השבוע רציתי לכתוב בנימה נוסטלגית. רציתי להיזכר באשדוד של פעם, כשהיה לנו מרכז מסחרי אחד. רציתי לכתוב על שמואל כבתי ז”ל, מלך הפלאפל. כשמישהו הולך מאיתנו, אנחנו נזכרים ברגעים בהם נשזרו חיינו, גם כשמדובר בדוכן פלאפל, בלי שנכיר אישית ונחליף דעות וחוויות. לא הכרתי אותו מחוץ לדוכן. לא גדלנו באותה סביבה, לא היו לנו חברים […]
נקמה הכי טעימה כשהיא קרה. ליברמן מחזיק בידו אקדח ומשחק ברולטה רוסית. כמו בסרטים, יש רק כדור אחד בתוף, כתוב עליו בחירות, הוא מסובב ויורה… בשעת לילה מאוחרת, כשאני כותבת את הטור הזה, כולם מהמרים. זו שעתה החזקה של התקשורת. שעתם העלובה של מי שאמור לשלוט בממלכה. הפרשנים הפוליטיים מסבירים לנו את מה שאי אפשר […]
כל יום אני מתפעלת מחדש מפלאי הטכנולוגיה. נולדתי בתקופה מדהימה, אין יום שלא מגלים עוד ועוד תגליות טכנולוגיות שמשנות את חיינו. הרובוטים מסרטי המדע הבדיוני חיים ממש בקרבנו. אז נכון שאין לי משרת רובוט שמעיר אותי בבוקר עם ניחוחות קפה, בגדים מגוהצים ומוכנים, אבל יש כבר שואב אבק שמסתובב חופשי בבית, מין חיית מחמד ללא […]
בחצר ביתי צומח עץ. עליו מחטיים, לא אורן ולא ברוש, מזכיר יותר עץ אשוח. בקיץ 1989, כשאימא של אילן נפטרה לקחנו את הצמח שגדל בתוך עציץ והחלטנו לשתול אותו באדמה. השתיל הזה הפך לעץ גבוה עם גזע עבה. הכה שורשיו עמוק באדמה עד כדי יצירת תלולית בריצוף שבגינה. כאן קבע העץ את מקומו והשאיר את […]
