אלון חסן עולה היום על דוכן העדים במסגרת המשפט נגדו ונגד נאשמים נוספים בפרשת נמל אשדוד המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. חסן הוא העד שפותח את פרשת ההגנה במשפט. עדותו החלה בשבוע שעבר וצפויה להימשך לאורך כמה ישיבות.
כזכור, אלון חסן שהיה יו"ר ועד עובדי הציוד המכאני ובמידה רבה האיש החזק בנמל, מואשם, בין השאר, בקבלת שוחד, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.
פרקליטות מחוז דרום. צילום: משרד המשפטים
חסן הקפיד להכחיש את האישומים נגדו ושב וטען שהחקירה ולכן גם התיק מתבססים על קשר פסול שנרקם בין מי שהיה פרקליטו, רונאל פישר לבין אחד מראשי החוקרים, קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, שנדון ל-10 שנות מאסר.
בית כנסת: • בקומת הכניסה שוכן בית כנסת הפתוח בכל שעות היממה. שעות התפילה יפורסמו במקום. כשרות: • המטבח בבית הבית החולים עומד תחת פיקוחם של הרבנות המקומית בראשותו של רב העיר הרה"ג רבי יוסף שיינין שליט"א ושל משרד הבריאות ע"י הרה"ג רבי פנחס פרנקל שליט"א. • במטבח יש הפרדה מלאה וקפדנית בין בשר וחלב. • כל הכלים בבית החולים הוטבלו כדת וכדין. • כל המוצרים בארוחות בוקר וערב הינם בכשרויות מהודרות: פירות וירקות – בד"ץ "עדה החרדית" / "הרב אפרתי" מוצרי לחם ומאפים-אנג'ל "עדה החרדית" מוצרי חלב: תנובה-"עדה החרדית" /"וועדת מהדרין" שטראוס-"הרב רובין" • החביתות מטוגנות במחבתות "גלאט" • ניתן להזמין במחלקה ארוחת צהרים "גלאט" סגור באריזה מיוחדת בהשגחת בד"ץ "העדה החרדית" ללא תשלום נוסף. • ניתן לקבל ספל וקערה לנטילת ידיים, בפניה לאחות המחלקה. • ניתן לבקש מטרנה מהדרין בתינוקייה. שבת קודש: • אזור בית החולים נמצא בתוך העירוב של העיר אשדוד. • המגיעים ברגל מכביש S עליהם לפנות ימינה עם המדרכה כשמגיעים לרחוב בגין וללכת צמוד לבתים ולחצות את הכביש רק בצומת. לתשומת לבכם אין לחצות את הכביש בכביש S לכיוון הרכבת. • לשומרי שבת בלבד: ניתן להזמין אוכל לשבת (ללא תשלום) מ"מפעל חסד" מיום חמישי עד יום שישי בשעה 11:00 בטל: 03-5790837 (באין מענה יש להשאיר הודעה ברורה בתא הקולי: שם המזמין, מספר המנות, שם בית החולים, מס' חדר, טלפון ליצירת קשר.) בסל כלול: מפית לחלות, זמירות שבת, דגים, סלטים, בשר, קומפוט, עיתון, נייר חתוך לשבת. ניתן להזמין מנת דל שומן. איש קשר הנמצא במקום מטעם "מפעל חסד": הרב מרדכי ויינריך טל: 050-4122059 • ניתן להזמין מיום חמישי עד יום שישי בשעה 11:00 מנה טשולנט "גלאט" ישירות לחדר בטל: 052-7149955(הרב ישראל מלבסקי הי"ו) בית החולים אינו אחראי על המנות המחולקות מטעם "מפעל חסד ועל החמין המחולק בשבת והאחריות על המזמין בלבד. • לרשותכם פלטות שבת, יין לקידוש ולחמניות במטבחונים. • מתקן לנרות שבת במתחם המבקרים. טכנולוגיה בשבת • ניתן לעבור בעמדת הבידוק ללא בדיקה במגנומטר. • קיימות דלתות שבת בכל הכניסות הראשיות של בית החולים. • בכניסה לקבלה מיון יולדות ולחדרי לידה פתיחת הדלת ע"י אינו יהודי. • כמו"כ בדלתות של התינוקייה ופגיה פתיחת הדלת ע"י אינו יהודי. • שאר הדלתות במחלקה פתוחות במשך כל השבת. • לרשותכם קיימת מעלית שבת באישור הלכתי. • בשירותים של חדרי האשפוז יש תאורה הפועלת ללא הפוגה בשבתות וחגים. • בכל מחלקה מותקנים מיחמי מים חמים לשתייה באישור המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין. (תמי 4 לא מותאם לשבת.) • מעל לכל מיטת מאושפז קיימת נורת שבת מיוחדת, ניתן להסתירה בהזזת תריס (ללא כיבוי).
נעם ארון צילם את המרינה באשדוד והרגיש צביטה בלב. "לאשדודי ותיק כמוני", הוא מציין, "שמכיר את אשדוד מיום היוולדו בשנת 1963, כאשר אני מסתובב בחוף הים בכלל ובמרינה בפרט, קשה להשלים עם המרחבים הפתוחים שהתקצרו באמצעות מחסומים כמו בניה לאורך, לרוחב ולגובה. לדעת שהכרח בחיים ובהתפתחות הטבעית של העיר מחייב פלישה מסיבית לשטחים שהיו פעם נחלת הכלל והכלל פרושו האדם, החי והצומח. אין לי ספק שהעתיד יוכיח שהאדם טעה בדריסתו את הטבע, ובכל מקרה תקוותי שהמיטב יופק ממה שכן נעשה והשטחים המדהימים יחזרו להיות נחלת הכלל".
עובדים בנמל אשדוד פנו במכתב ליו"ר המרחב בהסתדרות, חיים שייב, בקריאה לקיום בחירות חדשות בוועד הציוד המכאני. 234 עובדים, שהם יותר ממחצית עובדי הסקטור, חתמו עליו והביעו אי אמון בוועד המכהן.
המכתב לשייב
מי שמובילים את המהלך הם אבי אבן חיים ואבישי אברמוביץ', שניים מראשי "המורדים" שהובילו את מהלך ההיפרדות מההסדרות הכללית והחבירה להסתדרות הלאומית בראשית השנה. בסופו של דבר הם חזרו לשורות ההסתדרות וההדורים בין הצדדים יושרו.
בין התאריכים ה-19 בנובמבר ועד ה-25 בנובמבר, יתקיים פסטיבל "אשדודשירה שירים ומשוררים מאז ועד כאן" זו השנה השנייה ברציפות בניהול המשכן לאמנויות הבמה בעיר. גם השנה, תוצענה במסגרתו שלל הפקות-מקור איכותיות, מיוחדות וייחודיות, הפונות לבוגרים ומבוגרים כאחד.
אחד האירועים המסקרנים שייערכו במסגרת הפסטיבל נקרא "משוררים ואשדודית" – סמדר שרת מארחת את יותם ראובני, כוכבה כהן, יורם ניסינוביץ, יניב קקון, ליאור שדה, ניסים ברכה, דלית בת אדם והמוזיקאית חנה גור. המשוררים והמשוררות יחלקו עם הקהל את החוויה האשדודית שלהם המוצאת את ביטויה בשירתם.
הערב יתקיים ב-21 בנובמבר, (יום ג'), בשעה: 20:30, בפירמידה-מוזיאון אשדוד לאמנות בהנחייתה של המשוררת סמדר שרת. עלות כרטיס כניסה: 20 שקלים.
שרת הינה משוררת אשדודית, העוסקת בהנחיית תהליכי כתיבה ובאמתחתה, תואר ראשון בתולדות התיאטרון וחינוך מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני בספרות עברית במסלול כתיבה מטעם אוניברסיטת בן גוריון.
"באירוע יתארחו שבעה משוררים המתגוררים באשדוד או קשורים אל העיר", מסבירה שרת. "המשוררים והמשוררות יקראו מיצירותיהם ויחלקו עם הקהל את החוויה האשדודית שלהם. ננסה לקפוץ בין העולמות השונים והייחודיים ולהיכנס לראש של היוצרים. בראש וראשונה, לכבוד הוא לנו לארח את המשורר יותם ראובני, בן העיר ששב אליה לאחרונה אחרי כמה עשורים בתל-אביב. יותם עומד לפני פרסום ספרו ה-14:"עיר ההגירה" שייצא ב"עם עובד". מתוכו יקרא יותם מחזור שירי צוענים, שהוא תוצאה של מחקר מעמיק של ילדותו ברומניה, ארץ הולדתו. יותם ראובני הוא מבכירי המשוררים הישראלים הפועלים היום בארץ.
יותם ראובני. צילום: מתוך דף הפייסבוק
עוד יתארח יניב קקון, משורר ופעיל חברתי שזכה בפרס רמת גן על ספרו "שכונה" המשלב יצירות של אמנים אשדודיים. יניב הפעיל בתחום החינוך הלא פורמאלי, כותב על "החברה להגנת הטבע האנושי" ומשלב את ראיית הטבע עם תובנות נפשיות-חברתיות. יהיה מעניין איתו.
יניב קקון. צילום: אבי רוקח
באירוע תיקח חלק השחקנית והמשוררת דלית בת אדם המצטיינת בהגשת טקסטים בכלל ושירים שלה בפרט. זוהי הזדמנות חד פעמית להתוודע אל כשרונה של דלית ששיחקה בקאמרי ובקולנוע הישראלי של שנות השבעים וקצרה שבחים רבים. דלית תקרא מתוך ספרה האחרון :"ימים של חסד".
דלית בת אדם. צילום: בלפור חקק
זווית אחרת נקבל מד"ר כוכבה כהן העוסקת בחינוך, מומחית לגיל הרך, גננת ויועצת זוגית ומשפחתית. היא פרסמה שני ספרי ילדים העוסקים בחוסן רגשי. בשיריה מעלה כוכבה זיכרונות מבית אבא ואימא: "אישה מרוקנית, אימא שלי" ומפליאה לתאר את ידיה של האם ש"לחשו נדיבות וחסד והעבירו רטט של אהבה".
ד"ר כוכבה כהן. צילום: מתוך דף הפייסבוק
עוד ישתתפו בערב המיוחד: יורם ניסינוביץ, יליד אשדוד המתגורר כיום בגוש עציון, הוא מייסד כתב העת לשירה: "משיב הרוח", משורר ועורך. שיריו בעלי זיקה חזקה למקורות. יורם מביא את זיכרונות ילדותו מאשדוד: "ישנה עיר חוף ומצודה עתיקה" הוא כותב וצולל אל "ממלכת דממת הילדות". שווה לצלול איתו.
יורם ניסינוביץ. צילום: מוטי קקיון
ליאור שדה, בוגר "משבר גיל הארבעים" התחיל לכתוב מאוחר יחסית אבל מאז שהתחיל המעיין נובע אצלו. כמשורר אשדודי הוא כותב דווקא על תל-אביב שמייצגת עבורו קוסמופוליטיות וחופש. עם זאת יש בשיריו זיכרונות ילדות באשדוד כולל הקינוח במסעדת "בלזאק" המיתולוגית שנקרא :"ילדות רובע אלף".
ליאור שדה. צילום: ימית שדה
גם המוזיקאית והזמרת חנה גור שהוציאה אלבום בכורה ועובדת על אלבומה השני תשתתף באירוע. לכבוד האירוע הלחינה חנה גור שניים משיריה של המשוררת סמדר שרת: "וודקה תאנים" ו"כמו לצייר על חול" מתוך ספר שיריה של סמדר ה-6 במספר שיצא לאחרונה: "אם לא היה פה מעקה הייתי עפה".
חנה גור. צילום: אבי גמליאל
עוד משתתף הוא ניסים ברכה הוא משורר ירושלמי שנולד כמשורר בסלון ביתה של סמדר שרת באשדוד, בסופו של יום עבודה בהייטק. שיריו הראשונים נשלחו למוסף ספרות ותרבות של "הארץ" ופורסמו מיד. מאז הוא מפרסם בקביעות במוסף זה. ספר שיריו הראשון "אני ניסים ברכה כותב שירה" בעריכת סמדר שרת קצר הצלחה עצומה וכרגע הוא שוקד על ספרו השני. שיריו של ניסים יחתמו את הערב".
ניסים ברכה. צילום: רינה ספיר-ברכה
מי יזם?
"האירוע הוא ביוזמת המנהל האמנותי של הפסטיבל לשירה סמי שלום שטרית, ששם לו למטרה לעודד את הקולות האשדודים היוצרים, שלא שומעים מספיק ביומיום. הוא פנה אליי וביקש ממני לערוך ולהנחות את הערב. בשבילי זה הגשמת חלום. שנים אני מעודדת יוצרים צעירים אשדודיים וזאת הזדמנות נפלאה לחשוף אותם לקהל הרחב באווירה חגיגית ומכובדת".
האם זהו אירוע שלא נעשה עד היום?
"הפסטיבל לא ערך אירוע כזה בשנה שעברה וזהו בהחלט הישג של שנתו השנייה של הפסטיבל".
כדי לקיים אירוע שכזה, מה זה דרש ממך?
"לא ניתן היה לקיים את האירוע ללא גיבוי כספי ומנטאלי של הפסטיבל. תודה לראש העיר שמוצא לנכון לתקצב אירועים מסוג זה. עבדתי על האירוע מספר חודשים, זה דרש תיאומים והעמקה של קשר עם כל אחד מהמשתתפים. הקהל שיבוא וימלא את חלל הפירמידה שבמוזיאון יוכיח את חשיבות טיפוח היצירה המקורית באשדוד ויכול להוות מודל לחיקוי לערים אחרות בארץ".
מהי בעצם "החוויה האשדודית"?
"החוויה האשדודית" היא החוויה האישית של כל אחד מהמשוררים הקשורה באשדוד. זהו פסיפס אינסופי של טעמים, ריחות, צבעים-זיכרונות ילדות הבונים את החוויה האישית, הייחודית. תחושת המשמעות של הקהל האשדודי הנוכח באירוע היא המתנה הפרטית שלי, המצדיקה את המאמצים הרבים שהושקעו בערב איכותי שכזה".
כ-80 תושבים הגיעו הערב להפגנה שארגנו פעילי רובע ט"ו המתנגדים למתחם המגורים החדש המתוכנן לקום בשכונתם ולכלול מגדלי דירות גבוהים. ההפגנה נערכה ליד כיכר אורוגוואי שבין שד' משה דיין לשד' עובד בן עמי.
בנוכחים היה גם חבר המועצה אלון חסן, אך הוא לא נשא דברים. בין היתר דיברו יוסי בצלאל, ממובילי מחאת תושבי רובע ט"ו, יניב קקון מתנועת "אשדודים", לוי שמעוני מהפורום הציבורי לאיכות הסביבה ויאיר וקרט.
דו”ח מבקר העירייה לשנת 2016 הונח ביום רביעי על שולחן חברי המועצה. אחד הפרקים המרכזיים בדו”ח עוסק בתחנת המעבר לפסולת באחריות חפ”א – החברה העירונית לפיתוח אשדוד.
בחודש מרץ התקבל בלשכת המבקר, שלמה בן עזרא, מידע ש“ממנו עלו לכאורה חששות לאי—סדרים בעבודת תחנת המעבר לפינוי פסולת”. הביקורת ביצעה פעולות שונות לבדיקת המידע המדובר, כולל חקירות סמויות ובדיקות פוליגרף. בביקורת “לא נמצאו ממצאים על מעורבות עובדי חפ”א במעשים פליליים”, אך נמצאו ליקויים רבים בתהליכי העבודה, שבגינם החליט המבקר לערוך ביקורת מקיפה על פעילות התחנה.
תחנת המעבר לפסולת. צילום: דור גפני
בביקורת נמצא כי התחנה לא עמדה בתנאי רישוי עסק ובתנאי המשרד להגנת הסביבה. הביקורת ציינה כי היא רואה בחומרה את אי—יישום התנאים המדוברים “כרשות ציבורית האמונה על אכיפת החוק… על העירייה היה להקפיד הקפדה יתרה על מילוי התנאים ברישיון העסק הנוגעים להגנה על הסביבה, במיוחד כשמדובר על תנאים שעלות ביצועם אינה גבוהה”.
במהלך 14 שנים מאז הקמתה של התחנה לא הוסדרו בה תהליכי עבודה ולא נקבעו אמצעי פיקוח ובקרה. בשטח התחנה הוצבו מבנים יבילים, שחלקם שימשו לאחסון כלי עבודה וחלקם למגורי עובדי הקבלן המפעיל את התחנה ללא היתר. כמו כן, המבנים חוברו לרשת חשמל באופן ארעי שעלול להוות סכנה לעובדים.
בעקבות ממצאים כי הקבלן לא ביצע את המוטל עליו כנדרש בהסכמים שעליהם חתם ציינה הביקורת כי היא רואה בחומרה את אי—התייחסותה של חפ”א לכך לאורך השנים, כולל בהארכת ההתקשרות עם הקבלן. בביקורת נמצאו גם ליקויים במערכת מאזני הגשר ובמערכת הממוחשבת לניהול נתוני שקילת המשאיות. כמו כן, נמצאו ליקויי בטיחות בעמדות הפריקה ומיון הפסולת.
לדעת הביקורת, “הטלת משימת השמירה על קבלן המשנה המפעיל את התחנה ומפנה את הפסולת לאתר דודאים יוצרת ניגוד עניינים. יש הכרח שמשימת השמירה תוטל על גורם שאין לו אינטרס כלכלי בכל הנוגע להפעלת התחנה”.
הערות ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי: על חפ”א לתקן את ליקויי הבטיחות והתפעול, להכין נוהלי עבודה ולקדם הקמת תחנה חדשה על פי הדרישות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה.
בנושא פיקוח על עבודות בנייה סמוך למוסדות חינוך המחייבות הקפדה יתרה על כללי הבטיחות, נבדקו שלושה אתרי בנייה. באחד מהם נמצא כי בזמן עבודות הבנייה להקמת בית הספר בית יעקב היו באתר שני אירועים מסוכנים שהיו יכולים לגרום לנפגעים בנפש: בחפירת היסודות לאולם הספורט קרסו לתוך החפירה הקיר הדרומי וחלק מהגג של מבנה שהיה צמוד לאתר הבנייה ופעל בו כולל.
באירוע נוסף, שהתרחש כמה ימים אחר כך, נפל מגדל קידוח שגובהו כ-20 מטר. בדרך נס לא נפגע איש מעובדי בית הספר ששהו בו כחלק מההכנות לפתיחת שנת הלימודים. הביקורת מצאה כי תכנית ההתארגנות באתר שהכין יועץ הבטיחות מטעם הקבלן “לא שיקפה את המצב שבו נמצאים באתר, במקביל לעבודות הבנייה, מוסדות חינוך פעילים”.
אירוע לא טופל כאירוע מתמשך ולא התקיים מעקב על הטיפול בו עד לסיומו, כפי שנדרש היה לעשות. המגדל פונה על ידי חברת הביטוח מבלי ליידע את מינהל ההנדסה, אגף הביטחון ומינהל החינוך, אף שמדובר על עבודות שבאחריות העירייה המבוצעות על ידי קבלן מטעמה וסמוך למוסד חינוכי.
דו"ח המבקר שלמה בן עזרא. צילום: רבקה יניב
השלמת בניית בית הספר התעכבה שכן לא ניתן היה לבצע את עבודות התשתית הנדרשות – מים, ביוב וחשמל — שהיו אמורות להתבצע בשטח שבו ניצבו עשרות מבנים יבילים המשמשים מוסדות חינוך שונים.
“כתוצאה מכך”, נכתב בדו”ח מבקר העירייה, “למרות שחלף זמן רב מהמועד שהושלמה בנייתו, עמד מבנה בית הספר כשהוא נטוש, והביקורת רואה זאת בחומרה”.
ראש העירייה הנחה את מהנדס העיר ואת ראש מינהל החינוך להקפיד על יישום נוהלי העבודה בבנייה סמוך למוסדות חינוך תוך כדי שמירה על כללי הבטיחות.
במחלקה לעבודה קהילתית במינהל לשירותים חברתיים בדקה הביקורת בין השאר פרויקטים שמפעילה המחלקה בשכונות השיקום, ניצול התקציב, אופן גיוס הפעילים, שימורם והפעלתם. הביקורת מצאה כי המחלקה מפעילה רק חלק קטן ממגוון הפעילויות שניתן לתקצב באמצעות סעיפי העבודה הקהילתית מאחר שהתקציב שהוקצה לה היה מיועד לטיפול בשכונות השיקום בלבד.
הביקורת המליצה למינהל “להגדיל באופן משמעותי את מגוון השירותים תוך הרחבת הפעילות לכלל רבעי העיר ותוך מציאת מקורות מימון חיצוניים לעירייה תוך שיתוף פעולה עם העמותות הפעילות בתחומים הרלוונטיים”.
ראש העירייה הסכים עם הביקורת והנחה את את ראשי המינהלות ג’ ו-ו’ להגביר שיתוף פעולה עם המחלקה לעבודה קהילתית ואת ראש מינהל הרווחה להרחיב את היקף הפעילות עבור נשים עצמאיות.
בבדיקת ההתקשרויות של החברה העירונית לתרבות ומרכזים קהילתיים עם קבלנים, ספקים ונותני שירותים נמצא כי היו מקרים שבהם לא התקיימו במלואן הוראות החוק בעריכת מכרזים והתקשרויות באמצעות הצעות מחיר.
כך למשל בניגוד לנוהלי החברה הדורשים קבלת הצעות מארבעה ספקים, “נעשתה פנייה לשלושה ספקים בלבד לגבי עבודות נגרות לקפטריה בבית האמנים. התקבלו שתי הצעות בלבד, לא התכנסה ועדת רכש, הליך הבחירה נעשה באמצעות מערכת דקל (תוכנה שיוצרת מפרט זהה לכל ההצעות, ר"י) והחברה בחרה במציע הזול”. במקרים אחרים מצאה הביקורת כי “הרכב ועדת הרכש לא היה תקין” ו”הרכב ועדת הרכש לא תאם את נוהלי החברה”.
ראש העירייה הנחה את מנכ”ל החברה לפעול לביצוע התקשרויות עם קבלנים וספקים באמצעות מכרזי זוטא כנדרש בחוק.
הבוקר ביער באר טוביה, חורשת עזריקם, נערך טקס לציון מלאת מאה שנים למלחמת העולם הראשונה ולהצהרת בלפור, בהשתתפות ראש המועצה האזורית באר טוביה דרור שור, הנספחת הצבאית של שגרירות בריטניה, קולונל רוני ווסטרמן ונכבדים נוספים.
ודאי תשאלו, מה הקשר בין שמיטה להר סיני. ובכן, הסיבה לקיום הטקס במקום זה טמונה בכך, שבשנת 1917, במלחמת העולם הראשונה, הציבו כאן הבריטים תותחים שהרעישו את עמדות הטורקים המתבצרים בכפר בורקה (כיום, המועצה המקומית גן-יבנה). עמדות הטורקים נכבשו על ידי כוחות הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים והצבא הבריטי המשיך בדרכו לירושלים, כל זאת, כדי להספיק ולכבוש את העיר לפני חג המולד.
כך נראתה ההזמנה לאירוע וכך נראתה מפת האזור לפני 100 שנה. צילום: באדיבות המועצה האזורית באר טוביה
1917 היא כמובן גם השנה שבה נתנה הצהרת בלפור, שלאחרונה ממש, ב-2 בנובמבר, ציינו 100 שנה לחתימתו של שר החוץ הבריטי הלורד בלפור על אותו מסמך מכונן שדיבר על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
וכך זה נראה, לאחר הסרת הלוט. צילום: גל תקשורת
דפנה קלומק, אחת ממארגנות האירוע שהיה בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, שגרירות בריטניה, העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל והמועצה האזורית באר טוביה סיפרה בטקס: "קהל יקר, מכובדים, Dear Guests, בדיוק לפני 100 שנים כתבה מלכה, ילדה בת 9 מהמושבה באר טוביה: 'זה היה מחזה מדהים ובלתי נשכח לראות צבא עצום ורב קרב ובא כשהוא מתפרס על כל השטח מסביב. 3 ימים ו-3 לילות לא פסקה שעטת הסוסים בזרום אנשי הצבא דרך מושבתנו'.
ראש המועצה האזורית באר טוביה, דרור שור, מצולם עם נגן חמת החלילים ונגן החצוצרה. צילום: גל תקשורת
"קצת יותר מיובל שנים אחרי-מידיי יום יצאתי אני נערה צעירה, פרשית בודדה, רכובה על סוסתי בדיוק במקום הזה, לומדת להכיר כל פינה, פרח ואבן ביער. לא היה לי מושג שכאן בחצר האחורית של מושבינו שהיה מגרש המשחקים של ילדותינו, התחוללו קרבות שבזכותם אנו כאן. לפני כמה חודשים באחת הישיבות עם קק"ל, ערן תירוש, (חבר הנהלת "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל") סיפר בהתלהבות והחייה את האירועים שהתחוללו כאן. ממש הרגשנו שרק לפני רגע שעטו הסוסים והאבק עוד נישא באוויר.. אכן התלהבנו והחלטנו בו ברגע לערוך טקס ולשתף אתכם התושבים בסיפור המרתק של אזורינו". אגב, במקום המושבה באר טוביה, קם מושב העובדים באר טוביה ב-1930.
יותר משש שנים עברו מאז הקיץ ההוא של 2011, ימי המחאה החברתית בארץ והקמתם של האוהלים הראשונים בפארק הקריה (הסיטי) באשדוד. נדמה כי מה שעמד בלבה של המחאה הארצית והמקומית כאחד – מחירי הדיור הגואים – הניב בעיקר שינוי תודעתי.
במבחן התוצאה, הרי שבכל מדדי השוק האפשריים המצב בשוק הנדל”ן באשדוד מיולי 2011 ועד היום רק הלך החריף: הן מחירי הדירות לרכישה, הן שכר הדירה בשוק השכירות והן הפער העצום בין הביקוש להיצע. ואולי ההישג הגדול של אותה מחאה סוחפת היה בעצם התרחשותה.
אשדוד 2011, עיר שהייתה מנומנמת למדי בכל הקשור למחאות והפגנות, התעוררה ביולי של אותה השנה לבוקר חדש ששיאו בהפגנה הגדולה ביותר שנראתה ברחבי העיר. יותר מ—2,000 איש יצאו לרחובות אוחזים במגפונים, שלטים ואמונה בצדקת הדרך. צעירים לצד ותיקי העיר זעקו סיסמאות קליטות, כמו “אי אפשר יותר לשכוח – לאזרח יש כוח”. החבר’ה הללו דרשו דבר אחד: מהפכה. מהפכה במחירי הדיור.
ההפגנה הגדולה ביותר שידעה אשדוד: הפגנת מחאת הדיור ברחבת העירייה, קיץ 2011. צילום: פבל
נאור ביטון, אז סטודנט צעיר למדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה העברית, עמד בראשה של תנועת "אשדוד מתעוררת", קבוצת פעילים, צעירים וסטודנטים שפעלו לטובת שיפור איכות החיים באשדוד ופרצו לתודעה כשהובילו את המחאה העירונית. היום ביטון (30) הוא עוזרו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, נשוי ואב טרי.
“עם יד על הלב”, אמר ביטון ביולי 2011, ימים בהם התקווה לשינוי הייתה חזקה יותר מהשמש הקופחת. "אולי רק עוד כמה שנים השינוי המתבקש ייכנס לפועל, ואשדוד תהיה עיר טובה יותר”.
“לאחרונה חזרתי מניו יורק, אחרי השתתפותי בתכנית בשיתוף פלסטינים וישראלים. בברוקלין משלמים 600-500 דולר שכירות. פה משלמים יותר מברוקלין. אנשים רוצים לגור בעיר שאותה הם אוהבים וקשה להם. אם הממשלה לא תעשה מעשה, אז אני לא יודע איך נצליח, החבל הולך ומתהדק סביב צווארנו”.
ב זה בית. מאהל המחאה באשדוד, קיץ 2011. צילום: פבל
ואכן, הממשלה וקובעי המדיניות השכילו להבין שחייבים לחשב מסלול מחדש. אובייקטיבית, היו למהלך שורשים מוצדקים: בין 2000 ל-2006 ירדו מחירי הדירות בישראל בכמעט 12.5 אחוזים, ואילו מ-2007 ועד 2012 נרשם זינוק במחירי הדירות של כ-72 אחוזים.
ראש העירייה ד”ר יחיאל לסרי אמר עוד באותו קיץ: “המדינה הפקירה את אזרחיה לשוק החופשי”, וביקש לקדם את "חוק שבס" המאפשר הקלות של עד 20 אחוז ממה שאושר בתב”ע. אבל כבר אז היה אפשר להפנות אצבע מאשימה כלפי גורם חיצוני. “כבר ייצרנו 400 יחידות דיור במחיר לצרכן של 750 אלף שקל כולל מע”מ, אבל איפה נתקענו? בוועדה המחוזית”, אמר לסרי והוסיף, “שם נמסר לנו שעל פי חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התכנית נוגדת את חוקי התכנון והבנייה. כעת אנחנו בוחנים אפשרות להוביל שינוי בחקירה בכנסת כדי שהדבר יוכל לצאת לפועל”. אז מה נשתנה?
“עבורי זו סגירת מעגל”
ביטון: “פנינו לממשלה, רצינו לפעול ולהעלות את הנושא על סדר היום הציבורי. שצעירים שהולכים לצבא, לומדים, עובדים, יוכלו בסוף התהליך להגיע לדירה ולחיות בכבוד במדינה, לא מעבר לזה שום דרישה שהיא מעבר לבסיסית". היית אז בן 24. מה המצב הנוכחי לגבי שכבת הגיל שלך? החברים לספסל הלימודים נשארו בעיר?
ביטון כיום
“חלקם כן, חלקם בימים אלו חוזרים, וחלקם לא. אני מודע לזה, כולנו חווים את זה שמחירי הדיור באשדוד הם מעל הממוצע בארץ, וזה לא פשוט, אבל בשביל זה אנחנו פועלים, ואני רואה את הסכם הגג כמענה לדבר הזה”.
מה שאפיין את מחאת הדיור היה קולקטיביות. לדעתך עדיין יש הרגשה של כתף לכתף, "אחים לצרה", או שיש אוכלוסיות באשדוד שפחות חשות את מצוקת הדיור?
“אני חושב שכל האוכלוסיות מרגישות את מצוקת הדיור. זה מתבטא בכל הרבעים ובכל מקום. זה גם הדבר הייחודי במחאה, שהצלחנו לגבש כל כך הרבה אנשים מרקעים שונים ולהביא אותם יחד למחות בעניין. לא רק באשדוד, בכל מקום. גם אם אתה בן 50 ועם שכר מעל הממוצע במשק ומסתדר, עדיין יש לך בן או בת שלא מצליחים להשיג דירה, ולכן זה נוגע אליך, זה נוגע לכולנו. נושא הדיור הוא משותף”.
והסכם הגג, שאותו אתה מכיר היטב, יביא לדעתך לשינוי המיוחל?
“אני לא יכול לחזות במדויק, אבל המטרה היא להוסיף כמות גדולה של דירות בהישג יד ברחבי העיר. בעשור של 2006-2016 אוכלסו באשדוד בכל שנה פחות מאלף דירות, בחלק מהשנים פחות. הסכם הגג בונה פה 15 מתחמים ברחבי העיר בתמהיל של 80 אחוז דירות קטנות ובינוניות, בפוקוס על קהל היעד של זוגות צעירים שרוצים להגיע לדירה הראשונה. והדבר המדהים זה 100 אחוז מחיר למשתכן, לא רק שבונים, אלא גם ממקדים לקהל היעד, לאלו שצריכים. לפי שיטת הכלכלה, נעלה את ההיצע, וזה ישפיע על המחיר. עוד דבר זה שזה באמת מתבצע ברחבי העיר כולה, ברובע א’ וברובע הסיטי, ואנחנו נותנים מענה לכל האזורים, גם הצפוניים. כראייה, אחד הפרויקטים הראשונים הוא רובע פארק לכיש שנושק לרובע א’. בדרך כלל בנייה חדשה היא רק באזור חדש, ופה זה מגוון, בכל העיר”.
ביטון מתראיין במהלך ההפגנה הגדולה בזמן המחאה החברתית
נאור, בשורה תחתונה אחרי הסכם הגג לדעתך לצעירים יהיה יותר קל לרכוש דירה באשדוד?
“לדעתי כן. אני מקווה, זאת המטרה”.
הצעירים, למעשה חבריך, שעזבו לאלטרנטיבות נגישות יותר, דוגמת אשקלון ויבנה, או הלכו לחפש אפשרויות במרכז – יחזרו?
“כולי תקווה שתהיה פה אפשרות לכל מי שרוצה לחזור. גם אני צעיר שגדל כאן ואני אוהב את העיר אשדוד, וכל פעם שמישהו מדבר ‘מבחוץ’ על כמה שהוא רוצה לחזור לאשדוד, מצד אחד זה מעציב אותי כי הייתי רוצה שהם יהיו כאן, מצד שני זה משמח אותי, כי אני רואה מה שלא רואים בערים אחרות. יש חיבור בין האנשים לעיר. אשדוד זה לא רק בניינים, זה קהילה, זה משהו חזק, וזה מה שנותן תקווה לעיר. כשמישהו אומר 'אני רוצה לחזור', זה אומר שיש עתיד למקום הזה”.
הזכרת את הרבעים הוותיקים, מה צריך לעשות כדי שהמקומות הללו יהיו מוקד משיכה לצעירים, והאם הסכם הגג יסייע לכך?
“חשוב להכיר בכך שאשדוד למדה מהסכם הגג בערים אחרות. ובהסכם הגג העירוני זה לא רק דירות חדשות, אלא גם תשתיות. ובנוסף ליציאות, לקריית הספורט ושדרוג התחבורה, יש גם השקעה של 1.7 מיליארד ברבעים הוותיקים בזכות הסכם הגג. פריסת המתחמים כוללת גם את הרבעים הוותיקים, כך למשל ברובע ב’ באזור בית המשפט מתוכננת לקום שכונה חדשה, שהיא 100 אחוז מחיר למשתכן, כך שמי שיוכל לגור שם זה רק זוגות צעירים שזכו בהגרלה. איזה יופי זה! קהילה חדשה לרובע ותיק, זה לא רק שיפור תשתיות, זה להביא ‘דם חדש’, לחבר בין הקהילות, אנחנו רוצים לשלב”.
אתה מדבר על קהילתיות, אבל חלק מהסכם הגג זה להוסיף 150 אלף תושבים חדשים לעיר.
“תחומי העיר אשדוד מוגדרים כך שאשדוד הגיעה ל’תחום’ שלה מצפון ומדרום, לכן צריך לצמוח מבפנים. כשאנחנו באנו במחאה של 2011 למעשה ביקשנו שייבנו יותר דירות בהישג יד כדי שיוכלו לבנות דירות, זה אומר שצריך לבנות בתוך העיר במקומות הללו. וכדי שמחירי הדירות ירדו, גודל העיר צריך לגדול. לפי הסכם הגג, יצטרפו לעיר כ-100 אלף תושבים. זה טבעי שעיר תגדל, וצריך למצוא את הפתרונות לכל הדברים, וכחלק מזה – זה התחבורה, ולכן מצוין בהסכם הגג: שתי יציאות חדשות לעיר. אין ספק שעיר של 250 אלף איש זה לא עיר של 350 אלף איש מבחינת תשתיות, צרכים וכולי. אבל זה טבעי שעיר גדלה, אין דרך לגדול בלי להגדיל את מספר התושבים”.
נאור, יש עוד כמה שנים עד שהסכם הגג יתממש. גם בתסריט האופטימי של זכייה בהגרלה במחיר למשתכן עד קבלת המפתח יש זמן רב. מה היית ממליץ לחבריך, בני גילך, לעשות בינתיים?
“אין ספק שלבנות לוקח זמן. הפרויקט הראשון, רובע פארק לכיש, כבר ב—2018 צפוי להיות מאושר בוועדה המחוזית. בינתיים? אני יכול להגיד לך עלינו כזוג צעיר. אנחנו שוכרים דירה, נעזרים בהורים, עושים כל דבר שאנחנו רואים לנכון. המטרה שלנו לפני שש שנים הייתה שיקשיבו לבעיה שלנו וישימו אותה על סדר היום, מנקודת מבטי היום, מהמעבר שעשיתי מלהיות סטודנט בפארק ליועץ לראש העיר באשדוד, אנחנו שמים את הנושא הזה על סדר היום. וזה לא דבר של מה בכך שהדברים שאמרנו אז הם היום מדיניות רשמית של מדינת ישראל. עשינו חלק מהתהליך, ועכשיו נשאר לחכות לפירות, ואנחנו מחכים להם שיגיעו בהקדם. עבורי זו סגירת מעגל. העלינו נושא, אני וחברים שלי, והיום אין ספק שזה בראש סדר העדיפיות”.
"אני לא חושבת שזה ישנה משהו"
גם שרי גרינברג (30), נשואה, אם לשניים ומתכנתת בהיי-טק בלוד, הייתה דמות בולטת מאוד על הדשא של הגן הציבורי במרכז העיר בקיץ 2011 יחד עם בן זוגה.
גרינברג צ'רקסקי
“בקיץ של המחאה החברתית הייתי סטודנטית ומאורסת, וידעתי כבר אז שמחירי הדיור הזויים ורציתי להעלות את הנושא על סדר היום”, אומרת גרינברג. “אבל גם היום המצב לא השתנה. היום אני גרה באשדוד, אבל כרגע הבעיות הן לא רק דיור. אני לא עובדת באשדוד, ורוב הסיכויים שלעולם לא אעבוד בעיר. גם אצלי וגם אצל החברים שנשארו לגור באשדוד הסיבה היחידה היא כי ההורים שלנו פה. אם ההורים שלי לא היו פה, לא הייתי נשארת. אין לעיר הזו מה להציע לי, וחבל, כי אני אוהבת את העיר”.
היית אז בת 24, חברייך נשארו לגור באשדוד?
“הרבה מאוד עזבו. וגם אלו שנשארו באשדוד, רק בודדים מהם באמת רכשו דירה”.
במידה שמחירי הדירות יהיו כמו שראש העיר אומר — 800 אלף ליחידת דיור — חבריך שעזבו יחזרו לעיר?
“יכול להיות שכן”.
גרינברג (מימין) בפגישת ראשי המחאה עם ראש העירייה לסר. צילום: דוברות העירייה
יכול להיות שהסכם הגג ישנה את המצב, ומחירי הדירות ירדו?
“אני לא חושבת שזה ישנה משהו. אני זוכרת איך לפני רובע המע”ר היו פרסומים שזה הולך לפתור את משבר הדיור של הצעירים, וזה בכלל אפילו לא בכיוון של לפנות לצעירים. אני בעצמי בדקתי את האופציה הזו, וקהל היעד של הדירות הללו הוא לא צעירים, היכולות הכלכליות שנדרשות לא תואמות. גם אם חלק מהדירות בהסכם הגג יהיו במחיר למשתכן, זה פלסטר, לא פתרון. מעבר לזה, חלק מהיחידות דיור שייבנו יהיו בשמורות טבע ובדיונות, ואני נגד”.
מה דעתך על תוספת צפויה של 150 אלף תושבים לעיר?
“זה יפוצץ את העיר. גם ככה אני היום יוצאת בשש בבוקר בכל יום כדי לא להיכנס לפקקים, וזה רק יחריף את המצב. אני נגד הפרויקט הזה”.
איך את רואה המחאה החברתית, מחאת הדיור של הקיץ ההוא, בפרספקטיבה של 2017?
“מה שנשאר מהמחאה זה שזה פתח את העיניים לציבור, אבל אני לא חושבת שזה עזר. גם אז לא היו מספיק משתתפים במחאה. כנראה המצב צריך להתדרדר עוד יותר כדי שאנשים יעשו משהו ויצאו מהבית. בשורה תחתונה היום האופציה היחידה זו הקלפי. אין פתרונות אחרים”.
"לציבור החרדי יש מצוקת דיור מאד קשה"
ורוניקה ויגדורצ’יק הייתה אז סטודנטית מוכשרת להנדסה בסמי שמעון שהתגוררה עם הוריה. כיום היא בת 33, רווקה, מנהלת שותפות בארגון קהילתי ערבי—יהודי בבאר שבע.
וגדורצ'יק אז
וגדורצ’יק: “הייתי חלק מ’אשדוד מתעוררת’, קבוצה אקטיביסטית, ופעלתי כנציגה בוועדת הדיור בעירייה. הקמנו את המאהל, ותמכו בנו מאוד מהעירייה, אבל באמת לא ראינו אופציה לקנות דירה, אפילו לשכור היה ממש יקר. אני מאוד אוהבת את העיר, אבל נאלצתי לעזוב לבאר שבע כאלטרנטיבה נגישה יותר. באמת לא הייתה ברירה”.
היית אז בת 27. מה המצב הנוכחי לגבי שכבת הגיל שלך? החברים מהשכונה נשארו בעיר?
“רוב האנשים שאני מכירה כמעט שלא נשארו בעיר, רובם עזבו לאשקלון, עברו בלב כבד. לא כי הם רצו, כי לא הייתה ברירה”.
לדעתך, הסכם הגג ישנה את המצב כך שלאחריו יהיה אפשר לרכוש דירה בעיר?
“השאלה הגדולה היא רק מה יהיו מחירי הדיור. אם זה יהיה בממוצע המחירים היום, לא יהיה הבדל. אז כמותית יהיו עוד יחידות דיור, אבל בגלל שהביקוש כל כך גבוה, המחיר לא ישתנה. אפשר לראות שבמחיר למשתכן בערים אחרות יש הנחה של 150 אלף בערך, עדיין ההון התחלתי עצום”.
מה לדעתך ניתן לעשות לטובת הרבעים הוותיקים שנכללים בהסכם הגג כדי שצעירים יגורו בהם?
“חייבים לדאוג למקומות תעסוקה. רוב האשדודים לא עובדים באשדוד אלא נוסעים מחוץ לעיר. ממה שאני מכירה, ראש העיר רוצה לשנות, ולכן צריך לדאוג לדיור ציבורי וליצור תמהיל עירוני נכון. צריך לדאוג לרמת שירותים טובה ברבעים הוותיקים ולשפץ ולדאוג באמצעות פינוי-בינוי, תמ”א 38 ודאגה אמיתית לתושבים, שיוכלו לגור בדיור ראוי אבל ביכולת הכלכלית שלהם. כרגע המצב בחלקים מ-ג’, ו’, א’ הוא זוועת עולם. הזנחה פושעת. אשדוד היא לא החוטאת היחידה בעניין, אבל חייבים צדק חלוקתי. חלוקת משאבים נכונה בעיר תשנה את המצב”.
ויגדורצ'יק
מה דעתך על מצוקת הדיור בשכונות החרדיות?
“לציבור החרדי יש מצוקת דיור מאוד קשה, וחלק מהפוליטיקאים מנסים לצבור הון על ידי העמקת השנאה כלפי הציבור הזה. מגיעה להם באותה מידה הזכות לדיור כמו כל אזרח אחר בישראל. כל עוד אין כפייה דתית או ההפך, יש להם זכות. חורה לי לשמוע שיח משסע במקום שיח של סולידריות. לצערי, במצב היום צעירים חרדים וכאלו שלא ללא עזרה משמעותית מההורים לא יכולים לקנות דירה, פשוט לא”.
כמה תעצומות נפש וכוחות פיזיים צריך כדי לעשות את מה שאלכסיי פוטפוב עשה השבוע. 200 קילומטר ויותר מ-30 שעות חתירה רצופה מראש הנקרה ועד זיקים והדובדבן שבקצפת – שבירת השיא הישראלי.
עד היום היחיד שעשה דבר דומה לזה היה בחור בשם ענר גלבוע שחתר על סאפ בחמישה מקטעים במשך כמה ימים, בעוד שבשיא הישראלי של חתירה ברצף על סאפ החזיק ספורטאי בשם יובל בוצר, שעשה זאת מראש הנקרה עד תל אביב.
איך יש לו כוח לעמוד על הרגליים? פוטפוב יוצא מהמים בסיום המסלול המפרך. צילום: שמואל דוד
פוטפוב, בן ה-47 מאשדוד, החזיק מעמד באופן יוצא דופן עד חוף זיקים,עשה היסטוריה ורשם הישג חסר תקדים. פוטפוב הוא כיום אחד החותרים החזקים על סאפ ומתכבד במקום השני בארץ בקטגוריית סאפ – סניורס.
הוא גדל בפנימייה ספורטאית במכון וינגייט, ובעבר אפילו היה אלוף אגרוף.
פוטפוב עם מאמנו, גל פרידמן. מאלבום פרטי
פוטפוב נמנה עם תלמידיו של גל פרידמן ומתאמן יחד עם נבחרתו בנחל הירקון. את השיא ששבר השבוע הוא לקח קודם כול כאתגר וכיעד אישי. כיאה לאלוף אמיתי הוא התקבל בקבלת פנים חמה וחגיגית במיוחד במרכז הימי באשדוד. בחוף זיקים, עם יציאתו מהמים, חיכו לו משפחתו, חבריו ואנשי תקשורת סקרניים.
"לא ייאמן כמה חום ואהבה קיבלתי כל התקופה האחרונה", הוא אמר מיד עם הגעתו לחוף מבטחים. "שברתי את השיא הודות להרבה אנשים, אבל קודם כול בזכות עיריית אשדוד שעזרה ותמכה. תמיד חלמתי להשתתף בזה ועכשיו גשמתי חלום".
עם לא מעט קשיים ונקודות שבירה הוא התמודד במסע המפרך, ולאחריו הוא גם התפנה לספר עליהם: “בלילה היו לי התכווצויות בשרירי הבטן, לא יכולתי לזוז, האצבעות כאבו ולא הצלחתי לפתוח אותן. הייתי בטוח שזהו, זה הסוף, אבל הצלחתי לגייס את שארית הכוחות ולהמשיך. היה גם מאוד קר".
יחד עם החותר האשדודי הפליגה יאכטה ממועדון היאכטות האשקלוני SAIL LA VIE שסיפקה לו מזון ומים בהפסקות מוגדרות. ביאכטה נמצאו גם אנשי צוות מקצועיים שכללו גם פרמדיק אשר התנדב להשתתף במסע ולהשגיח מקרוב על בריאותו של אלכסיי.
"בלי צוות הליווי ובלי התמיכה מהיאכטה בחיים לא הייתי מצליח", מודה אלכסיי. "אין עוד אנשים ועם כמו שלנו. אנשים כבר צעקו לי לוותר ואמרו שמה שעשיתי זה מספיק, אבל לא הייתי מוכן".
פוטפוב סיפר כי כדי לצלוח את המשימה הוא אכל בעיקר בננות, והעיד כי עוד בטרם יצא לדרך, סיכוייו להצליח היו קלושים בשל התנאים הסביבתיים. "יצאתי כנגד כל הכללים וכנגד הרוחות. המאמן שלי גל פרידמן ביקש ממני לדחות את הזינוק כי הים היה מאוד גלי והרוח הייתה דרומית, אבל אני החלטתי ללכת על זה בכל הכוח, וצדקתי".
חוצה ישראל
סיפור החיים של אלכסיי פוטפוב הוא מעבר למה שאפשר לתאר. פוטפוב נולד ברוסיה, אמו נפטרה כשהיה רק בן ארבע, ואילו עם אביו הקשר נותק. סבו וסבתו לקחו אותו תחת חסותם וגידלו אותו עד ששלושתם עלו לארץ והוא החל להשתלב בחברה הישראלית. הוא התחנך בפנימיות ומצא מפלט בענף האגרוף, שבו בחר לעסוק כל חייו.
בהמשך הוא הוציא תעודת מאמן אך בחר לבסוף שלא לפנות לקריירת אימון, לאחר שהודה כי אין לו את הכישרון והסבלנות המספיקים כדי לאמן. כשהגיע לעשור הרביעי בחייו הבין כי יתקשה להמשיך להתחרות באגרוף ופנה ליעד הבא שלו.
כדי להתפרנס החל לעבוד כנגר, פתח עסק ונחשב למומחה בעיצוב רהיטים. ואז חסרון הספורט בחייו החל לתת את אותותיו. החלום הגדול שנשכח בדרך, להיות גולש רוח, החל להעסיק אותו מחדש, וכשגילה את הסאפ — התאהב ונשבה.
קשר מיוחד עם המאמן ומדליסט הזהב, גל פרידמן. פוטפוב לאחר תום המסע לאורך חופי ישראל. צילום: שמואל דוד
הוא פנה למרכז הספורט הימי באשדוד, ומאז הכול היסטוריה. מחתירות קלות שהחלו כתחביב מחוף אשדוד לאשקלון התקדם פוטפוב והצטרף לנבחרת החתירה של לא אחר מהמדליסט האולימפי גל פרידמן. התשוקה שהביא איתו אלכסיי קנתה את פרידמן, והוא האמין בו כבר מהדקה הראשונה.
שני אלופים: פרידמן ופוטפוב. מאלבום פרטי
ומה סוד ההצלחה? אלכסיי מתעורר בארבע לפנות בוקר, מגיע לשדות ים בשש בבוקר, יוצא לים לשעה וחצי של חתירה, ואם הוא מרגיש שלא נס לחו, נשאר לסבב של שעה וחצי נוספות. רק לאחר מכן מתפנה לנגרייה שלו, כי אין ברירה וצריך גם להתפרנס.
במוצאי שבת הקרובה צפויה הפגנה של תושבים כנגד הסכם הגג ובתוכו פרויקט רובע ט"ו – תכנית להקמת 750 יחידות דיור ב-11 בניינים גבוהים בלב רובע ט”ו, שכמה מהם יתנשאו לגובה 19 ו-27 קומות. בנוסף יש עוד סיבות למחאה. כך למשל פרויקט התחבורה, הפגיעה בשטחים פתוחים ומחסור במקומות עבודה ובילוי.
ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי התייחס לראשונה להפגנה המתוכננת בתגובה שהועברה לידי מערכת "כאן דרום" באמצעות דובר העירייה: "1. ראש העיר והצוות המקצועי נפגשו פעמיים עם נציגי תושבי רובע ט״ו, לדיון על עתיד תוכנית מתחם הצעירים. 2. נציגי הרובע בשתי הפגישות הציגו עמדה אחת וחד-משמעית והיא ביטול התוכנית, שכן לטענתם הרובע אינו מסוגל להכיל אף תוספת של יחידות דיור. 3. ראש העיר הבהיר מתחילת הדרך שאפשרות זו נוגדת עקרונית את עמדת העירייה, אינה עומדת במבחן חוו״ד הגורמים המקצועיים לגבי יכולת הנשיאה של רובע ט״ו לתוספת תושבים, ולכן אינה ברת יישום. 4. עקב פער עמדות זה ומתוך הבנה לליבם של תושבי הרובע, סוכם שהעירייה תוותר על עמדתה העקרונית נגד ביטול התוכנית ותציג עמדה המאפשרת לוועדה המחוזית לקבל כל החלטה בעניין יכולת הנשיאה של תוספת יח״ד ברובע ט״ו. 5. למרות שמהדברים הנ"ל ברור שעניינית ההפגנה מיותרת, זכותם הלגיטימית של תושבי רובע טו להביע מחאה בדרך דמוקרטית ולהפגין, וראש העיר אף מברך על כך. 6. אין ספק שגורמים באופוזיציה מנצלים כהרגלם ובאופן ציני, את מצוקת התושבים לצרכיהם הפוליטיים, וגם בכך אין חדש תחת השמש. 7. העירייה וראש העיר בראשה, נחושים לקדם פתרונות דיור לטובת צעירי אשדוד וימשיכו לפעול בראיה כוללת של טובת העיר ועתידה".
ההפגנה תתחיל בכיכר אורוגוואי וצפויה להמשיך לכיוון מקום מגוריו של לסרי במע"ר דרום. בימים האחרונים הפיצו המארגנים מנשרים וכרזות.
התלמידים והתלמידות של שכבה י"א במקיף אמ"ית י' נמצאים כעת בעיצומו של "מסע ישראלי"- מסע חינוכי לגיבוש וחיזוק הזהות האישית היהודית, הציונית והישראלית בקרב בני נוער וחיילים ישראלים. את המסע מארגנת תנועת "מבראשית".היום הם הגיעו לבירת ישראל, ירושלים, ופגשו באופן בלתי אמצעי את כוחות הביטחון – חיילי צה"ל והשוטרים השומרים עלינו והחליטו לפנק….
אז מה הם עשו?
אספו כסף וקנו פחיות קולה וחטיפים והעלו חיוך על פני השומרים עלינו כמחווה של כבוד והערכה. החיילים והשוטרים המופתעים הגיבו בהכרת תודה. את ההתרגשות אתם יכולים לראות בתמונה –
פקחים עירוניים יאכפו באשדוד במדרכות ובשבילי האופניים את “חוק ייעול האכיפה” על אופניים, אופניים חשמליים, קורקינטים ואופנועים.
בשנים האחרונות גדל באשדוד מספר התאונות שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים, בעיקר חשמליים. על פי נתוני עמותת “אור ירוק”, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון נפגעו 34 בני אדם, שלושה מהם נהרגו ו-17 נפצעו קשה. ב-2016 נפצעו ארבעה בני אדם, מחציתם נפגעו באורח קשה. ב-2017, עד ספטמבר, נפצעו שני בני אדם באורח קל.
החוק המדובר קובע סנקציות שונות לביצוע על ידי הפקח העירוני נגד מבצע העבירה, כמו הוצאת האוויר והשסתומים מהצמיגים, תפיסת או הרחקת אופניים או קורקינט, עיכוב, מתן הודעת קנס בגין עבירות שנקבעו כעבירות קנס וכן לתפוס את האופנים ולהחזירם להורי הקטין.
כמו כן, הפקח מוסמך לדרוש מהולך רגל שלא להתהלך בתחום שביל אופניים, ואם הוא מסרב להישמע לכך, אזי בסמכות הפקח לקנוס אותו.
תקנות ההנחה בארנונה אינן מאפשרות מתן הנחה בארנונה בגין ביצוע עבודות תשתית, כך הודיע משרד הפנים לעיריית אשדוד בעקבות פנייתה אליו בבקשה למתן פטור מלא או חלקי לתושבים כפיצוי בגין נזקים שנגרמים להם בעקבות העבודות על Reway – פרויקט התחבורה הירוקה, שמטרתו היא מעבר מתחבורה מבוססת רכב פרטי לתחבורה ציבורית. עבודות התשתית המתבצעות זה כשנה גורמות לפקקים, עומסים וקשיים בנסיעה בחלקים שונים בעיר.
העירייה פנתה למשרד הפנים בעקבות שאילתה שהגישה לראש העיר ד”ר יחיאל לסרי חברת האופוזיציה הלן גלבר. "סגן שר הפנים הביע עמדתו כי יש אפשרות וראוי לבקש פטור מלא או חלקי מתשלום ארנונה כפיצוי לתושבים ולעסקים בגין נזקיהם בקשר עם עבודות ה-Reway", כתבה גלבר ללסרי.
גלבר. צילום: פבל
בתשובתו לגלבר כתב לסרי בין השאר שהוא הביע לא אחת את עמדתו על כך שהוא מצר על הקושי הנלווה לנסיעה בחלקים מהעיר בשל ביצוע הפרויקט ושהוא מאמין שכבר כעת התושבים רואים את החלקים שהסתיימו ומבינים שבכל עבודת פיתוח או שיפוץ משמעותית המלווה באי—נוחות התוצאה מצדיקה את המאמץ.
"יחד עם זאת", ציין לסרי, "בהחלט ביקשתי לבחון את נושא הפיצוי, ומכתבך הועבר ב-29 ליוני למשרד הפנים. תשובת משרד הפנים נשלחה לעירייה ב-19.9 והיא מבהירה כי תקנות ההנחה מארנונה אינן מאפשרות מתן הנחה מארנונה בגין ביצוע עבודות תשתית, ולכן לא ניתן לתת הנחה".
לסרי. צילום: אורי קריספין
שאילתה נוספת שהגישה גלבר ללסרי התייחסה ליישום החלטת מועצת העיר להקים ועדת היגוי לפיצויים הקשורים ל-Reway. גלבר שאלה אם הוועדה החלה בעבודתה ומה היו החלטותיה.
"החלטות רבות במועצת העיר להקמת ועדות, ובעיקר ועדות שהוקמו בהצעת האופוזיציה, נעשות למראית עין”, כתבה גלבר והוסיפה שהיא מקווה שזה לא כך הפעם, שכן “קיימת חשיבות רבה לפצות את התושבים על פי קריטריונים הוגנים ושווים בגין נזקיהם".
בתשובתו תוקף לסרי את גלבר, שלדבריו, כהרגלה אינה מדייקת וציטט את החלטת המועצה להקים ועדה בראשות המשנה למנכ”ל העירייה דינה בר אולפן שתבחן אפשרויות סיוע והקלה על הסוחרים והתושבים ולצרף לוועדה שתשב עם נציגי הסוחרים את חבר המועצה עו”ד נעים שומר. לדברי לסרי, עוד בטרם העלאת הנושא במועצה החל לפעול בעירייה צוות קשרי קהילה והסברה בקשר לפרויקט המדובר שמתכנס בקביעות, והוא זה שניהל את המגעים עם הסוחרים בסיטי והגיע איתם לפתרונות ראויים. לדבריו, הוועדה שהוקמה בהחלטת המועצה התכנסה יחד עם נציגי הסוחרים ב-14 וב-26 בספטמבר.
תושבי רובע ט"ו ממשיכים להתנגד לבניה המסיבית שצפויה לדבריהם לפגוע באיכות חייהם, זאת בעקבות אישור הפקת התכנית בוועדה המרכזית ועמדת העירייה כ"תומכת בקידום התוכנית במתכונתה הנוכחית, תוך הקפדה על סטנדרט בניה גבוה", תושבי רו בע טו' טענו כי למרות שראש העיר ומהנדס העיר התחייבו בפגישה שנערכה לפני ראש השנה לבחון מחדש את התכנית, בפועל לא קרה דבר. כחלק מהתכנית עתידים להבנות 748 יחידות דיור ב11 מגדלי מגורים בגבהים שונים עד 27 קומות.
שוחחנו עם אלון חסן, חבר מועצה ותושב הרובע, חסן אמר: "מתוכננת הפגנה של תושבים מול ביתו של ראש העיר יחיאל לסרי במוצ״ש ה-11.11.היוזמה היא של תושבים שמאוכזבים מראש העיר בכל התחומים.תושבים שנמאס להם מהאטימות שלו ומדרך ההתנהלות שלו"
יש טעם להפגין? אתם מאמינים שמשהו יתשנה?
"אנחנו מאמינים שקרה משהו בציבור באשדוד. הציבור מביע את מחאתו.אני אישית לא מאמין שראש העיר יחיאל לסרי ישתנה.הדרך שהוא בחר לשקר את התושבים והיהירות שלו וחוסר האמינות שלו נמאסים על הציבור והוא מביע את תסכולו.אני שוב מבהיר שהיוזמה הזאת היא של התושבים בלבד".
בנתיים היום (ה') שילוט מאסיבי וחלוקת פ'לאיירים המונית התחילה באזור ט"ו לקראת מחאת התושבים הגדולה שמתוכננת למוצ"ש הקרוב (11.11)
המציאות ההזויה בה בעלי דירות אינם מסוגלים בכוח הקנייה שלהם לקנות את הדירה של עצמם חייבת להשתנות! חידוש השכונות הוותיקות הוא התשובה היחידה – כל ניסיון למציאת פתרונות קסם, ללא תכנון ארוך טווח – לא יעבוד.
כמות הדירות ששווקה עד כה לשוק במחיר מסובסד, לא מספיק גדולה כדי לעשות שינוי אמתי במחירים, גם פרויקטים חדשים מקבלן אינם מהווים מענה מספק ומכוונים למחיר גבוה מידי בכדי שזוגות צעירים יוכלו להתייחס אליהם ברצינות.
צעד ראשון – חיזוק שוק היד שניה ויצירת מערך הטבות משתלמות לרוכשים. כצעד ראשון יש לחזק את שוק היד השנייה על ידי מתן מענק רכישה עם קניית דירה יד שנייה בלבד עם אפשרות מימון בנקאי עד 90% ממחיר הדירה. ההטבה תינתן לתושבי המקום בו נרכשת הדירה שאין בבעלותם דירה בחמש השנים האחרונות ויתחייבו לגור בדירה במשך 7.5 שנים לפחות. מהלך זה ייצור גידול מהותי בהיצע הדירות כ-20,000 דירות שיכנסו לשוק מידית ללא שום צורך בבנייה.
צעד שני – קדימות לפרויקטים של פינוי בינוי תוך דגש על יצירת תשתית תומכת. במקביל לכך, יש לאפשר פרויקטים של פינוי בינוי באזורי הביקוש ובפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, להגדיל את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים בהגדלת זכויות הבנייה עם פטור ממס שבח ולהגביל את האפשרויות לחיזוק מבנים רק לבניינים שאינם מתאימים לתכניות פינוי-בינוי בטווח הנראה לעין. כלומר, לקבוע כי לפינוי בינוי, תהיה עדיפות על פני תמ"א 38 המייצרת פחות היצע ואיננה נותנת פתרון רחב לטובת כלל התושבים בשכונה, כולל מרכיב של דיור ציבורי. בפרויקט תמ"א 38 קורה לא אחת שפתאום צץ בניין חדש בתוך שכונה מוזנחת בניגוד לפרויקט פינוי בינוי הכולל מחשבה על כלל השכונה כולל תשתיות.
צעד שלישי – בניה חדשה המשלבת פיתוח כלכלי ותמיכה מקיפה באוכלוסייה ובאזור. פרויקטים של פינוי בינוי הם מעין תב"ע חדשה ולכן הם עונים טוב יותר על צרכי השכונה, קל וחומר כאשר מבצעים אותם תוך דיאלוג עם התושבים, הכולל מחשבה על ועם האנשים שיגורו בפרויקט עצמו – במה הם יעבדו, איפה הם ילמדו. יצירת מצב ששדרוג השכונה הוא מרכיב מהותי, לצד הדיור והאנשים. כלומר במסגרת תכניות ההתחדשות לדאוג לפיתוח כלכלי, פיתוח מקומות ציבוריים, הלוואות לעסקים מקומיים, הנגשה לתחבורה ציבורית, השקעה בחזיתות הבניינים – מה שהשכונה המסוימת צריכה בהתאם לדיאלוג עם התושבים הוותיקים והחדשים שיאפשר תכנית העונה על הצרכים של כולם.
ביום שישי הקרוב, 10/11/17 בשעה 9:00, ייערכו בפארק אשדוד-ים צילומים לתכנית ספיישל לערוץ 12, עם ירון אילן והפרויקט של רביבו, שתשודר בשעה 15:00.
בנוסף, באותו יום בשעה 11:00, ייערכו בשידור חי, צילומים ל"שישי שמח עם ירון אילן" בערוץ 24, עם האמנים: שימי תבורי, אביבה אבידן, עינת שרוף ומיטב הזמרים הים תיכוניים. כל תושבי אשדוד להגיע – הכניסה חינם!
