משפחת חסן-סרוסי מאשדוד אינה יודעת את נפשה מרוב צער ואבל. בחודש האחרון ביקרו בני המשפחה פעם אחר פעם בבית העלמין: בתחילה נפטר יעקב חסן בן 61, שהיה נגר מוכר בעיר מבעלי נגריית מבורך הנקראת על שם אביו שהלך לעולמו לפני שנים והיה הנגר הראשון באשדוד. אחרי כשבועיים הלך לעולמו הדוד, איש הציבור מישל סרוסי. והיום הובאה למנוחות אמו של יעקב, ז'קלין – אחותו הגדולה של מישל.
ז'קלין חסן סרוסי ז"ל. התמונה באדיבות המשפחה
יעקב נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן, כך גם מישל שהיה בן 79 במותו. ואילו ז'קלין מוכת היגון לא קמה היום משנתה והיא בת 86.
"אמא מתה מות נשיקה", אמרה הבת לימור חסן מורד. "אחי ראה אותה מוקדם בבוקר ישנה, הלך לבית הכנסת וכשחזר מצא אותה מעורפלת הכרה. צוות מד"א ניסה להחיותה ונאלץ בסופו של דבר לקבוע את מותה. לאמא מאוד כאב על הבן שלה האהוב, יעקב, שמת אחרי 8 חודשי מאבק בסרטן, הצער הרג אותה. כשמישל נפטר לפני כשבועיים, לא העזנו לספר לה, לא רצינו לצער אותה עוד יותר".
יעקב ואמו ז"ל. התמונה באדיבות המשפחה
האחים ז'קלין ומישל ז"ל. התמונה באדיבות המשפחה
לימור הספידה את אימה בהלוויה שנערכה אחר הצהריים באשדוד:
"אמא יקרה שלי,איך הלכת ממני? לא יכולה לכתוב מילות פרידה, כל תמונות ילדותי עוברות בראשי, הילדות ברחוב הראשונים, בת הזקונים שלך שטיפחת ופינקת כל הזמן, כל הזמן דואגת ושואלת, כל הזמן שמחה ומחבקת ולהסתכל בעניים שלך זה לדעת שהכל יהיה בסדר!
למי אני אתקשר עכשיו כל יום ואשמע ממך שהכל יהיה טוב אל תדאגי יה בינתי,אלוהים ישמור אותך ואת הבנות אל תדאגי יה בינתי. השארת לי חלל עצום בלב כאב שלא נתפס. אמא יקרה לא סבלת את הכאב על ג׳קוב לא רצית לאכול כלום ולא לשתות. עכשיו תיפגשי את אבא ואת ג׳קוב ודוד מישל, מרסל ואשר.
אמא אני אוהבת אותך לעד ולנצח, תשמרי עלינו שלחי לנו קצת נחת למשפחה. תדאגי לסדר לנו שם למעלה את כל העיניינים שהרי את צדיקה ותפילותייך יתגשמו במהרה.
משפחת חסן בדרכה לישראל. התמונה באדיבות המשפחה
למדתי מימך כל כך הרבה אמא, מה זה לאהוב ילדים ולהילחם עליהם כמו לביאה לא משנה מה הקשיים שאנחנו נתקלים, מה זה להעניק, לרקום פרחים לאהוב ליבך, לבשל מטעמים בסירים גדולים שלא יחסר לאף אחד, הטעם של הקוסקוס המיוחד שלך, העוגיות של שבועות ועוד מטעמים, לסרוג נעליים וסוודר לנכדים הקטנים שנולדו.
משפחת חסן בימים שמחים יותר. התמונה באדיבות המשפחה
כמה אהבה אמא כמה. מה זה לפתוח את הבית לחום אהבה ושמחת חיים, תמיד לראות את העולם במשקפיים ורודים, אני אוהבת אותך אמא, ותסלחי לי שלא באתי בשבת, אבל מבטיחה לפגוש אותך שוב בחלומות, לנשק ולחבק אותך לנצח נצחים".
ז'קלין ז"ל עם אחותה יהודית גרנות. התמונה באדיבות המשפחה
לימור הוסיפה עוד: "אנחנו לא מעכלים, כל האובדן הזה בתוך זמן כל כך קצר, לא נתפס בכלל. אמא הייתה האחות הגדולה במשפחת סרוסי. אישה צנועה וענווה, אופטימית, רוצה רק טוב. היא גידלה אותנו, שבעה ילדים, והשאירה אחריה גם נכדים רבים ונינים. היא ואבא עלו לארץ מתוניס בשלהי 1956 כזוג נשוי עם ילדים. הם היו מראשוני וממקימי אשדוד וחיו ברחוב הראשונים. אבא פתח את הנגריה הראשונה שקיימת עד היום וגם היה ממקימי הפועל אשדוד בכדורגל".
