ה-67 הבלם רוי עמוס טעה ואיבד כדור לחלוץ של יפו שנשאר באחד על אחד מול השוער גיא סאלם, לא התבלבל והעלה את מכבי יפו ליתרון 1-0.
9 דקות לאחר מכן, הגיע השוויון כשהמחליף זוהר אביסרור הגביה כדור קרן מאגף ימין לראשו של הבלם פיליפ חאיכ שנגח פנימה, ולא חגג מתוך כבוד לאקסית מיפו בה שיחק בעונה שעברה. כמה דקות לאחר מכן, אביסרור ששינה לגמרי את המשחק של האדומים לטובה מאז שעלה מהספסל, שיגר בעיטה חופשית על סף הרחבה לקורה, וכמעט השלים מהפך לטובת אשדוד.
שחקני הפועל אדומים אשדוד חוגגים את השער. צילום: מדיה אדומים אשדוד
בדקה ה-86, עדן בן מנשה קיבל צהוב שני, ראה את הכרטיס האדום והשאיר את האדומים בעשרה שחקנים. מאז קבוצתו של יובל נעים הלכה מעט לאחור, ואף כמעט ספגה אך השוער גיא סאלם רשם הצלה מדהימה והמשחק הסתיים בתוצאה 1-1. עוד משחק חוץ שמסתיים בתיקו מאכזב עבור הפועל אדומים אשדוד.
הרכב הפועל אדומים אשדוד: גיא סאלם, יוסף עוודי, רוי עמוס, פיליפ חאיכ, דניאל בורחל, עדן בן מנשה, מוחא באדיר, רחמים צ'קול, חן ראובן, אוהד אדלשטיין, משה בן לולו.
הקרב על "הרחוב הרוסי" והמתחים בתוך הקואליציה באשדוד: חיים דן, מי שמונה לאחר הבחירות כיועצו בהתנדבות של ממלא מקום ראש העירייה ויו"ר הקואליציה, עו"ד גבי כנפו, תוקף את חבר הנהלת העיר, עו"ד אלי נכט, בחריפות.
כמה נשאר לרוטציה: אלי נכט ושרון מרק. צילום: מוטי קדוש
בסירטון וידאו שהעלה בפוסט בפייסבוק לפני שעה קלה, טוען דן, שהיה מפעילי הבחירות הבולטים של ד"ר יחיאל לסרי ורשימתו, שנכט מטעה את הציבור בכך שהוא נוהג מעת לעת להציג את עצמו בצורה לא נכונה – לעיתים כסגן ראש העיר ולפעמים גם כמי שאחראי על תחום הקליטה, אף על פי שהוא אינו מחזיק באותם תארים.
אלי נכט לא נשאר חייב. "אני לא אחראי על מה שכותבים עליי אנשים אחרים", מסר בתגובה והוסיף: "מעולם לא הצגתי את עצמי אחרת מהיותי סגן ראש עיר ברוטציה, וכמובן שלעולם לא דיברתי על היותי אחראי על תחום עליה, אבל ללא ספק אני רואה הרבה מאוד ״נשמות טובות״ שקשה להם לבלוע אותי ואת פועלי לטובת הציבור באשדוד ועבור ישראל. רק חבל שאותם ״אנשים טובים״ לא עוסקים בשום דבר אחר, מלבד ללכלך, לקנא ולפגוע בשמי הטוב. אבל כבר התחלתי להתרגל לרעשי הרקע הללו. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא".
מערכת הבריאות בישראל קורסת. לא מהיום, כבר שנים שהמערכת בקריסה. אין מיטות אשפוז, התורים ארוכים, הפריפריה סובלת.
מדובר ברעה חולה שהתפשטה בכל בתי החולים ומחלחלת לכל מוסדות הבריאות. ההשפעה על החולים ברורה, הם מטופלים בידי רופאים עייפים, מותשים וחסרי סבלנות, כאלה שעלולים לעשות טעויות. הם מקבלים רפואה פחות טובה מזו שאנחנו יודעים לתת.
אך, לצערי, ההשפעה על הרופאים המטפלים אינה מקבלת את הבמה הראויה לה. רופאים אינם חסינים בפני העומס הרגשי והנפשי המתלווה למקצוע, זה שנובע מהמפגש היום—יומי עם סבל וחולי, זה שמקושר לעומס עבודה בלתי אפשרי ובירוקרטיה אינסופית.
גם אנחנו הרופאים בני אדם, וגם אנחנו עלולים להגיע לתהומות של ייאוש ואבדון. רופאים במערכת הציבורית עומדים בעומסים קשים מאוד. יש מתמחים שמגיעים ל-350 שעות חודשיות ויותר! כמעט פי שניים ממשרה מלאה, מהן חמש—שבע תורנויות של 26 שעות ברצף, בלי רגע למנוחה, לשתות או לאכול.
מתמחים בביה"ח סורוקה, השבוע. צילום: אליהו הרשקוביץ
המחיר האישי כבד, העייפות מכריעה את הזוגיות, התחביבים, הבריאות! מרגע כניסתם של המתמחים לפקולטה לרפואה מנחילים בהם שהמשמעות בלהיות רופא היא שליחות והקרבה, המטופלים מעל הכול והאחרון שצריך לטפל בו נפשית או פיזית הוא הרופא עצמו.
בחולים אנחנו נטפל, אבל מי יטפל במטפל? בפעם הבאה שניפגש טרוטי עיניים בשעת לילה מאוחרת במחלקה או במיון, אחרי שהותשתם מהמתנה, בשעה ה-20 לתורנות שלי, חייכו אליי ותשאלו מה שלומי, זו תהיה נקודת האור שלי.
הכותבת: ד"ר ריי ביטון, רופאה במחלקה פנימית א’ בבית החולים אסותא אשדוד, יו”ר ארגון מרשם — ארגון המתמחים לרפואה בישראל
יום שישי. מוקדם בבוקר. עוד לא 7. ואנשי מינהלת רובע הסיטי והמרינה כבר ערים מזמן. בחוץ סוער. קר וגשום ובעיקר — רוח חזקה שרק הולכת ומתעצמת.
ברחוב מבוא הקריה נעקר עץ יוקה קטן וחסם חלק מהכביש. ראש מינהלת הרובע חיים אייש ואנשיו נמצאים במקום, מזעיקים את נהג המשאית המתאים לפנות את העץ שנכנע לרוח.
העצמאות: עץ שקרס על מכונית. צילום: דור גפני
חיים, ישנת בלילה?
“ישנתי בין 11 ל-1-1 וחצי”.
איזה לילה עבר על העיר?
“נערכנו לפיק של גשם חזק וממוקד ולסכנות הצפה. בין 2 ל-4 הסתובבתי ברובע, ולא היו אירועים חריגים”.
כמה עובדים יש במינהלת שלך?
“יש לנו שבעה עובדי עירייה ובנוסף עובדי קבלן בניקיון, בנטיעות ובאחזקה”.
הכי סואנת
אייש הוא בן 63, נשוי ואב לשלושה, סב לארבעה נכדים. הוא גמלאי של חיל הים, ולאחר הפרישה עשה הסבה לחינוך, ניהל את תיכון תל אביב באשדוד ובאשקלון. “המינהלת”, מסביר אייש, “מופקדת על המקומות הכי מרכזיים בעיר, משרדי ממשלה, עירייה, קריית התרבות, חנויות, עסקים, קניונים, תחנה מרכזית, מתחמים, המרינה. מדובר במאות אלפי אנשים בשבוע ועשרות אלפי מכוניות ביום.
“אחד התחומים החשובים שאנחנו אמונים עליהם הוא התפקוד בזמן חירום: ביטחוני ואחר, כמו מזג אוויר סוער. בעירייה נבנו נהלים מסודרים לכל תרחיש. לולא ההיכרות של המינהלות עם השטח, היה קשה לשלוט בעיר כה גדולה”.
עד כמה קיומן של המינהלות באמת קריטי לעיר?
“היום מינהלות הרובע הן שם דבר בכל הארץ, ובערים הגדולות באים ללמוד מאשדוד. הרעיון המקורי מאחורי הקמת המינהלות באשדוד היה איך לנהל ולתפעל עיר של 350 אלף תושבים. המינהלת מייצגת את העירייה בפני התושבים ואת התושבים בפני העירייה. היא החוליה המקשרת.
“בהדרגה ההישענות על מינהלות הרובע בעיר הולכת ועולה, גם בשגרה וגם בחירום, ואני לא משוכנע שבזה נעצור”, מוסיף אייש, “נפח הפעילות שלהן הולך ועולה. למעשה, כבר אין להן תחליף ולא ניתן לבצע את כל המשימות בלעדיהן”.
העיר נקייה?
“העיר מאוד נקייה. אבל צריך להבין את המהפך התרבותי שחל בציבור. אנשים משווים את המצב בארץ לאירופה, שווייץ ויפן, כך שמבחינה זו יש לאן לשאוף. אחת הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתן היא חוסר ההפרדה של תושבים רבים בין הציבורי לפרטי. הפעולה הכי קשה שלנו היא ליצור מודעות לשמור על הניקיון במתחמי המגורים, בחניות של הבניינים, בחצרות. רבים מצפים שהעירייה תבוא, תסדר, תנקה”, הוא אומר כשאנחנו מגיעים לאחד המתחמים ברחוב העצמאות. “’אני משלם ארנונה, שהעירייה תנקה’, הם אומרים, וקשה לשכנע אותו שזה באחריותו, שזה שלו”.
“חיים, קרס לך עץ”
אחרי השעה 7 ועוצמת הרוחות מגיעה לשיא. “חיים, קרס לך עץ ליד בית הספר”, הוא מקבל טלפון. בינתיים בקבוצת וואטסאפ של ראשי המינהלות ובכירי העירייה רצות הודעות על התמוטטות של עוד עצים ברחבי העיר.
בין לבין ותוך כדי תנועה תופסים כמה מילים עם עובדים במינהלת. אבי אלקובי, מפקח נטיעות, מעיד, ”לקראת הסופה נערכים קצת אחרת, אבל יום רגיל שלי מתחיל ב-7 בבוקר. אני נכנס למשרד ועובר על הפניות מהמוקד. יוצא לשטח בסביבות 7 וחצי, נפגש עם הקבלן ועושה איתו סיור ברובע. בודקים ניקיון סביב פחים ובפארקים, ניקיון של שבילים, גיזום של שיחים. יש גם שתילות עונתיות, חורף וקיץ, ושתילה של צמחים שנתיים בחודש מרץ.
מימין לשמאל: אבי אלקובי, רונן אמזלג, חיים אייש ושי אבו. צילום: דור גפני
רונן אמזלג, מפקח תברואה: “בימים כאלה חשוב במיוחד לבדוק כל הזמן ניקיון סביב קולטני הניקוז כדי שהם לא ייסתמו ושלא תהיינה הצפות”.
יש שביעות רצון אצל התושבים מרמת הניקיון?
“יש ויש, בעיניי הניקיון ברובע בסדר גמור”.
אתה נתקל בהרבה מקרים של אנשים שזורקים לכלוך ברחוב?
“זה קיים, כן. יש גם נהגים שמנקים את המאפרות החוצה לכבישים. יש גם כאלה שיוצאים עם האשפה ומניחים ליד הפח, ואז מגיעים חתולים והכול מתפזר. אם תופסים רושמים דוח”.
במקום גם שי אבו, אחראי מטעם הקבלן "שלג לבן" על עובדי הניקיון ברובע הסיטי. “יש לנו עשרה עובדים, מטאטאי רחובות”, הוא אומר.
איזה אינטראקציות יש לך עם התושבים?
“מכל מיני סוגים. לפעמים אומרים כל הכבוד ותודה ולפעמים הפוך. לא מזמן עצרתי כדי לפנות לכלוך שסתם קולטן ניקוז, זה לקח עשר שניות, אבל ישר צפירות, ואחד קרא לי ‘אידיוט, מטומטם’. לומדים לא להתרגש”.
“נמצאים בשטח ורואים הכול”
הצטרפנו גם לאורי סבח, ראש מינהלת רובע ב’. מזג האוויר הסוער שהחל לילה לפני העלה את מצב הכוננות בעירייה לדרגה 3, מה שאומר שאת המשמרת הוא התחיל בשעה 6 בבוקר לאחר לילה שבו הוא עלול להיות מוקפץ כל רגע.
אורי סבח. צילום: רמו ברגיג
היעד הראשון בסיור הוא סריקה של צירי בית הספר האזוריים. עיניו של אורי בוחנות במיומנות את הכבישים והרחובות, מחפשות אחר כל נזק אפשרי, קיים או עתידי: “התפקיד שלנו הוא לזהות מפגעים עוד לפני שהם קורים. כמה שאתה נמצא בשטח, כמה שאתה ערני, אלו הדברים הכי חשובים. אם נשב ונחכה שהתושבים יגידו לנו מה הבעיות, המצב שלנו גרוע. אנחנו חייבים להסתובב ולדעת מה קורה בשטח ברגע אמת. מבחינתי, אם אזרח מתקשר למוקד ומדווח משהו, הוא צריך לשמוע שאנחנו כבר יודעים ומטפלים בבעיה”.
בזמן קצר של נסיעה ברכב הסיור אנחנו מספיקים להקיף את הרובע כמה פעמים. בזמנים של סופות וגשמים הדגש המרכזי הוא בדיקת קולטנים. “ברגע שיש לך קולטן חסום, יש לך הצפה”, מסביר אורי, “אם לא מנקים מספר פעמים ביום, אין שאלה, תהיה הצפה”. עקב הכוננות לסופה סוערת במיוחד חלק מהקולטנים נשארו חשופים כשרשתות הברזל מעליהם מורמות ותמרורים כתומים מסמנים לנהגים לשים לב ולהישמר.
“אנחנו בקשר רציף עם התושבים, ואנחנו מגיעים ראשונים לכל אירוע, כי אנחנו נמצאים בשטח ורואים הכול”, מוסיף אורי על העבודה השגרתית יותר בתפקיד. “ישנו גיבוי בין ראשי המינהלות, כך שלפעמים אני יכול להיות אחראי גם על רובע אחר כי ראש המינהלת לא היה יכול להיות נוכח או זקוק לעזרה. עם זאת, העבודה היא לפי כוננות, במצב של סופה רצינית כמו זו למשל אף אחד מאיתנו לא יצא בכלל מהעיר”.
זה לא תובעני?
“זה חלק מהתפקיד שלנו, בסוף שאתה עוזר לאנשים, והם מודים לך ומברכים אותך, זה שווה הכול. נכון, זה תובעני, אבל לא הכול בחיים זה הכסף. אפילו לעזור לתושב בדברים הכי פשוטים, כמו לחלץ מפתח מפח זבל. במצב של היום המינהלות ברבעים נותנות פתרון ושקט לגורמי העירייה, ובלעדיהן העבודה שלה הייתה הרבה יותר קשה. אנחנו הנציגים של התושבים בעירייה ונציגים של העירייה מול התושבים. אנחנו משתדלים לעזור לתושבים פה כמה שאפשר, זה אחד מהרבעים הישנים ביותר בעיר, כך שיש הרבה תחזוקה, וגם החיים של האוכלוסייה החיה פה לא פשוטים”.
כחצי שעה לאחר שאנחנו ממשיכים בסיור התחזיות הקודרות של הסופה מתגשמות ברגע אחד. מבול מתחיל, הגשם מתדפק בעוצמה על שמשות הרכב, והרוח מאיימת לעקור את העצים מסביב. בכמה דקות בודדות במכשיר הקשר של אורי עולות קריאות על כמה עצים שנפלו בעיר, ברובע י"ב וברובע א’, בסיטי. באחד מכלי הרכב עוד נמצאת הנהגת, שבנס לא נפגעה.
“אני לא הייתי אפילו מחכה עד שהצוות מגיע, בינתיים תתחיל לעבוד ולנסר את העץ”, הוא אומר. לשם מקרים כאלה אורי ביצע רכישה של כלי גינון, כדי שמינהלת הרובע שלו תוכל לתת טיפול ראשוני במקרים כאלה בעצמה.
בוקר טוב, יעקב
את יעקב ביטון, ראש מינהלת רובע ג’, אנחנו פוגשים זמן קצר לאחר שהסופה כבר שכחה, לפחות בינתיים.
רק שלא תהיינה הצפןת, יעקב ביטון. צילום: אסף ליבוביץ'
אנחנו יוצאים לסיור רגלי ברובע, ואלינו מצטרפים גם אלכס, המפקח הכללי ברובע ויד ימנו של יעקב, ושגיא, מפקח התברואה ברובע. “לכל מינהלת רובע יש את האתגרים והחוזקות שלה”, מסביר יעקב. “לכל רובע יש את המקומות שמיועדים לפורענות והצפות בזמן גשמים עזים. ברובע ג’ יש שתי נקודות מרכזיות: רחוב עוזיהו וצומת הרב לוין/יצחק הנשיא. אלו מקומות אליהם עניינו נשואות כל הזמן. בזמן גשמים עזים הדגש העיקרי בסיורים הוא מעבר בגזרות הללו, כאשר הכי חשוב לוודא שהקולטנים לא חסומים מחשש שתיווצר הצפה”.
אנחנו מגיעים לשדרות עוזיהו. מבנה השטח הכולל שקעים יוצר היקוות של שלוליות גדולות והצפות. יעקב מסביר שיש כל כך הרבה דברים לטפל בהם כראש מינהלת רובע, אז הוא צריך לבחור את העדיפויות שלו, אך ברור כי המצב חורה לו.
“לפני כשנה שלחו לי תמונה של תושב הרובע בכיסא גלגלים שלא היה יכול להגיע לבניין שלו בגלל שלולית גדולה שחסמה את הכניסה”, מספר יעקב, “זה היה הרגע ששובר את גב הגמל מבחינתי. באותו יום יצרתי קשר עם מהנדס וביקשתי שימצאו פתרון, זה שובר את הלב לראות דבר כזה”.
אף שזה לא אפשרי, נדמה כי יעקב מכיר את כל תושבי הרובע. רבים עוצרים לומר לו שלום ולהודות לו, גם כאלה שלא דיברו איתו בעבר ופשוט מזהים אותו בזכות הווסט הזוהר עם הכיתוב “ראש מינהלת רובע”.
אלכס ושגיא משגיחים על קולטני הניקוז ברובע ג'. צילום: אסף ליבוביץ'
“נקודה נוספת חשובה היא נוהל החסימה שפיתחנו”, ממשיך להסביר יעקב על הנהלים בזמן סופה, ”בעבר בזמן הצפות כל מינהלת הייתה מתארגנת ביוזמתה חוסמת וצירים בעייתיים. היום בכל נקודה כזאת יש מחסומים אדומים שמחוברים למחסומים הכחולים שבשולי המדרכה. לכל עובד במינהלה, שהוא בפיקוח העירוני, יש גישה למחסומים האלה עם מפתח מאסטר והוא יכול לפרוס את המחסום בזמן קריטי. למשל, שבוע שעבר הגענו לנקודה שהוצפה ב-4 לפנות בוקר, חסמנו את הציר מיד כשהגענו ותוך חצי שעה המעבר כבר שוחרר. נהגי הרכבים שהגיעו ממש הודו לנו ואפילו קיבלתי מתנה מטרייה מנהג מונית שהתעקש”, מתבדח יעקב.
כשהוא נשאל אם בעקבות ההצפות היו מקרים קשים שבהם היו צריכים לחלץ אנשים, יעקב עונה בשלילה. לדבריו, הסוד בשמירה על הרובע שלך בזמן סופה הוא היערכות מראש והיכרות עם כל הבעיות האפשריות. כששום דבר לא מפתיע אותו, אין בעיה שהיא קשה מדי לטיפול.
תריסר מי יודע
רעיון ההקמה של מינהלות הרובע באשדוד נולד לפני יותר מעשר שנים כשהמטרה המרכזית: לתפעל עיר של רבע מיליון תושבים — ובעתיד 350 אלף נפש — בצורה מיטבית.
גאווה מקומית: איתן אלבו, בן 13 מגן יבנה, שזכה במקום הראשון בתחרות סאפ 2020 של ליגת חותרי הרייס בישראל, השתתף השבוע בצילומים של ערוץ הספורט לקראת תחרות הגלישה באולימפיאדת טוקיו שם תייצג את ישראל ענת לליאור – גולשת הגלים הישראלית הראשונה שקיבלה כרטיס למשחקים האולימפיים.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הודיעה לב"כ משפחת המנוחה מרינה ראטוש ז"ל, כי לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, הוחלט על סגירת התיק נגד המאבטח בנמל אשדוד, אשר ירה בה למוות. ההודעה נמסרה לב"כ המאבטח.
האירוע הטראגי אירע בליל 21.11.19, כאשר מסיבה שאינה ברורה, המנוחה פרצה עם רכבה את המחסום בכניסה לנמל אשדוד, לא עצרה את רכבה למרות שהמאבטח קרא לה לעצור, כשבהמשך אף ירה באוויר ולעבר גלגלי הרכב, והמשיכה בנסיעתה בתוך הנמל עד שהמאבטח נאלץ לירות לעברה ירייה אחת, אשר גרמה למותה.
במסגרת חקירת המשטרה נגבו עדויות רבות, נאספו ממצאים שונים מזירת האירוע, וכן התקבלו חוות דעת מקצועיות.
לאחר ניתוח יסודי של חומר החקירה שנאסף, ובכלל זה חוות הדעת של קצין המשטרה האחראי על הנחיה מקצועית של מאבטחי מעברים ימיים, ממנה עולה, כי בנסיבותיו של האירוע החריג, המאבטח החשוד פעל כשורה ובהתאם לכללי הנהלים וההנחיות הקיימים באשר לפתיחה באש לשם אבטחת מתקן אסטרטגי של המדינה, בעודו סבור כי מדובר באירוע פח"ע שמחובתו למנוע אותו, החליטה כאמור הפרקליטות לסגור את התיק.
פועל לפינוי אשפה, שאחראי לזה שיהיה לנו נקי ונעים ליד הבית, נפל ונהרג. את מי זה מעניין? ואם הוא ערבי, אז בכלל.
קשה להשתחרר מהרושם שזו המציאות. מקרים של עובדים שנפצעים ונהרגים עוברים הרבה פעמים מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי. ייתכן שהמקרה של חוסאם ג’מעה אלקוז מדגים זאת היטב.
ביום שישי בבוקר, יום גשום וסוער, אלקוז עבד כהרגלו על משאית לפינוי אשפה ברחובות גן יבנה. לפתע, בסביבות רבע ל—7, איבד את אחיזתו ונפל על הכביש. הוא נחבט קשות בראשו וצוות מד”א פינה אותו במצב קשה לבית החולים שיבא תל השומר. הצוות הרפואי לא הצליח לייצב את מצבו, והוא נפטר כעבור שעות אחדות.
חוסאם, בן 35, תושב מחנה הפליטים שועפט, עבד בשירות המועצה המקומית במשך שמונה שנים והועסק בידי חברת קבלן. הוא הותיר אחריו אלמנה ושבעה ילדים. מדובר באדם הרביעי שנהרג בתאונות עבודה מתחילת החודש והשנה. עם זאת, על פי משרד העבודה, מדובר בתאונת דרכים, וכך היא נחקרת גם במשטרה. משם נמסר שרישיון הנהיגה של הנהג נשלל ל-90 יום וכי החקירה נמשכת.
הדיווח היחיד על המקרה היה של מד”א שעידכן על הפציעה באותו בוקר. אולם שום גורם לא התייחס בצורה יזומה למותו. לא יצאה הודעה, וכאילו דבר לא אירע.
למעשה, רק בעקבות העקשנות של ד”ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, ועבודת הבילוש שהיא עשתה נודע שהעובד נפטר מהפציעה. ידיעה על התאונה ועל המנוח פורסמה לראשונה השבוע באתר דבר בידי הכתב ניצן צבי כהן.
תושבים רבים באשדוד מביטים על הקרקע החולית שמשתרעת ממזרח ורואים בעיקר חלל חסר מימוש עבור פיתוח ובנייה. אך למעשה מדובר בארץ עשירה בחי וצומח יוצאי דופן.
תכנית הבנייה החדשה של עיריית אשדוד, שכוללת הרחבה של השכונות הדרום-מזרחיות, עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בעולם הזה, ובעתיד, מזהירים מומחים, להכחדה מוחלטת של הדיונה הגדולה והמינים שהיא בית עבורם.
חזית מאוחדת של הארגונים והגופים הירוקים לצד זואולוגים ואקולוגים מעולם האקדמיה מנסה לשנות את תכנית הבנייה הנוכחית וגם את ההבנה שלנו לגבי העולם העשיר שמסתתר בחולות.
אדמת מחלוקת
עבור תושבי אשדוד הדיונה הגדולה הייתה מאז ותמיד מוקד עלייה לרגל. גבעות של חול זהוב ושממה פראית במרחק של הליכה מהעיר עצמה. בזמן העלייה הגוברת בשנות ה-90 אוימה הדיונה עקב תכנית לבנות רובע גדול בשטחה — רובע י"ד. אך זה בוטל לאחר מאבק של הירוקים. למרות זאת, הדיונה הגדולה מעולם לא הוכרזה כשמורת טבע רשמית שיש להגן עליה.
בשנים האחרונות חתמה עיריית אשדוד על הסכם גג עם הממשלה לבנייה של יותר מ-13 אלף יחידות דיור, כמות עצומה, שמשמעותה עשרות אלפי תושבים בשטח זה וסביבו, מה שמעמיד את קיומם העתידי של הדיונה והחולות שמסביב לה בסימן שאלה.
בלחץ שוחרי הטבע העירייה החליטה לצמצם את התכנית המפלצתית, ונכון לעכשיו היא כוללת “רק” תוספת של 8,000 יחידות. התכנית הנוכחית כוללת הרחבה של השכונות הדרומיות של אשדוד, הרבעים י’, י"ג, ט"ו וט"ז, ממזרח לשדרות אלטלנה.
הדיונה הגדולה באשדוד: האם היא תישאר גדולה? האם היא תישאר? צילום: אבי רוקח
מדובר בבנייה של בניינים בגובה של 18 עד 30 קומות. זאת לצד תכנית שכבר יצאה בחלקה לפועל, בנייה של הרובע המיוחד, שכולל את בית חולים אסותא ובעתיד אף קמפוס אוניברסיטאי והרבה יחידות דיור ומעונות לסטודנטים, ובנייה של פארק ההייטק שיוקם בשטח פארק השקמים. רק לפני כמה חודשים התכנית כללה בנייה של כביש שיוביל לצומת אמונים מדרום העיר, אך תוספת זו נגנזה לבסוף. עם זאת, לפי מפת התכנית, לא מן הנמנע שייסלל כביש שימשיך את שדרות בן עמי עד לכביש 4 סמוך לאזור התעשייה עד הלום.
אמנם על הנייר אין כוונה לבנות על ראש הדיונה, אך קיומה תלוי גם בסביבת החולות שנמשכת ממנה ועד החוף. הדיונה הגדולה ניזונה מגרגירי החולות שמגיעים אליה על גבי רוח מהים, מכיוון דרום—מערב לצפון—מזרח. כל חסימה תקטע את ההזנה, והיא תוביל לפגיעה בדיונה עצמה ובמערכת האקולוגית המתקיימת בה. החשש: הדיונה תהפוך למובלעת מאובנת שתלך ותגסוס. הארגונים והגופים הירוקים, כמו החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים לצד ארגונים קטנים נוספים, מנסים לקדם שינוי של התכנית וחשיבה מחודשת לפתרון הדיור העתידי באשדוד.
“ראש העיר לסרי הודיע מספר פעמים בעבר כי אשדוד מכוונת להגיע ליעד של 350 אלף תושבים. מדובר למעשה בתוספת של עוד כ-100 אלף תושבים לעיר”, אומר יו”ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד בועז רענן.
מתנגדים לכל פגיעה בדיונה. יהושע קנטי ובועז רענן מהפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד בכנס טבע עירוני באשדוד. צילום: פבל
“עברנו על תכנית המתאר.אנחנו מציעים שאת הבנייה המתוכננת בשכונות הדרומיות יעבירו לבניית יחידות דיור ברובע המיוחד, שם ניתן יהיה לבנות גם לגובה. בעצם עם כל תכניות הבנייה העתידיות באשדוד, כולל הבנייה במע”ר דרום, פינוי בינוי, תמ”א 38 ומגורים ברובע המיוחד, אפשר יהיה להכיל באשדוד כבר כמעט 500 אלף תושבים ללא הרחבה של אותן שכונות”.
כחלק מהמאבק לשינוי תוואי הבנייה הוגשה לפני כשלוש שנים תכנית של רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל — בזמנו בתמיכת עיריית אשדוד — לוועדה המחוזית דרום בבאר שבע להפוך את כל מקטע החולות, החל מהשכונות בדרום מזרח העיר לפי גבולותיהם הנוכחיים עד לגבולותיו בכביש 4, לשמורת טבע מוכרזת, ובכך להבטיח את קיומן של הדיונות ועולם החי והצומח המתקיים בהן.
הדיונה הגדולה וחולות אשדוד. צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
אך הוועדה טרם דנה בתכנית. “הפורום הציבורי מתארגן להקמת מאבק בסדר גודל ארצי להצלת הדיונה והמערכת האקולוגית סביבה”, מעדכן רענן. “נכון להיום ישנם דיונים עם יזמי התכנית והגופים הירוקים בנושא מזעור הנזק מהבנייה הצפויה. ברגע שנגיע לשלב של דיונים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע נתחיל כאמור בקמפיין ארצי, בו נפעל להביא קהל לדיונה, להעלות מודעות בכלי התקשורת ונעשה לובי בכנסת. כל הגופים הירוקים יתאחדו למטרה זו”.
לעניין הכביש הרוחבי אמר רענן: “הפורום מתנגד לתכנון כביש עילי שחוצץ בין רובע י”ד והרובע המיוחד. הכביש משיק עם הדיונה ויסכן את המטיילים. כמו כן, הכביש מהווה חיץ בין השטחים הירוקים של האוניברסיטה ואזור המגורים של הרובע. הכביש מנתק את הקשר האקולוגי בין מזרח העיר לדרומה ובין שדרת השקמים למרחב החולות”.
בגלל הרוח
המסר שמנסים מומחים והארגונים הירוקים להעביר לציבור ולמקבלי ההחלטות הוא שהדיונה היא לא יחידת טבע זרה שניתן להפריד ולשמר אותה, היא חלק מסביבה חיה אחידה, קיומה תלוי בקיום רצועת חולות אשדוד, ולא ניתן לנתק אותה מזרימת החולות החשובה לה ולבצע מה שמכונה בשפה האקולוגית “קיטוע” שלה.
החשש הוא כמובן מאובדן של חי וצומח, שבעתיד לא יהיה אפשר למצוא בשום מקום אחר, ופריטים ינדדו ויעזבו או ייכחדו, שכן כל בעלי החיים והצומח שמתקיימים באזור הדיונה תלויים בשימורה ושימור החולות. “חיות צריכות מרחב למחייה ונדידה, והאבקת הצמחים באזור זה תלויה בעיקר בקיומה של הרוח”, מסביר ד"ר בעז שחם. בנייה לגובה מחזקת את השפעותיו השליליות של החיץ שנוצר, שכן היא מונעת חדירה של עוד רוח.
פרופ’ פועה בר, אקולוגית במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון, מכירה את סביבת החולות כבר 40 שנה, והיא חוזה סוף עגום לדיונה הגדולה וחולות אשדוד. העצב והכעס על חוסר השמירה על הנוף הייחודי בולטים בקולה.
פרופ' פועה בר. צילום: אתי פריד
“לדעתי, עם נמדד לפי התרבות שלו והשמירה על המשאבים שלו”, טוענת פרופ’ בר. “שמורות של סביבת חולות בעולם הן בדרך כלל שמורות ענקיות, למשל דוניאנה בספרד. הדיונה הגדולה נחשבת קטנטנה. כל גריעה מהסביבה הזו, יחד עם הלחצים שמופעלים עליה, מאיץ את תהליך ההרס. יש המון מחקרים שמראים שקרבה לטבע היא דבר הכרחי לאיכות חיים בריאה עבור האדם, וזאת נקודה שצריכה להיות חשובה לכולנו, גם למי שלא מכיר לעומק את עולם הטבע”, מחזקת פרופ’ בר את טענותיה.
“אם מסתכלים על חולות אשדוד והדיונה הגדולה ממבט על, רואים את הניתוק. זה כמו לקחת אדם ולהפסיק לו את זרימת הדם בגוף, בסוף האדם מת”, היא מוסיפה. פרופ’ בר מדגישה כי בהסתכלות על הנזקים שתיצור תכנית הבנייה הנוכחית יש להביא בחשבון גם את הנזק שכבר נגרם לסביבה הזו. פעילות של רכבי שטח פוגעת בצמחייה ובחי. תושבים מזהמים בזבל את שולי הדיונה, ובכך מעודדים פלישה נוספת של מזיקים ומינים פולשים, אשר צדים את חיות הבר או מתחרים עמן על המשאבים.
“אותו זבל אנושי יוצר גם חדירה של צמחים פולשים המשתרשים באדמה החולית. כל הנזקים האלה מחריפים ככל שמצמצמים את השטח הטבעי על חשבון שטחי מגורים”.
לא רק חול
התפתחותן המהירה של הערים בארץ באה פעמים רבות על חשבון שימור הטבע המתקיים סמוך להם. לאורך כל מישור החוף בארץ רצועת החולות נדחקת על ידי סלילת כבישים ובניית שכונות מגורים ותעשייה, בשל כך אוכלוסיות של בעלי חיים שבעבר התקיימו בשפע וללא קושי במרחבים החוליים מתמעטות ונעלמות. העובדה שבדיונה הגדולה ובחולות אשדוד עוד משתמרות אוכלוסיות רבות במצב טוב יחסית היא מעוררת התפעלות.
“מינים רבים של צומח וחי הקיימים בחולות מישור החוף שאנו מכירים היום הגיעו למעשה במקור ממדבר סהרה, מינים שנדדו במשך מאות ואלפי שנים דרך צפון סיני אל מישור החוף הישראלי”, מסביר ד”ר בעז שחם, מנהל אוסף הזוחלים והדו חיים הלאומי שבאוניברסיטה העברית.
ד"ר שחם
“היצורים שחיים בדיונה למעשה מותאמים לחיות בתנאי מדבר, כמו חיסכון במים ועמידה בטמפרטורת גבוהות. המינים שהגיעו מסהרה כבר מותאמים לסביבה זו מראש. חלק גדול מהמינים בדיונה הם מינים אנדמיים, מינים שמוגבלים גיאוגרפית לאזור מסוים.
“בדיונה הגדולה וחולות אשדוד שמקיפים אותה יש שפע של פריטים שבמקומות אחרים בארץ לא מוצאים באותו מצב של שימור. למשל שריד של אוכלוסיית כח אפור, הלטאה הגדולה ביותר בישראל. ככל שאתה עולה צפונה במישור החוף בארץ, הרצועה נעשית צרה יותר עד לכדי רצועה דקה של מאות מטרים בודדים. באזור אשדוד מתקיימת רצועה ארוכה יחסית באורך של כשלושה קילומטרים. כמו כן, ככל שמצפינים, העושר של המינים הקיימים הולך ופוחת”, מציין ד”ר שחם.
בין מיני היונקים הייחודיים לסביבה זו נמנים גרביל החוף, גרביל החולות והירבוע המצוי. במחלקת הזוחלים ניתן למצוא לצד הכח האפור גם נחש חולות ואת מטבעון המדבר.
“המפגש של אקלים ים—תיכוני עם קרקע יבשה ומדברית לחלוטין הוא מפגש נדיר”, מוסיף שחם על ייחודיותן של סביבות נדירות כמו הדיונה הגדולה. “זהו אחד המקומות היחידים בעולם בהם מתקיים מפגש שכזה, וזה מה שמייצר את הקסם של המקום ואת הערבוביה של המינים שכאן”.
צבאים בפארק החולות באשדוד. צילום: בועז רענן
שחם מביא לדוגמה את השילוב שנוצר כאן בין אוכלוסיית הקיפוד המצוי שחיה באזור העירוני בעיקר לבין אוכלוסיית קיפוד החולות שחי על קרקע חולית. “המפגש בין סוגי הקרקע השונים מאפשר מפגש של שני זנים שבדרך כלל לא חיים באותו אזור. המינים החוליים מצליחים להתקיים ולהתחרות על משאבים בזכות הסביבה החולית ששומרת על תנאי המחיה שלהם למרות הלחות באזור”.
מבחינת צמחייה, בקרבת הדיונה מתקיימות חורשות של עצי שקמה ושיטה מלבינה, שגם להן חשיבות מבחינה היסטורית ומבחינת החיות שבאזור.
“השיטה המלבינה הוא עץ מיוחד שמהווה שריד מתקופות גיאולוגיות קדומות, כשהאקלים בישראל היה יותר דומה לסוואנה באפריקה”, מציין שחם, “זהו עץ שאין לו מאביק מקומי, העץ מתרבה באמצעות רבייה וגטטיבית. כלומר, העץ מוציא שלוחות של חוטרים תחת החול ובעצם משבט את עצמו. חורשות אלה משמשות מפלט לבעלי חיים שונים מפעילות של רכבים ובני אדם, טמפרטורות גבוהות ומטורפים טבעיים, ולכן יש להן חשיבות גדולה בפסיפס של נושא החולות”.
העירייה צמצמה את תכניות הבנייה ל—8,000 יחידות דיור. זה בכל זאת מהווה איום על קיומה של הדיונה הגדולה?
שחם: “לדעתי כן. כל עוד בונים על שטח חולות, גם אם הוא צמוד לדופן החלק הבנוי עכשיו, שזה מה שמעודדים היום. זה עדיין מגדיל את ההשפעה השלילית שיוצרת ההתפשטות העירונית אל תוך החולות. כל ההשפעות השליליות שיש לשטח בנוי ומאוכלס מקרינות מאות מטרים פנימה אל תוך הדיונה והחולות. הרע במיעוטו הוא עצירה של כל בנייה נוספת מעבר לגבולות הקיימים היום. כל יחידת דיור נוספת שיבנו, כל מגרש נוסף זה נזק. אם הנזק יהיה באמת בלתי הפיך, זה תלוי בהיקף של הבנייה ועד כמה היא תחסום את מסדרונות המעבר של החול. העמדה שלי ושל קולגות רבים בתחום היא שבאמת כל בנייה בשטח החולות היא בכייה לדורות”.
ירבוע מצוי. צילום: ד"ר בעז שחם
בר: “כל תוספת בנייה או כל ניסיון לגעת בשטחי החולות מוסיפה פגיעה וסיכון לדיונה הגדולה ולשטח שמסביב לה. לדעתי, הקיום של הדיונה הגדולה, שמורת ניצנים וחולות אשדוד כבר היום נמצאים בסכנה מעצם העובדה שהם כלואים בתוך אזור מיושב. מדיניות היישובים שבאזור כלפי אותו שטח היא מדיניות של 'החצר האחורית'. הדיונה הגדולה נמצאת היום בסכנה מכיוון שהלחץ מסביב הוא לחץ ממשי, העברת זרעים, חיות פולשות, פעילות רכבים ועוד. אם הייתה מדיניות שבה אנשים שחיים מסביב לשמורה פועלים לשימור שלה, אז זה היה נראה אחרת”.
“תכניות הבנייה הנוכחיות”, מוסיפה פרופ’ בר, “מצטרפות ללחץ שכבר קיים על סביבת החולות. הדיונה הגדולה לא עומדת בחלל, היא חלק מהרצף המרחבי של החולות. ברגע שקוטעים את הרצף המרחבי עבור הפעולות האקולוגיות שמתקיימות בה ומסביב לה אתה בעצם משנה את המערכת, בסוף זה יוביל לאובדן של הדיונה”.
כפי שפורסם הבוקר ב "כאן דרום", גזר דינו של מגן מ.ס אשדוד יצחק אספה הוא 4.5 שנות מאסר, לאחר שהורשע בהפקרה ובשיבוש הליכי חקירה בתאונת הפגע וברח בה נהרג הנער ארי נשר ז"ל לפני יותר משנה.
לאחר מתן גזר הדין הבוקר, יצאה אמו של יצחק אספה מהאולם בדממה, ובמסדרונות בית המשפט כבר לא הצליחה להתאפק, פרצה בבכי וצעקה: “זה משפט? זו מדינה חרא”.
4.5 שנות מאסר: יצחק אספה הבוקר בבית המשפט המחוזי ת"א. צילום: מוטי מילרוד
אביו של ארי נשר ז”ל, במאי הקולנוע אבי נשר, אמר לאחר הקראת גזר הדין: "שום דבר לא יחזיר לנו את ארי ושום דבר לא ישנה את החיסרון הנוראי והאובדן… שום דבר לא ירפא את זה. המדינה חשובה לנו ושלטון החוק חשוב, אני לא חושב שאנשים מבינים מה זו הפקרה, זה רצח. במקרה הזה אספה פצע את הבן שלנו קשה והפקיר אותו שם מבלי להזעיק אמבולנס. הוא ידע שאם הוא בורח מהמקום הוא חורץ את דינו".
נשר הוסיף: "לאספה לא היה אכפת, מבחינתו שארי ימות. ממש ככה. המחוקק קבע רף עליון של 14 שנים על העבירה האיומה הזו ומתוך הבנה שהפקרה היא כמו הריגה. אספה יצא בזול, 4 שנים וחצי, השופט היה חייב לנהוג בחומרה מתוך אינטרס ציבורי וכדי להציל את הנער הבא והאדם שיהיה במכונית ידע שעליו להציל את האדם שפגע בו. מקווה שהפסיקה שלחה מסר חמור לכל אזרח באשר הוא ומקווה שאתה מספיק בן אדם כדי להיות אנושי ולהציל חיי אדם שזה חשוב יותר מהכל״.
״במשך שנה וחצי אספה גרר אותנו בכאב לב לא יתואר ברצף של שקרים ורמזים שהמשפט לא כשר", המשיך נשר. "אני רוצה לומר למועדון ספורט אשדוד, בעולם יש סטנדרטים וכשאדם מואשם בפשע מורחק ממשחק בקבוצת ספורט כיוון שקבוצת ספורט צריכה לספק ערכים חינוכיים לחברה ודוגמה עבור נוער וילדים. אשדוד מעלה את אספה בהרכב מזה חודשים רבים כבר אחרי שהורשע והוא פושע מורשע, בעיניי אגודת הספורט העבירה מסר שזה בסדר להפקיר, זה בסדר לקחת חיי אדם.
"אני לא יודע מי מממן את אשדוד, התאחדות, שר התרבות או אנחנו אבל אני קורא מכאן לנקוט במעשה מיידי וחמור כי זה בלתי אפשרי שאדם שאדם שמורשע ממשיך לשחק. דבר לא יחזיר לנו את ארי, יש דברים שצריכים לתקן, אדם שהשאיר ילד על האספלט ואחראי ללקיחת חיים לא יכול לבוא כאילו דבר לא קרה, חיי אדם הם ערך עליון. לא נוטשים פצועים בשטח״.
לאחר שהורשע בהפקרה ובשיבוש הליכי חקירה בתאונת הפגע וברח בה נהרג הנער ארי נשר ז"ל, התייצב הבוקר (חמישי) יצחק אספה לשמוע את גזר דינו מפי השופט צבי גורפינקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בסופו של דבר השופט גזר על שחקן מ.ס אשדוד 4.5 שנות מאסר בפועל. הפרקליטות ביקשה עונש כבד יותר של עד 6 שנות מאסר.
כזכור, בספטמבר 2018 אספה פגע בשני נערים שרכבו על אופניים, אחרי שסיים בילוי לילי בתל אביב – ונמלט מהזירה. אחד מהנערים היה ארי נשר ז"ל, שמצא את מותו במקרה מצער. שנה לאחר מכן אספה הורשע בבית המשפט בעבירות של הפקרה ושיבוש הליכי חקירה, והיום (חמישי) השופט גורפינקל גזר את דינו ל 4.5 שנות מאסר בפועל, זאת למרות בקשותיו של נציגו של אספה, עו”ד ליאור שטלצר, כי בית המשפט יסתפק בריצוי עבודות שירות או בעונש מאסר לתקופה של כמה חודשים על מנת שהקריירה והמשפחה שלו לא ייפגעו.
אספה יחל בריצוי העונש ב-25 בפברואר, בניכוי תקופת המעצר. בנוסף נגזרה על אספה שנה מאסר על תנאי על עבירת של הפקרה נוספת למשך שלוש שנים. רישיון הנהיגה שלו נשלל לשש שנים ונקבע פיצוי של 20 אלף שקל למשפחת נשר ו-5,000 שקל לקטין שנפגע. בכוונת אספה לערער על העונש, עורך דינו ליאור שטלצר ביקש לדחות את מתן העונש בחודש וחצי בשל כך.
ארי נשר בתלמה ילין, צילום: ליהי מיירה טולדנו
השופט גורפינקל פתח את הדיון ואמר: “הנאשם נהג ברכבו אחרי האופניים והם סטו שמאלה, ושם התנגש בהם בעוצמה ובמקום נשמע רעש חזק. המנוח נמצא במרחק 23 מטר ממקום התאונה ולאופניים נגרם נזק רב. לרכב נגרם נזק. הנאשם נעצר בחריקת בלמים, המשיך בנסיעה איטית ואז עצר שוב. הוא נמלט בלי להושיט עזרה למנוח ולקטין. התקשר בהמשך לעומר לקאו מספר פעמים ואמר שיש לו תקר בגלגל ושכנראה פגע במשהו. הנאשם טען כי לא ידע במה פגע והיכן התרחשה התאונה והשלושה נסעו למקום התאונה. כאשר הגיעו בחזרה לנמל תל אביב הבחינו במקום התאונה עם כוחות הצלה וחלקי רכב הקיה. הם חזרו לרכב וחיכו לגרר. כשהגיעו שוטרים למקום, השיב כי הרכב נפגע בחנייה וטען כי עומר נהג ברכב ולא הוא. טענתו הייתה כי לא הרגיש כי פגע במישהו וטען כי נסע נסיעה רצופה ולא הבחין בתאונה שנגרמה. יצוין כי הוא לא הואשם באחריות לתאונה עצמה וטען כי מבחינתו התאונה הייתה בלתי נמנעת. אין להאמין כי לא הבחין בפגיעה ולא היה מודע לה, עקב הנזקים שנגרמו לו הרכב המשיך בנסיעה תוך שהוא משמיע רעשים. הוא ניסה להרחיק עצמו ממקרה התאונה ושיקר לשוטר כאשר אמר כי חברו נהג ברכב”.
גורפינקל הוסיף: “על בית המשפט לקבוע עונש תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה. החמרה בעונש והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור וכן את הצורך בהרתעת הרבים בעבירות מהסוג שביצע הנאשם. במקרה שהוא מכחיש את מעורבותו באירוע לאורך כל המשפט, ולמעשה עד היום הוא מכחיש את מעורבותו באירוע, הוא אינו זכאי ליהנות מהקלה בעונש. להבדיל מאירוע תאונת דרכים שכיחה, כאשר אז אין לנוהג כוונה לפגוע, עבירת ההפקרה טומנת בחובה משום שפל מוסרי עמוק. העונש לא יכול להתייחס רק לנאשם בתיק אלא לשמר התראה ושופר לנהגים עתידיים לבל יעזו להפקיר פצוע לאחר תאונה. התנהלותו בחקירה ובמשפט מצביעים על ניסיון להרחיק עצמו מכל מעורבות באירוע ולכן אין הוא זכאי להקלה בעונש למי שלוקח אחריות על מעשיו. יחד עם זאת, יש לציין כי הנאשם אינו אחראי לגרימת התאונה והוא הורשע רק בעבירת הפקרה אחת ולא שתיים”.
לבסוף פסק השופט את גזר הדין ואמר: "העונש טומן בחובו מסר לציבור שצריך לחלחל הלאה, ולכן אני פוסק גזר דין שקולו יהדהד מקצה הארץ ועד קצה השני. אני סבור כי בהתנהגותו פעל בשיקול דעת ובקור רוח כדי להרחיק עצמו מהאירוע. עד עתה מתמיד הנאשם בגרסתו והוא מתחמק מקבלת אחריות למעשיו, כך שבנסיבות אלה אני דוחה את המלצת שירות המבחן לעונש של עבודות שירות. עבירת ההפקרה היא אירוע נפרד שהתרחש לאחר התאונה ולכן סגירת התיק של הקטין בגין גרימת התאונה איננה אומרת דבר. אני דוחה גם את האמירות לפיהם בגלל מוצאו ישנה החמרה”.
מ- מ.ס אשדוד נמסר: "ראשית אנו כואבים את כאבה של משפחת נשר ומביעים צער עמוק על אובדנה. כמועדון משפחתי ומחבק גם ברגעים הקשים והפחות טובים, נמשיך לעמוד לצד משפחת אספה ולצד יצחק. מאז המקרה הטרגי והקשה, מועדון ספורט אשדוד פועל בקרב בני נוער במגוון פעילויות חינוכיות וחברתיות הן במגרשים והן מחוצה להם בנושא זהירות בדרכים, נהיגה זהירה ונכונה בכבישים על מנת למנוע מקרים נוספים שאנו מקווים שלעולם לא יתרחשו."
לאחר ההפסד השבוע שרשמה מול קריית אונו, שהיה השני שלה בסך הכל העונה, אלופת המדינה הפועל אשדוד מתחזקת בשחקן משמעותי כאשר היא מנחיתה את זרקו פיוביץ', מרכז-מקשר מונטנגרי.
פיוביץ' (34), הוא שחקן בעל ניסיון רב בליגת האלופות, ובנבחרת הלאומית של ארצו. פיוביץ' המתנשא ל-1.91 מ', שיחק בעבר עם נבחרת מונטנגרו ביורו 2014.
הוא מגיע לאלופה אחרי קריירה עשירה מאוד, בה רשם עשרות הופעות בליגת האלופות וביתר המפעלים האירופיים, כולל בסאה-ליג, ושיחק במועדונים נחשבים – הכוכב האדום בלגרד מסרביה, בודצ'נוסט ממונטנגרו, וארדר סקופיה ממקדוניה, טטראן פראשוב מסלובקיה, דנקירק הצרפתית, גורניה ולניה הסלובנית והתחנה האחרונה הייתה בקלראשי מרומניה.
פיוביץ' ישחק בעמדת המרכז ומספר 3 בהגנה וימלא את החלל שהשאיר הציר ההגנתי של האדומים יוסי ביטרמן לאחר שנפצע וסיים את העונה. הוא יערוך את הופעת הבכורה שלו כבר מחר (שישי) בקרב הקשה בו האלופה תארח את רמת השרון החזקה.
מהפועל אשדוד נמסר: "אנו מאחלים המון הצלחה לפיוביץ׳ והתאקלמות מהירה במשפחה האדומה!"
בית המשפט שיחרר אתמול, רביעי, את השוטר דביר אלון מאשדוד בתנאים מגבילים. הוא ישהה במעצר בית עד 6 בפברואר ויוכל לצאת תחת פיקוח בימים שני ורביעי. השופט גיא אבנון הורה לו להתרחק מתחנת המשטרה בעיר למשך שבועיים ומהמקום שעומד במרכז החקירה למשך 45 ימים. בנוסף, אסר עליו ליצור קשר עם המעורבים בחקירה.
אלון, בן 40, רכז בילוש בכיר במשטרת אשדוד הרבה מאוד שנים, נעצר בשבוע שעבר בידי המחלקה לחקירות שוטרים, מח"ש, בחשד לשוחד והפרת אמונים. לפי ההודעה שהוציאה מח"ש באותו יום, הוא נחשד שנמנע מאכיפת החוק ב"מכון עיסוי", דהיינו בית בושת, בעיר בתמורה לשירותי מין וטובות הנאה. בעל המקום נחקר גם הוא ושוחרר. בינתיים נערך עימות בין השניים ובו אלון הכחיש שלקח ממנו כסף.
בתחילה הוארך מעצרו עד יום ראשון ואז הוארך פעם נוספת עד רביעי השבוע, כאמור. נציג המחלקה לחקירות שוטרים אמר בדיון האחרון כי אלון חשוד בלקיחת טובות הנאה של "כסף ושוחד". כשנשאל בכמה כסף מדובר, השיב: "אלפי שקלים". בנוסף, הוא נחשד בשיבוש הליכי חקירה.
במהלך החקירה אנשי מח"ש לא הצליחו להיכנס לתכני השיחות בטלפון הנייד של אלון, שסירב לתת להם את הקוד האישי בטענה שהפעילו נגדו כוח.
אלון הוא שוטר ותיק מאוד ומנוסה, ראש צוות בילוש, שמעורב בהרבה מאוד פעילויות ומבצעים, מאוד מוכר בעיר. חלק מהאזרחים שנתקלו בו טוענים שהוא הפעיל נגדם כוח מופרז ונהג כלפיהם בברוטאליות. אולם ככל הידוע תלונות שכאלה נסתיימו בדרך כלל בלא כלום מלבד פעם אחת שהוא הואשם וזוכה.
בעבר נכתב ב"הארץ" על מקרה שבו אלון פרסם פוסט שבו הוא נראה אוחז באלה ולצידה הכיתוב "מי אמר אני ולא קיבל". במשטרה אמרו אז שמדובר בהומור.
עו"ד איליה דביירין, שמייצג את אלון יחד עם עו"ד שרון וקנין, מסר: "לאחר דיון בבקשה של המחלקה לחקירות שוטרים שנמשך כ-40 דקות, השופט אבנון קיבל את טענות באי כוח השוטר, נעתר לבקשה של מח"ש באופן חלקי בלבד, והשוטר שוחרר בתנאים מגבילים. הבקשה שלהם הייתה מוגזמת ולא מידתית. מח"ש רצו להרחיקו מהעיר אשדוד למשך חודש וחצי, בסופו של דבר בית המשפט החליט אחרת. מדובר בשוטר ותיק ומוערך שמכחיש את החשדות נגדו. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בתיק. אנחנו ננהל מלחמה עיקשת מול המחלקה לחקירות שוטרים ונוכיח את חפותו".
בעקבות התראה שנשלחה אליה מעורכי הדין של דירקטוריון חברת נמל אשדוד לפני נקיטת הליכים בגין הוצאת לשון הרע יו"ר ועד עובדי המינהל מיכל לוגסי חזרה בה מדבריה כנגד הדירקטוריון.
ביום ראשון שיגר עו"ד אהוד ארצי מכתב ללוגסי בשם חברי דירקטוריון הנמל, שבראשו עומדת אורנה הוזמן-בכור, ובו דרש שתתנצל על דברים שאמרה ושיוחסו לה בתקשורת לאחר פסק דין שניתן בבית הדין לעבודה.
"בין היתר ציינת", כך נכתב, "כי 'דירקטוריון החברה והנהלת החברה צריכים להתבייש בהם איך שרימו את מערכת המשפט ופעלו ללא תום לב'. הפרסום המכפיש זכה לתהודה רבה וגרר נזק אדיר לשמם של חברי הדירקטוריון". זאת למרות העובדה, כך נכתב, שחברי הדירקטוריון כלל לא היו צד להתנהלות בבית הדין.
יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד אורנה הוזמן בכור. צילום: רונן אקרמן
בתגובה השיבה לוגסי באמצעות עו"ד של ההסתדרות מור חלד. "ביום 19.1.2020", נכתב שם, "ניתנה החלטת כבוד השופטת בבית הדין לעבודה במסגרתה צוין מספר פעמים שהתנהלות חברת נמל אשדוד אינה תמת לב ובשל כך אף חויבה החברה בצעד חריג בהוצאות בסך 15 אלף שקל".
"לוגסי", מוסיפה עורכת הדין מטעם ההסתדרות, "לקחה חלק משמעותי במשא ומתן מול הנהלת החברה להגעה להסכם ולאחר משא ומתן ארוך הגיעו הצדדים להסכם, אשר אושר על ידי הממונה על השכר באוצר. אלא שדירקטוריון החברה החליט שלא לאשר את ההסכם, ובכך סתם את הגולל על הפתרון".
"הגברת לוגסי", מוסיפה חלד, "אינה משפטנית והתנסחה באופן בלתי מדויק בהודעה ששלחה בוואטסאפ. כוונת לוגסי הייתה כי דירקטוריון החברה צריך להתבייש על כך שהוא לא אישר את ההסכם וההנהלה פעלה בחוסר תום לב. לוגסי לא עמדה על ההבחנה בין ההנהלה לבין הדירקטוריון, אך בוודאי לא הייתה לה כל כוונה לפגוע".
עוד היא מוסיפה שהציטוט הבעייתי הוסר והדברים תוקנו: "אנו מצרים על כל פגיעה, ככל שנגרמה למרשיך".
שלשום, במועצה האזורית מרחבית, התקיים טקס "אות הפעיל המצטיין ויקיר הנוער של מחוז דרום" במהלכו הוענקו האותות לנציגי העיר אשדוד. הנציגות האשדודיות הן שתיים: יובל סנדורי תלמידת כיתה י"ב ממקיף ח' וחניכה מצטיינת, זכתה באות הפעיל המצטיין עבור הפרוייקט "הפוני של אבא" זהו מיזם יחיד ומיוחד שפועל זו השנה השלישית בעיר, במסגרתו מתקיים יום עירוני של תרומות שיער, בשיתוף מועצת הנוער העירונית בתחום הנוער בראשות מזל שאלתיאל. בלה רובין, יו"ר ועד הורים עירוני לשעבר, נבחרה ליקירת הנוער על תרומתה לקידום נושאים חינוכיים וחברתיים במסגרת היותה יו"ר ועד ההורים העירוני עד לאחרונה.
מנהלת ההתנדבות העירונית במינהל החינוך אינדה פלינט, אומרת: "מעורבות חברתית משמעותית הוא ערך חשוב אותו אנו מקדמים בעיר. אנו רואים ברכה בפעילות הנוער ועתה גם זוכים להכרה ולהוקרה ".
במינהל החינוך ובחברה העירונית לצרבות הפנאי רואים חשיבות רבה בחינוך למעורבות חברתית. זהו ערך יסוד בחינוך הדמוקרטי הרואה באדם אזרח חברתי, ער לסביבתו ונכון למעורבות פעילה על מנת להבטיח את חוסנה של החברה. הזכיה באות הפעיל המצטיין וביקיר הנוער הם ביטוי של כבוד לפעילות המבורכת הנעשית בעיר ותמריץ מעודד להמשיך ולטפח ערכים דמוקרטיים.
ערב הפתיחה של פורום נשים בעסקים ויזמיות לשנת 2020 היה חגיגי במיוחד. עשרות נשים התכנסו באולם מועצת העירייה למפגש השקה לשנת הפעילות החדשה, זאת במסגרת הפורום הייחודי אותו מובילה זאת השנה השלישית, אהובה עמרם – יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, במטרה לתת לנשות העסקים באשדוד כלים לניהול ושיווק עסקי, לפתח נטוורקינג פורה בין הנשים העצמאיות ולסייע לעצמן בקידום עסק מצליח ורווחי.
"מדובר בחיבור חשוב בין נשים אשר מביאות איתן הון איכותי מגוון ומיוחד ומאפשר מפגש ערכי תוסס ופורה" אומרת אהובה עמרם ומציינת את פסיפס הדמויות שהשתתפו במפגש, בהן עורכות דין, ד"ר למחלות זיהומיות, מנחות הורים וקוצ'ריות, תומכת לידה ("דולה"), כלכלנית ובנקאית, צלמת אירועים וצלמת תינוקות, מאמנות לזוגיות ומאמנות לאורח חיים בריא, בעלת מפעל לשמני טיפוח ובעלת חדרי מלח, סטייליסטיות לצד שחקניות תיאטרון, ליצנית רפואית ומנהלת משרד חקירות וסייבר, מאפרות יזמיות, בעלות משפחתונים ועוד נשים מיוחדות שרוצות לפרוץ דרך ולצאת לדרך חדשה ולעצמאות אישית וכלכלית.
חברת המועצה אורית אלמוזנינו רייס, מחזיקת תיק מעמד האישה, השתתפה באירוע החגיגי וכשהיא מתרשמת מהאווירה האנרגטית ומהמוטיבציה העוצמתית של הנשים איחלה לכולן שנת עסקים מוצלחת ופורייה.
כמפגש ראשון לשנה חדשה הנשים ערכו ביניהן סבב היכרות כאשר כל אחת מהנשים מציגה את עצמה ואת סיפור העסק שלה ושיתפה את החברות בציפיות שלה לשנת העסקים הבאה. ד"ר משה דרור, אשר שימש כמנהל יחסי הציבור של עיריית אשדוד עד לפני כשנה, נשא הרצאה מרתקת ומקצועית על פרסום ותקשורת שיווקית. בעידן הדיגיטלי ההולך ומתרחב, כל בעל עסק חייב להכיר את אפשרויות הפרסום והשיווק שעומדים לרשותו וכיצד יכול הוא להפיק מהם ערכים כלכליים לקידום העסק.
בדברי הברכה ציינה אהובה עמרם את המשמעות של עסקים קטנים ובינוניים עבור המערכת הכלכלית בעיר. "עסקים קטנים הם העוגן הכלכלי של העיר ויש לתת חשיבות רבה לקידום עסקים בכלל ונשים בפרט". כמו כן, היא עמדה על הקשר הסמלי לתאריך המפגש שהתקיים בראש חודש שבט, חודש של לבלוב ופריחה שיעמדו בסימן זהה גם לעסקים באשדוד, וכן את החשיבות שיש לכל אישה עצמאות כלכלית ועסק משלה. היא סיימה את ברכתה בקריאה לנשים "לבחור ולעודד עסקים של נשים ולקדם אג'נדה של עיר מקדמת נשים ושווין מגדר", והזמינה את כל בעלות העסקים מאשדוד להצטרף למפגשים ולהיות חלק מפורום בעלות עסקים מוביל, מצליח ומשפיע.
