לאחר שנים רבות כעת היציאה מהבית תתבצע באופן חופשי: ברובע א' מתגוררת אישה לבדה בדירת קרקע ומתניידת בכיסא גלגלים, אלא שהפרשי גובה בפתח היציאה הקשו עליה לצאת ללא סיוע ולכן יציאה מביתה הייתה מותנית בהזדקקות לאחר. הנושא הגיע לידיעתו של ראש מנהלת רובע א' רמו בר גיגי שמיד התגייס לנושא ולאחר שיחה עם התושבת החליט לפעול במקום במטרה ליצור תשתית פיזית המותאמת ליציאה וכניסה ללא הפרשי גובה .
בצילום ניתן לראות את המצב לפני ואחרי .
התושבת הודתה למנהלת הרובע וציינה בפניהם את האושר שהיא חווה כעת בכך שהחלטה פשוטה יציאה מהבית תלויה עתה רק בה ללא צורך להמתין לסיוע . שלמה רוטנברג , ראש מנהל תפעול ציין -טיפול מיוחד בשטחים פרטיים ברובעים הוותיקים המהווים גורם מפריע להתנהלות השגרתית היומיומית של התושב וזאת מתוך הבנה שלחלקם אין את האפשרות לטפל בבעיות שהן מורכבות ורק לרשות יש את הפתרונות .
וכך כתבה התושבת למנהלת הרובע
"לך רמו מנהל אזור א !
אני (השם שמור במערכת מרחוב אח"י אילת 10 שפניתי שנים רבות לעובדים בנושא עד שמצאתי אותך סיפרתי לך עד כמה קשה קשה לי בשכונה מאחר ואני אישה מוגבלת נכות 100 אחוז. והיה שם מדרכות שבורות ועקומות והיה מאוד קשה לי לינסוע פחדתי ליפול כל פעם שירדתי מהבית.והיו לי המון בעיות בדרך. כולל שכונה מאוד מטונפת . מכל מיניי זבל שאנשים משליכים.רהיטים שבורים. בקבוקים שקיות. עצים וצמחייה שצריכים טיפול הכי יבש .שם..שכונה מטונפת.והלוואי ותיקחו את הנושא לטיפולכם.אז לך ואנשייך שהם מעלייך. ולכל הנותנים יד בנושא בעירייה רוצה להביע תודה ענקית על ההיתחשבות האיכפתיות ובטיחות . לא בגלל שזו חובה או כי צריך לפרגן, לומר תודה, להעריך, אלא פשוט בגלל התחושה בנשמה שמגיע לך ולכל הנוגעים בנושא תודה כנה וחמה. חיפשתי דרכים להביע הכי אמיתי את רגשי תודתי ואת הערכתי, ולא ממש מצאתי את הדרך הכול נראה לי "ליד" או בערך", עד שהבנתי עכשיו שאני מחפשת לשווא והדרך הכי מעולה היא פשוט לומר את המילה: תודה!
שמה המלא שמור במערכת".
