תלמידי בית ספר שז"ר באשדוד אחרי החזרה מהקורונה. צילום באדיבות משרד החינוך מחוז דרום

בקורונה ובשרב: הרגע בו הפכו ילדינו לקפסולות

מישהו מבין מהו מתווה החזרה ללימודים בשיטת הקפסולות? אולי בכוונה מלעיטים אותנו במונחים מעורפלים כדי לזרוע בלבול? אז איך אמרו פעם - עברי, דבר עברית

פורסם בתאריך: 18.5.20 09:44

פעם לפני המון שנים, בארץ לא כל כך רחוקה, כשהייתה מדינה צעירה, וחסרו בה תקציבים, באו אליה המון אנשים מכל מיני מקומות בעולם. דיברו הרבה שפות והתקשו להבין זה את זה. המנהיגים בה החליטו שהשפה שידברו בה תהיה עברית, לכן עיברתו את שמות אלה שהגיעו אליה ודחפו שלכל תופעה יקראו בשם מתוך השפה.

מאוד לא אהבו להשתמש במונחים מהניכר, מהגלויות שמהן הוצפה הארץ בתושבים. ישובים חדשים צצו כמו פטריות, מעברות עם צריפים שלאט לאט הוחלפו בבניינים שנקראו שיכונים. המהגרים שהגיעו נקראו עולים חדשים. למבוגרים הקימו מפעלי תעשיה או הפנו לעבודות בחקלאות. לילדים הצעירים הקימו בתי ספר. אפילו דאגו שיקבלו ארוחה בבית הספר במחיר סמלי. כי הילדים הם העתיד.

המבנים בהם שכנו בתי הספר היו לעיתים צריפים. וככל שהתרבו התושבים לא היו כיתות מספיקות לכל הילדים. לכן המציאו שיטה שנקראה משמרת שנייה, שבה חלק מהילדים למדו משמונה בבוקר עד השעה שתים עשרה בצהריים. וקבוצה אחרת מהשעה שתים עשרה עד ארבע.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


כל שבוע התחלפו הקבוצות ביניהן. אני זוכרת שהיה כייף ללמוד מהצהריים בלי צורך לקום בבוקר. אני גם יודעת שזו הייתה תקופה אחרת. הייתי בגיל שבע וההורים עבדו, שיגרתי את עצמי לבד ללימודים.

נשמע כאילו החיים היו בוורוד. אז לא ממש. היה די קשה. רק שכולם ראו את החשיבות לפתח את המדינה הקטנה שלהם, כי לא היה מקום אחר שנראה טוב יותר לחיות בו עבור התושבים שחיו כאן.

השנים עברו, המדינה התפתחה והפכה למעצמה. צמחו בה מוחות גדולים במחקר ופיתוח. כל אותם מקורות תעשייה שמצריכה עבודת כפיים פינו את מקומם לעולם ממוחשב. כך הפכו המונחים יותר ויותר גלובליים, התעשייה שהתפתחה נקראת הייטק וחיינו הפכו לדיגיטליים.

הכל און ליין אינטרנטי. אפשר ללמוד בכיתה וירטואלית בעזרת תוכנה שנקראת זום. ולהתמצא בדרכים עם מפה מכוונת, בעזרת תוכנה שפותחה בארץ “דרכים” שמה, סליחה, אופס “וויז”, הלחם של המלים דרכים ומבוך בלעז. כי ככה זה באנגלית. וכל העולם משתמש בה היום.

אישית אין לי בעיה עם זה, כך העולם כולו מתבטא ואנחנו חלק מהעולם. כל הטרמינולוגיה ההייטקיסטית מתאימה לי כמו לכולם. וכמו שאומרים אנחנו בהחלט על המפה.

אז אם עשרת קוראיי הגיעו עד כאן, ודאי יתפלאו שעוד לא מצאתי על מה להתלונן. ואני לא רוצה לאכזב אותם. מה שמטריד אותי, זה איך ולמה הפכו את הילדים שלנו בגילאי הגן ובית הספר לקפסולות? אני רוצה לדעת מי האחראי למונח הזה?

אחרי שהמצאנו את המילה מטושים שזו מילה בעברית, כולה שלנו תוצרת הארץ, אילו אליעזר בן יהודה היה קם לתחייה, היה גאה בנו. אבל הפיכת ילדינו לקפסולות ודאי גורמת לו להתהפך בקברו.

מעניין אותי לדעת מי הגאון שהמציא לנו את מילת המפתח לכל מערכת החינוך בתקופה זו? קפסולות! מילת מכבסה לכך שהשיטה שבה רוצים להחזיר את מערכת החינוך לתיפקוד מבולבלת ואף אחד לא מבין אותה.

וכמו שסיכמנו במשפחה השבוע שכל מה שחסר בוועדה ליציאה מהקורונה במערכת החינוך, זה כמה אימהות לילדים קטנים שעובדות משרה מלאה , או לסירוגין כל המטרה הוא ישראבלוף. להוכיח שנעשו מאמצים להחזיר את מערכת החינוך לשגרה, בפעולות שלא ניתן להבין וליישם. העיקר שיש לנו מילת מפתח. קפסולות.

מזל שראשי הרשויות המקומיות החליטו לקחת את העניינים לידיים. עם או בלי קפסולות, כי מבין כל הכיתוביות המצחיקות שקיבלתי הייתה אחת שהטכניון הוציא הודעה שמי שיבין את המתווה של משרד החינוך יתקבל ללימודים בלי פסיכומטרי.

 

אני רוצה לחזור לנושא השפה העברית. והקשר למערכת החינוך. אין רע בשימוש במילים שהפכו גלובליות, ייתכן ויבוא יום ולא יהיו גבולות, מדינות, שפות או דתות. הקורונה כמעט גרמה לאחדות עולמית כזו. אבל כל עוד קיימות מדינות הרי השפה והשימוש בה הם חלק חשוב בהווייתה של כל מדינה.

לצערי התקשורת היום מלאה בכתבים שמדברים עם שגיאות. פעם מי ששידר ברדיו ובטלוויזיה, ידע לדבר עברית. אני בעד ששפה תהיה מדוברת, פשוטה ומובנת. אבל זו לא סיבה שהכתבים ידווחו עם שגיאות. חברי כנסת ושרים לא יודעים עברית.

איך יכול להיות שהלאומנים שמקדשים את הדגל, דורשים נאמנות למדינה בכל מיני דרכים, לא חושבים ששפה היא באותה דרגת חשיבות. אלה שדאגו לחוק שרק העברית תהיה השפה הרשמית של המדינה מדברים עם המון שגיאות. היום בכנסת מי שמדבר עברית נכונה, לעיתים אפילו מתקן לאחרים הוא אחמד טיבי. אולי העברית שלו כל כך רהוטה שהיא לא מובנת.

אני לא אומרת ששפה צריכה להיות ארכאית ומיושנת. אפשר לדבר כך שכולם יבינו ובכל זאת לא לרצוח את השפה. וכדאי שבמערכת החינוך ידאגו שהמורות והמורים ידעו את השפה, יקפידו על שימוש נכון בה ולא רק לבחינת בגרות בלשון. אבל נתחיל בכך שחלוקת כיתה ולימודים במשמרות מובנים לכולנו, לא צריך להפוך את ילדינו לקפסולות.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר