גונן שגב. צילום:רוני שיצר / ג'יני
גונן שגב. צילום:רוני שיצר / ג'יני

מתי אנחנו בוגדים בעקרונות שלנו

יש מעין הסכמה שכזו שבגידה, במובן הלאומי, היא הדבר הכי חמור שיש. הילה של פחד ומסתורין אופף את המילה. אבל צריכים לסייג ולהבחין שלא כל דעה שלא נראית לנו היא אכן בגידה

פורסם בתאריך: 22.6.18 17:28

שר לשעבר מואשם בריגול. הזדמנות טובה לדבר על בגידה. הבגידה הייתה ועודנה ברוב המדינות הפשע החמור ביותר. בימי הביניים הוטלו עונשים חמורים ביותר על בוגדים, עונשי מוות שכללו עינויים אכזריים במיוחד.

גם היום במדינת ישראל העונש על בגידה הוא העונש החמור ביותר, ונהוג לראות בבוגדים אנשים נבזיים ושפלים, בגלל ההבנה שבניגוד לעבירות אחרות על החוק, בגידה היא לא מקרה, אלא פעולה מכוונת המעידה על ערכים קלוקלים.

בתוך כל הסערה והשיח התקשורתי הער סביב מעצרו של הנאשם, שמעתי חבר כנסת לשעבר שהיה חבר במפלגתו של גונן שגב. כשנשאל אם הופתע מפרסום הידיעה אמר שלא הופתע בכלל היות וזו לא הבגידה הכי חמורה אותה ביצע שגב. הבגידה החמורה יותר לטענתו היא חבירתו של שגב לממשלת רבין שיצרה את הסכם אוסלו.

מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן

מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן

המראיין מיהר לציין שחייבים להפריד בין מחלוקת על גישה פוליטית/אידיאולוגית לגיטימית כזו או אחרת לבין העברת סודות מדינה לאויב, אך הח”כ לשעבר התעקש שאין כל הבדל, וחזר על כך שיתרה מזאת, הבגידה הנוכחית קלה הרבה יותר.

הוא כמובן לא היחיד שמשתמש בשורש בג"ד. זה החזיר אותי לשנת 1995 ולהפגנות הסוערות ששטפו את הארץ. גרנו בתל אביב, הייתי אז ילדה בת 11 ואני זוכרת את הפחד הקיומי המצמית להסתובב ברחובות ולנסוע באוטובוס. אני זוכרת גם את השלטים הנבזיים והמסיתים עם תמונתו של יצחק רבין עם כאפייה ומתחתיו המילה “בוגד”. ולאחר מכן את שלוש היריות שנשמעו עד ביתנו בשינקין, וראש ממשלה שנרצח.

הסוגיה הפילוסופית בנושא הבגידה מנסה בראש ובראשונה להבין. בגידה אידיאולוגית היא דבר נורא כל כך או שמא מדובר באקט ראוי וחשוב. ברור שבוגדים מסכנים את הפרטים בחברה, אך האם כחברה אנחנו רוצים לדכא את הקולות הביקורתיים שסימנו בעבר לא פעם ולא פעמיים את המוסר הנכון והשכל הישר? האם הבעת מחאה היא בגידה? האם התבוננות בסבל “הצד השני” היא ההפך מנאמנות כלפי הצד שלי?

 

דווקא בגלל שמעשה הבגידה נוגע בקרקע האנושית הבסיסית ביותר ומערער על ערכי היסוד הראשוניים כמו אמון ונאמנות הוא נתפס כחמור ביותר או מאידך כאמיץ ביותר. הוא מפחיד ומזעזע וגורם לנו לראות בבוגד תת אדם הראוי לכל עונש שהוא, ולו כדי שנוכל להסביר לעצמנו שנדרשות תכונות נבזיות ושפל מדרגה כדי לבצע את המעשים האלו, והנאמנות הבסיסית קיימת אצל רוב מוחלט של בני האדם.

אך במקרים מסוימים אנחנו משתמשים בבגידה כדי לתאר מעשה שנראה בעינינו חמור מאוד, אף על פי שאין בו שימוש בדו פרצופיות ודי ברור לנו שהאדם שנגדו מופנים הטענות מאמין שבדרך הזו הוא מיטיב עם סביבתו ועמו.

שימוש במילה הקשה הזו כלפי אירועים שלא מתכתבים עם הגדרתה הפשוטה מעורר בתחילה זעזוע כלפי המקרה הספציפי, אך במשך הזמן הביטוי נשחק וצובר מטען של קונוטציות חדשות. גם במקרים שנראה בוודאות שמדובר בבגידה, הבוגד לעיתים פועל מתוך תחושת נאמנות ושליחות, ובטוח שבמעשיו הביא רק טוב לנוגעים בדבר.

בואו נשמור על המילים הקשות וגם כאשר אנו עושים בהן שימוש, כדאי שהוא יהיה פחות נחרץ עד לבירור העובדות. השפה שלנו יקרה, והיא יוצרת מציאות.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר