עיריית אשדוד העלתה אחר הצהריים לאוויר קמפיין הסברה על פרויקט התחבורה "הגל הירוק" באשדוד – המוכר גם בשם פרויקט REWAY. את הקמפיין המורכב מסדרה של סרטונים בכיכובו של הקומיקאי והשחקן אלי יצפאן המגלם דמות בשם טובי בן טובים, הפיק משרד התחבורה.
הסרטון הראשון שפורסם מגחיך את הטענות הרבות של התושבים על הפקקים שלא נגמרים:
יעקב אלבז לשעבר יו"ר ועד גמלאי העירייה ונציג מפלגת הגמלאים, הצטרף לתומכים במועמדותו של שמעון כצנלסון לראשות העירייה. הבוקר הוא נועד אתו ועם יו"ר מטה הוותיקים של כצנלסון, יעקב שטרית – האיש שאחראי ל"רכש" החדש.
לדברי אלבז המשמש יו"ר הגמלאים במרחב אשדוד בהסתדרות, בבחירות הקודמות הוא תמך ביחיאל לסרי אך התאכזב. בעיקר רבה אכזבתו מהעובדה שלסרי תמך לדבריו בכך שיו"ר ועד העובדים בעירייה איריס נפתלי תייצג גם את גמלאי העירייה. זאת בעוד שאלבז, שאגב עבר לפני כמה שנים להתגורר במושב תלמים, רצה ליצור הפרדה בין ועד העובדים לבין ועד הגמלאים.
וזה קורה דווקא ביום שבו נודע שעו"ד נעים שומר לא ימשיך ברשימה. שומר היה מוצב במקום השני ברשימת אשדוד ביחד בבחירות הקודמות החליט שלא להתמודד הפעם. לא ברור מה הוביל לכך. מוקדם יותר היום הודיע כצנלסון בפוסט שהעלה בפייסבוק שהוא מודה לשומר. נזכיר שלפני כמה חודשים שומר הודיע על ריצתו לראשות העירייה אך כעבור שבועות מספר הצהיר שהוא מסיר את מועמדותו וחובר מחדש לכצנלסון.
שומר. צילום: פבל
במהלך הקדנציה האחרונה היה שומר אחד מחברי המועצה הכי בולטים מהאופוזיציה. הוא הרבה לשלוח שאילתות ולהציע נושאים לסדר היום של ישיבות המועצה. במקביל היה אחד המבקרים הנמרצים של השלטון הנוכחי.
אבל נראה שכל אלה לא עזרו לו לקבל מקום שישביע את רצונו ויהלום את ניסיונו ותרומתו.
קבוצת האוהדים, עירוני אשדוד, ערכה הערב את מסיבת העיתונאים לקראת פתיחת האימונים לעונת 2018/19 שיחלו בתאריך 2.8.18.
מאמן הקבוצה, שי מאור הביע את התחושות שלו ואמר, “אנחנו מתחילים שנה מאתגרת , אני באמת מתרגש. עבדנו קשה בקיץ, בשביל לבנות סגל איכותי, הן בפן המקצועי והן בפן האנושי ואני מאמין בע”ה שנעמוד במטרות שלנו",הוא אמר. "חשוב לי מאוד להדגיש, שהקבוצות סביבנו מתחמשות, חשבתי שיהיה כח התרעה גדול יותר ואני שמח על כך ומקווה שתהיה עונה מעניינת".
על המטרות, “לא הייתי רוצה לצאת בהצהרות ולהצהיר, כל השחקנים נבחרו בקפידה , להצהיר עכשיו הצהרות זה לא חכם. יש לנו מטרה ידועה מראש ונעשה הכל כדי לעמוד בה, מקומות 2-5 לא בקטגוריה של עירוני השנה. הצעה מעירוני קסמה לי מסיבה אחת, האיכות בקהל הזה, שיש במקום הזה, עם הכמות שיש בקהל הזה המועדון הזה צריך להיות לפחות בליגה א’ אם לא בליגות גבוהות יותר, ונעשה הכל כדי לעמוד במטרות האלה. ההצהרה היא מובהקת ומאוד ממוקדמת, אנחנו רוצים לעלות ליגה וזה לא סוד, וזה לא עושים בדיבורים, לא תשמע שלפני תחילת העונה עלינו ליגה וזה לא נכון ולא חכם להגיד, אני בטוח שעירוני אשדוד עשתה רכש נכון ומבוקר ואני מקווה מאוד שנעמוד במטרה בסיום העונה".
לאחר מכן דיבר הקפטן, ברוך דגו, שאמר: “שהגעתי שנה שעברה כיוונתי למקום 1 בלבד, לא הגעתי לבזבז את הזמן, הגעתי למועדון נעוריי מגיל 12 שאני מזוהה עם המועדון, מאז שאני במסגרת קבוצה מקצוענית במיוחד השנה עם כל השינוים. במיוחד שי (המאמן) מאז שחתם פה נתן לי את ההרגשה הכי טובה שיכולה להיות, שהשנה הולכים לעשות פה דברים יפים וזה נתן לי בעצם את הביטחון לחתום פה לעוד עונה ובע”ה שאני אפרוש בעירוני אשדוד שתעלה ליגה ושיהיה לנו בהצלחה".
על כמות הדקות שצפויות לו העונה. “מי שיהיה הכי טוב ישחק, מי שיהיה על המגרש יתנו הכל למען הקבוצה, צריכים לבוא להיות הכי טובים, לבוא להתאמן חזקים למען להיות ב-11, לאף אחד לא מובטח שום דבר.
בנו את הקבוצה הזאת לעלות ליגה וכדי לעשות את זה צריך לעבוד קשה באימונים".
המוזיקאי פבלו רוזנברג אכל בצהריים במסעדת רונג'אן התאילנדית יחד עם מבקר המסעדות והמגיש ניב גלבוע. לפי גורם מעורה בעניינים הם אכלו צדפות ושתו יין.
לפני חודש התראיין רוזנברג אצל גלבוע בתכנית "אנשים" וסיפר בין השאר על הקשיים שהיו לו ולזוגתו בחיים המשותפים ועל יציאתה של בתו מהארון.
ומי צילם? כמובן, פבל.
אגף החופים בעיריית אשדוד מקיים זו השנה השניה מיזם הסברה ייחודי ומציל חיים: מערך הסברה אישי לתושבים בסוכות ההצלה להנחלת התנהגות נכונה בים והכרת הסביבה הימית.
במטרה למנוע מקרי טביעה וכדי לדעת כיצד לנהוג בזמן מצוקה בים, מצילי אשדוד מזמינים אתכם, תושבים, לבוא לתחנות ההצלה בחופים במהלך ימי הסברה מאורגנים שיכולים להיות גם חוויה כיפית לילדים.
זיכרו: הרחצה בים – רק בזמן ובמקום שיש מצילים!
היכנסו לסרטון ובדקו מתי מתאים לכם להגיע:
לפי נתונים שמפרסמת היום (ב') עמותת אור ירוק ומתבבסים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרי שבקיץ הקודם נפגעו כ-11 אלף בני אדם בתאונות דרכים – הכי הרבה בחמש השנים האחרונות.
אשדוד היא אחת הערים שבהן נרשם הגידול הרב ביותר בתאונות: ארבעה בני אדם נהרגו ו-173 נפצעו – עליה של 36% במספר הנפגעים בהשוואה לשנה שקדמה לה.
"החופשה הגדולה של עם ישראל תתחיל בעוד מספר ימים עם בואו של חודש אוגוסט, סיום הקייטנות ותום תקופת המבחנים של הסטודנטים, למשפחות רבות צפויות נסיעות רבות וארוכות והכבישים יהיו סואנים במטיילים",אומרים באור ירוק.
על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, במהלך חודשי קיץ 2017 (מאי-ספטמבר) נפגעו בתאונות דרכים 10,838 בני אדם, זו השנה בה נפגעו הכי הרבה בני אדם מזה חמש שנים. עוד עולה ש-164 בני אדם נהרגו ו-970 נפצעו באורח קשה. .
בתחום העירוני נפגעו בקיץ שעבר 6,456 בני אדם, גם כאן מדובר בשנה הקשה זה חמש שנים. 61 בני אדם מצאו את מותם בתאונות דרכים בחודשי הקיץ בתחום הערים והישובים בקיץ הקודם ו-617 נפצעו באורח קשה.
מנכ"ל עמותת אור ירוק ארז קיטה: "החום הכבד, העייפות, הכבישים שעמוסים וסואנים, והחופשות הממושכות מובילים להגברת הסיכון בחודשי הקיץ. המדינה חייבת להיערך בהתאם באמצעות הגברת האכיפה המשטרתית כדי ליצור אווירה הרתעתית כזו שתמנע עבירות תנועה. בנוסף על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להגביר את ההסברה אודות הסכנות בכבישים בעונה החמה ואת הדרכים בהן הנהגים ויתר משתמשי הדרך יכולים להישמר מפניהן. תאונות דרכים הן לא גורל וניתן להצליח במאבק הזה רק כאשר המדינה לוקחת אחריות".
בסוף השבוע הודיעה משטרת מחוז תל אביב על הצהרת תובע לקראת הגשת כתב אישום נגד שתי צעירות, חברות בנות 30 מאשדוד – מ' ומ'. הן חשודות שהכירו גברים באתר האינטרנט "שוגר דדי" – המוגדר כאתר הכרויות בין גברים אמידים לנשים תמורת "תמיכה" – הזמינו אותם לבתי מלון ושם הצליחו לגנוב את פרטי כרטיסי האשראי ובהמשך לצאת למסעות קניות באמצעותם בגובה של עשרות אלפי שקלים כל אחת.
העבירות שמיוחסות להן: קשירת קשר להונות והונאה בכרטיס חיוב. אחת מהשתיים גם חשודה שלקחה לכיסה מזומנים שקיבלה מלקוחות המלון שבו עבדה, במקום להעבירם לקופת המלון. מעצרן הוארך ובהמשך הן שוחררו למעצר בית באשדוד.
מתוך דף הפייסבוק של האתר שוגר דדי
בדיון שהתנהל ביום שישי בבית משפט השלום תל אביב אמר נציג מפלג ההונאה במשטרת מחוז תל אביב, כי "מדובר בשתי נערות ליווי שגנבו פרטי אשראי של לקוחות שלהן ועשו שימושים רבים".
השתיים למעשה הודו במיוחס להן. "אני רק רוצה להגיד שמהרגע הראשון שהביאו אותי אני הודיתי בכל, אני מצטערת, אני מתחננת, אני בחיים לא אעשה זאת יותר, אני יודעת שעשיתי עבירה, ואני כל כך מצטערת, מהרגע הראשון הצטערתי", אמרה האחת.
האחרת אמרה באותו מעמד: "אני גם קודם כל לקרוא לי נערת ליווי, יש שם חוקרת שגדלה איתי בבית ספר שמכירה את משפחתי, זה עוול, מאז שהשתחררתי אני עובדת יום יום קשה, אני מנהלת בתי מלון כבר עשר שנים, מנהלת יחסי ציבור. עשיתי טעות, כי הייתי נשואה ונכנסתי לחובות בגירושין, ואני מתחרטת על זה, אני יודעת שבחיים לא אעשה את זה, לשמוע שקורים לי ככה, החוקרים מכירים אותי. יש שם חוקרת שמכירה אותי מילדות. מבית ספר, הם יודעים מי אני".
מעל לששת אלפים איש כבר חידשו את המינוי לעונה החדשה של המשכן לאמנויות הבמה באשדוד לעונת 2018 – 2019, כך מדווחים במשכן.
בעונה השביעית, יציע המשכן לאמנויות מבחר גדול של 10 סדרות שונות.
סדרת התיאטרון
על במת המשכן באשדוד יככבו התיאטראות המובילים בישראל בהצגות: הקומה השלישית – תיאטרון בית לסין (עם יונה אליאן), עושה כרצונו – תיאטרון הבימה, היורשת – בית לסין (עם רבקה מיכאלי), רומיאו ואמא – התיאטרון הקאמרי (עם רועי אסף, ענת מגן שבו), סאבוטאז' – התיאטרון העברי (עם שלמה בראבא) והמחזמר" סימני דרך" – תיאטרון הבימה, ( על חייה של נעמי שמר עם גילה אלמגור, דפנה דקל, רוני דלומי, טל מוסרי, ריקי בליך).
טריו הצגות תיאטרון לילדים עם שני מופעים מבית תיאטרון אורנה פורת "טובים השניים" ו- "עלי באבא ו- 40 השודדים" וההצגה "הקוסם מארץ עוץ".
הקוסם מארץ עוץ. צילום: יח"צ
טריו מחול – שלושה מופעי מחול מודרני וחדשני של להקות המחול מהשורה הראשונה בישראל: להקת המחול של ענבל פינטו – "עצקרח", קולבן דאנס – "השתיקה" ולהקת בת- שבע- "ונצואלה" במופעים שלא חייב להיות שוחרי מחול כדי להתרגש מהם, להיסחף אל תוכם ולהתחבר אליהם, כל אחד בפרשנותו שלו.
הסדרה הקלאסית הגדולה – תציע חגיגת מוזיקה קלאסית בינלאומית עם שמונה קונצרטים של התזמורות: הסימפונית הישראלית ראשן לציון, הסימפונית ירושלים -רשות השידור, הקאמרית הישראלית וכמובן התזמורת הסימפונית אשדוד. יחד איתם על הבמה יעלו המנצחים הגדולים: פנחס שטיינברג (אוסטריה), ירון גוטפריד, דורון סלומון, אלים אשח (רוסיה), אריאל צוקרמן, דניאל אורן (ישראל – איטליה), ואג פפיאן ופיליפו ארליה (איטליה)יחד עם סולנים מוכשרים וביצועים של היצירות המשובחות והטובות ביותר של המוזיקה הקלאסית. יאנינה קודליק מנהלת קונסרבטוריון 'אקדמא' באשדוד בנתה גם השנה תכנית אמנותית יוצאת דופן.
יאנינה קודליק מנהלת קונסרבטוריון אקדמא אשדוד צילום: פוש אפ גירלס
"ילדות קלאסית" – "שייט לאורך הדנובה" ו"יריד במדריד" בכיכובה של ניצה שאול וקונצרט קרקס.
התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד שהוכרזה לפני פחות משנה כתזמורת לאומית בישראל ושתציין השנה 25 שנות פעילות. האנדלוסית, לא מפסיקה להפתיע ובכל עונה יוצרת חיבורים מרתקים בין אמנים שונים, מיטב פייטני ישראל, עם נגנים מוכשרים ווירטואוזים. גם כאן יש סדרה מרהיבה לדור הצעיר ב"אנדלוסית לילדים".
הערים המרתקות מופע טנגו אפשר גם לשיר – בואנוס איירס
שתי סדרות נוספות הן "הערים המרתקות" שייקחו את הקהל למסע עולמי של צלילים וסיפורים והסדרה "חיים בסרט" – הסדרה המצליחה תציג שישה סרטי קולנוע ישראלים שנבחרו בקפידה ובטרם יוקרנו ייהנו הצופים מהרצאת 'בזק' בהקשר לסרט או תוכנו במשך של כרבע שעה.
הסרט מוטלים בספק בכיכובו של רן דנקר בסדרת חיים בסרט. צילום: יח"צ
מועדון הזמר המצליח אותו מוביל בגאון אבי חן יפתח גם הוא בסדרת מופעים כאשר במהלך המופעים כולם הקהל מצביע ברגליים, יושב בכיסאות ושר כל העת עם האמנים על הבמה את השירים אותם רוקם חן בכל מופע ומגיש אותם באופן מרתק וכיפי.
זה עוד לא קרה אף פעם בעבר בבחירות המקומיות באשדוד: תנועת נשים שמתמודדת בבחירות למועצת העיר. תנועת “לביאות אשדוד”, שתתמודד בבחירות הקרובות ב-30 לאוקטובר, הן הבשורה החדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שמאמינה שתחולל מהפכה פוליטית במועצה.
הן מכריזות שהן אלטרנטיבה מדויקת וברורה ו”שיהיה לתושבים למי להצביע”. התנועה היא שעומדת מאחורי הקמפיין המסתורי שרץ ברשת בשבועות האחרונים ונחשפה בהדרגה עם הסלוגן העוקצני-משהו “תודה לעסקני אשדוד, הגיע זמן הלביאות”.
את הנהגת התנועה, שמצהירה כי היא מביאה בשורה רעננה וחדשנית לעיר ולתושביה שתשנה ותגוון את הרכב המועצה, מאיישות 16 מייסדות. לצד הלביאות המייסדות, שהחליטו “להפשיל שרוולים ובמידת הצורך לשלוף ציפורניים”, פועלת מועצת התנועה שבה חברים גם גברים. החזון, המצע והעשייה פונים לכלל הציבור באשדוד ללא הבדל מגדרי במטרה להתרכז בקידום איכות החיים באשדוד.
שחר אזולאי, לביאה. צילום: אורי קריספין
לדברי המייסדות, שיש להן ניסיון מעשי במערכות השונות, בוער בהן מה שקורה באשדוד והן החליטו לצאת מאזור הנוחות ולהיכנס לזירה הפוליטית העירונית “כדי להילחם על אשדוד, על הבית”. מדובר בנשים שהן “בעלות ניסיון חברתי, חינוכי וציבורי עשיר, נשים מקצועניות המעורות בחיי היום—יום בעיר על פניה השונים. נשים שהן אימהות, סבתות, סטודנטיות, גמלאיות, צעירות, נשים מובילות קהילה, בעלות עסקים, חברות הנהגות בית-ספריות, פעילות ציבור. נשים שעוסקות בחינוך, משפט, ספורט, תרבות, רפואה, מחקר ואקדמיה, איכות הסביבה, הייטק וכלכלה”.
הייצוג הנשי בפוליטיקה האשדודית, וכמובן לא רק בה, הוא ידוע. אם ניקח למשל את המועצה המכהנת, יש בה רק שלוש נשים מתוך 27 חברים סך הכול. אם כן, מדובר בתת-ייצוג, ועוד לא דיברנו על המרוץ לראשות העיר שבו הלביאות החדשות אינן מתערבות נכון לעכשיו.
הלביאות. מימין: נורית רוזנהפט, שחר אזולאי, שרון מרק, שרית ברונשטיין, נופר גבאי, מורן ויינר, אושרה אלמליח, אפרת נאור אוחיון, נונה אלטמן מור, תמרה פלג,
מיקי ארביב. צילום: אורי קריספין
לדבריהן, ברשימות שמתמודדות למועצה אין כמעט נשים, ואם יש כאלה, הן בדרך כלל לא משובצות בשלושת המקומות הראשונים. “הפוליטיקאים המקומיים עסוקים יותר במלחמות אגו אישיות מאשר בעתידה של אשדוד, והמפלגות המתמודדות שוב למועצת העיר הן אותו האדון בשינוי מגבעת”.
לדבריהן, “המציאות באשדוד זקוקה למשהו חדש, למפץ נשי מהפכני”. הן מגדירות את ההתארגנות שלהן ”מיוחדת במינה, הן בהרכבה והן בחזון ובדרך המיוחדת והמדויקת בה בחרנו ללכת”.
מודל התנועה, לדבריהן, מאפשר לכל אחת ואחד להצטרף לעשייתה, להשתתף בקבלת ההחלטות במועצת העיר ולהשפיע מהשטח על המדיניות העירונית. מדף הפייסבוק של התנועה, שבו מתפרסמים בין השאר טופס הצטרפות לתנועה ורשימות שמיות ארוכות של מצטרפים, עולה כי עד כה הצטרפו לתנועה אלפים מתושבי אשדוד, רובם המוחלט נשים. הן אגב ישמחו אם תצטרפנה אליהן גם נשים חרדיות.
יו”ר התנועה, שתעמוד גם בראש הרשימה למועצה, היא שרון מרק (40) ילידת אשדוד, נשואה ואם לארבעה. היא בעלת רקורד עשיר של פעילות פוליטית שהחלה בבית הספר היסודי הדר, ששם נבחרה מרק, אז קינן, ליו”ר מועצת התלמידים: “אני זוכרת מערכת בחירות מאוד סוערת עם תוצרי דפוס וכובעים… וניצחון מתוק”.
היא בוגרת מקיף ג’ (למען הגילוי הנאות הייתה תלמידתה של כותבת שורות אלה, ר”י), סיימה תואר שלישי באוניברסיטת תל אביב ועבודת הדוקטורט שלה עסקה במודעות הסביבתית של תושבים באשדוד בעיקר ברובע ז’ החרדי וברבעים י’ וי”ג.
מס' 1, שרון מרק. צילום: אורי קריספין
לאורך השנים היא הייתה פעילה פוליטית במערכות בחירות מקומיות וארציות — “מכירה היטב את הפעילות מבפנים ומבחוץ” — באחרונה שבהן במסגרת יש עתיד, בין היתר במטה של מועצת הנשים של המפלגה. כיום היא חברה ב”מטה הירוק” של יש עתיד ושותפה לכתיבת המצע בנושאי סביבה וקיימות וכן בנושאים מוניציפליים. מרק הקפיאה זמנית את כל עיסוקיה המקצועיים, בהם תפקידה כראש המרכז לקיימות שהקימה במכללת אחווה וכמרצה לכלכלת אנרגיה בסמי שמעון, ומקדישה את כל זמנה למה שהיא מכנה הסטארט—אפ שלה לקראת הבחירות הממשמשות וקרבות.
ובחזרה לתנועת הלביאות. ההחלטה לקרוא לתנועה בשם זה נובעת, לדברי מרק, מכך שהלביאות בטבע חיות בלהקה. הלביאה עומדת מהצד, עוקבת, משחיזה ציפורניים ומחכה לקרב. ברגע של מצוקה של אחד מגוריה – משל לילדים בעיר — היא נכנסת לקרב, נלחמת עד הסוף ואחר כך חוזרת לעמוד מהצד ולעקוב איפה נוצרת הבעיה הבאה.
הרעיון להקמת תנועת נשים, אומרת מרק, היה של קבוצת חברות שהן לאורך שנים פעילות ציבוריות והתנדבותיות שעוסקות או עסקו בניהול בכיר או בכלל בעבודה במערכת הציבורית העירונית. לדבריה, כולן נקיות מפוליטיקה, “זה אחד העקרונות”.
מרק אומרת שהמייסדות גילו שלעמוד מבחוץ בפעילויות ההתנדבותיות שלהן כמו בפורום המאה (של הדוקטורים והפרופסורים של אשדוד, ר”י), בקהילת השוות (קהילת נשים מבוססת מיקום שמהווה קבוצת תמיכה באמצעות הפייסבוק, ר”י) או בשדולת ההורים, שהוקמה בשנה האחרונה ביוזמתה של מרק ובתמיכת שדולת ההורים בתל אביב, זה לא מספיק, וכדי להשפיע ולשנות עליהן להיכנס ולפעול מבפנים.
“לא ידענו מתי זה יקרה. חיכינו לרגע הנכון, ועכשיו אנחנו מרגישות שזה הרגע הנכון לשנות. אנחנו נשים סופר עסוקות ולא היינו עושות את זה אם לא זה לא היה חשוב לנו. אנחנו פה כדי להילחם על אשדוד ולהביאה למקומות הרבה יותר טובים. אם לא נעשה שינוי עכשיו, יהיה מאוחר מדי כי העיר הופכת יותר ויותר חרדית”.
ישיבת מועצת העיר. צילום ארכיון: עופר אשטוקר, אשדוד נט
לדברי מרק, “הלביאות רוצות לשנות את הרכב המועצה, שמשפיע על מנהיגות העיר, כך שייצוג החרדים בה, שהם מיעוט בעיר, יהיה תואם לאחוזיהם באוכלוסיית העיר. באופן זה גם צפוי שיחול שינוי בסדר העדיפויות של המועצה בין היתר בנושאי הדיון בסדר יומה של המועצה ובחלוקת התקציבים והמשאבים האחרים של העיר”. אגב, בקרוב תחשוף התנועה תוכנה שיזמה שתפלח את החומרים שדנים עליהם בישיבות המועצה ותנגיש אותם לציבור בזמן אמת.
בימים הקרובים תתפרסם רשימת המועמדות לבחירות, שבראשה כאמור עומדת מרק. הרשימה תיבחר מתוך מאגר המייסדות, ודעת הרוב תקבע. “אין לנו אגו ואין מלחמות על מקומות”, היא קובעת. לדברי מרק, שהתגוררה עם בעלה וילדיה זמנית במשך שנתיים בתל אביב ואותה היא מביאה כדוגמה ליחס מעולה של העירייה לתושביה: “סגני ראש העיר וחברי המועצה זמינים לתושבים בכל עת. ואילו כאן באשדוד יש ניכור גדול בין התושבים לעירייה. התושבים אומרים שאין עם מי לדבר בעירייה ואין להם מענים, והם, התושבים, אינם גאים בעירם. את זה הלביאות מתכוונות לשנות ולגרום לתושבים לחוש שייכות לעיר”.
יש דיבורים על איחוד אפשרי של רשימות צעירים וכוחות חדשים כדי למנוע בזבוז של אלפי קולות על רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה.
“אנחנו נחושות בדעתנו להתמודד בבחירות עד הסוף. בינתיים אנחנו לא רואות אפשרות להתמודדות משותפת עם רשימות אחרות. המצע שלנו, שייחשף בימים הקרובים, מתייחס בין היתר לחינוך, לדיור, לתעסוקה, לזוגות הצעירים, להשכלה הגבוהה, להסכם הגג ולמשבר השבת”.
במי אתן תומכות לראשות העיר?
“בשלב הנוכחי עדיין לא החלטנו במי נתמוך לראשות, אם בכלל”.
מי שצפויה להשתלב במקום מספר שתיים ברשימה היא סגנית יו”ר נעמת בארץ, עורכת הדין אריאלה אפריאט.
עו"ד אריאלה אפריאט. צילום: אורי קריספין
“שרון פנתה אליי לפני שבועות מספר, שקלתי והחלטתי להצטרף”, היא אומרת. “אני מוכרת בעיר, ילידת העיר, גדלתי פה, והגיע הזמן שנעשה מהמקום שלנו, הנשים. התנועה מורכבת מנשים אך היא מייצגת נשים וגברים כאחד. מן הידועות שאנחנו, הנשים, בדרך כלל מונעות יותר מארגון ועשייה ופחות משנאות ואגו, לכן נהיה משב רוח מרענן במערכת הבחירות ובמועצה”.
מה אתן רוצות לשנות?
“אני באה מבית מסורתי ואני ממש לא נגד החרדים, אבל כן נושאת את הדגל של רצון לשמור על הצביון של אשדוד כעיר שכולם יכולים לחיות בה בהרמוניה, כך שאף צד לא ייפגע. חשוב שניתן לראש העיר שייבחר רוח גבית בנושא הזה”.
מה המצע שלכן יכלול?
“הרבה מאוד דגש על חינוך, דאגה לילדים שלנו, תעסוקה, תרבות פנאי. הגיע הזמן שיהיו פה קריית ספורט עם קאנטרי ובריכה ראויים לשמם. בכלל, אני הייתי רוצה למתג את אשדוד כחלק מגוש דן ולא כחלק מדרום הארץ”.
התנועה לא מביעה בינתיים עמדה במי היא תומכת לראשות.
“נכון, התנועה כתנועה לא מדברת כרגע על תמיכה במועמד כזה או אחר, אבל אני אישית תומכת ביחיאל לסרי ואינני מסתירה זאת”.
דמות נוספת בתנועה היא נונה אלטמן מור שגם משמשת דוברת. היא הייתה בעבר מנהלת מרכז הצעירים “כיוונים” שפועל במסגרת מינהל החינוך בעיריית אשדוד.
למרות היותה בת לניצולי שואה, ילדותה של שילה כהן עברה עליה באושר ובשלווה, והוריה אף לא הסתירו ממנה את זיכרונותיהם. שנים רבות נשאה את סיפורם ואף לימדה אותו באופן מעמיק בבתי הספר שבהם עבדה כרכזת חינוך חברתי וכמורה לאנגלית.
אולם רק השנה מצאה את הזמן לתעד את הסיפור כספר ילדים מחורז בשם “הגיבורים מהאי זקינטוס”, שיצא לאחרונה בהוצאת “אופיר ביכורים”.
שילה כהן
שילה כהן נולדה בארץ בשם שולמית אלבלה-מצא, היא נשואה לשלמה, גמלאי של חברת אל על, ואם לבן ובת. היא סבתא לשלושה נכדים, גמלאית מערכת החינוך שחיה בגן יבנה יותר מ—20 שנה.
היא עברה לדרום מתל אביב, כיוון שחיפשה בית פרטי עם פרחים ובעלי חיים, והיא אוהבת מאוד את גן יבנה. בתה היא מורה לאנגלית גם כן וגרה במושב ביצרון, ובנה הבכור סובל מאוטיזם, מטופל באופן מעולה לדבריה במרכז לילך באשדוד וחוזר כל יום הביתה.
לאחר שחלה הרעה במצבו כאשר התחסן, המשפחה עברה תקופה ארוכה של טיפולים ארוכים בארצות הברית. שם, מכיוון שלא הצליחו להגות את שמה, הציעו לה לשנות אותו לשם שילה. לדבריה, היא אינה נכנסת לנושא המחאות נגד חיסונים, והיא וביתה המשיכו לחסן את ילדיהם כרגיל, כי נאמר לה מפורשות שהרכב החיסון משופר והשתנה.
כהן עם גננות באשדוד
לשילה אח אחד עצמאי בעיסוקו, וילדותה עברה עליה באזור יד אליהו בתל אביב, ששם סיימה את לימודיה בתיכון עירוני ט’ ולא התגייסה לצערה לצבא עקב נישואיה. היא למדה ספרות אנגלית וחינוך באוניברסיטת בר אילן, ועבדה בחולון בבית הספר זלמן ארן. באשדוד לימדה בתיכון מקיף ו’ עד פרישתה לפני כשנתיים.
הוריה עלו ארצה מיוון. אביה עלה מקסטוריה, וסיפור הספר מושתת על הצלתה של אמה באי זקינטוס ממלתעות הנאצים.
“ברגע שהנאצים פלשו ליוון ונכנסו לקסטוריה, הם ערכו להם איזושהי צעידה בכיכר העיירה, ואבי בגיל 15 התבונן בצעידה הרצחנית של הגרמנית ובמגפיהם”, היא מספרת. “הוא חזר הביתה מבוהל ואמר לאימו, ‘אימא בואי נברח. הם יהרגו אותנו’. עדיין לא הגיעו שמועות שהיהודים נרצחים, ואימו ענתה, ‘מה קרה לך? הגרמנים הם עם תרבותי’. אך אבי ברח בשעת עוצר והצטרף לכוחות הפרטיזנים שקיבלו אותו ממש לחיקם. הם עצמם ניסו למשוך את הצעירים היהודים להצטרף אליהם, ואמרו להם, ‘הם יהרגו אתכם’.
פורים בזקינטוס, 1936
"אבי היה בלדר שהעביר ידיעות ולחם לצדם, והפרטיזנים התייחסו אליו כשווה בין שווים. הם לחמו כתף אל כתף, ולכן אני מודה לעם היווני. אבי ניצל על ידי הפרטיזנים, אך משפחתו נכחדה כולה, סבי, סבתי וכל הדודים נרצחו, למעט דודתי, היא אחותו. בקורפו עמדה מנהיגות ששיתפה פעולה עם הנאצים, ויהודי קורפו נרצחו באושוויץ. אבל בזקינטוס כל הקהילה בשלמותה ניצלה בעקבות המנהיגים שלא שיתפו פעולה” .
הספר “הגיבורים מהאי זקינטוס” מתאר את הסיפור יוצא הדופן והאנושי על הצלתה של הקהילה היהודית בשלמותה, עם מסר על קבלת האחר ועל מנהיגות ערכית שלא נכנעה לנאצים. שילה סבורה שנושא השואה קשה להכלה לילדים. “לעיתים ילדים עלולים להיתקף בחרדה מאי יכולתם, בשל גילם הצעיר, להתמודד עם רוע ואכזריות מפלצתית”, היא אומרת, “לכן הסיפור מיועד לילדים, אך גם נכתב למבוגרים, והוא חושף את הצד האחר: את טוב הלב, את החמלה, את ההקרבה ואת קבלת האחר.
כולם חברו יחד להציל את היהודים: נציג המנהיגות האזרחית ראש העיר לוקאס קארר, שעם הבת שלו אנחנו בקשר רציף, נציג המנהיגות הדתית הארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטרי, ואני גם כוללת מישהו נוסף שלא קיבל את אות חסיד אומות העולם — את נציג הזרוע הצבאית מנהיג הפרטיזנים באי דימיטרי קטבטיס, שאיים על הנאצים”.
לוקאס קארר ראש עיריית זקינטוס אחד ממובילי הצלתם של יהודי האי
שילה מספרת כי כאשר נדרש ראש העיר למסור את רשימת כל היהודים באי, הוא נועץ עם הארכיבישוף ובעצה אחת הם החליטו להשהות את מסירת הרשימה, להזהיר את היהודים מיידית על הגירוש המסתמן ולבקש מהם לעזוב את בתיהם בעיר ולברוח לכפרים. למפקד הגרמני אלפרד ליט הם הגישו לבסוף רשימה ובה שני שמות בלבד: שלהם עצמם. היהודים הנמלטים הוחבאו על ידי תושבי האי באסמים, באורוות ובכל מקום שבו ניתן היה להסתירם. למרות הרעב הכבד והפיתוי של הנאצים להסגיר יהודים תמורת פריטי מזון בסיסיים, אף לא יהודי אחד הוסגר לידי הנאצים.
“הם ניגשו ליהודים ואמרו להם לברוח לכפרים מיידית”, היא מספרת. “כעבור שלושה ימים שניהם ניגשו לגנרל הגרמני, והם אמרו לו, ‘אם אתה רוצה לקחת את היהודים קח אותנו, אנחנו יהודים. הנה השמות שלנו פה מתנוססים’. גם משפחתה של אימי ברחה במשך ארבעה לילות, והם הגיעו לבית קיט בכפר קטסטרי, שם סבי היה מוהל הקהילה, ושם הם הסתתרו.
מה שהיה מופלא זו העזרה של משפחת מילרדו ושל הקהילה. אף נוצרי לא הסגיר יהודי למרות שגוועו ברעב. כרזות הגרמנים ציינו כי מי שיסגיר יהודי יזכה במזון, אך איש לא עשה זאת. האי כולו הפגין גדלות נפש, שבאה לידי ביטוי בעקבות דוגמת המנהיגות, ואימי סיפרה עוד מילדותי שהארכיבישוף איים כי מי שיסגיר יהודי הוא בעצמו יהרוג אותו במו ידיו.
כך ניצלה כל הקהילה, ורק כעבור 62 שנה הגענו לעיירה וחיפשנו את השכנים המיטיבים. לאחר סיפור ארוך מצאנו אותם. אימי כל ילדותי דיברה על חברותיה קתרינה ולאמבריני וביקשה שננסה לאתר את המשפחה.
בשנת 74’ פגשנו את היהודי האחרון באי, שהוביל אותנו לבית העלמין היהודי, שם פקדנו את קברו של סבי. בשנת 2006 ביקרנו שוב באי, אך לא עלה בידנו לאתר את חברותיה. בשנת 2007 הגענו במיוחד לחגיגות שנערכו באי. פניתי לתושבי הכפר, והם איתרו לי את פטרוס בנה של קתרינה, ולמחרת בבוקר נוצרה שיחת הטלפון המרגשת בין אימי לחברתה קתרינה. פטרוס הוביל אותנו גם לביתה של לאמבריני, ושאלתה הראשונה הייתה, ‘מה קרה לאהרון?’ אחיה של אימי. היא זכרה אותו ודאגה לו כל השנים האלה! היא נשאה זאת איתה כל השנים! סיפרתי לה שלצערי הרב הוא נספה בקורפו, והיא פרצה בבכי. היא זכרה גם את כל שמות הדודים והדודות שלי!
ב-2016 נסעתי שוב והייתי בביתה של לנה קארר, בתו של ראש העיר שהציל את היהודים. גם לאתר אותה זה היה ממש לא פשוט, אך שגרירות ישראל ביוון סייעה לי רבות. הם נתנו לי את הכתובת שלה, ושם היא הראתה לי את המוזיאון של אביה, ואנחנו בקשר הדוק מאוד. משרד החוץ הזמין את גברת לנה קארר לישראל, והיא סיירה שלושה ימים בבתי ספר ביד ושם ובמקומות נוספים רבים בכדי לפגוש בני נוער ולספר את הסיפור של אביה. שלחתי לה גם עותק מן הספר, והיא כל כך גאה בו”.
אחרי ציפייה ארוכה ואף על פי שכולנו ידענו שזה יקרה בסופו של דבר, הסטנדאפיסט האהוב עלינו אילן אדרי מאשדוד הצטרף לאשקלוני אריק משעלי — הלוא הוא מרסל הספר — לסלפי ראשון מתוך הצילומים לעונה הרביעית של "שנות ה-80". אנחנו כבר לא יכולים לחכות.
הדוגמנית טל בן חיים ארזה השבוע מזוודה קטנה ויצאה יחד עם בן הזוג האהוב והמריאה לפאלמה דה מיורקה שבספרד. אחרי צ’ק אין זריז במלון וטיול מהיר הגבר, שהעדיף להישאר אנונימי, כרע ברך והציע לה למסד את הקשר עד שהמוות יפריד ביניהם, והיא כמובן הסכימה. מזל טוב!
שני הצלמים אלדד עובדיה וג’וני ראש החליטו לקחת חופש בעיצומו של הקיץ והמריאו לחופים המדהימים של מקסיקו. השניים הספיקו לצלול עם כרישים בחוף האטלנטי, ולא נראה שהם ששים לחזור ארצה!
אחרי תקופה ארוכה שנמשכה נצח, ירדן חג’ג’ השתחררה השבוע מהמדים הירוקים של צה”ל ארזה הכול בחזרה לקיטבג והגיעה בפעם האחרונה לג’וליס להיפרד מהחברים ומצה”ל. בהצלחה בהמשך!
עבור יוני יחיאל זו הייתה משמרת רגילה לחלוטין בשדה התעופה ע”ש בן גוריון עד שהוא פגש את יהודה לוי. אחרי שיחה קצרה הוא גם דאג לתמונה למזכרת ממשמרת שלא תישכח.
תושב אשדוד בן 40 ששוחרר ממעצר בבית המשפט באשקלון, גנב אמש ניידת משטרה ופתח בנסיעה. כוחות משטרה רדפו אחריו והצליחו לעצור אותו. היום תבקש המשטרה להאריך את מעצרו.
במשטרת מרחב לכיש מוסרים שהניידת נגנבה מרחבת החניה של בית משפט השלום באשקלון, על ידי חשוד שסיים דיון בעניינו בבית המשפט, וכי הוא נעצר במרחק מספר רחובות מהמקום על ידי כוחות המשטרה. במהלך היום תבקש המשטרה להאריך את מעצרו.
האיש היה עצור בחשד לאיומים בחוף הים באשדוד בשבוע שעבר במהלך קייטנת גלישה.
במשטרה בוחנים אפשרות של מינוי קצין בודק. יתכן שהניידת ההיברידית הושארה בחניה כשהיא פועלת, ומכיוון שהרכב מאוד שקט, השוטרים לא שמו לב שהוא נשאר מונע. מה נשאר לאיש? להיכנס, לשבת ולנסוע משם. היום יובא להארכת מעצרו.
שוטרי משטרת ישראל עצרו לפני כשבועיים שני צעירים, תושב תל שבע ושוהה בלתי חוקי מיאטה בתום מרדף בגן יבנה.
צוות חקירה מיוחד (צח"מ) שהוקם לאחר מעצרם העלה כי החשודים אחראים לשבע התפרצויות ושני מעשי שוד במספר ערים בדרום. מעצרם של השניים הוארך כמה פעמים. החקירה הסתיימה והועברה לפרקליטות שתחליט בעניין הגשת כתב אישום.
תחילת חשיפת הפרשה ב-5 בחודש, כאשר במוקד המשטרה התקבל דייוח על שוד בתחנת הדלק שבצומת ראם – מסמיה. ניידות הסיור שהגיעו למקום גילו כי החשודים ביצעו שוד ומייד לאחר מכן נמלטו.
במהלך סריקות אחר הרכב החשוד התקבל דיווח בו נמסר על חשד לפורצים בישוב גן יבנה וכי החשודים ברכב העונה לתיאור של הרכב שנמלט מזירת השוד שארע לפני כן. ניידות המשטרה החלו בסריקות בישוב וחסימת כביש היציאה במטרה לאתר את הרכב החשוד. בשלב מסוים הבחין צוות שוטרים שהוצב במחסום היציאה מהישוב לכיוון כביש 4.
מעצר (אילוסטרציה), צילום: דוברות המשטרה
במהלך הפעילות הבחין צוות המחסום ברכב החשוד מגיע לכיוונו אך כשהבחינו החשודים בכוח המשטרתי, ביצעו פניית פרסה והחלו נמלטים חזרה אל תוך היישוב כשכוחות המשטרה בעקבותיהם. בהמשך, המרדף הפך רגלי והחשודים נעצרו כשברשותם מפתחות הרכב החשוד. השניים הועברו לחקירה בתחנת המשטרה בקריית מלאכי.
חוקרי המשטרה כבר בתחילת חקירתם ולאור מאפיינים דומים במספר אירועים שהתרחשו במהלך הימים האחרונים שקדמו למעצר החשודים, הבינו כי השניים ככל הנראה היו מעורבים באירועים נוספים וצוות החקירה הצליח לקשור את השניים ל-9 אירועים.
תאונת דרכים ברחוב שמואל הנגיד: חובשים של איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ראשוני לנהגת מכונית כבת 30 ולילד כבן 3 במצב קל, לאחר שהרכב שבו נסעו פגע בקיר ובשער של חצר בית פרטי. גם לוחמי אש מתחנת הכבאות וההצלה באשדוד הגיעו לזירה לסייע בחילוץ.
צילום: דוברות איחוד הצלה
נסיבות התאונה נבדקות.
"אני אהיה יו"ר החברה העירונית לתרבות הפנאי גם בקדנציה הבאה, ובנוסף אהיה אחראי על תיקי הקליטה ומועדוני העולים", כך אמר היום ל"כאן דרום" סגן ראש העירייה בוריס גיטרמן. "אם אבחר לראשות העיר בודאי, אבל גם אם לסרי ייבחר, אלה התפקידים שיהיו לי", הוסיף.
הדברים נאמרים על רקע ההתפתחויות האחרונות בזירה הפוליטית ולנוכח התבטאויות של אישים כאלה ואחרים.
בסביבתו של גיטרמן אומרים שההצטרפות של ולדימיר גרשוב לשמעון כצנלסון לא תפגע בכוחו של גיטרמן, אלא להפך – יהיו מצביעים שבעבר תמכו באשדוד ביתנו והפעם יבחרו בקהילת אשדוד.
גיטרמן ממשיך להצהיר על כך שיתמודד גם לראשות העירייה וגם למועצת העיר.
לפני פחות מחודשיים אישרה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל) את הקמתו של רובע פארק לכיש באשדוד עם כ-3,000 יחידות דיור חדשות. זאת, לאחר שדחתה את ההתנגדויות שהגישו שורה של גופים, ובהם חברת נמל אשדוד, חברת נמלי ישראל והתאחדות התעשיינים.
הוועדה, שהסתמכה גם על דוח שהכין חוקר, קבעה ששני הצדדים יוכלו לחיות בדו-קיום: גם התושבים בשכונה החדשה וגם התעשייה והנמל, זאת למרות העובדה שבמקום משונעים חומרים מסוכנים, רעילים ודליקים, יש זיהום אוויר וגם מטרדי רעש ותאורה חזקה בלילות.
מעיריית אשדוד, שדחפו את התכנית בתור המתחם הראשון שיוצא לדרך במסגרת הסכם הגג, בירכו אז על המוגמר ותקפו את המתנגדים.
אולם מתברר ששמחתם הייתה מוקדמת מדי. בשבוע החולף הוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לא פחות משלוש עתירות מנהליות נגד התכנית בידי אותם גופים. שלושתם מבקשים לפסול את התכנית או לכל הפחות לפתוח אותה לדיון מחודש.
הדמייה: רובע (קריית) פארק לכיש אשדוד – ארי כהן אדריכלים, באדיבות רשות מקרקעי ישראל. שימו לב ל=עד כמה קרובה השכונה המתוכננת לנמל. בצד ימין קריית הספורט שצפויה להיבנות כחלק מהרובע החדש
בעתירה שהוגשה ביום ראשון מטעם נמל אשדוד נטען, ”סביבת נמל אשדוד אינה סביבה ראויה למגורים, ואותם קשיים סביבתיים — אף אם מוזערו — לא יהיו נוחים או נעימים, לשון המעטה, לתושבים”.
בנמל מזהירים בצורה מפורשת מפני הסכנות הנובעות מהקרבה של שכונת המגורים המתוכננת לחומרים מסוכנים בנמל וסביבו: “במידה וחס וחלילה יתממשו, עלולות להביא לפגיעה ממשית בחיי אדם”.
בנוסף, טוענים בנמל אשדוד שבמהלך אישור התכנית לא הוצג סקר סיכונים מעודכן ולא בוצע תסקיר השפעה על הסביבה.
ואם לא די בכך, הקמת השכונה החדשה צמוד לנמל הוותיק, תקשה מאוד על התחרות שלו עם נמל הדרום שהולך ונבנה מצפון לנמל הקיים. זאת משום שעל נמל הדרום, המרוחק יותר מהעיר, לא יחולו אותן מגבלות הנוגעות לטיפול בחומרים מסוכנים שיפגעו בתפקוד השוטף של נמל אשדוד. מכל מקום, טוענים בנמל אשדוד, שהקמת השכונה המתוכננת תפגע באפשרות העתידית של הנמל להתפשט ולגדול.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
החומר שהוא ככל הידוע המסוכן ביותר בהקשר זה הוא הברום. למרות הבטחות עבר הוא עדיין מובל ברכבת שהמסילה שלה עוברת קרוב מאוד לאותם אזורים. לפי התכנית, המסילה צריכה לעבור צפונה.
בעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים ביום חמישי נכתב, ”התכנית הזו היא בכייה לדורות, תחילת הדרך שתוביל בסיומה לפגיעה ממשית בנמל אשדוד, ובתעשייה הנשענת על הנמל וכמובן במעגלי התעסוקה שמסביבה… פגיעה לא מידתית, לא סבירה ולא ראויה בתעשייה הישראלית”.
בשבת הקרובה לקראת בין השמשות נתאסף אני ומשפחתי בסלון ביתנו ונאכל סעודה מפסקת. סעודה שאמורה לסמן את סיום השבת שבה לא נוהגים אבלות, לתחילת צום ט’ באב שבו מתכנס עם ישראל ליום צום שבו נהוגות הגבלות האבל החמורות ביותר.
גם השנה תהיתי לגבי משמעותו של צער אמיתי. אחרי החורבן נקבעה הלכה שבזמן ברכת המזון הנאמרת בסיום הארוחה יש להסיר מעל השולחן את הסכינים כדי למנוע מצב בו בזמן הזכרת ירושלים בברכה יפגעו האנשים בעצמם מרוב אבל ואובדן. ההלכה הזאת ועוד הלכות רבות נותנות הצצה זעירה אל הריק המוחלט והצער האיום שהיו לאחר חורבן בית המקדש.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
אך האם אפשר לחוש צער אמיתי על חורבן שאירע לפני 2,000 שנה? השאלה מצערת אותי במיוחד לנוכח המוות של אימא שלי שקרה לפני כארבע שנים. וגם הדמות שלה, כמו כל מת שמצווה עליו שישתכח מהלב, הולכת ודוהה.
הזיכרונות ממנה מעוצבים בדמות הסיפורים שסיפרנו עליה אחרי מותה, וככל שאני מנסה להיאחז בהם אני מבינה ששכחתי. שכחתי את הקול האמיתי שלה, הצוחק, החם. אני זוכרת אותו עכשיו רק כשאני שומעת שוב ושוב הקלטה אחת בודדת שיש לי בהודעה סתמית שהשאירה לי פעם מזמן בתא הקולי ונשמרה בטעות. שכחתי את העיניים הנוצצות שלה. הזיכרון שלהן מצטמצם לתמונות קפואות בזמן, והניצוץ הוא ברק הפלאש שהבזיק מהמצלמה.
ואם את אימא שלי שכחתי, את זו שבמשך שנה שלמה אחרי מותה לא יכולתי לראות סבתות ברחוב הולכות יד ביד עם הנכדות שלהן, את זו שבלכתה גזרה עליי אבל שחור וימים בלי שמש, איך אוכל לזכור אירוע שלא הייתי בו מעולם? ששרידיו נמוגו 2,000 שנה לפני שנולדתי?
אנחנו נתקלים כל הזמן במפעלי הנצחה למתינו, החל מאנדרטאות, כיכרות ופארקים ועד ארגונים ענקיים התורמים לקהילה בצורות שונות מעוררות השראה.