ביקור עבודה של נציגים מאשדוד באתיופיה הסתיים במחווה יוצאת דופן לעיר: מועצת העיר באהיר-דאר, המקיימת קשרי ערים תאומות עם אשדוד, החליטה לקרוא על שמה את אחת השדרות המרכזיות בעיר. ההחלטה התקבלה בעקבות שיחות בין נציגי הערים, ובמהלך הביקור אף נערך טקס רשמי לחנוכת השדרה.

שד' אשדוד באתיופיה
את הביקור הוביל פנטהון אספה-דויט, מנהל מחלקת שותפויות אסטרטגיות ופיתוח במנהלת העירונית לקידום יוצאי אתיופיה באשדוד, המשמש גם כיו"ר המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אליו הצטרף מנכ"ל המרכז, יששכר מקונן.
במהלך פגישה עם ראש עיריית באהיר-דאר התבשר אספה-דויט כי מועצת העיר אישרה את קריאת הרחוב על שם אשדוד, בעקבות שיחות מקדימות שקיים עם ראש העיר. בהמשך הוכן השילוט הרשמי והשדרה נחנכה בטקס שנערך במקום.
לצד המחווה לאשדוד, הביקור הוביל גם למהלך בתחום שימור המורשת של יהדות אתיופיה. באוניברסיטת גונדר הושק מכון מחקר חדש שיוקדש לחקר ההיסטוריה, התרבות והמורשת של הקהילה היהודית במדינה.

שד' אשדוד באתיופיה
המכון יפעל בשיתוף המרכז למורשת יהדות אתיופיה בישראל, ובמסגרת השקתו נחנך חדר קבוע בקמפוס שישמש למחקר ולתיעוד. בטקס השתתפו נשיא האוניברסיטה, סגנית ראש עיריית גונדר ואנשי אקדמיה.
במהלך הביקור בגונדר נפגשו חברי המשלחת גם עם סגנית ראש העיר, וסיכמו על קידום תוכנית לשימור אתרי מורשת יהודיים באזור, בהם כפרים יהודיים ובתי קברות עתיקים. בנוסף, סוכם על קידום הקמת מוזיאון שיוקדש להיסטוריה ולתרבות של יהדות אתיופיה.
הקמת מכון המחקר עוררה עניין גם במוסדות אקדמיים נוספים. ראש עיריית באהיר-דאר ביקש לבחון הקמת מכון דומה באוניברסיטה המקומית, וגם באוניברסיטת אדיס אבבה הביעו נכונות לקדם יוזמה דומה.

שד' אשדוד באתיופיה
ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, בירך על המהלכים: "חניכת שדרה על שם אשדוד בעיר התאומה באהיר-דאר היא מחווה מרגשת וביטוי לידידות העמוקה בין הערים. השקת המכון לחקר יהדות אתיופיה באוניברסיטת גונדר היא צעד חשוב בשימור מורשת מפוארת ובהנחלתה לדורות הבאים". לדבריו, "קהילת יוצאי אתיופיה היא חלק בלתי נפרד מסיפורה של אשדוד, ואנו גאים בתרומתה לעיר ולחברה הישראלית".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()


