שריפה בבית הזיקוק באשדוד, תמונת ארכיון

היום במחוזית: אישור למאגר גפ"מ ענקי

למרות התנגדות האיגוד והעירייה, מרכז ארצי לאחסון גז פחממני יוקם באשדוד. מאות מכליות עם החומר הדליק שינועו על הכבישים, סכנת התלקחות ופיצוץ, איום על שכונות המגורים הצפוניות וסיכול כביש הגישה החדש לנמל — זה רק חלק ממה שצפוי לנו

פורסם בתאריך: 15.1.18 17:02

בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום ידון היום סעיף שנוגע להקמת מתחם לאחסון 10,000 טון גז פחממני מעובה (גפ”מ) במרחב בית הזיקוק ובסיס הדלק לשעבר. זאת נוסף לאלפי הטונות שכבר מאוחסנים ומשונעים שם כיום.

הגפ”מ משמש בתפקיד גז בישול, מקור אנרגיה בתחבורה, להסקה וגם לשימושים שונים בתעשייה. כדי להגדיל את הכמויות הזמינות שלו המדינה מקדמת תכנית ארצית להקמת מאגרים להוספת עשרות אלפי טונות של הגפ”מ.

המחשה: מיכלית

אחד המתחמים המרכזיים מתוכנן לקום באשדוד. המדינה ומוסדות התכנון מקדמים במרץ את הקמתו למרות התנגדות של אנשי מקצוע שמתריעים מפני הסכנות וההשלכות שהיא נושאת בחובה.

“בכייה לדורות”

באיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה ובעיריית אשדוד הביעו התנגדות בכתב לתכנית. במכתב ששיגר לאחרונה ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי לשר להגנת הסביבה זאב אלקין הוא מזהיר שאם התכנית לא תבוטל, היא “תגרום נזק משמעותי ובכייה לדורות, תוך סיכון פיתוחה של אשדוד”. לדבריו, תוצאת אישור התכנית תהיה “ריבוי תשתיות ארציות מסוכנות באשדוד ובמחוז הדרום בכלל והגדלת הסיכון באופן לא פרופורציונלי.

עבודות הריסת בסיס הדלק הישן של צה"ל באשדוד. ברקע: בית הזיקוק. צילום: אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון

ההחלטה שאושרה”, מוסיף לסרי, “בדבר תוספת בסך 10,000 טון גפ”מ הינה נוסף ל-6,000 טון הקיימים ברישיון העסק הנוכחי של פז בית זיקוק אשדוד, והיא משנה לחלוטין את סיווג הסיכון הביטחוני והסביבתי של האתר — לא נוכל להסכים לה”.

ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי. צילום: דוברות עיריית אשדוד

לסרי ביקש מהשר להגיש ערעור על ההחלטה, והוא מציין כמה נימוקים לכך: 1. סיכון השכונות החדשות המיועדות להקמה בצפון אשדוד — מדובר בשכונות שייבנו במסגרת הסכם הגג, דוגמת רובע פארק לכיש. “תכנון מאגר גפ”מ במרחק של כ-2.5 קילומטר אינו סביר ומחמיר את הקונפליקט הקיים ממילא. הכנסת מרכיב נוסף למשוואה בדמות מאגר הגפ”מ הענק משנה את התמונה והופכת את אזור התעשייה הצפוני למטרה מקבצית”.

2. חבלה ונטרול סלילת דרכים לנמל הדרום — הכביש המהיר המתוכנן לחבר את כביש 4 עם הכניסה לנמל החדש חולף צמוד לפינה הצפון מערבית של בית הזיקוק, שם מיועד להיות מוקם מאגר הגפ”מ החדש. “הנתיב, הנמצא בתהליכי תכנון סופיים ואשר תהליך הבנייה אמור להתחיל בימים אלה”, ממשיך לסרי, “לא יוכל להתבצע לנוכח טווחי הבטיחות הנדרשים. שוב אנו עדים לסיטואציה בה 'יד ימין אינה יודעת מיד שמאל’”.

שריפה בבית הזיקוק באשדוד בקיץ האחרון

3. סקרי סיכונים ומרחקי בטיחות — “ברור מעל לכל ספק”, קובע לסרי, “שמי שאמון היה לבצע את סקרי הסיכונים נראה שלא עשה מלאכתו נאמנה. לא הוצג שימוש בתוכנות סימולציה המציגות את טווח הסיכון, וכתוצאה מכך השלכות על פינוי אוכלוסייה במצב של פגיעה במאגר כה גדול לא חושבה השפעה הדדית (תופעת דומינו) על מתקני בית הזיקוק עצמו וכמות הדלקים והחומרים המסוכנים אותם הוא מכיל קרוב למאגר”.

לסרי מזהיר מפני השלכות מסוכנות במקרה חירום: “לפגיעה במאגר הגפ”מ, שתביא לפגיעה בבית הזיקוק, עלולות להיות השלכות סביבתיות חמורות שיבואו לידי ביטוי בפליטות רעלים מסיביות. תהיה זו איוולת להפר איזון שהושג בעמל ובכסף רב ולחתור למצב דוגמת הקיים באזור העיר חיפה”.

4. פיזור סיכונים במצב חירום — בית הזיקוק באשדוד המספק יותר מ-40 אחוז מתצרוכת האנרגיה לתחבורה במדינה, והוא חיוני גם במצבי חירום. אך מיקום של מאגר הגז מסכנת את שרידותו ופעילותו במצבי קיצון.

5. ביטחון ובטיחות — לדברי לסרי, יש לפזר סיכונים ולא לרכזם בבחינת "לשים את כל הביצים בסל אחד". במסגרת התכנית להקמת מאגר הגפ”מ יש כוונה לבנות חניון למכליות — משאיות להובלת גפ”מ — “דבר שייצור בעיה ביטחונית ובטיחותית, שספק אם גורמי התכנון בחנו לעומק או נתנו עליה את הדעת”, כותב לסרי לשר אלקין.

הוא מוסיף שהדבר “יגדיל באופן משמעותי את העומס התחבורתי של תנועת משאיות גפ”מ בכבישי אשדוד ובמבואותיה”. לסרי חותם את מכתבו בכך שלטענתו היה נכון והגיוני יותר להקים את המאגר החדש באזור המרכז, קרוב לצרכנים העיקריים שלו.

אז מה יהיה לנו כאן?

המאגר החדש מתוכנן להכיל 10,000 טון גפ”מ, נוסף לכ-3,000 טון שכבר מאוחסנים כיום בבית הזיקוק. הקמת המתחם באשדוד היא חלק מתכנית מתאר ארצית (שכוללת שני אתרים במחוז הצפון ושני אתרים במחוז הדרום — באשדוד ובמתחם קצא”א באשקלון), שמבקשת לאפשר להקים אחד משני אתרים חלופיים באשדוד – אחד בחלק המערבי של בית הזיקוק, והאתר השני בשטח בסיס הדלק לשעבר שנסגר לפני יותר מעשור, ומבניו נהרסו ופונו לפני כחצי שנה.

בלוני גז. צילום: אורן זיו

לדברי ד”ר איתי מירז, מתכנן סביבתי באיגוד ערים, התכנית כוללת “מנגנון ביטול עצמי”, כך שעם מימוש התכנית באחד האתרים החלופיים היא מבוטלת באתר השני.

המאגר צפוי לכלול בתוכו מכלים קבועים בשיטה שנקראת “הטמנה עילית”, כלומר מכלים במפלס הקרקע שמכוסים בסוללות עפר. מבחינה בטיחותית, מציין מירז, שיטה זו דומה למכלים תת-קרקעיים, והיא מהווה את המיגון האופטימלי לתרחיש של פגיעה במכלים. נוסף למכלי האחסון מתוכנן להקים גם מסוף ניפוק מהמכלים למכליות כביש. באתר בית זיקוק קיים כבר מסוף ניפוק. בחלופת מרכז הדלק יהיה צורך להקים מסוף ניפוק חדש. כמו כן, מתוכנן להקים מגרש חניה למכליות גפ”מ צמוד למסוף.

מה הצורך שהוביל לתכנית?

מירז: “משרד האנרגיה מבקש להגדיל את המאגר האסטרטגי של גפ”מ במדינת ישראל כדי לתת מענה לצרכנים במקרה של משבר באספקה השוטפת של גפ”מ למשק. כיום אין די רזרבות מאוחסנות של גפ”מ מעבר לצריכה של שבועות בודדים. עיקר הצריכה היא על ידי מאפיות, בתי חולים וכדומה. כלומר לא מדובר בהגדלה של משק הגפ”מ בכללותו, אלא בהגדלה של המאגר”.

מתחם מאגר הגפ"מ באשדוד, באדיבות איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה

בעבר האיגוד התנגד נחרצות לתכנית וקבע שהיא מוסיפה סיכונים באזור שהוא רווי סיכונים גם כך.

“האיגוד ועיריית אשדוד הגישו התנגדות גם למועצה הארצית וגם לוועדה המחוזית. ההתנגדות שלנו היא להוספת תשתיות ארציות מסוכנות נוספות באשדוד מעבר למה שקיים כבר. וכמובן לכך שהתכנית צפויה ליצור מגבלות לפיתוח עתידי של אזור התעשייה בהתאם לטווחי הסיכון שמתקבלים.

מה הסיכונים המוחשיים הגלומים בתכנית?

“הסיכון העיקרי, כפי שנותח בסקר הסיכונים, הוא התפוצצות של מכלית גפ”מ שבאה לתדלק במסוף בתרחיש שנקרא BLEVE. זהו, למעשה, פיצוץ של מכלית כביש עם גפ”מ כתוצאה משריפה או פגיעה ישירה במכלית”.

על כמה מכליות גז שינועו לנו כבישים אנחנו מדברים?

“אין לי נתון מדויק לגבי מספר המכליות שינועו בכבישים. מה שמקומם במיוחד זו העובדה שרוב הצרכנים של הגפ”מ נמצאים במחוז תל אביב ומחוז מרכז, לא באשדוד או במחוז הדרום. לכן כשמקימים את מרכז הגפ”מ באשדוד, למעשה מאריכים שלא לצורך את קווי הנסיעה של אותן מכליות כביש, שהן הסיכון המשמעותי ביותר. מכיוון שעדיין לא הוקם כביש הגישה הצפוני החדש לנמל, דרכי הנסיעה הן בהכרח דרך נתיבי התנועה הקיימים, כלומר כביש 41, צומת ניר גלים וכביש 4”.

בית זיקוק אשדוד. צילום: אילן אסייג

במסמך שהעביר ד”ר מירז ללשכת התכנון של מחוז דרום נכתב: “כפי שנמסר במספר הזדמנויות למועצה הארצית ולוועדת העורכים, עיריית אשדוד ואיגוד ערים לאיכות הסביבה מתנגדים להוספת עוד ועוד תשתיות ארציות מסוכנות באזור התעשייה של אשדוד, אזור שכבר כיום רווי תשתיות ארציות מסוכנות כדוגמת בית זיקוק, פי גלילות ומתקן קבלה ארצי לגז טבעי”.

מירז מציין כי ”במהלך הדיונים בוועדת העורכים נשקלה חלופה של הקמת מרכז אחסון הגפ”מ במחוז מרכז — במשולש התשתיות נשר, רמלה. מכיוון שמרבית הצרכנים של הגפ”מ מצויים במחוז המרכז ותל אביב, ולא במחוז הדרום, לחלופה של אחסון במחוז המרכז ישנה עדיפות משמעותית בקיצור טווחי הנסועה של מכליות הגפ”מ בכבישי הארץ”.

 

“נקבע מרחק הפרדה מינימלי”

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: “אתר לאחסון גפ”מ עתיד לקום במרחב אזור התעשייה אשדוד בשני מיקומים: אתר בתי הזיקוק הקיים (בז”א) ואתר 'מרכז הדלק' (ממזרח לבז”א). אתרים אלה הם בנוסף לחמישה אתרים אחרים שאושרו להקמה ברחבי הארץ במסגרת תמ”א 32 (תכנית מתאר ארצית לנושא פריסת אתרי גפ”מ בישראל). שני מיקומים אלו מיועדים להכיל לכל היותר כ-10,000 טון גפ”מ בהטמנה עילית (מתחת לפני הקרקע), בדומה לשאר האתרים.

המשרד להגנת הסביבה שימש כיועץ הסביבתי של התכנית במועצה הארצית לתכנון ובנייה ועל בסיס תסקיר השפעה על הסביבה הציב הנחיות למניעת סיכונים סביבתיים בעת הפעלת האתר. לאחר הטמעת המגבלות, המשרד לא התנגד לתכנית במועצה הארצית. נציגי המשרד בוועדה המחוזית יעקבו אחר יישום המגבלות וההנחיות הסביבתיות שהוצבו באישור התכנית ויביעו את עמדתם ביחס לתכנית בדיון שיתקיים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

בתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן לפי ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה נבחנו בין היתר: קרבה לתעשייה ומגורים; רגישות סיסמולוגית; השפעה על קרקע ומי תהום; זיהום אוויר ומטרדי ריחות; השפעות הדדיות וכן מידת הסיכון הסביבתי.

בעקבות הסקר נקבע בין היתר מרחק הפרדה מינימלי ברדיוס של  150 מטר בין האתר לבין שימושי קרקע אחרים. המשרד להגנת הסביבה יעקוב אחר יישום המגבלות וההנחיות הסביבתיות שהוצבו לשם מניעת סיכונים סביבתיים ושמירה על הציבור”.

כך אמור המאגר לפעול, באדיבות איגוד ערים

ממשרד התשתיות הלאומיות נמסר בתגובה: “בעקבות המחסור החמור באתרי אחסנת גפ”מ בישראל מקדם משרד האנרגיה תכניות במספר אתרים רלוונטיים, ביניהם אשקלון, יבור בצפון, אשדוד ועוד. המתקן המתוכנן באשדוד הינו חלק מתוכנית ארצית זו. המתקן נועד לאפשר מענה במצב של משבר אספקה למשק, היקף האחסון בו נמוך מסך צריכה של שבוע אחד, והוא מתבסס על מערכות מילוי ומכליות קיימות.

התכנית נבדקה ואושרה להעברה להערות והשגות במועצה הארצית לתכנון ובנייה על פי כל הקריטריונים הקבועים בחוק התכנון והבנייה, לרבות: תסקירי השפעה על הסביבה, בחינת חלופות וכיוצא בזה. מרחקי הבטיחות הנדרשים ממכלי האחסון נקבעו על פי סקר סיכונים, ורמת המיגון של המתקן עצמו נקבעה על פי כללי פיקוד העורף ומשרד הביטחון”. 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. לעצור הרס העיר

    נקווה שהאתרים יתפוצצו מהר ככל האפשר, אבל ללא נפגעים. כך שיעברו מהר מאוד לתל אביב באמצע הקריה. אמן.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר