בהמשך לכתבה שלנו על הגן שנהרס, בדקנו הבוקר עם אב אחת הילדות, האם נמצא פיתרון הולם לילדות בחינוך התורני. לדבריו של האב לילדה חמש מתוך כ-40 בנות לא יילכו היום לגן החדש. הסיבה לכך היא במרחק אליו או הגדלת מכסת כמות הילדות המותרת במסגרת, שנעשתה על ידי מערכת החינוך.
כבר לפני כחצי שנה נהרס גן ילדים ברובע ג' באשדוד, במקומו החלו העבודות לבניית בית מדרש.זה כחצי שנה שהורי הילדות הקטנות, בנות השלוש מנסים לפנות לכל גורם בעל השפעה באשדוד, במשרד החינוך וגם לגורמים פוליטיים שאמורים לייצגם, אך בפועל מקבלים הבטחות בלבד מבלי לקבל פתרונות.
שוחחנו עם איתן חיימוב, אב אחת הילדות, שהוא גם יו"ר ועד הורים של ילדות הגן, שגולל לכתבנו בדמעות בעיניו סיפור עצוב, על כך, שבמשך מחצית שנה הוא נזרק מגורם אחר בעירייה למשנהו. יתרה מכך, מספר איתן, אחד מנושאי משרה רמה בעירייה, שאמור לייצג דווקא את המגזר אליו משתייך איתן ומשפחתו הגדיל לעשות ובתום שיחה ארוכה ומזלזלת כי "אני לא חייב לכם דבר, רוצים, לכו לחינוך ממלכתי דתי".
בעוד במנהל החינוך הטענות הן להעדר מבנים באזור לפתיחת גן חדש. כך בפועל קורה מצב, בו ילדות בנות שלוש-ארבע ימים ספורים טרם תחילת הלימודים יישבו בבית או יסעו לשיכונים אחרים כדי להיכנס למסגרת כזו.
במקיף ו' אשר בניהולה של ד"ר רונית טאוב נערך יום ההיערכות לשנת הלימודים תשע"ט בבית הנשיא.
ד"ר טאוב, מנהלת השש שנתי והגב' תמר מאיר, מנהלת חטיבת הביניים של המקיף בחרו לערוך יום זה על מנת להעניק מימד נוסף לנושא השנתי במערכת החינוך – אחדות. "סיימנו את השנה באקורדים הרמונים מאד.
יום הערכות נשיאותי מקיף ו'
לאחר הכרה בהישגים מרשימים לשנה"ל תשע"ז עם 93% זכאות לתעודות בגרות ועשייה חברתית מרובה, בחרנו השנה להתחבר לנושא 'אחדות' מהמקום הממלכתי והמאחד ביותר בדמוקרטיה הישראלית, ובית הנשיא הוא המקום הקלאסי לכך" הסבירה ד"ר טאוב.
הגב' תמר מאיר הוסיפה "בחרנו לצייד את הצוות החינוכי במישנתו הערכית וחזונו הכל כך ישראלי של הנשיא ריבלין, מתוך אמונה שאנשי החינוך במקיף ו הם חלק ממעצבי דור המחר". הצוות החינוכי נהנה מיום סיור בבית הנשיא, הדרכה עליו ועל נשיאי המדינה ומסדנא ייחודית העוסקת בצורך בבניית חברה ישראלית מכילה, מאוחדת ודמוקרטית.
הבוקר, 2.9, יום ראשון, נפתחים שערי בתי הספר והגנים ומתחילה שנת הלימודים תשע"ט. רגע לפני שהתלמידים הנרגשים יבואו בשערי מערכת החינוך, אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר במספרים:
12,655 תלמידים בגני הילדים- מתוכם 6,885 תלמידים בגני החינוך הממלכתי, ביניהם נמצאים 449 תלמידים בגנים המיוחדים, כאשר סוגיית מעבר הגנים נידונה בביהמ"ש ו-5,770 בגנים החרדיים.
13,799 תלמידים שיפקדו את בתי הספר היסודיים הממלכתיים, ובהם 2448 תלמידים שאפשר להגיד להם 'שלום כיתה א'.
11,947 תלמידים ייכנסו לשערי בתי הספר העל- יסודיים הממלכתיים
441 תלמידים בבתי ספר לחינוך מיוחד ממלכתי
ו- 17,504 תלמידים הוא מספר התלמידים שנרשמו לבתי ספר שאינם רשמיים- מוסדות חינוך במגזר החרדי או בעלות גופים פרטיים. בקישור אפשר לראות: מהו אחוז התלמידים המפולח לכל מגזר? כמה תלמידים בכיתה? וכמה כסף מושקע בכל ילד?
מד על פתיחת שנת הלימודים בגן יבנה צילום: אמיר אלבז
בגן יבנה, 5,989 תלמידים מתחילים להתכונן כדי לצאת מהבית לשנה החדשה: 4,979 תלמידים מתחילים את שנת הלימודים החדשה בבתי הספר, ו-1,010 ילדים מתחילים בגני הילדים ביישוב. כפי שהתפרסם, דו"ח השקיפות של המשרד החינוך מציג כי 38% מהתקציב הכולל של מועצת גן יבנה מופנית לחינוך. בנוסף, השנה הוחלט במערך גני הילדים בגן יבנה כי הנושא המרכזי בו יעסקו הילדים יתמקד ב- "90 שנה לגן יבנה".
אחרי קמפיין לא טוב בגביע הטוטו, מ.ס אשדוד הצליחה לפתוח היטב את העונה עם ניצחון ביתי 1:0 על בני יהודה. למרות זאת הפער בין המחציות העלה לא מעט תהיות לגבי יכולתה של הקבוצה ואין ספק שהתשובה לכולם היא – המשכיות. חניכיו של בלגויה מילבסקי ניסו להוכיח הערב כי גם מכבי חיפה בסמי עופר היא לא קבוצה להתבטל מולה.
המשחק לא התעלה לרמה גבוהה ולמרות שליטה של הירוקים על כר הדשא היא באה לידי ביטוי רק לקראת סיום המחצית. כאשר מחמוד עוואד הגיע לשני מצבים טובים אך בעט פעמיים מעל המשקוף. המחצית הסתיימה בתיקו מאופס.
מיד עם פתיחת המחצית לא הצליח עוואד לקבל גלידה ושוב בעט סמוך לקורה והחוצה. בפעם הרביעית, סוף סוף עוואד בא על שכרו כאשר בדקה ה-50 מתפרצת של מכבי חיפה החלה עם סיטיאהו סולליך, שמסר למנדז'ק, שמצא את עוואד שסובב לשערו של ג'ראפי.
פרחי חבצלת החוף המרהיבים מבצבצים בלבן לאורך החופים שלנו ובסמוך אליהם. פה ושם היא מבצבצת בגומות, גינות ואיי תנועה על רצועת החוף. יתכן שהגשמים שירדו בקיץ עשו את שלהם וסייעו לכך שהשנה הפריחה תהיה מרשימה יותר.
לחבצלת יש בצל שבאמצעותו היא אוגרת מים ומזון וכך מצליחה לפרוח דווקא בשיא עונת היובש, כשצמחים רבים אחרים כבר נעלמים מהנוף. מדובר בפרח מוגן, נא לשמור ולא לקטוף.
התמונות צולמו בימים האחרונים ליד חוף המצודה ובתוך שרידי אתר מצודת אשדוד-ים.
טבע ועיר
חבצלת החוף ובשמה המדעי Pancratium maritimum נמנית על משפחת הנרקיסיים. גובהה עשוי להגיעה עד ל-60 סנטימטר ועל כל גבעול נישאים בין 2 ל-10 פרחים. החבצלת עמידה לתנאים קשים שכוללים מליחות, יובש – הקרקע החולית איננה אוגרת מים, אשר מחלחלים במהירות. לכך יש להוסיף את מעשי ידינו – בניה, פיתוח, נסיעה ברכבי שטח והשלכת פסולת.
ויקטוריה זוהר מאשדוד, גננת בגן כוכב ים ברובע א’, למדה קודם לכן הנדסה כימית
ויקטוריה זוהר, ג’ינג’ית בת 36 מאשדוד, נשואה ואימא לשלוש בנות, היא הגננת ויקה. זוהר, ילידת אוקראינה, ברית המועצות לשעבר, עלתה לארץ כילדה, גדלה בבירת הנגב ועברה לאשדוד לפני 10 שנים עם בעלה והילדות (באשדוד נולדה השלישית).
היא למדה לתואר בהנדסה כימית בקמפוס סמי שמעון בבאר שבע והספיקה לסיים שלושת רבעי מהלימודים. “אז הבנתי שזה לא כל כך מתאים לי”, היא נזכרת. “באותו זמן יצאתי לחופשת לידה של הילדה השנייה שלנו ויצאתי להפסקה מהלימודים. במקביל גם עברנו לאשדוד. הכול קרה ביחד”.
תמיד רצית להיות מהנדסת?
“לא, האמת שתמיד רציתי להיות רופאה, אבל בשלב מסוים הבנתי שזה לא יקרה בין השאר בגלל פערי השפה. עשיתי בגרות מורחבת במתמטיקה, ביולוגיה וכימיה, אבל לאחר הצבא ואחרי שעשיתי פסיכומטרי, החלטתי ללמוד הנדסה כימית. האמת שכבר אז בן הזוג אמר שהכי טוב לי חינוך”.
ואם נחזור לאותה נקודה של השינוי בחיים, איפה את שמה את האצבע?
“הבנתי שלא אחזור ללימודים הקודמים והחלטתי לעשות תואר ראשון בחינוך ונרשמתי ללימודי תואר ותעודת הוראה במכללת אחוה. די מהר קלטתי שזה מאוד טוב ומתאים לי ועד כמה גם לא התחברתי לתחום ההנדסה. בהתחלה חשבתי גם במונחים של נוחות, אבל אז גיליתי כמה אני אוהבת ומתחברת
שאלתי את עצמי, ‘למה לא עשיתי את זה כבר מההתחלה?’”.
בשנה הרביעית ללימודי החינוך ויקה כבר ביצעה עבודה מעשית בבית ספר, ושנה אחר כך שובצה כמורה ומחנכת כיתה א’ בבית הספר לאמנויות צמח.
“אחרי שנה אחת החלטתי שיותר מתאים לי חינוך בגיל הרך”, היא מסבירה, “בגן יש לך סוג של חופש פדגוגי, דבר שאין בבית הספר. ובאמת התחלתי לעבוד בגן החובה כוכב ים ברחוב האצ”ל שבאזור א’ ומאז אני שם. השנה הקרובה תהיה השנה החמישית שלי בגן”.
את אוהבת להיות גננת?
“מאוד, מאוד”.
"חינוך זה מקצוע שמגיע לו יותר הכרה ויותר הערכה”. זוהר
מה צריך כדי להיות גננת טובה?
“הרבה חום וסבלנות, אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה, הבנה ורגישות, אהבה והיכולת להביע אותם גם פיזית וגם מילולית”.
זו עבודה קשה. כמה ילדים יש בגן?
“מספר הילדים נושק ל-35, וזה מעבר לקשה, כי קשה להספיק לגעת בכל הילדים ולהגיע לכולם. יש ימים שאני תופסת את עצמי אחר הצהריים בבית וחושבת ביני לבין עצמי, ,רגע, ראיתי היום את הילדה או הילד המסוימים, הספקתי לראות אם טוב להם, הבטתי להם היום בעיניים?, וזה מבחינתי אחד הדברים שמחייבים טיפול, צריך להפחית את מספר הילדים בגן, לא אצלי דווקא, אלא בכלל. זה הדבר הראשון שצריך לתקן במערכת, כי המצב הנוכחי יוצר עוול, עוול לכולם. אם שואלים אותי, צריך להגביל את מספר הילדים בגנים ל-25 לכל היותר”.
מה עוד היית משנה?
“את ההכרה במקצוע. יש אנשים שמזלזלים מאוד בגננות. בכל יום אני מקבלת הערות ‘מה, את גננת? אוי, את מאוד אינטיליגנטית, למה גננת?, ואני מוצאת את עצמי בעמדה של הצטדקות ושכנוע, וזה מעייף. לדעתי בארץ זה מאוד בולט. ואם חשבתי שמזלזלים פה במורים, אז גננות זה בכלל מתחת לבלטות בעיני החברה. וזה עצוב. גם אני הייתי קצת ככה, אבל הגננת של הבנות שלי, מרינה, מאוד השפיעה עליי, הפוש הרציני הסופי ללכת למקצוע הזה היה בעקבותיה, היא סוג של עילוי”.
לא בכל מקום מתייחסים ככה לגננות.
“נכון. אני זוכרת שבאוקראינה שבה גדלתי עד גיל תשע גננת או מורה זה היה עילוי, זה מאוד נחשב בתרבות המקומית ולא רק שם. אני באמת חושבת שחינוך זה מקצוע שמגיע לו יותר הכרה ויותר הערכה”.
מה החלום שלך?
“אתה יודע מה? אני כבר חיה את החלום”.
הסביבה מפרגנת?
“כן, מאוד. תמיד הייתי ילדה טובה ירושלים, חננה, ופרגנו לי”.
דור גפני
*****
השוטרת שהפכה לגננת
שרית אנצל מאשדוד היא גננת בגן ענבים ברובע ט”ז. קודם לכן הייתה שוטרת, ולא, היא לא מצטערת לרגע על השינוי בקריירה
את המשמרות במדי משטרת ישראל החליפה שרית אנצל מאשדוד בעבודה כגננת. בימי אלה היא בחופשת לידה בעקבות לידת בנה הקטן.
אנצל הייתה שוטרת בביקורת גבולות בנתב”ג במשך 14 שנה, שבמהלכן גם עברה למערך הסיור בשדה התכופה. “ואז הגעתי למסקנה שמיציתי”, היא מעידה.
שרית אנצל ב"גלגול" הקודם
“בדיוק ילדתי אז את בני האמצעי והחלטתי לקום וללכת. לאמיתו של דבר, למשטרה התגלגלתי, ואילו לחינוך הגעתי במודע. ילדים תמיד דיברו אליי, תמיד, וכשלמשטרה כבר לא רציתי לחזור — אני מאוד אוהבת את המשטרה ואת האנשים שם, אבל לי אישית הרגשתי שזה יותר מדי – החלטתי לעשות משהו יותר משמעותי מבחינתי. בדיוק חיפשו גננות חדשות במסגרת תכנית טרכטנברג והחלטתי ללכת על זה. אני לא מצטערת לרגע, זה היה הצעד הכי חכם שעשיתי בחיים שלי. בכל יום אני קמה ומברכת על השינוי הזה. נכון, יש הרבה ימים קשים, אבל הרגשת הסיפוק והחממה שבניתי לי בגן, והילדים, הם כמו הילדים שלי”.
אז מה, הפכת משוטרת של מבוגרים לשוטרת של ילדים?
“זה קצת דומה, אבל אף פעם לא האמנתי ב’אם לא תאכל — יבוא שוטר’. יש את הסרט שוטר בגן הילדים, ויש ימים שאני מרגישה קצת כמו שוטרת, מול ההורים למשל”.
את השוטרת הטובה או השוטרת הרעה?
“אני מקווה שטובה וגם משמעותית. אני גננת בגן טרום חובה בגילי 4—3, פותחת את השנה הרביעית שלי בגן הזה, שהיה חדש כשנכנסתי אליו, אני נמצאת בו מאז שנפתח. לפני כן החלפתי גננת בגן איילות שיצאה לשבתון ושנה לפני כן הייתי גננת משלימה, גננת רוטציה”.
"זה היה הצעד הכי חכם שעשיתי בחיים שלי", אנצל כיום
בין עזיבת המשטרה לתחילת עבודה?
“כן, למדתי באחוה, מכיוון שכבר היה לי תואר ראשון, בקרימנולוגיה, השלמתי תעודת הוראה תוך שנה וחצי במסלול מאוד אינטנסיבי”.
לשרית יש שלושה ילדים: נויה בת שמונה וחצי, אלון בן שבע ואראל בן חודשיים וחצי. היא בת 41 ונשואה לאייל שעובד בתחום הלוגיסטיקה והרכש בחברת הייטק.
איך הגיבה המשפחה והסביבה?
“מאוד פרגנו, ברור. אימא שלי שמרה על הקטנצ’יק, מאוד תמכה, כולם מאוד עודדו ופרגנו. אחותי, אתי רפאלי, שעבדה בקופת חולים לאומית, עשתה הסבה לחינוך יחד איתי, היא עובדת בחינוך מיוחד”.
אף שהיא נמצאת בחופשת לידה היא מאוד מעורבת וכבר נפגשה עם הילדים וההורים. “כולי בגן, זה הבייבי שלי, אני אוהבת את הילדים, וכולי מתרגשת. אני עושה מה שאני אוהבת, אני לא אשקר, יש שעות קשות שאני אומרת לעצמי, ‘למה לא נשארתי במשטרה’, יש גם זמנים שאני מרגישה שהעבודה היא כפוית טובה, אבל לא הייתי מחליפה אותה בשום אופן”.
הורים לילדים מתערבים לך?
“אני לא נותנת להם להתערב, המשטרה לימדה אותי להיות אסרטיבית. אני מאמינה במעורבות הורים, אבל לא בהתערבות”.
מה צריך כדי להיות גננת טובה?
“אהבה וסבלנות לילדים והמון אמונה בהם, בעיקר עם ילדים מאתגרים ומורכבים יותר, המון הכלה, לדבר איתם בגובה העיניים, הם אנשים קטנים וצריך לכבד את זה”.
מה החלום שלך?
“אני חושבת שכבר הגשמתי את החלום שלי, טוב לי איפה שאני נמצאת, שאמשיך בנחת ונהיה בריאים”.
דור גפני
*****
בארזים דלקה שלהבת
אחרי 15 שנות עבודה באינטל, תמיר שרף מאשדוד עשה את המעבר להוראה, והשנה הוא ילמד בבית הספר ארזים
תמיר שרף, אשדודי בן 50, עבד 15 שנה בחברת אינטל בתור טכנאי ייצור ואחראי בטיחות עד שהחליט שהספיק לו ועשה הסבה להוראת מתמטיקה, לאחר שלמד בבית ברל. כיום הוא מלמד מתמטיקה בכיתות ד’ ובכיתות ו’ בבית הספר היסודי ארזים באשדוד. השנה החולפת הייתה שנת התנסות, ובשנת הלימודים הקרובה שתיפתח ביום ראשון הוא יעשה סטאז’.
תמיר שרף
תמיר, למה לצאת מאינטל להוראה?
“כשעבדתי באינטל זה היה במשמרות והחלטתי שזה מספיק לי, אני מעדיף להיות עם המשפחה. גם התנאים באינטל הורעו מאוד מאז שהתחלנו לעבוד”.
עוד הוא מספר שאשתו עובדת בהוראה זה 25 שנה, וכשהוא חיפש למצוא עבודה במקום אחר במהלך השנים היא דחקה בו לא לעבור להוראה כי התנאים לא היו מזהירים, עד שהשנה נתנה לו את האוקיי, את הלגיטימציה.
שרף: “הדור שלי אוטוטו יוצא לפנסיה, עשיתי את זה כדי לחנך את הדור הבא של הילדים בישראל, זו אידיאולוגיה מבחינתי. ברגע שהורידו את השכר, אנשים טובים הלכו, וגם ברגע שהוציאו את ההורים לעבוד מחוץ לבית, החינוך של הילדים נפגע מאוד, ורואים את זה היום בכל מקום, ילדים יותר אלימים מפעם”.
אז איך זה בכל זאת ללמד ילדים?
“מבחינתי זה תענוג, אני מאוד אוהב ילדים ומתחבר לגילאים הנמוכים, בגלל זה הלכתי ליסודי ולא לתיכון לעומת אשתי. אני גם חושב שחינוך צריך להתחיל מגיל אפס, ככל שמחנכים את הילדים מוקדם יותר, ככה הם גדלים, אז בבית הספר היסודי עוד יש צ’אנס לחנך אותם, אבל בתיכון בדרך כלל הם כבר אבודים, חינכו אותם מספיק במהלך השנים”.
שרף בעבודתו הקודמת באינטל
ואתה מרגיש שאתה מצליח לשנות?
“מהניסיון הקצר שיש לי, אני מרגיש קודם כול שזה הייעוד שלי, הצלחתי להביא ילדים מרמה שלא אהבו ללמוד שום מקצוע לרמה שהם מגיעים לבית הספר בהנאה ואפילו נהנים מכמה מקצועות”.
מה עם השכר?
“קודם כול וללא ספק צריך להכפיל את שכר המורים, בייחוד בפריפריות. הסיכוי של תלמיד מהאזורים האלה להצליח הוא משמעותית יותר נמוך לעומת המרכז. חשוב מאוד לתמרץ מורים בפריפריות, מורה הוא אחד המקצועות החשובים ביותר למדינה, זה מעצב את הדור הבא ובעצם מעצב את פני המדינה לדורות הבאים.
"גם ארגון המורים וגם הסתדרות המורים נתנו למקצוע הזה להידרדר למה שהוא היום”, תוקף שרף, “לפי דעתי הם לא עושים את תפקידם נאמנה. הנה, כבר עכשיו יש שביתה של סייעות כי הן עובדות בשכר מינימום. מורים הם גם אנשים שהשקיעו במקצוע, אנשים שיש להם לפחות תואר ראשון, אם לא תואר שני ומעלה, וצריך לתגמל אותם בהתאם, בגלל זה גם לא מספיק אנשים טובים מתקרבים לתחום”.
צוותי כיבוי מתחנת אשדוד פועלים מאתמול בצהריים ועד לרגע זה בשריפה באתר פסולת שריג,יש לציין שבמקום פועלים מספר שופלים וטרקטורים אשר מסייעים במקום עד לכיבוי סופי. בגלל כמויות הפסולת מדובר בשריפה שזמן הכיבוי שלה ארוך אך יש לציין שאין סכנת התפשטות כלל לאזורים סמוכים.
ביום ראשון בשבוע שעבר התרחש אסון בחוף המצודה באשדוד. יוחאי אלקיים, בן 28, מדריך כושר וצוללן, צעיר בריא וחזק, טבע למוות במהלך ניסיון להציל צעירה שלא הכיר ושהחלה לטבוע בים. היא ניצלה, והוא שילם בחייו על גבורתו.
חוף המצודה באשדוד הוא חוף אסור לרחצה, ואין בו שירותי הצלה. אלקיים הגיע אליו כדי לשחק מטקות עם חברו ונכנס למים רק כדי לעזור לאותה אישה.
היו דיבורים על חתונה. יוחאי ז"ל ואווה
בימים האחרונים עולות קריאות מתושבים שהכירו את יוחאי, וגם כאלה שלא, להנציח אותו. ברשתות החברתיות רבים מדברים על הגבורה שלו שראויה להוקרה.
אווה בן לולו הייתה בת הזוג של יוחאי. חשוב לה שינציחו את יוחאי, אבל גם שמותו לא יהיה לשווא.
“ביום ראשון ניפגש עם נציגי העירייה כדי לדון באפשרויות ההנצחה”, אמרה אווה. “יש כמה רעיונות, ואחד מהם הוא כמובן לקרוא לחוף המצודה על שמו של יוחאי, אולי גם להקים בו גלעד לזכרו עם באזר שיוכל להתריע במקרה של טביעה. אפשרות נוספת היא להקים בחוף מתחם למטקות, משחק שהוא מאוד אהב ואולי גם תחרות מטקות על שמו. יוזמה נוספת שעלתה היא מרוץ לזכרו, הוא יתקיים כנראה בחול המועד סוכות בפארק לכיש יחד עם קבוצת הריצה של איציק שעבן”.
כ-250 צעירות וצעירים הגיעו אמש אל הפאב החברתי "זה" לערב שהוגדר מראש כמפגש "אחד על אחד" עם המועמד לראשות העיר אשדוד, ד"ר אלי לחמני. ד"ר לחמני הגיע אל האירוע, עם 40 מעלות חום. למרות זאת, במהלך שעה וחצי הוא ענה לשאלות הנוכחים.
"אנחנו רוצים עיר אחרת, עיר טובה, עיר שבאמת תהיה עבור התושב", אמר ד"ר לחמני בפתח דבריו. "אנחנו רוצים להפסיק לעשות פה רק חיפוש עבור הקבלנים, בואו נעשה עבור הצעירים. העיר הזאת היא יהלום שמכוסה פחם, בואו ננקה את הפחם הזה", הוסיף וזכה למחיאות כפיים סוערות.
לחמני ניצל גם את הבמה בכדי לבקר בחריפות את המגזר החרדי בעיר, מנקודת ראותם של התושבים המסורתיים. בנושאי הבנייה, החינוך והעברת התקציבים. "לא יכול לסבול כשמכניסים כוללים לכל שכונה". "כשהחרדים בונים, הם זוכים להכל ומהר". "80% מכל תקציב החינוך הולך לחרדים".
וידאו: שידור חי בפייסבוק שחר טובול
"יש הרבה כסף בעיר", אמר ד"ר לחמני, "אני יודע זאת מתוקף היותי רואה חשבון ואני יודע מה זה לנהל כסף. יש 1.9 מיליארד שקל בקופה ואנחנו יכולים לעשות מזה הרים וגבהות. לצערי הכל הלך עד עכשיו למשכורות ועוד משכורות. כל שנה עולות המשכורות בעיריית אשדוד בין 50 ל-60 מיליון שקל. למה? העיר לא גדלה כל כך הרבה וכשמזלזלים בכסף ציבורי זה מה שקורה. קחו את הכסף הציבורי של האצטדיון בי"א. עיריית אשדוד החליטה לשפץ את האצטדיון בעשרה מיליון שקל בשביל ש-מ.ס אשדוד תקבל את האצטדיון שלה, אבל בעוד שנה הולכים להרוס את כל האצטדיון. לזרוק עשרה מיליון שקלים כך, למה? בואו נעצור את הבזבוז". בהמשך אמר: "אפשר להוריד את הארנונה בשיעור של 15-20% ולא יקרה כלום, ההוזלה תקל על התושבים והעיר הזאת תהיה עדיין טובה ואיכותית".
דר' אלי לחמני בפאב "זה" צילום: מטה לחמני
בהמשך נשאל למה הוא צריך את זה, בשביל מה הוא נכנס למערכה – והשיב: "יש לי 3 משרדים ומעל 30 עובדים – אבל כשראיתי מי נעמד לבחירות האלה ראיתי שאין חדש, שאנחנו הולכים לאבד את העיר הזאת. אני אוהב את אשדוד אבל היא נמצאת ברגרסיה מתמדת. אני מאמין שהיכולות שלי והניסיון שלי יכולים לבוא לידי ביטוי בניהול העיר ונעצור את מה שקורה כאן. יש לי ניסיון רב שנים, גם בנושא של מכללות, בתי ספר, הייטק – ויש בידי את היכולת לנהל את העיר הזאת, להביא אותה מהבינוניות אל למעלה, אנחנו צריכים להפסיק להיות שכונה בעיר הזאת, להיות עיר אמיתית, עיר שנותנת לתושבים שלה והתושבים שלה מרגישים שהם מקבלים". בתוך כך דיבר על אפשרויות הנדל"ן שניתן לנצל, על כך שדירה באשדוד יכולה להימכר בפחות ממיליון שקלים.
ד"ר לחמני נשאל על מקורות המימון שלו. "אני מממן את כל הפעילות שלי לבד, אני לא רוצה לקבל כסף – לא מקבלנים, לא בדרך של הלוואות ולא בדרך של מתנות. לכל הלוואה וכל מתנה יש מחיר – אני לא שם, באתי בניקיון כפיים, אני עוזב את הכל ואדאג שהעיר הזאת תשתנה לחלוטין".
ד"ר לחמני התייחס לסקרים: "בסקרים האמיתיים, לא אלה שמשחקים בהם בפייסבוק, אנחנו יודעים שהציבור איתנו בגדול ובכל שכבות האוכלוסייה: צעירים, מבוגרים, כל העדות שיש. אני רוצה שנפסיק להיות עדתיים, אנחנו עם אחד, תושבים של עיר אחת ואנחנו צריכים לראות את טובת העיר בשביל כולנו".
בשעה 01:33 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על גבר שנפצע במהלך קטטה ברחוב יצחק שדה באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח שיבא בתל השומר גבר כבן 30 במצב קשה עם חבלה בפלג גופו העליון, מורדם ומונשם.
המשטרה פתחה בחקירת האירוע ומדווחת כי מדובר בנתין זר אריתראי שהותקף ככל הנראה באמצעות אבן. בהמשך הלילה עוכב חשוד במעשה לחקירה. חקירת המשטרה נמשכת.
שנת הלימודים החדשה בפתח, ודיאנה חמוקייב, בת 14, נולדה ברוסיה ועלתה לאשדוד בגיל 4, הבינה כבר בגיל צעיר "שאם לא מנסים לא מצליחים" והחליטה לעבור ממקיף א' לפנימייה. עד כיתה ח' היא למדה במקיף א', מספרת שהיה לה קשה בבית הספר והיא החליטה מיוזמתה לנסות מקום חדש. השנה, היא עולה לכיתה ט' ומתחילה את שנת הלימודים תשע"ט דווקא בפנימייה. זו השנה הראשונה שלה שם, וחמוקייב מספרת לנו על הרצונות, הפחדים וגם על השאיפות שלה.
למה החלטת לעבור מהמקיף לפנימייה?
"היה לי קשה בלימודים, והמורים היו קשים ולא הרגיש שהם רצו באמת להקשיב, אבל הקושי העיקרי היה בלימודים עצמם. חושבת שאין מקיפים טובים באשדוד, גם אחותי למדה בפנימייה, ב"הדסה נעורים", וזה קידם אותה" חמוקייב משתפת ומוסיפה "הייתה לי מורה טובה לגאוגרפיה, וזה המקצוע שהכי התחברתי אליו וקיבלתי בו את הציונים הכי גבוהים. אני מקווה שהאהבה לגאוגרפיה תמשיך".
של מי הייתה היוזמה לעבור?
"אני רציתי. רציתי לנסות משהו חדש, להיות עם אנשים שאני לא מכירה ולנסות בפעם הראשונה לא לישון בבית. בחיים לא חשבת על פנימייה, ואז אמא שלי אמרה לי על על כפר סילבר. וברגע ששמעתי שיש שם לימודי רפואה, אז רציתי ללכת לשם כי אני רוצה להיות רופאה, אז היא מאוד תמכה".
חמוקייב מתרגשת כשמספרת על השאיפות "בהתחלה חשבתי להיות רופאה בטיפת חלב, רופאת ילדים, כי אני מאוד מחוברת לילדים, אבל אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. אחותי גדולה בת 22, יש לי אח קטן בן 4, אחיינית בת שנה ועוד מעט יש לי אחיין ואני אוהבת לטפל בהם, מרגישה שזה משהו שבא לי טבעי".
איך התגובות של הילדים מבית הספר? "החברות שלי מהמקיף לא אהבו את הרעיון והופתעו שעברתי ולא ממש רצו, אבל אני חושבת שאם לא מנסים לא מצליחים, צריך לנסות משהו אחר".
חושבת שתישארי בקשר עם חברות מהמקיף?
"ברור. יש לי חברות טובות מהמקיף, שאנחנו רואות אחת את השנייה גם מחוץ לבית הספר, אז אולי נתראה פחות כי הלימודים בפנימייה הם יחד עם מגורים אז לא אהיה בבית רב הזמן, אבל כשאחזור אז בטח אפגוש אותן, וגם נדבר בטלפון. יש לי חברה טובה שגם עוברת איתי, אז אנחנו ביחד בתהליך הזה".
יש בך פחדים?
"יש בי הרבה פחדים, קודם כל לגבי הלימודים, שלא אתחבר למקצועות וגם שהילדים לא יתחברו אליי או אני אליהם, אבל אני מעדיפה לנסות משהו חדש, הכרתי קצת את הילדים שילמדו איתי, וחלק מכיתות ז' ו-ח' במחנה הכנה שהיה לנו".
מה זה מחנה הכנה?
"הראו לנו בכבר סילבר איפה כל דבר נמצא, את חדר האוכל, את הדיר והרפת, איפה בית הספר, והסבירו לנו על המקום, ואיפה כל אחד יישן. אני וחברה שלי רצינו לישון ביחד, ואמרו שהם ישקלו את זה וההחלטה תהיה בתחילת השנה, אז מקווה שיהיה טוב".
כפר סילבר -צילום מגמת תקשורת
זה צעד מאוד משמעותי, מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה?
"הייתי רוצה ללמוד אנגלית, זו שפה שאני לא ממש יודעת לדבר, אבל מהרגע שחושפים אותי למשהו, זה פותח אותי לעולם חדש שאני לא מכירה ואני מסתקרנת ללמוד אותו".
אלברט איינשטיין אמר פעם משפט גאוני: ״אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות״. זה נכון לגבי אהבה ומערכות יחסים, לגבי טעויות בחיים וכן, גם לגבי בחירות מוניציפליות.
בתקופה הזו, חודשיים לפני הבחירות ברשויות המקומיות, כשכולם מדברים על ״שינוי״, גם אני עוברת שינוי ולומדת הרבה על האנשים סביבי ביחס ישיר להצהרה על מיקומי כמספר שש ברשימתו של ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ״אשדוד בתנופה״ (כן, קצת תוכן שיווקי).
יש כאלו שמכירים אותי שנים ארוכות והחליטו עבורי שעשיתי טעות בכניסה לפוליטיקה, יש שאפילו הרחיקו לכת והצהירו בפניי שהם כבר לא אוהבים אותי. היי, מ'מצב חברים? — בדגש על צעירי העיר אשדוד — בואו נעשה סדר בדברים, בא לכם?
אם מישהו עשה טעות כלשהי, זה בטח לא אני, אלא אתם שלא עצרתם רגע לשאול מה הכניסה שלי לפוליטיקה מביאה עמה. הייתי בעצמי מופתעת כשלסרי פנה אליי, והאמת? פנו אליי גם אחרים לפניו וסירבתי לכולם. איתו מיד הבנתי דבר אחד חשוב ועקרוני: מי שמדבר עשייה לגבי הצעירים בעיר צריך מישהו קרוב שמבין מה קורה עם הצעירים בעיר.
אני לא בטוחה שאם תשאלו את בני ה-20 בעיר מי אני, הם יידעו לומר, ובאותה נשימה בוודאות אני יכולה לומר שאם תשאלו אותם מי מבין חברי מועצת העיר בשנים האחרונות מייצג אותם, סביר להניח שאין להם מושג מי הם אלו שתפסו מושב במועצה, קל וחומר שאין להם שמץ מי ייצג אותם ואת רצונותיהם ודעתם.
*ברייק*
פעם, חבר טוב אמר לי משפט שנחקק בי: ״את לא הבחורה הכי יפה, גם לא הכי רזה או גבוהה, ועדיין, בכל פעם שאת נכנסת למקום יש לך נוכחות״. באותו הרגע הרגשתי הדבר הכי רחוק מבר רפאלי וניסיתי לשכנע את עצמי להתעמק בחלק השני של המשפט. כמה שנים אחר כך הבנתי את המשפט שלו באופן עמוק יותר לגבי ההוויה שלי: שאני לא צריכה להתאמץ ולהבליט את עצמי שכן מספיקה הנוכחות שלי כדי לשדר עוצמתיות.
לא שאני רומזת שאני לא צריכה להתאמץ, להפך. אני צריכה לעשות שעות נוספות עכשיו כדי לעשות הרבה ובהתנדבות מלאה ברמת הסברה, לתת תשובות וגם לשאול שאלות וללמוד ככל האפשר לגבי העתיד שיכול להיות פה בעיר אשדוד. לפני כחמש שנים כתבתי שאין חיי לילה באשדוד. התגובות וההתלהמויות לא איחרו לבוא וקיבלתי המון הזמנות לבוא ולראות מה קורה בעיר. אחת התלונות שלי הייתה שנמאס לי ללכת לאותם המקומות, ומבאס אותי שאני חולקת את מקום הבילוי עם האחים הקטנים שלי.
היום אני יכולה לומר שמפת הבילוי באשדוד מתחלקת (בגסות, כן?) לשני סוגים: בילוי קולינרי עם דרינק בצד ופאבים אולד סקול, כאלה שבאים אליהם בעיקר כדי לשתות ואולי רק לנשנש משהו ליד הבירה.
רישיון הנהיגה של י', האם שבנה נפל ממכוניתה בתוך צומת סואן הישר אל הכביש – יוחזר לה בעוד קצת יותר משבועיים. כך קבע היום בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
כזכור במקרה שאירע ביום ראשון, 5.8, נסעה האישה משד' אלטלנה לכיוון שד' בגין. היא פנתה ברמזור שמאלה ובמרכז הצומת נפתחה לפתע הדלת האחורית ומתוך הרכב התגלגל את הכביש בנה הפעוט בן שנתיים וחצי. למרבה המזל הוא לא נפגע, הרבה בזכות שני אזרחים שהבחינו במתרחש, זינקו לצומת, לקחו אותו בידיהם ומסרו אותו לאמו שעצרה בצד הדרך.
לאחר התקרית המשטרה החליטה לפסול את רישיון הנהיגה שלה למשך חודשיים. במקביל נפתחה חקירה. האם פנתה לבית משפט השלום באשדוד וביקשה לקבל בחזרה את הרישיון שלה. משלא נענתה ערערה לבית המשפט המחוזי, שהורה היום להשיב לה את הרישיון ב-17 בספטמבר.
לטענת האם היא חגרה את שני ילדיה שהיו ברכב, אך אותו ילד הצליח להשתחרר מהחגורה וגם לפתוח את הדלת לאחר ששכחה לנעול אותה. לפי החלטת בית משפט השלום הנהגת, "הייתה מודעת לכך שקיימת בעיה של התנהלות עם בנה הקטין וכי מדובר בילד שתמיד משתחרר מן החגורה. על כן התקינה המבקשת ברכבה כסאות בטיחות עם נעילת ילדים, אך שלושה ימים קודם לאירוע, היא שיחררה את המערכת ושכחה להחזירה".
סנגורה, עו"ד אדי נוז, הבהיר שאין מדובר במערכת לנעילת ילדים בכיסאות, אלא במערכת "לנעילת ילדים" בדלתות. בית משפט השלום מצא כי בשל שיקול דעת שגוי זה של אי הסדרת החגירה של הבן באופן מייידי כאשר גילתה זאת ברמזור, הצליח הפעוט לפתוח את הדלת והתגלגל אל מחוץ לרכב בכביש סואן.
המועמדת לראשות העירייה הלן גלבר ממשיכה לחזר במרץ אחר קולות המגזר החרדי. אמש היא תועדה בפגישה עם דיירים ברחוב ר' יוסי בר חלפתא שברובע ז'. הפגישה נערכה בדירה פרטית וצולמה מבחוץ מבעד לוילון.
ניתן להעריך שמדובר בהמשך הניסיונות של גלבר לזכות בתמיכת אגודת ישראל, או לפחות בפלח מתוך הקהילה החסידית הגדולה בעיר.
כזכור, השבוע נועדה גלבר עם המועמד שמעון כצנלסון והם לא הגיעו לסיכום בעניין התלכדות סביב מועמד אחד מוסכם שירוץ מול ראש העירייה המכהן, ד"ר יחיאל לסרי. הסברה היא שגלבר מעוניינת למשוך זמן בתקווה שבינתיים תקבל הבטחה לתמיכה מהמגזר החרדי או חלקו.
כניסתו של ד"ר אלי לחמני למערכת הבחירות נגסה בכוחה של גלבר. הם ישבו יחד באותה סיעה בקדנציה הנוכחית ובמובן מסוים הם פונים לאותו קהל בוחרים. גם פרשת ההקלטות עשתה את שלה.
המסר של גלבר במערכת הבחירות אינו ברור ולא אחת הוא גם סותר מבחינת סוגיית השבת והיחסים שבין חלקי האוכלוסייה השונים בעיר. למרות זאת היא הצליחה להקיף את עצמה בכמה פעילים חרדים, בעיקר מקרב ציבור חסידי גור, שמנסים להריץ אותה כמועמדת מטעם אגודה. חלקם עושים זאת יותר מאיבתם ללסרי מאשר מחיבתם לגלבר.
לאחרונה תעמולת בחירות העלתה הילוך, ויחד עמה החלו להופיע תופעות הזויות ואפילו בזויות של קידום המועמדים. הבוקר התבשרנו במערכת כאן דרום, כי העיר התקשטה בשלטים של מועמד הזוי או חביב במיוחד "מר כלב" שמו. כאשר התחלנו לבדוק האם גם הוא חלק מן האיחוד המיוחל בין המועמדים לרשות העיר, יצרנו קשר עם חיים, בעליו של פאב "השלומפר" ש"מר כלב" הוא הקמע הקבוע של מקום הבילוי.
התעמולה הסתברה כמהלך פירסומי מבריק של חגיגות יום הולדת למר. כלב – מסיבה ססגונית. לדברי חיים מר כלב, שהגיע בכרכרה, הופתע לגלות במקום את מיטב זמרים ואמנים ששרו לכבודו, לוליינים ולא מעט מעריצות.
כבר בינואר בעיצומם של מחאות השבת דיווחנו על הצטרפותם להפגנות של כוכבי רשת (ראו סרטון).
אך ככל שהגוברים המאמצים של מרוץ לראשות עיריית אשדוד, כך מצטרפים יותר ויותר "אושיות" רשת לצד המועמדים. כך, מצאה לה כוכבת הרשת המקומית חן בוקר מקום ברשימתו של ראש העיר המכהן.
כוכב הרשת וטלוויזיה סמיון גרפמן נראה לא אחת לא רק בהפגנות, אלא גם בסביבתו של סנייה כצנלסון.
ב – 28/8 עד 30/8 יתקיים קורס טניס חינם במגרשי הטניס "קאנטרי לברון". האקדמיה מזמינה את ילדי אשדוד והסביבה להגיע למגרשים לאימון ניסיון ולהתאהב בספורט הנפלא הזה.
במסגרת אקדמיה לטניס AK שהוקמה בשנת 2009 על – ידי אלפרד קריאולנסקי מתאמנים ילדים החל מגיל 3 ועד מבוגרים בכל הרמות החל ממתחילים ועד לשחקנים מקצוענים. ביום שבת הקרוב 1/9 ישתתפו 10 שחקנים ושחקניות טניס בתחרות "אלוף האלופים" ובניהם: רון ברז'נוי, אדם גרמן, איתי קפוזא, ספיר וייסמן, דוד פרפליצקי, ויטה צוקרמן, איתן קריאולנסקי, ניקול אסטרין, רויטל וובצ'וק ומלאני פלדמן. זהו מספר שיא של משתתפים שעד כה יצגו את אשדוד בתחרות זו.
"אלוף האלופים" זוהי תחרות מסכמת של סבב ישראל המהווה מסגרת תחרותית כלל ארצית לילדים ונוער ברמות של מתחילים ומתקדמים ללא דירוג ארצי או בעלי דירוג נמוך. י הסבב מורכב מחמש תחרויות המתקיימות ברחבי הארץ לאורך השנה כשהמתחרים מקבלים נקודות דירוג. המצטיינים מוזמנים לתחרות אלוף האלופים הנושאת פרסים שמתקיימת בסוף השנה.
השנה האקדמיה לטניס AK חוגגת את העשור הראשון להווסדה ומתחילה תכנית תחרותית המתקדמת באשדוד שתפעל ב"קאנטרי לברון" במסגרתה הילדים יתאמנו בין 10 ל – 14 שעות בשבוע, האימונים כוללים אימוני טניס, אימוני כושר כולל חדר כושר ואימוני שחיה.
צוות המאמנים מורכב ממנהל האקדמיה אלפרד קריאולנסקי, דמיטרי מגיד וטטיאנה בורייקו.
סגן ראש העיר בוריס גיטרמן בירך על היוזמה: "רבות בעיר שלנו תלוי בכשרונם, יוזמתם, וכישוריהם של אנשים. אלפרד יזם וקיים ויזם נהדר. בכל שנה חוברים לאקדמיה יותר ויותר תלמידים. אני עוקב שנים רבות אחר התקדמותה של האקדמיה ושמח מאוד שיש לי את הזכות לסייע בארגון תחרויות ואימונים למען אחד מענפי ספורט היפים שישנם באשדוד"
