בעולם דיני המשפחה בישראל, שאלת ההשפעה של בגידה על הליכי גירושין היא סוגיה מורכבת ורבת פנים, הנמצאת בצומת שבין הדין הדתי למשפט האזרחי. האם בגידה של אחד מבני הזוג עלולה לשלול זכויות רכושיות? כיצד מתייחסת מערכת המשפט הישראלית להשפעות של בגידה על חלוקת רכוש, זמני שהות עם ילדים ומזונות?
פסק דין "הבוגדת" משנת 2017 היווה נקודת מפנה משמעותית בסוגיה זו, כאשר יצר טלטלה בעולם המשפט הישראלי והוביל למאבק משפטי שהגיע עד לדיון נוסף בבית המשפט העליון. המתח המובנה בין עמדת בית הדין הרבני, הפוסק על פי דין תורה, לבין תפיסת השוויון והצדק של המשפט האזרחי, מציב אתגרים מורכבים בפני בני זוג המצויים בהליכי גירושין בעקבות בגידה.
מדריך משפטי זה מבקש להבהיר את העמדה העדכנית של מערכת המשפט הישראלית בשאלות המרכזיות העולות בתביעות גירושין שבהן מעורבת בגידה, תוך התמקדות בהשלכותיה על חלוקת רכוש, הסדרי הורות ומזונות ילדים.
האם יש לבגידה השלכה על חלוקת הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין?
חשוב להבין, במדינת ישראל ישנה ערכאה אחת ויחידה המוסמכת לדון בסוגיית הגירושין/ נישואין של בני זוג יהודים, הלוא היא בית הדין הרבני. בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת גירושין כרוכה לסוגיית הרכוש/ חלוקת זמני שהות עם קטינים/ הכתובה ולעתים גם מזונות הילדים.
בית הדין הרבני פוסק לפי דין תורה וכאשר מונחת לפתחו תביעת גירושין שעילתה בגידת האישה בבעלה, לדבר עלולה להיות השלכה ישירה על זכויות האישה מכוח הנישואין בגירושין. למשל זכות האישה לקבל את כתובתה ותוספתה נשללת. כמו כן, זכות האישה לקבל מחצית מהזכויות הרכושיות אשר נצברו במהלך חיי הנישואין עלול להיפגע גם כן.
דוגמא אמיתית מן הפסיקה, הינה בפסק דין "הבוגדת" שניתן בשנת 2017 על ידי בית הדין הרבני הגדול בהליך מספר 1073676/1.
בהליך זה נידונה זכאותה של אישה בתביעת גירושין לקבל מחצית הזכויות בנכס אשר בעלה ירש במהלך נישואיהם שנפרשו על פני 31 שנים. יצוין, כי במקרה זה מדובר באישה אשר בגדה בבעלה במשך 3 חודשים לערך.
בפסק הדין הוחלט על ידי הרכב בית הדין הרבני הגדול כי לאישה לא מגיע דבר.
פסיקה זו היוותה טלטלה בעולם המשפט ובקרב עמותות לזכויות נשים ושוויון מגדרי אשר הצטרפו לעתירת האישה אשר הגישה ערעור על החלטת בית הדין הרבני הגדול לבית המשפט העליון.
תחילה, בית המשפט העליון דן בסוגיה בהרכב של 3 שופטים (שניים מן השופטים היו בעלי תפיסה שמרנית) ופסק הדין לא בוטל.
על החלטת בג"ץ הראשונה הוגשה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, במסגרתה נקבע כי יש לבטל את פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול וכי מעשה הבגידה לא יפגע בזכותה של האישה לרשת מחצית הזכויות.
אם כך, מסקנה אחת היא- נכון להיום ישנה קביעה חד משמעית של בית המשפט העליון (דנג"ץ (8537/18 לפיה למעשה בגידה לא תהא השפעה על חלוקת השיתוף הרכושית בחיי הנישואין.
האם לבגידה יש השלכה על סוגיית חלוקת זמני השהות עם הילדים במסגרת תביעת גירושין ?
מבחינה משפטית לגבי חלוקת זמני שהות בין הורים לילדים, הדבר היחיד שיש לו משמעות הינה טובת הילדים. הנטייה כיום הינה לאפשר חלוקת זמני שהות נרחבת עם הורים החפצים בכך כל זמן שהם בעלי מסוגלות טובה לדאוג לצרכיהם ועצם מעשה הבגידה אינו פוגע בתפקוד ההורי.
האם לבגידה יש השלכה על סוגיית המזונות שישולמו לילדים קטינים?
מבחינה משפטית, דמי המזונות יקבעו בהתאם למספר קריטריונים:
1.הוכחת צרכי הקטינים רמת חייהם וגילם.
2.יחס הזמנים שהקטינים שוהים עם הוריהם.
- יחס הכנסות ההורים.
כך שבמקרה של בגידה לדבר לא יהיה משמעות כספית בנוגע לפסיקת סכום מזונות גבוה/ נמוך יותר של דמי המזונות, אלא באם ישנה השפעה על אחד מן הקריטריונים המפורטים לעיל.
האם בגידה משפיעה על זכויות ירושה בין בני זוג?
חוק הירושה הישראלי (תשכ"ה-1965) אינו קובע באופן אוטומטי שבגידה מבטלת את זכויות הירושה של בן או בת הזוג. עם זאת, ישנם מספר מצבים שבהם בגידה עשויה להשפיע על זכויות אלו:
- אם בני הזוג התגרשו רשמית לפני הפטירה – זכויות הירושה נשללות לחלוטין, ללא קשר לסיבת הגירושין.
- אם הליכי הגירושין כבר החלו אך לא הסתיימו לפני הפטירה – אפשר לפנות לבית המשפט ולטעון ל"התנהגות מחפירה" (לפי סעיף 43 לחוק), כדי להפחית או לבטל את חלקו של בן/בת הזוג הבוגד/ת בירושה.
- המנוח יכול לכתוב בצוואתו במפורש שהוא מדיר את בן/בת הזוג הבוגד/ת מהירושה.
- גם במקרה שבן/בת זוג הודרו מהצוואה בשל בגידה, הם עדיין רשאים לפנות לבית המשפט ולתבוע מזונות מהעיזבון.
בתי המשפט בישראל בדרך כלל מבחינים בין סוגיות רגשיות (כמו בגידה) לבין זכויות כספיות, ובוחנים כל מקרה לפי הנסיבות המיוחדות שלו.
לסיכום, בגידה היא מעשה אשר יש לו השלכות רגשיות ואין ספק כי הוא מטלטל את התא המשפחתי במובנים רבים.
לצד זאת, בית המשפט העליון הבהיר את עמדתו כי בהיבט הרכושי למעשה הבגידה לא תהא בעלת משמעות על חלוקת נכסי בני הזוג שנצברו במהלך שנות הנישואין.
יחד עם זאת, ובהתאם להוראות חוק יחסי ממון התשל"ג 1973 סעיף 8 ב' ישנה אפשרות משפטית לטעון לחלוקה לא שוויונית בנכסי בני זוג במקרים מסוימים.
