הצנטרום של הפיילה: חיים אייש, ראש מינהלת רובע הסיטי. צילום: דור גפני

מדברים מהשטח: סיפורן של מינהלות הרבעים באשדוד

בין חשש מהצפות ופינוי קולטני ניקוז בגשם השוטף לטיפול בעצים שקרסו ברוח החזקה ובין היערכות מראש למציאת פתרונות לבעיות שצצות מעכשיו לעכשיו: “כאן דרום” מספק הצצה לפעילות מינהלות הרבעים באשדוד בסוף השבוע הקר והסוער

פורסם בתאריך: 31.1.20 08:41

יום שישי. מוקדם בבוקר. עוד לא 7. ואנשי מינהלת רובע הסיטי והמרינה כבר ערים מזמן. בחוץ סוער. קר וגשום ובעיקר — רוח חזקה שרק הולכת ומתעצמת.

ברחוב מבוא הקריה נעקר עץ יוקה קטן וחסם חלק מהכביש. ראש מינהלת הרובע חיים אייש ואנשיו נמצאים במקום, מזעיקים את נהג המשאית המתאים לפנות את העץ שנכנע לרוח.

העצמאות: עץ שקרס על מכונית. צילום: דור גפני

חיים, ישנת בלילה?

“ישנתי בין 11 ל-1-1 וחצי”.

איזה לילה עבר על העיר?

“נערכנו לפיק של גשם חזק וממוקד ולסכנות הצפה. בין 2 ל-4 הסתובבתי ברובע, ולא היו אירועים חריגים”.

כמה עובדים יש במינהלת שלך?

“יש לנו שבעה עובדי עירייה ובנוסף עובדי קבלן בניקיון, בנטיעות ובאחזקה”.

הכי סואנת

אייש הוא בן 63, נשוי ואב לשלושה, סב לארבעה נכדים. הוא גמלאי של חיל הים, ולאחר הפרישה עשה הסבה לחינוך, ניהל את תיכון תל אביב באשדוד ובאשקלון.
“המינהלת”, מסביר אייש, “מופקדת על המקומות הכי מרכזיים בעיר, משרדי ממשלה, עירייה, קריית התרבות, חנויות, עסקים, קניונים, תחנה מרכזית, מתחמים, המרינה. מדובר במאות אלפי אנשים בשבוע ועשרות אלפי מכוניות ביום.

“אחד התחומים החשובים שאנחנו אמונים עליהם הוא התפקוד בזמן חירום: ביטחוני ואחר, כמו מזג אוויר סוער. בעירייה נבנו נהלים מסודרים לכל תרחיש. לולא ההיכרות של המינהלות עם השטח, היה קשה לשלוט בעיר כה גדולה”.

עד כמה קיומן של המינהלות באמת קריטי לעיר?

“היום מינהלות הרובע הן שם דבר בכל הארץ, ובערים הגדולות באים ללמוד מאשדוד. הרעיון המקורי מאחורי הקמת המינהלות באשדוד היה איך לנהל ולתפעל עיר של 350 אלף תושבים. המינהלת מייצגת את העירייה בפני התושבים ואת התושבים בפני העירייה. היא החוליה המקשרת.

“בהדרגה ההישענות על מינהלות הרובע בעיר הולכת ועולה, גם בשגרה וגם בחירום, ואני לא משוכנע שבזה נעצור”, מוסיף אייש, “נפח הפעילות שלהן הולך ועולה. למעשה, כבר אין להן תחליף ולא ניתן לבצע את כל המשימות בלעדיהן”.

העיר נקייה?

“העיר מאוד נקייה. אבל צריך להבין את המהפך התרבותי שחל בציבור. אנשים משווים את המצב בארץ לאירופה, שווייץ ויפן, כך שמבחינה זו יש לאן לשאוף. אחת הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתן היא חוסר ההפרדה של תושבים רבים בין הציבורי לפרטי. הפעולה הכי קשה שלנו היא ליצור מודעות לשמור על הניקיון במתחמי המגורים, בחניות של הבניינים, בחצרות. רבים מצפים שהעירייה תבוא, תסדר, תנקה”, הוא אומר כשאנחנו מגיעים לאחד המתחמים ברחוב העצמאות. “’אני משלם ארנונה, שהעירייה תנקה’, הם אומרים, וקשה לשכנע אותו שזה באחריותו, שזה שלו”.

“חיים, קרס לך עץ”

אחרי השעה 7 ועוצמת הרוחות מגיעה לשיא. “חיים, קרס לך עץ ליד בית הספר”, הוא מקבל טלפון. בינתיים בקבוצת וואטסאפ של ראשי המינהלות ובכירי העירייה רצות הודעות על התמוטטות של עוד עצים ברחבי העיר.

בין לבין ותוך כדי תנועה תופסים כמה מילים עם עובדים במינהלת. אבי אלקובי, מפקח נטיעות, מעיד, ”לקראת הסופה נערכים קצת אחרת, אבל יום רגיל שלי מתחיל ב-7 בבוקר. אני נכנס למשרד ועובר על הפניות מהמוקד. יוצא לשטח בסביבות 7 וחצי, נפגש עם הקבלן ועושה איתו סיור ברובע. בודקים ניקיון סביב פחים ובפארקים, ניקיון של שבילים, גיזום של שיחים. יש גם שתילות עונתיות, חורף וקיץ, ושתילה של צמחים שנתיים בחודש מרץ.

מימין לשמאל: אבי אלקובי, רונן אמזלג, חיים אייש ושי אבו. צילום: דור גפני

רונן אמזלג, מפקח תברואה: “בימים כאלה חשוב במיוחד לבדוק כל הזמן ניקיון סביב קולטני הניקוז כדי שהם לא ייסתמו ושלא תהיינה הצפות”.

יש שביעות רצון אצל התושבים מרמת הניקיון?

“יש ויש, בעיניי הניקיון ברובע בסדר גמור”.

אתה נתקל בהרבה מקרים של אנשים שזורקים לכלוך ברחוב?

“זה קיים, כן. יש גם נהגים שמנקים את המאפרות החוצה לכבישים. יש גם כאלה שיוצאים עם האשפה ומניחים ליד הפח, ואז מגיעים חתולים והכול מתפזר. אם תופסים רושמים דוח”.

במקום גם שי אבו, אחראי מטעם הקבלן "שלג לבן" על עובדי הניקיון ברובע הסיטי. “יש לנו עשרה עובדים, מטאטאי רחובות”, הוא אומר.

איזה אינטראקציות יש לך עם התושבים?

“מכל מיני סוגים. לפעמים אומרים כל הכבוד ותודה ולפעמים הפוך. לא מזמן עצרתי כדי לפנות לכלוך שסתם קולטן ניקוז, זה לקח עשר שניות, אבל ישר צפירות, ואחד קרא לי ‘אידיוט, מטומטם’. לומדים לא להתרגש”.

“נמצאים בשטח ורואים הכול”

הצטרפנו גם לאורי סבח, ראש מינהלת רובע ב’. מזג האוויר הסוער שהחל לילה לפני העלה את מצב הכוננות בעירייה לדרגה 3, מה שאומר שאת המשמרת הוא התחיל בשעה 6 בבוקר לאחר לילה שבו הוא עלול להיות מוקפץ כל רגע.

אורי סבח. צילום: רמו ברגיג

היעד הראשון בסיור הוא סריקה של צירי בית הספר האזוריים. עיניו של אורי בוחנות במיומנות את הכבישים והרחובות, מחפשות אחר כל נזק אפשרי, קיים או עתידי: “התפקיד שלנו הוא לזהות מפגעים עוד לפני שהם קורים. כמה שאתה נמצא בשטח, כמה שאתה ערני, אלו הדברים הכי חשובים. אם נשב ונחכה שהתושבים יגידו לנו מה הבעיות, המצב שלנו גרוע. אנחנו חייבים להסתובב ולדעת מה קורה בשטח ברגע אמת. מבחינתי, אם אזרח מתקשר למוקד ומדווח משהו, הוא צריך לשמוע שאנחנו כבר יודעים ומטפלים בבעיה”.

בזמן קצר של נסיעה ברכב הסיור אנחנו מספיקים להקיף את הרובע כמה פעמים. בזמנים של סופות וגשמים הדגש המרכזי הוא בדיקת קולטנים. “ברגע שיש לך קולטן חסום, יש לך הצפה”, מסביר אורי, “אם לא מנקים מספר פעמים ביום, אין שאלה, תהיה הצפה”. עקב הכוננות לסופה סוערת במיוחד חלק מהקולטנים נשארו חשופים כשרשתות הברזל מעליהם מורמות ותמרורים כתומים מסמנים לנהגים לשים לב ולהישמר.

“אנחנו בקשר רציף עם התושבים, ואנחנו מגיעים ראשונים לכל אירוע, כי אנחנו נמצאים בשטח ורואים הכול”, מוסיף אורי על העבודה השגרתית יותר בתפקיד. “ישנו גיבוי בין ראשי המינהלות, כך שלפעמים אני יכול להיות אחראי גם על רובע אחר כי ראש המינהלת לא היה יכול להיות נוכח או זקוק לעזרה. עם זאת, העבודה היא לפי כוננות, במצב של סופה רצינית כמו זו למשל אף אחד מאיתנו לא יצא בכלל מהעיר”.

זה לא תובעני?

“זה חלק מהתפקיד שלנו, בסוף שאתה עוזר לאנשים, והם מודים לך ומברכים אותך, זה שווה הכול. נכון, זה תובעני, אבל לא הכול בחיים זה הכסף. אפילו לעזור לתושב בדברים הכי פשוטים, כמו לחלץ מפתח מפח זבל. במצב של היום המינהלות ברבעים נותנות פתרון ושקט לגורמי העירייה, ובלעדיהן העבודה שלה הייתה הרבה יותר קשה. אנחנו הנציגים של התושבים בעירייה ונציגים של העירייה מול התושבים. אנחנו משתדלים לעזור לתושבים פה כמה שאפשר, זה אחד מהרבעים הישנים ביותר בעיר, כך שיש הרבה תחזוקה, וגם החיים של האוכלוסייה החיה פה לא פשוטים”.

כחצי שעה לאחר שאנחנו ממשיכים בסיור התחזיות הקודרות של הסופה מתגשמות ברגע אחד. מבול מתחיל, הגשם מתדפק בעוצמה על שמשות הרכב, והרוח מאיימת לעקור את העצים מסביב. בכמה דקות בודדות במכשיר הקשר של אורי עולות קריאות על כמה עצים שנפלו בעיר, ברובע י"ב וברובע א’, בסיטי. באחד מכלי הרכב עוד נמצאת הנהגת, שבנס לא נפגעה.

“אני לא הייתי אפילו מחכה עד שהצוות מגיע, בינתיים תתחיל לעבוד ולנסר את העץ”, הוא אומר. לשם מקרים כאלה אורי ביצע רכישה של כלי גינון, כדי שמינהלת הרובע שלו תוכל לתת טיפול ראשוני במקרים כאלה בעצמה.

בוקר טוב, יעקב

את יעקב ביטון, ראש מינהלת רובע ג’, אנחנו פוגשים זמן קצר לאחר שהסופה כבר שכחה, לפחות בינתיים.

רק שלא תהיינה הצפןת, יעקב ביטון. צילום: אסף ליבוביץ'

אנחנו יוצאים לסיור רגלי ברובע, ואלינו מצטרפים גם אלכס, המפקח הכללי ברובע ויד ימנו של יעקב, ושגיא, מפקח התברואה ברובע. “לכל מינהלת רובע יש את האתגרים והחוזקות שלה”, מסביר יעקב. “לכל רובע יש את המקומות שמיועדים לפורענות והצפות בזמן גשמים עזים. ברובע ג’ יש שתי נקודות מרכזיות: רחוב עוזיהו וצומת הרב לוין/יצחק הנשיא. אלו מקומות אליהם עניינו נשואות כל הזמן. בזמן גשמים עזים הדגש העיקרי בסיורים הוא מעבר בגזרות הללו, כאשר הכי חשוב לוודא שהקולטנים לא חסומים מחשש שתיווצר הצפה”.

אנחנו מגיעים לשדרות עוזיהו. מבנה השטח הכולל שקעים יוצר היקוות של שלוליות גדולות והצפות. יעקב מסביר שיש כל כך הרבה דברים לטפל בהם כראש מינהלת רובע, אז הוא צריך לבחור את העדיפויות שלו, אך ברור כי המצב חורה לו.

“לפני כשנה שלחו לי תמונה של תושב הרובע בכיסא גלגלים שלא היה יכול להגיע לבניין שלו בגלל שלולית גדולה שחסמה את הכניסה”, מספר יעקב, “זה היה הרגע ששובר את גב הגמל מבחינתי. באותו יום יצרתי קשר עם מהנדס וביקשתי שימצאו פתרון, זה שובר את הלב לראות דבר כזה”.

אף שזה לא אפשרי, נדמה כי יעקב מכיר את כל תושבי הרובע. רבים עוצרים לומר לו שלום ולהודות לו, גם כאלה שלא דיברו איתו בעבר ופשוט מזהים אותו בזכות הווסט הזוהר עם הכיתוב “ראש מינהלת רובע”.

אלכס ושגיא משגיחים על קולטני הניקוז ברובע ג'. צילום: אסף ליבוביץ'

“נקודה נוספת חשובה היא נוהל החסימה שפיתחנו”, ממשיך להסביר יעקב על הנהלים בזמן סופה, ”בעבר בזמן הצפות כל מינהלת הייתה מתארגנת ביוזמתה חוסמת וצירים בעייתיים. היום בכל נקודה כזאת יש מחסומים אדומים שמחוברים למחסומים הכחולים שבשולי המדרכה. לכל עובד במינהלה, שהוא בפיקוח העירוני, יש גישה למחסומים האלה עם מפתח מאסטר והוא יכול לפרוס את המחסום בזמן קריטי. למשל, שבוע שעבר הגענו לנקודה שהוצפה ב-4 לפנות בוקר, חסמנו את הציר מיד כשהגענו ותוך חצי שעה המעבר כבר שוחרר. נהגי הרכבים שהגיעו ממש הודו לנו ואפילו קיבלתי מתנה מטרייה מנהג מונית שהתעקש”, מתבדח יעקב.

כשהוא נשאל אם בעקבות ההצפות היו מקרים קשים שבהם היו צריכים לחלץ אנשים, יעקב עונה בשלילה. לדבריו, הסוד בשמירה על הרובע שלך בזמן סופה הוא היערכות מראש והיכרות עם כל הבעיות האפשריות. כששום דבר לא מפתיע אותו, אין בעיה שהיא קשה מדי לטיפול.

תריסר מי יודע

רעיון ההקמה של מינהלות הרובע באשדוד נולד לפני יותר מעשר שנים כשהמטרה המרכזית: לתפעל עיר של רבע מיליון תושבים — ובעתיד 350 אלף נפש — בצורה מיטבית.

באשדוד פרושות היום 12 מינהלות רבעים, שכל אחת אחראית על רובע אחד או יותר. למינהלת צוות של שישה—שבעה עובדים: ראש מינהלת, מפקחים ורכז מידע, ואליהם מתווספים גורמי אכיפה. בדרך כלל כמות עובדי הקבלן גדולה יותר מזו של עובדי העירייה בתחום השיפוט של כל מינהלת.

במצבי חירום ביטחוניים תפקיד המינהלת לקבל את האחריות הכוללת להחזרת החיים למסלולם באמצעות הקמת מטה משימתי בשטח באופן מיידי, שאליו יהיו כפופים כל גורמי העירייה, וטיפול מיידי ומתמשך בתושבים לאחר שבוצעו פעולות של הצלת חיים.

באירועי מזג האוויר דואגות מינהלות הרובע להכין את הרובע לקראת מזג אוויר חריג וקיצוני על ידי תיקון וניקוי קולטנים, הכנת דרכים פנויות למוסדות חינוך, גיזום מוקדם של עצים, הכנת התושבים לכל הצפוי ומתן מענה לתושבים שפונים בכל עניין.

אברהם יסדר

אצל אברהם ליבוביץ’, ראש מינהלת רובע ז’, הרובע החרדי של אשדוד שבו חיים כ-22 אלף נפש, מהם כ-15 אלף מתחת לגיל 18, יום שישי הוא יום לחוץ במיוחד.

ראש מינהלת רובע ז' אברהם ליבוביץ' עם שני חברים. צילום: פרטי

 

הזמן קצר והמלאכה מרובה. ליבוביץ’ נכנס לתפקידו לפני ארבע שנים. הוא עצמו תושב הרובע ומשתייך לציבור הליטאי.

איך אתה מצליח להיות מקובל על כל הפלגים והזרמים?

“יש לי קשר עם 22 חצרות, גם חסידויות, גם קהילות, גם רבנים. ותתפלא, אבל אני מקבל הרבה קומפלימנטים. בוא ניקח לדוגמה את השטיבלך, בית הכנסת המפורסם ברובע ז’, זה כמו הקולנוע שלנו, ביום אחד עוברים בו 4,000 איש. על הדרך תופסים אותי אנשים עם כל מיני בקשות ובעיות. גם הטלפון שלי האישי מוכר לכולם, ופונים ישירות אליי בדרך כלל ולא למשרד. אני מקבל עשרות שיחות ביום”.

גם ברובע ז’ נערכו מבעוד מועד לקראת אפשרות של מזג אוויר סוער במיוחד. שלושה עצים קרסו, וחוץ מזה לא היו אירועים חריגים.

יש סוגיות שייחודיות למינהלת הזו. “לפני חודשיים למשל”, מספר ליבוביץ’, “הייתה פריצה של ביוב בשבת, אבל מה לעשות, שבת, אי אפשר להתקשר, אז מטפלים במוצ”ש. או דוגמא אחרת: יש בעיה של כמה חבר’ה צעירים שדוהרים על סוסים בתוך השכונה, בשבת. כמובן שבמקרי חירום זה סיפור אחר, פיקוח נפש. יש לי קבוצת ווטסאפ עם עסקני ציבור, והם מעביר לאנשים תחתיהם. אנחנו עובדים גם על התקנת צופרי שבת למצבי חירום”.

בעבר הרחוק היו הרבה טענות על בעיות ניקיון ותברואה.

“היום המצב שונה לחלוטין. בכל שישי מפנים את האשפה וגם בראשון ובאמצע השבוע. יש מקומות ברובע שמפנים ארבע פעמים בשבוע”.

מנקודת מבטך המינהלות הן סיפור הצלחה?

“הצלחה מאוד גדולה. מהפך. עכשיו גם התחלנו גם עם חצרנות ברובע, נכנסים לחצרות פרטיות ומסייעים”. 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר