ימים ספורים לפני פרוץ המתיחות הביטחונית והמתקפה מאיראן, חשה נדיה יאלוב (72) תושבת אשדוד כאבים עזים בחזה. היא הגיעה לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ואושפזה במערך הקרדיולוגי, שם אובחנה עם התקף לב שהצריך צנתור דחוף ומציל חיים.
אלא שדווקא אז החלה המערכה, ועמה האזעקות וירי הטילים לעבר כל המדינה. בעוד תושבים רבים נכנסו למרחבים המוגנים, בבית החולים אסותא הוחלט להמשיך בפעילות כרגיל.
למרות האזעקות המרובות, יאלוב הועברה לחדר הצנתורים – זאת בזכות העובדה שבית החולים נבנה מראש כמתקן ממוגן המאפשר המשכיות רפואית מלאה גם תחת אש. אז גילו הרופאים תמונה קריטית: היצרות של 99% בעורק העוקף, בצמידות לעורק הראשי של הלב. מדובר במצב המוגדר כסכנת חיים מיידית.
הצנתור המורכב בוצע על ידי פרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי, וצוות חדר הצנתורים שהתייצב במלואו לעבודה. במהלך הפעולה נשמעה אזעקה בחוץ, אך הצוות לא עצר לרגע. בזכות החדר הממוגן והציוד המותאם, הושתל בגופה של נדיה סטנט שפתח את החסימה וחידש את זרימת הדם ללב.
פרופ' אלי לב, המטופלת נדיה ילאוב, פרופ' איל בן אסא. צילום: דוברות אסותא אשדוד
"בשבת התחילה המלחמה והייתי בטוחה שידחו את הצנתור, כי מי יעשה צנתור במלחמה?", משחזרת נדיה. "מהר מאוד הבנתי שהכל פה ממוגן ולא משנים תוכניות. קיבלתי התראות של פיקוד העורף ממש תוך כדי ההכנות, היו אזעקות גם במהלך הצנתור, אבל הרגשתי בטוחה. הם ממש הצילו אותי".
בתה של נדיה, ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב, חברת מועצת העיר מטעם סיעת "אשדוד ביחד", הודתה לצוות הרפואי: "אני שמחה שלא שלחו אותה הביתה וביצעו טיפול מציל חיים במצב קריטי. ההחלטה להקים את בית החולים כמקום ממוגן שיכול לפעול בזמן מלחמה היא ללא ספק הישג חשוב, וזה הציל את החיים של אמא שלי".
פרופ' איל בן אסא, מנהל יחידת הצנתורים באסותא אשדוד, הסביר את ההחלטה לצנתר למרות המצב הביטחוני: "אנחנו מבתי החולים היחידים בישראל שבהם חדרי הצנתורים ממוגנים באופן מלא. מאז תחילת המבצע פנו אלינו בתי חולים אחרים בבקשה להעביר מטופלים אלינו. במקרה של נדיה לא היה זמן להמתין, והיכולת לבצע את הצנתור בתנאים ממוגנים עשתה את ההבדל בין סכנה ממשית להצלת חיים".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
