נתונים מדאיגים: כמה תאונות אוטובוס נרשמו באשדוד?

33 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים במעורבות אוטובוסים/אוטובוסים זעירים מתחילת שנת 2025, לעומת 23 הרוגים בתאונות דומות שאירעו בכל שנת 2024. כך עולה מנתונים מדאיגים שפרסמה עמותת אור ירוק על בסיס נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים).

המשמעות: שנת 2025 נחשבת כבר עכשיו, עוד לפני שהסתיימה – לשנה הקטלנית ביותר בחמש השנים האחרונות (2021-2025) בתאונות דרכים במעורבות אוטובוסים, בפער ניכר של 43% עליה במספר ההרוגים בהשוואה ל-2024.

גם באשדוד נרשמת מעורבות גבוהה של אוטובוסים בתאונות דרכים: 12 אוטובוסים/אוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים בעיר בשנת 2024, מתוכם אחד היה מעורב בתאונה קשה. במהלך העשור האחרון, 134 אוטובוסים/אוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים באשדוד. מתוכן: 5 תאונות קטלניות, 32 תאונות קשות.

אוטובוס. ארכיון. צילום: עיריית אשדוד

בעמותת אור ירוק מותחים ביקורת חריפה על הממשלה ומשרד התחבורה, וטוענים כי ליקויים בתחום התחבורה הציבורית גובים חיי אדם: עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, התייחס לממצאים הקשים: "תחום התחבורה הציבורית הוא פספוס ענק של כל ממשלות ישראל, החמצה לאומית שהייתה יכולה לשנות את פני התחבורה מהקצה אל הקצה ובתוך כך גם למנוע אובדן חיי אדם", אמר יעקב.

"אוטובוסים הם כלי רכב בסיכון גבוה למעורבות בתאונת דרכים בשל הגודל, המהירות ומספר הנוסעים הרב. תמונת המצב היא שנהגים רבים עובדים שעות רבות מעל המותר בחוק בעייפות, בשחיקה ובתשישות גדולה והדבר עלול גם לעלות בחיי אדם. לכן, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להוביל לרפורמה מלאה ומקיפה בתחום הסעת ההמונים.

תאונת אוטובוס. צילום: כאן דרום

"יש לחייב הימצאות טכוגרף דיגיטאלי ((מכשיר לתיעוד שעות נהיגה ומנוחה של הנהג) כמערכת חובה בכל אוטובוס כדי למנוע מצב בו נהגים יעבדו שעות רבות מעל המותר בחוק. יש להגביר את הפיקוח על הנהגים ולוודא כי אנחנו מייצרים נהגים מקצועיים שיהוו דוגמא לשאר הנהגים בכביש ויובילו אותנו בשלום בכל נסיעה. כאשר הנוסעים ירגישו בטוחים יותר הם גם יבחרו לנסוע יותר באוטובוס".

עוד הוסיפו בעמותת אור ירוק כי "לפי נתוני משרד האוצר שהגיעו לידי עמותת אור ירוק, עלות הגודש בדרכים נאמדת בכל שנה בכ-25 מיליארד ש"ח. מהנתונים עולה כי הזמן הממוצע של נסיעה של עבור 10 ק"מ בתל אביב-יפו בזמן שיא היא 56 דקות ובזמן שפל 25 דקות (פער של 31 דקות). נסיעה דומה בירושלים אורכת 47 דקות בזמן שיא ו-26 דקות בזמן שפל. למרות הגדלה בתקציבים הנוסעים בוחרים לא להשתמש באוטובוס.

תקציב הסובסידיה של התחבורה הציבורית בישראל זינק פי ארבעה בעשור האחרון, בין היתר בגלל שחיקה מתמדת בפדיון. על אף השקעה הולכת וגדלה עם תוספות משמעותיות כל שנה, מספר הנוסעים גדל באופן שולי. באוצר ציינו כי "היו השקעות אדירות בתוספות שירות בשנים האחרונות ולמרות תקציבי הענק, גידול הנוסעים הממוצע הוא נמוך מגידול האוכלוסייה".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔⇔