ב-10 באוקטובר ציינו ביותר מ-150 מדינות בעולם, בהן ישראל, את יום בריאות הנפש העולמי. את ציון היום יזמה לפני 27 שנים ההתאחדות העולמית לבריאות הנפש (WFMH).
יש מדינות שבהן היום המדובר הוא חלק משבוע המוקדש לנושא. בישראל הרחיבו אותו לכל החודש, שבמהלכו נעשה מדי שנה מאמץ להנגיש את הנושא לציבור במטרה לקדם את המודעות והידע בתחום. הפרעה נפשית היא שם כללי לקבוצת מחלות והפרעות המשפיעות על האופן שבו אדם מרגיש, חושב, מתנהג ומתקשר עם הזולת. אבחון הפרעות נפשיות נעשה על פי אמות מידה מקצועיות, והן יכולות להיות כרוניות, זמניות או חד פעמיות ולהופיע בחומרה משתנה בכל גיל ובכל מין.
זה יכול לקרות לכל אחד. לזיהוי סימנים מוקדמים להפרעה נפשית ולהגשת טיפול מתאים יש חשיבות רבה. טיפול יעיל כולל, נוסף למתן תרופות, טיפול פסיכולוגי וכו’ וגם שיקום בקהילה. הסובלים מהפרעה נפשית זקוקים לתמיכה ולהבנה בדיוק כמו הסובלים ממחלות שאינן מוגדרות כנפשיות.
בעבר כינו את מי שסובלים מהפרעה פסיכיאטרית "חולי נפש" או "פגועי נפש". ההחלטה להמיר את המונחים הללו למונח “מתמודד” (במתכונתו המלאה: מתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית והדרה חברתית, ר”י) התקבלה בעקבות בקשת תנועות לסנגור עצמי. זאת מאחר שנפגע נפש מתמודד בשתי חזיתות: עם הסימפטומים של המחלה והטיפול בה ועם הסטיגמה של החברה כלפיו, הכוללת עמדות שליליות כלפיו. דוגמה לכך הייתה לאחרונה כשהיוצר עילי בוטנר חשף כי הוא כתב את השיר המפורסם והמצליח “מכתב לאחי”, ששר אותו כבר עשר שנים קובי אפללו, מתוך הכאב על אחיו הגדול עופר שנפגע בנפשו אחרי השירות הצבאי. השיר נולד לאחר שעופר, ששהה בהוסטל, הופנה ל”עבודה מוגנת”, ואחת העובדות שם אמרה לו שילך משם כי היא לא רוצה אנשים כמוהו בעבודה.
בישראל יש, על פי הערכות ובהסתמך על סטטיסטיקות בעולם המערבי, כרבע מיליון מתמודדים בוגרים, וזוהי קבוצת הנכים הגדולה ביותר במדינה. כ-150 אלף מהם ידועים לרשויות. כ-80 אלף מהידועים לרשויות מוכרים כנכים או מקבלים קצבת נכות.
למרות העובדה שלפני 19 שנה נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שהוא אחד מהחוקים המתקדמים בעולם, המסדיר את זכאותם של אנשים עם פגיעה נפשית לשירותי שיקום בקהילה כמו דיור, תעסוקה והשלמת השכלה, רק 30 אלף מ-80 אלף המוכרים כנכי נפש מממשים את זכאותם לשירותי שיקום שאמורים לשלבם בקהילה ולאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים. בשנים האחרונות מופעלות בישראל תכניות שונות להתמודדות עם מחלות הנפש. אחת כזו למניעת התאבדויות למשל פועלת במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים רמב”ם בחיפה, ולאחרונה אף הציגה לראשונה נתוני הצלחה, ולפיהם בשנתיים האחרונות טופלו במסגרת התכנית יותר מ-230 איש לאחר ניסיון התאבדות, כאשר רק מטופל אחד חזר על הניסיון והתאבד.
פריצתה של מחלת נפש גורמת לשבר גדול בחיי המתמודד ומשפחתו, שכן חלה אצלם יציאה ממסלול תקין של החיים. מחלת הנפש פוגעת לא רק בחולה עצמו, אלא גם במשפחתו כולה. בני משפחה של מתמודד מתמודדים בעצמם עם קשיים רבים, כמו משימות יום—יומיות בחיפוש העזרה המתאימה, טיפול בבן המשפחה המתמודד, ולצד זה פעמים רבות גם עם רגשות של אשמה, בושה וחוסר אונים.
כדי להקל על בני משפחת המתמודד ולתמוך בהם הוקמו בשיתוף משרד הבריאות מרכזי ייעוץ למשפחות, בהם מרכזי יה”ל (ייעוץ והכוונה למשפחות), דוגמת זה שבאשדוד שממוקם בבניין יוניטרייד בקומה 1 (טל’: 08-9333858), שבאמצעותו ניתן גם לפנות לסניף בקרית מלאכי.
במרכז יה”ל, הפועל ברוח גישת ההחלמה בבריאות הנפש, מספקים למשפחות מידע ותמיכה באמצעות ייעוץ פרטני וקבוצתי, הרצאות וסדנאות. המרכז גם מספק שירות ייחודי לאוכלוסיות ספציפיות, כמו החברה החרדית ודוברי רוסית. במרכז מאמינים בכוחה של המשפחה ובמקומה המרכזי בתהליך השיקום. במרכז מתקיים דיאלוג שיש בו פתיחות והקשבה לצורכי המשפחה, ומתוך כך נגזרים מענים שונים ומגוונים. עובדים בו בעלי ניסיון רב בתהליכי שיקום והחלמה, בהם עובדים סוציאליים.
מדיניות המרכז היא של “דלת פתוחה”, והפנייה אליו הינה ישירה. קבלת השירות אינה כרוכה בתשלום או בהפניה מגורם רפואי כזה או אחר. הזכאים לשירות במרכז הם בני משפחה של המתמודד, כמו הוריו, בן או בת הזוג, אחיו וילדיו.
הרשויות עושות את המוטל עליהן, אך הצלחת המתמודדים להשתקם בקהילה תלויה גם בנו, הציבור הרחב, בקבלת המתמודדים מתוך התחשבות במוגבלותם הנפשית ובסיוע להם. גם בכך נמדדת חברה נאורה ודמוקרטית.
