מי הרגיז את חן?
מי הרגיז את חן?

זהבי עצבני? חנבו עצבנית!

אף אחד לא אוהב להתעצבן. הרי הדרך היחידה להצליח לא להתעצבן יותר אי פעם בחיים זה שיפסיק להיות לי אכפת. ואני? אני כמו דובון אכפת לי במסווה של בחורה מפולפלת מאשדוד

9.8.18 12:20

לפעמים מעצבן אותי להבין שאני מתעצבנת בקלות. אני מנסה לעבוד על שלוות הנפש שלי לפחות חמש שנים, ובכל זאת לחיצה נקודתית על הרגשות או הערכים שלי, ואני עלולה להתפוצץ ברגע. באופן מפתיע (או שלא) קל לי בהרבה לכעוס או להתעצבן על אנשים שקרובים אליי כמו משפחה וחברים, ואני הרבה יותר מתונה בעבודה ואנשים זרים. אני יוצאת מנקודת הנחה שהקרובים אליי מכירים אותי ולא יפעלו באופן מסוים שעלול לפגוע בי או להתסיס את רוחי, ובכל פעם שאלו קורים מתאכזבת עד כאב.

בגדול, כשאני חושבת על זה, לפעמים הרבה יותר קל לי לכעוס ולהתעצבן מאפשר להיפגע, אף על פי שבתכל’ס אני נפגעת. תקראו לזה אגו, תדמית קשוחה שאני מודעת אליה ולא מצליחה להיפטר ממנה לחלוטין כבר שנים. ברגע שמשהו רע קורה, היא קופצת כמו אם שמגוננת על ילדיה וסופגת את המכה במקומם, או יחד איתם. תלוי איך מסתכלים על זה.

חן בוקר

חן בוקר

אחרי שזיהיתי את הבעיה, שזה השלב הראשון והמאוד חשוב, הצלחתי למתן את התגובות שלי. אני מוצאת את עצמי לא אחת מנסה לספור עד 10 לפני שאני מגיבה, והיום אני מגיעה לרוב עד שבע ואז… בום! מתפוצצת.

ניסיתי כמה פעמים לברוח ממקומות שחשבתי שמעצבנים אותי. באשדוד הייתי מתעצבנת במשך שנים על לא אשדודים מתייפייפים שהיו קוראים לאשדוד "אש-דויד" ועל צפונים שהיו קוראים לאשדוד במילרע כאילו כולם צורחים פה באופן תמידי מהחלון לאחרים לרדת למטה.

אני עצבנית בלב. מסתבר ששם העצבים מונחים, רק שתדעו.

אז מה מעצבן?

פעם התעצבנתי על ההתנהלות של הממשלה, ומיד החלטתי שאני לא אוכלת יותר ב—BBB.

פעם אחרת התעצבנתי כל כך עד שברחתי לתל אביב. לצערי, גם שם התעצבנתי, ואז הבנתי ש‏הבעיה בתל אביב היא שלפעמים את עצבנית ובא לך לשבור משהו, אבל כולם שם כבר שבורים.

‏והיה מקרה שהתעצבנתי על בן הזוג שלי בזמן שהוא ישן. נשבעת, ממש כעסתי עליו והתאפקתי שלא להעיר אותו. אגב, במקרה שלו זה ממש כמו בבית הספר היסודי כשמישהי אומרת לך שאתה מעצבן אותה והיא עדיין לא מודעת לזה שבא לה עליך. אבל רק במקרה שלו.

 

בינינו, יש עוד המון דברים שמעצבנים אותי, כמו למשל שנורא קשה למצוא בנות עם תלתלים בימינו וכמעט כולן עושות החלקה, שחברות אופנה מייצרות מכנסונים יותר קטנים מתחתוני הסבתא שלי, שאני אף פעם לא מצליחה ללכת לפארק אשדוד—ים מבלי שיהיו שם ערימות של אנשים על כל מתקן אפשרי, שחוק הלאום וחוק הפונדקאות ומלא חוקים אחרים שכולם כל היום מתלוננים עליהם ברשתות החברתיות, אבל ביום הבחירות כנראה ששוכחים ללכת להצביע או מצביעים שוב ביבי, שאני כבר לא יכולה לאכול מה שבא לי מתי שבא לי ולא להשמין, שאנשים מעבירים ביקורת על אחרים אבל לא על עצמם, שאי אפשר לקנות באשדוד באף דוכן את עיתון “הארץ” ומה לא?

בגדול אני מתעצבנת גם מדברים כמו אנשים שאומרים משהו ולא עושים ובמיוחד כאלה שהם “אחד בפה ואחד בלב”, קשה לי עם אנשים שמשקרים, סכסכנים ורכלנים, שמרוב שמשעמם להם בחיים הם מחפש לתבל את החיים שלהם, אני מתעצבנת כששופטים מהר מבלי להכיר. מעצבנים אותי גם אנשים תמימים מדי עד כדי טיפשות או טיפשים עד כדי חוסר מודעות. מעצבנים אותי יועצי אחיתופל ואלה שמקשיבים להם. מעצבנים אותי כפויי טובה, אנשים שלא יודעים לפרגן והכי מעצבנים אותי אנשים כמוני, רגישים מדי שנותנים יותר מדי מקום לכל האנשים שמעצבנים.

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר