אחרי שהייתי בלוגרית ב"מה וזה" שכתבה בעיקר על רווקות, דייטינג, אהבה ואכזבותיה, כיכבתי ברשימת הרווקים המבוקשים של ישראל באתר מאקו והתראיינתי בכתבה בערוץ 2 שנתיים קודם לכן על איך זה להיות רווקה מעל גיל 30, היום, כשאני עונדת טבעת אירוסין על האצבע, אני מרגישה מחויבת לעשות מעין קלוז’ר עם כמה תובנות על חיי הרווקות.
אין בעיה שיהיו לכם רשימות והגדרות לגבי איך אהבה צריכה להיראות, בתנאי שתדעו לרענן אותן אחת לכמה זמן ולצאת מהמוכר והידוע שכבר ניסיתם ולא הלך בעבר. צאו מהתבניות, אתם לא ביצים.
אם היו מבקשים מאיתנו לשבת ולתאר את בן או בת הזוג המושלמים עבורנו, הרשימה לא הייתה נגמרת מרוב תיאורים של נראות חיצונית, תכונות אופי וערכים שחשובים לנו שיהיו בהם. ההמלצה הכי טובה היא לשבת ולבחור את הדברים הבאמת חשובים לכם, ועליהם לדעת לא להתפשר.
אישה חכמה אמרה לי פעם: “אם הוא נבהל — הוא לא פוטנציאל” ועודדה אותי לעשות סדר או שיחת "יחסינו לאן" מוקדמת יחסית עם בן הזוג כדי לוודא שאני לא מבזבזת את זמני היקר על PLAYER שהוא לא רציני לגביי. וזה עובד, לטוב ולרע. לא שאני רומזת לבדוק רצינות ומחויבות כבר בדייט הראשון או השני, אבל כן להבין לאן נושבת הרוח או פשוט להגדיר תקופת זמן מראש שבה אתם נותנים לזה לזרום (גברים, "לזרום" זו המילה השנואה ביותר על נשים רווקות, סתם שתדעו), למשל חודש מתחילת הקשר כדי להבין אם יש פה מצב לאהבה וזוגיות או לא.
עכשיו גם לי יש טבעת
בלי לחץ — לא של החברים שלכם, לא של ההורים שלכם ובטח לא שלכם, גם אם נותרתם הרווקים היחידים בסביבתכם, להיות לחוצים לגבי זוגיות וחתונה זה לא הדבר שהכי מושך את הצד השני. עם זאת, שימו לב שאתם לא נכנסים לאדישות או ללופ של מערכות יחסים מהירות וזמינות שנותנות לכם תחושת חמימות ואהבה חד-פעמית ומהירה. לכולנו יש צרכים לספק, אבל שימו לב שאתם לא מוכרים את עצמכם בקלות.
קחו בחשבון שאנחנו דור אחר, יש היום שפע ופתיחות שלא הייתה פעם, ועדיין, למרות כל הדברים הרעים שהטכנולוגיה הביאה איתה, היא הביאה גם אחלה דברים, כמו אתרי היכרויות, רשתות חברתיות ואפילו אפליקציות כמו טינדר.
ההורים שלנו הם לא פרמטר להשוואה, ואולי דווקא בגלל זה הכי קשה להם להבין אותנו, כי אם אימא שלכם התחתנה בגיל 20 והיא עדיין עם אבוש, היא בטח לא מכירה את כאב הלב והאכזבות שחוויתם בשנים האחרונות ותתקשה להבין את הפחדים שלכם לגבי להתאהב שוב והחשש מלהתאכזב שוב.
אם נדע לאהוב
צאו לדייטים במטרה ליהנות ולא במטרה לראיין את בן או בת הזוג הבאה שלכם. אם תגיעו לדייט בגישה של "באתי לעשות כיף" ולא תנתחו כל הבעה או מילה שהדייט שלכם אומר או עושה, תגלו שיכול להיות דווקא נחמד לצאת לעוד דייט. דייטים באווירת ראיונות עבודה הם כבר מזמן לא באופנה, ובמקומם תוכלו להתייחס לעניין כאילו מדובר בבילוי עם חבר/ה טוב/ה, בין אם זה על קפה או בהופעה או אפילו במשחק באולינג. אם תגיעו מיואשים מהדייטינג מראש – יראו את זה עליכם.
והכי חשוב, רגע לפני שאתם רוצים להיכנס למערכת יחסים אמיתית ורצינית חשוב שתדעו לאהוב את עצמכם באמת. את מי שאתם, בלי מסיכות, בלי מגננות ובלי התדמית שפיתחתם במשך שנים ואתם בטוחים שהיא מגנה עליכם. אחרי שתאהבו את עצמכם יהיה הרבה יותר קל לאהוב אתכם.
