גם השבת (17.2) לא נראו פקחים במתחמי הקניות הביג והסטאר סנטר, ככל הנראה כיוון שטרם נמצאו פקחים שאינם יהודים ועל אף ששר העבודה והרווחה הצהיר כי לפקחי העירייה היהודים מותר לעבוד בשבת. גיא סער, ממנהיגי המחאה: :" הנה עבר לו עוד שבוע וטרם נגלה מתווה השלום של מקבלי ההחלטות בבניין העירייה.
גיא סער בנאום. צילום: קיריל לבוב
אני באמת מתחיל לחשוב לעצמי מה חושבים שם בבניין העירייה? הרי הפקחים לא נשלחים יותר כי הרבנים לכאורה כעסו על ראש העיר ששלח פקחים יהודים- כלומר הם יחזרו מתי שיהיה פקחים גויים תרבות?- עדיין הכל סגור בשבת ואין אירועי תרבות בשבת כמו שכל הערים האחרות שדומות באופיין לאשדוד. מה הם חושבים שפסטיבל ענק בפורים (שמראה שזו שנת בחירות ולא מעבר כרגע) יכול לכפר על המחדלים העצומים הקיימים בעיר? לא כל כך ברור לי.
מה שכן הרבה מכספי הציבור נישפכו לטובת "עשייה" למען הציבור ואני רוצה לבקש ממכם שתמיד תבדקו את האירוע או מה שלא יהיה אל מול שנים קודמות ואל מול העובדה ששום דבר לא באמת משתנה חוץ מעוד כמה פוסטים של "התושב במרכז", לא מבינים שם בבניין העירייה בקומה 5 שהתושבים שתפו את הפנים והוציאו את החולות מהעיניים.
אי אפשר לספר לתושבים יותר שיש שמש בחוץ כאשר מזג האויר אפור במציאות.
מחזירים את אשדוד לאשדודים!"
גיא, מה הצעדים להמשך המחאה?
"יש תכנונים. נעדכן ככל הנראה מחר בערב ולמי שחושב שיש שקט- זה השקט שלפני הסערה"
בלשי היחידה המרכזית במשטרה, בשיתוף יחידות אכיפה נוספות, סיכלו במסגרת פעילותם בימים האחרונים הברחת סמים מסוג קוקאין שהוסוו בתוך בקבוקי שמפו שהגיעו מחו"ל. שלושה חשודים, תושבי אשדוד ואשקלון בגילאים 35, 45 ו-52, נעצרו ביום שישי האחרון על ידי הבלשים והועברו לחקירה במחלק התשאול שביחידה המרכזית. מעצרם של השלושה הוארך בצאת השבת בבית המשפט במספר ימים.
״ידה הארוכה של משטרת ישראל, שיתוף פעולה פורה עם גורמי אכיפה נוספים ויצירתיות מבצעית נגד עבירות פליליות, הן אלו שיגנו על ציבור שומר החוק מפני סכנה לשלומו וביטחונו״, נמסר מהמשטרה.
חבילה שהגיעה מחו"ל לפני מספר ימים ומוענה אל תושבת אשקלון, הוכנסה למעקב הצמוד של בלשי המשטרה. לאחר שבלדר העביר את החבילה מרשותה אל מזמין המשלוח, פשטו בלשי המשטרה ועצרו את שלושת החשודים המעורבים. בתוך בקבוקי שמפו שהיו בחבילה שנשלחה נמצאו כחצי ק"ג סם מסוג קוקאין נוזלי. שלושת החשודים נעצרו כאמור והועברו לחקירה ביחידה המרכזית לכיש תוך שמעצרם הוארך לבקשת חוקרי המשטרה בבית המשפט במוצ"ש בשישה (6) ימים. חקירת המשטרה נמשכת.
ארבעה חיילים נפצעו היום אחר הצהריים כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה סמוך לגדר הגבול בדרום רצועת עזה: שניים מהם באורח קשה, אחד באורח בינוני ואחד באורח קל.
אחד הפצועים קשה הוא תושב אשדוד, בוגר אחד המקיפים בעיר ואמו היא עובדת עירייה. הפצועים הועברו לטיפול בבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהם סובלים מפגיעות רסיסים ומכוויות.
בתגובה לפיצוץ המטען תקף צה"ל ברצועה בירי טנק ובהמשך גם באמצעות מטוסי חיל האוויר שירו לעבר מנהרה של ארגון החמאס.
תקרת הבית שנפגע הערב מרקטה. צילום: עדי מאירי דוברת מ"א שער הנגב
הפלסטינים החלו בשיגור רקטות והערב לאחר תשע וחצי נשמעו אזעקות בעוטף עזה. רקטה נפלה ליד בית באזור שער הנגב. אין נפגעים.
בצה"ל אמרו מוקדם יותר שחיילים של חטיבת גולני ושל חיל ההנדסה הגיעו אל גדר המערכת באזור קיבוץ עין השלושה, ליד חאן יונס, לאחר שזוהתה נגיעה בגדר וזיהו שדגל פלסטין הונח על הגדר. הם התקרבו כדי לוודא במה מדובר ואז הופעל נגדם המטען. בצה"ל סבורים שארגון "ועדות ההתנגדות העממית" הניח את המטען ותלה את הדגל כדי למשוך חיילים למקום, כפי שאכן קרה.
המחזור ה-23 של ליגת העל זימן למ.ס אשדוד קרב ישיר בקרב על התחתית והפעם היריבה היא הפועל עכו למשחק על 6 נקודות. כשברקע ניצחונה המרשים של הפועל רעננה על מכבי תל אביב והפועל אשקלון שתשחק מחר עם מאמנה החדש, מסאי דגו. עמיר תורג'מן וחניכיו יודעים שבמידה והם לא ינצחו באצטדיון הי"א הערב, התחתית תמשיך לבעור. תורג'מן בחר לפתוח עם מאוריציו קורדיירו על הספסל, כאשר גם גדי קינדה שנפצע באימון בסוף השבוע נעדר מהמשחק.
כבר בדקה ה-14, הפועל עכו מהממת את עיר נמל. מהלך מבריק של קישור האורחת הניב בישול מצוין של גבי קניקובסקי לבן אז'ובל, שדילג בקלילות מעל יואב ג'רפי והעלה את הפועל עכו ליתרון 1:0. בדקה ה-33, דן ביטון קיבל מדור ג'אן כדור על מגש של כסף, אך מול שער חשוף לגמרי בעט החוצה.
בשריפה שפרצה אחר הצהריים ברחוב החמציץ ברובע ח' באשדוד נפגעו אישה ושני ילדים אנים כתוצאה משאיפת עשן. הם מפונים במצב בינוני על ידי אנשי מד""א לבית החולים אסותא בעיר.
המשטרה פתחה בחקירה. יש חשד לפלילים.
בשעה 16:38 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על שריפה בדירה ברחוב החרצית באשדוד. חובשים ופאראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח אסותא באשדוד 3 נפגעים במצב בינוני בהם אישה כבת 30 ושני ילדים בגילאי 4 ו- 5 כשהם סובלים משאיפת עשן.
מאות רבות של אנשים ליוו את מישל סרוסי למנוחות ביום שלישי. בית העלמין באשדוד המה בני משפחה, חברים, אנשי ציבור ופוליטיקאים. כולם באו לחלוק כבוד אחרון לאיש שהטביע חותם בעיר.
סרוסי, שהיה פעיל ציבור מוכר באשדוד, נפטר בבוקר יום שלישי בבית החולים הרצפלד לאחר מאבק במחלה קשה, והוא בן 79. בעבר כבר התגבר על המחלה, אך היא שבה ותקפה. הפעם הוא נכנע.
מישל ז"ל עם אשתו צביה, הילדים והנכדים. באדיבות המשפחה
הוא הותיר אחריו את אשתו צביה, שלושה ילדים — אורלי, גילי וליאור — ושלושה נכדים — אייל, אביב ושי לי הקטנה שנולדה לפני שלושה שבועות.
סרוסי נולד בתוניס ועלה עם משפחתו לישראל בגיל 18. במשך שנים ארוכות מילא שורה של תפקידי מפתח והתבלט בעבודה ציבורית והתנדבותית.
הוא עבד בנמל אשדוד והיה יו”ר ועד, כיהן כסגן יו”ר מרחב אשדוד בהסתדרות ומרכז הספורט של אגודת הפועל, יו”ר ועד רובע ט”ו, חבר קרן ליב”י, פעיל מרכזי במטה המאבק הציבורי להקמת בית החולים באשדוד ויו”ר בית הכנסת “מייסדי החצר” שהקים ברחוב אוסישקין לאחר מאבק ארוך.
סרוסי היה שייך לזן הולך ונעלם של אנשי ציבור שעבודתם, פעילותם וחייהם האישיים משולבים יחדיו. הוא גם היה מאוד מעורב פוליטית ועמד בראש סניף מפלגת העבודה באשדוד, גם כשחברות במפלגה הפכה לפחות פופולרית. כשפרש לגמלאות מהנמל, נערכה לו מסיבה, ואחד מהאורחים היה שמעון פרס, והוא הרעיף על סרוסי מחמאות רבות.
בזמן ניהול המאבק למען הקמת בית החולים בעיר זכורה פעילותו הנמרצת וההבטחה שלו: אם לא ייבנו בית חולים בעיר, נחסום את הכניסה לאשדוד בצמיגים בוערים, אמר אז. להפגנה בירושלים הגיע מצויד בצמיגים ובברק המוכר שלו בעיניים, חדור מטרה. השאר היסטוריה, בית החולים באשדוד נפתח בשנה החולפת.
לכן אולי היה כואב במיוחד למשפחתו שעל ערש דווי סירבו לקבלו לטיפול קרוב לבית. “לא הסכימו לקבל אותו בבית החולים באשדוד, אמרו לנו שאין מה לעשות איתו, גם בבית הדר לא קיבלו אותו ואמרו שאין מקום”, אמרה בקול שקט הבת הבכורה אורלי, “הוא טופל בבילינסון ובסוף בהרצפלד”.
מישל ז"ל עם צביה והנכדה אביב. באדיבות המשפחה
בהלוויה הספידו אותו ד”ר לסרי, הרב שיינין, הרב מאיר אבוחצירא, מזכ”ל מפלגת העבודה ערן חרמוני, חבר הכנסת אילן גילאון, יו”ר המרחב חיים שייב והבת אורלי.
“אני זוכרת אותו כל הזמן פעיל, מתרוצץ, בטלפונים, תמיד עושה ותמיד עסוק, וכמובן דואג לעתיד שלנו, הילדים, לחינוך והשכלה, לעבודה”, מספרת אורלי. “אימא ואבא חיכו לילדים שנים רבות. אני הייתי הראשונה אחרי 11 שנות נישואים, ואחרי שש שנים נולדו אחיי התאומים. הוא היה כל כך מאושר. אחר כך הוא חיכה הרבה זמן לנכדים, וכשהם הגיעו, לא היה מאושר ממנו. הם היו החיים שלו”, היא אומרת בבכי. “הוא כל כך פה, אבא, הנוכחות שלו מורגשת מאוד. אימא שלי עדיין לא מאמינה שאבא איננו. אבא היה איש עם תיאבון לחיים, ולא מסתדר שהוא איננו. אבא, היית לנו אבא וסבא לתפארת, ואנחנו נמשיך מכאן”, הוסיפה הבת.
בשבת לפני שבועיים הוחמרה האכיפה, ולראשונה חולקו קנסות על סך 320 שקלים לבעלי העסקים במתחמי הביג והסטאר שפתחו בשבת. בעלי העסקים לא הסתירו את אכזבתם מראש העיר, שימים אחדים קודם לכן הכריז במכתב לתושבי העיר שפרסם בדף הפייסבוק שלו כי מתגבש מתווה לפתרון משבר השבת. מה רבה הייתה הפתעתם כשבשבת האחרונה כלל לא פקדו פקחי השיטור העירוני את מתחמי הקניות ביום המנוחה, לא חולקו התראות, והחששות על שליחת הקנסות במועד מאוחר יותר אף הם התבדו.
מובילי המחאה בעיר ראו בהיעדר חלוקת הדוחות התקפלות של העירייה ואמרו בהפגנה שנערכה בצאת השבת האחרונה בכיכר העירייה: “מסתבר שהלחץ של התושבים כן עובד. אחרי חודש של הפגנות ומחאות ראש העיר הבין שיש תושבים באשדוד”.
רב הנסתר
אך מנהיגי המחאה לא מיהרו לרתום את העגלות לפני הסוסים והוסיפו: “יחד עם זאת, לא ננוח ולא נשקוט עד שיתוקן חוק העזר העירוני. אנחנו לא נהיה נתונים לגחמות של אף אחד שפתאום מתחשק לו (או לא) לחלק דוחות בשבת. לא ניתן שירדימו את התושבים עם סיסמאות על ‘מתווה שלום’. הפתרון: רק תיקון חוק העזר העירוני”.
צילום: קיריל לבוב
מנגד, בחלק מכלי התקשורת החרדית מיהרו לצנן את ההתלהבות. באחד המקומות נכתב שאי-חלוקת הדוחות בשבת האחרונה באה בגלל היעדר פקחים לא יהודים ולחץ מצד החרדים שלא לאפשר חילול שבת של פקחים, כאילו שעד עכשיו פקחי העירייה לא היו יהודים ולא עבדו בשבתות.
לפני כחודש, נזכיר, העירייה פרסמה מכרז לגיוס פקחים שאינם יהודים עבור עבודה בשבת, אולם אף אחד לא הגיש בקשה. כעת, לאחר שבשבוע שעבר פקחים יהודים חילקו דוחות בשבת, רבנים וחברי מועצה חרדים ביקשו שהדבר לא יחזור על עצמו; לטענתם, “יצא שכרו בהפסדו”. בשל כך שוב פרסמה העירייה בימים האחרונים מכרז לגיוס פקחים שאינם יהודים, ובשל היעדרם לעת עתה לא חולקו דוחות בשלב הזה למפרי החוק העירוני. כך או כך, נכון לכתיבת שורות אלה במוצאי שבת הקרובה לא תתקיים הפגנה של התנועה שמובילה את מחאת השבת.
עם זאת, נראה שלא רק לסרי החליט לקחת פסק זמן בניסיון להרגיע את הרוחות ולהנמיך את הלהבות, אלא גם מובילי המחאה מאותתים על אופציה של הידברות. ביום חמישי יתקיים שיח פתוח בפאב ה”זה” ביוזמתם. “המחאה תמשיך ותסתיים בבחירות”, הודיעו והוסיפו, “הציבור כבר התעורר – לא ניתן לכבות את הציבור שכבר הבין מה קורה בעיר. ביום שבת הייתה הצלחה אדירה: כ-3,000 אנשים הגיעו. אנחנו נמשיך את פעולות המחאה, נמשיך להגיע למועצה. ביום חמישי יש לנו ערב הסברה. אנשים פנו אלינו ורוצים לדבר איתנו פנים אל פנים. המטרה היא לשמוע ולהשמיע רעיונות. זה מקום לשיח פתוח, אנחנו רוצים לשמוע את כולם. המחאה היא לא גיא, סיוון, יגאל או עופר, היא מחאה של כולם”.
לשאלה אם מדובר בשולחן עגול להידברות עם החרדים השיבו, “אנחנו בשיח עם החרדים תמיד, בכל מקום. אנחנו כואבים ביחד את המתרחש באשדוד, אבל לא החרדים הם לא הבעיה, אלא המנהיגים שלהם. החרדים – זה לא הוויכוח. העניין הוא שראש העיר לא רואה 80 אחוז מתושבי העיר, כי הוא מניח שמה שקרה בבחירות הקודמות יקרה שוב. זה לא יקרה, הציבור יֵצא להצביע. אוזלת היד שבה 18 אחוז מהציבור מקבלים 40 אחוז מהמועצה לא יקרה”.
אינה פורמן
עיקר הכעס של מנהיגי המחאה הוא עקב המצב המתמשך, “למה להתמהמה עם ההסכם? יש מתווים בינלאומיים שיצאו יותר מהר, ראש העיר יצא בהצהרה ונעלם. אנחנו קוראים לראש העיר להצהיר את הכוונה שלו: המטרה שלך לסגור את העיר? תגיד. המטרה שלך לפתוח מוסדות עירוניות בשבת? תגיד. זה זמן להצהרות כוונות, לא לסיסמאות. המתווה שלנו ברור, אנחנו מבקשים להשאיר את מתחמי הביג, הסטאר סנטר ורצועת חוף הים פתוחים בשבתות, ומוסדות תרבות, בילוי, פנאי, ספורט וחינוך יהיו פתוחים באזורים המעורבים בשבת”.
העירייה מצדה סירבה להתייחס למדיניות הזיג-זג ולספק הסברים לתושבי העיר בדבר המהלכים שהיא מבצעת. גם הניסיונות לקבל תשובות מלשכתו של לסרי עלו בתוהו.
מתווה אלטרנטיבי
ובזמן שהעירייה מחפשת אחר פקחים גוים לאכיפת חוק העזר (וגם הסירה את תנאי הסף של שירות צבאי), אינה פרומן, שהייתה בתחילת המאבק דמות בולטת במחאה, החליטה שהשסע החברתי הולך ומעמיק, ויש לעשות מעשה ולהידבר עם נציג מהצד החרדי.
הרב מנחם עמאר וד"ר לסרי. צילום: המועצה הדתית אשדוד
“בזמן שהייתי במספרה שוחחתי עם הספר שלי אורן קרייף על נושא השבת שמדאיג עכשיו את כולם בעיר”, אומרת פורמן. “אורן שאל אותי, ‘אז למה לא לדבר על זה עם החרדים ולפתור את העניין אחת ולתמיד?’ אמרתי, ‘איך נוכל לדבר, אם אנחנו אפילו לא מכירים?’ אורן מיד התקשר לרב שלו לשאול אם הוא מוכן לעזור להרים את הכפפה, והרב מנחם עמאר נרתם למשימה. מיד לאחר מכן נפגשנו לשיחה ארוכה והבנו שיש צורך לשבת לשיח – חילונים, דתיים וחרדים – ללבן את הדברים ולהגיע יחד למתווה שמסוכם על כולנו. ידענו לחיות פה ביחד לפני המשבר ונדע להסתדר גם אחרי, יש פתרון”.
שותפה לדרך הרב מנחם עמאר, שליח וחסיד חב”ד ויו”ר מרכז “אור מנחם” הנמצא ברובע ט”ו וי”ז בעיר, מעוניין לדבריו לפעול להשגת מתווה באמצעות שיח והידברות. עמאר, שמנהל גם את “ארגון קשר להעצמת זהות יהודית” אומר, “המאבק באשדוד, שיצר מתח בין כלל התושבים באשדוד, כאב לי מהרגע הראשון, וייחלתי לעשות משהו שיביא להרגעת הרוחות. אני שמח שאינה לא חששה לפנות אליי, ואין ספק שהידברות והבנת האחר הן הדבר החשוב ביותר. מדובר ביוזמה פרטית חשובה במיוחד בזמן שכזה. העיר אשדוד תמיד הייתה עיר של סובלנות וכבוד אחד לשני, ובהחלט ניתן למצוא את הדרך לעמק השווה. שיח משותף יוריד את גובה הלהבות, ימקד את הבעיות הקיימות לתוך מסגרת ויאפשר טיפול נקודתי בבעיה”.
מה בדיוק הרעיון שלכם?
“הרעיון הוא לשבת ביחד – חרדים, חילונים ודתיים – ולדון דיון עומק בנושא השבת והמרחב הציבורי בגובה העיניים. דרך עצרות, מחאות והפגנות – משני הצדדים – אי אפשר להתקדם, כי הן מוסיפות שמן למדורה. ואני חושב שאינה, שאני מאוד מעריך אותה, גם הבינה את זה. הצעד שהיא ביצעה אמיץ ואינו מובן מאליו. זה מעיד שהיא באמת רוצה להגיע לפתרון. בכל חברה בריאה ומתוקנת הוכח שכאשר קיימות אי-הבנות הן נפתרות בשיח. במהלך כל השנים הצלחנו לשמור על הסטטוס קוו כי הבנו את החשיבות שלו במתכונתו. כשיש שיח פתוח בנושא, וכשהצדדים נכונים להידברות, נוכל להתקדם לפתרון המשבר שנוצר”.
“אני בדיוק מחכה לתשובות בנושא מכמה ידידים שאני בטוח שיוכלו להסביר היטב את הצד החרדי. אין שום סיבה שלא יסכימו לכך, משום שגם בציבור החרדי – למרות התדמית שיצאה לו, לצערי – יש רבים שיודעים להכיל את השני ומעוניינים בהידברות כפתרון. אני בטוח שכל צד מאוד מאוד רוצה לראות את סוף הסאגה הזאת, כי הצורה שבה הדברים מתנהלים היום לא מטיבה עם אף אחד מהצדדים. אני מאמין באמונה שלמה שגם החרדים ייקחו בזה חלק, אני מתפלל על זה. המטרה היא אחדות. מי לא רוצה אחדות בעם ישראל?”
אתם מאמינים באמת שהשיח יוביל להשגת מתווה מוסכם שיפתור את משבר השבת, או שמדובר ביוזמה חברתית חביבה שתישאר על הנייר?
“הניסיון מוכיח שכדי להגיע להשלכות מרחיקות לכת חובה קודם כול לקיים שיח. וברגע שהשיח טוב, זה אפשרי. קשה בשלב הזה לדעת לאן זה יוביל ומה יהיו התוצאות. אני בהחלט מאמין ואופטימי שתהיה הבנה בסיסית. גם אם נהיה פסימיים ולא נצליח בכך – לפחות עשינו ככל שניתן להוריד את המתח, להכיר ולנסות להבין אחד את השני. עד היום ידענו לחיות בשלווה ובשלום. עם שיח שפוי זה אפשרי לחזור למסלול התקין והבריא. אבל חייבים להתחיל במשהו שהוא שיח והידברות. כשרואים מה שקורה היום בעיר, זה כואב לכולם”.
אולי כואב לכולם, אך אתה הרב הראשון שהרים את הכפפה.
“אני מאמין שברגע שהסנונית תפתח, הרבה יצטרפו. זה לחזור לשפיות, זה היעד: לשבת ולדבר, לשים את הדברים על השולחן. אני שמח אם אני הראשון שזכיתי לעשות משהו בנידון, אני שמח. אני בטוח שגדולים ממני רוצים ומנסים והם יצטרפו. אבל צריך להתחיל בשורה התחתונה: לאן זה יוביל? אנחנו מתפללים כל יום ‘עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו’”.
“פצצה מתקתקת”, כך כינו שוטרי השיטור הרגלי ברובע ב’ את עבריין המין המורשע שעל פי צו בית משפט חל עליו איסור מוחלט לשהות במחיצת קטינים לבדו, ואף על פי כן נצפה מכניס שניים מקרובי משפחתו בני השלוש אל דירתו. שוטרי הסיור הרגלי, שמכירים את השטח וידעו לזהות את החשוד, עצרו את העבריין ואולי מנעו אסון. הסיפור הזה, שהתרחש לאחרונה, הוא דוגמה מצוינת לנחיצותם של שוטרים ברחובות העיר. נוכחותם של לובשי המדים הכחולים הוכחה לאחר שנה וחצי של פעילות עירונית כאפקטיבית במיוחד בפשיעה ככלל ובפשיעת רחוב בפרט.
הכי מחוברים לשטח. צילום: אורי קריספין
ניתוח נתוני הפשיעה באזור אשדוד הוביל להחלטת משטרה על הקמתה של יחידת סיור רגלי בעיר – שוטרי המקוף ברובע א’, רובע ב’, רובע הסיטי ורצועת החוף.
השוטר אזולאי גרסת 2018
היחידה פועלת כחלק מפרויקט ארצי של השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ”ל המשטרה רוני אלשיך, שנועד להגביר את תחושת הביטחון של התושבים ולתת מענה מיידי לפשע ולאלימות רחוב. מתברר שגם ב-2018 אין תחליף לשוטרי מקוף המסיירים רגלית ברחובות ובאזורים הומי אדם ומעניקים לאזרח מענה ישיר. נוכחותם בשטח מורגשת, כך עולה משיחות עם תושבי רובע ב’, שבו יחידת הסיור הרגלי פועלת כשנה. היחידה, כך מספרים התושבים, מסייעת לחיזוק תחושת הביטחון האישי ומרתיעה פושעים.
אביעד לוי, בעל חנות לחומרי בניין, פותח צוהר לקשר שבין שוטרי המקוף ותושבי הרובע ומסביר כיצד הסדר חזר למרכז המסחרי ברובע ב’: “כשלא היו פה שוטרים, היו כאן שיכורים, קטטות אלימות וסחר בסמים, כמעט כל בוקר היינו מנקים כתמי דם מהרצפה. אנשים פחדו להגיע לכאן”.
המצב, לפי לוי, השתנה לפני כשנה עם הגעת שוטרי המקוף, שמכירים לעומק את קהילת הרובע ומעורים באתגרים המקומיים: “כשהשוטרים נכנסו לשטח, הם הבינו שיש הרבה מה לעשות, ולאט לאט הנוכחות שלהם השפיעה. היום זה דרמטי. רואים את ההבדל. תחושת הביטחון גדולה יותר, במיוחד בשעות הערב. אם בעבר לקוחות פחדו לבוא למתחם בגלל מה שהלך כאן, היום המצב שונה. הנוכחות של השוטרים בשטח מרתיעה, וגם אם יש בעיות, אז זה כבר נפתר במקום, והמסר עובר. ומי שנענש, כבר לא יגיע לפה יותר”.
ואכן, אם תשאלו את מפקח חן ביברמן (30), מפקד יחידת הסיור הרגלי, הוא יספר כי בבסיס ההחלטה להחזיר את שוטרי המקוף לרחובות עמד הצורך ליצירת אקלים של הגברת הציות לחוק והנגשה מיטבית של שירותי המשטרה לתושבי האזור. נוסף למענה מהיר ונחוש באירועי פשיעה מזדמנים, יתרונה המשמעותי של יחידת הסיור הרגלי בכך שהיא עוסקת במניעה מצבית – מניעת התרחשויות פליליות על סוגיהן השונים עוד בטרם התרחשותן.
מפקד היחידה ביברמן. צילום: אורי קריספין
יחידת הסיור הרגלי של ימינו זכתה לכינוי “שוטרי מקוף” בשל הדמיון הרב לשוטרי המקוף מהעבר. גם אז שוטרי המקוף היו אמונים על מתן מענה לבעיות התושבים, על סיורים ברחובות העיר ופתרון סכסוכים. בחלוף השנים את מקומם החליפו השוטרים הקהילתיים שקיימים עד היום. כאמור, על פי החלטת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ״ל המשטרה הנוכחי רוני אלשיך, יש להשיב את השוטרים שגמעו מרחקים בהליכה בין בתי השכונה ובסמטאות ותוך כדי כך התחככו עם מחוללי הפשיעה והכירו את התושבים. כך יוכלו התושבים לפנות אל השוטר באופן ישיר ולקבל את שירותיו. אלו הם שוטרי הסיור הרגלי כיום, שוטרי המקוף.
“פעמים רבות הקשר בין תושבי הרובע לשוטרי הסיור הרגלי הוא אישי יותר כתוצאה ישירה מנגישותם והימצאותם בשטח”, מאשר ביברמן. כמה אישי? טוב, לא מדובר בסצנה מהשוטר אזולאי ואהובתו, זונת הרחוב מימי. “אין לו”ז קבוע שנמצא אצל תושבי הרובע ומורה מתי אנחנו בשטח. זה גם יפספס את המטרה. המשמרות שלנו הן לאורך היום והלילה, במהלכן אנחנו מתמודדים עם האתגרים העולים מהשטח. וכן, גם זנות, חסרי בית, עסקאות סמים ונערי רחוב. במקרים כאלו מדובר בטיפול משולב זרועות עם גורמים פנים וחוץ-משטרתיים, לדוגמה שירותי הרווחה, עובדים סוציאליים, גם בשעות הלילה המאוחרות. טיפול משולב תוך שיתוף פעולה שכזה הוא זה שמביא למיצוי טיפול עוד במעמד האירוע או לפחות למענה ראשוני שלעתים אף מציל חיים עד יושלם הטיפול במידה ומורכב יותר”.
השוטרים במרכז ב'. צילום: אורי קריספין
אם תהיתם מה מתרחש בזמנים שבין אירוע לאירוע, נאמר לכם שזה בדיוק הזמן לשוחח עם התושבים ולהציף בעיות. כמו כן, זהו זמן לבדיקות השטח: “האירועים המטופלים בשטח הם לעתים משימות ידועות ומתוכננות מראש, ולעתים זה פשוט תגובות למתרחש, זוהי המציאות”.
ההגדרות הופכות למציאות, כשיורדים לשטח. וכך במהלך הכנת הכתבה אני מצטרפת לביברמן ליום סיור שגרתי. בניידת, כשאנחנו בדרכנו ליעד – המרכז המסחרי ברובע ב’ – מתקבל דיווח על אדם בגילופין כשהוא מוטל על הרצפה.
שוטרי המקוף רס”ר שלומי ערגי ורס”ר שמואל ג’ורנו מיד מזהים במי מדובר, מחברים פנים לשם ומדווחים כי מדובר במפוקח מין, שצו בית משפט אוסר עליו לצרוך אלכוהול. במקום כבר מתאספים סקרנים. נוכחות השוטרים עוד טרם מישהו חייג את שלוש הספרות בנייד מורגשת, ומדי פעם נזרקים לחלל האוויר משפטים בנוסח, “וואלה, מזל שאתם פה” ו”מה נעשה כשלא תהיו פה, אה?” בתוך דקות ספורות מגיעים למקום מד”א ואיחוד הצלה ומפנים את האיש לבית החולים אסותא.
בשוק ב'. צילום: אורי קריספין
ביברמן מסביר: “לאחר הבדיקות הרפואיות וכאשר יהיה אישור שהוא אכן היה בגילופין, הוא יועמד למשפט על הפרת התנאים, ואולי גם יחזור לכלא”. אם כן, ההשפעה היא לא רק בהזמנת טיפול רפואי, אלא בטיפול המשלים — הרחקת עבריינים וכאלו המועדים לפורענות מרחובות העיר.
הסוחרים במקום מספרים שבעיות קטנות כגדולות הופכות פשוטות יותר במציאות הנוכחית: “אסור למכור שתייה חריפה אחרי השעה 23:00. עכשיו זה אשכרה קורה. יש פחות אלימות בשטח, פחות גניבות, האנשים הבעייתיים פשוט הבינו שזה לא המקום בשבילם, אפילו כבר לא שומעים פה מוזיקה חזקה מהבתים הקרובים בין 16:00-14:00. מה תגידי על זה?”
תריסר המקופניקים מאשדוד
יחידת הסיור הרגלי באשדוד החלה לפעול לפני כשנה, ויש בה כ-12 שוטרים, מהם שלוש שוטרות, כולם עם ניסיון מוכח בהכרת השטח. העבודה נעשית בצמדים, כאשר למשימות מיוחדות יש תגבור. צורת הפעולה היא במתכונת של משמרות, במקומות ובשעות הרלוונטיות, על פי ניתוח השטח והאירועים. שוטרי היחידה מוכוונים לנקיטת פעילות יזומה, נחושה ויצירתית שתכליתה הגברת תחושת הביטחון של התושבים והמבקרים ברבעים הנבחרים.
כאמור, היחידה מרכזת את עבודתה ברובע ב’. קודם לכן פעלה ברובע הסיטי וברצועת החוף. נוסף על פעילות שיטור, שוטרי יחידת הסיור הרגלי מפעילים כמה מודלים ייחודיים, ובכלל זה מבצעים פעילות הסברה בנושאי סמים ואלכוהול.
קרוב להתרחשויות. צילום: אורי קריספין
“אנחנו מקיימים פורומים של בעלי עסקים כדי לקבל מהם פידבק שוטף כדי לבחון את המצב ולראות את התמונה הרחבה מהזווית שלהם. כיצד הם רואים את הנוכחות שלנו באזור, איך אפשר להשתפר ועל מה כדאי לשים מיקוד נוסף”, מסביר ביברמן.
מה לגבי אוכלוסיית הקשישים, כיצד ממגרים את הפשיעה נגדם?
“לצד הפעילות השוטפת בשטח יש לנו פעילויות קהילתיות של הסברה בבתי אבות בכל נושא משיכת הכספים בכל אותם תאריכים שמועדים לפורענות ולשודים (כמו ימי קבלת קצבאות וכספי פנסיה, ש”ש). המטרה היא לצמצם ולמזער ככל הניתן את מקרי השוד כנגד אותה אוכלוסייה, ומודעות לסכנה היא חלק מהותי”.
"התגובות מצוינות". צילום: אורי קריספין
בתקופה שעברה מאז החלה יחידת הסיור הרגלי לפעול ניכרת השפעתה בתחום המניעה המצבית (במשטרה מציינים שחלה ירידה חדה באירועים פליליים לעומת התקופה המקבילה אשתקד), בהגברת תחושת הביטחון של התושבים, בזמינות שירותי המשטרה באזור ובחיזוק כושר ההרתעה.
“אנחנו מקבלים תגובות מהשטח במקומות שבהם היינו ובמקומות בהם אנחנו נמצאים כעת”, אומר ביברמן ומוסיף, “בתא שטח שהיה בעבודה תקופה מסוימת, כדוגמת תא שטח ברובע ב’, התגובות הן מצוינות. מעבר לזה, האזרחים הללו חוששים שברגע שהיחידה תעזוב או תעבור תחזור הפשיעה לאזורים הללו”.
צילום: אורי קריספין
החשש אמיתי, מה אתם עונים להם?
“אין טאבו לשום דבר, ואם צריך ,הנתונים נבדקים ונבחנים בכל זמן נתון. ואם יש צורך כזה או אחר, אנחנו פועלים בהתאם. אין שבלונה קבועה. אין מקום לחשש כזה. גם כשהיחידה עוברת לתא שטח אחר זה לא שהתא שטח הקודם הופך להפקר. המהות של המיקוד במקום מסוים זה לתת מעל ה-100 אחוז, זה להכניס כוח משימתי לטפל בתופעות שקיימות. ברגע שממגרים את התופעות והציבור נותן את הפידבק החיובי, עוברים הלאה. צריך לזכור שיש עוד בעיות במקומות אחרים. ושוב, גם כשאנחנו עוזבים, תמשיך להיות פעילות משטרתית במקום — לא באותו מינון, אך הפעילות נמשכת — ואם אנחנו רואים שהפשיעה חוזרת, גם יוחזר השטח. שורה תחתונה, הכול דינמי. מקשיבים לשטח ופועלים בהתאם”.
יש מרכיב נוסף שעושה את ההבדל?
“כמובן. וזה הקשר שלנו עם יחידות נוספות, כמו למשל יחידת צור בשב”ס. המעקבים שלהם על מפוקחי מין וסנכרון המידע שברשותם עם מחלקת הסיור הרגלי במשטרה ממקסמת תוצאות, הם יודעים להכווין אותנו בזמן אמת שנבצע את המשימה בצורה ממוקדת ומיידית. התגובות המהירות שלנו בשטח הרבה פעמים מסתמכות על מאגרי המידע שיש ברשותנו הודות לשיתופי פעולה”.
כשמתרחש מעצר שכזה, דוגמת המעצר הנוסף של מפוקח מין שהפר את תנאי בית משפט ונמצא בקרבת גן ילדים, אנשים ברחוב מודעים למתרחש?
“ברגע שמתבצע מעצר בשטח, גם אם אזרח תמים שעובר מבקש מידע, הוא לא מקבל מסיבה אחת: לשמור על כבודו של העצור. לא קורה באף עבירה שנמסור לתושבים מידע על המעצר”.
המכתב לראש העיר, ד"ר יחיאל שמעון לסרי, נפתח בסיפור עם מוטיבים של סיפורי צדיקים ועלילות גבורה, על ישועה פלאית ועל סיפור לידתו של ראש העיר שהגיע מברכתו של הרב הודות לאימו הצדקנית, ונקרא על שמו של צדיק נוסף – רבי שמעון בר יוחאי, מחבר הזוהר. המסר ברור: אל תשכח מאיפה הגעת. המטרה,מקדשת את האמצעים ולשם כך נשלפים כמה מניפולציות שנועדו לפרוט על נימי נפשו של "הילד שנולד מכוחות אמונה אדירים והפך לאיש ציבור ומנהל את אחת הערים הגדולות".
"שוב לבית אמא, שב על הספה והבט בתמונה, בעיניו הקדושות של הרבי הקדוש, מה הוא היה מצפה ממך? הוא, שכל ימו עמל להפיץ יהדות בעולם דואב וכואס את חילולי השבת הרבים בעיר שנבחרת פעמיים לנהל".
לאחר מכן מגיע תיאור של חילול השבת בעיר שהחמיר עם השנים. לטענת הכותב, בתחילת 2009 עם התחלת כהונתו הראשונה של לסרי היו 50 עסקים פתוחים בשבת ואילו כעת המספר עומד על 230. הכעס הופך להתפרצות זעם כאשר מתברר כי ב2009 חולקו 1,815 קנסות, ב2010 כ-3,000 אך היקף הקנסות ירד לכארבע מאות קנסות "בלבד".
הכותב מציע לראש העיר לעשות "חושבים" לפני הבחירות. "המפגינים" אומר ומכוון לאלפים שיוצאים לרחובות ברחבת העירייה "הם? כאלה שמעולם לא הצביעו עבורך ולעולם גם לא יצביעו. מנהיגות אינה נמדדת בבריחה מאחריות או בדחיה של קבלת החלטות. מנהיג אמיתי קובע את סדר היום ונוהג כך". ספק המלצה, ספק דרישה. "הציבור יודע להעריך מנהיג גם כשהוא אומר דברים שונים ממה שהציבור חושב. מי שמזגזג מתקשה להצליח והוא נסחט, פוליטית ואישית"
"כמה אזרחים שלא יצביעו לך". ההפגנה במוצ"ש
כעת, הכותב מסיר את הכפפות ותוקף ישירות:" האם הגעת עד הלום רק כדי שכמה אלפי אזרחים, מוסתים בידי פוליטקאים כושלים, יצליחו להלך עליך אימים? זה לא ראש העיר שתושבי העיר מכירים". תושבי העיר, אומר ומכוון למגזר החרדי שמאוכזב מהתנהלות ראש העיר "דחיית אכיפה לחודשים ארוכים בשל חשש מיריב כזה או אחר בבחירות כמוה חלילה כפתיחת חנות. נדמה לך שתרוויח פוליטית מהענקת לגיטימציה לחילול שבת המוני?". אומר ועונה "לא. אתה לא האיש, זה לא יחיאל שמעון לסרי האמיתי. לא כך הוא אמור לנהוג".
מי שמכיר את העיתון יודע שמכתב כזה לא מתפרסם בלי הוראה "מלמעלה"- מאדמור החסידות .אומרים יודעי דבר "מעכשיו כללי המשחק שונים. אם עד עכשיו לסרי חשב שיוכל לפסוח על שתי הסעיפים עכשיו הוא חייב לקבל החלטה. עת ההכרעה הגיע".
ביום שישי שעבר נפטר חיים רוזנפלד, מי שהיה מוכר באשדוד בכינויו “חיים שירותון” על שם המוסך שהיה לו במשך עשרות שנים.
רוזנפלד נולד בפולין ועלה לארץ עם הוריו כשהיה תינוק בן שנה. הוא גדל בתל אביב ובגיל 14 יצא לעבוד. שנה אחר כך עבד עבור הצבא האוסטרלי בתיקון משאיות.
הוא התגייס לפלמ”ח, ושם הכיר את רותי, הצעירה ממנו בחמש שנים, לימים אשתו. כשפרצה מלחמת העצמאות, לחם בכמה קרבות והוביל ציוד לירושלים הנצורה בדרך בורמה. אחרי המלחמה החליט שעתידו במכונאות ופתח מוסך עם שותפים.
סיפור אהבה שהחל בפלמ"ח. חיים ורותי רוזנפלד
סיפור האהבה המיוחד בינו ובין רותי היה לשם דבר. “הם היו הזוג הראשון שהתחתן בפלמ”ח”, מספרת בתו עו”ד דפנה זאק. “בשנה האחרונה בריאותו התרופפה. לפני כמה חודשים הוא החל לסבול מכאבים קשים מאוד, וכשעשו לו בדיקת CT, הוא אפילו לא שאל מה התוצאות. זה היה סרטן. אימא התעקשה לטפל בו בבית. רק לקראת הסוף, לפני שלושה שבועות, הוא אושפז בהוספיס. אימא לא האמינה שהוא ימות לה. הם באמת היו בלתי נפרדים, צמד חמד”, מוסיפה הבת.
ב-1959 רוזנפלד קנה קרקע באשדוד הצעירה והקטנה של אותם ימים, ועליה הוקם מוסך “שירותון” בבעלותו. המשפחה עברה לאשדוד, ורותי עבדה איתו במוסך וריכזה את ענייני הניהול והכספים. השניים היו ממייסדי "חוג המגש" הנודע בעיר שעסק בתרבות ובוהמה.
אבל אהבתו הגדולה הייתה אופנועים. “היה לו שיגעון לאופנועים כל החיים שלו”, אומרת דפנה בתו. “תמיד היה לו אופנוע במוסך שהוא עבד עליו, לפחות אחד. עד לפני שנה-שנתיים רכב על אופנוע הסירה שלו באשדוד”.
רוזנפלד, שגם קיבל צל”ש במלחמת קדש, עבד עד גיל מתקדם מאוד. “כשהיה בן 70 החליט להשכיר את המוסך, אבל לא היה מסוגל לשבת בבית והלך לעבוד כשכיר במוסך אחר”, מוסיפה הבת. “בגיל 89 עשה קורס מחשבים של מכוניות וסיים בהצטיינות והמשיך לעבוד כמכונאי בחצי משרה עד גיל 90.
חיים והנינה
שנים רבות חיינו בשכירות באזור א’ ונדדנו הרבה עד שההורים החליטו לקנות מגרש ולבנות בית ברחוב דקר ברובע ד’. אבא ואחי דידי בנו בעצמם חלק גדול מהבית במו ידיהם. הוא היה בעל ידי זהב, תיקונים בבית, הכול. ההורים שלי חינכו אותנו מילדות לעבודה. כשביקשתי מכנסי ג’ינס חדשים בגיל 12, אבא אמר לי, 'לכי לעבוד ותקני לך'. אז הלכתי לעבוד בגן ילדים וקניתי לי. עבודה הייתה ערך עליון”.
בין ההתחממות והדריכות בצפון ובין פרסום המלצות המשטרה בעניינו של ראש הממשלה בשולי החדשות התפרסמה ידיעה קטנה. במשחק חצי גמר גביע המדינה בכדורסל בין מכבי תל אביב למכבי אשדוד/ באר טוביה עלו המעודדות לפרקט כשהן לובשות מה שנראה כמעין ציצית ורקדו ריקוד בסגנון חסידי. ההופעה עוררה תגובות נזעמות מצד חלק מהצופים.
בידיעה פורסמה תגובת החברה שהפיקה את המופע ושל איגוד הכדורסל בישראל שהם מצרים על כך שהמופע פגע ברגשותיהם של חלק מהקהל ויימנעו מלהעלותו במשחק הגמר.
אין לי צל של ספק שלא הייתה כאן שום מטרה לפגוע או ללעוג לאף אחד, ומה שאסור ל—H&M (ששיווקה צעיף עם גדילים שנראה כמו טלית), אולי מותר לנו בלי שנואשם באנטישמיות.
רוטנר
אבל לי באופן אישי היה לא נעים. הצרימה שהרגשתי מול התמונות האלה ותחושת אי—הנוחות העמוקה נבעו ממה שאנחנו מכנים בפשטות: חילול הקודש.
הדת היא מערכת חוקים שאמורה להכפיף אליה את הרצונות וההיגיון שלנו. קשה עד בלתי אפשרי לנהל שיחה שבה צד אחד רואה בציצית מאפיין תרבותי אקזוטי והצד השני רואה בה קדושה ומצווה.
ציצית עבורי, ועבור כל אדם דתי, היא לא בגד ולא חתיכת בד עם חוטים, היא מצווה. זו מצווה שבאופן נדיר יחסית מופיעה יחד עם טעמה: “וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה’ ועשיתם אותם”. לא “לבוש מסורתי” או “פריט תרבותי”, אלא משהו עמוק הרבה יותר המתחבר בקשר רגשי עמוק לערכים הבסיסיים. ניתן לנסות בדוחק להשוות את זה לדגל ישראל ולזעקה הנשמעת מאיתנו כשמישהו מבזה אותו.
אמנים משתמשים באלמנטים דתיים במודע ובמינונים מוקפדים. הדת וסממניה מעוררים פעמים רבות השראה ורגשות חיוביים ושליליים עזים מאוד, אבל במקרים כאלו הפרובוקציה היא חלק מהעניין, לא תופעת לוואי. היא יכולה לפגוע ברגשות המאמינים, אך לפעמים זה בדיוק מה שהיא רוצה לעשות: לזעזע, להנגיד, לשרוט בחוזקה, לחלל ולצעוק. לעומת זאת, בכמה דקות הריקוד שהיו אמורות לבדר את הצופים בזמן שהשחקנים מתרעננים, הופיעו בחורות בלבוש מינימלי כשהן עטויות בציצית. המופע הביע — בלי כוונת מכוון ובלי רצון לעורר חשיבה או תגובה עמוקה מלבד פאן וקלילות — התרסה וביזוי עקרונות הדת.
דווקא אותה פשטות אדישה תפסה אותי. מצד אחד, לא יכולתי להתעלם לגמרי מהמחשבה שאחרי המון שנות גלות — שבחלקן היהדות נקראה ונהגתה רק בריכוזי הערים הגדולות, פסחה על כפרים ועיירות נידחים והותירה אותם בורים ומנוכרים לדתם וללאומיותם — אנחנו חיים סוף סוף במדינה שבה התרבות היא יהודית. וריקוד כמו זה מסמל היטמעות ונרמול הסממנים והתרבות היהודית.
"חברי המועצה שמייצגים את הציבור שאינו חרדי לא יודעים להתאחד ולכן אנחנו מגיעים לכך שכוחם של נציגי החרדים ,שגם כך כפול ממשקלם באוכלוסייה עקב הצבעת 100% של החרדים ו כ 40% מהציבור הלא חרדי, עולה עקב אחידותם ושמירה מוחלטת ועקבית על האינטרסים שלהם במועצה בעוד שנציגי הרוב שאינם חרדים חלוקים בהצבעותיהם מתוך שיקולים משלהם ולפעמים תוך פזילה וקריצה לחרדים שאולי יתמכו בהם באחד מהימים(שאגב לא זכור לי שקרה).
הגיע הזמן שהנבחרים לא יסתתרו אחרי סיסמאות ועמימות לגבי עמדתם ולנסות לחפש את תמיכתם של החרדים אלא יציגו בפה מלא ובצורה גלויה את עמדתם והציבור יחליט באם עמדתם מתאימה לו.
כן,הגיע הזמן שהציבור ישכיל לבחור בנבחרים שייצגו את רצונו באופן מלא וידאג ויוודא שפועלם של נציגיו בפועל יהיו למען המטרות של הציבור ששלח אותו ולא למען הכסא או השררה.
מומלץ מאוד שתוקם רשימה או קבוצה מאוחדת בה יחברו אותם אלו שמבקשים לייצג את הציבור הכללי תוך התחייבות ברורה ומוחלטת של החברים בקבוצה לפעול למען האינטרסים של הציבור ששלחו . ואותם נבחרים ראוי שיעמדו לבקרה קבועה ושוטפת שהם מבצעים תפקידם נאמנה .
אני מאמין שכשהציבור יווכח שקיימת קבוצה כזו הוא יחזור להאמין בנבחריו וביכולתו להשפיע ויצא לקלפי בהמוניו להצביע" .
תשובתו של אלי לחמני מגיעה בעקבות מכתב ששלחו "התנועה העממית לשיווין חברתי".
רקע: החלום של תושבי רובע ט"ו על מתנ"ס טיפת חלב ובית הקשיש הוחלף בבנייה: בהסגרת הסכם הגג – קודמה תכנית לבניית 748 יחידות דיור ב11 מגדלי מגורים רבי קומות בלב רובע ט"ו.
היום (ה') הוגשה עתירה מנהלית על ידי 375 תושבי רובע טו', ותושבי השכונות הדרומיות, כנגד החלטת מועצת העיר להעביר את השטח המיועד לבנייה ברובע ט"ו מרשות העיר לרשות מקרקעי ישראל. "אנחנו נמשיך להילחם עבור השטח הציבורי שלנו ולא ניתן לראש העיר לחלק מתנות למדינה על חשבון התושבים שלו" אמרו העותרים.
ההחלטה התקבלה בישיבת מועצת העיר ב3.1.18. לטענת העותרים החלטת מועצת העיר נעשתה בחוסר סמכות, איננה חוקית,בלתי סבירה באופן קיצוני, בלתי מידתית ולפיכך בטלה ומבוטלת. ובלשון העתירה: "נפלו פגמים מינהלים מהותיים בהחלטת מועצת העיר. ההחלטה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות המצופה מרשות מינהלית. ההחלטה מהווה פגיעה קשה בכללי המינהל התקין המצופים מרשות ציבורית".
העותרים מבקשים להורות על ביטול החלטת מועצת העיר להעברת 62 דונם שבבעלות עיריית אשדוד לידי רשות מקרקעי ישראל.
"מדובר בתכנית בעלת משמעות והשלכה כבדת משקל על תושבי רובע ט"ו בפרט ועל כלל תושבי השכונות הדרומיות בכלל( ט"ו,ט"ז,י"ז) תכנית זו למעשה משנה את ייעודו של המקרקעין משצ"פ ומבנים למוסדות ציבור שאמורים לשרת את כלל השכונות הדרומיות לייעוד של בנייה רוויה".
אם עברתם היום בקרבת מקיף ב' וראיתם שמחה חוצת גבולות- זו הסיבה: ראש חודש אדר וחגיגות 70 למדינה התערבבו יחד למסיבה אחת גדולה. תלמידי בית הספר צעדו כשהם מלווים באביזרי פורים ודגלי ישראל לבית האבות הסמוך על מנת לשמח את אוכלוסיית גיל הזהב ששוהה במקום.
סער גינזבורסקי, הפעיל החברתי שהתמודד בעבר על כיסא למועצת העיר מצהיר שלבחירות הקרובות הוא לא יתמודד, הוא מסור לתפקידו כדובר חברת המועצה שמכוונת גבוה "הלן לא צריכה להיות ראשת העיר של החילוניים או של החרדים, היא צריכה לשרת את כולם וזו האמונה האמיתית שלה. אנחנו לא מדברים מגזרית. זה לא הכיוון"
סער, איך אתה מסביר את הפער בין ההצהרות הפומביות שלך בנושא השבת לשתיקה של הלן?
"עם כל זה שאני אומר את דעותיי בכל מקום – צריך לפתור את בעיית השבת וצריך לצאת לרחובות ולהפגין ולדרוש את שינוי חוק העזר העירוני, וזה גם מה שנדרש מהלן אני חשוב שהדרך להגיע לזה היא רק במשא ומתן ובדיבורים.
לגבי הלן- הלן הייתה לוחמת אופוזיציה. הלוחמת הכי טובה שהייתה בזמן האחרון אם לא בכלל בעיר אבל יש הבדל, זה כבר שינוי מחשבתי הלן מנהיגה, היא חושבת כמו ראשת העיר. הציבור צריך להבין שהיא עשתה שינוי. והשינוי הזה מתחיל עכשיו. שינוי קשה לכולם אבל הוא קורה ואנחנו מרגישים אותו בשטח, והוא מדהים.
בשבועיים הראשונים של תחילת המחאה, שעוד לא היה ברור לאן זה הולך הרגשנו שכולם מחכים לתשובה, והיה לנו קשה עם זה במיוחד להלן. היא לא רגילה למצב הזה אבל בשבועיים האחרונים אנחנו מרגישים שזה היה הדבר הנכון לעשות. לצאת בשיא המאבק בצהרות זה לא היה נכון. בראייה רחבה זו הייתה החלטה מצווינת. כמות האנשים שהצטרפו אלינו לתמוך בהלן, קהל שלעולם היא לא הייתה מגיעה אליו עכשיו תומך. בהמוניו. זו החלטה קשה, אבל היא הייתה נכונה". "
בנתיים – צילקר כבר מכתיר את היורשת?
אבל אם להלן יש פתרון לכל משבר השבת, למה היא לא מציגה אותו לכלל הציבור?
"יש להלן פתרון. יש לנו תהליך לפנינו אנחנו בשנת בחירות. אנחנו נפתח את הקמפיין שלנו בקרוב. כרגע נוצרת ציפייה אדירה לשמוע את ההצעה של הלן וזה מצוין. להלן יש מתווה מאד ברור והוא ייחשף. כל דבר בזמנו".
המתווה שלכם ירצה את כל הצדדים?
"הוא לא יספק את הקיצוניים משני הצדדים. מנהיג לא יכול לרצות את כולם".
אתה אומר מנהיגה. אבל על קולות ה'חילוניים' מתמודדים עוד מועמדים
"אין אחד בעיר הזו שלא מבין שאם לא יהיה מועמד אחד מול לסרי אז לסרי יישאר ראש העיר, האופוזיציה הזו עובדת בצורה לא רעה בכלל, וכולם למדו את הלקח שלפני 5 שנים בסופו של דבר רק אחד ירוץ. ואני מאמין שזו תהיה הלן".
20 שעות של מסיבת פורים צבעונית במיוחד שתחולק ליומיים, גם לגדולים ולגם לקטנים. עיריית אשדוד והחברה העירונית לתרבות ופנאי בראשותה של הגב' איריס נפתלי, מזמינים את כל תושבי אשדוד ל-20 שעות של קרנבל פורים עשיר במיוחד בלב שדרת הבילויים, במתחם הצעירים מרטין בובר (מתחם פסטיבל הבירה).
היום הראשון – קרנבל מטורף אל תוך הלילה
אברהם טל גם יגיע. צילום: יח"צ
החברה העירונית בשיתוף הברים המוכרים באשדוד המתאחדים לקרנבל משותף שירכז את כל הבליינים במקום אחד. החל מהשעה 19:00 ועד השעה 3:00 קרנבל פורים עם אברהם טל במופע אלקטרוני "תרימו את הידיים גבוה לשמים", ביחד עם אורחת מיוחדת חן יאני, וכן מיטב המתקלטים בארץ וביניהם רד אקסס, נתי ביטון, ליאור אדרי, ג'ניה טרנטול, עידו מורלי, ארז אדרי וניב יפת. הכניסה היא מגיל 18+ ועלות כרטיס 40 ש"ח.
רייב פורים 01.01.18 בין השעות 19:00-03:00 שדרת מרטין בובר (מתחם פסטיבל הבירה) כרטיסים ניתן לרכוש באתר "מגה-טיקטס" או בקישור הבא: https://megatickets.co.il/event/ashdod-purim-rave/
היום השני – חגיגת פורים לכל המשפחה עם האמנים הגדולים ביותר בארץ
עדן בן זקן. צילום: פייסבוק
מייצגי רחוב, מתנפחים, בלונים, קרקס רחוב, דוכנים מגוונים רבים ועוד שלל אטרקציות והפעלות לילדים בהנחייתו של יורם סוויסה. עוד דאגה נפתלי להביא דווקא ביום שמח זה את שתי הכוכבות הגדולות במדינה, עדן בן זקן כוכבת "אקס פקטור" עם להיטה החדש "תל אביב בלילה" ועם עוד מלהיטיה המוכרים והאהובים, וכן כוכבת הפופ הגדולה מכולן נועה קירל, שכבשה לאחרונה גם את מסך הטלוויזיה כשחקנית ראשית בסדרה "כפולה" המבוססת על חייה של הזמרת.
הכניסה היא חופשית וללא עלות בסבסוד עיריית אשדוד ואגף תרבות עירונית בראשותה של הגב' איריס נפתלי.
תודו שהיום שלכם עכשיו הרבה יותר טוב. אופיר בן שטרית משתפת: "אז לקח לי קצת זמן… פרפקציוניסטית משהו. אבל החלטתי לשתף בקצת מהתהליך שאני עוברת ב4 שנים האחרונות. חזרתי לכתוב, ליצור, להתרגש, להינות ובעיקר.. להאמין בעצמי!" אנחנו תמיד האמנו
All I ask – Originally by ADELE פסנתר: Danielle Misler-Arbely מיקס: Noam Tabib"
אכיפת חוק העזר העירוני משנת 1976 בנוגע לפתיחת עסקים בשבת הורחבה לפני שישה שבועות למתחמים בפאתי העיר אך הופסקה באחת.
בשבת שעברה לא נצפו פקחים במתחמי הקניות שעומדים בלב סערת השבת ולא חולקו דו"חות. עיריית אשדוד סירבה לתת נימוק למהלך אך פרסמה שוב מכרז לאיתור פקחים שאינם יהודים.
ברקע נשמעות טענות כי לחץ חרדי על העירייה על עבודה בשבת וממילא "חילול שבת" מצד הפקחים מעורר זעם לא פחות מאשר פתיחת עסקים בשבת ולכן יש להפסיק את "חילול השבת" כולו שאם לא כך "יצא שכרו בהפסדו". נדגיש כי העירייה לא אישרה טענות אלו.
כעת מגיעה הצהרה דרמטית של שר העבודה והרווחה חיים כץ שסותרת את הצעדים של עיריית אשדוד: "לעיריות מותר להעסיק פקחים יהודים כדי לרשום דו"חות על הפעלת עסקים בשבת".
את הדברים אמר כץ אמש במליאת הכנסת בתשובה לשאילתה של ח"כ יואל רזבוזוב מ"יש עתיד".
רזבוזוב התייחס לידיעה לפיה פקחי עיריית אשדוד שרשמו את הדו"חות לחנויות בשבתות האחרונות היו יהודים ושאל אם אין בדבר צביעות?
כץ השיב שחוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר שני סוגים של היתרים לעבודה בשבת. היתר מסוג אחד נבחן כל שבת מחדש, דוגמת ההיתרים שמקבלת הרכבת לעבודת פיתוח ותחזוקה. היתרים מסוג אחר הם היתרים ענפיים לסוגים של עובדים והיתר כזה קיים "לסדרנים ושמשים". לדבריו, היועצים המשפטיים של העיריות הם שמאפשרים הפעלת פקחים מכוח סעיף זה ואינם מבקשים היתר ספציפי.
יכולים לעבוד בשבת. פקחים במתחם הביג
כץ סיפר על פקחים שרושמים דו"חות חניה בשבת בהרצליה. "פקחים נותנים שם רפורטים חבל על הזמן. התברר שיש להם היתר כללי לתת רפורטים. יש עיריות שעושות מה שהן רוצות, גם ראשון ואילת. זה הסדר מקומי אבל הם עובדים לפי חוק. בתל אביב אפשר לחנות בשבת בכחול לבן".
