דני גרנדר. צילום: פרטי

מיליארד דולר, בייבי

אם תיתקלו בדני גרנדר, כנראה שלא תתארו לעצמכם שמדובר באחד מהסטארט-אפיסטים הכי גדולים בארץ. אך מאחורי הבחור הצנוע והחזות שאומרת פשטות עומד שותף בחברה שמוערכת במאות מיליוני דולרים. בשבוע שעבר חזר לבית הספר שלו מקיף ד’ באשדוד, וסיפר לתלמידים על הדרך הארוכה שעבר. ריאיון

פורסם בתאריך: 28.2.20 12:07

את המחשב הראשון שלו קנה דני גרנדר כבר בגיל 13, עוד בימים שעולם הסייבר היה בחיתוליו. מאז התחביב החריג של הנער האשדודי שלא מצא עניין רב בשאר השיעורים הפך לעיסוק המרכזי בחייו. מלימודים במגמת מחשבים במקיף ד’, דרך גיוס ליחידת המחשבים בחיל המודיעין של צה”ל, ועד לקריירה מרשימה בפסגת ההיי—טק הישראלית, גרנדר הגיע לצמרת.

היום, בגיל 38, הוא חי עם בת זוג ושני ילדים בדירה בתל אביב, וללא ספק נחשב בין היזמים המצליחים ביותר בעולם הסייבר הישראלי בשנים האחרונות.

כל הדרך מלמטה

גרנדר נולד בבלארוס, ברית המועצות דאז. המשפחה הגיעה לאשדוד ב-1993. בהתחלה התגוררו ברובע י״ג ולאחר כמה שנים עברו לרובע א׳. כיום ההורים חיים בסיטי.

אתה מרגיש קרוב לעיר?

“עזבתי את אשדוד אחרי השחרור בשנת 2004, אך משפחתי עדיין שם. אני מבקר בעיר אחת לשבוע-שבועיים. מרגיש מחובר לאשדוד כי פה גדלתי, פה הכרתי את החברים הכי טובים שלי, איתם חלקתי את חוויות הילדות המשמעותיות שלי, ואנחנו קרובים מאוד גם היום”.

בשנת 2015 דני גרנדר הקים יחד עם שני שותפיו, גיא פודחרני ואסף חפץ את חברת סניק (Snyk באנגלית, ראשי תיבות של: “So Now You Know”). לאחרונה, כשהיא רק בת קצת יותר מארבע שנים, גייסה החברה סכום של 150 מיליון דולר והיא מוערכת בשווי העולה על מיליארד דולר. יחד עם סכום הגיוס הנוכחי גייסה החברה “בסך הכול” 252 מיליון דולר.

דני גרנדר מימין עם שני שותפיו בחברת snyc. צילום: מוטי מילרוד

לחברה 290 עובדים בארבעה סניפים ברחבי העולם — בלונדון, בוסטון, אוטווה ותל אביב. מלבד תפקידו של גרנדר כמייסד, הוא משמש גם מנהל המחקר והאבטחה של החברה.

לעיתים קרובות מפתחי תוכנה עושים שימוש בספריות קוד פתוח כבסיס לעבודה שלהם, כאשר מקורות אלה עלולים לכלול שגיאות ופריצות אבטחה רבות. המוצר שסניק מציעה לחברות מאמת שספריות הקוד המשמשות אותם נקיות מבאגים ופגיעות תוכנה ומתריע על קיומו של קוד פגום. בין הלקוחות של החברה נמצאות חברות ענק כמו מייקרוסופט, גוגל ונטפליקס.

מה גרם לך להחליט להפוך מאיש תכנות לבעל חברת סטרט-אפ?

“כשאני מסתכל על המסלול שלי, בכל מקום אני מחפש את האתגר. אני בר מזל שנכנסתי למסלול שמאפשר לי להמשיך ולאתגר את עצמי. כשהקמתי את החברה הייתי מודע לסיכונים, אבל מהיום הראשון אמרתי לעצמי שאני עושה את עד הסוף, וגם אם זה ייכשל ואני אאבד הכול, אני לא אתחרט על שום דבר. זה מאוד עזר לי כי בעצם מה שהניע אותי זה לא הצלחה פיננסית של חברת סטרט-אפ או סטטוס מרשים, כמובן שזה קיים וזה לא לגמרי נטול אגו, אלא לעשות דברים מעניינים עם אנשים שאני אוהב ובעיקר ללכת אל הלא נודע”.

הבחירה והתהליך האלה שינו אותך?

“כשהקמתי את החברה, גיליתי שזה הרבה יותר ממה שחשבתי. יש לי פחד במה אמיתי. עד לפני שלוש שנים בכלל לא דיברתי מול קהל. בסניק מצאתי את עצמי מפתח יכולות כמו עמידה מול קהל, ריאיון אנשים ותכנון אסטרטגיה. עד אותו רגע הייתי איש מחשבים, לא מנהיג. אבל בעולם הסטרט-אפ זה מחובר ישירות לכל העשייה וההישגים שלך, אז אתה נאלץ להתפתח”.

שואפים לעשות אקזיט בהמשך הדרך?

“אקזיט זו תמיד הזדמנות שעשויה להגיע, אבל מהיום הראשון אנחנו רצים למרחקים ארוכים. לא לחוצים על למכור ובונים חברה שתהפוך לציבורית. אם תבוא הזדמנות שתהיה טובה ונכונה לנו, כמובן נשקול”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשדוד? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד" באייפון 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום -אשדוד" 


בחלומי חזרתי לבית הספר

בשבוע שעבר חזר לבקר גרנדר בתיכון שבו למד — מקיף ד’ באשדוד — ושיתף את תלמידי כיתות ח’ וט’ בסיפור ההצלחה שלו ואת השיטה שלו להשיג את המטרה — התמדה.

"שיטת אחד האחוז", כפי שמסביר גרנדר לתלמידים, היא פשוטה, לדבריו. כל יום להשקיע אחוז, אחוז מהזמן, אחוז מאמץ, שבסוף הופכים לניסיון מצטבר. “היכולת להשקיע מוקדם היא מה שעושה את כל ההבדל, אחוז מצטרף לאחוז, כמו דומינו”, אומר גרנדר לתלמידים הנלהבים לפגוש את בוגר בית ספרם. “אם אתם מתמידים כל יום בשיפור משהו קטן, בסוף זה יוצר שינוי”.

גרנדר מרצה בפני תלמידים בספריית מקיף ד'. צילום: אסף ליבוביץ'

הרצאתו של גרנדר במקיף ד’ היא פועל יוצא של "שבוע אקדמיה" שהתקיים ששבוע שעבר כחלק מתכנית “אקדמיה בתיכונים” של מרכז הצעירים “כיוונים”, הפועל במסגרת מינהל החינוך של עיריית אשדוד. במהלך השבוע הגיעו לבתי ספר בעיר יזמים מובילים בענף ההיי—טק לדבר ולשתף את התלמידים בחוויות והאתגרים שעמדו בפניהם בדרך להישגים.

“השנה אנחנו שמים דגש על תחום היזמות”, מספרת איילה אזולאי, מנהלת תחום אקדמיה בתיכונים. “יחד עם קהילת ההיי—טק בעיר השגנו מרצים אשדודים הפועלים בהצלחה בתחום יזמות היי—טק. זאת כדי להתאים לתלמידים מדי שנה תכנים מעודכנים לתשוקות שלהם”, הוסיפה.

איתמר אסף. צילום: שיר שטיין

איתמר אסף, ממובילי קהילת ההיי—טק והיזמות באשדוד, מספר: “הפרויקט נולד כתוצאה מפגישה עם אתי לוגסי ואיילה אזולאי ממרכז 'כיוונים', בה חשבנו כיצד ניתן לשלב היי—טק ויזמות יחד עם בתי הספר התיכונים. לעיר אשדוד ניתנה הזדמנות ייחודית, בה דני, בוגר מקיף ד’, מקדיש מזמנו וניסיונו לדבר אל התלמידים ולהדגיש כי כל אחד יכול להצליח, ובמקביל גם לחשוף את התלמידים אל עולמות ההיי—טק. כקהילה אנו שואפים ליצור כמה שיותר שת”פים מסוג זה על מנת לקדם את היזמות וההיי—טק באשדוד ובסביבה ככלל”.

דני, מה גרם לך לבוא ולהעביר הרצאה במקיף ד’, הנוסטלגיה?

“באופן כללי, אני תמיד אומר ששווה לנסות משהו מאשר להתלבט. יכול להיות שזה כאילו בזבוז זמן, למרות שאני לא חושב. יכול להיות שזה לא שינה יותר מאת המחשבה של שתי תלמידים. אבל זאת זכות גדולה לעמוד מול תלמידים, ואני לוקח את זה מאוד ברצינות. יש כאן באמת מקום להשפיע. אם אני הולך לעשות את זה עכשיו קבוע בכיתות? עוד נראה. אבל כן יש משהו מעניין בלחוות את זה”.

מימין לשמאל: בתאל שפריירגן ממרכז כיוונים, עם מנהלת מקיף ד' יהודית ביטון, גרנדר ואיילה אזולאי ממרכז כיוונים. צילום: אסף ליבוביץ'

אתה חושב שבהמשך תרצה להפחית את המעורבות שלך בחברה ולהישאר רק כיזם ובעלים?

“כרגע זה לא משהו שאני חושב עליו. סניק זה איזשהו בייבי שלי, ואני גם מחובר לאנשים שם. אמנם התפקיד שלי בחברה כן השתנה — אני צריך לשמש כמוביל ואיש הרוח. אבל עדיין יש לי אתגרים להתמודד מולם ומה לתרום בחברה. למשל האם אני צריך להתרכז באבטחת המידע שלנו או שאני אומר: רגע, חשוב לי קודם לשמר את תרבות העבודה שלנו? אם השאלה היא בדיוק מה הלאה, וואלה אני לא יודע. אבל זאת פריבילגיה מטורפת מבחינתי להיות מסוגל לבחור מה אני רוצה לעשות. כמו לדבר עם תלמידים בתיכון במקום להיות בעבודה במשרד”.

אתם תרצו להנפיק את החברה בעתיד הקרוב?

“אנחנו כרגע בשלב מוקדם מדי מבחינת בשלות לצעד כזה. מה שאנחנו גם עושים זה להתחיל להתנהל כחברה ציבורית. במובן של הדוחות, המתודולוגיות הפיננסיות שלך, התקנים שאתה פועל לפיהם”.

 

שורת הרווח

למרות העובדה שהוא “שווה” הרבה מאוד כסף, דני גרנדר נותר אדם צנוע ונחבא אל הכלים. גינוניו פשוטים, גם לבושו והתנהגותו.

כמו שהתלמידים שאלו בהרצאה, “אתה עשיר עכשיו?” כמה היית אומר שאתה שווה?

“אני לא מודד הצלחה לפי כמות הכסף שיש לי בחשבון. ההורים שלי לימדו אותי להסתפק במועט ועל החשיבות של לחסוך. הם עצמם הצליחו לגדל שני ילדים ולקנות דירה למרות שאחרי העלייה ויתרו על המקצועות שלהם ועבדו בעבודות עם שכר נמוך עד שיצאו לפנסיה. אף פעם לא היה חסר לי משהו. ולפני שהקמתי את החברה עבדתי בתעשיית ההיי—טק במשך 10 שנים, כבר אז היה לי את כל מה שרציתי, גם הצלחתי לחסוך בזמן הזה, מה שבין היתר אפשר לי לעבוד על הקמת החברה בלי שכר במשך כחצי שנה, עד שגייסנו כסף ממשקיעים.

“מבחינתי, הרווח הכי גדול שלי מהקמת החברה זו ההזדמנות ללמוד מאנשים מדהימים שהצטרפו לחברה”, מודה דני. “להתנסות בהתמודדות עם סוגי אתגרים שונים, לא רק טכנולוגיים. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להקים חברה, שלמוצר שלה יש ערך בעיני חברות אחרות, שאנשים נהדרים בחרו בסניק כמקום עבודה בו הם יכולים לתרום ולהתפתח בעצמם. לא יכולתי לבקש יותר מזה”.

יש קולות שמבקרים את מערך גיוס הכספים בעולם הסטרט-אפ,בטענה שזה יוצר סוג של בועה כלכלית.

“המטרה בגיוס היא לקחת את המוצר והחברה שיצרת ולהרחיב את זה. להקים משרד, לעשות מרקטינג. לכן חברה צריכה לגייס כסף. אם אתה כבעלים של חברת סטארט-אפ תגדל באופן אורגני בלבד, אז בגדול נכשלת עוד לפני שהתחלת. כשאתה לוקח כסף מחברות ונותן בתמורה משהו שעדיין לא בדיוק קיים, החברות בעצם מראות שהן מאמינות בעתיד של החברה שלך. בסוף יש שתי אפשרויות: מכירת החברה או הנפקה בבורסה. זה יכול להיות כי יש ביקוש למוצר, לצוות או ללקוחות של החברה או לכולם ביחד. בסוף חברות מוכנות לשלם הרבה כסף על החברה שלך, ואז זה כבר ממש לא בועה.

“יש מין מיס-קונספציה שחברות סטרט—אפ זה רעיון, אבל מהר מאוד מגלים מאוד שזה בכלל לא הרעיון אלא הביצוע”, קובע גרנדר. “אתה רואה את זה במוצרים כמו אינסטגרם ופייסבוק, שיש המון כמוהם שבחיים לא שמעת עליהם. מה שעשה את ההבדל עבור החברות שהצליחו זה שהן הגיעו בזמן הנכון ועשו את הפעולות הנכונות להצליח”.

מה הפעולות הנכונות שאתם עשיתם בסניק?

“צוות טוב”, גרנדר לא חושב פעמיים. “זה בעיקר מתייחס למקצועיות, האנשים מקצועיים, אבל גם לאיכות שלהם. אנשים שיודעים לעבוד וללמוד ביחד למען המטרה המשותפת. בסופו של דבר, מה שחשב זה הרבה אמון. כשאני מסתכל לאחור, היה לנו אתגרים והיו חוסר הסכמות, אבל לא היו לנו מצבים של אי אמון, וזה משהו שבאמת קורה במקומות אחרים”.

כנס של חברת סניק. צילום: פרטי

איך מתחזקים כמעט 300 עובדים בארבע מדינות שונות?

“זאת שאלת השאלות. אני חושב שקודם כול צריך להכיר בזה שהחברה היא חברה שונה, כל שנה היא גדלה ומתרחבת. באיזשהו שלב הגידול הוא אקספוננציאלי. חוויה של אדם שמצטרף היום לחברה שונה מאדם שהצטרף לפני שנתיים או שלוש. עכשיו כשאתה מגיע, אתה צריך להבין את הערכים של החברה. קודם כול צריך להכיר בכך שמה שעבד עבור החברה פעם לא בהכרח יכול לעבוד היום. בהתחלה ‘דני הטכנולוג השקט’ עבד בתור מנהיג. עבורי השאלה היום היא איך גורמים ל-260 איש לראות מטרה משותפת ולהבין איך הם יכולים לעזור אחד לשני, ואין לי תשובה מוחלטת. אני יודע שאנשים טובים זה מתכון טוב. אדם שמצטרף לחברה בגידול כזה ומראה רצון ויכולות יעילות יכול להתקדם מהר”.

איך אתם מתמודדים עם התחרות הגדלה בתחום אבטחת הסייבר?

“יש לנו בארץ מספר מתחרים, והתחרות הולכת וגדלה ככל שאנחנו מצליחים יותר. מבחינתי, זה מצוין. תחרות מאתגרת אותך, משאירה אותך בעניינים וגורמת לך להשתפר. יש לנו תמיד מה ללמוד. בסופו של דבר, אנחנו כאנשים מתחרים בכל תחום. בארץ יש הרבה מומחי סייבר, ולמרות שהשוק צפוף, עדיין יש מספיק לכולם. בתחומים שלנו כרגע המתחרים הכי קשים שלנו הם חבר’ה שאין להם מה להפסיד. כשאתה נכנס היום לכל מיני שירותי Software as a Service, קשה לדעת אם החברה שמולך היא חברה גדולה עם עשרות מפתחים או אדם בודד עם רוח. בעיניי זה קסום. אתה יכול לכתוב תוכנה, והיא תשרת מיליון אנשים בשנייה”. 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר