טקס ההשבעה השבוע: חברי המועצה הנכנסת וצבי צילקר. צילום: מייק אדרי
טקס ההשבעה השבוע: חברי המועצה הנכנסת וצבי צילקר. צילום: מייק אדרי

אני אופטימי, יש לכם בעיה עם זה?

כשהסתכלתי ביום שלישי בחברי מועצת העיר החדשה על הבמה בטקס החגיגי הבנתי שיש תקווה. וזו לא הסיבה היחידה לאופטימיות

פורסם בתאריך: 7.12.18 11:22

לאופטימיות שלי יש הרבה סיבות. הראשונה החלה בערב כינון מועצת העיר ה-11 כבר בלובי המשכן בשלב ה״מינגלינג״ כשראיתי פעילים מרכזיים שאיבדו את עצמם לדעת בארבעת החודשים שקדמו לבחירות מחייכים ומחבקים פעילים של המתחרים. השפיות חזרה.

אני אופטימי כי 25 מתוך 29 קיבלו הזדמנות לבוא לידי ביטוי בעשייה ולא בצפייה מהצד. אני אופטימי כי 65% מתושבי אשדוד הבינו שמי שיוצא להצביע — בוחר להשפיע. בעשרות הזדמנויות אמרתי שרק אנחנו יכולים לשנות את הרכב המועצה, ומה שאנחנו נבחר — כל ראש עיר שייבחר ידע להסתדר עם זה. זו הפוליטיקה. והפעם הפוליטיקה הושפעה מהבחירה הישירה שלנו ולא ההפך.

אני אופטימי כי השנאה שקעה, הרבה בזכות הרכב המועצה. שאפו ליחיאל לסרי שהחתים ושאפו לכצנלסון שחתם, ההחתמה שברה את החומות ופתחה את הסכר, ההחתמה שנתנה לגיטימציה לכולם (כמעט כולם) לבוא לשולחן המשא ומתן עם הידיעה שהאופוזיציה היא לא אופציה.

אני אופטימי כי 18 חברי מועצה, בני ובנות העיר, תפסו את מקומם של 16 מקודמיהם, 18 פנים חדשות עם אש בעיניים, רצון להצליח ורצון לשנות. זה היה שינוי מתבקש, שינוי מיוחד, שינוי שקרה.

אני אופטימי כי מחאת השבת לא הייתה לחינם. המחאה שסחררה את העיר אשדוד והוציאה ממנה את כל השדים, והיו הרבה. המחאה שבאה כפרומו למעורבות הציבור במערכה הפוליטית שהולידה הרכבים חדשים במועצה ושינתה את הרכבה מהקצה אל הקצה. המחאה בעיקר תעמוד לכולנו כעמוד ענן במידה שהעניינים יתדרדרו, המחאה תעמוד כעמוד ענן גם למנהיגי העיר שלא ירצו במשמרת שלהם עוד סאגה דומה.

אני אופטימי כי ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי הבטיח וקיים. בנאום פתיחת הקמפיין שלו הבטיח לשלב את כולם במועצה שירכיב. איש לא האמין שהוא יקום מכזה קמפיין וישים את תושבי אשדוד לפני הפוליטיקה, לפני המחויבות האישית לש״ס שעמדה לצדו ויחתים את אויבו הפוליטי כשווה בין שווים.

השבעת המועצה באשדוד. צילום: פבל

כינון מועצת העיר ה-11 באשדוד, יום שני השבוע. צילום: פבל

אני אופטימי כי שמעון כצנלסון הפר הבטחה, הבטחה שהבטיח יום לפני הבחירות בלהט היצרים. הבטחה שהייתה מביאה את אשדוד למקום חשוך ולעוד חמש שנים של חימום כיסאות והקפאות פיתוח, עוד חמש שנים של אופוזיציה שבעיקר מתנגדת ולהוטה להרוס במקום להתמקד בבנייה. גם כשמבטיחים ואפילו חותמים על החלטה גרועה, צריך להבין את זה, ומי שמגדיר את עצמו מנהיג חייב לקחת אחריות על טעויות ולתקן. כצנלסון עשה זאת, גם אם בלב כבד, אבל עשה. זו התחלה מצוינת להתחיל קדנציה. לו ולנבחרת שלו, ברוכים הבאים.

אני אופטימי כי ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי החליט לכבד את אויבו הפוליטי הנצחי. אני שמח שראש העיר ד״ר לסרי עובר שינוי מהותי בתפיסתו. בנאומו באירוע כינון המועצה הנכנסת הכריז ש״קריית התרבות״ של אשדוד תיקרא על שמו של אינג׳ צבי צילקר. ההחלטה אמנם צריכה לעבור החלטת מועצה, אבל אני לא רואה, אפילו בדמיוני מישהו מחברי המועצה מתנגד או רחמנא לצלן נמנע.

אני אופטימי כי כמות הנשים במועצה הוכפלה, עוד יותר אופטימי שאשדוד היא העיר היחידה בישראל שהכניסה סיעה נשית למועצת העיר, זה היה חסר, זה היה מתבקש, וזה עדיין לא מספיק.

אני אופטימי גם מהעובדה שש״ס ויהדות התורה נמצאים בקואליציה, אני שמח שקולם נשמע, ואני מאוד שמח שיש להם השפעה מאזנת. לא הייתי רוצה שהם יהפכו להיות המקופחים, כמו שלא רציתי להיות המקופח. אשדוד הכי יפה כשהיא מאוזנת. נשמח בחגיהם וישמחו בחגנו. יש עוד הרבה לעשות בקירוב הלבבות, שמירת הסטטוס-קוו היא הצעד הראשון והמתבקש, ואת זה כבר יש לנו ביד.

 

אשדוד חגגה בשבוע שעבר יום הולדת 62. כתבתי לה ברכה שמתאימה במיוחד לאווירת האופטימיות:

אשדוד, עוד לא התנערת מכל ההמולה של הבחירות, יש עוד כמה שלטים שעדיין תלויים, פה ושם עוד מדבקות על רכבים, וכבר הגיע יום הולדת.

כולם שנאו את כולם והכול מתוך אהבה אלייך, כל אחד חשב שהוא יעשה ממך יותר יפה, יותר חכמה, ויותר מתורבתת. מרוב כוונות טובות יצא לכולם רע, התפצלנו, שוסענו והתפלגנו, וכל אחד רוצה אותך לעצמו, כולם רואים את הפוטנציאל של היפהפייה בת ה-62 שיש לה עוד מלא מה לתת.

מה לא אמרו עלייך? שתהפכי לבית שמש, שתהיי סגורה בשבת, שהשתלטו עלייך עבריינים, שאת מסוגלת להרבה יותר, שאין בך פרנסה, שאת לא חכמה, שאת יקרה בטירוף ושעוזבים אותך ולא חוזרים.

אמרו שיעזבו יום אחרי, אבל איך אפשר? אמרו הרבה דברים שלא קרו, רובם גם לא יקרו, כי כשצריך כולנו יודעים להילחם עלייך, לצאת להפגין ולעמוד על שלנו.

על אחת כמוך לא מוותרים בקלות, לא כל יום מוצאים בת 62 שנראית ככה, שמצטלמת ככה, נוחה, נגישה וביתית.

יש לנו עוד הרבה דברים לעבור יחד, לא רק דברים טובים, כי אנחנו יחד, בטוב או ברע. תתעלמי מרעשי הרקע, כולם מדברים מאהבה. את כמו הילדה היפה בכיתה שלא יודעים איך להתחיל איתה, אז מציקים, מנסים לתפוס קצת תשומת לב לכמה רגעים.

אז אל תתייחסי, אוטוטו כולם ישכחו, ידליקו נרות, יאכלו סופגניות ויחזרו לחזר, להחמיא לפרגן ולחיות. יחד!

בנימה אופטימית זו אברך את ה-29 בברכת דרך צלחה ואת תושבי אשדוד בברכת חג אורים שמח. שנדע רק אור, והרבה.

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר