מאז שנבחרתי למספר 5 ברשימת תנועת אשדודים המתמודדת למועצת העיר הרעיון להיות חברת מועצה נראה מציאותי מתמיד. במשפחה שלי נשמעים קולות החוששים מהעניין.
אבא שלי סיפר לי סיפור על דרקון שכל מי שנלחם בו מת, ומי שמצליח להרוג את הדרקון הופך לדרקון בעצמו. מה שאומר בעצם שאי אפשר לנצח את הדרקון.
לטענתו, פוליטיקה זה אותו הדבר. אתה נלחם בה, מגיע עם אידיאולוגיות וערכים, ואם אתה מצליח לשרוד את הקרב — בסוף אתה הופך להיות בדיוק כמו הפוליטיקאים שבהם נלחמת, אי אפשר לשנות את הפוליטיקה.
"אבא", אמרתי לו, "אתה יודע שאני חולמת חלומות ומגשימה. אני מאמינה שתושבים יכולים לשנות את הפוליטיקה ובמקום להילחם בדרקון, לרתום את היצור המופלא הזה לצרכינו. אני מאמינה בזה, כי אני חלק מתנועה שעושה את זה".
מגן
בתנועת אשדודים אנחנו מאמינים שאזרחים יכולים להוביל אידיאולוגיות, מאבקים ורעיונות ולאתגר את המערכת המוניציפלית. הובלנו בעצמנו תהליכי שינוי רבים בעיר שהגיעו בעקבות מעורבות תושבים ודרישה להתייחס לצורכיהם. ככל שהתושבים מאורגנים יותר, ככה יותר קל לנו ליצור שיתוף פעולה עם העירייה או להיאבק.
באשדודים מצאתי בית לרעיונות שלי על מעורבות תושבים. הקמנו תנועה שיש בה המון פעילים מעורבים ופיתחנו מנגנון שבו אנחנו, כנבחרי ציבור, נישאר הנציגים של הציבור, ולא הנציגים של העמדות והרעיונות של עצמנו.
אנחנו מתכוונים להביא את הידע המשותף והצרכים של כל התושבים לידי ביטוי בהחלטות על מדיניות. נדאג לכך שלכל אחד מהתושבים יהיה קול, יהיה מקום להציע רעיונות, להוביל מאבקים ובעיקר להמשיך ולשנות. מקום של הקשבה ומקום של בניית קשרים וכוח אזרחי. בזה התנועה עוסקת כבר הרבה שנים, ואנחנו לא מתכוונים להפסיק.
"אתה רואה, אבא, כשאנחנו רותמים את הדרקון לצרכים האמיתיים של התושבים, כשהוא פורש כנפיים, יוזמות מתקדמות בחינוך, בדיור, במסחר ובכל מקום. כשהוא ממלא ריאות ומדליק את הלהבות האדירות שבתוכו, אין מאבק שלא ניתן לצלוח אותו".
נדמה לי שהוא נרגע, החליף את הדאגה בציפייה. עכשיו הוא מחכה שהרעיונות האלה יחלחלו לכלל המערכת הפוליטית. זה תלוי בנו.
