עידוד הצבעת ערבים ברמלה. צילום מוטי מילרוד

לגזענות יש מחיר. שנה טובה לכולם

גם אחרי הבחירות ההסתה לא הסתיימה, בעיקר כנגד האזרחים הערבים. הפחד מניע אותנו, משתק, ויש מי שממשיך להעצים אותו. בואו ננסה לשנות. אפשר גם אחרת

פורסם בתאריך: 26.9.19 21:20

יש לי חלום לחיות במדינה נורמלית, האמת היא שיש בעולם כמה כאלה, אבל אני רוצה שכאן, במקום שגדלתי בו, במקום שנמצאים ילדיי ונכדיי, יהיה מקום נורמלי, מקום שכיף לחיות בו. בשבילי מקום שכיף לחיות בו זה לא רק האפשרות לקנות כרטיס טיסה זול או להזמין בגדים באינטרנט. המרחב שאנחנו רוצים לחיות בו אמור להיות בלי פחדים, סביבה בטוחה ונעימה. אנחנו לא שולטים לגמרי ביכולת ליצור מרחב כזה, אבל חייבים לשאוף אליו. וכדי להגיע הכי קרוב שאפשר צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה, לשאול את עצמנו שאלות כל יום ולחשב מסלול מחדש.

חיים בפחד נגרמים לרוב בגלל איום על הקיום למי שגר באזורים של רעידות אדמה, צונאמי והרי געש. האפשרות היחידה היא לעזוב. כשהאיום הוא מעשי ידי אדם, כמו רדיפות ורצח עם, האפשרות לעשות משהו היא רק מעורבות של כוח מתנגד.

אנחנו חיים באיום קיומי על ידי חלק מהשכנים במרחב. הוויכוח בתוכנו הוא על הפתרון. אבל בגלל שאנחנו מדינה עם צבא ויכולות טכנולוגיות דירות אין לנו סכנה קיומית. אז מתי הפחד שלנו מוצדק ומתי לא — זו השאלה. פחדים ביישובים בעוטף עזה שחיים כל יום תחת אש הם מאוד אמיתיים, אבל מרבית הפחדים הם בעקבות הסתה והעצמת רגשות של שנאה.

אחת מהמרצות שלי, יהודייה אמריקאית, סיפרה לנו ששהתה לצורכי מחקר בקוסטה ריקה. הבחורה שליוותה אותה כל הזמן בהתה בה, לבסוף ביקשה אם אפשר למשש לה את הראש. ההסבר היה שהיא רוצה לבדוק אם אין לה קרניים. כי ליהודים יש קרניים מהשטן. לקח לה הרבה זמן להשתחרר מהדעה הקדומה. היא לא פגשה יהודים לפני כן. אז מה יש להתפלא שהיו כאלה שהאמינו כי בפסח מכינים מצות מדם של ילד נוצרי? זה לא נכון, אבל כשיש מי שמאמין בזה, אז הפחד מהיהודי הוא אמיתי בשבילו.

אז בואו נדבר על המרחב שלנו, נתחיל עם עובדות. האזרחים הערבים שחיים כאן הם קהילה אמיתית. הם ואבות אבותיהם נולדו כאן. יש להם שפה משותפת, לאום משותף, הם ערבים. מבחינת הדת, הרוב מוסלמי ומיעוט נוצרי. גם הדרוזים והצ’רקסים הם חלק מקבוצה אתנית זו. מה רוצה המיעוט שחי בתוכנו? לחיות! להרבות אושר ושמחה, להתפרנס ולדאוג למשפחה. בדיוק מה שאנחנו רוצים. בחיי היום—יום אנחנו חיים אחד בתוך השני. אנחנו קהילה אחת עם אותו הווה.

ד”ר עאדל אבו שרח’ הוא רופא שיניים. הוא לא אזרח ישראלי בכלל, הוא פלסטיני מהשטחים. הוא מדהרייה, הייתה עליו כתבה ב-15 בספטמבר בערוץ כאן 11 בחדשות. יש לו 12 רופאים ורופאות שיניים בחמש מרפאות במקומות שונים. הוא כנראה יכול להחזיק בשיאי גינס במהירות בנושא בניית שתלים. באים אליו הרבה אזרחים ישראלים יהודים, כי המחירים שלו הרבה יותר זולים. כולם יודעים שטיפול כזה עולה עשרות אלפי שקלים בארץ. האנשים שרואיינו היו מבוגרים, חלקם דוברי רוסית, כולם אמרו שאין בהם פחד להגיע אליו. מה שהיה חסר לי בכתבה הוא מה הם דעותיהם הפוליטיות, והאם זה שינה לגביהם את היחס לערבים.

ביום שישי האחרון השתתפתי בחתונה בכפר יאסיף. חגיגה שמחה, המוני נשים וגברים במיטב הבגדים. הנשים היו לבושות בין שמלות מיני ומחשופים לבין שמלות ארוכות וחיג’אב. ישבתי ליד מונא, והתפתחה שיחה. מהר מאוד עברה לעניינים הפוליטיים. בעלה אמר לי שהוא כל השנים הצביע מרצ, אבל ההסתה והגזענות של נתניהו גרמה לו להצביע למשותפת. מולם ישבו שני גברים, אב ובן, הם אף פעם לא הצביעו, הפעם גם הם הצביעו למשותפת. הם רוצים לחיות במדינת ישראל, הם רוצים לחיות איתנו, מה שמעניין אותם זה עתיד הילדים.

אבל הגזענות וההסתה הפחידו אותם והוציאו אותם מהבית להצביע למי שאיתו הם מרגישים בעלי גורל משותף.

ההסתה לא נגמרה אחרי הבחירות. מציפים אותי בכל מיני סרטונים שבאים להפחיד אותי מחברי הכנסת הערבים. זה כל כך הזוי, כי אני מכירה אותם אישית. לא רק אני, גם ביטן, שיושב ומסית נגדם, ישב איתנו וניגב חומוס שהגיע מהשטחים, לא זוכרת מאיפה בדיוק, אבל הסתבר שכל יום רביעי היה אחד הח”כים מהמשותפת מביא משם חומוס. גם ביטן אמר שזה החומוס הכי טעים, אז למה לשנוא ולהכליל קבוצה שלמה של אנשים? הרי אנחנו חיים כאן ביחד. ככל שהגזענות תגבר, כך גם הם יפחדו יותר. ככל שאנחנו והם נפחד אלו מאלו, נמציא סיוטים שלא קיימים, השנאה תגבר. ומשנאה לא יוצא שום דבר טוב.

הבחירות עוד לא עזבו אותנו. בגלל מאזן האימה ההכרעה הייתה ברורה, רק שהפרשנות שלה נתונה בידי אדם אחד. ליברמן. הוא יצא הכי נשכר מהבחירות האלה, כשבעצם יכול היה לדרוש את אותו דבר פעם קודמת. אל תתפלאו שבסוף יחבור לביבי עם המפלגות החרדיות, “כי מילה של ליברמן זו מילה” תופס רק כסלוגן בחירות. מאחר שהנושא המדיני והנושא הכלכלי לא שוברים שוויון, הוא עלה על גל החילוניות. אז המילה שלי אומרת שהוא ישב עם החרדים בממשלה דתית לאומית. בינתיים הוא מתעלל בנתניהו, אולי מחכה שיגישו נגדו כתב אישום. אבל כתמיד הוא בלתי צפוי.

שנה חדשה עומדת בפתח. האמרה “תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה” באה לתת לנו תקווה לחלום ולצפות שיהיה טוב. ברור שהטוב שאני מצפה לו הוא לא הטוב של כל אחד. אבל אני אאחל לכולם את מה שאני מאחלת לעצמי, שתהא זו שנת שלום. שנת שוויון, שנה קסומה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר